הבעיה היא כשההורים עוברים את הגבול שבין מעורבות להתערבות.
חולקת על העניין הזה, יש הורים שכן ויש הורים שלא יודעים מה קורה בחיי הילדים שלהם כי הם נורא עסוקים בלבנות קריירה. אני מדברת מתוך נסיון של מורה שלימדה בעיר נחשקת במרכז הארץ. יש לא מעט ילדים שההורים זורקים עליהם כסף כדי שירגישו שהם מעורבים. מפיק לראות מה קורה בשעות הצהריים במסעדות באותה עיר. המסעדות מלאות בקבוצות ילדים או ילדים שיושבים לבדם במסעדות. כל יום.
בסדר. אני רק אומר שיש לך זכות לחנך את ילדייך לפי הערכים שאת מאמינה בהם. אם יש הורים שחושבים שנכון ״לזרוק כסף״ על ילדיהם- זו זכותם. אני מניח שלא התכוונת שהם מתעללים בהם או משהו כזה, שזו לא זכותם כמובן
אז מה? במשפחות פחות מבוססות, ילדים מחממים במיקרו אוכל ונשארים לבד בבית, בזמן שההורים בעבודה. ההבדל היחיד הוא שלא רואים את זה כי כל אחד בבית שלו.
גם לא בסדר. אני יכולה להתייחס רק למה שנאמר לי מפורשות או שראיתי במו עיני
ברור זו זכותם, אבל הורים כאלה לא בהכרח יודעים מה טוב לילדיהם כי הם אינם מכירים אותם.
האם את יודעת יותר טוב מה טוב עבורם?
לפעמים כן. כשיש ילד שמתקשה בלימודים, לדוגמא, ואני אומרת שאני חושבת שאולי כדאי לפנות לאבחון על מנת שאותו תלמיד יקבל את ההתאמות הספציפיות לו על מנת שיוכל להתחיל בקו הזינוק עם שאר הילדים שאינם מתקשים וההורה מתעקש שהילד פשוט עצלן, אז כן, אני יודעת במקרה הזה מה יותר טוב לילד.
יש דווקא הורים שיודעים לדבר עם המורה בגובה העיניים ולהאיר מקומות שאולי אנחנו מפספסים. זה מצוין, כי אני בתור מורה לומדת המון משיח כזה עם הורה, גם מורים טועים (אפילו אני...).
אז מה את מציעה? ״לחנך מחדש״ את ההורים?
הכיתה לא מתפצלת לבד אלא יחד עם כיתות מקבילות ולכן ההתפצלות לא בהכרח מגדילה את מספר המורים. למשל, יכול להיות שתלמידים מכיתות י"א1, י"א2 ו-י"א3 לומדים ביחד 4 יחידות מתמטיקה בכיתה אחת עם מורה אחד.
אם כך אז גם ההפך הוא הנכון.
תחשוב רגע על פרקטיקות חינוך שהיו מקובלות עד ממש לא מזמן בבתי ספר כגון הקאת תלמידים או ביזוים והשפלתם בעונשים נוראיים לעיני כל.
כמו שהסולידית אומרת, עשיר אמיתי הוא זה שיש לו זמן פנוי (לילדיו , במקרה הזה)...
מתי אתה מתחיל לעבוד כמורה?
⌄
⌄
⌄
אני לא מתאים לעבודה הזאת, אם הייתי מתאים, לא היה אכפת לי להחליף אותם..
