בית » השקעות » 13 סיכונים בשוק ההון שחובה להכיר

13 סיכונים בשוק ההון שחובה להכיר

מדי מספר חודשים מתפרסמות במדורי הכלכלה כתבות על משקיעים שאיבדו את רוב הונם בעקבות השקעה ספקולטיבית זו או אחרת, או גרוע מכך – לאחר שהפקידו את כספם בידיו של ברנש מפוקפק ש”ישחק איתו” בבורסה.

ברוב המקרים המשקיע התמים כלל אינו מודע לסיכונים שהוא נוטל על עצמו.

אם זה חיים, מורה בן 51, תמי, מזכירה בת 39, או שירה, סטודנטית בת 24 – אף אחד מהם לא מקדיש מחשבה להיגיון שמאחורי ההשקעה. הם רצו, כמו ישראלים טובים, להרוויח כסף קל, לקחת קיצור דרך, ולעזאזל הסיכונים.

בסופו של יום, מדובר בשאלה של אחריות אישית, אבל רובנו, מה לעשות, מעדיפים לשלוח מסרונים למועמדי “הכוכב הבא” מאשר לחשוב על הכסף שלנו.

ניהול סיכונים

מה שמקשה במיוחד על ניהול סיכונים בשוק ההון הוא העובדה שרוב המשקיעים מכירים רק חלק קטן מהתמונה הכוללת.

חיים, תמי ושירה, כמו רובנו, מודעים לסיכון אחד, אבל מתעלמים משאר הסיכונים.

חיים, שמוטרד מאוד מסיכון האינפלציה, מחליט להשקיע בקרן אג”ח “הזדמנויות” (שם שיווקי יפה לאג”ח קונצרני שלא בדירוג השקעה, קרי אג”ח זבל) בחו”ל. חיים לא שם לב לכך שכספו מוחזק למעשה במדינה זרה, או שהוא מאבד נזילות ל-12 החודשים הקרובים.

תמי, שפוחדת להיחשף למניות של חברות קטנות, מחליטה להשקיע אך ורק בחברות ענק או במניות מניבות דיבידנד; אין לה מושג שהממשלה צפויה להערים קשיים רגולטורים או מתכננת להעלות את המס על הכנסה מדיבידנד.

שירה, שפוחדת שהבנק שלה יקרוס, מעבירה את כל כספה לבית השקעות, אך אינה מודעת לכך שסגן המנהל שם מועל בכספי הלקוחות.

המציאות היא שפעילות בשוק ההון היא דבר מסוכן. אין השקעה בטוחה וכספכם נמצא בסיכון תמיד. אם אינכם מצליחים לנתח ולזהות את הסיכון בהשקעה מסוימת – התרחקו ממנה כל עוד נפשכם בכם.

13 הסיכונים הנפוצים ביותר בשוק ההון

ישנם אין ספור סיכונים בהשקעות. את חלקם הזכרתי כבר בפוסטים קודמים. אם תהיו בסביבה עד נניח 2020, אני מאמינה שאכסה את כולם.

עד אז, הנה מדריך קצר ופשוט הסוקר את 12 הסיכונים הנפוצים ביותר. להבא, רגע לפני שתשקיעו באפיק מסוים, נסו לחשוב אילו מבין הסיכונים הללו אתם נוטלים בהשקעותיכם. שאלו את עצמכם אם אם אתם מרגישים נוח עם הסיכונים הללו, ואם התשואה הפוטנציאלית מצדיקה את נטילת הסיכון מלכתחילה.

חשוב להדגיש: העובדה שהשקעה מסוימת כרוכה בסיכון לא הופכת אותה להשקעה גרועה. לכל אפיק השקעה נלווה סיכון מסוים. מה שחשוב לברר הוא אם מחיר נטילת הסיכון שווה את זה, ואם אתם מבינים למה אתם נכנסים.

אגב, אני מודעת לכך שאלה לא הגדרות מילוניות. המטרה של המדריך היא להעביר את המסר בצורה קלה, תמציתית ופשוטה להבנה.

1. סיכון סקטוריאלי:

סיכון סקטוריאלי מתייחס לסיכונים הנלווים לפעילותה העסקית של תעשייה כלשהי. לדוגמה, כשהים סוער כל סירות הדיג מושבתות, לא משנה כמה מוכשר הקברניט, ולכן ניתן לומר שמניות ענף הדיג רגישות לפגעי מזג אוויר. סיכון סקטוריאלי רלוונטי במיוחד למשקיעים במדדים ענפיים למיניהם. הדרך הפשוטה להתמודד עם סיכון זה היא להשקיע במספר רב מאוד של מניות ממגוון ענפים ותעשיות באמצעות מוצרים עוקבי מדד. 

2. סיכון מטבע חוץ:

הסיכון הנובע משינויים בשערי החליפין של שני מטבעות. אם אתם משקיעים בחברות אמריקניות והדולר קורס ביחס לשקל, ביום בו תממשו את הנכסים סכום ההשקעה שלכם יהיה שווה פחות במונחים שקליים. הדרך הנפוצה להתמודד עם סיכון מט”ח היא לגדר את ההשקעה, אבל גידור כמובן עולה כסף. חשוב לזכור שסיכון מט”ח עשוי באותה מידה לייצר רווחי הון (למשל, בתרחיש בו הדולר מתחזק לעומת השקל). 

3. סיכון הצד שכנגד / סיכון מנפיק

הסיכון מתייחס לאפשרות שאדם או מוסד כלשהו (בנק, בית השקעות, מנהל קרן נאמנות או תעודת סל, “גורו” השקעות זה או אחר), עמו יש לכם קשר חוזי, יפשוט את הרגל או יפשל בדרך כלשהי. הסיכון הזה לא בהכרח ברור בשלביה הראשונים של ההשקעה. מוזמנים לשאול את לקוחותיו האומללים של הטיפוס הזה. כדי להתמודד עם סיכון מנפיק, מומלץ לפזר את כספכם בין מספר מוסדות ומוצרים פיננסיים. 

4. סיכון אשראי / חדלות פירעון

יש אנשים שלא משלמים את חובותיהם. יש גם כמה חברות כאלה. ואפילו כמה מדינות. אנשים, חברות ומדינות עם דירוג אשראי גבוה צפויים להחזיר את חובותיהם. ההיפך הוא הנכון לגבי ישויות עם דירוג אשראי נמוך. כדי להתמודד עם הסיכון, מומלץ לפזר את ההשקעה על פני מספר רב של חברות ולצמצם את החשיפה לאג”ח של חברות ומדינות עם דירוג השקעה נמוך מ-BB (אג”ח זבל). 

5. אינפלציה

העובדה שרמת המחירים במשק עולה לאורך זמן היא הסיבה לכך שאף אחד לא מתעשר מהסתרת שטרות מתחת לבלטות. בשנים האחרונות התרגלנו לאינפלציה נמוכה (אם כי עקבית) במשק הישראלי, מהסוג ששוחק אט אט את כוח הקנייה של החסכונות שלנו. אבל שימו לב – די במספר שנים של אינפלציה דו-ספרתית כדי שכל אפיקי ההשקעה השקליים בריבית קבועה, החל מחשבונות פק”מ וכלה באגרות חוב שקליות, יספגו מכה אנושה. לא מאמינים? נסו להיזכר מה קרה כאן באמצע שנות השמונים. יש מגוון דרכים להתגונן מאינפלציה, אך הדרך המועדפת עלי היא להשקיע בנכס היחיד שמסוגל לאצור ערך כשהמטבע המקומי קורס – זהב טהור

6. סיכון ריבית

הסיכון שמחיר הנכס בו אתם משקיעים – בדרך כלל אגרות חוב, אך במידה מסוימת גם מניות וניירות ערך אחרים – יקרוס בתגובה לשינויים בשיעור הריבית המוניטרית במשק. נניח שרכשתם אגרת חוב קונצרנית לטווח ארוך הנושאת ריבית שנתית של 4% כאשר ריבית בנק ישראל עומדת על 1%. אם הריבית במשק תעלה ל-2%, סביר מאוד שמחיר האג”ח בבורסה ירד. כשסביבת הריבית במשק גבוהה יותר, הקונים הפוטנציאלים ידרשו כמובן תשואה גבוהה יותר מהאג”ח, מה שיביא לירידה במחיר האג”ח. סיכון דומה קיים בתוכניות חיסכון בריבית קבועה, או במשכנתאות בריבית קבועה. האטרקטיביות של הריבית הקבועה משתנה על בסיס הריבית המוניטרית שקובע בנק ישראל. דרך נפוצה להתמודד עם סיכון ריבית היא להקטין את המח”מ של אגרות החוב השקליות בתיק.

7. סיכון נזילות

נזילות היא מדד המאפשר לקבוע עד כמה קל או קשה למכור נכס מסוים (כלומר, להמיר אותו לכסף מזומן). אם יש לכם מניות של חברה קטנה, תוכלו למכור כמות קטנה מהן בקלות באמצעות שליחת פקודת מכירה. לעומת זאת, אם תמכרו כמות גדולה מאותן מניות, מחירן בשוק יצנח – תוצר לוואי של נזילות נמוכה. כסף שנעול ל-10 שנים בתוכניות חיסכון בריבית קבועה אף הוא אינו נזיל; הסיכון הוא שהריבית תעלה או שתצטרכו את הכסף הרבה לפני הזמן. השקעה בקרנות גדולות במיוחד, המנהלות מיליארד דולר ומעלה, היא דרך נפוצה להתמודד עם סיכון נזילות.

8. סיכון מנהל

כאשר אתם משקיעים בקרן נאמנות, קרן הון סיכון, או באמצעות שירות ניהול תיקי השקעות, אתם חושפים עצמכם לסיכון הנובע מביצועיו של מנהל ההשקעה. הוא עשוי להכות את השוק, אך באותה מידה הוא ביצועיו עלולים להיות גרועים יותר. רק מנהלים בודדים מצליחים להשיג ביצועים עדיפים לאורך זמן – ככלות הכל, איש אינו יודע לחזות את העתיד, והשוק חכם יותר מכל מנהל. כדי לצמצם את סיכון המנהל למינימום, יש להימנע מהשקעה אקטיבית ולדבוק במוצרים פיננסיים פסיביים, אשר “כופים” על מנהל הקרן להשקיע בהתאם להרכב מדד הייחוס ומצמצים את מידת היכולת שלו לטעות.

9. סיכון שוק

זהו הסיכון הכרוך בעצם ההשקעה בשווקים הפיננסיים: שוק ההון, שוק הנדל”ן, שוק הסחורות. כל שוק מתנהג בהתאם למגמות כלליות, שמשפיעות על מחירי כל הנכסים שנסחרים בו. מכאן שיש אפשרות שהמשקיע יתמודד עם הפסדים שנובעים מאותן מגמות. דוגמה לסיכון שוק היא אסון טבע חמור שמשפיע על השוק בכללותו; שפל כלכלי, מלחמה, מגיפות וכו’ הן דוגמאות נוספות.

10. סיכון פוליטי

חשבתם פעם למה שוק המניות הרוסי נסחר בשווי נמוך ביחס לשווקים המערביים? או מדוע מחירי המניות של חברות ענק בזימבבווה נמוכים בהרבה משווי נכסיהן? ובכן, הרוסים הגו את עיקרון ההלאמה של רכוש פרטי, ואילו זימבבווה היא מדינה יפיפיה שבראשה עומד ישיש מטורלל וסאדיסט. כדי לצמצם את הסיכון הזה, מומלץ לפזר את ההשקעה על פני מספר מירבי של שווקים גאוגרפיים.

11. סיכון רגולטורי

זהו הביטוי המערבי של סיכון פוליטי. בתמצית, מדובר בחקיקה ובצווים ממשלתיים שפוגעים ברווחים שלכם כמשקיעים. רק לאחרונה חטפנו כולנו כאשר בעקבות המחאה החברתית הוחלט להעלות את שיעור מס רווחי ההון בישראל (מס בורסה) ל-25%; הרי לפי דפני, שמולי, שלי, טרכטנברג וכיוצ”ב, המשקיעים בבורסה הם האשמים האמיתיים במצבו של מעמד הביניים, לא, חלילה, מעמד הביניים עצמו. “חוק הריכוזיות”, “מס חברות”, “ועידת ששינסקי” הן דוגמאות נוספות לסיכון רגולציה. איך להתמודד עם סיכון זה? ראשית, מדירים את רגלי המחנה הסוציאליסטי ממסדרונות השלטון; שנית, משקיעים מעבר לים; ושלישית, מבצעים תכנוני מס על מנת לשלם כמה שפחות. (זכרו – תכנון מס היא פעילות מבורכת וחוקית לחלוטין. העלמת מס היא עבירה פלילית. אל תעלימו מס).

12. סיכון מניה בודדת

זהו הסיכון שהחברה שאת מניותיה רכשתם תקרוס לפתע, בזמן שהשוק נוהג כמנהגו. מחירי המניות של חברות ספציפיות עלולים לרדת בעשרות אחוזים בפרק זמן קצר ביותר. הסיבות מגוונות, החל ממעילה וכלה בניהול גרוע. רוב הקריסות נובעות מבעיות תזרימיות ומצוקת מזומנים. סיכון זה הוא הסיבה העיקרית לכך שאני מתנגדת לגישת השקעות הערך ונמנעת מלהשקיע במניות בודדות. כדי להתמודד עם הסיכון, משקיעים פסיביים צריכים לפזר את כספם בין מספר גדול של מניות ככל שתיק ההשקעות שלהם צומח.

13. תנודתיות

בפשטות, תנודתיות (Volatility) מתייחסת לטווח המחירים של נכס מסוים בתקופה נתונה (בדרך כלל שנה). טכנית, אם המחיר נע ללא הרף, הרי שמדובר בנכס עם תנודתיות גבוהה, ואם המחיר נע בעצלתיים, הרי שמדובר בנכס עם תנודתיות נמוכה. משקיעים סולידיים יעדיפו נכסים עם תנודתיות נמוכה, אם כי לנכסים עם תנודתיות גבוהה יש כמובן פוטנציאל תשואה גבוה יותר. פיזור תיק ההשקעות מאפשר להקטין את רמת התנודתיות בתיק מבלי לשחוק את התשואה.

לסיכום, המסר המרכזי: פיזור תיק ההשקעות הוא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם סיכונים בשוק ההון.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

11 תגובות

  1. לפי ההגדרה של גרהאם לספקולציה זהב הינו השקעה ספקולטיבית

  2. תודה, מידע מרוכז שקשה למצוא והוא חשוב באותה מידה כמו שאר המידע שנותנים על שוק ההון רק שמידע כזה עדיף להסתיר.

  3. כסוציאליסטית, סעיף 11 שגוי בעיניי כמובן. אני יודעת שבמוטו שלך נכלל “לסמוך רק על עצמך” אבל גם זה שגוי. לא הגעת לאן שהגעת רק בזכות עצמך. הורים וסביבה השפיעו עלייך לטובה. וכשתהיי, חס וחלילה, תשושה בגוף או בנפש- הסביבה תבוא לעזרתך. וכשתהיי במשבר, הסביבה תעטוף אותך. הסביבה היא היא “החברה” ועל זה מדבר הסוציאליזם. ההיפך מאיש איש לנפשו.

  4. חידודים ותוספות:
    – סיכון פוליטי – כולל גם סיכון גיאופוליטי, שכמובן רלוונטי לישראל. הגיוני להניח כי בכל עשור ישראל תהיה שותפה למבצע צבאי גדול / מלחמה. במקרה כזה, טיל על חברה עם נכס תפעולי יחיד עשויה להיות בבעיה. רואה סיכון שוק כסיכון שב מחזוריות דל הכלכלה או ענף. מלחמה או מגיפה הם יותר אירועים ספורדיים.

    – זחיחות, גרידיות ופאניקה – מבחינתי זהו אחד הסיכון העיקריים – הסיכון שהמשקיע עצמו מתנהג בצורה לא ראציונלית.

    – ברבור שחור – שילוב של כמה גורמים בבת אחת היוצרים את הסופה המושלמת.

  5. התסריט הרע שיכול לקרות בתיק שלך או כל מי שמערבב אחזקות בין השוק המקומי לשווקים הבינלאומיים, הוא תרחיש כמו בשנות ה80 שבו בזמן שבכל העולם המערבי היתה צמיחה וחגיגה כללית בשווקים, פה היתה היפראינפלציה מטורפת. בגלל שמחיר הזהב לא נקבע בישראל פעם אחרונה שבדקתי, יכול להיות תסריט שבו השקל יאבד משמעות ומחיר הזהב בעולם יעמוד במקום ולא יתן שום הגנה.

    • זה בהנחה שאת מחזיק זהב פיזי או תעודת סל GLD.
      אם לדוגמא החלטת לפזר את הסיכון מטבע שלך בצורה של לקנות תעודת סל שקלית על הזהב מנוטרלת מטבע ,ובמקום לקנות אג”ח ממשלתי 0142 ל30 שנה, לקנות את הETF TLT , את יכולה למצוא את עצמך קרחת מכל הכוונים.
      לא ראיתי איזושהי חוקיות שהגדרת לחלוקת המט”ח עבור המשקיע הישראלי שמשתמש בשיטה של בראון. כל אחד יכול לבחור לחלק כראות עיניו בתנאי שמבחינת משקל זה בערך 50 50. תקני אותי אם פספסתי את זה בבלוג.

      • ואם אין אפשרות לקנות זהב פיזי, ובמקום קונים תעודת סל על הזהב, האם עדיף מנוטרל מטבע ? או שלא ?

  6. בלוג מדהים ללא ספק!!! אני כבר כמה ימים רק יושב וקורא פה.

    קצת משעשע שהמודעות באתר הן בנושא השקעות פורקס ודומותיהן למרות שכל מה שאת כותבת באתר זה נגדן.

  7. יונתן שקד

    “תנודתיות” איננה סיכון אלא הביטוי של הסיכון.
    בסופו של הדברים השוק משקלל את כל הגורמים בשינויי מחירים שמתבטאים בעליה בתנודתיות.

השאר תגובה