לחיים אין משמעות – וטוב שכך

ל

נדמה לי שאדם צריך לאמץ מידה מסוימת של ניהיליזם קיומי כדי כדי לסטות מהתלם ולאמץ אורח חיים שונה בתכלית מזה המצופה ממנו.

אני מאמינה שברמת המאקרו, אין תכלית ממשית לקיום שלי על פני כדור הארץ.

אני יודעת שאת השקפת העולם הזו אני חולקת עם מתבגרים דיכאוניים ולובשי שחורים. ההבדל ביני לבינם הוא שחוסר התכלית הזה לא מטריד אותי כהוא זה. אדרבא – הוא מסב לי שקט נפשי ומידה רבה של אושר.

בתמצית, אני סבורה שהיקום, ואגב כך החיים עצמם, אקראיים במהותם ולחלוטין חסרי מטרה (“אבסורדיים” אם לצטט את הפילוסופים).

אני מאמינה שהאטומים שמרכיבים את הגוף והתודעה שלי אינם חשובים יותר מהאטומים שמרכיבים את השמש או את הסלעים בטבע. האטומים זהים לחלוטין – פשוט מאורגנים בצורה שונה. אני מאמינה שבעוד מספר עשורים ההוויה שלי תימחה לחלוטין מהיקום, יחד עם הוויתו של כל בן אנוש אחר ויחד עם זכרם של כל מי שחי בעבר או שיחיה אי פעם בעתיד. יום אחד השמש תתפוצץ, היקום יקרוס לתוך עצמו, ולכל תולדות המין האנושי לא יהיה שום משמעות אמיתית.

אם יש לחיים משמעות נסתרת כלשהי, אין לדעת מהי. אי אפשר לבטוח לחלוטין באמיתות המידע המתקבל מחושינו. אני חייבת לסמוך על חושיי כדי להסתדר ביום יום; אני חייבת להאמין שמה שאני מסוגלת לראות, לשמוע, להריח, לגעת ולטעום באמת קיים. אבל אני לא יכולה להשתמש במידע הזה כדי לגלות אמיתות נסתרות כלשהן על החיים או על היקום, מפני שאני לא יכולה להיות בטוחה ב-100% שאני לא בעצם איזהשהו מוח שחובר למחשב, או שיש ישות שמימית כלשהי שמשטה בי.

גם על ההיגיון אני לא יכולה לסמוך לחלוטין. הגיוני בעיני שלא ייתכן מצב שמשהו יתקיים ולא-יתקיים בו זמנית. הגיוני בעיני ש 1 + 1 = 2. אבל איך אוכל לדעת שזה נכון מעבר לכל ספק סביר? כיצד אוכל להיות בטוחה שדברים שנראים לי הגיוניים הם אכן כאלה? איך אוכל לשלול את האפשרות שאני בסך הכל תוצר של יקום אבסורדי שמשטה בי וגורם לי להניח שהדברים הללו הגיוניים? אין לי שום אפשרות כזו.

רנה דקארט התמודד עם הדילמה הזו בתחילת המאה ה-17. הוא הסיק, בסופו של דבר, שהפיתרון היחיד הוא לסמוך על ההיגיון, מפני שההיגיון עצמו נברא על ידי אלוהים, והרי אין סיכוי שאלוהים ישקר לנו, נכון?

ישנם אנשים – בעיקר מתבגרים דכאוניים אבל גם לא מעט מבוגרים – שמגיעים לתובנה הזו בנקודה כלשהי בחייהם ושוקעים לייאוש קיומי ולדיכאון עמוק. הרי אם אין משמעות לחיים, למה בכלל לקום בבוקר? מדוע לעשות דברים? האם התאבדות איננה הפיתרון הרציונאלי היחיד?

אני סבורה שהמעבר מהתובנה “אין תכלית לקיום” למצב של ייאוש מוחלט איננו מחויב המציאות.

ההכרה בכך שלחיים אין משמעות היא בראייתי תובנה משחררת מאין כמותה. אם לשום דבר אין משמעות, הרי שלאף אדם אין חובה לעשות דבר. המוסר שבין אדם לחברו הוא אפציונלי בלבד, ולא בהכרח רציונאלי. כך גם החובה לרצות ולזבוח לישויות שמימיות כלשהן או להאמין בדת זו או אחרת. אם לחיים אין משמעות – אפשר לעשות הכל בלי לחוש אשמה.

גם אם לחיים אין משמעות, עדיין אפשר להנות מהם. כיף ללמוד תחום חדש מאפס, ולשאוף להצטיין בו. כיף להרוויח כסף. כיף לאכול אוכל טוב. כיף לקרוא ספר איכותי. כיף לבלות, לאהוב ולעזור אחרים. כל הדברים הללו מניבים סיפוק – גם אם אין ולא תהיה להם משמעות בטווח הארוך.

מובן שיש כמה סוגיות בהשקפת העולם הזו שמחייבות התייחסות. למשל: אם לשום דבר אין משמעות ובני אדם הם בסך הכל קולקציה של אטומים, למה שלא אבחר לרצוח אנשים שאינני מחבבת? למה שלא אגנוב וארמה ככל שזה מצמיח לי תועלת? למה לציית לחוקים מלכתחילה?

שאלה מורכבת, עם תשובה פשוטה להפליא. אם ארצח, אגנוב, ארמה ואפר את החוק, יש סיכוי טוב שיתפסו אותי ויכלאו אותי. כך החופש שלי ייפגע, וסביר שבעקבות זאת החיים שלי יהיו פחות מאושרים. משפחתי וחבריי הקרובים – שתורמים מאוד לתחושת האושר שלי – ישמעו שאני רוצחת או גנבת, ולכן סביר שיתרחקו ממני, מה שיגרום לי להיות עוד פחות מאושרת.

הגישה למוסר אפוא היא תועלתנית לחלוטין, ונסובה סביב השאלה: מה יעשה אותי מאושרת לטווח הארוך ביותר? התשובה לשאלה הזו כמעט תמיד נמצאת בגבולות החוק, ולכן אין לי עניין להפר אותו.

סוגיה נוספת קשורה ליחסים בין אישיים. אם אנשים הם בסך הכל אטומים, איך אפשר לאהוב אותם? למה לי ליצור קשר רגשי עם אדם אחר, במקום סתם להפיק ממנו תועלת?

ובכן, כאן אני פשוט מאמצת את האבסורד. מעצם ההנחה שלחיים אין משמעות אני מכירה בכך שהקיום שלי אבסורדי לחלוטין, וכך גם האהבה – אהבה רומנטית, אהבה משפחתית, אהבה לחברים וחברות, ואהבה לאנשים שקוראים את הבלוג הזה מבלי שפגשתי בהם אי פעם.

האהבה היא אבסורדית – אבל היא גורמת לי להרגיש טוב. גם סלחנות, סבלנות, אדיבות ונדיבות – תכונות אבסורדיות לחלוטין – הופכות את החיים לנעימים ומהנים יותר, ולכן אני משתדלת לאמץ אותן.

ברמה המעשית, חוסר תכלית קיומי הוא דבר משחרר. אני לא צריכה למהר לשום מקום. אני לא צריכה לחשוש מכך שיום אחד כבר לא יהיו דברים מהנים שאוכל לעשות. אני יכולה לעצב בעצמי את הדברים המשמעותיים עבורי ולממש אותם – פשוט כי הם גורמים לי להרגיש טוב.

אז האם הקיום שלי חסר משמעות? בהחלט. אבל מה זה משנה?

guest
44 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
אבי

תיארת במדוייק את השקפת העולם שלי 🙂

Ayala Kurtzweil

זלזול ללא ערך
אם אין ערך, למה את כותבת את המאמר הזה? האם לא כדי לתת לעצמך איזה ערך של צדק לגישתיך?!
מה תעשי והרופא יגיד לך בזמן מחלה ל (לא עלינו) שכך האטומים הסתדרו להם?
דיכאון= דיכי און כוח פרוע או לא מסודר. דיכאון לא בהכרח מצב רוח ירוד. לפעמים הוא בחוסר יכולת לאסוף כוחות עבור מטרה.
ציטטת את רנה דקארט. האם את יודעת שגם את ההגיון שלך אפשר להחליף בשניה? איפה ההגיון?…
ועוד
מה לא זה לא רק הכי קל זה גם הכי נידף

חיילת בחובה

כשאין משמעות לחיים, זה היופי כי אז כל אדם יוכל לבחור לו את המשמעות לחייו.

מוטי רודשטיין

דורין, את צודקת. אין בעולם משמעות. זו המצאה אנושית, כמו דת. אבל, מה שכן קיים, והרבה, זה אנשים שמחפשים משמעות. במשך מליוני שנים חיפשו האנשים משמעות לחייהם ולכן, למרבה הצער, דפוס החשיבה הזה טבוע בנו גנטית. רב האוכלוסיה חושבת שלעשות ילדים היא משמעות החיים. הסיבה לכך היא אבולוציונית: מי שחשב כך הגדיל את סיכויי השרידות של צאצאיו ובכך גם את העברת הגנים שמחזקים חשיבה כזו (באותה מידה אפשר לומר שאין שום דבר סקסי בקימוריה של אישה, אבל גברים שכן חשבו כך העבירו את הגנים שלהם יותר מגברים שלא חשבו כך) ולכן רב האוכלוסיה בימינו חושבת כך. ולכן צודקת “חיילת בחובה”… קרא עוד »

גיא

לפי האקזיסטנציאליסטים יש לאדם שתי משימות בחייו. האחת למצוא שקר להאמין בו ושתיים לשכוח את אחת. אני חושב שהשקפה של הדאו שהיקום הוא גוף חי והוא מרגיש את עצמו דרכינו היא מדהימה.אנחנו למעשה אברי החישה של היקום. גם קפקא הוקסם מחכמי הדאו וכתב עמוק בפנים אני סיני ואני הולך הביתה.

יהונתן

זה נכון גם לקונספט ה”האחת”/ה”אחד” שהוליווד, בהקשר של אהבה רומנטית, מנסה לנטוע בנו.

מיכאל

נראה לי שעשית קצת סלט מהרבה גישות פילוסופיות
אני ממליץ לך לקחת קורס בפילוסופיה או להעמיק בצורה אחרת קצת בנושאים שאת כותבת עליהם בתחום זה, כי יש לך כאן קצת חורים בהשכלה

מיכאל

למשל מה שרשמת לגבי דקרט. את בעצם טוענת שהביסוס לכל הטיעון שלו הוא בסופו של דבר דתי – מה שדי רחוק מהאמת

ברלינאית,

יש הטוענים שהתוספת של אלוהים בהגיונות היתה אילוץ “פוליטי” דקארט פשוט לא רצה להסתבך עם הכנסיה ו”הדביק “לטיעון הפילוסופי שלו את אלוהים..באופן די רשלני ולא בגלל אמונתו העמוקה ולא בגלל שהמשנה שלו ספוגה באמונה באל.

גיא

אם אכן היה אילוץ פוליטי אז כנראה ש״אולד בן״ בכל זאת צדק. יש שני דברים קבועים בעולם מוות ומס שפתיים. :).זכור לי שגם ניוטון היה אדם מאמין ונתן תפקיד גדול לאלוהים בהפעלת חוקי המכניקה שלו.

עמית

[משתמש זה נחסם לצמיתות]

אילונווי

חחח דורין 🙂 אולי עצם הקיום הוא המשמעות. והעובדה שהוא סופי לרוב הישויות, הופכת אותו למשמעותי עוד יותר. וגם – את אולי אוסף אטומים, אבל המבנה שהם יוצרים הוא משהו חדש, שהוא יותר מסך חלקיו. כלומר יש קיום ומשמעות ביותר מרובד \ רזולוציה אחת. המממ אפילו עוד יותר משמעות 🙂 או אולי לא?

גיא

לפי הדאו היקום הוא גוף חי בשונה מהתפיסה המערבית המונותאיסטית שאל חיצוני לו יצר אותו או התפיסה המדעית שהוא נוצר באופן מכניסטי. משמעות – למילים יש משמעות . משמעות ליקום? – זאת האנשה ליקום. מחכה לפורום באתר על מנת שאפשר יהיה לנהל דיאלוג סוקרטי.

אדוה

ועוד תועלתני שיקול כנגד לפגוע באנשים: אם לעזור להם ולאהוב עושה לי טוב אז לפגוע בהם יעשה לי רע. כלומר לא רק איום החוק והעונש אלא הסבל מעשיית רע לאחרים כמו העונג מלעשות טוב להם. תועלתני לגמרי… תודה על המאמר המתמצת אהבתי מאד. 🙂

אייל

“הגישה למוסר אפוא היא תועלתנית לחלוטין” —> לא. מה שאת מתארת זה לא מוסר תועלתני, אלא העדר מוסר לחלוטין. אגואיזם ברמה הפשוטה ביותר, הנתמך ע”י הדוניזם. כשעושים רק מה שנתפס בעיננו כמועיל או מהנה לנו, שוללים את המוסר. זה אומר, למשל, שאם תהיה לך הזדמנות לעשות מעשה שלא ייעשה (נניח לרצוח…) בתמורה לתועלת כלשהי, גם אם קטנה (נניח הנאה פרוורטית או 100 שקל), תעשי זאת אם לדעתך לא תיתפסי. זה גם אומר שתגנבי תשקרי ותרמי בכל הזדמנות שבה החלופה הזאת תיתפס בעיניך כמועילה יותר (ויש הרבה כאלה מצבים בחיים…), בלי קשר לאם זה הדבר ה”טוב” או ה”נכון” לעשות. זה גם… קרא עוד »

גיא

אני מורד ולכן אני קיים. אלבר קמאי.

ברלינאית,

ממליצה לכל מי שהפוסט של דורין מדבר לליבו ותואם את השקפתו לקרוא כמה ספרים של מישל וולבק ( הוא סופר ולא פילוסוף) למשל “החלקיקים האלמנטריים” ו”המפה והטריטוריה “..
מתוארת שם הוויה קיומית הדומה לזו שאת מתארת דורין.. על השחרור שבה ועל חוסר התכלית שבה.

גיא

מעולה. מאחר והעלית את הנושא כנראה שהמפה והטריטוריה נלקח מהפילוסוף והמטמטיקאי אלפרד קוזיבסקי שטען שהמפה היא לא הטרטוריה . הייצוג הוא לא המהות. יש דברים שלא זקוקים להסבר -צליל הגשם .. פכפוך נחלים או אם לא נשכח חיים אנושיים. מתוך ויקפדיה: להמחשת שיטותיו, להלן סיפור מדרך לימודו את שיטתו. קוז’יבסקי, שהרצה בפני תלמידיו, ניגש לתיקו ושלף מדי פעם ביסקוויט שאותו אכל תוך כדי הרצאתו. לאחר מספר דקות שאל את תלמידיו אם מישהו מהם מעוניין בביסקוויט. שני תלמידים שביקשו קיבלו ביסקוויט והחלו לאכול אותו. תוך כדי כך הוציא קוז’יבסקי מתיקו את העטיפה של הביסקוויטים, שעליה היה רשום “מזון לכלבים” עם ציור… קרא עוד »

גיא

אם מישהו עוד מגיע לכאן :
Ludwig Wittgenstein in action at Cambdrige

sharon

דורין,כול מה שכתבת נחמד מבחינה קוהרנטית,אבל לא הרגשתי שירבוב של רגש שהוא כידוע חלק מאישיות האדם.לחיים בהחלט יש משמעות,באם תולידי ילדים ואני מאחל לך,תביני את משמעות החיים ,הילדים שלך הם בעצם ההמשך שלך בחיים ואת בעצם אלמותית , ככה אני מרגיש ,ההמשכיות היא דבר נהדר מחזק אותך ונותן משמעות לחיים,ממליץ

אודי

איזה באסה
תמצת את כל עיקרי האמונה בפוסט אחד
יש לך יעוד ואת מפיצה אותו
ואת חסרת אמונה?

מיכאל

ואני חש = מצב רוח קרבי….

orly

האבסורד שבהתאהבות למשל מוסבר יפה בסרט “שתי פנים למראה” של ברברה סטרייסנד: לאחר שהיא מנמקת ומדגימה היטב את ה”חרטא” והאשליה ואת הכרוניקה הידועה מראש של ההתפכחות מהאשליה היא שואלת – אז אם אנחנו יודעים את כל זה, למה בכל זאת אנחנו טורחים להתאהב? והתשובה הלא מלומדת היא – כי כל עוד זה נמשך זה מרגיש פאקינג מדהים!

אלון

“החיים מאוד פשוטים”-האדם מסבך אותם”…את זה אמר הפילוסוף:אלון!!!..ד”ש מהוואנה…

יוני

אני מאמין דווקא במשפט “היום בו נולדת הוא היום בו החליט אלוהים שהעולם אינו יכול להתקיים בלעדיך”.

אמנון

אפשר להסתכל על המוסר כתועלת אישית בעולם חסר משמעות, או כדרך ליצר משמעות לחייך

שמעון

אתה טוען שהמוסר הוא כלי להתחזקות החלש מול החזק?

אבי גדעון

היי דורין קראתי קודם את התגובות ואחר כך את הפוסט – זה היה מעניין. הבנתי ממך שני דברים עיקריים 1. חשוב לך להרגיש כייף, מה שנותן לך תחושת אושר והנאה רוחנית שכלית ופיזית זה מדבר אליך ולכן הגישה התועלתית שלך מבוססת על לעשות דברים שלא יהיו נגד החוק או שעלול בטווח עתידי לפגוע בך. 2. אין משמעות לחיים כי אין להם מטרה והגיון מוכח ומוחלט. הספקנות זה דבר מכרסם ולכן הרוב הגדול מחפש משמעות אם במובן האמוני או במובן הרציונלי – דרך אגב שמתי לב שכתבת כמה פעמים שאת מאמינה בכך או כך כלומר גם את נאחזת במושג הזה הטבוע… קרא עוד »

1234

תעשי לי ילד

Ronen

את אומרת שאם היית יכולה לגנוב בלי להיתפס מאדם אחר תוך גרימת סבל וצער לאותו אדם היית עושה את זה? או רוצחת אדם שגורם לך סבל?

יוס

את מכירה אולי את הרב אורי שרקי? אני חושב שתהני מהדברים שלו
אפשר לראות שיעורים שלו באתר של מכון מאיר

יוני

“אני מאמינה שבעוד מספר עשורים ההוויה שלי תימחה לחלוטין מהיקום, יחד עם הוויתו של כל בן אנוש אחר ויחד עם זכרם של כל מי שחי בעבר או שיחיה אי פעם בעתיד.” אני מבקש לקרוא תיגר על האמונה הזו. לפי תחזיות מסוימות – לא רחוק היום בו נבנה מחשב שיהיה קצת יותר חזק מהמוח האנושי (ההערכות שאני מכיר נעות בין עשרות שנים למאה שנים). המחשב הזה יכול לשמש אותנו לבניית מחשב חזק עוד יותר. זהו תהליך אקספוננציאלי שעשוי להביא לאנושות כלים חדשים שקשה לדמיין היום. אני לא יודע את העתיד, אבל חברות השבבים בעולם (ובראשן אינטל) מצליחות כבר 40 שנה (!!!)… קרא עוד »

ויגדור רכניץ

ממליץ לך בחום לצפות לעיתים בערוץ 66, אותה מקום גילוי הפרדיגמה החדשה של המאה ה 21, גם אם זה נשמע יומרני

חיים

הטפיסה הזאת של חופש של חוסר משמעות, היא טפיסה יפה ומאוד נוחה אבל לא מקדמת את האנושות לשום מקום. האמת היא שכל המדעים שלנו – להם את חייבת את הקיום שלך , צמחו דבקה בגלל אמונה דת ומשמעות חיים, בלעדיהם את לא היית קיימת ולא היית מתקיימת. לכן את חייבת את החיים שלך למשמעות החיים.

יונתן

שלום. אני חש סתירה בדבריך. מצד אחד, את אומרת שאין בהכרח משמעות לחייך אבל מצד שני, את אומרת את הדבר הבא: “…..אם ארצח, אגנוב, ארמה ואפר את החוק, יש סיכוי טוב שיתפסו אותי ויכלאו אותי. כך החופש שלי ייפגע, וסביר שבעקבות זאת החיים שלי יהיו פחות מאושרים. משפחתי וחבריי הקרובים – שתורמים מאוד לתחושת האושר שלי – ישמעו שאני רוצחת או גנבת, ולכן סביר שיתרחקו ממני, מה שיגרום לי להיות עוד פחות מאושרת. הגישה למוסר אפוא היא תועלתנית לחלוטין, ונסובה סביב השאלה: מה יעשה אותי מאושרת לטווח הארוך ביותר? התשובה לשאלה הזו כמעט תמיד נמצאת בגבולות החוק, ולכן אין לי… קרא עוד »

מי את בכלל

את נכנסת להרבה קונפליקטים כאן. רצון או תשוקה הוא משהו שחייב להיות גדול יותר מאוסף אטומים. אוסף אטומים גם סותר לחלוטין אפשרות של בחירה. זאת אומרת שבהתחשב בגנטיקה שלך ובמקרים שפגשת, לא הייתה לך ברירה אלא לעשות את מסלול החיים הזה. זה אומר שגם למיכל בירן (אהובתך) למשל לא הייתה אפשרות לבחור לקדם חינוך כלכלי על פני כפיית “טוב” בעיניה על האחרים. זה גם אומר שלכל הישויות בעולם יש מסלול מוכתב מראש. וזה משליך גם על אותם הדברים שכל אחד יפגוש בכל שנייה בחייו (אם הייתה לך אפשרות לטעון שהבחירה תושפע מהפגישות, ברגע שכל המערכת חסרת בחירה, כך גם הפגישות).… קרא עוד »

דב

דב
לי נראה שהתעסקות במשמעות הקיום של הפרט ושל הבריאה בכלל לא נעשה מנחת.
להכריז על הקיום כחסר משמעות היא משמעות ועוד איזו משמעות. תחושת הרוגע שנובעת מתפיסה זאת ניתן להפיק מהמחשבה שאם אין כלום אז אין מה להפסיד ואין ממה להתאכזב, בעיקר יש פחות ממה לפחד.
התנסיתי במניפולציה זאת ולצד הרוגע הופיעו תחושות של עצב ושעמום. לכן המשכתי בדרכי וכעת אני מנסה
בכל זאת להתגבר על החרדה הקיומית (שבמקרה שלי נובעת מילדות טראומטית). כרגע אני רואה בהתקיימות ספונטנית את חיי האמת. האם זה סוף פסוק? נחיה ונראה…

יצחק מנחם

למוסר שלך באמת אין תוקף מחייב. הוא תכליתי בלבד. לכן אכן אי אפשר להתווכח איתך. את באמת ובתמים לא מחוייבת למוסר. הוא רק כלי מועיל, ולא מחייב.

לו יצויר שהיית יכולה לגנוב בלי להיתפס- או לו יצויר שהיינו רק שנינו- אני ואת- בעולם, והיית יותר חזקה ממני, היית גוזלת את כספי.

בעייני זה מזוויע. אמנם בעיני מי שהמוסר לא מחייב אותו, ואין לו תוקף נורמטיבי- אכן אין בדבריו סתירה לוגית.

נותר רק לתהות האם את האמת מאמינה וחיה כך.

ttt

אני מסכים שסביר שלחיים עצמם אין משמעות במובן שכולנו סך הכל אטומים וחומר שמורכב בצורה מסוימת, שהתחיל מרנדומאליות מותנית והמשיך להתפתח עם רנדומאליות מותנית וכל הרגשות והזכרונות זה פשוט חומר שהסיבה לקיומם של הזכרונות והרגשות אבולוציוני בלבד. אבל אני מקווה שהסיבה היחידה שאת לא רוצחת היא לא פחד מהדעה של הסביבה וכלא, אלה גם סימפטיה מסוימת. כי אם לרצוח (שלא לשם הצלחת חיים לפחות) לא גורמת לך שום הרגשה רעה יש תקלה בהרכב האטומים שלך ואת גם די מסוכנת לסביבה. אבל אני מניח שפשוט החסרת את זה אבל כן קיים בך הסימפטיה.

האדם מחפש משמעות

יש דברים שאי אפשר להוכיח בשכל,אבל אם יש בנו מספיק ענווה אנו מבינים שהם אף יותר אמיתיים ממה שהשכל רואה כנכון ,כדוגמאת אקסיומות במתמטיקה ,שאומנם אין דרך להוכיח ,אבל זה לא מוריד מהוודאות של נכונות הטענות, כך דברים כמו טוב(אלטרואיזם, שאומנם תמיד מעורב גם בתחושת סיפוק, אבל האדם מאמין שהוא עושה את המעשה כי זה מעשה טוב ,ולא רק בגלל תחושת הסיפוק האגואיסטית שזה נותן לו) ורע,משמעות,אהבה,אמונה להיגיון ולחושים שלי,אמונה בבחירה החופשית,היכולת להזדהות עם האחר אע”פ שהוא שונה ממני,המוסר,הצדק,היכולת להכניס משהו לכלא,ערכים,אידאלים כל אלה קיימים בנו וההוכחה להם היא מעצם המציאות עצמה הם חלק אינטגרלי ממציאות החיים של כולם ואי… קרא עוד »

סרגיי

איזה סלט..
למה לערבב בין משמעות לבין דרך חיים?

משמעות זה מושג תיאורטי, שיש להגדיר לפני שמתחילים לדון בו.

פרט בחברה מתנהג בהתאם לנורמות של אותה החברה (באותה התקופה).
כי החברה תמיד תשאף לשמור על הנורמות (הן בעזרת מקל והן גזר) כדי להגן על עצמה.

זה נורא בסיסי, נורא פרקטי ונוגע לכל חברה, לא רק אנושית.
ולא, לא תמיד יהיה כיף או מהנה לפרט לעמוד בהתחייבות לחברה (לדוגמה, שירות צבאי או תשלום מיסים).

ידע סינתטי

אולי התגובה הזו היא תגובה מיושנת לפוסט מיושן אבל….. וואוו הפוסט הזה מלא בוואקום וריק פוסטמודרני!! חווית האין והריקנות של החיים, של אמת כל שהיא, של פשר, של מהות – היא מאבני היסוד של הפוסטמודרניזם. הבעיה היא שהחוויה הזו היא בסך הכל תוצר מתחייב של תפיסה מטופשת ויהירה לדרישת אמת בצורה וודאית. אם זה לא וודאי במאה אחוז זה לא קיים, זה לא אמת, זוהי הנחת היסוד הפוסטמודרנית. יש כאן רק בעיה אחת, בעולם שלנו לא ניתן להגיע לוודאות במאה אחוז, הדבר היחיד שוודאי בעולם שלנו, הוא ששום דבר לא וודאי. וממילא בעולם שלנו אין אמת! אם אין אמת הנחות… קרא עוד »

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום