בוא נעשה סדר - במשרת אם מרוויחים פחות. זה לא איזה בונוס ששוק העבודה נתן לאימהות, זה אילוץ, ומתוקף היותו אילוץ - התוצאה בהתאם היא שהאמא לא חוזרת לנופש בים, אלא לוקחת משרת אם כדי לטפל בילדים.
זו הטבה בשוק העבודה שלא קיימת לגברים. זאת אומרת, אין לגיטימציה לגבר לקבל את סידור העבודה הזה.
זה לא "אילוץ", אם את לא יכולה לעמוד בתנאי המעסיק, את לא תועסקי על ידו, נקודה. סידור העבודה הזה נולד, כי לחלק מהמעסיקים זו פשרה שווה.
הוא יכול לקחת חופשת לידה במקומי, בוודאי, ואז אחרי כמה חודשים יפטרו אותו כי הוא "לא מספיק טוב בעבודה".
לא בהכרח, אבל לרוב כן - לגבר אין פריבילגיה לקחת את ההטבות שיש לנשים בשוק העבודה, ברוב המקרים.
זה בדיוק העניין - לרוב, גברים לא נהנים מהטבות שיש לנשים בשוק העבודה, ועובדים קשה יותר בקריירה. בעוד נשים נהנות מהטבות שאין לגברים, אבל מטפלות הרבה יותר.
אם הטענה היא - מדוע הגברים לא עברו תהליך של שינוי פמיניסטי? כי התנועה מעולם לא פנתה אליהם, ועד היום, אני אטען, שגבר שמתנהג ככה לא מקבל על זה קרדיט ציבורי.
בוודאי שהשכלנו להבין מי טוב במה. אבל זה בכלל לא רלוונטי לנושא או לעומס שנוצר כתוצאה מכך.
זה רלוונטי
באופן ישיר. את טוענת שאין לך בעיה לעשות שעות נוספות. אם לגבר שלך היה קל יותר לטפל בילדים -
את היית יכולה לעבוד 120% משרה,
והוא מטפל יותר.
אף אחד מאיתנו לא מתקשה בגידול הילדים יותר מהאדם הממוצע - ההשוואה היא בין לעבוד לגידול ילדים. העבודה של שנינו היא מאוד טכנולוגית, לשבת מול מסך ולעשות את העבודה. לגדל ילדים דורש יותר אנרגיות ומי שלא מקדיש לזה יותר אנרגיות, אז כנראה העבודה שלו או מאוד תובענית או שהילדים שלו לא ממש תובעניים (קורה במקרים חריגים).
זאת לא השוואה מול האדם הממוצע. זו השוואה סובייקטיבית, לפי תכונותיו של כל אדם ומין. לי קל יותר לקרוא מאמר מסובך באנגלית, מלהרים 10 קילו. לרוב - הפוך. מה לעשות?
הטענה שלך "ילדים דורש יותר אנרגיות" סובייקטיבית לחלוטין. את יכולה לטעון ש
להעסיק ילד שעה, קשה מלתכנת ברקורסיה שעה. אבל מעטים עושים את ב'. העובדות לא לטובתך.
הבנתי טוב מאוד. כפי שתיארתי בתחילת התגובה, זה לא ממש מיטיב איתם. יש מחיר ל"הטבות" האלו.
אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, זה ממש דיסוננס קוגנטיבי מהשורה הראשנה.
ההטבות בעבודה שניתנות לאישה לא מיטיבות איתן?
הייתי מת לעבוד פחות כדי להיות עם הילדים ולהכין להם שניצל יום-יום. הייתי מת לקבל 3 חודשים תשלום, כן, גם אם זה כולל טיפול בילדי האהוב שהרגע נולד.
חופשת לידה, משרת אם, חצאי משרה למיניהן - אלה הטבות שהמדינה קידמה, והמעסיקים אימצו, כדי לשלב נשים
ביותר קלות בשוק העבודה. אחרת זה לא היה קורה כנראה.
אז מה הטענה שלך? שבאו לקראתך כדי לשלב אותך, כמו שלא באים לקראת גברים, אבל עדיין קשה לך יותר כי "לטפל בילדים קשה יותר וזה נופל עלייך"? בזמן שהגבר עובד יותר?
את מוזמנת להחליף בין התפקידים בבית, כך שיתאימו לנטיות שלך יותר. לא אפשרי במצבך? בעיה. אבל לטעון שבאופן גורף נשים עושות יותר אבסולוטית, זה לא נכון.
אם תובילי את הדגל של לנרמל הטבות לנשים, אצל גברים, אני
הכי אשמח להיות יותר עם הילדים ושאשתי תעבוד יותר, אם זה עדיף לה, כמובן. אבל היסטורית, זה לא קרה.