"רעש הוא הבוטה מבין כל סוגי ההפרעות" —ארתור שופנהאואר
תעשיית הפיננסים מייצרת כמויות אדירות של רעש: מידע שנועד להשפיע עליכם ועל מה שתבחרו לעשות בכסף שלכם.
מנהלי קרנות נאמנות, מנהלי תיקים, יועצי השקעות, בנקים, בתי השקעות, חברות ביטוח, חברות הגמל והפנסיה, מכללות פיננסיות, אנליסטים, בלוגרים פיננסיים ועוד טריליון תוצאות בגוגל במענה לשאילתא "השקעות בשוק ההון" — כולם נאבקים זה בזה על הכסף שלכם.
וכמו בכל שוק, כשכל אחד צועק שהוא הכי טוב, נוצר רעש איום.
מקור הרעש המרכזי הוא, כמובן, השופר העיקרי של התעשייה: העיתונות הכלכלית, שמתפרנסת מייצור רעש. את הרעש הפיננסי שהיא מייצרת ניתן לחלק לכמה סוגים עיקריים:
1) ספינים שנועדו לגרום לקוראים לתזמן את השוק ו/או להיכנס לפוזיציה באפיק השקעה "אטרקטיבי", ועל ידי כך לסטות מתכנית ההשקעה המקורית שלהם, לדוגמא:
- האם זה הזמן להשקיע בגרמניה?
- הדולר האוסטרלי על הכוונת: האם זו הזדמנות השקעה?
- להכות את השוק: המלצות השקעה חמות ל- 2014
2) רעש מסוג אחר מנגן על העצבים הקצרים של מי שחרד מביצועיו היומיומיים של שוק המניות: קריסה בבורסה בסיום המסחר: המעו"ף צנח ב-4.4% . זהו רעש, מפני שכשאופק ההשקעה ארוך כל כך, לתנודות יומיומיות אין שום משמעות.
3) כל תחזית כלכלית או מידע היפותטי היא בהכרח רעש. גם פרשנים בכירים כמו נחמיה שטרסלר וסבר פלוצקר לא מסוגלים לחזות מראש מה יוליד יום. לכל היותר, הם יכולים לתת הערכה, וגם אם היא תתממש – המידע בדרך כלל חסר תועלת למשקיע עם אופק ארוך. לדוגמה: התחזית הקודרת: קחו את הכסף ובירחו מהבורסה
4) רעש יכול להיות גם מידע חסר ערך לחלוטין, כמו למשל הדיווח היומי של קרן מרציאנו בחדשות על כך שמדד תל-אביב 100 ירד בשיעור יומי של 2 עשיריות האחוז ואילו הדולר התחזק ב-3 עשיריות האחוז. גם דיווחים חדשותיים בסגנון המצב הביטחוני לא ישפיע על הכיוון הכללי בבורסה או שוק הדירות בישראל מתקרר, כיצד זה ישפיע על הבורסה? הנם חסרי-תועלת.
מסוכן, או סתם מציק?
לכשעצמו, הרעש מציק, אבל לא מזיק.
הסיכון הוא באפקט שיש לרעש על המשקיע הקטן.
חשיפה לרעש פיננסי עלול להעצים את הדחפים החייתיים המפעמים בנפשו של כל בן אנוש הפועל בשוק ההון — פחד וחמדנות.
כך, משקיע שיקרא מאמרים בסגנון "הגיע הזמן לקנות X" עלול לטעות ולקנות ביוקר נכס "לוהט" שכבר עלה בערכו ומשך תשומת לב ציבורית.
אם, לעומת זאת, המשקיע ייחשף לרעש שיעורר בו פחד, שנאת ההפסד שלו תלך ותגדל, ההפסדים יגדלו במקביל, הלחץ והמתח ימנעו ממנו לישון בלילה, ובסופו של דבר ההחלטות שלו תתקבלנה על בסיס רגש, ולא על בסיס רציונלי. הוא עלול למכור בזול מתוך פאניקה.
כשמוכרים בזול וקונים ביוקר יחד עם העדר, אי אפשר להצליח בבורסה.
בסביבה רועשת, מטבע הדברים, המשקיע התמים עלול להיבהל ולהתבלבל. שפע המוצרים הפיננסיים המוצעים לבחירה רק מקשה עליו. הוא עלול להסיק שהבורסה היא למומחים בלבד, ושאין לו דרך לשרוד בג'ונגל הזה אלא אם יסתייע במומחה חיצוני — גם אם המומחה הזה מוסיף מעט מאוד ערך בפני עצמו (*).
ברור לכם, כעת, מדוע התעשיה הפיננסית משקיעה כל כך הרבה משאבים בייצור רעש. יש לה אינטרס כלכלי טהור לשמר את הבורסה כזירה מורכבת, ייחודית, למומחים בלבד.
איך לסנן את הרעש?
ג'ון בוגל הגדיר זאת בשלוש מילים: "Stay the course" (הישארו במסלול).
למדו על שוק ההון. קראו ספרים. הבינו את מושגי היסוד. בררו עם עצמכם מהן המטרות הכלכליות שלכם, לשם מה אתם משקיעים וכמה סיכון אתם מוכנים, יכולים וצריכים לקחת לשם כך. בהתאם לסיכון הזה, קבעו הרכב יסודי הולם לתיק ההשקעות שלכם (למשל: 50% מניות, 50% אג"ח) ודבקו בהרכב הזה באש ובמים, לא משנה מה קורה בשוק. אם התיק "נסחף" (נניח, 60% מניות, 40% אג"ח) – אזנו מחדש.
אם הרעש מעודד אתכם להשקיע במניה זו או אחרת או להיכנס לשוק במועד זה או אחר – שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:
1. מדוע אף אחד אחר לא עשה זאת עד עכשיו, לפני?
2. האם מחולל הרעש פועל בעצמו בהתאם לתוכן הרעש?
3. אם תנהגו בהתאם לעצתו של מחולל הרעש, מה הוא ירוויח מכך?
אם השווקים סוערים, והרעש מזהיר מפני "מפולת" או "קריסה" — הימנעו מלבדוק את תיק ההשקעות שלכם במשך שנה, כבו את הטלוויזיה, חסמו את האפשרות לגלוש לאתרים כלכליים וצאו לסיבוב על האופניים. תנו ל"סוחרים המקצוענים" לשקוע בבוץ של עצמם, לצאת מפוזיציה, להיכנס לפוזיציה ולנסות לסחור בסיבובים.
מי שלא נלחץ – מרוויח. מוזמנים לשאול את אלה שלא מכרו במפולת של 2008.
בכל פעם שאתם ניגשים לאחד מהאתרים הכלכליים הגדולים, או קוראים על "רעיון לוהט להשקעה חמה", או מוצפים בפרסומות של קרן נאמנות מנוהלת חדשה שמכה את השוק כבר 3 שנים ברציפות ולכן אין ספק שכך יהיה גם בשנה הרביעית והחמישית והעשירית, צאו מנקודת הנחה שחלק גדול ממה שאתם קוראים אינו אלא רעש – אולי מעניין, אבל לא חשוב ובהחלט לא ערכי.
עיתונאים אוהבים לשחק על הרגש, כי רגש מביא רייטינג. אבל אותו רגש עלול לגרום לכם לזרוק כסף לפח. אין תשואה ללא סיכון. אין ארוחות חינם.
כך תוכלו להתעלם מנסיונות "רועשים" לשכנע אתכם להעביר את כספכם לאפיקי השקעה "לוהטים" כאלה ואחרים.
(*) למרבה האירוניה, כל אותם יועצי השקעות, מנהלי תיקים ומנהלי קרנות שמתחרים זה בזה על הכסף שלכם סוחרים בעצמם על בסיס רעש אקראי: נניח שיש מניה בשם X. מנהל קרן A רוצה למכור את המניה. מנהל קרן B רוצה לקנות את המניה. שניהם חשופים למידע זהה על המניה, המגולם במחיר שלה. הקונה סבור שהוא ירוויח, והמוכר יפסיד. המוכר סבור שהוא ירוויח, והקונה יפסיד. למה? בהנחה שאין לאף אחד מהם מידע פנים (דבר הנוגד את החוק) כל אחד מהם מושפע מרעש.
הסיבה היחידה לקרוא את החדשות של המיינסטרים זה כדי לדעת מה הרוב הולך לעשות, וככה לדעת מתי לעשות את ההפך.
הכל שם זה בגדר פרסומת, אין שם את האמת. את האמת מחפשים במדיה השולית – ערוצי יוטיוב אלטרנטיביים ובלוגים.
אני? נוטש? בחיים לא. כמה ערוצי יוטיוב בקטגוריית כלכלה שאני אוהב: http://www.youtube.com/user/SchiffReport/videos הערוץ של פיטר שיף, הליברטראן הידוע שממליץ לכולם לקנות זהב. אני לא מסכים עם הדעות שלו לגבי הצורך בממשלה, אבל הוא בהחלט רואה את הבעייתיות בממשלה הקיימת. כשכולם שמחים בנוגע לנתונים המזוייפים של הכלכלה, הוא בא וחושף את הבלוף. http://www.youtube.com/user/stefbot/videos ערוץ הפילוסופיה הכי טוב ביוטיוב כנראה. Stefan Molyneux מדבר על האמת. הרבה מזה על כלכלה, אבל הוא מקשר את זה גם לדרך חיים בריאה, מוסרית, ללא אלימות, ללא ממשלות, ללא דת, ובכלל פודקסט מרתק! http://www.youtube.com/user/KitcoNews/videos כדאי למי שמושקע בזהב להירשם לערוץ הזה, יש בו הרבה מהחדשות שקשורות לזהב… קרא עוד »
שלום מולי. כשנעדרת הייתי אני צריך להוסיף קישור של Stefan Molyneux בהקשר מסויים – אז אני מצפה שמכאן והלאה תחזור לעבודה. להגיב זה עניין רציני ולא מומלץ להשאירו לאחרים. 🙂
התגובות כנראה חוסמות URLים כי זה לא נותן לי להכניס את התגובה משום מה
או בקיצור – מידע אינו ידע!
אפשר למדוד את עצמנו לדעת – ראו הפרדוקס של אכילס והצב או פשוט לדעת שאכילס מהיר מהצב.
זה נקרא ידע אינטואיטיבי.
מעניין שלא משנה באיזה עיתון מדובר, גלובס, ביזפורטל, דה מרקר וגם seeking alpha. כולם מלאים בכותרות לשנה החדשה על רשימת המניות המומלצות וכו וכו. נראה לי שבתי ההשקעות וגם הותיקים שבהן מבינים שמה שהיה כבר לא יהיה. לציבור יש פחות אמון בהם. היתה כתבה בגלובס השבוע בה ראיינו כמה מהותיקים כולל את מנכל אנליסט….שפעם היו לוקחים 3.5 % דמי ניהול בקרנות המניתיות שלהם. לא יאומן.
נכון. רק שseeking alpha מחברי המאמרים מציינים את הפוזיציה שלהם. לא ראיתי אף צחבר ישראלי בגלובס וכו שציין את הפוזיציה שלו.
מסכים עם סייג אחד. התעדכנות נותנת למשקיע רגוע הזדמנויות לקנות נכסים במחירי רצפה כשכל העדר בפניקת מכירות. זה לא חלק מההיגיון של 25% כסף נזיל של בראון?
הפוסט יפה מאד. "הרעש " מבלבל והמשקיע הבודד הולך לאיבוד. גרמניה טעתה על ידי כך שלקחה על עצמה לנהל את ההגמוניה הכלכלית של גוש האירו, לשם מה הם עשו את זה, אני לא יודעת.
מבחינתנו מעולם לא חשבנו לתקוע יתד במדינה אחרת, זולת ישראל, למרות שבעלי יליד הונגריה יש לו זכויות
לרכוש שם דירה לצרכי השקעה ועוד. ואנחנו לא מממשים זכויות בנכר.
יש כרזות רבות לקנות דירות להשקעה בארה"ב, גרמניה, ולא יודעת היכן עוד, בשביל מה זה
טוב.
די
דיי
כמ
ייצאו לי מהמקלדת מספר אותיות בשורה עורפית בלי שום קשר תכני; האם יש אפשרות לראות תצוגה מקדימה לפני שליחת התגובה?
פיטר שיף הוא אדיוט ומי שהקשיב לו לאורך זמן נמצא עמוק בבור. ההיפראינפלציה שהוא חוזה כבר שנים בגלל "הדפסת" הכסף של הפד לא הגיעה ולא תגיע לעולם כי הוא פשוט לא מבין את המערכת המוניטארית בארה"ב.
אהבתי תודה.
[…] עיתונאים כלכליים המספקים (לפרנסתם) תחזיות סותרות. עוצמת הרעש גבוהה כל כך שלעתים קשה מאוד להתעלם ממנה, ובפרט […]
הקלאסיקה של הקלאסיקה ואחד האהובים עליי אישית.
בכל פעם מחדש נביאי הזעם ומחרחרי החורבן מייצרים רייטינג ומדביקים את פשוטי ומובהלי העם למסכים, לעיתונים, לאתרי החדשות ולאיפה לא בעיניים קלות ומבוהלות. זה מעולה כי זה מייצר לכל ה"עיתונאים" עבודה. זה הלחם והחמאה שלהם. שעת הכושר שלהם. שעתם הנפלאה ביותר. החדשות מייצרות את עצמם בכזו קלות.
הסולידית בתפארתה.