כל הכבוד לה על הנחישות, חריצות ועל התעוזה לנסות דרכים יצירתיות על מנת להחזיר את החובות. יחד עם זאת, לא הייתי ממנת לה אפילו שקל, גם אם היה לי מליון שקל מיותרים בבנק.
דבר נוסף שלא ברור לי הוא איך מ-3 עבודות היא מחזירה רק את הריבית על הלוואה של 30 אלף.
גם בריבית של 10% בשנה מדובר על 3000 בשנה שזה 250 שקל בחודש.
מ-3 עבודות היא לא מצליחה לחסוך יותר מ-250 שקל בחודש?
יש לי בעיה קשה עם אנשים כאלה, בעיקר מהיכרות אישית ואני יכולה להגיד שמגיל 8! חברת ילדות שלי אף פעם אין לה כסף. כשהיא התחילה לעבוד בגיל 16 הראשונה מכל החברים עדין לא היה לה כסף והיום בגיל 30 פלוס היא בחובות הלוואות ושאר שטיות שהיא אף פעם לא מצליחה להחזיר.
בתור חברה הלוואתי לה כסף מספר פעמים עד שהפסקתי כי למרות שהיא תמיד מחזירה ההלוואת לא משנות שום דבר אחרי כמה חודשים היא בדיוק באותו מצב. חבר אחר חתם לה ערבות בבנק ואז הקפיאו את החשבון בנק שלו כי היא לא החזירה. בנתיים חשבון הבנק שלו הוחזר היא נכנסה להסדר חוב בתור פושטת רגל וכן היא עדין בחובות עדין יש לה הלואוות להחזיר גרה אצל ההורים שום תיקווה שהמצב ישתנה אי פעם. כי לא משנה כמה כסף יהיה לה (במשך כמה שנים עברה בהייטק והרוויחה 5 ספרות בחודש) תמיד לא יהיה לה מספיק.
מצד שני http://thewireless.co.nz/articles/the-pencilsword-on-a-plate
("עזרה של מימון המונים בשביל להוציא אותי מחובות שאי אפשר לצאת מהם" בפורום "חסכנות והשקעה לעצמאות כלכלית, ומצבך הכלכלי הוא לגמרי בזכותך\אשמתך")
ואם אנחנו שופטים אותה כסמל לאנשים כאלו ונותנים דעה בנושא אז ברור, זאת אשמתה, אבל לא הרבה נולדים חסכנים (\לתוך זה) ורוב האנשים זקוקים לעזרה כלשהי. אני חושב שהיא צריכה כנראה יותר עזרה פסיכולוגית וטכנית מאשר כסף.
לא אוהב את העליהום ומשפט השדה שנערך כאן...
אבל אתם כולכם צודקים.
נמאס כבר מפורנוגפיית המסכנות - איך ילדה כשהייתה בת 19 או משהו מגיעה לחובות כאילו?
איך? תסבירו לי איך?
התשובה היא כאן:
משקפי ראיה לא עממיות, נזם באף 3 פירסינג באוזניים, עודף משקל (מוציאה הרבה כסף על אוכל) ובקליפ - מעשנת (30 ש"ח ליום),
קעקועים על ימין ושמאל, כול זה עולה הרבה כסף, נראית כמו פאנקית שתלושה מהעולם והמציאות ועכשיו מתבכיינת.
אף פעם לא שפטתי אדם לפי החיצוניות שלו, אבל במצבה, אני חושב שלפחות לצורך הקליפ היה עדיף שתתלבש בסמרטוטים כדי לשכנע אותי.
אז באין ברירה אני מצטרף אליכם.
מה שמפריע לי זה ש(במכוון או שלא) לא חושפים את הסיפור המלא איך היא הגיע למצב שלה, ומה הלקח שלה או איך היא מתכוונת לדאוג שהיא לא תחזור למצב הזה. לא מספרים מה היא עושה כרגע בשביל לסגור את החוב (כן מספרים על קצה המזלג איך היא מגדילה הכנסות אבל לא הרבה מעבר לזה). מדוע מסתירים? אם אור הגיעה למצב שהיא צריכה לבקש עזרה מזרים, ולנסות לגייס את רחמיהם לטובתה, לפחות שתהיה 100% גלויה וכנה. כך יהיה קל יותר להבין / להכווין / לעזור לאור.
YOU DON'T SOLVE MONEY PROBLEMS WITH MONEY, אני כמעט לעולם לא נותנת כסף לקבצנים, לא ברחוב ובטח שלא בגלל פרסום באינטרנט. את התרומה שלי אני נותנת בזמן, שבו אני מתנדבת ומלמדת אנשים איך להתנהל עם כסף. בדיוק השבוע שמעתי על חברה שלי שנקלעה לצרה כלכלית וחלק מחברותינו המשותפות הציעו לעזור בכסף. לא נעים לי לומר שזה אפילו לא עבר לי בראש... מבחינתי העזרה שלי תהיה טובה נניח לחודש ואז המצב יחזור לקדמותו. מצד שני, ברמה החברית יתכן שאותה חברה מצפה להצעת עזרה. היא מסוג האנשים שכן היו מציעים אם המצב היה הפוך. מעניין אותי לשמוע את דעתכם בעניין...?
בקצרה, מתן כסף לקבצנים (וירטואלים או לא) מעודד באופן ישיר תרבות של חוסר אונים, ובנוסף מבטיח שתמיד יהיו אנשים שיתחננו לכסף. אין כאן שום ביטוי של סוכנות. אדרבה, יש כאן ביטוי של ייאוש וויתור וניסיון לבחור בדרך הקלה. זה שלילי בעיני.
אני מוכנה לתרום בשתי דרכים:
(1) תרומה כספית לעמותות שעוסקות בסוגיות הקרובות ללבי
(2) תרומה ישירה של דברים יקרים מכסף, כמו זמן וידע, ככל שאני מאמינה שהנתרם יוכל להפיק מהם תועלת. במקרה דנן, יש לי ספק אדיר אם הנדונה תוכל להפיק תועלת כלשהי מהבלוג שלי. הפערים פשוט גדולים מדי.
אני לא מאמינה שאפשר להציל אנשים מעצמם, ואני לא חושבת שיש לי חובה מוסרית לעשות זאת.
במאמר מוסגר אני חייבת לציין שמתן כסף לקבצנים / הומלסים / נרקומנים ברחוב כרוך בסכנה פיזית מוחשית שרק מתעצמת לאור האיסור לשאת נשק חם / קר בישראל. סתם, חוויות מהימים האחרונים ממתחם עזריאלי בואכה רכבת מרכז.