שופריה של תעשיית הדכדוך מיהרו להגדיר את 2016 בתור השנה הגרועה בתולדות האנושות. מפתיע לגלות כמה נמוך הרף. תבוסה אחת או שתיים בזירה הפוליטית, בצירוף מנה גדושה של כוכבי פופ מתים, מספיקות כדי למחוק את ההישגים הכבירים שהשיגה האנושות במהלך השנה הזו. למעשה, הן מספיקות כדי לעקוף את את זוועות 1939, 1914, 1869 ו-1347 גם יחד.
2016 עמדה בסימן קריאת תיגר על הסדר הישן, על תרבות ה-PC, על יסודותיה הרקובים של פוליטיקת הזהויות, על העילית הישנה ועל גרורותיה התקשורתיות. במובן זה — ולא רק — היא הייתה שנה מצוינת, גם אם היא הותירה הרבה דם רע.
לשוק, מכל מקום, נראה שלא איכפת מזה.
מדד ה-S&P 500, הלא הוא מדד הדגל של שוק המניות האמריקני, הניב השנה תשואה שנתית של 11.96%. זו השנה השביעית ברציפות שבה הוא מניב תשואה חיובית. אם הרצף יימשך גם ל-2017, הוא ישווה את שיא כל הזמנים שהושג בין השנים 1999-1991.
התוצאה הזו די מפתיעה, אם נזכור שב-28 הימים הראשונים של 2016 המדד הזה רשם תשואה שלילית של 10.5% — פתיחת השנה הגרועה ביותר בתולדותיו, לא פחות.
התקשורת הפיננסית העסיקה עצמה בניסיונות להסביר את הקריסה הזו – הנפילות בסין, רווחיות נמוכה, אי-ודאות סביב הבחירות בארה"ב, ואולי אפילו "קיצו של השוק השורי".
גרוע מכך, היו שהמליצו לברוח ולמכור הכל – עצה שבאופן לא מפתיע התבררה כגרועה למדי. מי שמכר בינואר/פברואר החמיץ זינוק תוך-שנתי בערכן של שוקי המניות בארה"ב, ביפן ובשווקים המתעוררים (במיוחד רוסיה וברזיל – שסיימו את 2016 עם תשואות של 43% ו-59% בהתאמה).
כן, למרות הברקזיט, למרות טראמפ, השוק המשיך לטפס. עצתו הטובה והישנה של ג'ון בוגל למצבי משבר שבה והוכיחה את עצמה: Don’t just do something – stand there.
הדהירה של השור האמריקני בולטת במיוחד על רקע התשואות הפושרות יחסית בשאר השווקים המפותחים. בשבע מתוך תשע השנים האחרונות השוק האמריקני הניב תשואה גבוהה יותר ממקביליו בעולם המפותח. כפועל יוצא, משקלה של ארה"ב במדדי המניות העולמיים החביבים על בלוג זה וגולשיו — עלה אף הוא.
ההתפתחויות הללו השפיעו כמובן על "שוקולד מריר" (*), תיק ההשקעות הפסיבי והוירטואלי שאני "מנהלת" כאן בבלוג מאז 2014 בניסיון להדגים, הלכה למעשה, את העקרונות הפיננסים הבסיסיים שאני מלמדת. "מנוע הצמיחה" של התיק (65%) מושתת על חשיפה פסיבית למדדי מניות רחבים וגלובאליים, כש"כרית הביטחון" (35%) מבוססת על אג"ח ממשלתי ישראלי לטווח קצר.
שוקולד מריר סיים את 2016 עם תשואה שנתית נומינלית של 6.22%. תשואתו הכוללת מאז השקתו היא 8.75%.
קניות לרבעון הבא:
מפותחים – 3616 יח' תמורת 3,436.28 ש"ח
מתעוררים – 1829 יח'תמורת 1,738.54 ש"ח
אג"ח צמוד – 2214 יח' תמורת 2,454.36 ש"ח
אג"ח שקלי – 1816 יח' תמורת 2,370.82 ש"ח
חשוב, כמובן, לא להסתחרר מביצועי השווקים ומהמספרים הירוקים בתיקי ההשקעות שלנו. הביצועים היציבים יחסית עלולים ליצור רושם מוטעה שמא השוק אף הוא מערכת יציבה.
אלא שזה אף פעם לא כך. שוק ההון, ושוק המניות בפרט, נמנה על אותן מערכות מורכבות שמשברים עמוקים הם מאפייין אינהרנטי, טבעי ונורמלי שלהן.
דווקא עכשיו, חשוב לזכור 1) שהשוק, כעניין שבעובדה, יתרסק במוקדם או במאוחר ו-2) שהשוק לא חייב לנו דבר.
לתובנה הזו יש גם משמעויות אופרטיביות. החשובה שבהן היא למנוע מעצמכם להיקלע למצב שבו אתם נאלצים למכור מניות בשפל רק משום שחסר לכם כסף.
דרך אחת לעשות זאת היא לשמור על כמות גדולה מספיק של כסף מזומן מחוץ לשוק. העובדה שאינכם משקיעים כל שקל פנוי אמנם תשחק במעט את התשואה, אבל השחיקה הזו היא כאין וכאפס לעומת הנזק הפיננסי הקבוע שייגרם כתוצאה ממכירה מאולצת כשהשוק בתחתית.
דרך נוספת, חשובה לא פחות, היא להיות כנים ביחס לעצמכם. אל תיטלו סיכון בשוק המניות אם אינכם מסוגלים לעמוד בו. נסו מה המשמעות מבחינתכם של קריסה של, נניח, 20% מתיק ההשקעות, בהנחה שקריסה כזו תתרחש במוקדם או במאוחר? נסו להציב מספרים אבסולוטיים במשוואה. אם יש לכם 400,000 שקל קריסה של 20% פירושה הפסד של 80,000 ש"ח. האם זה סכום שאתם יכולים להתמודד, פיננסית ורגשית, עם אובדנו? ומה אם יידרשו שנים כדי שתשיבו את הסכום? ככל שהתשובה שלילית, עדיף להודות בכך מראש, ולא להשלות את עצמכם שתיאבון הסיכון יישאר כפי שהוא גם כשהמסכים מאדימים.
הדרך השלישית היא לשמור על פיזור. מאחר שאנחנו לא יודעים איזה שוק בעולם יקרוס ואיזה יחווה "ראלי" משוגע, אנחנו מפזרים את הפלח המנייתי על פני העולם כולו, כדי להנות מהטוב ומהרע גם יחד ולקצור את התשואה הממוצעת. זהו אחד מהעקרונות המנחים שביסוד "שוקולד מריר". השנה האסטרטגיה הוכיחה את עצמה.
כעת, כהרגלנו בקודש, נבחן את ביצועיו של תיק הארי בראון (*) ב-2016:
הירידה המשמעותית בערכו של האג"ח הממשלתי הארוך, והתנודות החדות במחיר הזהב, גרמו לתיק לאבד למעלה מ-5% מערכו במהלך הרבעון החולף. כתוצאה מכך תיק "הארי בראון" סיים את שנת 2016 עם תשואה שנתית שלילית של 0.17%-. מאז השקתו התשואה המצטברת עומדת על 1.91%.
קניות לרבעון הבא:
מניות – 200 יח' תמורת 282.27 ש"ח
אג"ח – 1727 ע"נ תמורת 2,491.38 ש"ח
זהב – 592 יח' תמורת 6,439.59 ש"ח
מק"מ – 696 יח' תמורת 786.75 ש"ח.
שנה אזרחית מוצלחת לכולם!
(*) אזהרה: מדובר בתיקי השקעות לדוגמה. תכלית הפוסטים הללו היא אינפורמטיבית-חינוכית בלבד ואינה מהווה, ואינה יכולה להוות, תחליף לייעוץ השקעות המותאם לכל אדם (שאינני מוסמכת, רשאית או מעוניינת לתת) או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך כלשהו. אימוץ "עיוור" של התיקים הללו מבלי להיוועץ בבעל מקצוע עלול להיות הרסני.
אני קורא את הכתבות בבלוג הזה וזה מאוד מעניין כל הכבוד.
רציתי רק לשאול לגבי הכתבה הזאת, ראיתי שלכל תיק השקעות עשית רשימת קניות לרבעון הבא. כבר תקופה שאני לומד על שוק ההון וכל הדברים הקשורים סביב, ורציתי לדעת לפי מה את יוצאת את רשימת הקניות הזאת?
ע״פ ״חוזה ההשקעה״ שעל פיו נוצר התיק. למשל בתיק הארי בראון היחס הוא רבע לכל אפיק השקעה אז הקניות יהיו הכמות שצריך מכל אפיק כדי לשמור על יחס של 25% לכל אחד.
לפי השאלה אתה צריך לקרוא שוב את הפוסטים היותר בסיסיים בבלוג שמסבירים על הבסיס.
תנסה להתחיל מפה: https://www.hasolidit.com/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%94-%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D
סולידית שלום
ברוב הפוסטים (כולל זה) את מדברת על איזון התיק. הווה אומר קנייה בעזרת הרווחים שהצטברו , ניירות ערך בהם הפסדתי (לא איזון בעזרת הזרמת כסף חיצוני שאני מרוויח!). כך כביכול אומר הארי בראון (ואותו עיקרון בשוקולד מריר).
אבל תמיד הקנייה שלך מתבצעת על ידי הזרמת כסף חיצוני. (אף פעם לא כתבת ״בואו נמכור את הנייר הזה בו הרווחנו).
אז מה הרעיון בסופו של דבר?
מתי התזמון הנכון למכור את הניירות בהם הרווחנו?
אם אתה בשלב החסכון או הצבירה, הכי טוב לאזן עם כסף חדש (יכול לקנות גם ביחס המקורי, אם אין צורך באיזון).
צריך לקבוע מראש קריטריונים לאיזון, נניח בתיק 50-50 אם יש סטייה מעבר ל-5%, או 10% מהרכב התיק.
בסוף, שינוי הרכב התיק פוגע בפרופיל התשואה-סיכון המתאים לך, וזו המטרה באיזון.
עקרונית, עדיף לבצע כמה שפחות פעולות בשל עמלות ואם החשבון ממוסה, אז לאור מס רווחי הון. לכן לדעתי עדיף לא לתקן בתדירות גבוהה מדי, אם אין חריגה דרסטית.
להחזיק כמות גדולה מספיק של כסף מזומן מחוץ לשוק – המשפט התמים לכאורה הזה הוא למעשה סוג של הטעייה. מצד אחד – כסף מזומן מחוץ לשוק הוא עוד אפיק של ניהול הכסף הפנוי במסגרת אסטרטגיית הקצאת והשקעת הנכסים הפיננסיים הפנויים. מצד שני – הוא לכאורה לא נספר ולא משפיע על התשואה הנמדדת לאורך זמן של תיק ההשקעות. את הסתירה הזו צריך ליישב. מה שעומד מאחורי האמירה הזו הוא אולי הבעת אי אמון מסויים בטיעון הגורף שאי אפשר בשום אופן לחזות את התנהגות השוק. גם השאלה האם השוק ימשיך לשנה שמינית של עליות וישווה "שיא הסטורי" מרמזת לאותו כיוון – ההערכה… קרא עוד »
הקטע זה שגם לפני שנה הכינו אותנו להתרסקות ההולכת וקרבה וגם לפני שנתיים ושלוש. לכן זה מסוכן לתת לביצועי השנה החולפת להשפיע על שינוי התיק. אם החלטת לעבור לאפיקי השקעה אחרים, תחליט על אחוז קבוע שלא יושפע משוק המניות בשנה החולפת. בקשר להלוואות חברתיות, אני בעד. זה נותן בצורה יציבה באזור ה-5% נטו אחרי מסים והכל.
העניין שלא מדובר בביצועי השנה החולפת.
מדובר בביצועי 8 השנים האחרונות.
מדובר בהערכת תמחור שנמצאת גבוה בשווקים הסטנדרטיים כבר כמה שנים.
ברור שיכולה להיות שנה תשיעית טובה, אבל הגיוני בעיני לחפש, אחרי 8 שנים מצויינות ושווקים יקרים, עוד אלטרנטיבות – כדי לגוון, להוריד סיכון, ולהקטין את הסכנה לתגובות לא רציונליות בהמשך.
פחות רציונלי בעיני להמשיך להסתמך רק על אג"ח ומניות אחרי ריצת שוורים של 8 שנים כשהריבית באפס ומראה סימני עלייה.
גם מי שזה היה הגיוני בעיניו לפני שנה ולפני שנתיים, ועשה משהו בנידון, כניראה לא מצטער.
לא הבנתי למה את קונה בתיק מגדל מחקה MSCI עם עמלה מטורפת של בערך 0.5%, כשיש כ"כ פתרונות זולים היום.
אני חושב שהתגובה שלה פה תענה לך:
https://www.hasolidit.com/%d7%a9%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%93-%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%a8-2016-q1#comment-19220
מה שלא הצלחתי להבין הוא:
אם כל רבעון מבצעים "קניות" בכדי לאזן את התיק , מתי בדיוק ממשים רווחים ?(את ה4% שממנו את חייה)
זהו תיק לדוגמה, זה לא התיק שממנו היא חייה.
זה תיק בהנחה שיש כסף מהכנסות כדי לאזן את התיק.
תודה רבה על הטרחה וההשקעה.
פוסט מאיר עיניים כהרגלך שמסביר בצורה ברורה ורהוטה ובמילים פשוטות את עניין ההשקעה בשוק האון.
מתענג על הקריאה ושואב המון ידע ותובנות.
את פנס בחשיכה.
מצטרף לדבריך. מילה במילה
הסולידית, בדרך כלל אני מעריך אותך על השיח הרציונלי ללא פשרות שאת מעודדת ועל המאבק במיתוסים פיננסיים ועידוד שיטות חיסכון והשקעה נבונות, והבלוג שלך תרם תרומה משמעותית לידע שלי בנושא ולהתנהלות הפיננסית שלי. דווקא משום כך אני תוהה על השמחה הרבה, המהולה בשמחה לאיד, שמלווה מבחינתך את נצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית, עד כדי הכתרת שנת 2016 כ"שנה הטובה ביותר מאז 1989" (וכן, כתומך בדמוקרטיה, גם אני שמח על "סתיו העמים" שהיה אז). אני מבין שאת רואה את הפוליטיקה בעיקר דרך הפריזמה הכלכלית, ונניח (הנחה שלא הוכחה כלל, אבל נראה בעתיד) שניצחון טראמפ על קלינטון אכן מהווה… קרא עוד »
כלומר אחרי 4 שנים התשואה די נמוכה – 8 אחוז. נכון?
הארי בראון אפילו נמוך יותר.
וזה בשנים עם עליות משמעותיות.
מה ההסבר?
ראשית זה שלוש שנים.
אבל 8% לשלוש שנים זאת תשואה נמוכה יחסית.
אשמח גם לדעת למה?
הרעיון זה שמקטינים את הסיכון על חשבון הרווחים, כלומר בתקופות טובות מרווחים פחות, ובתקופות גרועות מפסידים פחות (או מרווחים מעט במקרה הטוב) בכל מקרה זה אסטרטגיה שיכולה להיכשל בדיעבד, אבל מי שמשקיע בדיעבד תמיד ינצח את השוק…
שתי שאלות בבקשה:
1. האם תשואה של 8% 2014-2016 לשוקולד מריר היא קרוב ל3% לשנה אינה נחשבת לנמוכה?
2. אני רואה שכל ההשקעות גם אם הן בחול הן דרך קרנות ותעודות סל מהארץ האם אין פה סכנה של חוסר ביזור גיאוגרפי של השקעה בגלל שהכל בעצם בתוך קרנות ותעודות סל ישראליות גם אם הן מחכות מדדים מחול?
תודה
נהדרת, כתמיד.
תודה רבה לך על הפוסט ושנה טובה. אני קורא ועוקב אחרי הבלוג כבר כמה שנים והוא מעולה ועוזר מאוד במיוחד בבליל של מדייה שטוחנת מים ומלאה בדיסאינפורמציה. כל הזמן מעניין אותי לראות איך אנשים מסרבים להתמיד בהשקעה ורוצים לתזמן את השוק. אומרים ״לא אבל אתם יודעים האג"חים בבועה והם יפלו בואו תמכרו והמניות בבורסה בכלל כבר חצו כל שיא כך שהיא תצנח כל כך שאתם לא יודעים וסוף העולם ותמכרו אנחנו מזהירים אותכם!״ והמגיבים האלה לא נעלמים עברו כבר כמה שנים והם ממשיכים זה כבר שנים כך. אז אני מניח שהאנשים האלה הם מפסידים כל השנים האלה כי הם מנסים… קרא עוד »
אפשר לשאול באיזו אסטרטגיה אתה משקיע? לטווח ארוך? הארי בראון? שוקולד מריר? נדלן? תודה 🙂
שלום שלומי
אני משקיע בתיק השקעות מפוזר על בסיס תיק השעות של הארי בראון
כאשר הוא מפוזר
1. מניות בין שווקים שונים אירופה ארה"ב יפן ועוד
2. אג"ח טווח ארוך – אג"ח מדינה
3. מזומן ואג"ח טווח קצר- אג"ח מדינה ומק"מ
4. זהב
התיק עם נטייה למניות אבל עדיין רוב התיק הוא אג"ח.
פלח המניות אומנם גדול כעט, אבל עם השנים יש צורך להקטין אותו לטובת האג"ח כיוון שיש עלייה עם הגיל ואין צורך כבר בסיכון/תשואה מוגבר.
מה שחשוב זה להשתמש בקרנות מחכות זולות.
I'm
את העליות והירידות בשוק המניות אכן אי אפשר לחזות (אפשר להעריך את הסיכון לנפילה על בסיס המחזוריות בשוק ולהקטין את החשיפה בהתאם). אבל מה שנראה לי כמו אסטרטגיית ה"ראש בקיר" היא להשקיע באג"חים ארוכים בריבית קבועה כאשר הריבית במשק נמצאת בקו האפס. הרי ברור לכולם שהאגחים האלה נמצאים בשיא. שום דבר טוב לא יכול לצאת מהם לאורך זמן. להשקיע בהם כי כך אומרת התאוריה זה מעשה לא רציונאלי. אני כבר לפני שנתיים לאחר הגעת הריבית במשק ל-0.25% מימשתי את האג"חים הצמודים ועברתי לאג"חים בריבית משתנה. הם נותנים 1% לשנה אבל זה מנטרל את סיכון עליית הריבית.
הפוסט האופטימי הזה על פניו רק מוכיח את מה שרשמתי פה עוד ב2014, שתיק הארי בראון שמתבסס על זה שגם אם משהו מתרסק, תמיד יהיה מה שיעלה, לא רלבנטי כבר לשוק הנוכחי.יש בועות גם באג"ח וגם במניות, והזהב? ממשיך לרדת מאז השיא שלו ב2011, אין שום סיבה שיעלה כאשר אין אינפלציה בעולם. התשואה הממוצעת של התיק הרבה יותר נמוכה מהממוצעים ההיסטוריים שעליהם מתבססים על החישובים פה של הסולידית על פנסיה מוקדמת ועצמאות פיננסית. והכי גרוע? שכל זה קורה בזמן שאנחנו ממשיכים לעלות ולעלות ולעלות בשווקי המניות במיוחד האמריקאי. כאשר תגיע הירידה , וגם קורין מודה שהיא תגיע , התשואות הזוחלות… קרא עוד »
האסטרטגיה שלך טובה לשוק תנודתי. זה לא בהכרח מה שחייב לקרות. יכולה להיות עליה איטית או ירידה איטית על פני שנים.
כך שלעולם לא יתקיימו תנאי הקניה / מכירה שלך.
חבל לשבת על מזומן. קנה אגח חברות בריבית משתנה. הם לא חשופים כל כך לסיכון עליית ריבית.
כמו כן אם אתה יודע שהריבית בשנים הקרובות צפויה לעלות, קנה שורט על האגחים הארוכים (דוגמה: קסם חסר שחר 5+ 1134675). בעליית ריבית זה צפוי לתת תשואה יפה.
לא אמרתי שהריבית הולכת לעלות. להפך, אני חושב שהריבית הולכת לעלות לאט לאט וכל משבר הכי קטן ישנה את הכוון חזרה למטה. אבל כמו שראית בחודש אחרי הבחירה של טראמפ, לא הריבית היא החשובה אלא התשואה על האג"חים ומספיק שהשוק יחשוב שהאינפלציה תרים ראש כמו שהוא חושב עכשיו כדי שהאג"חים יחטפו. האג"ח האהוב על קורין 0142 חטף חזק מאוד לאחרונה וזה למרות שהריבית בארץ לא הולכת לעלות עוד הרבה זמן. לגבי התגובה של השוק התנודתי, זה כל הרעיון בנפילה שמגיעה לפחות אחת לעשור.שהשוק מוצא את עצמו בזמן קצר מאוד במספרים שלא נראו שנים. זאת אומרת שמי שנהנה מהעליות במשך שנים,… קרא עוד »
אשמח לשמוע מה דעתה של הסולידית לגבי הטענה כי בפועל, מחירי מניות רבות בארה"ב מנופחים ע"י קניה עצמית של מניות (מה שמגדיל את הרווח למניה גם כשהרווח עצמו לא גדל, אך לא יכול להחזיק לאורך זמן).
בתיאוריה, זה מחייב לאזן את התיק לפי איזושהיא הנחה על ערך המניות, ולא לפי שערן בפועל; אולי לפי רווחי החברות?
רק שאלה. נניח מישהו הלך על תיק הארי בראון. בינתיים 3 שנים התיק הניב 1.91 . וזה כביכול כאשר אנחנו לא עובדים וצריכים גם לחיות מהתיק הזה (כלומר למשוך ממנו כל שנה 4% לפחות) כלומר אנחנו בגירעון מצטבר והתיק קטן. למעשה במשך שלוש שנים רצוף. מאיזה כסף אני מאזן אותו עם רכישות? מאותו התיק? ואם עושה את זה הוא למעשה קטן עוד יותר. האם כל התרחיש הזה לא גורם לכל התיאוריה ללכת פייפן? או שאת בונה שיהיו עלויות משמעותיות שיכסו גם על ההפסדים גם על המשיכות שבוצעו מהתיק וגם להמשך המשיכות העתידיות מהתיק למחיה (אפילו מינימלית כמו שלך)? או שמסתמן… קרא עוד »
רציתי לדעת מה את חושב על קופות גמל להשקעה.
לאחרונה אני חושב להעביר את הכספים למוצר הזה, מכיוון שדמי הניהול שמה יותר זולים מניהול עצמאי דרך תעודות סל או קרנות.
עלות התיק בערך נע בערך בין 0.8-1% וקופות גמל יהיו בערך 0.7 ולעובדים 0.4 ומטה.
מה את חושבת?
רגע, תיק הארי בראון בממוצע זה רק 1.9 אחוז?? זה כלום!!! אז בעצם התיק מצטמק כל שנה?
האנשים קצת מתבלבלים בהנחה שלהם שהרעיון המרכזי כאן הוא לדפוק קופה בשוק ההון.
הסיפור המרכזי של הסולידית הוא היכולת להקטין הוצאות בצורה המאפשרת להגדיל חיסכון עליו שומרים באופן אחראי בשוק ההון.
שימו לב שמי שרץ עם הגישה הסולידית, מצמצם הוצאות מיותרות וחוסך כ 3,000 ₪ לחודש ומשקיע בתיק שוקולד מריר אז נכון להיום צבר ב 3 שנים חיסכון של כ 170,000 ₪ שזה ממש יפה לעומת האדם הממוצע שחוסך 0 ותמיד באוברדרפט.
אהבתי את התגובה שלך ורציתי לעשות לייק אבל נזכרתי שאנחנו לא בפייסבוק אז אומר לך ש-"אהבתי".
אולי פספסתי, אבל איך את מתייחסת לקופון שמשלם האג"ח שבתיק הארי בראון? אם את לא משקיעה אותו חזרה, אז התשואה של האג"ח הזה מתעוותת מטה, כי הרי מתקנים את השער שלו אחרי כל תשלום.
הערה קטנה בנושא זהב בתיק ההשוואה שלך. זהב הפך , לדעתי, בשנים האחרונות להשקעה פסיכולוגית נטו. הוא לא מגן מפני אינפלציה בפועל, אולי כדאי להחליף את כולו או חלקו בת' סל של נפט (משפיע רבות על האינפלציה בשנים האחרונות) , כדי להחזיר לחלק הזה את שימושו המקורי במודל.