בית » עצמאות כלכלית » קאסטת הפנסיה הנסתרת

קאסטת הפנסיה הנסתרת

בשנת 1883 ניצב הקאנצלר של הרייך הגרמני השני, אוטו פון ביסמרק, בפני בעיה קשה.

הכוח הפוליטי החדש באירופה – המרקסיזם – קרא תיגר על הסדר הקיים, תוך שהוא מתנחל בלבבות אזרחי הרייך בליווי הבטחות מרחיקות לכת לשיוויון מעמדי ולצדק סוציאלי.

ביסמרק, מטבע הדברים, ראה בכך איום ישיר על יציבות שלטונו. כדי למנוע מבני עמו ללכת שבי אחר הפיתויים שהציעו דוברי “האנושות המקדמת”, בחר להקדים תרופה למכה, ולהכריז שממשלת הרייך תשלם קיצבת זיקנה מלאה לכל אזרח גרמני שמלאו לו 65.

הייתה זו לידתה של הפנסיה.

כפי שניתן לצפות מאשף ה”ריאל-פוליטיק“, ביסמרק ידע היטב מה הוא עושה. תוחלת החיים בגרמניה בשלהי המאה ה-19 – חמישים שנה לפני גילוי הפניצילין – הייתה רחוקה מגיל 65. זאת אומרת שרק מעטים זכו להנות מההטבה המפליגה. ובכל זאת, המהלך אפשר לביסמרק לבצע קו-אופטציה מרשימה של האיום המרקסיסטי, ולהגן על יציבות שלטונו.

כשקראתי את הטור האחרון של גיא רולניק, לא יכולתי שלא לתהות מה ביסמרק היה אומר אילו ידע ש-130 שנה אחרי התכסיס הפוליטי שלו, התלות בפנסיה תגיע למימדים כה קיצוניים, עד שבני אדם יסווגו ל”קאסטות” בהתאם לטיבו של ההסדר הפנסיוני העומד לרשותם.

בראש הפירמידה של רולניק ניצבת בגאון קאסטת “הדנינואים” – פורשי המגזר הציבורי (בעיקר מערכת הביטחון), שבנוסף לפנסיה תקציבית מגיל צעיר, מקבלים גם שכר עתק במגזר הפרטי.

אחריהם, בסדר יורד, ניתן למצוא את קאסטת הפורשים הצעירים ממערכת הביטחון, הנהנים מפנסיה תקציבית מובטחת; קאסטת הפורשים “הרגילים” הנהנים מפנסיה תקציבית;  קאסטת בעלי הפנסיה הצוברת הוותיקה; קאסטת בעלי הפנסיה הצוברת החדשה הנהנים מקביעות; ולבסוף, בבסיס הפירמידה, המוני בית ישראל, שנאלצים להתמודד עם פנסיה צוברת, החשופה לאיתני שוק ההון, מבלי שיש להם קביעות או קשרים או יתרון אחר כלשהו על “המערכת”.

עכשיו, לא צריך להיות גאון כדי להבין את כוונת המשורר. לאותם אומללים נדכאים שבבסיס הפירמידה אין הרבה מה לעשות חוץ מלבעור מקנאה, או לחלופין, לצאת ולהפגין, או לקחת חלק ב”חברה אזרחית”, או לאמץ את אחד מהפתרונות הלא ברורים שמציע ה”קפיטליזם” הרולניקיסטי לשינוי המציאות.

אלא שמפרספקטיבה סולידית, קנאה היא הרגש האחרון שמעוררת הפירמידה הזו.

קאסטות של שיעבוד

כסף – חסכונות צבורים – הוא ביטוי של עוצמה, ויותר מזה – ביטוי של אי-תלות.

כשאדם חוסך מסות של כסף, וחשוב מכך, כשהכספים הללו נגישים באופן מיידי, הרי שהוא יכול לבחור להתנתק מהמערכת אם רק ירצה בכך.

 אולם מכיוון שטיבם של ההסדרים הפנסיוניים הוא כזה, שהעובד הטיפוסי אינו רשאי לפדות את חסכונותיו אלא אם יעמוד בתנאים מסוימים, הרי שהעוצמה הזו נשללת ממנו. הפנסיה הופכת למעשה לגזר הרתום לפני הכרכרה. היא עוד רכיב שמעמיק את תלותו הכלכלית של הפרט במערכת, ממסמר אותו לשולחן המשרדי, לפס הייצור או לבסיס הצבאי,  ומקשה עליו את ההבנה שבאפשרותו להגיע לעצמאות כלכלית עשרות שנים לפני כן.

במובן זה, שיעבוד להסדר הפנסיוני, מפנק ככל שיהיה, הוא מופת של שבריריות אנטי-סולידיות.

מניסיוני, כשמדובר במכירת זמן למקום עבודה שנוא-אך-מתגמל,  משך הסבל הוא פרופורציונאלי לעוצמת הסבל. זה כמו לבדוק את השעון כל שתי דקות בין השעות 9:00 ל-18:00 בתקווה שהזמן יעבור. השעות נמסות לימים, הימים לחודשים, החודשים לשנים, ובתווך החיים אוזלים אט אט.

זה לא חיים. זה כלא.

הטרגדיה היא שככל שהסדר הפנסיה מפנק יותר, כך מלכודת הדבש דביקה יותר, ואזיקי הזהב – לוחצים יותר.

קחו לדוגמה איש קבע בן 30, שניאות להישאר במערכת — הרבה אחרי שהכיף נגמר — משיקולים כלכליים גרידא. בעיני, זוהי האנטי-תזה המובהקת לאדם בן-חורין. הוא אולי יקבל פנסיה תקציבית דשנה, אבל רק בתמורה למכירת 20-15 שנים מחייו למערכת שמצטיינת בגריסת אינדיבידואליזם, סוכנות וחשיבה עצמאית. ומה יעשה הבורג כשסוף סוף ייפלט מהמכונה? מי יאמר לו מה לעשות, מה ללבוש, איפה להיות וכיצד להתנהג, אחרי שכך התרגל לחיות מגיל 18 עד גיל 48? כפי שרולניק ציין – הוא יחפש מכונה אחרת. הוא יהפוך לאחד מהדנינואים.

העסקה הזו – פנסיה תקציבית תמורת אובדן מוחלט של אינדיבידואליזם, לפני ואחרי הפרישה, פשוט לא נראית לי משתלמת. היא בטוח לא מושא לקנאה.

בנג’מין פרנקלין כתב: “אלה המוותרים על חירות חיונית, בתמורה לביטחון זמני, אינם זכאים לא לחירות ולא לביטחון”.  כשאני כותבת על חתירה לעצמאות כלכלית, כוונתי להקרבה של “ביטחון כלכלי” ערטילאי (בדמות פנסיה מרוחקת), לטובת בעלות ישירה על זמן פנוי. כדי שאדם יוכל לממש את חירותו, עליו להיגמל מההתמכרות לביטחון מדומה. כשאותם “מחוברים” מה”קאסטות” הגבוהות מוכרים את זמנם למען פנסיה מהחלומות, הם לא מבטיחים את עתידם. הם נכנעים לחולשה פסיכולוגית.

פנסיה דשנה לא בהכרח תהפוך את חייכם לטובים יותר. בהנחה שזו לא תכלית קיומכם, ההסכמה לגרוט את נשמתכםבמסגרת 30-10 שנות זומביפיקציה קרייריסטית, עמוסת חששות, מתחים, אי-ודאות, וכשגורלך נתון כל העת בידי אחרים —  ובכן, זה בוודאות יהפוך את חייכם לגרועים יותר.

ומה נאמר על אלה שבבסיס הפירמידה? הדפוקים עם הפנסיה הצוברת החדשה, שחשופה רחמנא ליצלן לשוק ההון, ותהיה נגישה רק אי שם בגיל 60?

ובכן, הבעיה האמיתית של הקאסטה התחתונה היא לא ההסדר הפנסיוני הדפוק שלה. הבעיה היא התלות המוחלטת שהיא מפתחת בהסדר הזה.

התלות הזו שונה מהתלות של הקאסטות הגבוהות. האחרונים כבולים באזיקי זהב לרצונם השרירותי של מעסיקיהם – אם יעזו לפרוש בטרם עת, הם יאבדו את הכל. בני הקאסטה הנמוכה, מנגד, נהנים מגמישות רבה יותר – הם יכולים להתפטר ללא היסוס, לנייד את הפנסיה בין מעסיק למעסיק,  ולשמור על הזכויות שלהם.התלות שלהם בפנסיה נובעת אך ורק מהרגלי הצריכה הפסיכוטיים שלהם. 

חלק לא מבוטל מהציבור סובל מקוצר ראייה אקוטי, מחוסר משמעת קיצונית, ומנטיה לבזבז כל גרוש שהוא מכניס על זבל שהוא לא צריך. הצרכניזם הממאיר הזה הוא הסיבה שממשלתנו כופה על כולנו לחסוך לפנסיה, ומטילה עלינו קנס אסטרונומי אם אנחנו חלילה מושכים את הכספים בטרם עת. 

כשהצרכניסט המעמד ביניימי מחויב להפריש כספים לפנסיה, ובמקביל נאסר עליו למשוך ממנה כספים בטרם עת, מתרחשות שתי תופעות. האחת היא שהפנסיה הופכת לליבת החיסכון שלו. השנייה היא שההסתברות שאותו צרכניסט יעבוד עד גיל 60 – עולה באופן דרמטי.

ככה זה כשאתה מבזבז 110% מהכנסתך החודשית על “רמת חיים”, ומשליך את כל יהבך – ובכלל זה את האמונה שתוכל לתחזק את רמת החיים הזו גם בעתיד — על חיסכון פנסיוני שהשד יודע מה יהיה מצבו בעוד כמה עשרות שנים.

הבעיה עם הפירמידה הרולניקית היא הצגתה של הפנסיה כסמל סטאטוס. בני הקאסטות הנמוכות, הלכודים בכלוב רעוע ומתפרק, מקנאים בכלובם הזהוב והנוצץ של הקאסטות שמעליהן. מנגד, בני הקאסטות הגבוהות, מקנאים ביכולת התמרון של הקאסטות שבתחתית הפירמידה.

מחוץ לפירמידה

על הקנאה הדו-כיוונית הזו אני משקיפה מרחוק.

אתם מבינים, אני משתייכת לקאסטת פנסיה נסתרת – כל כך נסתרת, שאפילו עיתונאים מכובדים כמו רולניק ואמסטרדמסקי לא מסוגלים לזהות.

ומדוע? משום שבקאסטו הזו, אנחנו עושים משהו שנפלא מבינתם של עיתונאי המיינסטרים: עיקר התכנון הפנסיוני שלנו מתבסס על כסף שאנחנו חוסכים בכוחות עצמנו, מחוץ למערכת הפנסיונית.

בקאסטה הנסתרת, אנשים מבחינים בין תקווה לתכנון: הם מקווים לטוב, אבל מתכננים כאילו הגרוע מכל עתיד לקרות. הם בונים את עתידם הכלכלי כאילו לא יהיה ביטוח לאומי ולא תהיה פנסיה. הם מבינים שהפנסיה היא לכל היותר הציפוי – לא העוגה. הם מבינים שאין שום דבר בקרן הפנסיה, שאדם פרטי לא יכול לעשות בכוחות עצמו.

בקאסטה הנסתרת, הביטוי “רמת חיים ראויה בגיל הפרישה” לא משמש לתיאור אורח חיים פרימיטיבי שמשפריץ בזבזנות וחוסר יעילות מכל חור.

בקאסטה הנסתרת, אנשים חיים היטב מסכומים שייראו לצרכניסט הטיפוסי על סף קו העוני. הם חוסכים באגרסיביות למעלה מ-50% מההכנסה, משקיעים את ההפרש, ובכך יוצרים את הפנסיה  שלהם בכוחות עצמם.

בקאסטה הנסתרת, רמת ההוצאות הממוצעת נמוכה כל כך, שגובה החסכונות האישיים הנדרש לעצמאות כלכלית נמוך בהתאמה. התוצאה היא שאדם יכול להפסיק ברגע שחסך מספיק – בין 300 ל-400 חודשי מחיה. אין לו שום צורך למכור זמן יקר נוסף תמורת כסף שהוא לא צריך; כשאדם מגיע לעצמאות כלכלית, התועלת השולית של כל שקל נוסף פוחתת בחדות.

בקאסטה הנסתרת, הכסף נגיש באופן מיידי. אין שום צורך להמתין לגיל 67-60 כדי שאמא-מדינה תואיל בטובה להרשות לנו להפסיק לעבוד ולהתחיל לחיות.

בקאסטה הנסתרת, אנשים עושים כל שביכולתם כדי לא להיות תלויים באחרים – בממשלה, במעסיק, או בכל גורם אחר שיכול לזעזע את עולמם הכלכלי באבחת חרב רגולטורית אחת. תלות באחרים היא היפוכה המוחלטת של עצמאות כלכלית. לכן, בנוסף לחיסכון אגרסיבי, הם מפתחים את המיומנויות שיאפשרו להם, בהינתן הצורך, לצמצם עוד יותר את ההוצאות הכספיות שלהם, ובמקביל, להגדיל הכנסות בעת הצורך. כותבת שורות אלה, לדוגמה, יכולה לכסות יותר מ-100% מהוצאותיה החודשיות באמצעות עבודה בשכר מינימום. ומה אתכם?

מעל לכל – הקאסטה הנסתרת לא רואה בפנסיה סמל סטאטוס. מכאן שהיא לא דואגת, ובטח שלא רואה לנכון לקנא, בהסדרים פנסיוניים אחרים; כשם שאדם בן חורין לא יקנא בכלובי החיות בגן-החיות או בתאי האסירים בבית-הסוהר, איכותיים ככל שיהיו.

הקאסטה הזו אמנם נסתרת, אבל היא לא סגורה. אם אתם עצמאיים מספיק כדי לקרוא את הבלוג הזה, אתם כנראה באזור הנכון.

אל תוותרו על הפנסיה

האם לוותר על הפנסיה כליל? לא, זה יהיה בלתי אחראי מצדי לומר משהו כזה, וממילא, הממשלה לא תאפשר לכם להימנע מהתענוג.

חשוב להדגיש שגם פורשים צעירים מ”קאסטת הפנסיה הנסתרת” יכולים למצוא יתרונות בפנסיה המסורתית.

לדוגמה, הפנסיה יכולה להיות מעין תכנית ביטוח, למקרה שהתכנית המבוססת על חסכון אגרסיבי תקרוס מסיבות פרוזאיות.

הפנסיה יכולה לשמש גם כרכיב משלים לאותו חיסכון אגרסיבי, שייתן “בוסט” להכנסה בגיל מבוגר. כך, אפשר להתייחס לפנסיה כעל טיל “טיל דו-שלבי”: החסכון האישי שצברתם ישמש אתכם מגיל 30 עד 60, ואילו הפנסיה – מגיל 60 עד 90.

מפרספקטיבה הוליסטית של בניית תיק ההשקעות, הפנסיה יכולה (וצריכה) לשמש בתור החלק האגרסיבי של התיק. בהקשר הזה, אני ממליצה בחום להתעלם מזעקותיו של רולניק על סילוק האג”ח המיועדות מהפנסיה של החוסכים הצעירים. ככל שגילכם צעיר יותר ותלותכם בפנסיה נמוכה יותר, יש הגיון לייחד את הפנסיה לאפיקים מסוכנים יותר, ולא להגביל את התשואה מראש באמצעות אג”ח מיועדות.

ישנם יתרונות נוספות, כמו הטבות מס, ביטוח אובדן כושר עבודה זול, הגנה מפני שיעבוד/עיקול, ו”ריפוד” להגדלת מרווח הביטחון הכלכלי.

ועדיין, למרות כל אלה, הנקודה הקריטית היא שהפנסיה איננה המרכיב המרכזי בתכנון הכלכלי לעתיד. אדם שתולה את גורלו הכלכלי בפנסיה לא יכול להיחשב לעצמאי כלכלית.

זכרו את הכלל הבסיסי: ככל שתחסכו יותר בשוטף, תלותכם בפנסיה תקטן, ולהיפך.  



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

58 תגובות

  1. איש(3718)

    שלום דורין,

    לא מסכים איתך. גיל 45 ליציאה לפנסיה הוא עדיין גיל צעיר למדי, ואנשי קבע שמקבלים פנסיה של 15K+ לחודש מגיל זה ואילך עשו את עיסקת חייהם.

    נכון שהקריבו 22 שנים בקריירה לחוצה, אבל הרבה אנשים עושים זאת בלי לקבל פנסיה כזו מגיל 45.

    אם נעשה היוון של הסכום ( נניח ריבית 4, והורדת 3000 שקל מס לחודש), על תוחלת חיים של 85 שנה נקבל סכום של 3 מליון שקלים נטו. זה סכום גדול בכל קנה מידה.

    לא רואה אף סקטור במשק שמקבל מענק מובטח שכזה בגיל 45, ובהינתן הריבית האפסית בימינו, ערך הזמן של הכסף גם הוא הופך חסר משמעות וערך ההיוון אף גדל. עם ריבית 0 מדובר ב 5.7 מליון שקלים.

    • הריבית לא תשאר אפס לעוד 60 שנים.
      המחוקק לאט לאט שולק את הטבות הפנסיה של אנשי הקבע ואין סיבה להאמין שזה לא ימשך כך גם בעתיד.
      הרבה אנשים שלקחו את הסיכון על הפנסיה התקציבית ולא זכו לראות אותה (אני) לא קיבלו כלום.
      אתה צריך להסתכל לא רק על הפורשים שקיבלו את הפנסיה אלא על התוחלת והחציון של כלל אנשי הקבע.
      כל זה בלי לקחת בחשבון שבאזרחות גם מרוויחים יותר בד״כ ובלי לקחת בחשבון את המחיר של החופש כפי שהסולידית הסבירה.

      • איש(3718)

        אדם,

        יתכן שאתה צודק, אבל קשה לדעת הנתונים האלו בגלל חוסר השקיפות הטוטלי שאופף את הוצאות משרד הבטחון על משכורות וכו’. נכון שיש סיבות בטחוניות לחוסר השקיפות, אבל ברור שהצבא משתמש בזאת לטובתו.
        אולי אם היתה יותר שקיפות המצב היה יותר ברור.
        למה המצב דומה? למוצר שהציבור נדרש לשלם עליו בצ’ק פתוח.
        והכי גרוע זה שהמניפולציות הללו להגדלת הפנסיה עוברות למגזרים ציבורים אחרים. ראה ההרצאה של גרוניס שלא הוציא שופטים גרועים לפנסיה כי רצה להגדיל להם הפנסיה.

    • מה רלוונטי גודל הסכום אם אין לך צורך בו כדיי לממן את אורך חייך? מה אדם יעשה עם 15K פנסיה שההוצאות החודשיות שלו מסתכמות 5K? שווה למכור X שנים נוספות בשביל זה?

      • איש(3718)

        רון,

        זה רלבנטי לכל אדם בכל מקצוע. אין קשר ישיר לצבא הקבע.

    • חלק גדול מאנשי הקבע חיים חיי עבד, הם לא עובדים אלא “משרתים” לכן אין חוקי העבודה חלים עליהם אין יום חופש כשמשרתים בשבת, אין תשלום שעות נוספות ואין תוספת למשמרות. לו עבדו סתם במפעל המשלם שכר מינימום לא היו משתכרים פחות. (כוללתשלומים עבור משמרות ושעות נוספות).
      לכן תשלומי הפנסיה שהם מקבלים הוא פיצוי קטן עבור היותם עבדים מרצון.

      • איש(3718)

        רוני,

        בתור מי ששרת בצבא בתפקידים טכניים די תובעניים, ועבד בסטרט-אפים בהייטק, אני יכול להגיד לך שהתובענות של עבודה בסטרט-אפים לעיתים עולה על התובענות של התפקיד הצבאי. נכון שבאזרחות התובענות עטופה במסעדות ונסיעות לחו”ל , ואין את הכפיפות לנהלים מטומטמים, אבל רמת ההשקעה די דומה.

        נראה לי שכל סטארט-אפיסט היה חותם על מענק של 750K$ בגיל 45 .

        • חותם על כל מילה שלך איש 3718! אני חייב להודות שגם אותי אנשי הקבע(והרבה מהסקטור הציבורי) מצליחים להרגיז בהסכמים השערורייתיים האלו. זה בכלל לא קשור להסדר הפנסיה שלי לעומת שלהם, זה קשור לעובדה שאני משלם מדי חודש 9000 שח מיסים למדינה שמנוצלים בשביל הדברים הלא יעילים האלה.

        • ההבדל העיקרי הוא שאיש קבע לא יכול להתפטר ולשמור על זכויותיו, עובד היי-טק באזרחות כן.

  2. פוסט מעולה , כהרגלך .
    תודה
    אשמח לדעת מה דעתך על השקעה באמצעות אקסלנס אינווסט בהנחת דמי ניהול קבועים של 0.8% מהתיק .
    לצערי , תחום ההשקעה באמצעות בורסה פשוט מסרב “להקלט” בראשי , וזו נראית לי אלטרנטיבה לא רעה ..
    אודה על תשובתך

    • אם את מדברת על פוליסת חסכון (ידועה גם כפוליסה פיננסית) אז הסולידית כתבה על זה פוסט בעבר. כמו כן יש כמה שרשורים מקיפים בנושא בפורום עם התייחסות ליתרונות וחסרונות ולמי זה מתאים.

  3. יהונתן

    פספסת את הפואנטה של רולניק, הבעיה היא שהקאסטה הנמוכה מממנת את הפנסיה של כל השאר! תחשבי כמה מסי רווחי הון יהיה אפשרי לבטל אם לא היה צריך לממן את הפנסיה המיותרת של קבוצת הלחץ – צבא הקבע!

  4. מישהו אמר אפקט הבעלות?
    משה וחיים הינם תאומים זהים אשר רק עכשיו החלו את חייהם לאחר הלימודים, ומשה בחר בקריירה תאגידית הגוררת פנסיה צוברת, בעוד חיים בחר ללכת לצבא ולהינות מפנסיה תקציבית מובטחת.
    במידה ויום אחד (תוך כדי עבודת פרך) יבואו וישאלו אותם אם הם היו רוצים להתחלף, כנראה שהיו מסרבים.
    אחת הסיבות העיקריות לכך הינה שבמהלך הזמן, כל אחד מהם פיתח את התחושה ש”בצד השני גרוע יותר” ו-“בצד שלי כנראה שלא כ”כ גרוע למרות הבעיות (הקטנות)”.
    האם גישה זו יכולה להשתנות? רק העתיד יגיד..

  5. פוסט מצוין. אבל לא הבנתי איך תהיה פנסיה למי שפורש בגיל 30 או 40? בשביל פנסיה שתספיק למחיה בין גיל 60 ל 90 צריך לצבור 40 שנה בערך.

    • הרעיון הוא שאתה פורש עם מספיק כסף להמשך החיים שלך. במידה ואתה תקבל פנסיה החל מגיל 60 (אמנם מוקטנת אבל גם משהו) תוכל להקטין את המשיכות מתיק ההשקעות. לחלופין תוכל למשוך יותר מ-4% בשנים הצעירות ולמשוך פחות אחרי גיל 60 בזכות התוספת הקטנה של הפנסיה. בכל מקרה הטענה המרכזית במאמר היא לא להסתמך על פנסיה, והרעיון הדו-שלבי היה רק בגלל במכריחים אותנו בלאו-הכי להפקיד לפנסיה

  6. סתם הערה טכנית. בשנת 1900 אחוז האוכלוסייה מעל 65 היה בערך 3% ובימינו בערך 7%, זה לא נכון לומר שביסמרק נתן הבטחה ריקה. ראו למשל כאן:

    http://www.aoa.acl.gov/aging_statistics/future…/By_Age_Total_Population.xls

    • אנטולי

      אבל כמה זמן הם חיו אחרי 65? כנראה שלא הרבה… היום הם יכולים די בקלות להגיע ל-80. ובקרוב כנראה גם ל-100…

  7. יש משהו אחד שאף אחד לא לוקח בחשבון,
    רוב הפורשים במערכת הביטחון ממשיכים לעבוד אחרי הפרישה,
    הם מחפשים עבודה עם רכב, פלאפון, ארוחות וכו’, כי מהתלוש משכורת הם מקבלים רבע.
    כל השאר – מיסים.

    אז כשמדברים על פנסיה תקציבית לאנשים שעדיין בגיל העבודה – מחרטטים אתכם,
    כשיתחילו לדבר על המס שהם משלמים – אז נדבר.

    • איך הגעת למסקנה שהם משלמים מס בשיעור של 75% מההכנסה? אין דבר כזה במדרגות המס המוכרות לי

  8. שלום הסולידית.
    תודה על הפוסט המחכים.
    אני משתדל לאמץ את דרך החשיבה שלך .
    וכל פוסט שלך ממלא אותי באופיטימיות לגבי צדקת הדרך שבחרתי בה אחרי לבטים והתחבטויות ממושכות.
    פרשתי בגיל 48 מעבודה שלא סבלתי ומאז אני חי כאציל פיאודלי מתקציב של כ2000 ש”ח בחודש (עם דירה קטנה בבעלותי וללא שיעבודים) והכי חשוב – טוב לי.
    נראה לי שאת ההוכחה הניצחת שניתן להגיע לעצמאות כלכלית בהרבה פחות
    מ -300 חודשי עבודה.
    תודה.

  9. כל כך נכון. המילה ״זומביפיקציה״ די אומרת את הכל בעיניי. שום סכום של כסף, גם לא פנסיה של 30 אלף שקל בחודש שווה הקרבה של 15 שנים מהחיים שלך בעבודה שאתה לא אוהב, במערכת שלא מקדשת שום דבר חוץ מעצמה.

  10. מושמושי

    תיקונים קלים
    הפנסיה הממוסדת הומצאה על ידי ביסמארק, אבל המימוש הראשון היה וולונטארי בקרן האלמנות והיתומים של הכמרים הסקוטיים.

    חיסכון של 300-400 חודשי מחייה , כנראה התכוונת לנטו ואז זה אומר בין 400 ל 530 ברוטו, משפחה שרוצה נטו של 10k צריכה לחסוך בין 4 מליון ל 5.3 מליון שח.

    אין סיבה שלא לנצל את הפנסיה ככלי עיקרי ולא כ”בונוס” ולא לדאוג לפנסיית גישור עד הפרישה כמו בצבא, ואחכ להשתמש בחסכון הפנסיוני

    ברמה העקרונית – הרוח הנושבת בפוסט מאוד ישראלית , קצת הרבה קיטורים והסתכלות בצלחת של השכן , מתאים לחברתיים. מה אכפת לי כלקוח של שרותי הגנה (צהל) מה הם הסדרי התשלום לעובדים ? השאלה האם הביטחון מספיק וזול, מאוד ישראלי להיכנס לתלוש של השכן ולהתחיל להתווכח אם מגיע לו או לא.

    אי אפשר לקבל שכר ההייטק בחוזה אישי ולדרוש שעות נוספות והגנת ועד.
    אז לא שצהל נורא יעיל ובוודאי שחשוב לקצץ אבל האם הסדר פנסיית גישור ראוי או לא זה לא ממש חשוב, השאלה היא כמה תעלה הגנה סבירה כולל נושא תיקצוב השכר.

    גם לא אכפת לי שבאלעל טסים “חופשי” או שבחברת חשמל החשמל חינם,
    השאלה היא כמה זה משפיע על המחיר ללקוח והאם החברות מאוזנות (לפחות חברת חשמל היא בבעלותנו) אם בגלל סעיפי שכר חברת חשמל או צהל בגרעון וניתן להביע לאותו שרות על ידי קיצוץ בהוצאות שכר (עובדים או תנאי עבודה) אז חשוב לשנות אבל כל השיח הזה של למה לאנשי קבע יש פנסיית גישור מגיע בסוף לדמגוגיה של אוכלי חינם – ג’ובניקים וכד’
    ומהצד השני נותנים את הנשמה – בלי שעות – מסכנים את החיים – משכורות זעומות – אפשר להרוויח יותר מחוץ ורוצים לשמר אותנו
    ברור שהמציאות היא לא פו לא שם, ומה שמעניין זו השורה התחתונה עלות צהל מול תועלת כל היתר פיקנטריה צהובה

    • ישראל ישראלי

      מאד מכוער להשתמש במילה “ישראלי” כמילת גנאי.
      אני מניח שלא היית עושה זאת בקשר לתכונות סטריאוטיפיות של “יהודי”, “ערבי” או “שחור”.

      • מושמושי

        אני מתנצל , כמה מידידי הטובים ביותר הם ישראלים 🙂 (וגם יהודים)
        איך יצאתי אנטי ישראלי ואנטישמי אפילו כשאני מתנצל ?

        \רצינות
        כשקוראים תגובות באינטרנט ומכירים את מי שחי לידך ועובד איתך אז מה לעשות יש הכללות שהן קולעות למטרה גם אם הם לא יפות.מה שאמרתי לא מסכם (ומצמצם) את הישראליות כולה , אבל זה אספקט מאוד ישראלי, תחפש באינטרנט תגובות ל”פנסיה תקציבית” ו צה”ל וזה 90% מהתגובות,

        דרך אגב ישראלי זה לא גזע ולא דת ואפילו לא לאום (עדיין) זו אזרחות, וכמו שאמרתי יש גם מאפיינים פחות ממושלמים לאזרחים במדינה.

        \סוף רצינות
        ואני מגנה את כל הפיגועים ומכריז שאני אזרח נאמן למדינה וגם מאוד ישראלי, כמה אתה מרוויח ?

    • אייסמן

      מאוד ישראלי לומר “מאוד ישראלי”.

      כאשר הפער בין התנאים של אלה הקרובים לצלחת לבין אלה הרחוקים ממנה הוא גדול מאוד, אז נכנסים לתלוש ולחשבונאות הקטנה האם מגיע או לא מגיע.
      זה לא מאוד ישראלי, זה מאוד אנושי.
      במיוחד כשהקבוצה הנחותה מממנת בכיסה את קבוצת העילית.
      וזה בדיוק מה שקורה עם הקבוצות שציינת. צריך להיות מאוד תמים או בור על מנת לחשוב שזה לא משפיע בגדול על “המחיר ללקוח”.
      עד כמה שידוע לי, לא את יום הבסטיליה ולא את “אוקיופיי וול סטריט” יזמו ישראלים.

      גם לשיטתך, אם בדיון הזה המוצר הוא ביטוח פנסיוני, הרי שתנאי הפנסיה של קבוצות העילית השפיעו בגדול על “המחיר ללקוח” של פשוטי העם.
      הרי הסיבה היחידה להולדתה של הפנסיה הצוברת ולהרעות התכופות בתנאיה (שלא הסתיימו) היא חוסר יכולתה של המדינה לעמוד תקציבית בתנאים שהיא קבעה.
      איך שלא תסובב את זה, עמיתי הפנסיה הצוברת, הישנה ובעיקר החדשה, נדפקו וימשיכו להידפק בגלל עול הפנסיה התקציבית. לא בקטן, בגדול.

      • מושמושי

        אם לצטט את ביבי בכהונתו כשר אוצר
        מדינת ישראל היא משחתת ענקית ואי אפשר לתמרן אותה כבירת מרוץ בלי להתהפך
        ולכן אולי אתה חסר פרספקטיבה לגבי היקף הפנסיה התקציבית לאורך השנים
        כיום אין עובדי מדינה שפעילים שמקבלים פנסיה תקציבית, אני מעריך שתוך 30 שנה הנושא יעלם עם הפנסיונרים האחרונים

        פנסיית הגישור של צהל אינה “תקציבית” אלא היא חלק מתנאי ההעסקה, תדירות העיסוק בכך רק תגדל ורואים שהאוצר וצהל מתחילים להבין שלא יהיה מה שהיה. אולי לא במהירות שהיינו רוצים אבל ישתהליך שיפור

        לגבי הפגיעה בפנסיות , צר לי הקרנות הגרעיניות לא היו צוברות ונוהלו רע ובאשמת ההסתדרות
        הקרנות החדשות מנוהלות טוב יותר וכל השינויים בחלוקת האגח המיועדות
        נועדו לחלק את האגח בצורה יעילה
        כך התלונה על הרעת תנאים נובעת מחוסר ידע , המדינה אינה אחראית לתשואות והורדת תנאים שיוצרים גרעון (פשיטת רגל) אינה פגיעה אלא התחברות לקרקע המציאות
        כמו שתגיד שמי שחי על אוברדראפט ופתאום הבנק סגר לו את הקו “נפגע” בגלל הבנק ועדיין הממשלה הכניסה יד לכיס ותיקנה את הטעות של ההסתדרות ושלה
        ה”הרעה” לעמיתים החדשים היא החזרה למציאות קשה ככל שתהיה

        • “פנסיית הגישור” היא פנסיה תקציבית לכל דבר. היא לא חלק מתנאי ההעסקה כי בתקופה שהיא ניתנת האדם לא מועסק ולא משרת. היא חלק מתנאי העבודה בדיוק כמו כל פנסיה תקציבית – יוצאת מקופת המדינה בלי שמקבל הפנסיה חסך את הסכומים האלו (או משהו קרוב לזה) בתקופה בה אין יחסי עבודה או תנאים של שירות בטחון בין הצדדים.

        • והטענה שכיום אין עובדי מדינה פעילים עם פנסיה תקציבית ושעוד 30 שנה המנגנון הזה ייעלם, היא שגויה לגמרי.
          בכל משרדי הממשלה יש בני 40+ עם פנסיה תקציבית. אפילו אם תתעלם ממקבלי הפנסיה התקציבית בצבא ובזרועות הבטחון האחרון (ואין שום סיבה להתעלמות הזו), מדובר בג-50-60 שנה של תשלומי פנסיה תקציבית למקבליה וקצת יותר מזה אם תקח בחשבון אן נושא האלמנות ויתומים שגם להם מגיע משהו.

          • מושמושי

            משום מה נעלמה לי התגובה לך,
            בסכנה שאני משכפל את עצמי
            לפי דה מרקר השיא בפנסיה תקציבית יקרה ב 2036, ומאחר ובשנת 2001 המדינה (חוץ מצהל, נגיע לזה מייד)
            חסמה קליטה לפנסיה התקציבית הרי שאם הנקלט הממוצע הוא בן 23 בממוצע בשנת 2045 יצא הפנסיונר הנל לפנסיה ובסביבות 2085 תעלם הבעיה

            תקציב ישראל הוא כ 400 מליארד ש”ח, עלות הפנסיה התקציבית היא כ 25 מליארד ויש צפי שבפיק (2036) זה יעלה לכ 36 מליארד ש”ח, הרבה, לא נעים, לא מתים מזה, צריך לזכור שגם במציאות של פנסיה צוברת 60% מהכסף הוא של המדינה, אז החוב האמיתי נמוך יותר אם משווים לפנסיה צוברת

            יתומים של פנסיונרים, בהכללה, שלא יאשימו אותי בגזענות, לא יקבלו בגיל 60 פנסיה מהמדינה 🙂 (הם בני 60, עובד המדינה נפטר בגיל 80)
            האלמנות אכן יקבלו כנראה עוד שנתיים בממוצע פנסיית אלמן (עד 120 אבל לא לפי הסטטיסטיקה)

            הסדר פנסיית גישור הינו הסדר ייחודי כשיטה לכמעט רק לצה”ל ולכן זה במפורש חלק מ”תנאי החוזה”, כך הצבא תוכנן על ידי בן גוריון, לפעמים קשה לתקן דברים שעבדו יפה פעם ופחות היום.
            גם בשרות המדינה ובחברות עם ועדי עובדים האפשרות קיימת אבל לפי רצון המעסיק ולא כ מנגנון מובנה.
            ולכן זה לא שונה מלומר שפנסיית הגידור שקולה לתוספות שכר גבוהות ותשלום גלובלי על שעות עבודה במסגרת “משרת אמון”.

            משה”בט והאוצר צריכים להחליט מה האיזון בן עלויות השכר וצרכי הביטחון, כנראה יש מקום בקיצוץ גם במשרות וגם בשכר וכנראה שי צורך גם במנגנוני תיגמול “סקטוריאלים” בצבא (שכר דיפרנציאלי) וגם לבדוק את נושא הפרישה לפנסיה, גיל הפרישה והתשלומים (ועדת לוקר?) וזה לא סוף הסיפור
            יקח זמן וגם יעלה לנו יותר ממה שרצינו , בין השאר כי למרות המחאות כנראה שנקודת העבודה של צהל לא מצדיקה מהפיכה שתשפוך את התינוק עם המים … אם יוצאים בהנחה שמדינת ישראל מתכוונת לשרוד להרבה שנים אז תיקון פנסיית הגישור יתאזן סופו של דבר.

  11. impossible to belong to this secret kasta with kids. you can most easily belong to it only if you don’t have kids.

  12. הפנצילין התגלה ב 1897. זה יוצא 13 שנים אחרי רפורמת הפנסיה הראשונה של ביסמרק, לא 50 שנה.

  13. אני מסכים מאוד עם ההתייחסות לפנסיה כתוספת בלבד, אבל האם הסיכון שבסוף לא נראה כלום מכסף הזה אומר שצריך להפריש את המינימום הנדרש ואת השאר להשקיע בעצמך, או שעדיין כדאי להפריש את האחוז המקסימלי שמאפשר פטור ממס כחלק מתכנון מס?

  14. ההגדרה “תוחלת חיים” בעייתית. כיוון שהיא מוגדרת ע”י חילוק מספר האנשים בגיל מבוגר במספר האנשים בגילך. כלומר תוחלת החיים משתנה מגיל לגיל. תמותה גבוהה של תינוקות וילדים היא זו שקבעה את תוחלת החיים הנמוכה באירופה במאה ה19! זה לא אומר שלא היו זקנים. להיפך, אין שינוי משמעותי בתוחלת החיים בגיל 60 במאתיים שנים האחרונות.
    זה פשוט לא נכון לומר שביסמארק ידע שאף אחד לא יגיע לגיל 65
    ממליץ לך להתבונן באתר http://mappinghistory.uoregon.edu/english/US/US39-01.html
    הסיבה שביסמארק יצר את הפנסיה היא המהפכה התעשייתית. הייתה נהירה של תושבי הכפרים אל הערים ולא הייתה עבודה. לכן הוא הכריח את המבוגרים לפנות מקום בשוק העבודה לצעירים
    ממש לא “תכסיס פוליטי”

    • ביסמרק עצמו הגיע לגיל 83, הקיסר הגרמני (וילהלם) ומפקד הצבא הגרמני (הגנרל מולטקה) הגיעו לגיל 91 לכן נראה לי שלהגיע לגיל 65 לא היה משהו נדיר.

  15. מאמר מצוין. הרעיון לעקוף את המערכת הפנסיונית הוא לטעמי נכון מאוד לא רק מהטעם של עצמאות ואי תלות אלא מעוד טעם: אני לא בטוח כמה אנשים מודעים לכך שהם לא בהכרח יצליחו להינות מהפנסיה שלהם. הגרעונות הנצברים בקרנות הפנסיה מביאים ממשלות (בדיוק בשיטה של ביסמרק) להעלות את גיל הפרישה עוד ועוד. כך שיש סיכוי רב שהרבה מאוד אנשים יפרישו כל החיים לפנסיה שלהם, אבל ביום פקודה לא יקבלו אגורה שחוקה כי הם ימותו הרבה לפני גיל הפרישה החוקי שיעלה ויעלה כל פעם מחדש. צבירה ב”קרן פנסיה פרטית ואישית” היא הדרך היחידה המבטיחה גם נגישות לכספים וגם הנאה מהם בכל עת ובכל תנאי, שלא בכפוף לחוקים המשתנים הנקבעים על ידי המדינה ומתקבלים מתוך שיקולים שבהחלט עלולים להיות זרים לאינטרסים ואף לזכויות שלכם.

    • לא מסכים עם כל הכתבות והאמירות שלא ניתן לדעת מה יקרה לפנסיה בעתיד והיא עשויה להעלם:

      1. חסכונות פנסיוניים פנסיה / ביטוח מנהלים וכיוצא בזה מאפשרים לך לקבל קיצבה עם יציאתך לפנסיה.
      2. המאפיין של החסכונות האלו הוא שאתה מבוטח ומקבל את הקצבה כל עוד אתה חי בעוד שאם אתה מת היורשים שלך למעט בתנאים מסוימים לא זוכים לקבל את הקרן!
      3. מהסיבה הזו, הפנסיה תמיד תתן יותר מאשר תשואת השוק באותו מועד, משוקללת לטווח הארוך.
      4. לדוגמה:

      נניח ואני הגעתי היום לגיל פנסיה ויש ברשותי 1,000,000 ש”ח, במידה ויציעו לי מקדם 200 כלומר 6% לשנה קצבה, 5,000 לחודש שהם 60,000 שקלים לשנה, לדעתי רוב האנשים עדיין יעדיפו את הפנסיה בעלת המאפיינים הקבועים.

      אם יציעו לי מקדם של 250 כלומר, 4,0000 שקלים לחודש, לדעתי רוב האנשים יעדיפו למשוך את הכספים, שכן עדיף לרכוש במיליון שקלים דירה / תיק עצמאי אשר ניתן יהיה למשוך ממנו אפילו 3% ולא 4% אבל הקרן נותרת בבעלות.

      ולכן יש גבול עד כמה המקדם יכול לעלות וכמה ניתן לפגוע בפנסיות.

  16. שאפו, דורין, פוסט מצויין!

  17. אם כל כך טוב בצבא, למה רוב האנשים שמחים להשתחרר ? אודגש על התפקידים הקשים, שזוכים לתגמול יחסי מוגבר (לדעתי לא מספיק).
    אצטט מספר מילים שאמר לי חבר במהלך צוק איתן “אני שואל את עצמי מה אני עושה בגיל 40 , אב ל 4, בתוך טנק, כשכולם מסביב יורים עליי….”
    איני חושב שהמספרים בפוסט מדוייקים, לכל משרה יש יתרונות וחסרונות, ובטוח שיש גם “אוכלי חינם,, אבל ככלל המלצתי היא לא להתלהם. בטח לא בנושאי ביטחון במזרח התיכון

    • איש(3718)

      fliper

      אף אחד לא מדבר על 10% הלוחמים. מדברים על 90% אנשי קבע במשרות טכניות ומנהליות.
      הבעיה בצה”ל היא שברגע שיגבילו הפנסיה ללוחמים, מייד יתחילו התחמונים של הצבה בתפקידי שדה לזמן מה כדי להשיג פנסיה של לוחם. ויתחילו לספר לנו כמה קשה הם עובדים.

      • מושמושי

        המחשבה שבצבא צריך רק לוחמים (10%) היא קצת מיושנת, במאה ה 18 היו מסדרים את החטיבה לאורך מסתערים , מאז יש אין ספור רמות של תומכי לחימה – (מחלקה בפלוגה), פלוגה בגדוד א.ת באוגדה
        כלומר על כל לוחם יש עוד 3 חיילים במסגרת שלו ועוד 2 מסגרות מעליו שמשתתפים בפועל בפעילות המבצעית בשוטף או בטש.

        ואני לא מתייחס לא”מן או לחה”א והים, ששם הגפים הטכנים הם אפילו בסידרי גודל גדולים יותר ומבצעים פעילות שוטפת לשמירת כשירות ע”ב יומי שבועי (לא ימ”ח ומש”א כמו בחיר/שריון/תותחנים)

        למיטב זכרוני בחברות הייטק גדולות 15% מהתקציב מופנה לפיתוח, ורק אם מדובר בתוכנה אז מרבית התקציב הנ”ל הוא משכורות, אבל כנראה שאי אפשר להצליח בהייטק רק מפיתוח למרות שזה תנאי הכרחי.

        עכשיו ברור יש מקום לשיפור, אבל המדידה כמה איש הקבע תורם/חשוב לפי מספר הגולגלות שחרט על הקנה היא רק אחד מהמדדים למידת התמורה שאותו איש קבע אמור לקבל בשרות או בסיומו.

        אם יצמצמו את המדד לתגמול רק למידת ה”לוחמות” או שתהיה בריחה של אנשי מקצוע חיוניים בגילאים מוקדמים או שהצבא יתחיל לתחמן (דרך אגב זה נעשה שנים בחיל האוויר, טייסים בקבע משמרים כשירות מבצעית ללא הצדקה ושומרים תיגמול של טייסי קרב) כדי לתגמל את אלה שצריךאותם אבל הם לא “בקריטריונים”.

        בסופו של דבר יש צורך בתיגמול דיפרנציאלי בצבא, וגמישות ניהולית בגיוס ושימור אנשי מקצוע, כולל ההבנה שלא כל מקצוע צהלי מכיל בתוכו יתרון לשוק האזרחי. המטרה היא כמה שיותר בטחון בפחות כסף ובאופן יציב
        צבא אמור לתת הגנה ל עשרות שנים קדימה ולכן גלי עזיבה/גיוסים מחדש לא תורמים למטרה (בטחון רציף)

        כמו שבשוק ההון תשואה גבוהה ~ תנודתיות. בכלכלת הביטחון יציבות כשירות מבצעית לטווח קצר בינוני וארוך ~ תנאי שכר מוגדרים שיהיו אטרקטיבים אבל לא מידי (לא שכר חציוני ולא עשירון עליון)

  18. פןסו מעןלה!!! כרגיל…

  19. בקשר לסמלי הסטטוס: לפי מה שהבנתי את החלפת את סמלי הסטטוס המקובלים בסמלי סטטוס אחרים וכתבת שגם את רוצה להיות במעמד העליון (לפי המושגים שלך) וסובלת מחרדת מעמד.
    אז למה שלא נזרוק את כל סמלי הסטטוס לפח ונגיד שלא אכפת לנו להיות במעמד התחתון ואנו מצפצפים על מה שיגידו האחרים. למה להתאמץ להיות במעמד העליון ולהיכנס לחרדה שמא נאבד אותו? כך נחיה חיים יותר רגועים.

  20. הנחת היסוד בפוסט הזה ובכלל בבלוג הזה היא שלעבוד הוא דבר שצריך להשוות אותו לאסיר בכלא או לחיה הבכלוב בגן החיות. ומצד שני לצאת לפנסיה בגיל צעיר ולחיות חיים של חסכנות מופלגת ובלי להוליד ילדים זה תכלית החיים כי אפשר לעשות כמעט כל מה שאתה אוהב העיקר שזה לא יעלה כסף למשל לקרא לעסוק בתחביבים ולהתבטל בשמש.

    אבל יש גם הרבה אנשים , ואני ביניהם, שהעיסוק שלהם לפרנסה גם נותן להם הרבה סיפוק והרבה עיניין. יש מהנדסים שיוצרים דברים מעניינים ונהנים מעבודתם . יש רופאים ומורים שנהנים מאוד לעזור לאנשים וזה ממלא אותם שמחת חיים. יש אנשי צבא וביטחון שרואים בעבודתם שליחות לאומית וזה ממלאה אותם סיפוק יש עצמאים רבי שמאוד הנהנים מפיתוח העסק שלהם. ועוד ועוד סוגי עיסוק שהעוסקים בהם נהנים מהעבודה ואינם מרגישים בכלא או בכלוב ולצד ההנאה מהעבודה מהיצירה ומהתרומה לחברה גם יש תמורה כספית לפרנסה.

    נכון שיש גם אנשים רבים שאינם נהנים ואולי מתענים מהעבודה לפרנסתם. אבל רוב האנשים שיכולים לממש את ההצעה של הסולידית ולקחת את עצמם בידיים ולחסוך מהר סכום גדול שיאפשר יציאה לפנסיה בגיל צעיר הם לרוב אנשים מהקבוצה הראשונה שיכלו בדרך כלל גם למצוא עיסוק מספק ומהנה ולא רק לברוח מהר ככל האפשר מכל עולם העבודה והתעסוקה.

    זה יפה ללמוד לא להגרר להתנהגות צרכנית לא נשלטת. זה יפה לדעת לחסוך ולהשקיע.

    אבל בשביל זה לא צריך להקריב את ההנאה מעיסוק בתחום שמביא לך סיפוק. ובשביל זה לא צריך להתנזר מהקמת משפחה וגידול ילדים שהם סוג אחר של הגשמה עצמית וסיפוק שלא הייתי מציע לאף אחד לותר עליהם.

    ברשב

    • יפה כתבת.
      אלא להסולידית קוראת לזה “לחרבן על השטיח בסלון של המארחת”.
      דייקתי?

      • מושמושי

        המארחת בעלת פתיל קצר ועט חדה אבל ברשב לא כתב שום דבר קיצוני מעליב בוטה עליה או על הגישה שלה
        שקרוב לעשיית צרכים בסלון שלה.
        או שהיא מאבדת ריכוז וזה נפל מתחת לראדאר שלה 🙂

    • צודק לגמרי.

  21. מחזיראור

    +1 ברשב.

  22. הביטויים שכתב שאול אינם מקובלים עלי. לא התכוונתי להעליב אף אחד. אני מכבד את דרך החיים שהסולידית בחרה בה. מצד שני לא מקובל עלי לשכל מי שלא בוחר בדרך זו הוא אסיר בכלא או חיה בכלוב.

    אני לומד הרבה דברים מהאתר הזה אבל אני לא מקבל אותו בדת חדשה שחייבים למלא באופן רובוטי את כל מצוותיה

  23. קחי בחשבון שבזמן שחסכת כסף, המדינה מדפיסה כסף לחלק להתחייבויות שלה, כולל פנסיה תקציבית.
    כך שוחקת המדינה את החיסכון שלך. ההשקעה שלך בשוק ההון מנסה להגן על החיסכון אך אם תבדקי את המחירים תגלי שעלו מעבר לרווח שלך. אל תסתמכי על המדד מאחר והוא חלק ממנגנון השחיקה.

  24. שני דברים: במערכת הבטחון ובמגזר הציבורי יש המון חדלי אישים שאף אחד במגזר הפרטי לא היה מעסיק. לא רק שקיבלו עבודה קלה ומתגמלת גם זכו בלוטו בגיל 43

    דבר שני, שיגמר הכסף יקחו ממך ומשאר החוכמולוגים שמתקלחים במים קרים בשביל שבעתיד יקחו להם את החסכונות בשביל לשלם את פנסיות אנשי הקבע

  25. פוסט מצויין, שוב תודה.

    כל מי ששירת בצבא, בכל תפקיד, יודע עד כמה הצבא שלנו הוא מערכת המושתתת על קומבינות, טיוחים וחוסר יעילות משוועת. לדעתי הלא מלומדת אך מניסיוני הקצרצר בצבא בתור ג’ובניק – אפשר כיום לשחרר בין שליש לחצי מהאנשים בצבא ושום דבר לא ישתנה.

    תקציב הבטחון חייב לרדת, והוא גם יכול לרדת – אם הצבא ייעל את עצמו.
    לדעתי אנחנו חייבים כחברה לעבור שלב אחד קדימה, להפנים את העובדות הללו וליישם אותן. אנחנו כבר מזמן לא בתקופת האצ”ל וההגנה.

    לא כולם חייבים לשרת בצבא.
    אני לא מתרעם על בנות דתיות שמשרתות בשירות לאומי, או אפילו על חרדים שלא מתגייסים.
    אין צורך בכל כך הרבה אנשים, ובמיוחד אין צורך לדפוק 3 שנים של גיל יפייפה של התפתחות לימודים ועשייה במערכת רקובה שכזאת.

    יש צורך להפוך את הצבא לגוף מקצועי, שאנשים שרוצים לשרת בו מקבלים משכורת יפה כבר מההתחלה ומשרתים בו עד גיל הפרישה המקובל בשוק ולא 20 שנה לפני ובלי קומבינות עטיפה של פנסיה תקציבית, פנסיה מגושרת ודומיהן. למה שיפרשו לפני? כי זה צבא? אז מה? תמיד אפשר לשבץ את מי שכבר לא מתאים לשטח בתפקיד אחר אני בטוח שהוא יכול לתרום גם שם.

    אם יש בעייתיות של “חוסר שיוויון” בנטל הביטחוני, אפשר לפתור אותה בשירות לאומי או כל רעיון דומה אחר – לדעתי לא יותר משנה ובעל אופי חינוכי ויעילות אמיתית.

  26. הפנסיה היתה מאז ומתמיד.
    בימים קדומים הילדים היו הפנסיה של ההורים, הם פרנסו אותם כשההורים היו זקנים.

  27. הפנסיה התקציבית לבדה של איש קבע שווה לתוספת של 11000 בחודש.. אותה מקבלים מי שהצליח להתקדם, לעומתם, הקבע הראשוני עד גיל 28, מקבלים שכר של 4500-8000 נטו ללא כל הטבה נוספת ועובדים בתנאי עבדות. בלי חופש, בלי ימי מחלה, יחס לא ראוי לרוב.. כמו עבדים..
    אם הצליחו מקבלים את הפרס של הקבע המובהק ולא עושים כלום ובמקומם מגיעים עבדים חדשים.. כמו כל המשק, יש עובדי קבלן ויש עובד דור א. יש מי שעושה את העבודה ויש מישהו שמקבל את הכסף. אין קשר בין השכר לעשייה בשוק הציבורי, ההפך. בעצם יש קשר והוא ביחס הפוך. וחבל.

  28. חלק גדול מהדיון כאן הולך ומאבד מהרלוונטיות שלו.
    פנסיה צוברת לפורשי קבע אינה קיימת כבר מזה 13 שנה. זה לא מוזכר כאן אף לא במילה.
    בתוך כשני עשורים ילך לעולמו אחרון הפנסיוניים מדור זה.
    משרתי קבע בחרו את דרכם לשרת, המדינה קבעה את תנאי הפנסיה שלהם. אם יש טענות הן לממשלה, אבל זו חכמה קטנה לבוא בטענות בדיעבד.

השאר תגובה