בית » השקעות » למה לחסוך כשאפשר לעשות מכה בבורסה?

למה לחסוך כשאפשר לעשות מכה בבורסה?

כאשר אתם משקיעים בבורסה, כספכם נתון למעשה לחסדיו של שוק ההון. “תשואה מובטחת” היא כמעט תמיד חיזיון תעתועים. אין לדעת מה יוליד יום בשווקים הפיננסיים (*), ואף על פי שהיסטורית המגמה הכללית של שוק המניות היא חיובית, התנודתיות בטווח הקצר והבינוני עלולה להיות חדה וכואבת.

בכל הקשור לחופש כלכלי אמיתי, התשואה מהשקעות בשוק ההון היא מרכיב משני. הנתון הדומיננטי והחשוב ביותר עבור מי שמעוניין להפסיק לעבוד הוא שיעור החיסכון החודשי – החלק היחסי מההכנסה הפנויה שלכם שאותו אינכם מבזבזים מדי חודש.

שיעור החיסכון חשוב יותר מהתשואה מסיבה אחת מרכזית – הוא נתון לשליטתכם.

בעוד שהמשקיע הקטן לא יכול להשפיע על התשואה שתתקבל מהשקעותיו או על האינפלציה במשק, הוא יכול בהחלט לאמץ אורח חיים שיאפשר לו לחסוך עשרות אחוזים מהכנסתו הפנויה.

כך, הרבה יותר סביר להגדיל את שיעור החיסכון ב-50% מאשר להגדיל את התשואה ב-50% (באופן עקבי). לדוגמה: אדם יכול להחליט שמרגע זה הוא מוותר על הרכב כדי להגדיל את שיעור החיסכון החודשי שלו מ-50% ל-75%. הוא לא יכול להחליט שרירותית שמרגע זה התשואה על השקעותיו תגדל מ-6% ל-9% (מבלי להגדיל באופן דרמטי את הסיכון בתיק ההשקעות שלו).

כדי להפסיק לעבוד ולפרוש בגיל צעיר, אדם נדרש לחסוך כמה שיותר מהכנסתו הפנויה, או במילים אחרות – לחיות על כמה שפחות מהכנסתו הפנויה.

אדם שמבזבז את כל הכנסתו ולא חוסך כלום (שיעור חיסכון = 0%) לעולם לא יוכל להפסיק לעבוד. לעומתו, אדם שחוסך את כל הכנסתו ולא מבזבז כלום (שיעור חיסכון=100%) יכול להפסיק לעבוד היום, מפני שהוא לא תלוי בעבודה לצורכי מחייה.

(זה לא אומר, כמובן, שלתשואה עצמה אין חשיבות. הרי את הכסף שחוסכים לא קוברים מתחת לבלטות. אנחנו משקיעים אותו. הכסף מתחיל לייצר רווחים, ובהמשך הרווחים עצמם מתחילים לייצר רווחים (או בארמית: ריבית דריבית)).

ג’ייקוב פיסקר התבסס על הרעיון הזה כדי לבסס את המודל שלו לפרישה בגיל צעיר. פיסקר טוען שככל ששיעור החיסכון גבוה יותר, כך המשקיע תלוי פחות בגובה התשואה משוק ההון. את הטענה הזו הוא ביטא בגרף הזה (מתוך: Early Retirement Extreme).

נניח, על בסיס המודל, שאתם חוסכים חלק מהכנסתכם ומשקיעים אותה באפיק המניב תשואה שנתית של 5%.

חוסכים 25% בלבד? תוכלו להפסיק לעבוד בעוד 32 שנים.

חוסכים 50%? תוכלו להפסיק לעבוד בעוד 17 שנים.

חוסכים 75%? תוכלו להפסיק לעבוד בעוד 7 שנים.

חוסכים 90%? תוכלו להפסיק לעבוד בעוד פחות מ-3 שנים.

כעת נסו לשאול את עצמכם: בכמה יגדל שיעור החיסכון שלכם אם תוותרו על הרכב? ואם תשכרו דירה קטנה יותר? ואם תתחילו לבשל בבית? בכמה שנים הצמצום בהוצאות יקרב אתכם לנקודה שבה תוכלו להפסיק לעבוד ולחיות חיים פשוטים, יעילים וחופשיים יותר?

אם הביטוי זמן=כסף לא אמר לכם שום דבר עד היום, אני מקווה שכעת ייפול האסימון.

אבל איך עושים את זה?

הרעיונות בפוסט הזה, ואולי בבלוג הזה כולו, נתפסים בעיני רבים כמדע בדיוני.

נדמה לי שזה נובע מהקשר תרבותי. הרי קשה להגדיר את התרבות הישראלית כתרבות חסכנית. אנשים כאן מוציאים את כל הכנסתם החודשית כמעט מבלי משים ומאמצים בעל כורחם סגנון חיים אינפלציוני. כניסה לחובות (אוברדרפט, משכנתא, הלוואה בנקאית) נחשבת להתנהגות פיננסית נורמטיבית.

פלא שאנשים מתקשים להאמין שאפשר לגמור את החודש בפלוס של אלפי שקלים?

פרקטית, יש מיליון ואחת דרכים ושיטות לחסוך כסף. מניתי 27 מהן בפוסט הזה. אבל הטיפים הללו חסרי תועלת כל עוד החוסך לא עובר שינוי מנטאלי עמוק, שמאפשר לו לעבור ממצב צרכני למצב חסכוני.

את השינוי הזה אפשר לסכם בשלושה רעיונות תמציתיים:

1. לא מוציאים יותר ממה שמכניסים. ניקח, לדוגמה, נדל”ן למגורים. כשאדם שוכר דירה, ולא קונה אותה, הוא חופשי הרבה יותר להתפשר על איכותה וגודלה. באופן אישי, הייתי יכולה להרשות לעצמי לשכור דירה גדולה במרכז תל אביב, ובכל זאת בחרתי לגור בדירה צנועה במזרח הרצליה הישנה. ההחלטה הזו כמובן מפחיתה עלויות נוספות כמו ארנונה, ועד בית, חשמל ומים. כשהעלויות הנלוות הללו נחסכות מכם, הן מצטברות ותורמות לשיעור החיסכון החודשי שלכם. כך ניתן להשקיע יותר כסף שיעשה עוד יותר כסף. במילים אחרות, אתם מרוויחים פעמיים: פעם אחת כי לא צריך לשלם יותר, ופעם שניה כי אפשר לחסוך (ולהשקיע) יותר.

2. אומרים לא לתרבות הצריכה. זה אומר שמחרימים את הטלוויזיה המסחרית, קונים רק מה שצריך ולומדים להבחין בין רצונות לצרכים (אתם לא באמת זקוקים ל-iPad ולרכב) בין מחיר לערך (מה שיקר ביותר הוא לא בהכרח הטוב ביותר) ובין רמת חיים לאיכות חיים (דברו עם הדייג המקסיקני).

3. אם אפשר להשיג מטרות כלשהן בחינם – אין שום סיבה לשלם עבורן. אם אפשר ללמוד להשקיע בשוק ההון דרך בלוגים באינטרנט, למה לשלם על קורס יקר במכללה? אם אפשר להגיע מ-A ל-B ברגל או באופניים, למה לקחת מונית, אוטובוס או מכונית פרטית? אם אפשר לרוץ בפארק ולבצע תרגילי משקל גוף, למה לשלם על מנוי בחדר כושר?

(*) כמובן שתמיד יהיה מי שיטען שיש לו היכולת להכות את השוק לאורך זמן (כלומר להשיג תשואה טובה יותר ממדד הייחוס). בהנחה שהוא לא יחיד סגולה כמו וורן באפט, סביר להניח שהוא תמים (במקרה הטוב) או שקרן (במקרה הרע). 



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

43 תגובות

  1. כמו תמיד!..פוסט מעניין ביותר…הכל בראש!…
    מכות יש ב-wwf…גיא איזה עיתוי לשיחתנו…פוסט שמתאים לך כמו כפפה ליד!!!…

    • אחלה פוסט וגם אחלה בלוג, חייב לציין.
      אני מאוד אוהב את הרעיונות שאת מציגה כאן ולקחתי רותם לצומת ליבי (אני מסכים אמנם רק עם 90% ממה שאת אומרת, אבל זה יותר ממה שאני יכוח להגיד שאני מסכים עליו עם האדם הפשוט).

      מקווה מאוד שתמשיכי לכתוב, אני אהנה לקרוא.

  2. אם לא הייתי גם צנוע הייתי אומר

    GREAT MINDS THINK ALIKE!!!! 🙂 🙂

  3. משקיע ערך ותיק

    עם הכל אני מסכים וגם מאוד מעריך אבל רק טעות אחת חורה לי שוב ושוב בפוסטים שלך:
    הקביעה הנחרצת שתשואה גבוהה ממדד היחוס היא דבר קשה ביותר עד בלתי אפשרי להשגה ונצרך להיות וורן באפט לפחות כדי להשיג זאת.
    אכן, לא פשוט להרוויח תשואות מעל מדד הייחוס – אבל אפשרי בהחלט.
    יוכיחו זאת מרבית משקיעי הערך בעולם ואפילו בארץ. ויש כאלה מאות מפורסמים, ועוד מיליונים מצליחים אבל לא מפורסמים.
    וגם אם אין לכם שום רצון ללמוד איך עושים זאת, תמיד ניתן להצטרף לשותפויות השקעה של משקיעים מצליחים המשיגים תשואות גבוהות לאורך זמן.
    ואופציה אחרונה: לחפש קרנות נאמנות שהשיגו תשואות מעל מדד היחוס – 95% לא כאלה, אבל אם בוררים מספיק ולא מחפשים את התשואות בשנה האחרונה אלא ב10 שנים האחרונות – ניתן למצוא את ה5% שכן.

    בהצלחה לכל משקיעי הערך!

  4. הרבה מילים לרעיון פשוט שכולם יודעים. לחסוך במקום לבזבז. נראה שבעולם הזה האדם איבד את הערך כל כך שעוד מעט יסבירו לו איך להשתין מבלי לפספס את החור

    • הקביעה ש”כולם יודעים” לא הולמת את המציאות, חבוב. האוהלים ברוטשילד היו מלאים באנשים שלא יודעים.

  5. מטעה את הקוראים.
    את משתמשת בצריכה הנוכחית כדי לחשב מתי אפשר להפסיק לעבוד. טעות
    אי אפשר להציע נוסחה כזו לנערה רווקה בת 21 שצורכת היום 3000 שקל ומתעדת להתחתן ולהביא ילדים בגיל 32, גיל שתצטרך שכר גבוה יותר.

    • נדמה לי שחסרה לך הבנה בסיסית באשר למהותה של המילה “השקעה”. השקעה היא העברת כסף מההווה לעתיד. ההיפך מהלוואה, שהיא העברת כסף מהעתיד להווה.

      עכשיו, האם לדעתך תיק ההשקעות שלי הפסיק לצבור ריבית דריבית מהרגע שבו הפסקתי לעבוד? התשובה שלילית.

      אדם עובד, חוסך ומגיע לעצמאות כלכלית. הוא מתפטר, ומתחיל למשוך 3% מתיק ההשקעות שלו מדי שנה. במקביל, התיק ממשיך לצמוח, נניח %8 ריאלי. זאת אומרת שההון העצמי של האיש הזה גדל ב-5%, למרות שהוא לא עבד יום בשנה הזו ואף משך כספים מהתיק.

      מכיוון שיש לו מרווח בטיחות מספיק גדול, כספו יספיק לו עד יומו האחרון. ומכיוון שהתיק הולך וצומח (ע”ע ריבית דריבית, רווחים על רווחים וכו’) סביר להניח שיהיה לו די כדי לתמוך צרכים עתידיים, להתמודד עם אינפלציה וכו’.

      בסופו של יום, אדם צריך לחשוב עם עצמו אם השיטה הזו מתאימה לו. הוא צריך להיות מסוגל לתת הערכה סבירה ביחס לצריכה העתידית שלו. אני מאמינה שמי שמסגל לעצמו אורח חיים חסכוני יגיע למצב של “רוויה” מהר מאוד.

      • את כנראה יוצאת מנקודת הנחה שאדם נשאר באותו מצב ובאותו גיל כל החיים.

        לא כולם רווקות כמוך – יש כמה בודדות בארץ שבחרו להתחתן ולגדל ילדים. ולשם כך עברו מדירת חדר לדירת ארבעה חדרים. כי אי אפשר לגדל 4 ילדים בחדר. או שאולי יש לך פתרון יצירתי גם לזה. מיטה בת שלוש קומות?

        • אני סבורה שאדם שמביא לעולם ארבעה ילדים מבלי שיש לו את ההבסיס והיכולת הכלכלית לתמוך אותם עושה עוול נורא לעצמו, לילדיו, לחברה הישראלית ולמערכת האקולוגית כולה.

          • את שוב גולשת לתאוריות, סיסמאות ואג’נדות (מה הקשר למערכת אקולוגית עכשיו) ולא מתייחסת לפרקטיקה: איך אפשר לגדל שני ילדים או שלושה בחדר כמו שאת חיה עם תקציב 3,000 שקל בחודש. ילדים צריכים אוכל כדי לא להפוך לשלדים. ואחרי זה הם צריכים חינוך כדי לא להישאר אידיוטים. כל הדברים האלו עולים כסף. את רווקה וזה לא מטריד אותך אבל כל הנשים בוחרות להתמסד.

          • ילדים אכן גורמים לגידול בהוצאות – בעיקר הוצאות דיור (הרי כפי שאתה מציין, מגיל מסוים מוטב להפריד כל ילד בחדר משלו). זו תובנה שלצערי יותר מדי אנשים שבוחרים להיות הורים לא מפנימים עד הסוף, ובכך גוזרים על ילדיהם חיים של עוני ומצוקה. זה לא אומר שהורות היא מכשול לעצמאות כלכלית, אבל מכיוון שילדים = הכנסה אבודה, הדבר ההגיוני לעשות – מבחינה פיננסית טהורה – הוא להביא ילדים רק אחרי שההורה התבסס כלכלית.

            פרקטית, אנשים שופכים המון כסף מיותר על הילדים שלהם. הרי כך קרייריסטים-צרכניסטים נוהגים להביע אהבה ותשומת לב בימינו, או ליתר דיוק, לפצות על היעדר תשומת הלב (הרי למי יש זמן לילדים כשצריך להיות בעבודה כל היום).

            סיפרו לי על כתבה שהייתה בערוץ 22 לא מזמן שבה ילדה בת 5 קיבלה מתנת יום הולדת בדמות קרוז בלימוזינה. מה עוד אתה מצפה? זו הסיבה שאתה רואה כתבות פופוליסטיות שטוענות שגידול ילדים עולה טריליון ש”ח וכו’.

      • דורין, החלק של הדברים שלך שעוסק בהשקעות וברווחים נכון ברמת הקוספט אבל שוגה ברמה הפרקטית. בכל התחשיבים והערכות תשואה שלך את מתבססת על אחוזי תשואה לא ריאלים במצב הריביות של ימנו.
        8% ריאלי!? מאיפה הבאת את המספר הזה?!
        באיזה סוג השקעה תשיגי היום תשואה כזו? אג”ח – ממש לא אלא אם כן תלכי לטריטוריית אג”ח זבל (שנושאת בחובה סיכון גדול וגם שם רוב האג”חים לא ישלמו 8% ריאלי).
        אם נלך לשוק המניות, בטווח הארוך לא יתקבלו תשואות כאלו, אלא יותר קרוב ל-4% ריאלי (תלוי יותר במזל, קרי נקודת הכניסה).
        ראי בלינק הבא:
        http://www.nytimes.com/interactive/2011/01/02/business/20110102-metrics-graphic.html?_r=0

        • נכון! מסכים לחלוטין! ודווקא משום כך עולה עוד יותר חשיבות החיסכון במשואת החופש. אני לא בונה על יותר מ 3% ראלי בתיק כולו.

          • אני רוצה להזכיר לכל מי שרעיון הפרישה מעניין אותו שיש שלב בינים לפני הפרישה הסופית.
            שלב זה מכונה שלב ” fuck-you money” בשלב זה עדין אין מספיק כסף להסתדר לשארית חייכם
            בנוחות, אבל יש מספיק כסף כדי לעשות את מה שאתם רוצים ,לומר לבוס מה דעתכם האמתית עליו
            (בדוק ) לעבור לחצי משרה , לקחת פסק זמן ,להחליף מקצוע וכו……
            הגדרת שלב זה שונה כמובן מאדם לאדם אבל השלב הוא מעין מצוף או נווה מדבר לשאוף אליו בדרך…

        • הבעיה שהיא משקיעה לפי מודל הארי בראון שבו כרגע שני נכסים (50% מהתיק) נמצאים בבועה – אג”ח ארוכות טווח ומניות. רק הזהב נמצא בשפל.
          צריך לקוות שקריסה של 50% מהתיק תקוזז על ידי זינוק בזהב (המהווה 25% מהתיק).
          כלומר אם האג”ח והמניות קורסים בתרחיש ריאלי 50% , הזהב צריך לזנק 100% כדי לכסות את ההפסד וזה לא נראה לי הגיוני.

      • לקוראי דורין,

        רעיון החסכון יפה אך קוראים יקרים שימו לב, הנוסחה לעצמאות באתר רחוקה מהמציאות

        1. הנוסחה מתבססת על צריכה של 30% מהשכר שלכם היום – מהיום ועד עולם, זאת אומרת שאתם לא רק סגפנים בזמן החסכון אלא נידונים לחיי סגפנות באם תשתמשו בנוסחה. הנוסחה לא מתחשבת בצרכים עתידיים

        2. הכסף שעובר להשקעות הון עלול להפסיד ערך כך שחיים בסגפנות לא בהכרח יאפשרו לכם להנות יותר מהכסף בעתיד. יותר מזה, יוקר המחיה עולה ללא עידכון מדידי האינפלציה וריבית נמוכה כך שיש סיכוי שאם לא תצרכו היום, בעתיד הכסף שחסכתם יהיה שווה פחות – ומהנייר תעשו טיירה. בוודאי לא לקחת הלוואות לצריכה ….

        3. אם אתם מושכים 3% מהתיק בשנה, יש למשוך עוד אחוז מהתיק למס. זה אומר שכל שנה אתם צריכים לייצר מההון מעל 4%….

        4. בריבית הנמוכה של היום, מדדים בשיא, דולר שישאר נמוך וזהב שכבר לא משחק תפקיד – אין לכם הבטחה ל 8% אלא אם אתם לוקחים סיכון ובהתאם לוקחים בחשבון שתפסידו את ההון שצברתם

        5. תיק ההשקעות שמוצע באתר מבוסס על סטטיסטיקה מהעבר ונראה שהכלכלה משתנה כך שאין יכולת להעריך רווחיות עתידית

        6 לא טוב להיות שכיר? תבדקו איך אתם בונים עסק עצמאי שמתאים לכם ומייצר כסף, כך גם תרגישו בעלי ערך, גם תתרמו לחברה וגם תייצרו הכנסה שאינה תלויה בבוס. לא צריך הרבה כדי להקים עסק, תנו שיעורים פרטיים, פתחו מכון להורדת שיער, תנו הרצאות, גישור….

        אני ממליץ לחסוך אך לפני שאתם עוזבים את העבודה תבדקו טוב כמה כסף אתם צריכים כל חודש, כולל כסף להפתעות/חלומות ולאורך שנות החסכון תבדקו טוב אם אתם מצליחים לשמר את ערך ההון או להגדיל אותו, גם בדרך פסיבית….

        • אני מעודדת דיון פתוח. ישפוט הקורא הנבון ויחליט.

          1. סגפנות היא מילה בעלת קונטוציה שלילית. מה שאתה מכנה סגפנות אני מכנה “חיים בצמצום”. מינימליזם, הישענות עצמית, עשה-זאת-בעצמך, אנטי-צרכנות – כל אלה הם ערכים שאני חיה לפיהם מבלי להרגיש שאני מקריבה משהו מחיי – אדרבא.
          2. מסיבה זו יש להשקיע חלק לא מבוטל מהתיק באפיקי השקעה המגינים על ערך הכסף מפני השפעותיה של האינפלציה.
          3. תכנון מס יעיל ושימוש במקלטי מס חוקיים (קרן השתלמות, קופ”ג) מאפשר למתן במקצת את רוע הגזירה. בכל מקרה בדרך כלל הכסף נמשך מהריבית שהתיק מייצר, לא מהקרן.
          4. בשום מקרה אין “הבטחה”, גם בסביבת ריבית גבוהה יותר.
          5. זה נכון תמיד לגבי כל אסטרטגיה. העבר מלא אירועים, העתיד אינו ידוע. למעשה, האמירה הזו היא אבן הפינה לפילוסופיית ההשקעה של הארי בראון – אי אפשר לחזות את העתיד, ולכן יש ליצור גידור ביחס לכל תרחיש מקרו-כלכלי אפשרי.
          6. …כן – ואז תעבירו את גורלכם הכלכלי מידיו של הבוס שלכם לידי הלקוחות שלכם. מוותרת, תודה!

  6. אבל אני אוסיף משהו שאף אחד לא חשב עליו,והוא מעניין מאוד!
    נניח שכולנו נפעל כפוסט שכתוב פה,כלומר:נניח שלא נרכוש,לא נצרוך,לא נקנה,ולא נבזבז!!!..אתם מתארים לכם מה ייקרה לכלכלות העולם?…ואני אומר נניח ש-50% מאוכלוסיית העולם תנהג כך(4 מיליארד איש)…כל כלכלות העולם קורסות כמו דומינו!!!..וגורל העולם נחרץ.
    אני לפעמים חושב לעצמי:נניח שכולם נוהגים כמוני:לא רוכשים,לא מבזבזים סתם כסף,אלא רק חוסכים…אז מה עשינו בזאת?!?…ירינו לעצמנו ברגל,כי לא תהיה אינפלציה,הכלכלות לא יזוזו,ופירמות ייפשטו את הרגל!!!…צניעות,וחיסכון ממש לא טובים לתזוזה כלכלית,וזה גורם לדפלציה,שזה הרבה יותר גרוע מאינפלציה!!!..ראו נא את יפן!!..תושביה מאוד דומים לבלוג פה…ולכן הם נכנסו לדפלציה נוראית במשך 25 שנה…הכלכלה של יפן ניזונה על מקורות חוץ בלבד!..כי היפנים מאוד צנועים,ולא בזבזנים(אני מדבר על העבר ולא מה שקורה היום)…
    אשמח לתגובות כלכליות..בהתאם…שבת שלום!!!..

    • אין שום דבר ראה בדפלציה!!!!!
      הכסף שלך קונה יותר!
      בעולם קיימת דפלציה מתמשכת(ירידת מחירים) בתחומים שלמים שממשיכים לצמוח.
      לדוגמה, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה. כל שנה\חצי שנה אנו מקבלים מודלים חדשים של מחשבים\מבסים\גדגיטים\מוצרי אלקטרוניקה אחרים במחירים זולים יותר מאשר בשנים הקודמות. תראו כמה עלה טלוויזיה 21 אינץ לפני 10 שנים והיום. הבדל ענק!! האמת שהבדל במחיר עוד יותר גדול בגלל שמחיר\ערך של הכסף ירד במקביל(לחם, אורז, חשמל, דלק ,.., עלו ).

  7. ועוד לא הבהרתי מה ייקרה:אם אנשים לא ייעבדו!!..לא ייתחתנו!!..ולא יביאו ילדים!!!..מה יקרה לעולם היפה שלנו?!?!?…אה דורין?…מה המומחים אומרים על זה?…מה עם צמיחה כלכלית?…מה ייקרה למושג:”כסף”..הוא פשוט ייעלם…תקנו אותי אם אני טועה…

    • התרחיש שאתה מתאר כל כך בדיוני ולא סביר, שספק אם ניתן להתייחס אליו ברצינות. ובכל זאת, אם כולם יפסיקו לעבוד, יחסכו יותר ויקנו איכות במקום כמות – המשק יתכווץ, המחירים ירדו, מפעלים שמייצרים זבל ייסגרו, מפעלים שמייצרים איכות ייפתחו וטביעת הרגל הפחמנית של כולנו תצטמצם.

      חשוב להגיד – אני מעודדת אנשים לצרוך פחות, לחסוך כסף ולהשקיע, כדי שיהיה להם יותר זמן פנוי עלי אדמות.

      זו כל המטרה של הבלוג הזה. לא מעודדת אותם להתנזר ולא להביא ילדים. אז בבקשה אל תכרוך את הדברים יחד מפני שאתה מעוות את המציאות.

    • פראייר

      הכסף שלנו מבוסס חוב, ז”א כסף שנוצר רק מעצם העובדה שמישהו חייב אותו לבנק. (ליותר פרטים גש ל”כלכלה אמיתית”)
      אם “כולם” או אפילו רק חצי מהמשתתפים בכלכלה העולמית יתחילו לחסוך, יעצרו צריכה ויתחילו להחזיר חובות – הכסף פשוט ייעלם כמעט כולו מהעולם. בגלל שיש מחסור מובנה בכסף, יתחיל גל פשיטות רגל עולמי ועוד כסף יימחק כחוב אבוד, מפעלים ייסגרו, האבטלה תעלה (מבחירה ומעצם העובדה שאין כסף לשלם ואף אחד לא קונה מוצרים) וכו’. לחיסכון הפנסיוני הנחמד שצברנו לנו כבר לא תהיה שום משמעות, כי במצב כזה שווקי האג”ח והמניות קורסים לחלוטין ומפעיליהם מפוטרים.
      הכלכלה שלנו בנויה על הצריכה המיותרת. ברגע שמאסה קריטית של אנשים מפסיקים לבזבז – הכלכלה פשוט מבצעת בלימת חירום ואז נחיתת אונס.
      הכסף שלנו כיום לא מגובה בכלום. הוא לא שווה אפילו את הנייר שעליו הוא נכתב. הערך לכסף מכוח הקנייה שלו ומהאמון שהאנושות נתנה בו. ברגע שכסף לא יכול לקנות כלום כי אין מה לקנות, והוא לא נחוץ כי אנשים לא עובדים, הכלכלה כפי שאנחנו מכירים אותה תהיה מיותרת לחלוטין.
      אספקט אחר הוא קצת יותר פוסט-אפוקליפטי וקונספירטיבי. ברגע שמוקד הכוח עובר מבעלי ההון, היסטורית הוא מגיע בדרך כלל לבעלי הנשק. האם זה עולם שהייתם מעדיפים לחיות בו? וזה עוד בלי חצי מילה על העובדה שבמערכת כזאת אין שירותי רפואה (כי מפעל התרופות פשט רגל והאחיות יצאו לפנסיה מוקדמת) אין מאיפה להביא אוכל (כי הסופר נבזז) וכמובן שאין משטרה, בתי ספר או בתי כלא.
      אני לא אומר שזאת האלטרנטיבה היחידה שיכולה לקרות, אבל זה מה שקורה כיום במקומות שהשיטה בהם קרסה. החל ממיליציות חמושות בדרום אמריקה ועד לארגוני הטרור במזרח התיכון ובאפריקה, אנחנו רואים טוב מאד מה קורה כשמתנתקים מהשיטה או לכל הפחות לא משתפים איתה פעולה.
      עולם בלי ילודה הוא דווקא אלטרנטיבה מעולה, אך סבירה בערך כמו מה שתיארתי למעלה. תבדוק מה יקרה לעולם שלנו בשיטה הכלכלית הנוכחית ברמת הילודה והצריכה הקיימים היום. רמז: לא בטוח שהיית מעדיף לחיות בעולם הזה יותר משהיית רוצה לחיות בעולם הדמיוני שתיארתי למעלה. הבעיה היא שהעולם הזה דווקא כן מתקרב, כי אנחנו מכלים לחלוטין את כל המשאבים בכדור הארץ, מתרבים בצורה לא אחראית ללא יכולת לדאוג לצאצאי הדור הבא ואלא אם כן תתפתח משמעותית טכנולוגיה שמאפשרת קולוניזציה בחלל – האנושות כולה בבעיה הרבה יותר גדולה מאינפלציה או דפלציה כי פשוט לא יהיה פה מקום לכולם, והרבה לפני זה המונים ימותו מרעב.

  8. דורין,
    הטענה שלך שאי אפשר להכות את המדד נובעת מחוסר ידע. את החלטת לאמץ את התיק של בראון והפסקת לנסות להתפתח בנושא הזה יותר וגם אם יביאו לך מחקרים שאת טועה את לא תסכימי כנראה כי החלטת כבר ש״אי אפשר להכות את המדד״ וזה ממש מזכיר לי את ״אי אפשר לחסוך כי יקר״ או ״ תיקח משכנתא כי מחירי הדירות תמיד עולים״.

    • הפרס הראשון בלוטו היום עומד על 46 מיליון ש”ח. הסיכוי שלי לזכות הוא אפסי, אבל התמורה הפוטנציאלית היא אסטרונומית, ועלות הכניסה נמוכה מאוד. זו הסיבה שכל כך הרבה אנשים מתפתים להוציא כסף על השטות הזו – להיות מיליונר בלי שום מאמץ.

      כשמדובר בהשקעות בבורסה (קרי, בחירת מניות ספציפיות), התמורה הפוטנציאלית גבוהה, עלות הכניסה גבוהה והמאמץ הדרוש עצום. כמובן שהסיכוי לנצח את השוק בתור משקיע קטן הוא נמוך מאוד עד אפסי.

      אם הבלוג הזה לא שכנע אותך בנקודה הזו, יתכן שג’ון בוגל וביל ברנשטיין – שני משקיעים מנוסים, עשירים וחכמים ממני וממך – יסבירו טוב ממני ( http://vimeo.com/77404520 ). נדמה לי שתתקשה להאשים אותם בחוסר ידע או בכך ש”הפסיקו לנסות להתפתח”.

      בתור משקיעה פסיבית – אני מסרבת לשחק את המשחק. “ניצחון” מבחינתי הוא לא להכות את השוק, אלא להגשים את המטרות הכלכליות שהגדרתי לעצמי. אני משקיעה במדדים באמצעות מוצרים פיננסיים זולים בהתאם להרכב תיק ההשקעות שהגדרתי מראש באופן שהולם את המטרות הכלכליות שלי. הסיכויים שלי “לנצח” – גבוהים, עלות הכניסה נמוכה והמאמץ הדרוש נמוך. הדבר היחיד שאני מוותרת עליו כאן זה הריגוש ודפיקות הלב.

      השקעה פסיבית היא האסטרטגיה הנכונה למשקיע הקטן. אני חושבת שאפילו משקיעים אקטיביים כמוך מכירים בזה. הבעיה היא שרוב המשקיעים האקטיביים חושבים שהם שונים, טובים יותר, מיוחדים יותר, מוכשרים יותר. שיש להם איזהשהו ארון קסמים המכיל את הנוסחה הסודית להכות את המדד שוב ושוב ושוב.

      יתכן שאתה באמת נינג’ת השקעות מדופלמת. כדי להיות בטוח בכך, תצטרך להראות רקורד מוכח של 30 שנים רצופות של הכאת המדד. הבעיה היא שאחרי 30 שנה, זה עלול להיות מאוחר מדי …

      בכל מקרה – אני שמחה מאוד שאתה לוקח על עצמך את הסיכונים הללו – ושמחה עוד יותר שאני לא לוקחת אותם.

      • חובב שוורים

        העניין בהשקעה אקטיבית אל מול פסיבית, כמו שאני רואה את זה איננו סובב סביב הכאת המדד לאורך זמן אלא היכולת להתגמש ולא להכלא לדוביות של השוק לאורך זמן כפי שקוראת מיד כמה שנים ולעיתים ליותר מעשור.

  9. הי דורין

    לא תגובה ספציפית לPOST הזה אלא סתם באופן כללי – אני מאוד נהנה לקרוא את הבלוג הזה ומזדהה עם רוב התוכן שלו. מעולם לא הבנתי את מרוץ הצריכה אליו “תכנתו” את העולם המערבי. אני מרגיש ממש כמו אנתרופולוג כשאני מנסה להבין מה גורם לאנשים לשעבד את חייהם בעבור כמה קירות מכונית ואייפד.

    ובינתיים קבלי לינק לאתר שאני אוהב במיוחד. את הפודקסטים האלו אני שומע בכל פעם שאני יוצא לריצה. מומלץ ביותר 🙂

    http://www.radiolab.org/series/podcasts

  10. בהחלט נכון. בגיל עשרים וחצי נישאתי והחלטתי להביא 2 ילדים לאוויר העולם וכך היה וכך ישנו טפו טפו חמסה. וזאת הייתה החלטה שלי בלבד, בעלי כיבד את הרצון שלי. ונשמרתי מכל משמר לא להוסיף, מאחר ואני נגד הפלות, מצטערת, זה נשמע אולי מיושן, אבל גם בנותי, תודה לה’ לא נזקקו אי פעם לעשות הפלה מלאכותית.

    אנלא סובלת את הבטוי ילד פנצ’ר, אין דבר כזה למי שאחראי על ילדיו לכל ימי חייו.
    כשמביאים באופן טבעי ילד לעולם, חייבים גם לאמץ אותו בליבם, זה חייב להיות ילד רצוי במלוא מובן המילה.

    עכשיו יש לי גם 3 נכדים.
    ע

  11. טפו טפו טפו חמסה חמסה חמסה על הנכדים שלי, חחחחחח, אני כמעט שלא כותבת עליהם, זה נשמע כמו ינטע אבל אין דבר

  12. אלון, אין דבר כזה שאנשים לא יקנו ולא ימכרו, השווקים זה תהליך חברתי בסיסי עוד מהימים הכי קדומים של האנושות.
    לפני שהמציאו את הכסף, אנשים היו מחליפים ביניהם סחורות, מאוחר יותר המציאו מטבעות כסף וזהב שסחרו באמצעותם, ומאוחר יותר, והניייר הגיע מאוחר מאוחר יותר. יש לבני אדם דברים מינמלים בחיי היום יום עד לשארית חייו.
    כך שהקטסטרופה על פני כדור הארץ, לא תבוא מחסכון, נהפוך הוא, אם אנחנו רוצים להציל את כדור האר., חייבים
    לחיות יותר חיי צנע, מאחר ואנחנו מבזבזים את אוצרות הטבע שקיבלנו בחינם, מזהמים את כדור הארץ, ובמו ידינו מביאים עליו את הכלייה.,
    עדיף לחיות חיי פשטות, להתמזג עם הטבע, ולא ללכת נגדו.

    האפיפיור יוצא במסע הסברה כלפי הקפיטליזים בעולם.

    האפיפיור, יוצא במסע הסברה, ל

    אחנו לא רק מזהמים את הטבע, אנחנו גם כל הזמן כובשים אותו ורומסים.

  13. מצטערת על השיבושים הלשוניים, הייתי נסערת מדי.

  14. “מבחינה פיננסית טהורה – להביא ילדים רק אחרי שההורה התבסס כלכלית” –
    אם ההורים שלך היו מחזיקים בגישה הזו (שהיא נטולת רגש ונגועה באגואיזם) ומחכים עד לגיל 40-50 שבו הם מבוססים כלכלית – כנראה שלא היית באה לעולם.
    וגם כולנו.

  15. אוקי רגע נו ואני בחור מגע קמצן אני לא הולך לחתונות לא קונה מתנות אני רק מתקמצן על כל שקל שלי ככה ההורים שלי גידלו אותי מה לעשות סבא שהרגו לו את כל הכפר וזחל מתוך קבר אחים גורם לך להיות די פרנואיד לגבי מה לעשות עם הכסף …. ומהפוסט לא הבנתי מה הולך נגיד אני ממש חוסך כי זה מה שאני עושה אני ממש לא מרגיש שאני יכול להפסיק לעבוד אולי לשנתיים ולהתפנן בבית עד שיגמר הכסף ומה זה בבית זה בבית של אבא אמא שמשלם המשכנתא הוא לא אני …. מה הלאה איך אני עושה פרישה בגיל צעיר בלי להיות נער יער ולעבור לגור באוהל ולעשות לעצמי אחלה גינה עם ירקות ולאכול פעם ביום למרות שאם המצב הפסיכולוגי שלי לגבי בני אדם סביבי וזה שאני מזל קשת וקיצוני בדעותי יש לי חשש שמשבר שנות ה40 שלי יהיה בדיוק כזה …..

    עצות כיוונים ?

    • אני טוענת בבלוג הזה כמה דברים פשוטים:
      1. שאדם באמת לא צריך הרבה כסף כדי לחיות טוב
      2. שחיסכון אין פירושו הקרבת קורבן מהסוג שאתה מתאר
      3. שאם רוב האנשים ישתמשו בכסף שהם קונים כדי להשקיע לטווח ארוך (ולא כדי לאגור אותו בפק”מ או גרוע מכך, לבזבז אותו על שטויות), הם יוכלו לבנות תיק השקעות גדול מספיק שיוכל להחליף את התלות שלהם בעבודה בשכר. לכל החיים.
      4. לפי כלל ארבעת האחוזים, תיק ההשקעות שלך אמור לשרוד לנצח. הכסף “לא ייגמר”. תדמיין בריכה גדולה. בכל שנה שואבים מהבריכה 4% מהמים שבתוכה, אבל במקביל היא מתמלאת ב-4% ויותר. מבין?

      • אנונימי

        קראתי שוב פיתחתי את הנוסחה ויצא לי שמי שמרוויח 5% בשוק ההון וחוסך 75%
        עם כוונה למשוך 3% בפרישה צריך 40 שנה כדי לפרוש ולא 15 או 17 כפי שכתבת
        וזה ברוטו לפני מיסים
        האם יש לך איזה אקסל שבו אוכל להשוות את מה שיצא לי לעומת החישוב שלך ?

        • אתה כמובן מאוד טועה. הנה הסבר סופר פשוט: אם אתה חי מ 25% מהשכר וחוסך 75% ממנו אז שנת עבודה יוצרת לך 3 שנים של חיים ללא עבודה וזה בלי להרוויח כלום בשוק ההון. אם עשית זאת במשך 10 שנים צברת הון שיפרנס אותך 30 שנים. אם עשית זאת במשך 20 שנים אז אתה מסודר ל 60 השנים הבאות ויכול לפרוש בכיף.

  16. מה זה 5% אני לא מבין אין כזה דבר לא בבנקים והיום לא בנדלן אם היה כזה דבר אז כולם יכלו להפסיק לעבוד!!

השאר תגובה