בית » השקעות » למה אתם חייבים להשקיע בשוק ההון

למה אתם חייבים להשקיע בשוק ההון

קוראים רבים הביעו חשש מכניסה לעולם ההשקעות. רבים רואים בשוק ההון תופעה מורכבת, מסובכת ומפחידה, השמורה כנחלתם של מומחים בלבד. זה לא מפתיע כשמכירים בעובדה שיש הרבה מאוד בעלי אינטרסים שדואגים לחזק את התדמית הזו, משיקולים כלכליים כמובן.

אני מאמינה שהשוק והעולם הפיננסי בכלל אינם מפחידים כל כך מרגע שמבינים את המושגים העיקריים.

כמובן שאני לא נאיבית ולא באה לפשט את הדברים רק כדי שיהיו נעימים לקריאה.  כן, כדי להשקיע בחוכמה צריך ללמוד, ועקומת הלמידה עשויה להשתנות מאדם לאדם. מה שבטוח זה שאסור לצפות להתעשר בן  לילה מ”מכה” בבורסה. אנחנו רצים למרחקים ארוכים.

אבל כל זה לא משנה את הטענה הבסיסית שלי: לא חייבים לתת לבנקים, ליועצי ההשקעות ולמנהלי קרנות הנאמנות לשחק עם הכסף שלכם בצורה שאינה ברורה לכם.  הכסף הוא שלכם – ואף אחד לא יודע מה מטרותיו טוב יותר מכם.

להשקיע כסף – מה זה אומר?

השקעה פירושה הקדשת משאבים (הון) בפעילות מסוימת מתוך ציפיה לייצר הכנסה או רווח. 

המשמעות היא, בפשטות, שכשאנחנו משקיעים הכסף עובד בשבילנו. זו שיטה נוספת להרוויח כסף.

רובנו גדלנו במדינת ישראל, שכידוע משקיעה בחינוך פיננסי של אזרחיה בערך כמו שממשלת סיירה לאון משקיעה במחקר ופיתוח. זה אומר שרובנו למדנו שאפשר להרוויח כסף רק אם לומדים, משיגים עבודה טובה ועובדים בה כמה עשורים טובים עד הפנסיה (בהנחה שלא מתים לפני כן).

וזה בדיוק מה שרוב האנשים עושים.

יש בעיה אחת עם הסיפור הזה. בדרך כלל, מי שרוצה להרוויח יותר כסף צריך לעבוד יותר שעות, או לעבוד ביותר ממשרה אחת. אבל כמובן שמספר השעות שאפשר לעבוד ביום איננו אינסופי, מה עוד שלכסף בפני עצמו יש ערך מוגבל אם אין זמן להשתמש בו.

המדע המודרני (עדיין) לא מאפשר לנו לשכפל את עצמנו וליצור כפיל שיוכל לעבוד ולהרוויח עבורנו כסף. לכן, אנחנו משתמשים בדבר הטוב הבא – בכסף שלנו – ושולחים אותו לעבוד.

כך, בזמן שאתם עובדים, וחשוב מכך – בזמן שאתם לא עובדים – הכסף שלכם ממשיך לעשות לכם כסף.

יש הרבה מאוד דרכים שונות להשקיע. רשימה חלקית (ביותר) תכלול קנייה של: מניות, אגרות חוב, קרנות נאמנות, מתכות יקרות (זהב), נדל”ן, אופציות ובתי עסק פעילים.

כלל האפשרויות הללו מכונות בדרך כלל בשם הקיבוצי אפיקי השקעה”. לכל אחד מהאפיקים הללו יש יתרונות וחסרונות אשר נידונים בהרחבה באתר הזה ויידונו גם בהמשך.

הנקודה החשובה לענייננו היא שלא משנה באיזה אפיק השקעה תבחרו – העיקר שתגרמו לכסף שלכם לעבוד ולייצר הכנסה נוספת. הרעיון הוא פשוט, אבל הפנמתו חשובה מאין כמותה.

להשקיע כסף – מה זה לא אומר?

השקעות אינן הימורים.

הימור פירושו ניחוש תוצאה בלתי ידועה תוך סיכון כסף, מתוך תקווה לזכות בפרס. ווינר, לוטו, טוטו ומרוצי סוסים הם הימורים.

בעיני, גם מסחר באופציות בינאריות, מסחר תוך יומי בבורסה וכמובן פורקס (מסחר במטבע חוץ) מתאפיינים בתכונות של הימורים ספקולטיבים ולא של השקעות לטווח ארוך. לדוגמה, אדם שקונה מניה בגלל שקיבל טיפ חם ומנסה “לעשות עליה סיבוב” (קרי, לקנות ולמכור תוך זמן קצר) משול בעיני לאדם ששם את כספו על “אדום” ברולטה בקזינו.

משקיע אמיתי הוא מי שפועל לטווח ארוך ובהתאם לתכנית סדורה, ולא מתוך תאוות בצע ודחפים רגעיים. הוא מסכן את כספו רק בתום ניתוח מעמיק, כשאפשר לצפות לרווח.  המשקיע לא מסתמך רק על המזל, בעוד שהמהמר – כן.

למה לי כאב הראש הזה?

השקעה בשוק ההון איננה לוקסוס של בורגנים מדושנים. כל אדם השואף לקחת אחריות על עתידו הכלכלי – ובפרט מי שמעוניין להתנתק משוק העבודה ולזכות בעצמאות כלכלית – חייב לתת לכסף שלו לעבוד בשבילו.

נניח שעבדתם קשה וחסכתם סכום יפה של 100,000 ש”ח. אין הרי שום חוק שמחייב אתכם להשקיע את הכסף הזה. למעשה, רוב האנשים ימהרו לבזבז את הכל על טיול גדול בחו”ל, או שיפוצים, או חתונה, או רכב חדש, או מסע קניות כפייתי.

אבל אתם לא כמו כולם. הוכחתם תבונה ובגרות בכך שהצלחתם לחסוך. הבעיה היא שאתם לא מוכנים אפילו להתקרב לבורסה. יתכן שאתם פוחדים מסיכון כמו מאש. יתכן שאתם פשוט חוששים שאתם לא יודעים מה אתם עושים, אבו שהיועץ בנק המליץ לכם להשאיר את הכל בפק”מ או בקרן כספית. יתכן שאתם כלל לא בוטחים בבנקים ורוצים לשים את כל הכסף מתחת למזרון. מה רע?

במילה אחת: אינפלציה.

אינפלציה היא עליה כללית ומתמשכת של רמת המחירים במשק. או במילים אחרות – ירידה כללית ומתמשכת בערכו של המטבע המקומי.

אינפלציה שוחקת את כוח הקנייה של הכסף שלכם שנה אחר שנה. אמנם, אם תמשכו את הסכום שחסכתם ותדחפו את השטרות מתחת למזרון, גם אחרי 25 שנה פרצופו הכתמתם של זלמן שז”ר ז”ל ימשיך להביט אליכם בהשתאות. כלומר, השטרות עדיין יהיו שם, וערכם הנומינלי (הנקוב) יהיה שווה בסה”כ 100,000 שקל.

אלא שבמונחים ריאליים, כלומר, בניכוי אינפלציה, הסכום הזה יהיה שווה הרבה פחות.

האינפלציה בישראל בשנת 2012 הייתה הנמוכה מזה שנים, והסתכמה ב-1.6%. אבל הסכומים הללו מצטברים. אינפלציה שנתית של 2% במשך 25 שנה שווה ל-40%. כלומר, בעוד 25 שנה הסכום שחסכתם ודחפתם מתחת למזרון יהיה שווה רק 60,000 שקל.

בנק ישראל מעוניין לראות עליית מחירים מדודה (בין 1% ל-3% בשנה) מכיוון שזהו אינדיקטור לכך שהמשק צומח. ואכן, הבנק קבע את יעד האינפלציה השנתית בגבולות אלה.

אבל שיעור האינפלציה לא נותר קבוע לאורך זמן. למעשה, האינפלציה הנמוכה שאנו חווים בעשור וחצי האחרונים היא תופעה חדשה יחסית. המשק הישראלי חווה כזכור משברים אינפלציונים של ממש במהלך חייו. בשנות השבעים האינפלציה בישראל הגיעה לשיעורים דו-ספרתיים, ואילו בשנות השמונים הגיעה לשיעור תלת ספרתי (445% לשנה בשיאה הקיצוני ב-1985, כלומר כל דבר בארץ התייקר פי 4.5 בשנה אחת).

כוח הקנייה של כל שקל שתרוויחו יורד לאורך זמן. אבל אם תשקיעו את הכסף, כמו גם את הרווחים מההשקעה, תוכלו לקזז את השפעת האינפלציה ולשמור על כוח הקניה של הכסף.

לדוגמה, אם האינפלציה בשנה מסוימת היא 3%, והתשואה שלכם על ההשקעה היא 3%, הרי שהשניים מבטלים זה את זה וכוח הקנייה הריאלי נשמר.

בתקופות מסוימות ריבית הבנק המרכזי תהיה גבוהה משמעותית מהאינפלציה. בתקופות אחרות, כמו זו הנוכחית, הריבית הריאלית היא שלילית, כלומר רוב הפקדונות והחסכונות משיגים תשואה נמוכה מהאינפלציה. 

אבל העיקרון הוא ברור. אתם חייבים להשקיע לכל הפחות כדי לגרום לכסף לצמוח ולשמור על כוח הקנייה שלו חרף השחיקה האינפלציונית.  

רמה אחת מעבר לכך, השקעת הסכומים שנחסכו היא צעד בדרך לעצמאות כלכלית.  זה חשוב במיוחד בעידן שבו ממשלות ברחבי העולם מהדקות את החגורה, והאחריות לכספי הפנסיה של כולנו עוברת מהמדינה לפרט. אסור להסתמך על המזל – צריך לקחת את העניינים לידיים.

לבסוף, השקעה בשוק ההון היא תנאי הכרחי לפרישה מוקדמת. הודות לאפקט ריבית דריבית – כלומר, רווחים על רווחים מההשקעה – קרן החיסכון יכולה לצמוח באופן אינסופי. מניסיון – אם נותנים לכסף לצמוח כך במשך מספר שנים, אפשר בסופו של דבר להחליף את מקום העבודה בהכנסה משוק ההון.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

10 תגובות

  1. דורין אתר מרשים!
    את נראית לי בחורה אינטליגנטית עם יכולת למידה ונראה גם לפי קורות החיים שלך שהשפה האנגלית שגורה בפיך.
    אני לא מבין למה את לא מתמקצעת בשיטת השקעות הערך ובכך משפרת פלאים את תשואתך?
    אני חושב שאם את תשקיע קצת זמן ללימוד שיטת השקעות הערך את יכולה להשיג תשואה שנתית של לפחות 12% ומי כמוך יודע כמה זה יהיה שווה לאורך זמן עם האפקט של הריבית דריבית!
    את יכולה להקצות לשיטת ההשקעה הזאת רק 50% מההון שלך או בהתחלה אפילו רק 20%.
    בנוסף אני גם חושב שזה יאתגר אותך מחשבתית וזה גם יתרון.
    זה יכול להיות סוג של תחביב מאוד משתלם כלכלית.
    אני מחכה לתגובתך 🙂 מאוד מעניינת אותי ההתייחסות שלך לנושא.

  2. המהנדס

    הגעתי לתשואה ממוצעת של 15% בשנה אחרי מיסים בשיטת השקעות הערך.
    זה דרש ממני 5-10 שעות בשבוע.
    זה לא כל כך קשה להגיע לתשואות האלה, אבל זה קצת מתיש. אני ירדתי מזה לפני כמה חודשים, ומצאתי מנהל תיקים שעובד בשיטת השקעות הערך תמורת אחוזים מהרווח ולא מהקרן. והוא גם יותר טוב ממני בזה 🙂
    הערה אחרת (ברוח השקעות הערך) – לדעתי קניית זהב זו האמא של כל הספקולציות, והיא לא נחשבת בעיני להשקעה.
    הסיבה היחידה שבגללה את חושבת שיש ערך לזהב, היא שאת חושבת שיש ערך לזהב (תחשבי על המשפט הזה רגע).
    מבחינתי השקעה היא משהו שמייצר הכנסה או ערך (דירה שאפשר להשכיר, מניה שהיא חלק מחברה שיש לה הכנסות, אגרת חוב שמקבלת תשלומי ריבית וכו’). ספקולציה היא משהו שאפשר להרוויח ממנו רק אם מוצאים פראיר יותר גדול שיקנה את הנכס ממני במחיר גבוה יותר (יין, אמנות, זהב ושאר “השקעות”)
    יש שימושים לזהב בתעשיה שנותנים לו ערך. חוץ מזה הוא משמש לתכשיטים, שגם זה נחמד. אבל רוב הזהב שוכב בכספות של ממשלות, ועוד חלק שוכב בכספות של “משקיעים” כמוך. והם כולם בטוחים שהוא שווה משהו, פשוט כי עד היום הוא היה שווה משהו.
    אבל:
    1. זהב ששוכב בכספת לא מייצר שום הכנסה. הדרך היחידה להרוויח ממנו היא למצוא מישהו שיקנה אותו במחיר גבוה יותר. ולכן קניית זהב היא ספקולציה.
    2. מכיוון שכך, הקונספציה שזהב שווה משהו תישבר במקרה של קטסרופה. אף אחד לא ימכור משהו חיוני (בגדים / מזון / מים / נשק / מחסה) תמורת זהב במקרה של מלחמה, קריסה כלכלית מוחלטת או מתקפת זומבים.
    3. ייתכן שמחיר הזהב יישבר ויירד בצורה דומה ל (2) גם בלי שתתרחש מתקפת זומבים.
    ולכן, אני ממליץ בחום לאנשים לרדת מכל הסיפור הזה של “השקעה” בזהב, סחורות, אמנות, אוספים וכו’. זה לקחת כסף שיכול ללכת לעבוד בבורסה, בעסקים או בנדל”ן, ולקבור אותו בספקולציות.

    • המהנדס, כל עוד יש בנקים מרכזיים שקונים זהב אז לזהב יש ערך שגבוה בהרבה מערכו כסחורה. אם וכאשר בנקים מרכזיים יחליטו שלזהב אין ערך מוסף אז אני אסכים איתך לגבי הזהב. מכיוון שמחזורים בזהב ובשווקים בכלל הם מאוד ארוכים, קשה מאוד לדעת באיזה שלב במחזור של נכס מסוים אתה נמצא כרגע, ולכן למשקיע פאסיבי יש חשיבות באחזקה של נכס כמו זהב. האם לשים שם 25% זה חכם, זה כבר סיפור אחר שדורש העמקה רבה יותר בגורמים שתומכים במחיר הזהב לאורך השנים, ובאיזה אחוז מהזמן הם מתקיימים.

  3. המהנדס

    ברק,

    מכיוון שאי אפשר לדעת מראש מתי (כמו שכתבת) בנקים מרכזיים יחליטו שלזהב אין ערך מוסף, עדיף להימנע מקנייה שלו אם יש חלופות.
    דרך אגב, שים לב שמדי פעם יש דיבורים על החלפה של הדולר במטבע אחר בתור המטבע למסחר בינ”ל בנפט / זהב / השלם את החסר.
    בדולר, שהוא כסף נייר, נורא ברור למה הערך היחיד שיש לו זה הערך שמייחסים לו בנקים ואנשים.
    בזהב המצב זהה לחלוטין, רק שיש לו יותר ממשות פיזית והיסטוריה.

  4. 444% אינפלציה הייתה 1984, ב1985 נבלמה ההיפר אינפלציה

השאר תגובה