12 מחשבות על השקעות ב-2024

1

לקט מחשבות, תובנות ותהיות בפתח השנה החדשה וברקע השנתיים המטורפות שקדמו לה.

1. לומר "אני משקיע לטווח ארוך בתיק השקעות עצל עם קרנות סל" זה קצת כמו לומר "אני מתכוון לטפס על האוורסט עם גרזני קרח, רתמות ובלון חמצן"

מה שנקרא  — טוב אחי. בוא נראה אותך.

השקעה פסיבית היא כנראה הדרך הפשוטה והזולה ביותר להשקיע בשוק ההון ולקצור את פירות הקפיטליזם העולמי. אבל בה בעת היא מציבה אתגר רגשי, מתמשך ומורכב, שיש לומר בכנות: לא רבים יכולים לו.

העשור הנוכחי, במיוחד, זימן למשקיעים כל כך הרבה אתגרים שקשה אפילו למנות אותם מבלי לקבל סחרחורת: הקורונה השביתה את הכלכלה העולמית ולא היה מושג כמה זמן תימשך. הריבית נפלה לריצפה. הנפט נסחר במחיר שלילי. הבורסה קרסה 30%- ב-2020 במה שייזכר בתור השוק הדובי המהיר בהיסטוריה — ואז חזרה בסערה, דרך בועת מים-סטוקס, בועת קריפטו ובועת NFT. חווינו סחרור אינפלציוני שלא נראה כמותו 40 שנה, העלאת ריבית מהירה שנועדה לרסן אותו, שוק דובי איום נוסף ב-2022, התרסקות רבתי של שוק האג"ח (למרבה החלחלה — במקביל להתרסקות של שוק המניות) והכל – ברקע פלישה רוסית לאוקראינה והעמקה של השסעים החברתיים בישראל עד חשיפת העצם.

לאורך התקופה משקיעים הופגזו בתחזיות בלתי פוסקות על מיתון, סטגפלציה ושוק דובי ממושך – תחזיות שאמנם פירקו את השוק אבל לא התממשו בסופו של דבר.

אם שרדתם את כל אלה, דבקתם בתכנית, לא מכרתם בפאניקה והמשכתם להפקיד לתיק ההשקעות בשיטתיות – כל הכבוד.

אני מרוצה מכם.

וחשוב מכך, אתם ראויים לתגמול שהשוק הרעיף עליכם – S&P 500 רשם תשואה כוללת של 54% מאז ינואר 2020 (CAGR שנתי של 12%).

קל לומר שאתה משקיע לטווח ארוך. קשה הרבה יותר לקצור את הפירות.

2. איזה מין דור של משקיעים צומח כאן?

השפל הגדול של 1929 צלק דור שלם של משקיעים והרחיק אותם משוק המניות לשנים ארוכות.

בדומה, ולהבדיל, הכוויה שהותיר משבר מניות הבנקים ב-1983 עיצב את היחס השמרני של ישראלים רבים להשקעה במניות בכלל (תשאלו את אבא וסבא).

והיום? דור של משקיעים נולד לתוך שוק שורי כמעט חסר מעצורים (2009 ואילך), עם שלושה שוקים דוביים בתווך: 2018, 2020 ו-2022.

איך המציאות הזו מעצבת את התודעה של המשקיעים היום? כיצד הם יגיבו בתרחיש של שוק דובי שלא מסתיים בתצורת V חדה בחלוף שנה או שנתיים?

משך ההתרסקויות בשווקים אמנם מתקצר אבל זה לא תמיד היה כך: הנאסד"ק דשדש בין 2000 ל-2016, הדקס הגרמני לא הלך לשום מקום בין 2000 ל-2013, הדאו ג'ונס קפא על שמריו בין 1965 ל-1985, והניקיי היפני רק בימים אלה (2024!) חוזר לשיא האחרון שנרשם אי שם ב-1989.

הנחת המוצא ששוק המניות עולה בטווח הארוך בדרך כלל מוכיחה את עצמה, אבל התזמון של העלייה הזו, והלינאריות שלה, הרבה פחות צפויים מכפי שמשקיעים אולי התרגלו לצפות בעשור וחצי האחרון.

3. פשוט תמשיכו לקנות

בראייה לאחור, מי שניסה לתזמן את דרכו בין הדובים והמפולות של חמש השנים האחרונות נמצא היום במצב רע יותר בהשוואה למי שנשאר מושקע לאורך התקופה, ובמצב רע משמעותית בהשוואה למי שפשוט המשיך לקנות במנות קצובות.

מיצוע – הזרמה קבועה של כסף טרי לשוק המניות – איננה אסטרטגיית השקעה מושלמת אבל היא מאפשרת לפזר את ההשקעה במישור הזמן, שזה פיזור לא פחות חשוב מאשר פיזור במישור הנכסי.

שוק המניות הוא מחולל העושר העיקרי של העת החדשה, אבל ביצועיו נמצאים הרחק ממוקד השליטה שלנו. להבדיל, שיעור החיסכון שלנו – החלק מההכנסה הפנויה שאפשר להפנות להשקעה שוטפת – הוא במידה רבה פועל יוצא של החלטה, אגו ודחיית סיפוקים.

אין מהלכים חסיני-אש בעולם הפיננסי, אבל יש להניח שהפקדה שיטתית של כסף טרי לתיק ההשקעות תשפיע (לחיוב) על העושר שלכם יותר מכל ניסיון לתזמן את השוק.

4. הסיכון המטריד ביותר הוא תמיד זה שאיש לא מדבר עליו

השוק הוא מנגנון צופה פני עתיד.

הוא מגלם את תחזיות המשקיעים באשר לביצועיהן הכספיים של החברות הנסחרות בו.

ויכולות הניבוי שלו, כקולקטיב של מיליוני משקיעים, הן לא רעות – חוץ מכשמדובר בהפתעות.

בחיזוי הפתעות הוא גרוע.

והפתעות – כמו מלחמות, מגפות ואסונות טבע — הן מה שבאמת מחולל את המהלכים האגרסיביים ביותר, מעלה או מטה.

השוק הדובי של 2022 נגרם במידה רבה כתוצאה מציפיה למיתון ממושך, שבתורו אמור היה לנבוע ממדיניות של הידוק מוניטרי מהיר (העלאת ריבית), שנועד בכלל לרסן התפרצות אינפלציונית, שבתורה באה לעולם בעקבות התגובה העולמית למשבר הקורונה.

אבל המיתון המפורסם הזה, למרבה ההפתעה, לא הגיע — והנה, בחלק ממדינות העולם, כולל בישראל, כבר התחילו אפילו בהורדת ריבית.

כשכולם משוכנעים שתרחיש מסוים עתיד להתרחש, הוא נוטה דווקא שלא לקרות.

בד בבד, כפי שנוכחנו לצערנו לאחרונה, כשכל תשומת הלב מוקדשת לאיום מסוים, איומים אחרים נזנחים, מה שהופך אותם למסוכנים יותר.

בני אדם גרועים בחיזוי העתיד. אנחנו חשופים להטיית האחרונות, הטיית הזמינות ולעודף ביטחון מידע. תחזיות שוק נוטות להתנפץ על סלעי הפרקטיקה של החיים והפתעות בלתי צפויות שמגיחות משום מקום וטורפות את הקלפים.

הלקח המרכזי שמשקיעים צריכים לקחת מכאן הוא שהעולם מפתיע, ולכן עליהם ליצור לעצמם שולי ביטחון רחבים מספיק שיאפשרו להם להתמודד עם זעזועים בשווקים מבלי שאירוע פתאומי ובלתי צפוי ימחק אותם.

5. שובן של אגרות החוב?

יש שתי סיבות לכך שאינפלציה גבוהה היא כמו חומר הדברה לאגרות חוב.

ראשית, אינפלציה שוחקת את ההכנסה השוטפת (תשלומי הריבית) מאגרות החוב.

שנית, אינפלציה בדרך כלל מביאה להעלאת ריבית, שבתורה מרסקת את מחירי האג"ח הקיימות (העלאת ריבית מביאה להנפקת אג"ח חדשות בריבית גבוהה יותר, מה שאומר שמחירן של אג"ח קיימות חייב לרדת כדי שהן תוכלנה "להתחרות").

זו הסיבה ש-2022 הייתה שנה קטלנית לשוקי האג"ח ברחבי העולם. מדד אג"ח ממשלתי כללי (תל גוב) ירד ב-9.5%-. בארה"ב, מדד האג"ח המצרפי (קרן הסל AGG) ירד ביותר מ 13%-. אלה לא תשואות שאנחנו מצפים להן מהפלח דל-הסיכון בתיק ההשקעות.

חמורה במיוחד הייתה העובדה שהקריסה הזו התרחשה במקביל לירידה חדה בשוק המניות. היסטורית, אגרות חוב שימשו כמעין כרית ביטחון  עבור תיק ההשקעות במובן שהן ממתנות את התנודתיות האינהרנטית של הפלח המנייתי בתיק. זה לא קרה ב-2022, מכיוון שהסביבה הכלכלית העיבה על שני סוגי הנכסים.

התוצאה היא שהקצאות נכסים בסגנון "שוקולד מריר" או תיקי 60/40 התרסקו ב-2022.

לקח אחד מכאן הוא שהעולם הפיננסי אינו נשלט על-ידי כללי ברזל פיזיקליים. שום דבר לא בטוח, ואין כל ערובה שנכס מסוים ימלא את ייעודו ברגע האמת.

תובנה אחרת נוגעת לעתיד. שוקי האג"ח התאוששו ב-2023, במיוחד ברבעון האחרון שלה. אם לאורך שנת 2024 נראה, כצפוי, המשך של הורדת ריבית והתמתנות באינפלציה, הרי שאגרות חוב עשויות להניב רווחי הון משמעותיים ולתפוס מחדש את מקומן כנכס הגנתי מועדף בתיקי ההשקעות במקום פיקדונות וקרנות כספיות.

ככלות הכל, למרות עליית מחירי האג"ח, התשואות עדיין אטרקטיביות: אג"ח ממשלתי בישראל ל-10 שנים מניבה כיום 4.1% נומינלית. בארה"ב – 3.9%. בבריטניה – 3.7%. בגרמניה – 2%. בסביבת אינפלציה מתמתנת, התשואות הללו אטרקטיביות למדי, במיוחד עבור משקיעים עם טווח השקעה בינוני.

6. בראי השנתיים האחרונות, כלל ה-4% הולך ונשמע לי פחות הגיוני מבחינה פרקטית

בראיון האחרון לגלובס (לפתוח באינקוגניטו) התייחסתי לאתגר הפיננסי המרכזי במודל הרווח של עצמאות כלכלית: התרגום של שווי נקי לזרם הכנסה שממנו ניתן לחיות.

כלל ה-4% מציע פתרון פשוט לעניין: צוברים 300 חודשי מחייה, ומנקודה זו ניתן למכור בכל שנה 4% משווי התיק (תוך התאמה שנתית לאינפלציה) לצורכי מחייה שוטפת וכך מקטינים את הסיכון שהכסף יאזל בתום 30 שנות פרישה.

זה כמובן נשמע טוב בתאוריה, אבל מה אם ניישם את זה על המציאות העכשווית? אדם שפרש בדצמבר 2021 ראה את ה-S&P 500 יורד ב-18.1% בסביבת אינפלציה גבוהה. השוק אמנם טס 25% ב-2023, אבל הפורש שלנו, בהיותו חשוף מאד לסיכון רצף התשואות, נתון לחלוטין לחסדי השוק ב-2024, כשאם גם השנה תסתיים בירידות, מצבו יהיה בכי רע עד כדי סכנה לאובדן עצמאותו.

מי שתלוי בכך ששוק המניות ישתף פעולה עם התקוות, השאיפות ותזמון ההוצאות שלו עלול למצוא את עצמו במצב של "עוני של מיליונרים", במיוחד בשנים של ירידות דו-ספרתיות.

החשש המתמיד מפני הידלדלות התיק בטרם עת מחולל חרדה מיותרת שבעיני סותרת את כל המהות של חופש כלכלי.

האם אתה באמת "עצמאי כלכלית" אם אתה צריך להתפלל שהשוק לא יתרסק כי אחרת לא תוכל לשלם חשבונות?

אני עדיין מאמינה ש"כלל ה-300" תקף במובן זה שהוא מאפשר להעריך, באופן גס, עד כמה אדם קרוב לעצמאות כלכלית. הקונספט של שווי נקי מסייע לאמוד היכן את ביחס למטרותיך. אבל הוא חסר ערך מבחינה מעשית משום שהוא משתנה ללא הרף, באופן בלתי צפוי, ומכאן שאין שום דרך לתכנן על בסיסו. לשם המחשה, התיק שלי כבר גדול למדי, ובין תנודות מט"ח וביצועי השוק, השווי שלו עשוי להשתנות לכאן ולכאן בעשרות אלפי שקלים *ביום*.

הפרקטיקה של משיכה של סכום מסוים מתיק ההשקעות שערכו משתנה מדי רגע  הולכת ונדמית לי כמעמסה מנטלית של ממש, עם סיכונים פיננסיים לא מבוטלים.

אני מעדיפה לא לגעת בקרן לעולם, ולחיות על זרם הדיבידנדים שהתיק מניב – הכנסה צפויה יותר, שאינה תלויה במצבי הרוח הקיצוניים של אדון שוק.

פרספקטיבה כזו הופכת את התנודות היומיומיות, החודשיות והשנתיות של שוק המניות לרעש רקע.

7. בדרך לשלווה סטואית-פיננסית

ג'ידו קרישנמורטי הקדיש את רוב חייו למתן הרצאות רוחניות. ככל שהתבגר הוא הלך ונעשה גלוי יותר. באחד הרגעים הוא שאל את קהל שומעיו אם הם רוצים לדעת מה סודו.

"אתם מבינים", הוא לחש, "לא איכפת לי מה קורה".

תיק הדיבידנד שלי צמח ב-18% השנה. זו תשואה יפה כשלעצמה אבל נמוכה מזו שהניב ה-S&P 500. זה לא ממש מעניין אותי. לא מאד איכפת לי אם התשואה שלי נופלת מזו של המדד או של קרנות הסל המחקות את המדד.

מדד הייחוס הרלוונטי היחיד עבורי הוא ההוצאות של המשפחה שלי. אני לא מחפשת תשואה עודפת או "אלפא". אני משקיעה כדי לייצר זרם של הכנסה פסיבית שצומחת ריאלית משנה לשנה, כשבחלקה אני משתמשת לצריכה ואת יתרתה אני משקיעה מחדש כדי שאוכל להגדיל את זרם ההכנסה הזו באופן מעריכי: אני קונה מניות דיבידנד שמתומחרות בעיני באופן אטרקטיבי, ובדיבידנד שהן מחלקות לי אני קונה מניות דיבידנד נוספות, שמייצרות אף הן הכנסה, שתופחת ככדור שלג מתגלגל.

אני לא יכולה לתכנן את דפוסי ההוצאה האישיים שלי בהתבסס על מחירי מניות שהם כמעט בהגדרה בלתי רציונליים, בלתי ניתנים לחיזוי, וניחנו בנטייה שטנית שלא לשתף פעולה עם התכניות שלי בעיתוי הנכון. הרי מי יודע, ומי יכול לדעת, כמה כסף צריך לפרוש? מיליון? חמישה מיליון? עשרה מיליון? יותר? מה אם תגיע מפולת מיד אחרי הפרישה? מה אם אחיה "יותר מדי זמן"? האם יהיה מספיק כסף? האם הכסף יאזל?

בנוסף, אני לעולם לא רוצה להיקלע למצב שבו אני מוכרת מניות באופן כפוי בשעה שהשוק מתרסק. זו תובנה שהתחדדה אצלי במרץ 2020. להיפך, אני מעדיפה להיות בעמדה שבה אני יכולה לקנות מניות בכל פעם שאני רואה מניות יורדות בחדות.

לכן, אני מוצאת שבשלב כרונולוגי ופיננסי זה של חיי, אסטרטגייה מבוססת דיבידנדים מתאימה לשני הצרכים הללו וזה חשוב לי הרבה יותר מאשר להניב ביצועי יתר על פני מדד ייחוס זה או אחר. דיבידנדים, בשונה מרווחי הון "על הנייר", זה כסף אמיתי, ממשי, שמחולק מתזרים המזומנים החופשי של עסקים רווחיים היישר לכיסי, ככסף מזומן. בלי תקוות, בלי חלומות, בלי הערכות וציפיות.

8. מי יעצור את ארה"ב?

שווי השוק המצרפי של "7 המופלאות" – מיקרוסופט, אפל, אמאזון, אנווידיאה, גוגל, טסלה ומטא – עקף את זה של שוקי המניות של בריטניה, סין, צרפת ויפן גם יחד.

שבע החברות הללו, פאר היצירה של הקפיטליזם האמריקני, היו שוות 1.5 טריליון דולר לפני כעשור. הן הוסיפו כ-10 טריליון דולר לשווי השוק שלהן ב-10 השנים האחרונות.

בהובלתן, הדומיננטיות של ארה"ב בשוק המניות העולמי גדלה באופן עקבי – מ-15% בתחילת המאה ה-20 עד ליותר מ-60% היום.

ארה"ב בולעת את העולם כמו פאקמן, והשאלה הנשאלת היא עד מתי? האם בכלל יש היגיון לפזר את הפלח המנייתי על מדדי שוק עולמיים כשאפשר לקנות את הסנופי וללכת לים?   האם אין חשש מכך שביצועי השוק האמריקני נשלטים על ידי קומץ ענקיות טכנולוגיה?

פרשנים קודחים לנו במשך שנים ששוק המניות האמריקני יקר מאד, שתוחלת התשואה ממנו, בהתאם, נמוכה מאד, ושה"ערך" האמיתי נמצא בשדות זרים כמו מניות שווקים מתעוררים.

זה כמובן לא ינחם את מי שהגדיל את ההקצאה למניות שווקים מתעוררים על חשבון ארה"ב — ואוכל מרורים ב-15 השנים האחרונות. בעשור האחרון הביג-טק האמריקני מעך את כל מה שסביבו, ממניות בעלות שווי שוק קטן (ראסל 2000) ועד מניות ערך ומניות שווקים מפותחים (MSCI EAFE).

אני לא יודעת מה ואם נראה משהו שיעצור את הקטר האמריקני, אבל מוכנה להסתכן בתחזית אחת: הפער בין 7 הגדולות לשאר 493 החברות ב-S&P 500 יצטמצם השנה.  ריבית נמוכה יותר היא רוח גבית עבור חברות קטנות יותר, שאינן מחזיקות במאות מיליארדים במזומן. לדעתי, הגיעה שעתן לפרוח.

9. האם הציבור יישאר בקרנות כספיות?

עליית הריבית בישראל בשנתיים האחרונות הפכה את הקרנות הכספיות, לראשונה מזה שנים ארוכות, למוצר השקעה אטרקטיבי.

הגיוסים הרצופים בשנתיים האחרונות הביא את סך הנכסים המנוהל במסגרתן ל-81 מיליארד ש"ח – כ-20% מסך הנכסים המנוהלים בכל קרנות הנאמנות.

לפי אתר פאנדר, הקרנות הכספיות הניבו בממוצע תשואה כוללת של 4.28% ב-2023 – תשואה גבוהה יותר מהאינפלציה, ואפילו יותר ממדד ת"א 35 המדשדש – אבל עדיין כזו שמחווירה לעומת הראלי המטורף בשוקי המניות המפותחים ב-2023.

אני תוהה אם המשך העליות בשווקים, לצד הורדת ריבית בישראל, יגרמו לישראלים להסיט כסף חזרה לשוק המניות.

נדמה לי – ואין לי לצערי נתונים כדי לאמת זאת – שרוב הכסף שנותב לקרנות כספיות לא הגיע ממשקיעים שברחו משוק המניות, אלא דווקא מפיקדונות ומחשבונות עו"ש שהעלו אבק בעשור וחצי של סביבת ריבית אפסית.

לכן, אני מאמינה שקרנות כספיות ימשיכו לגייס כספים גם ב-2024 ולא נראה פדיונות ענק בשנה זו.

לצד זה, עם כמה שהקרנות האלה הן מין שמיכה מחממת שמנחמת משקיעים בתקופות של אי-וודאות  – חשוב לזכור שלטווח ארוך הן כנראה לא האפשרות הטובה ביותר למשקיעים. מניות, ואפילו אג"ח, השאירו למזומן אבק בטווחי זמן ארוכים.  מעטים האנשים שיכולים להרשות לעצמם את הסיכון שכרוך בדגירה על יותר מדי מזומן.

10. עוד מאותו הדבר?

2023 הייתה שנה נפלאה בשוק ההון — תמונת ראי של הכתישה ב-2022.

מניות צמיחה זינקו לעומת מניות ערך. מניות ארה"ב דרסו את שאר העולם (לאחר שפיגרו ב-2022). הסקטורים שירדו חזק ב-2022 – טכנולוגיה, תקשורת וצריכה מחזורית – הובילו את השוק בשאגה ב-2023, ואילו הסקטורים המובילים של 2022 – אנרגיה, תשתיות וצריכה קבועה – השתרכו מאחור ב-2023.

ה-S&P 500 רשם תשואה שנתית של כ-25% ומחק את ההפסד מ-2022 (18%-).  נאסד"ק זינק ב-55%, מהשנים הטובות בתולדותיו. שווקים מפותחים עלו ב-17%. שווקים מתעוררים עלו ב-10%.

הנטייה הטבעית היא היא לחשוב שאחרי שנה כה פנומנלית משהו רע חייב לקרות.

אכן, שום דבר טוב לא נמשך לנצח, אבל דברים טובים יכולים להימשך תקופות ארוכות מאד. ובעוד שקשה לדמיין שהשוק ירשום שנה נוספת עם תשואה של 25% ומעלה, חשוב לזכור שלשוק המניות יש אופי דבוקתי, כך ששנים "טובות" נוטות להיות סמוכות אלה לאלה.

כדור הבדולח הטוב ביותר שיש לי לעניין זה הוא ההיסטוריה, וההיסטוריה מלמדת שמתוך 19 המקרים מאז 1950 שהשוק האמריקני הניב תשואה שנתית של 20% ויותר, ב-15 מקרים הוא רשם תשואה חיובית בשנה העוקבת. ב-10 מתוך המקרים הללו, התשואה העוקבת הייתה דו-ספרתית.

טווח הדגימה כאן זעיר, אמנם, אבל אם ההנחה שלי לגבי הצמיחה הצפויה של שאר מרכיבי ה-S&P 500 (מעבר ל-7 המופלאות) נכונה, יש בסיס להניח שגם השנה תסתיים בתשואה חיובית. ט.ל.ח. 🙂

11. האם זו השנה של הביטקוין?

המטבע הקריפטוגרפי, שחוגג 15 שנים להשקתו, סיים את 2023 עם תשואה חלומית של 156%. חברות כריית הביטקוין רשמו תשואה גבוהה פי 7.

כידוע בשעתו פתחתי פוזיציה קטנה בביטקוין והקצתי לה 1% מהתיק. הרגשתי שזה "סיכון טוב" במונחים של פרספקטיבת ניהול החרטות של ג'ף בזוס: חשיפה גבוהה מספיק כדי להינות מהאפסייד, ונמוכה מספיק כדי שהדאונסייד לא ירסק אותי.

מאז, הודות לביצועים של המטבע בשנה האחרונה, משקל הביטקוין מתקרב כבר ל-3% מהשווי הנקי הנזיל שלי.

קטונתי מלפרש את תנודות המחיר בנכס הספקולטיבי הזה — יש לי רקורד רע מאד בכל מה שקשור לעניין —  אבל נראה שיש שני אירועים מרכזיים שתרמו לראלי השנה: האחד הוא שהיצע הביטקוין הנכרה ייחתך בחצי במהלך 2024, כחלק ממהלך מתוכנן של צמצום ההיצע; והשנייה הוא אישור השקת קרנות סל (ETF) על מחיר הספוט של הביטקוין, שתאפשרנה, מעשית, לקנות ביטקוין ככל נייר ערך שקונים בבורסה.

אני חושבת שזה מהלך שורי מאד עבור המטבע. לשם השוואה, כשהושקה קרן הסל הראשונה על הזהב (GLD), מחיר המתכת הצהובה זינק ב-250%.

האם הראלי של ביטקוין יימשך סביב 2024?  אני חושבת שבבסיסו ביטקוין הוא סיפור של ביקוש והיצע, ו-60% מההיצע מוחזק בידי משקיעים, לא סוחרים. אם תיווצר דינמיקה של ביקוש גדל (דרך קרנות הסל החדשות) אל מול היצע מצטמק, יש להניח שהוא יתבטא גם במחיר.

12. השנה ימלאו לי 40

כן, אחיי ילידי 1984, אנחנו כבר לא ילדים יותר.

וזה רלוונטי, משום שאומדן סיכון בגיל כזה הופך למשימה פחות מובנת מאליה.

משקיעים צעירים, כידוע, צריכים לקוות למפולות ממושכות בשווקים כדי שיוכלו לקנות מניות במחירים זולים. משקיעים מבוגרים, להבדיל, יעדיפו לראות עליות עקביות בשווקים כדי ששווי תיק ההשקעות שלהם לכל הפחות יישמר.

אבל בגיל 40 את מוצאת את עצמך רגל פה, רגל שם: תיק ההשקעות שלי כבר גדול ואני שמחה לראות עליות משמעותיות; אבל במקביל, ירידות ממושכות משמחות אותי משום שהכסף שאני חוסכת קונה יותר במהלכן.

רוב בני ה-40+ שאני מכירה נמצאים בשלב פיננסי בחייהם שבו הם יכולים לחסוך יותר מאי-פעם. עבורם, שיעור חיסכון גבוה מפצה על ירידות בשווקים מכיוון שהוא יוצר הזדמנות לתרגם את החיסכון לתשואות גבוהות יתור בטווח הארוך.

התובנה המרכזית שבאה עם הגיל היא שהשקעה לטווח ארוך היא תרגיל פסיכולוגי הרבה לפני שהיא תרגיל פיננסי. המהלכים הרציונליים ביותר מבחינה פיננסית עשויים להיות בלתי סבירים לחלוטין מבחינה מנטלית ורגשית, ובסוף, כבני אדם, הרגש הוא הדבר החשוב ביותר משום שהיכולת להתנהל אמוציונלית היא שקובעת אם נצליח להישאר במשחק הזה מספיק זמן כדי לקצור את הפירות.

בגיל 39, השינה שלי הרבה יותר ערבה בידיעה שהתיק שלי מניב הכנסה שאינה תלויה בזעזועים של שוק המניות, אף על פי שמבחינה פיננסית יש להניח שאסטרטגיית השקעה פסיבית הייתה מניבה תשואה כוללת גבוהה יותר וביעילות מס גבוהה משמעותית.

המפתח כאן, כמו בכל תחום אחר בחיים, הוא להבין את הצרכים והרצונות שלך ולא לתת לעולם להכתיב לך מה הם צריכים להיות.

תודה שקראתם. מאחלת לכם כל טוב ב-2024 ואילך.

לתמיכה באתר אנא שקלו להסתייע בהמלצותיי.

הירשם
הודע על
guest

70 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
בן 24 (100% תיק קריפטו)

ואוו, מעניינת כהרגלך. שמח לשמוע שגם אחרי כל כך הרבה שנים בשווקים אפשר לשנות גם דעה (ביטקוין). אני מאחל לכולנו שנת חצייה נהדרת 🫶🏻
ותודה לך ❤️

רועי

פוסט מצוין כמו תמיד, עושה סדר גם במחשבות וגם בתחזיות והכי חשוב נותן תמונת זום אאוט בציר הזמן שחשובה מאוד כדי לגבש אסטרטגיה במיוחד למשקיעי טווח ארוך – הרשי לי לקבוע טרמינולוגיה חדשה: מעתה יש לאמר "משקיעי הסולידית" כביטוי למשקיעים שמיישמים את התורה שלך עם התאמות הכרחיות לאורח החיים/אופי הספציפי שלהם.
גם ב 2024 תמשיכי להיות הגורו הפיננסי שלנו. משקיעי הסולידית.
תודה על הפוסט ועל הבלוג

כגן

אני אוהב אותך.

השלו

מרתק. כתוב מצויין. ויחד עם זאת אני מקבל את גישתו של מאנגר זצ"ל שהביטקוין הוא"רעל עכברים".

יניב

חלקם עכברים מאוד עשירים

מיגל דל בוסקה

זאת מסקנה אחרי שלמדת את הביטקוין או רק מראיון אחד ששמעת את מאנגר אומר את זה שדרך אגב הוא גם לא למד את התחום. מזכיר קצת את מי שביטל בזלזול את האינטרנט האיטי שלא ניתן לעשות בו כלום בשנות ה 90. ביטקוין ישנה את קונספט שמירת ערך הכסף וייעל את העברות הכספים בעולם בין יתר הדברים שישתנו בעקבותיו (כמו שאף אחד לא משתמש במכתבים, טלפונים נייחים ואנציקלופדיות ) ביטקוין ישדרג את עולם הערך (סניפי בנקים, העברות כספים, חוזים חכמים, נדלן כהשקעה וכו).

בועז

מטבע ספרתי ולאו דווקא ביטקוין. סביר לדעתי שאלו יהיו מטבעות לאומיים

עזרא

תמיד שמח ונהנה לקרא את הפוסטים שלך.בסעיף 9 את כותבת שאת מאמינה שגם שנת 2023 תהיה שנה של השקעה בקרנות כספיות.צריך להיות 2024.מאחל לכולנו שנת ריווחיות מוצלחת.

אוהד

תודה על זה. התגעגתי לקרוא את הסולידית המקורית ולא את זו שבטוויטר.

גיורא

אמור X מעתה

שלומי

אלו היו 20 דקות של קריאה מענגת ומועילה ממש תראפיה למוח.
את צריכה להוציא ת.ס ETP עם סימול SOLD (פנוי) ואני הראשון שארכוש מהתעודה הזו
שנת השקעות פוריה ושכולם ירוויחו השנה

אילון

כלל ה4% נגזר מסימולציות על ההיסטוריה שמתחשבות בדיוק בסיכון רצף התשואות, לא?
לגבי תיק דיבידנדים, הדיון הקבוע לגבי מה עדיף בטווח הארוך.. לא נכנס לזה

יצחק

מעניין כרגיל. הרבה יותר טוב מלקרוא ניתוחים ותחזיות טכניות או מטעם בעל אינטרסים.

יניב

מאוד מעניין כהרגלך. מתחבר מאוד לעניין וכנראה שמי שבאמת מגיע למצב בו הוא יכול לפרוש לפי אחד החוקים ולחיות על תיק ההשקעות תמיד יחווה חרדה קיומית מסויימת ויהיה לו מאוד קשה לעשות את המהלך ובאמת יפסיק לעבוד ויחייה מתשואת התיק. קשה לחשוב שתראה שנה כמו שנת הקןרונה או שנת 22 ותצטרך למשוך מהתיק במקום להוסיף כל מה שיש לך ויותר לשוק. אחרי שנים של השקעות(במקרה שלי כ15 שנים,היום בן 36) מאוד קשה לעשות את הסוויץ ובמקום להמשיך להפקיד ולהשקיע ,להתחיל למשוך מהתיק בעיקר בתקופות של ירידות זה ממש נגד האופי. כמעט כמו מס הכנסה שצריך לתת כסף בחזרה לאזרחים,לא פשוט.

arn

אם קשה לך להפסיק לעבוד ולחיות רק מהתיק – אז למה שתעשה זאת?
תעבוד וגם תקבל רווחים מהתיק. יהיו לך 2 מקורות הכנסה.

אגב מס הכנסה בהחלט מחזיר כסף לאזרחים (אם מגיע להם). עשיתי זאת כבר כמה פעמים.

daat99

כמי שכבר זה רב מושך כספים מתיק דיבידנדים אני יכול להעיד שאני לא חרד בכלל מבחינה פיננסית.
עברתי גם את הקורונה עם דיבידנדים גדלים והמשכתי למשוך.

הניתוק מתנודות השוק עושה את עבודתו ומאפשר לי להשקיע הון גדול בהרבה במניות דבר שבאופן פרדוקסלי מגדיל את התשואה ההוליסטית ארוכת הטווח (תיק 100% מניות לעומת תיק מדדים שמורכב מ-6% מניות, 4% אג"ח, 0.1% מזומן כקרן חירום ו-89.9% בנדל"ן לצורך ההמחשה).

יהודה

תיק 100% מניות מתאים למעט מאוד אנשים שמסוגלים לראות את רוב התיק נמחק במקרה של משבר חריף. לעומת זאת תיק 60/40 יכול לשרוד תקופות קשות מבלי שרובו יימחק. כשיש נפילות בשווקים פשוט מוכרים אג״ח במקום מניות. דווקא משיכת דיבידנד במצב כזה היא סוג של מכירת מניות בהפסד. וכשיש אפשרות להשקיע בקרנות עם פטור מלא ממס דיבידנדים (אינבסקו) אני לא רואה טעם להשקיע במניות דיבידנד למעט השיקול הפסיכולוגי שאני לא מזלזל בו בכלל.

daat99

תיק של 100% מניות מתאים ל-100% מהאנשים שלא מסתכלים על שווי התיק ומתמקדים בתזרים. זו הגדולה של הפסיכולוגיה האנושית. הטענה (השגויה בראיה היסטורית) שאג"ח עולה במהלך משברים במניות הוכחה שוב כשגויה במרץ 2020 כשאג"ח התרסק במקביל למניות. אל תבלבל בין "כשהשוק מתפקד יש קורלציה שלילית בין אג"ח למניות" עם "כשהשוק מתרסק יש קורלציה שלילית בין אג"ח למניות" כי בעוד הראשון התקיים מבחינה היסטוריה, השני לא התקיים ברוב המשברים בהיסטוריה. קבלת דיבידנד אינה משולה למכירת מניות וכל מי שבפועל השקיע במניות שמחלקות דיבידנד יודע שזו טענה חסרת בסיס שמפומפמת ע"י אנשים שמעולם לא השקיעו במניות שמחלקות דיבידנד. במציאות הניסיון המעשי תמיד… קרא עוד »

יהודה

קודם כל שאפו על התגובה המושקעת ובאופן כללי על כך שאתה מקדיש מזמנך לטובת הנגשת ידע פיננסי. 1. האנשים שאתה מדבר עליהם, שלא מסתכלים על שווי התיק ומתמקדים בתזרים, הם אנשים מעטים. מאוד. אדם רגיל לא יכול לראות לאורך שנים את שווי הנכסים שלו מצטמק ביותר מחצי ולהישאר אדיש. 2. בקרן של אינבסקו עוקבת סנופי אין מס דיבידנדים בכלל. כבר בדקו אותה מכל הכיוונים והראו שבאופן עקבי היא נותנת קרוב ל0.3% יותר מהקרן האירית המקבילה של בלאקרוק. 3. מסכים של אגח אין קורלציה למניות. לא חיובית ולא שלילית. אבל ודאי שאגח ממתן תנודתיות של מניות. גם בגלל שבמקרים רבים הקורלציה… קרא עוד »

daat99

@יהודה יש המון מידע שגוי באינטרנט ומעט מאוד אנשים שטורחים לאמת את מה שהם קוראים. התוצאה היא שרוב האנשים (ברוב המקרים שלא ביודעין!) מציגים מידע שלא היה נכון מעולם כעובדה חקוקה בסלע עם רמת אמונה של פנאט דתי. אני תמיד מקפיד לבדוק את המידע הגולמי ולא מסתמך בכלל על מסקנות של אחרים ו/או כותרות של מאמרים. ההרגל הזה דורש הרבה מאוד זמן אבל הוא הוביל אותי המון פעמים להבנות שהכותרות של המאמרים/מחקרים הן הפוכות ב-180 מעלות מהמידע הגולמי שהן ניסו לסכם. אני ממליץ לך בחום לנקוט בגישה הזו בדברים שבאמת משפיעים על חייך (כגון היכולת לממן את עצמך ביום שבו… קרא עוד »

יהודה

הדיון מתכנס לשתי שאלות עובדתיות: 1. אם רוב המשקיעים מסוגלים לראות את רוב ההון שלהם נמחק. 2. אם הקרן של אינבסקו משלמת דיבידנדים. לגבי השאלה הראשונה, אין לזה השלכה מעשית כי כל משקיע צריך לבחון מהי סיבולת הסיכון שלו ולא מהי סיבולת הסיכון של רוב האנשים. אגב, הדוגמא שהבאת עם בעל הדירה היא דוגמא מצויינת. בוא נדמיין יקום מקביל שבו לכל אחד בסלון יש שלט אלקטרוני המציג בכל רגע נתון את הסכום המקסימלי שמישהו מוכן לשלם עבור הנכסים של בעל הבית. במצב כזה אם תשאל את שתי השאלות נראה לי ברור שרוב האנשים ישלפו את התשובה לשאלה השניה הרבה יותר… קרא עוד »

daat99

השאלה הראשונה היא חסרת משמעות. אתה – יהודה – לא רוב המשקיעים. אתה – יהודה – הוא משקיע בודד וספציפי. לפי הלמ"ס רוב האנשים עם מינוס בבנק, האם אתה – יהודה – עם מינוס בבנק? לפי הלמ"ס רוב האנשים עם "הכנסה מתחת לחציון", האם אתה – יהודה – עם הכנסה מתחת לחציון? רוב האנשים לא מבינים שקרן שמחקה את ה-SP500 משקיעה יותר מ-28% מההון שלה ב-8 חברות שנמצאות בנסדק (חלקם אפילו רוכשים את שני המדדים "בשביל לפזר"), האם אתה – יהודה – מבין זאת? לא מעניין מה רוב המשקיעים יודעים/עושים/מסוגלים. מה שמעניין זה מה אתה – יהודה – כאדם בודד,… קרא עוד »

רון

האם את מאזנת את ה-3% קריפטו חזרה ל-1% מהתיק?

מיגל דל בוסקה

החוק הראשון בביטקוין זה שלא מוכרים ביטקוין החוק השני הוא לא לעבור על החוק הראשון 😅

daat99

זה בערך מה שאמרו ההולנדים על הצבעונים 🙂

מיגל דל בוסקה

הצבעונים לכשהתפוצצה הבועה לא חזרה למעלה כמו ביטקוין שחזרה ובמושגי ביטקוין כוח הכרייה כמות ארנקים וכו רק גדלה עם השנים כך שהבועה קיימת רק במונחי פיאט , לביטקוין יש הרבה מאוד שימושים ו90% עוד לא הבשילו לאדם הקטן. דמיין את האינטרנט בשנת 1992 בקושי עם מייל ואתרים איטיים ללא יכולת צפייה בסרטים רשת חברתית או אמזון, אנחנו שם בביטקוין אבל ההבדל הוא שהתשתית כבר קיימת אז מי שחי בעבר ולא לוקח סיכון קטן כנראה יפסיד רווחי עתק ואם ניפול אז הסיכון הקטן היה שווה את הניסיון.

daat99

בועת הקריפטו לא התפוצצה עדיין….

בנוסף אתה מבלבל בין "ביטקוין" לבין "בלוקצ'יין".

הביטקוין יכול להיעלם והבלוקצ'יין יישאר – זה לא סותר.

תחזור שוב לדמיון האינטרנט בשנות ה-90 ותראה שרוב החברות שהיו בתחום באותה התקופה כבר לא כאן למרות שהאינטרנט הוא חלק בלתי נפרד מחיינו.

Pinkas

היא כתבה ביטקוין, לא קריפטו.
נראה לי שהיא כתבה איפשהו שהיא לא נוגעת ונותנת לו לעשות את שלו.
מוכן להתערב שהוא יגדל ליותר מ-10% מהתיק תוך שנים בודדות 🙂

ארז

קריפטו =! ביטקוין

דן, 27

היי, תודה על הפוסט. יש משהו אבל שקצת לא ברור לי מפרספקטיבה של אדם צעיר (בשנות ה-20) – בהינתן מה שכתבת בעבר, כאשר אני עוד במהלך שנים בהן אני מנסה להגדיל את הצבירה שלי, האם לא נכון להשקיע במדדים רחבים כמו שאמרת בעבר?
בחרתי בהשקעה כזו גם משיקוליי זמן פנוי ולאור מה שכתבת אני חושש אם האסטרטגיה המסתמכת על MSCI ACWI ומדדי אג"ח היא לא אסטרטגיה טובה. אשמח לפרספקטיבה שלך

daat99

מה שחשוב להבין הוא שמעבר בין אסטרטגיות השקעה הוא מעבר מאוד קשה פסיכולוגית וגורר עמו נזק כספי עצום בדמות מס רווחי הון. אפילו יותר חשוב מכך הוא שכשמתחילים ליישם גישת השקעה חדשה – בעיקר כזו שמתבססת על יכולת המשקיע לקבל החלטות עבור עצמו – אנחנו חשופים לטעויות אנוש. לעניות דעתי עדיף לטעות כשצעירים עם "כסף קטן" (במונחים של תיק השקעות שניתן לחיות ממנו) כשעדיין יש הכנסות שיכולות לכפר על הטעויות מאשר בגיל מבוגר שמגלים שכ-20% מההון הולך לתשלום מס רווחי הון ואין הכנסות שיכולות לכפר על הטעויות הללו. יותר אנשים הכניסו את עצמם לבור עצום כשהם ניסו להחליף אסטרטגיה מאשר… קרא עוד »

cleareye

כדאיות ההשקעה במדדים מבוססת על התנהלות מר שוק במהלך השנים. הבעיה היא הפסיכולוגיה של המשקיע שחווה את רכבת ההרים בה נמצא כספו. ככל שאתה צעיר הכדאיות גבוהה יותר ובתנאי שתחזיק חזק, כי אתה רוכב על חיה פראית. כל עוד אתה נצמד לתכנית כמתואר, תגיע ליעד.

אלמוג

אני בגילך, לא חושב שיש שום סיבה שתחליף אסטרטגיה. לצבירת הון השקעה במדדים רחבים בטוח יותר משתלמת בתוחלת לאורך זמן. מה תעשה עם הדיבידנדים? תשקיע מחדש? אז למה אתה צריך אותם? סתם חוסר יעילות ניסויית לטעמי

מכורלדיבידנדים

דבריך מוכיחים שפספסת נקודה חשובה מאוד.
למה אתה צריך את הדיבידנד? כי עצם השקעתם היא מה שיגרום להכנסה הפסיבית שלך (ולגודל התיק) לגדול בצורה אקספוננסילית.
תאר לעצמך מצב בו אתה בשלב הצבירה ואתה חוסך 1000 דולר בחודש ממשכורתך ובו זמנית מקבל 500 דולר בחודש הכנסה מדיבידנדים, כוח הקנייה שלך כל חודש גדול פי 1.5,
עכשיו תדמיין תהליך זה לאורך שנים..

daat99

את הנקודה הזו הוא דווקא לא פספס כי הוא מקבל הגדלת הון גם בהשקעה מחקה מדד. הוא כן פספס את הנקודות המאוד חשובות הבאות: השקעות זה ניסוי בפסיכולוגיה ולא במתמטיקה – אנחנו בני אנוש ולא רובוטים/AI, אם נתעלם מהפסיכולוגיה שלנו אנחנו נגרום לעצמנו נזקים פיננסיים (ומשפחתיים) כבדים. אין חוסר יעילות מיסויית בהשקעה מבוססת דיבידנדים בהגדרה – אין יתרון בהשקעה מדדים שמקבלת 1.4% דיבידנד ומשלמת 25% מס דיבידנדים לבין השקעה בחברות בודדות שתשואת הדיבידנד הממוצעת שלהן היא 1.4% כך שמקבלים 1.4% דיבידנד ומשלמים 25% מס דיבידנדים (משקיע הדיבידנדים בוחר את תשואת הדיבידנד שהוא רוצה – אין חובה לבחור דווקא בחברות עם… קרא עוד »

עמי

תודה על המאמר..
יש לזכור שחברות לפעמים חותכות דיבידנד וגם מבטלות
וגם…. שתשלום הדיב' יורד ממאזן החברה וממחיר המניה ואת מקבלת אותו אמנם במזומן אבל פחות 25% ממה שירד מהחברה עצמה – לא עסקה כלכך טובה

daat99

1) חברות בודדות יכולות לחכות ולבטל את הדיבידנד – אז מה? כקבוצה החברות שנוטות להגדיל אותו ממשיכות לעשות זאת למרות אותן חברות סוררות כך שהמשקיע עצמו צפוי להמשיך לקבל תזרים יציב וגדל. אתה מוזמן לראות המחשה מהמציאות של איך התזרים של תיק דיבידעת שהוא תיק שמנוהל עם כסף אמתי (לא וירטואלי) עלה למרות הקורונה ולמרות החברות שפגעו בדיבידנדים. מהקמתו ב-2015 ועד היום בכל חודש מתועד בתיק דיבידעת "צפי הדיבידנדים בשנה העוקבת" ועד היום לא היה אפילו חודש אחד שבו הדיבידנדים בפועל בשנה העוקפת לא עברו את הצפי המקורי. 2) תבדיל בין תיאוריה לבין מציאות בתיאוריה מחיר המניות יורד לפי גובה… קרא עוד »

cleareye

הבעיה עם דווידנד דולרי היא שלמרות שהדווידנד בתיק כמו שלך יעלה, אנחנו חיים בשקלים. אנו מדינת יצוא וזרם הדולרים של ההייטק, שעליו קיומנו, גורם לשער חליפין בו קשה מאוד לחיות בשקלים, כעת כצפוי הדולר התחזק בגלל המצב הביטחוני. אבל ככל שנחזור לשיגרה, ולדעתי בתנאים טובים יותר מבעבר, חוזק השקל והאינפלציה הכפולה יפגעו בתשואות.

daat99

איך אתה פותר את הבעיה הזו עם רכישת מניות שבמקור נקובים בדולר ומחירן תנודתי בנוסף לתנודות המט"ח?
תשים לב שרכישת קרן מחקה מדד שנקובה בשקלים עדיין חושפת אותך למחיר הנכסים שהקרן עוקבת אחריהם והם ברובם המוחלט (אם לא כולם) נקובים בדולרים.

arn

ממש לא הבנתי:

  1. את כבר לא סומכת על קנית מדדים שלמים? לדעתך זה מסוכן במידה מסוימת? הרי ככל הזכור לי תמיד המלצת לקנות מדדים שלמים.
  2. למה את קונה אג"ח מכל הסוגים? הרי מקורם של כל סוגי האג"ח הוא אחד. אין כאן תועלת בפיזור. למה את קונה אג"ח לא צמוד? אומנם האינפלציה יורדת כעת אבל אינך יודעת מה יקרה אתה בעשור הבא.
  3. מה הועיל לך הביטקוין? הרי את משקיעה רק 1% מרכושך בביטקוין וגם עליה של 156% לא תעשיר אותך.
מיגל דל בוסקה

לגבי 3.
הביטקוין יעיל נגד אינפלציה שכן הוא דפלציוני כך שככל שהממשלות בעולם ובארץ ידפיסו יעניקו או ילוו כסף בחינם או עי לחיצת כפתור הביטקוין ירוויח מכך בעקיפין.
ריבית דה ריבית : ביטקוין עולה בממוצע ב 15 שנותיו סביב ה 130% בשנה כלומר השקעה של 1% מהנכסים נגיד 10k שח כעבור 10 שנים תהיה 41 מיליון לא מכיר הרבה נכסים שיעשו זאת . לצורך השעשוע 5% השקעה 50k יהיו שווים 207 מיליון. סביר להניח שהאחוזים האלו ירדו בהמשך , בהצלחה 😉

איתי

היי.
פוסט מרתק ומעורר למחשבה.
אשמח לשמוע בפרקטיקה איך את בוחרת לנהל את ההשקעות במניות דיבידנד.

אדי

כמה צריך לשים בתיק דיבידנדים כדי שיהיה לי מספיק להכנסה פסיבית? נאמר 10k בחודש

daat99

את אותו הסכום שאתה צריך לשים בתיק מדדים שבאמת צפוי לשרוד משברים בלי לגרום לך להתקפי פאניקה בלילה.

מחקר טריניטי שעליו התבססו כללי ה-300/400 וכדומיהם בדק מה המספר הזה כשתשואת הדיבידנד של השוק עמדה על 4.41% הוא הגיע ל-4% – קרי: פחות מהדיבידנדים שהמשקיע היה מקבל כך שהוא היה יכול להמשיך ולרכוש עוד יחידות מדד במקביל למשיכת הסכום למחיה.

תזכור שהוא התעלם ממיסוי אז תכניס לחישוב תשלומי מסים ושמבחינתו הצלחה הייתה "אחרי 30 שנה אין לי כסף לקנות אוכל" אז תוסיף מרווח בטחון.

יותם

אחלה מאמר והמון מזל טוב!

הנודר מארץ החלומות

מה האפשרויות הקיימות לאדם המעוניין להשקיע סכומים משמעותיים בנכסים דיגיטליים כגון NFT, בהתחשב בחוסר אמונתו במערכת הבנקאית?

מיכל

אשמח שתרחיבי בפוסט נפרד כיצד את בוחרת מניות דיבידנד, דוגמאות למניות דיבידנד מובילות אצלך בתיק וכולי

חיימון

היא כבר הקדישה לעניין שני פוסטים לפחות

Tal

1. לומר "אני משקיע לטווח ארוך בתיק השקעות עצל עם קרנות סל" זה קצת כמו לומר "אני מתכוון לטפס על האוורסט עם גרזני קרח, רתמות ובלון חמצן" שתדעי שאני משקיע לטווח ארוך בתיק השקעות עצל עם קרנות סל, ובאותה נשימה אני איני מתכוון לטפס על האוורס עם גרזני קרח ושטויות אחרות שנדמה לך שטיפשים עושים. כפי שתיארת בנקודה מס 1: וחשוב מכך, אתם ראויים לתגמול שהשוק הרעיף עליכם – S&P 500 רשם תשואה כוללת של 54% מאז ינואר 2020 (CAGR שנתי של 12%). אז מה הכותרת הזו מנסה להשיג מלבד את תשומת הלב של הקורא? כשאני מגיע לפוסט שלך אני… קרא עוד »

daat99

המסר שהכותרת ניסתה להעביר היא שכולם "חכמים בדיעבד וגיבורים" כשהם בשלב הצבירה אבל להמשיך להיות "חכמים בדיעבד וגיבורים" בשלב המשיכה זו משימה שגובלת בבלתי אפשרית.

יש סיבה שכל משקיעי המדדים המדוברים באינטרנט הם או בשלב הצבירה או שיש להם הכנסות שלא קשורות לשוק ההון.

עמוס

תעשי טובה. תתרכזי בכלכלה ושוק ההון ולא בפוליטיקה. את הרבה יותר טובה בזה. שתהיה שנה של אחדות ובשורות טובות לכל עם ישראל

טובית

תעשה טובה ואל תכתיב לבעלת הבלוג מה לכתוב 🙂

אור

היא טובה מאוד גם בזה וגם בזה, כפרה עליה
ובמה אתה טוב?

מאור

נהדר, מעניק השראה ומלא בעניין. כיף

אייל

מה דעתך על השוק האמריקאי?
מה יקרה אם הממשקל יכנס להקפאה/חדלות פרעון? יש דרך לעשות הגנה מסויימת על מצב כזה?

איל

לא הבנתי למה לעשות stock picking
של מניות דיבידנדים תית אמונה שתמיד יגדילו שמתבססים על מנגנון של השקעצ ערך טכנית ,באמת עובד, ולמה קרנות השקעה לא עטו על המציאה .
ואם זה בכלל דרך להתמודד עם פסיכולוגיה של ירידות צריך אישיות מעניינת שמצליחה בהונאה העצמית להתעלם ממצב התיק .
בנוסף 4% דיבידנדים צמיד יהיה 3% נטן.
לעומת.משיכה מתיק שמכילה גם קרן שאינה ממוסה .
ולא לשכוח , השקעה מעל 60 אלף דולר מחוייבת במס עזבון למניות אמריקאיות,כדאי לזכור את זה למי שיש לו יורשים שמצבם הפיננסי חשוב למוריש

משקיע בשלב צבירה

היי, אני משקיע צעיר
להבנתי בשלב שלי אני בשלב הצבירה ונכון להשקיע במדדי מניות שיניבו תשואה גבוהה יותר ממניות דיבידנד…
בעתיד כשאהיה בשלב של רצון לעצמאות כלכלית או לקראתה ארצה להשקיע דווקא במניות דיבידנד כדי לייצר את התזרים היציב שאינו תנודתי כמו שוק המניות…
1- מה דעתכם על גישה שכזו?
2- מתי הרגע שמאזני הרכישה יטו לכיוון הדיבידנד על חשבון מדדי מניות?
3- ובמידה ואני מוכר מדדי מניות וקונה מניות דיבידנד איזה אירועי מס אני עלול לפגוש?

תודה רבה!

daat99

דעתי האישית היא שזו גישה הרסנית (מבחינת הורסת הון). 1) ההנחה שהתיק ההוליסטי שלך יוביל לתוצאות חסר אם תשקיע במניות דיבידנד לעומת התיק ההוליסטי אם חלקו הקטן יושקע במדדים (כמו שבמציאות עושים רוב האנשים) היא מוטעית. גם אם תניח שמדד מנצח מניות דיבידנד (הנחה שהוכח שלא התקיימה במציאות בהשקעות ארוכות טווח ע"י הנתונים שאספו קנת' פרנץ' ויוג'ין פאמה – שני זוכי פרס נובל בכלכלה) אז עדיין זה לא אומר שתיק מבוסס דיבידנדים שמייתר את הצורך ברכישת אג"חים ושימור קרנות חירום יוביל לתשואת חסר לעומת תיק מדדי שכולל אג"חים וקרן חירום. תזכור שאתה מקבל את התוצאות של התיק ההוליסטי שלך ולא… קרא עוד »

איל

תפגוש מס רווחי הון בהמרה,
תפגוש מס רווחי הון על הדיבידנדים שזה יותר מהמס שתשלם ממכירת סכום דומה מתיק הקרנות .
בכלל תחשוב אם אתה רוצה לנהל עשרות מניות בפרישה כך שאם הדיבידנדים נותנים 4,% על ההשקעה ואתה צורך X שקלים לחודש
התיק שלך צריך להיות 25 *X*12 וזה לפני המס
אני הייתי נזהר מאוד תתחיל בקטן ותבדוק את עצמך

אלמוג

בשלב הצבירה אין לך שום סיבה להשקיע במניות דיבידנד, סתם תשלום מס לא יעיל ומיותר. תמשיך להשקיע במדדים, כשתרצה למשוך תוכל למשוך פחות מ4% גם כי הצבירה שלך תהיה גדולה יותר (לעומת דיבידנדים). אם אתה מפחד מסיכון רצף התשואות פשוט לא חובה לפרוש לגמרי ולא חובה לפרוש במכה אחת, אפשר להתאים את עצמך למצב. בכל מקרה לא לעבוד בכלל זה לא משהו שמתאים לכולם, לדעתי עדיף לעבוד במשהו שאתה אוהב וכשאתה שולט על הלוז, וזה חופש כלכלי.

קיפוד רדיואקטיבי

שלום רב הסולידית. אני קורא את הבלוג שלך עוד מ-2014 והוא משמש נר לרגליי בכל הקשור להתנהלות פיננסית. באחד הלינקים ב"מחשבה הראשונה" על השקעות ברשומה הזו כתבת על "גיימסטופ: מרד האיכרים". ליתר דיוק הציטוט הוא: "ואכן, הרטוריקה היא כמעט של מרד איכרים: המשקיע המילניאלי הקטן מתקומם נגד קרנות הגידור, נגד ה-1%, נגד הממסד, נגד התעשייה הפיננסית, נגד דור ה'בומרים' שהתעמר בו דרך העברת עושר מטורפת." כתור הדיוט מוחלט אשמח אם תוכלי להרחיב בפוסט או בטויטר על הדרך שבה דור הבומרים עסק בהעברת העושר מכולנו ומדוע הדור שלנו (וגם המילניאלס) עם בטן מלאה עליהם. כמו-כן האם אצלנו בארץ הייתה אותה התופעה.… קרא עוד »

אנונימי

ביטקוין נראה לי רעיון מצויין לימים אלה כשאיום האינפלציה באוויר, וגדל מספרם של מובטלי ההייטק עקב פיטורים על ידי חברות כמו גוגל ימ"ש. זהו, אני אמצא לי איזו בורסת קריפטו טובה, ומקווה בתור התחלה לקרקף קצת רווחים בלי לקבל יותר מדי נה-נה-נה0נה-נה מהמשפחה הכבדה הזאת.

א.ל

גם אני אוהבת מאוד להשקיע במניות דיבידנד. הייתי מסייגת פה ואומרת שעדיף לדעתי לקנות ETF שמחלקים דיבידנדים מאשר מניות בודדות שמחלקות דיבידנד, מניסיון כואב. בשנת 2022-2023 2 מניות דיבידנד שהחזקתי חתכו את הדיבידנד שלהן דרסטית (אחת ב-2/3 והשנייה בחצי). אלו היו מניות עם היסטוריית דיבידנד יציבה וארוכה, אחת מהן dividend king…

daat99

לא סיפקת מספיק מידע בשביל התייחסות ממוקדת אז אני אתייחס בכלליות: 1) תיק השקעות שכזה נמדד לפי התזרים הכולל של התיק ולא התזרים של חברה בודדת את יכולה לראות שהתזרים הכולל שקיבלתי בפועל בתיק דיבידעת תמיד היה יותר גדול ממה שציפיתי לקבל למרות חברות שנעלמו בדרך וחברות אחרות שפגעו בדיבידנד 2) בהרבה מאוד מקרים יש סימנים שהשוק חושב שיש בעיות הרבה לפני שהחברה פוגעת בדיבידנד שני הבולטים שבהם הם תשואת דיבידנד גבוהה מדי (מה שמכונה "מלכודת דיבידנדים") ויחס חלוקת רווחים גבוה מדי (כזה שמתקשה להתמודד עם פגיעה ברווחים ועדיין לחלק דיבידנדים) הסבירות היא שאם תנקבי בסימולי החברות ובתאריכי הרכישה אנחנו… קרא עוד »

בועז

רק לשם הדיוק: מדד הניקיי היפני עומד על 36000 וחסר לו עוד 10% כדי לחזור לשיא של 1989 של כ 40000

אסתר

היי האם מישהו כאן בדיון מכיר ויודע לכתוב מס' נייר של קרן מחקה ביטקוין של בלקרוק הנסחרת בנסדק? לא מצאתי כזו. תודה

nir

האמת, הסולידית, אני איבדתי כל אמון בך ובמה שאת אומרת. את מייצגת גישה נכונה ולרוב את מדברת לעניין. אבל מתחילת הדרך את הצגת את הדרך שלך (והיא שלך) כאמת אבסולוטית. וכעת כשאת משנה את דעתך (וכמובן שמותר ונכון להתאימה לגישתך החדשה) אז היא נהפכת לאמת האבסולוטית החדשה. את לא מנסה להפריח את דעותיך/גישתך מכיוונים שונים. וזה מסוכן. את בעלת השפעה על קוראיך הרבים והרבה ילכו אחריך בלי ידע עמוק או רצון שכן הם רואים מישהי בעלת ניסיון. אז כשאת משנה את דעותיך הרבה אחרייך ישנו את תיקם. אני לא אומר בעד או נגד מדדים, תיק דיבידנד, תיק יחס מסויים. ואני… קרא עוד »

דור

בקשר ל10- ׳מי שמשקיע על סמך נתוני העבר כמוהו כמי שנוסע קדימה על סמך מצלמת הרוורס׳..
ביצועים בשוק ההון קורים מאירועים משתנים ומה שיקרה בעתיד לא קורה בגלל אירועי העבר.
אי אפשר לצפות את העתיד.

ליאור

בתור אחד שמחזיק תיק "עצל" אני "מושך" נתונים מאתר finviz הם שינו את התצוגה של עמודה של תשואת הדיבידנד, אולי יש כאן מישהו שיודע איך אני מתקן את פקודת המשיכה?

יונתן

האם למי שמחזיק בתיק דיבידנדים אין חשיפה למס עיזבון אמריקאי? אם כן, מה את עושה בנידון, או שהסיכון הזה לא משמעותי בעיניך?

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן