בית » השקעות » מה לעשות עם הכסף? 5 סיבות טובות למה לקנות מק”מ

מה לעשות עם הכסף? 5 סיבות טובות למה לקנות מק”מ

תיק השקעות סולידי יחזיק לפחות 25% משוויו בנכסים כספיים נזילים. הפלח הנזיל בתיק ההשקעות אמור לשמש כיסוד הממתן את תנודתיות התיק בתקופות של אי ודאות כלכלית, ולכן יש לכלול בו נכסים בטוחים ויציבים בלבד.

הארי בראון אימץ גישה קשוחה ושמרנית מאוד בכל האמור לטיפול בפלח הנזיל בתיק.  שלא כמו מניות, זהב ואגרות חוב לטווח ארוך,  הפלח הנזיל הוא אפיק ההשקעה היחיד בתיק שאסור לסכנו במרדף אחרי תשואות עודפות.

הסיבה המרכזית לכך היא הצורך הקריטי בנזילות בתקופות משבר. כאשר השווקים מידרדרים, חובה לשמור גישה קלה ונוחה לכסף מזומן הן לצורכי מחייה שוטפים והן לצורכי קנייה של נכסים שצנחו בערכם במחיר הזדמנותי. במקרים אלה, חשיבותו של הפלח הנזיל עולה משמעותית – חשוב שהכסף יהיה שם כשתזדקקו לו.

איך לבחור נכס כספי להשקעה?

כאשר מדברים על כסף נזיל או מזומן, המחשבה הראשונה שצצה לראש היא אוסף שטרות ומטבעות המוסלקים בארנק, בבלטות או מתחת למזרון. משיקולי אינפלציה,  הארי בראון המליץ שלא לשמור על הכסף ב”מצב צבירה” זה, שכן כך הוא נותר חשוף לשחיקה משמעותית בערכו (שלא לדבר על הצורך לאחסנו במקום מאובטח).

תחת זאת, בראון המליץ על השקעה בנכסים כספיים שווי ערך למזומן. הכוונה כאן היא לנכסים נזילים שניתן להמירם מיידית ובכל עת לכסף זמין. בראון קבע שלושה קריטריונים נוקשים שבהן צריך נכס כספי לעמוד כדי שיהיה ראוי להשקעה:

  1. נזיל ביותר – ניתן לקנותו ולמוכרו  בכל זמן ובאופן מיידי.
  2. אינו חשוף לסיכון ריבית  – כלומר, מחירו לא יקרוס בעקבות העלאת הריבית במשק.
  3. אינו חשוף לסיכון אשראי, סיכון חדלות פירעון או סיכון מטבע – כלומר, מונפק על ידי הממשלה המקומית.

 הנכס העיקרי אשר עונה על כל שלושת הקריטריונים הללו  בשוק ההון הישראלי הנו מק”מ בנק ישראל. מק”מ, או בשמו המלא מלווה קצר מועד, הוא למעשה אגרת חוב לטווח קצר במיוחד (12 חודשים או פחות) המונפקת על ידי ממשלת ישראל באמצעות בנק ישראל.

כל משקיע פרטי או מוסדי יכול לקנות מק”מ. המשקיע יכול לקנות את המק”מ ישירות מבנק ישראל (בהנפקה פומבית) או לקנות אותו בשוק המשני במסגרת מסחר בבורסה. בנוסף, ניתן להחזיק במק”מ עד למועד פדיונם ואז “לגלגל” את ההשקעה למק”מ טרי יותר, או לחלופין ניתן לסחור בהם ככל נייר ערך עוד לפני מועד פדיונם.

בנוסף, קיימות קרנות נאמנות מחקות, קרנות כספיות ותעודות סל  אשר עוקבות אחר מדד המק”מ בבורסה על ידי רכישת של כלל המק”מים הנסחרים בשוק. קרנות אלה מהוות אופציה נוחה וקלה להשקיע במק”מ בדמי נאמנות נמוכים במיוחד.  לפני שמשקיעים בקרן מחקה, קרן כספית או תעודת סל העוקבת אחר מדד המק”מ, יש לוודא שהיא עומדת בפרמטרים הבאים:

מבין שלל הנכסים הכספיים הקיימים היום בשוק ההון, המק”מ הוא ללא ספק הנכס הטוב ביותר להשקעה. להלן 5 סיבות מהותיות לכך:

1. מק”מ חסין מפני חדלות פירעון

בדומה לאגרות חוב ממשלתיות, מק”מים שהנפיקה ממשלת ישראל אינם חשופים לסיכון של חדלות פירעון, או פשיטת רגל של הממשלה. גם במשבר תקציבי חמור במיוחד תשלם ממשלת ישראל ריבית על המק”מ, שאם לא כן כל פעילותה הכלכלית תיעצר.

ממשלת ישראל, ככל ממשלה, שולטת דרך הבנק המרכזי במטבע שבו נקוב החוב שהיא עצמה מנפיקה לציבור. בניגוד לחברות ותאגידים, בנקים, רשויות עירוניות ועוד, ,ממשלת ישראל מסוגלת להדפיס כסף כדי לשלם חובות, ואף לגבות מס מהאזרחים כדי לממן את חובותיה.

מובן שהדפסת כסף תגרור אינפלציה איומה (שהתיק הסולידי יכיל הודות החשיפה לזהב); אולם החוב עצמו ישולם לכם במלואו.

2. מק”מ מבטיח נזילות בכל עת

זכרו שבכל משבר פיננסי, אנשים נוטים להעביר את כספם לנכס הבטוח ביותר האפשרי.

המק”מ בהקשר זה הוא מעין חוף מבטחים עבור משקיעים שנכוו ברותחין ומחפשים חלופה סולידית לכספם. משמעות הדבר היא שגם בתרחיש פיננסי קיצוני, יהיה ביקוש גדול למק”מ.  המשמעות היא שהמק”מ הוא נזיל מאד, וניתן להמירו למזומן בכל עת.

3. מק”מ מנוטרל סיכון מטבע

קניית חוב של מדינות זרות – לרבות מק”מ זר הנקוב במטבע חוץ – אינה הכרחית ואף מיותרת עבור משקיע המנהל את רוב חייו הפיננסיים בשקלים.

קניית חוב זר חושפת את המשקיע לסיכונים פוליטיים המאיימים על ערך מטבע החוץ בו נקוב החוב. כאשר מדינה זרה נקלעת למשבר, היא נוטה ליישם חסמי הון המגבילים את זרימת הכסף מהמדינה ואליה. מדיניות זו משפיעה לרעה על כל המשקיעים המחזיקים במטבע של מדינה זו.  יש להדגיש כי כיום לא קיים מטבע כלשהו בעולם שהנו חסין מפני סיכון פוליטי – אפילו הפרנק השוויצרי לא חף מכך.

 השקעה במק”מ בנק ישראל חוסכת למשקיע את הטירדה הכרוכה בחשיפה לחוב של מדינות זרות.

4. בשונה מפקדונות בבנק, השקעה במק”מ אינה כרוכה בסיכון צד נגדי

סיכון צד נגדי מתייחס לאפשרות שהגוף בו אתם מפקידים או מנהלים את כספכם לא יוכל להשיב לכם את הכסף כשתבקשו אותו.

קשה מאד לנהל סיכון צד נגדי: בדרך כלל, דווקא בתקופות שבהן המשקיע זקוק לכספו באופן מיידי לבנקים הכי קשה להחזיר כסף, משום שהם עצמם זקוקים לו כדי להתמודד עם המשבר.

קריסת בנקים מתרחשת לפי דינמיקה דומה: כאשר מספר גדול של משקיעים מבקשים למשוך את כספיהם בבת אחת, ולבנק אין את המשאבים הזמינים כדי לעמוד בכך, הבנק עלול לפשוט את הרגל. במקרה זה, רק ביטוח או סיוע ממשלתי יציל את כספי המשקיעים. זהו הסיכון הנסתר בכל פיקדון בנקאי, תוכנית חיסכון או מוצר השקעה “סולידי” אחר שמשווקים הבנקים בישראל.

יועצי ההשקעות של הבנק יעדיפו לשווק תוכנית חיסכון או פיקדון אחר, הגם שהמק”מ בטוח משמעותית

המשקיע הסולידי ישאף תמיד לבטל סיכון צד נגדי בפלח הנזיל של תיק ההשקעות. הדרך היחידה להשיג זאת היא לרכוש חוב שמנפיקה ממשלת ישראל, אשר תוכל לממן את החוב – גם במצבי קיצון – באמצעות הדפסת כסף או גביית מיסים.

5. מחיר המק”מ אינו מושפע דרמטית מעליית שער הריבית

העלאת שער הריבית במשק פוגעת בכל אפיק ההשקעה המייצר למשקיע הכנסה קבועה מריבית. סיכון זה בולט במיוחד כאשר משקיעים באגרות חוב לטווח ארוך. כאשר בוחנים את הפלח הנזיל בתיק, מטרתנו היא לבחור נכסים שיצמצמו את סיכון הריבית ככל האפשר.

הדרך המרכזית לעשות זאת היא להשקיע בנכסים הנמצאים בקצהו השני של ספקטרום אגרות החוב הממשלתיות. אם 25% מהתיק מושקע באג”ח לטווח הארוך ביותר האפשרי, הרי שנרצה למקד את השקעת הפלח הנזיל באגרות החוב הממשלתיות לטווח הקצר ביותר האפשרי.

אגרות חוב לטווח ארוך מאד (30-25 שנה) יגיבו בחדות לכל שינוי בערך הריבית במשק: מחירן יזנק כאשר הריבית תרד, ויקרוס כאשר הריבית תעלה.  לעומת זאת, כאשר משקיעים במק”מ פרק הזמן למועד הפידיון קצר מכדי שהמק”מ יושפע משמעותית משינויים בשער הריבית במשק.

זכרו – מטרתנו בפלח הנזיל היא לשמור על הכסף בטוח ככל הניתן, והשקעה במק”מ מאפשרת לעשות זאת במידה. זאת בשונה מפלח האג”ח ארוך הטווח בתיק, אשר מוכרח להיות תנודתי במהותו כדי להגן עלינו מפני דפלציה ו/או התחזקות המטבע המקומי .

חלופה אפשרית: מק”מ לעומת אג”ח ממשלתי לטווח קצר

מן רראוי להזכיר חלופה אפשרית להשקעה במק”מ בפלח הנזיל של תיק ההשקעות:  אג”ח ממשלתי בריבית קבועה לטווח של שלוש שנים לכל היותר.

ההבדל בין מק”מ לבין אג”ח לטווח קצר הוא שמועד הפידיון של האג”ח בדרך כלל ארוך מ-12 חודשים, בעוד שהמק”מ בהכרח יהיה קצר מ-12 חודשים.  משקיע שיבחר לרכז את הפלח הנזיל שלו באג”ח לטווח 3-1 שנים יוכל להשיג תשואות מעט גבוהות יותר לעומת משקיע שיתמקד ב-100% מק”מ. יחד עם זאת, פוטנציאל הרווח מגיע עם סיכון ריבית גבוה יותר.

יש להדגיש כי מדובר באפשרות בלבד ולזכור כי אם תחול  עלייה בשיעור הריבית, למשקיע באג”ח קצר ייגרמו הפסדים מתונים בעוד שהמשקיע במק”מ לא יינזק.  רוצה לומר, אין כל פסול בריכוז 100% מהפלח הנזיל בתיק ההשקעות במק”מ.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

10 תגובות

  1. לגבי כסף – סכום צפוי ומשמעותי – שיופרש לצריכה כל חודש… האם עדיף להגדיל את חלק המזומן עמ לאפשר אותו, או למשוך לפי הצורך ולחכות שירד מתחת לסף 15% ואז לאזן? ואיך זה משפיע על מדידת ביצועי התיק?

  2. דורין, איך קונים מק”מ ישירות מבנק ישראל? או שחייב באמצעות חשבון בבית השקעות?

  3. יש ריבית/תשואה כלשהי במק”מ?

  4. “אגרות חוב לטווח ארוך מאד (30-25 שנה) יגיבו בחדות לכל שינוי בערך הריבית במשק: מחירן יזנק כאשר הריבית תרד, ויקרוס כאשר הריבית תעלה.” – מתוך הפוסט.
    תוכלי להסביר למה?
    תודה רבה.

  5. היי דורין,
    רציתי להגיד לך תודה ענקית על האתר שלך. לא קראתי את הכל, רק כמה עמודים, וממש נפתחו לי העיניים. הבנתי המון דברים ועשיתי שינוים עם הכסף שלי בבנק. פתאום זה נהיה קל ופשוט. תודה תודה אדירה לך, את ממש ממש שינית את העולם בשבילי, ואין לי מילים לתאר את גודל השינוי. אם אני אהיה פעם משמעותית עבור מישהי/ו בצורה דומה, זה יהיה ממש הגשמת חלום 🙂
    שתהיה לך שנה נהדרת עם המון שמחה והנאה וחרות ומימוש עצמי וכל מה שאת מאחלת לעצמך!

  6. הי דורין,
    מק”מ 1015 בשער 99.85. האם זאת אומרת שלאחר עמלות קנייה ומכירה (נניח 0.05) כבר לא משתלם לקנות, בייחוד אם הריבית תעלה? האם מבחינת שמירה על ערך הכסף באפיק המזומן לא עדיף אג”חים קצרים צמודים? לפחות כך לא נפסיד מירידת ערך הכסף.

  7. הי, התקשרתי הרגע לבנק כדי לרכוש מק”מ והם אומרים שעמלת הקנייה (0.1%) גבוהה יותר מהריבית על המק”מ כך שעדיף להשאיר את הכסף בעו”ש. דעתך / אלטרנטיבה?

  8. הי, איך אני קונה מק”מ ישירות מבנק ישראל (בהנפקה פומבית)? תודה

השאר תגובה