השקעה בימי אינפלציה

ה

אינפלציה היא הסיבה שאנו משקיעים מלכתחילה.

אם נדחוף 50,000 ₪ בשטרות מזומן מתחת למזרון של סבתא, ונחזור אליו בחלוף 30 שנה, הסכום ימתין לנו שם, עטוף במבטו הנוגה של אלתרמן ובבואתו הכחלחלה.

במונחים נומינליים, זהו אותו סכום — אותם 50,000 ₪ — ולכאורה דבר לא השתנה (אולי חוץ מכמה דגי כסף שליחכו את השטרות).

אבל אם ננסה להשתמש בכסף הזה לצריכה, נגלה שאותם 50,000 ₪ קונים פחות. כוח הקנייה של הסכום הזה נשחק לאורך זמן, מה שמביא לכך שבעתיד הוא יהיה שווה פחות במונחים ריאליים (בניכוי אינפלציה).

אינפלציה מוגדרת לרוב כעלייה מתמשכת ברמת המחירים הכללית במשק, בדרך כלל כתוצאה מעלייה בהיצע הכסף ביחס להיצע השירותים והמוצרים.

כולנו מכירים את זה מהחיים.

ב-1992 סכום של 50,000 ש"ח חולק במחוזותינו כהלוואת משכנתא לרכישת דירת מגורים.

פרסומת מתוך מעריב, 1992

ב-2022 אותו סכום מספיק בקושי לרכישת פולקסווגן גולף בת 10 שנים.

עד 2052, כוח הקנייה של 50,000 ₪ יתכווץ בעשרות אחוזים בהשוואה להיום, אפילו אם נניח אינפלציה מתונה יחסית של 2% או 3% בשנה.

זה מה שהופך אינפלציה לרוצח פיננסי שקט ויעיל: הכסף נותר כביכול מוגן בחשבון העו"ש — אלא שכוח הקנייה שלו הולך ומתכרסם באופן-בלתי נראה, והדבר מתגלה רק כשמנסים לקנות משהו.

משקיעים אוהבים סיפורים, והגנה על כוח הקנייה של הכסף ("אצירת ערך") היא אחד הסיפורים העתיקים ביותר, עוד מימי תחילת השימוש האנושי בזהב.

ואכן, הדרך היחידה להתגונן מפני אינפלציה היא להשקיע את הכסף שלנו בנכסים הצומחים בשיעור מהר יותר מקצב האינפלציה. אם לא נשקיע, האינפלציה תשחק את כוח הקנייה של הכסף שלנו לאורך זמן.

אם תיק ההשקעות שלי הרוויח בשנה נתונה 3%, אבל מדד המחירים לצרכן עלה ב-5%, המשמעות היא שהתשואה הריאלית על החיסכון שלי הייתה 2%-.

במילים אחרות, כוח הקנייה של הכסף נשחק בשנה זו ב-2%.

השאיפה של כל משקיע תהיה להגדיל, או לכל הפחות לשמר, את כוח הקנייה שלו לאורך זמן.

זו, אגב, הסיבה שאינפלציה מתונה נחשבת לתופעה חיובית בעיני קובעי המדיניות: שחיקה איטית של ערך הכסף "מכריחה" כל אדם שהממון בכיסו לעשות שימוש פרודוקטיבי בהונו במקום לאגור אותו מתחת לבלטות.

זה מניע את הפעילות במשק, מעודד השקעות ותורם לצמיחה.

בנוסף, אינפלציה נחשבת בתור הרע במיעוטו, משום שהמצב ההפוך – דפלציה (ירידה כללית ברמת המחירים במשק) היא מצב מגעיל למדי שקשה הרבה יותר לפתור באמצעות מדיניות כלכלית. מוזמנים לשאול את היפנים.

פוליטיקאים, במיוחד, נוטים לחבב אינפלציה, משום שהיא שוחקת את ערכו הריאלי של החוב הציבורי.

הערך הריאלי של חובות העתק של ממשלת ארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה נשחק במידה רבה הודות לאינפלציה בשנות החמישים של המאה הקודמת. זו דרך אלגנטית יותר ופחות לעומתית להתמודד עם חובות גואים בהשוואה להעלאת מיסים או קיצוץ בהוצאות הממשלה.

על כך אמר מילטון פרידמן: "אינפלציה היא מס ללא חקיקה".

אינפלציה גבוהה, לעומת זאת, עלולה להיות הרסנית לממשלות, לצרכנים ולמשקיעים כאחד. היפר-אינפלציה – מהסוג שפקד את זימבבווה או את הרפובליקה הווימרית – עלולה לפורר את הסדר החברתי כולו.

למרבה המזל, היפר-אינפלציה היא תופעה נדירה מכפי שניתן לחשוב. 

מטבע גרמני על סך 5 מיליון מארק, וסטפליה, 1923 (תמונה: John Alan Elson, ברישיון CC 3.0)

 

רבותי האינפלציה חוזרת

אחרי שנים ארוכות של תשואות גבוהות מהממוצע ואינפלציה נמוכה מהממוצע (בסביבות 1% בישראל), האינפלציה חוזרת למרכז השיח הכלכלי ומרימה את ראשה המכוער.

בתחילת החודש פורסם כי מדד המחירים לצרכן בארה"ב טיפס ל-8.6% — הנתון הגבוה ביותר מזה 41 שנה.

ולא רק שם: גם בבריטניה (9%), גוש האירו (8.1%) וקנדה (6.8%) מתמודדים כעת עם גל של עליות מחירים. בישראל האינפלציה מתונה יותר (נושקת ל-5%) אבל היא משמעותית גבוהה ממה שהורגלו אליו בשנים האחרונות.

איך הגענו עד הלום? איך עברנו כמעט בבת אחת ממצב של אינפלציה כמעט אפסית במשך עשור, להתפרצות האינפלציונית העזה ביותר מזה עשורים?

ובכן, יש כמה חשודים מיידיים.

הראשון שבהם, כמובן, הוא המדיניות הפיסקאלית האולטרה-מתירנית שאימצו ממשלות ברחבי העולם – "הדפסת כסף" בפי העם – שהציפו את משקיהן בטריליוני דולרים כדי לאפשר לאזרחים ולעסקים להחזיק מעמד בתקופות מגיפת הקורונה. כתוצאה מהמדיניות הזו, לאנשים הצטבר המון כסף לשרוף, במיוחד אחרי שנתיים של שיחות זום בפיג'מה וצריכה מועטה.

במקביל, התפתחה בעיה חמורה גם בצד ההיצע. מחסור קיצוני בידיים עובדות ובחומרי גלם הוביל לעיכובים בזמני המשלוח, לעליית מחירי השילוח הימי, ולמחסור כמעט בכל מוצר שניתן להעלות על הדעת – משבבים דרך פורמולות לתינוקות וכלה בטמפונים. המשבר הזה בשרשראות האספקה הוביל להקטנת ההיצע. כשההיצע קטן והביקוש גדל, התוצאה הבלתי נמנעת היא עליית מחירים.

חברות מסחריות, שנאלצות להתמודד עם עלייה במחירי חומרי הגלם, בכוח העבודה ובתשומות נוספות,  ניצלו בתורן את המצב כדי להעלות מחירים ולגלגל את העלויות לצרכן הסופי.

והצרכן הסופי? הוא צורך, בכל מחיר, כאילו אין מחר. צורך, בוכה, משלם, מתלונן לשלטון ולא מבין שהוא עצמו חלק מהבעיה.

ערבבו יחד עלייה חדה במחירי הנפט והסחורות החקלאיות, מלחמה עקובה מדם במזרח אירופה, הדפסת כספים מסיבית, מחסור במוצרים על רקע משבר בשרשראות האספקה, חברות שמנצלות כל הזדמנות כדי להעלות מחירים וצרכנים שיקנו בכל מחיר – והרי לכם מתכון לאינפלציה.

וכשהאינפלציה דוהרת, יש כלי מרכזי אחד שמשמש כדי לבלום אותה.

העלאת ריבית

הדרך העיקרית של בנקים מרכזיים לשלוט באינפלציה ולרסן אותה היא באמצעות העלאת ריבית.

כשהבנק המרכזי מעלה את הריבית, מחירן של כל ההלוואות במשק מתייקר.

פתאום נעשה יקר יותר ליטול חובות, בין אם לצורך התרחבות וצמיחה עסקית (תאגידים) או לצריכה שוטפת (צרכנים). ההתייקרות הזו מדרבנת אנשים לצרוך פחות ולחסוך יותר. כתוצאה מכך, הפעילות הכלכלית במשק מאיטה, הביקוש למוצרים ושירותים יורד, ורמת המחירים צפויה לרדת יחד איתו.

העלאת הריבית משפיעה על היצע הכסף במשק. היא לא יכולה, כשלעצמה, לפתור בעיות חמורות בשרשראות האספקה. זה חשוב, מפני שיש הטוענים שהמשבר בשרשראות האספקה הוא מחולל האינפלציה העיקרי. אם הם צודקים, אזי יש חשש אמיתי שהעלאת הריבית תביא לסטגפלציה: מצב נורא למדי שבו המשק מאט ומפסיק לצמוח, אבל האינפלציה ממשיכה לדהור ביתר שאת.

בינתיים, נראה שג'רום פאוול וחבריו בפדרל ריזרב (הלא הוא הבנק המרכזי האמריקאי) נחושים להילחם באינפלציה ולהאט את הביקוש, גם במחיר פגיעה בצמיחה הכלכלית.

כך, העלאת הריבית האחרונה בארה"ב, בשיעור של 0.75%, הייתה החדה ביותר מאז 1994.

אישית, אני מקווה שהמגמה הזו תימשך, ושנראה עוד רצף של העלאות ריבית חדות ומהירות. צריך להרוג את האינפלציה כשהיא עוד יחסית מתונה, כבר בחודשים הקרובים, ולא לתת לה להיגרר 5 שנים ומעלה. לדעתי, ככל שייקח זמן רב יותר לרסן את האינפלציה, כך גוברים הסיכויים להתפרצות סטגפלציה ולשנים ארוכות ללא צמיחה.

אני ערה לחלוטין לכך שהעלאות ריבית חדות ורצופות כאלה עלולות לדרדר את המשק האמריקני למיתון – תקופה של האטה ממושכת בפעילות הכלכלית, המתאפיינת באובדן מקומות עבודה, בסגירת עסקים ובירידות בשווי הנכסים הפיננסיים.

מצד שני, מיתון חד וכואב עדיף בהרבה מסטגפלציה ארוכה ומדממת.

אחרי הכל, מיתון הוא הדרך היעילה ביותר להרוג אינפלציה ממושכת.

מה כל זה אומר למשקיעים?

כששומעים על תופעות המאקרו המפחידות האלה – אינפלציה, סטגפלציה, מיתון – הדחף המיידי הוא לעשות משהו – כל דבר — כדי לגדר את החסכונות שלנו מפניהם.

הקריסה בשוקי המניות בשבועות האחרונים בוודאי לא מסייעת לשלוות הנפש של המשקיעים בתקופה הנוכחית.

גם לא נבואות הזעם של עיתונאים יודעי-כל שהחליפו הפחדות אפידמיולוגיות בהפחדות מאקרו-כלכליות וכעת מתיימרים לדעת במדויק לאן מועדות פניה של הכלכלה האמריקנית – מפלצת בת 23 טריליון דולר – על אינספור המשתנים הבלתי צפויים שמרכיבים אותה.

ובכן, הגישה שלי שונה.

אני בדעה שאם טווח ההשקעה שלכם נמדד בעשרות שנים, אין סיבה לבצע התאמות מיוחדות בתיק ההשקעות שלכם להתגונן מפני אינפלציה או כל סיכון מאקרו-כלכלי קצר-טווח אחר.

במקום לגדר או להדביק את קצב האינפלציה, נסו להכות אותה שוק על ירך. במקום לשמר כוח קנייה, נסו להגדיל אותו ככל הניתן.

מעשית, זה אומר לשמור על חשיפה משמעותית לנכסים עתירי סיכון, ומניות בראשם.

מניות, כזכור, מייצגות בעלות יחסית על חברות עסקיות.

חברות עסקיות הן אולי הנהנות העיקריות מאינפלציה גבוהה, מכיוון שלוותיקות ולאיכותיות שבהן יש כוח תמחור: היכולת להעלות מחירים מבלי לאבד לקוחות לטובת מתחרים.

חברות כאלה אמנם משלמות יותר על חומרי גלם וכוח אדם בתקופות אינפלציה ("תשומות"), אבל יש להן את היכולת לגלגל את העלויות הללו לצרכן הסופי, באופן שיבטיח שירוויחו גם מעבר לתשומות המתייקרות שלהן.

אם נחשוב על כך, נבין שזו אחת הסיבות לעליית המחירים מלכתחילה!

שוק המניות מייצג חלק סחיר בכלכלה הריאלית. אם סל הקניות הממוצע מתייקר ב-5%, אזי, בהיעדר משתנים אחרים, ההכנסות ושולי הרווח של הסופרמרקט צפויים לגדול ב-5%.

ואכן, זה אולי יפתיע ומנוגד להיגיון, אבל שולי הרווח (הכנסות פחות הוצאות, חלקי הכנסות) של חברות עסקיות נוטים דווקא לעלות בתקופות אינפלציוניות, כולל בתקופה האחרונה.

עלייה בשולי הרווח בתקופת אינפלציה מלמדת שלחברות רבות יש יכולת טובה לספוג אינפלציה ו"להעביר" אותה לצרכנים.

זה לא אומר, כמובן, שהדבר נכון לכל המניות.

היקום המנייתי כולל חברות שונות מזנים שונים. חברות צמיחה הפסדיות שמבטיחות רווחי עתק בעתיד לא יוכלו להתמודד היטב עם אינפלציה לעומת "פרות מזומנים" שמספקות מוצרים חיוניים כמו תרופות, מזון, טבק וכולי.

זו הסיבה שהיסטורית, מניות ערך (כולל מניות דיבידנד) של חברות בוגרות ורווחיות נוטות להניב ביצועים טובים יותר ממניות צמיחה.

בנוסף, אין להבין מכאן שחשיפה למניות לעולם מבטיחה הגנה הרמטית מפני אינפלציה.

שנות השבעים בארה"ב מספקות מקרה בוחן מעניין לצורך זה. השנים הללו התאפיינו באינפלציה גבוהה מאד. למרות זאת, רוב החברות שמרו על שולי רווח גבוהים והניבו, על אף האינפלציה, תשואה שנתית של כ-6%. הצרה היא שהאינפלציה באותן שנים עמדה על 7%, מה שהביא לתשואה ריאלית של 1%- לשנה.

במילים אחרות, מניות אינן גידור מושלם מפני אינפלציה, בוודאי כאשר התשואות הריאליות שלהן שליליות.

אז מדוע בכל זאת להחזיק מניות בתקופה של אינפלציה גבוהה?

מכיוון שהיסטורית, רוב שוקי המניות בעולם הכו את האינפלציה באופן משמעותי בטווח הארוך, בוודאי בהשוואה לתשואות שהניבו מזומן ואגרות חוב ממשלתיות.

שוק המניות האמריקני, למשל, הניב תשואה נומינלית של כ-10% לשנה מאז 1928, ובניכוי אינפלציה שנתית ממוצעת של כ-3%, מדובר בתשואה ריאלית של 7% בשנה. גם דיבידנדים צומחים בשיעור ממוצע של 5% בשנה.

במילים אחרות, אף על פי שהשקעה במניות אינה כרוכה ב"הבטחה" לגידור אינפלציה (בשונה, נניח, מאגרות חוב צמודות מדד), יש למניות פוטנציאל להניב תשואה גבוהה מאוד ביחס לנכסים אחרים.

זאת אומרת שבחלוף מספר עשורים ומחזורי שוק, מניות הניבו תשואות ריאליות גבוהות שהגדילו את כוח הקנייה של המשקיעים הרבה מעבר לקצב השחיקה שלו בידי האינפלציה.

הקריסה שאנו חווים בשבועות האחרונים בשוק המניות היא פועל יוצא של האינפלציה הגבוהה והניסיונות של הפד לרסן אותה דרך העלאת ריבית חדה.

אני לא חכמה מספיק כדי לדעת אם האינפלציה הגבוהה היא בת חלוף או שהיא תישאר כאן בעשור הקרוב. אני לא יודעת עד כמה החששות מהתמשכות האינפלציה מגולמות במחירי הנכסים. אני לא יודעת אם הפד יצליח לרסן את השד האינפלציוני בבקבוק.

אני יודעת שכמשקיעה לטווח ארוך, תהינה תקופות שבהן אצטרך להתמודד עם תשואות מאוד לא מרשימות.

ולמרות זאת, ממשיכה להזרים כסף פנוי לפלח המנייתי בתקופה זו, הן לקרנות המחקות והן למניות דיבידנד "זקנות" עם תזרים מזומנים בריא המחולק למשקיעים, במובחן מהשאלה אם השוק עולה או יורד.

אני עושה זאת משום שאני יודעת שהדרך הוודאית היחידה להפסיד כסף לאינפלציה היא להימנע מלהשקיע את החסכונות שלך, נקודה.

איך בכל זאת להתגונן מפני אינפלציה?

ועדיין, יתכן שהשקעה במניות בתקופה זו לא מאד רלוונטית למצבכם.

אולי אתם מבוגרים מאד, ללא הכנסה שוטפת, ולא יכולים לשאת את הסיכון הנלווה להשקעה במניות.

אולי אתם צריכים את הכסף בטווח הזמן הקצר – נניח, ב-5 השנים הקרובות — וחוששים שאינפלציה תכרסם בערכו.

אולי אתם פשוט לא מוכנים לסבול את התנודתיות קצרת הטווח של שוק המניות, וזה בסדר: הרי אם השוק צולל בטווח המיידי ב-40%-, אולי עדיף להישחק במזומן ב-5%- ריאלית.

במקרים אלה יש היגיון להטות חלק מהתיק באופן שיגדר את סיכון האינפלציה.

מה המשמעות של גידור אינפלציוני?

בכן, זאת אומרת שיש ציפייה שהנכס המשמש כגידור יגן מפני ירידה בכוח הקנייה של השקל בתקופות של עליית מחירים.

הצרה היא שאין גידור מושלם. כל פתרון כרוך בחסרונות שונים, והמשקיע חייב לשקול את החסרונות הללו כנגד התועלת שהוא מפיק מהגידור.

זהב הוא כנראה הנכס הראשון שיצוץ בראשכם כגידור מפני אינפלציה.

היסטורית, מחיר הזהב היה קורלטיבי לתקופות של אינפלציה גבוהה, בין היתר הודות לתכונתו כאוצר ערך: בשונה משטרות מזומן, אונקיית זהב היום קונה פחות או יותר את אותם הדברים שהייתה יכולה לקנות במאה ה-19.

אלא שחשוב לזכור שבמונחים ריאליים, מחיר הזהב נמצא הרבה מתחת לשיאו בשנות השמונים. למעשה, בשנות הצמיחה שאחרי האינפלציה של שנות השבעים, בין 1980 ל-2001, מחיר הזהב נחתך ב-80%. זהו סיכון שחשוב להיות מודעים לו.  בנוסף, יש לזכור שזהב נקוב בדולרים: אם הדולר עולה בתקופת אינפלציה, למשל עקב ציפיות להעלאת ריבית, מחיר הזהב לא יעלה בהתאם. מכאן שככל שהפדרל ריזרב יהיה ניצי יותר בנכונותו להעלות ריבית, העוצמה של הזהב כגידור מפני אינפלציה תתעמעם.

נפט באופן מסורתי מתייקר במקביל, ואף תורם ישירות, לקצב האינפלציה. למעשה, מחירי אנרגיה גבוהים הם אחד מהסימנים המעידים לקיומו של משבר אינפלציוני: הוצאות אנרגיה הן חלק משמעותי ממאזניהן של חברות ומתקציביהם של משקי הבית, ולכן עלייה במחירי האנרגיה עלולה להוביל לעליות חדות במחירי שאר המוצרים. כך למשל היה בחרם הנפט הערבי בשנות השבעים, שהצית עליית מחירים שבמהלכה מחיר הנפט עלה פי ארבע.

הצרה היא שנפט, ככל סחורה, הוא נכס מחזורי ביותר הנוטה לתנודתיות קיצונית, ומושפע מאד מגורמים גאו-פוליטיים. עלייה חדה במחירי הנפט עשויה להוביל בשלב מסוים להשמדת הביקוש עצמו (אנשים שיעדיפו להימנע מנסיעות ברכב, למשל), מה שעלול להוביל לירידת מחירים חדה. בנוסף, יש קוש טכני להיחשף לסחורות, שקרן קרנות עוקבות סחורות (ETC) חשופות לשורה של מניפולציות פיננסיות מורכבות (כמו front running).

נדל"ן הוא נכס "ריאלי" ומוחשי, המזוהה כגידור אפקטיבי כנגד אינפלציה. מחירי הנדל"ן נוטים לזנק בתקופות אינפלציוניות, ובמקביל מייצרים הכנסה פסיבית בדמות דמי שכירות שגם אותה ניתן להצמיד למדד. הסיבה העיקרית שנדל"ן נחשב לגידור יעיל מפני אינפלציה היא העובדה שרובו נרכש באמצעות הלוואות (משכנתא). האינפלציה מכרסמת בערכה הריאלי של המשכנתא, במקביל לעליית רכיב ההון העצמי ומחיר הנכס, והתוצאה היא שבעל הנדל"ן מרוויח בשני קצותיו של המתרס (פחות חוב ויותר הון עצמי). בהינתן אינפלציה של 5%, משכנתא של מיליון שקל תתכווץ במונחים ריאליים לחצי מיליון שקל בתוך 14 שנים. מכאן שמשכנתא בריבית נמוכה היא אחד הגידורים הטובים ביותר מפני אינפלציה.

למשקיעים ישראלים שחוו כמעט 15 שנים של שוק שורי דוהר במחירי הדיור יהיה קל להניח שנדל"ן הוא הגידור האולטימטיבי מפני אינפלציה, במיוחד נדל"ן למגורים. לצד זאת, חשוב לזכור שהשקעה בנדל"ן היא השקעה ריכוזית מאד, מתאפיינת בסיכון נזילות (קושי להמיר את ההשקעה למזומן במהירות) וסובלת מעלויות עסקה יקרות (מתווך, שמאי, עורך דין ועוד). בנוסף, למשקיעים רבים אין די הון עצמי שיוכלו לרתק מראש לצורך גידור.

אג"ח צמוד מדד מונפק על ידי כל ישות שמגייסת חוב מהציבור – בין אם ממשלת ישראל או תאגידים שונים. הייחוד של מכשיר השקעה זה הוא שהקופון, או הריבית התקופתית שתקבלו מאגרת החוב לאורך חייה, יעלה בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן.

אלא שחשוב לזכור שהאג"חים הצמודים הללו נסחרים בשוק. לכן, המחיר שלהם ינוע מעלה ומטה בהתאם לציפיות האינפלציה ולשער הריבית. התנודתיות הזו פירושה שאין ערובה מוחלטת לכך שתקבלו הגנה מפני אינפלציה, במיוחד אם האג"ח תומחר בצורה שגויה.

חשוב מכך – אג"ח צמוד מועיל כנגד התפרצות אינפלציה בלתי צפויה. הוא פחות מועיל לאינפלציה צפויה, שכבר מגולמת במחיריהן של האג"חים הצמודים. לכן רוב האג"חים הצמודים הנסחרים בבורסה כבר יקרים מאוד, והפקדונות הצמודים בבנקים (קרמבולות למיניהן) כמעט נעלמו כליל.

גם אם איכשהו תצליחו להניח ידכם על פיקדון צמוד מדד, או שתחזיקו אג"ח צמוד מדד על לפדיון, תגלו שאמנם קיבלתם הגנה מפני אינפלציה (תשואה ריאלית = 0%), אבל לא תצליחו להכות את האינפלציה. אם אתם עדיין בשלב הצבירה, הנכס הזה לא מאד מתאים לכם.

אג"ח ממשלתי ומזומן:  ככלל אצבע, מכיוון שאינפלציה שוחקת את הערך הריאלי של החוב, אינפלציה טובה לחייבים וגרועה מאוד לנושים.

אם אתם בצד שחייבים לו כסף – כמחזיקי אגרות חוב (במיוחד אג"ח ארוך) או מזומן,  למשל – אתם אלה שתצטרכו לשלם את החשבון.

לכן, מזומן ואג"ח לא-צמוד הם מקום רע להסתתר בו בתקופות של אינפלציה גבוהה.

ועדיין, אני רוצה להזכיר אותם כאן משום שהם עשויים להיות רלוונטיים מאד עבור מי שחושב ש-(1) ההתפרצות האינפלציונית כאן זמנית (2) בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית בקרוב.

פקדונות בנקאיים ואגרות חוב ממשלתיות יתחילו להיות מעניינים ככל שבנק ישראל יעלה את הריבית. חלק מהבנקים מציעים כבר היום פקדונות בריבית קבועה או משתנה של 2% ואף 3% לשנה לתקופה של שנתיים ומעלה. ככל שתקופת הנעילה ארוכה יותר, הריבית צפויה להיות גבוהה יותר.

לגבי אג"ח, העלאת ריבית צפויה כמובן לרסק את מחירו, אבל כזכור, מחירי אג"ח נמוכים פירושם תשואות גבוהות – מה שעשוי להיות אטרקטיבי בעיני משקיעים מסוימים.

כאמור, נעילה של הכסף בפיקדון או אג"ח כזה מומלצת רק למי שסבור שהאינפלציה שאנו חווים  כעת היא בת-חלוף בתקופה הקרובה. מטבע הדברים, אם האינפלציה בחלוף תקופת החיסכון תעמוד על 5%, והחיסכון יניב רק 3% בשנה, המשמעות היא הפסד ריאלי.

ההתנהלות האישית שלכם ושל משק הבית שלכם הוא כנראה הגידור האפקטיבי ביותר מפני אינפלציה.

אחרי הכל, מדד המחירים לצרכן מורכב מסל מסוים מאוד של שירותים ומוצרים, כשלכל מוצר או שירות משקל ספציפי. אם תטו את דפוסי ההוצאה שלכם כך שיכללו יותר מוצרים שירדו בערכם, ופחות מוצרים שעלו בערכם, תגלו שהיכולת שלכם להתמודד עם אינפלציה טובה בהרבה משל צרכניסט נבער שמבזבז את עצמו לדעת.

כמשקיעים לטווח ארוך, עדיף להתמקד בסיכונים בטווח הארוך, ולא בהיערכות לסביבה מאקרו-כלכלית זו או אחרת בטווח הקצר. לא רק שזה בלתי אפשרי לביצוע באופן עקבי, אלא גם חסר תועלת. תכנית ההשקעה שלכם צריכה להיבנות מלכתחילה באופן שייערך למיתון ואינפלציה, מתוך הבנה שמדובר בחלק בלתי נפרד מהשיטה הקפיטליסטית שכולנו מתמרנים במסגרתה.

הכניסו קצת יותר, הוציאו קצת פחות, חסכו קצת יותר, והשקיעו את ההפרש בנכסים מניבים הצומחים בקצב מהיר מהאינפלציה.

הירשם
הודע על
guest
104 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
דייר

תודה

אמנון

אני מחזיק הארי בראון כבר כמה שנים. כיוון שכדור הבדולח שלי היה מדוייק בזמנו, קניתי בית בתחילת הקורונה ונעלתי מחצית מההון שלי בריבית קבועה נמוכה. כעת, יש לי בעיה עם: – הפלח המזומן שקיים בהארי בראון – הכסף שנכנס מהעבודה שלי ושל זוגתי לגבי הראשון: אני חושב ליצור קשר עם הבנק ולבקש לשלם חזרה חלק הוסף מההלוואה, אם הבנק יתן תנאים טובים (כלומר ללא עמלות עונש של פירעון מוקדם). זו נראית לי בקשה הגיונית, כיוון שבסביבת ריבית גבוהה, הבנק יפסיד על ההלוואה שנתן לי, ויכול להלוות את הכסף שלי לאחרים בריבית גבוהה יותר. מצידי, אני מוריד את גודל ההלוואה, כלומר… קרא עוד »

טל שטרנגר

שלום אמנון, אם רכשת דירה ב 2020 כנראה שהמשכנתה שלך בריביות נמוכות (סביבה של 3% ומטה) שלא ניתן להשיג היום. בסבירות גבוהה אין לך עמלות היוון (״קנס״) על פרעון המשכנתה – מכיוון שהבנק מוכר את ההלוואה בריבית גבוהה יותר כיום וישמח להיפטר מהלוואה זולה שנתן (כך גם עובדת הנוסחה לחישוב עמלות ההיוון). אני הייתי חושב עשר פעמים לפני שהייתי מחזיר לקירות הלוואה בריבית נמוכה ופריסה נוחה, חשוב גם לציין שזה צעד בלתי הפיך. יש לך כסף נזיל – מצוין! הזדמנויות בשוק ההון כהשקעה לטווח ארוך – עדיפות עליונה, סכומים נוספים שאתה מסכים לנעול לתקופה בינונית – יכול לחפש השקעה אלטרנטיבית… קרא עוד »

קפצתי לרגע

לא מבין כלום בכלום, אבל תפדה את המשכנתא מחר. אין תחושה טובה יותר בעולם מהוודאות. והוודאות ממחר תהיה שהבית שלך הוא שלך. לא של הבנק, לא של המדינה, לא תשנה יותר הריבית ושכולם ימשיכו לעסוק במניפולציות וספקולציות, לך לים ושתה בירה עם האשה בשקיעה. אולי זאת לא ההשקעה הכי טובה במספרים, אבל בטוח הכי בריאה לנפש.

קוף שמבין

אשתדל לא לנסח תגובה מזלזלת או מתנשאת, אבל מזל שפתחת את הדברים שכתבת בכך שאתה לא מבין כלום בכלום, כי זה הדבר היחיד שאני יכול להסכים איתך ממה שכתבת פה. נניח ונשאר לבעל הנכס חצי מיליון שקלים, והלוואה חודשית של 4 אלף שקלים לעשר שנים הקרובות, אם אותו אדם יקשיב בעצתך ויכסה את המשכנתא מהחצי מיליון היחידים שיש ברשותו בע"וש, אז נכון הבית יהיה על שמו, אבל אם מחר מחרתיים יהיה איזשהו קושי, הרזרבה היחידה שתהיה ברשותו היא למכור את הבית!! להבדיל מאדם שימשיך לשלם את ה4 אלף החודשי, הבנק כביכול ימשיך להיות שותף בדירה, אבל היי, בכל קושי יש… קרא עוד »

לא מבין

זה מאוד תלוי – אם אתה לא מחזיר את צריך לשלם 4000 שקל בחודש. נכון שבסבירות גבוה תצליח לעשות את זה עם השקעה של חצי מליון. השאלה מה יקרה אם לא – כמה סיכון אתה יכול לקחת?

GL2018

שלום. תודה עבור פוסט. שאלה לגבי השקעות נמדדות "בעשרות שנים". הרי חברות עלות ויורדות במהלך עשורים כתלות בפעילות עסקית שלהם. אם הייתי משקיע בנוקיה לפני 10 שנים והייתי מחזיק במניות, ללא תלות באינפלציה הייתי נשאר עם הרבה פחות כסף. האם הכוונה ל"מדד" – השקעות בסל כללי של מניות על מנת לא לבצע עריכה כל כמה שנים אילו מניות להחזיק ואילו למכור.
תודה

GL2018

תודה רבה עבור תגובתך, פוסט מעולה.

ברשב

השקעה במדדים רחבים חושפת אותך גם לחברות "צמיחה" וגם לחברות חלשות באופן כללי שכפי שנכתב במאמר יפגעו יותר מהאינפלציה. האם לא עדיף למקד את ההשקעה בקרנות שמשקיעות בחברות ערך או בחברות דיבידנד או אפילו לטרוח ולבנות תיק מאוזן של כמה עשרות חברות ערך?

arn

1). אם תלקטי 100 או 200 מניות כאלו (אני מתכוון למניות ערך) עם רווחים נאים במשך כמה שנים ועם יחס הון למאזן סביר? הרי גם פגיעה בחברה ספציפית לא ימוטט את כל התיק. לחילופין אם תשקיעי חלק מהונך בקרנות נאמנות שמשקיעות במניות ערך ושהוכיחו בשנים האחרונות שהן מכות את מדדי המניות? (כמובן שאני לא מתכוון לכך שיש להשקיע את כל התיק במניות ערך. סביר להניח שיש להשקיע חלק ניכר גם בהשקעות סולידיות וגם החלק המנייתי לא חייב להיות כולו במניות ערך אלא חלק במניות ערך וחלק בקרנות נאמנות מחקות). 2) בנוסף האם השקעה בנדל"ן חייבת להיות מרוכזת? האם קרנות ריט… קרא עוד »

YossiN

פוסט משובח המשדר את ה"חבר'ה- תרגיעו" שכל כך נחוץ כעת

שתי הערות משלי להשלמה

ראשית, העלאת הריבית וירידות שערי מניות ואג"ח אלו שני תיאורים לאותה התופעה בדיוק. המתמטיקה חד משמעית- העלאת ריבית מורידה את שערי אגרות החוב באותה הדקה בהתאם לנוסחה ידועה מראש (היוון). זה, בתורו משפיע מיידית על שערי המניות

שנית, וזה אפילו כללי ועקרוני יותר: בזמן סערה- אל תזוז. הרוחות והכוחות המעורבים כל כך אדירים, אתה ואני יודעים כל כך מעט, שכמעט כל החלטה שנקבל תהיה אקרעית לחלוטין- חכה טיפה, תנשום כמה נשימות עמוקות ותחשוב. ב- 99% מהמקרים התגובה הנכונה ביותר היא לחכות קצת ולראות איך דברים מתפתחים.

זוהר

יוסי, לא הבנתי למה העלאת ריבית מורידה את המניות. אם תוכל להרחיב מעט להדיוטות.

עידו

המניות יורדות בהעלאת ריבית משתי סיבות מרכזיות:
1. הוצאות המימון של החברות עולות משמעותית (מה שמקטין את שורת הרווח).
2. יש פחות כסף זול למשקי הבית לקנות (ולכן הכנסות החברות קטנות).

daat99

יש לא מעט חברות ששורת הרווח שלהן גדלה בעקבות העלאות ריבית אבל גם מחירן "נדחף כלפי מטה" כשהריבית עולה. "פחות כסף זול" לא מחייב "פחות רכישת מניות" – הכסף יכול להגיע מכל מקום אחר ולהמשיך לזרום למניות כשהריביות עולות. מה שמוריד את מחירי המניות כקבוצה זה זמינות להשקעות "חסרות סיכון" עם פוטנציאל תשואה יותר גבוהה. ככל שהריבית במשק תעלה יותר אנשים יסתפקו בפיקדון בבנק במקום בהשקעות תנודתיות יותר (מניות/נדל"ן/קריפטו וכו'). אם למשל הריבית במשק תגיע ל-10% בשנה אז הרבה מאוד משקיעים יפסיקו לנסות לרכוש דירות עם שכר דירה של 2% (או את מדד המניות העולמי עם "תשואה ממוצעת לפני מס… קרא עוד »

רפאל

ובנוסף, ככל שהריבית גבוהה יותר, כך הריביות של האג"ח גבוהות יותר ונהפכות לאטרקטיביות ייתר, מה שגורם למשקיעים רבים להעביר את כספם מנכסים בעלי סיכון גבוה יותר (מניות) לנכסים בעלי סיכון נמוך יותר (אג"ח), מה שגורם לירידת מחירי המניות.

עברי

לזוהר, האטרקטיביות של מניות יורדת בהשוואה לאג"ח שנושאות את הריבית החדשה.
כאשר הבנק המרכזי מעלה את הריבית אז אג"ח חדשות אטרקטיביות יותר למשקיע ולכן מחירי אג"ח שכבר במחזור יורדים. במקביל, תנועה של משקיעים ממניות נושאות סיכון לתשואה טובה יותר יחסית לעבר וכמעט חסרת סיכון באג"ח מורידה את מחירי המניות בשוק.

arn

מה שאומרים המגיבים כאו – לא מובן כלל: לפני כן לא היתה אינפלציה והריבית בפקדונות היתה קצת יותר מאפס. התשואה הראלית היתה קצת יותר מאפס. היום יש אינפלציה של 5% – 6% לפחות והריבית בפקדונות היא 2% – 3% אז למה אתם חושבים שזה מצב יותר טוב וכדאי יותר להשקיע בפקדונות? לדעתי המצב בפקדונות היום הרבה יותר גרוע. התשואה הראלית שלילת. (למי שרוצה לדעת: הורי קנו דירה בשנת 1970 במחיר 45000 לירות שזה 4.5 ש"ח. אילו היו משקיעים כסף זה באג"ח לא צמוד עם תשואה של 10% לשנה (בריבית דריבית) – היה יוצא להם 900 ש"ח בלבד. מחיר הדירה כיום… קרא עוד »

אוהד

אולי כי עדיף חצי ציפור ביד מאשר אחת שלמה על העץ?
לי יש 70 אלף שקלים מה אני כבר יכל לעשות בשביל לא להפסיד 6% מהאינפלציה?
אז אני שמתי בפיקדון של 3% את הכסף ולפחות לא אפסיד את כל ה-6%

גיא

רק מציין שההתיחסות בפוסט היתה בעיקר לשוק ההון ונדלן למגורים. ההתייחסות לעולם ההשקעות האלטרנטיבי מצומצמת למדי, זהב.
יש עוד אפשרויות כגון קרנות חוב, מוליטיפמלי, עסקאות חוב ועוד שמעניקות גידור.
אולי המשקיע החכם צריך לדעת לתמרן בין של שלושת השבילים: נדל"ן למגורים, שוק ההון והשקעות אלטרנטיביות במינונים משתנים לפי התקופה.

אדם

מצויין, תודה. אשמח לשמוע דעתך לגבי דעיכת הדולר כreserve currency יחיד בעולם, והמשמעויות למשקיעים

רפאל

ובקצב הנוכחי של העלאות הריבית בארה"ב, סבירות גבוהה שהדולר ימשיך להתחזק בזמן הקרוב… מה שעוד יותר מוריד את הכדאיות בגידור מט"ח.

עפר

השקעה בבורסה האמריקאית ב-etf למיניהם למעשה גם היא השקעה מטחי״ת ב-$ והקטינה משהו את ההפסד הכולל .

אורי

תודה על הכתבה. זה בערך מה שאני עושה.
חשוב גם לא להכניס רגש ופשוט לחכות שזה יעבור.

אמנון

אני מחזיק הארי בראון כבר כמה שנים. כיוון שכדור הבדולח שלי היה מדוייק בזמנו, קניתי בית בתחילת הקורונה ונעלתי מחצית מההון שלי בריבית קבועה נמוכה. כעת, יש לי בעיה עם: – הפלח המזומן שקיים בהארי בראון – הכסף שנכנס מהעבודה שלי ושל זוגתי לגבי הראשון: אני חושב ליצור קשר עם הבנק ולבקש לשלם חזרה חלק הוסף מההלוואה, אם הבנק יתן תנאים טובים (כלומר ללא עמלות עונש של פירעון מוקדם). זו נראית לי בקשה הגיונית, כיוון שבסביבת ריבית גבוהה, הבנק יפסיד על ההלוואה שנתן לי, ויכול להלוות את הכסף שלי לאחרים בריבית גבוהה יותר. מצידי, אני מוריד את גודל ההלוואה, כלומר… קרא עוד »

אבי

מעולה – בדיוק הפוסט שחיכיתי לו.

יוסי

מאלף ופוקח עיין רב תודות

אפרת

לגזור ולשמור

אליק

תודה רבה דורין
התגעגענו

זוהר

תודה רבה. מעניין וכתוב בצורה בהירה.

אלי

תודה על מאמר כתוב היטב.
בפסקה לפני האחרונה נשמטרה ר' בסוף המשפט:
"בטווח הקצ."

עמית

הפתרון לאינפלציה עבורי הוא להתנתק מהרעל בחברה המודרנית הזאת.
זה קצת קשה עם האמונות האלה שטכננולוגיות "מתקדמות" כמו סמארטפון הן חובה, ולכן חובה לבזבז. בשבילי סמארטפון הוא עדיין טלפון, וטלפונים לא אהבתי גם בימים של טלפון החוגה הישן וה"טוב".

א. סטאחנוביץ

גם אני לא ממש מבין את הקונספט של הטלפון. אם אתה רוצה להגיד משהוא למישהוא והוא לידך, אז אתה מסתכל עליו ואם הוא שקוע ומרוכז במשהוא תחשוב פעמיים לפני שתפריע. אבל כשמטלפנים מצפים שבן אדם יעזוב הכל ויענה עכשיו. ועם כל הווצאפים המודרניים זה עוד הרבה יותר גרוע. בסוף הנכס אולי הכי יקר שיש לנו זה היכולת למקד את המחשבה בנושא שאנו בוחרים לאורך זמן

עמית

פוסט מעולה, תודה.

לרון

תודה,נהדר ,אין יותר טוב/ה כמו תמיד

אנונימי

היי
כתבה טובה ומסכמת יפה את המצב. האינפלציה יכולה בתיאוריה להוביל גם לאינפלציה בצד השכר ולסחרור אינפלציוני.
לצערי, אחרי 3 שנים בחברה בה אני עובד קיבלתי העלאת שכר די עלובה של פחות מ 6%, שבמונחים שנתיים היא פחות מהאינפלציה המצטברת. תוסיפי על העליה במדד גם את הריבית על המשכנתא, ויש תנועת מלקחיים חונקת. בפועל, בכדי לצמצם עלויות מכרנו את הרכב היחיד של המשפחה ואנחנו (בעיקר אני) מתנהל ברגל ובתחבורה ציבורית לעבודה. אם בני הזוג אינם עובדים במשרה עם שכר גבוה, יש קושי אמיתי לא רק לחסוך אלא אפילו לסגור את החודש במאזן 0.
מתפלל שההתאוששות בשוק הנדלן יקרה במהרה…

דורה

תודה אני באמת בדילמה כי בעוד 4 שנים יוצאת לפנסיה והכספים מושקעים במניות ואגח בעיקר במסלול כללי האם יש משהו שכדאי לעשות להסיט כספים למסלול אחר?

שלום

להתפלל

ברוש1

הסטה עכשיו של הכספים נועלת את ההפסדים. לא יודע מה עדיף אבל צריך להיות מודע

שייקה

נשמח לדוגמאות ריאליות להשקעה

דניאל

תודה רבה על המאמר.
אנחנו בדיוק בצומת דרכים כי השקענו במניות בסיכון בינוני לפני עשור אבל עכשיו זקוקים לו לצורך שיפוץ בלתי נמנע ודי דחוף.
אז מצד אחד הרווחנו עם השנים ומצד שני רואים את הירידה דווקא עכשיו 🤭
שוקלים אם לקחת הלוואה בריבית סבירה מתוך תלוש השכר על פני הוצאת הכספים במצב של ירידה.

אראל

הי דניאל בראייתי, בטווח הקצר, אם התזרים החודשי שלכם יודע לספוג את החזר ההלוואה (אף במחיר של הפחתה מסוימת בהוצאות אחרות), זוהי הדרך המומלצת שכן ההשקעה שלכם תמשיך להנות מאפקט הריבית דריבית ללא צורך בתזמון השוק (מי יודע מתי השוק הדובי יסתיים…). עם זאת, הנ"ל נכון כל זמן שריבית ההלוואה אכן אטרקטיבית ביחס לתשואה הצפויה מההשקעה (במקרה שלכם עם סיכון בינוני אני רק יכול לנחש שמדובר על לא יותר מ-5-7% ברוטו. אני מקווה שהלוואה מהתלוש משמעותה ריבית הרבה יותר טובה מאשר ריביות מסחריות של הבנקים). בראייה לעתיד: רצוי שתבנו חסכון חירום מכובד במכשירים סולידיים כדי לתת מענה להוצאות בלתי צפויות… קרא עוד »

dagan

מכונן.
תודה.

תמיר

מדוע עליית הריסית מורידה את מחירי האג״ח? הרי הריבית עולה ואיתם התשלומים שהגוף החייב משלם למחזיק האג״ח.

בבקשה

ההסבר הזה צריך להיות בגוף הפוסט, איכשהו, כשמדובר באג״ח כל ההבנה הכלכלית שלי (ונראה גם של אחרים) מתפוררת.

אוהד

לא ברור לי איך המנגנון הזה עובד כאשר מדובר בקרן סל של אג"ח.
הקרן לא אמורה לקנות ולמכור אג"חים כל הזמן בהתאם למדיניות הקרן? ובכך במקביל למכור אג"ח ישן בריבית נמוכה ולקנות אג"ח חדש בריבית גבוהה?

המפקפק

לגבי נדל"ן, לא ברור לי למה שהוא יעלה
לאור עליית המדדים, הריביות על המשכנתאות גדלו משמעותית (ויגדלו עוד)
זה אמור להקטין את ההיצע

דבר נוסף, אם פעם 2.5% תשואה היה מרגש, עכשיו עדיף לקנות אג"ח על פני דירה (או אפילו פקמ)

לא רואה הגיון שמשקיע יכנס לנדלן בשלב הזה

ניר

עוד דרך להיות מוגן מאינפלציה- להיות עם שכר צמוד למדד כמו של מגזרים מסיימים בשוק העבודה P:

שייקס

שאלה פחות קשורה: שאני רואה באגח תשואה ברוטו של -0.4 מינוס. מה אני רואה בעצם?
לדוגמה באגחים קונצרניים צמודים ל3-4 שנים בערך.
מה זה בעצם התשואה ברוטו? ולנה במינוס?

Chen

הפוסטים שלך עושים לי סדר בראש במיוחד בתקופות כאלה סוערות בשוק ובכלל בעולם.. אני למזלי "חזיתי" את האינפלציה שכרגע פה (זה היה סוג של ניחוש מושכל נקרא לזה ככה :-)) וביצעתי התאמה במסלול המשכנתא שלי כך שמיחזרתי אותה (ללא עלות – הטבה שקיבלתי בזמנו מהבנק) ואת המסלול צמוד המדד הפכתי למסלול קבוע. אז נכון, יצא לי שבהחזר החודשי אני משלם 200 שקל יותר על המשכנתא, אבל מה שקורה כרגע הוא כמו שאת אומרת, האינפלציה שוחקת את החוב כיוון ששתיים מהמסלולים מהמשכנתא שלי הם בריבית קבועה שהיא לא כזאת גבוהה. ה-200 שקל האלה גם ככה עלו "תודות" לעלייה במדד שקט נפשי,… קרא עוד »

תומר

שאלה לגביי שחיקת הערך של ההלוואות בעקבות האינפלציה.

אם אני מבין נכון הנ"ל עובד רק אם המשכורת עלתה בהתאם. אם אני מרוויח בעוד 14 שנה את אותו הסכום נומינלית אזי "נדפקתי" מבחינה ריאלית: יש עדיין ריבית על ההלוואה ולחיות עולה יותר.

וכן, יש מקצועות השכר לא באמת עולה עם השנים. וכן, אני יודע שזאת הבחירה שלי.

אני בסך הכל מנסה להבין יותר טוב את העולם..

רבקה

שלום, רציתי לומר שני דברים: 1. האינפלציה בפועל, לפחות בארה״ב כפולה ממה שציינת. השילטונית בארה״ב שינו 30 פעם מאז שנות ה 80 את שיטת החישוב של ה CPI. הסיבה לכך היא שלא רצו לשלם קיצבאות לזכאים. יש כלכלן בשם ג׳ון וויליאמס שעשה את החישוב במאי השנה, באותה צורה שהיו מחשבים בשנות ה 80. יצא לו משהו בין 16 ל 17 אחוז! 2. למיטב הבנתי מניה באמת שייכת למישהו רק אם יש לו תעודה על כך מהחברה שהנפיקה את המניה.

ICEMAN

סיקרנת אותי, אז הלכתי ובדקתי. ג'ון ויליאמס מדבר על השינוי העיקרי שעשו בחישוב המדד האמריקני ב-1980, והוא דומה למה שנעשה פה בישראל בסוף שנות התשעים כמדומני: הפרמטר של הדיור בתוך המדד הוחלף ממחירי הדירות למחירי שכר הדירה.   האינטרס של המדינה ללחוץ למטה את מדד המחירים לצרכן ברור לחלוטין. הקצבאות ותוספות היוקר במגזר הציבורי הן הסיבה הטריוויאלית, אבל יש עוד. וגם זה שהמעבר מיתן את עליית המדד הוא קונצנזוס. לשכר הדירה יש את הנטייה לרדוף בעצלתיים אחר עליית מחירי הדירות. אם לבעל המכולת שלך קשה להרים את המחירים ללקוחות שלו בשל עליית המחירים של המוצרים, ברור שלבעל הדירה (שנתפס כבעל… קרא עוד »

James

אבל מה צומח? הכל נופל… (לגבי פסקת הסיום)

סול

לא שאני איזה חסיד גדול אבל איפה הקריפטו בכל הסיפור הזה?
הכי אחד מעקרונות הבסיס של הקריפטו הוא להיות אלטרנטיבה לפיאט, שרובו מבוסס על חוב שגורם לכולם למרדף, וגורם לפוליטיקאים לרצות אינפלציה כי כפי שכתבת זה שוחק את החוב הלאומי. אנחנו חיים בעידן שיש אלטרנטיבה, בדיוק לדבר שגורם לאינפלציה, אין יתכן שהוא לא מוזכר כאן?

איצקו

הוא לא מוזכר להערכתי כי לאחרונה הוא מגלם מראה לשוק המניות. אם פעם הוא היה נחשב ייחודי, כיום הוא עוד אפיק "השקעה" המגיב לרחשי השוק בדיוק כמו שוק המניות ואף באגגסיביות יתר כיאה למשהו ספקולטיבי.

המגיב מחזיק במטבעות וממתין לפריצה הגדולה שלו 🤣

האיצקו

כה אמר פיטר לינץ' בשנות ה90 – כל מה שצריך לדעת על שוק המניות זה שכל שנתיים הוא יורד בכ-10% וכל 6 שנים בכ-20% – 30%. אינפלציה תמיד הייתה ולאורך זמן זה פשוט לא צריך להשפיע על אם להכניס כסף לשוק ההון או לא.. לנצל את הירידות ולקנות במחירי מבצע.
את מלכה!

כעעי יייי

למרות שהפט אמור להיות גידור טוב מחיר החברות שסוחרות בו בקריסה חופשית.

הזדמנטת למי שחושב שלא יהיה מיתון משמעותי

אסף

פוסט מעניין ביותר.
שאלה שעולה כמעט בכל שיחה בתקופה הזאת היא האם עכשיו זה זמן טוב ״להיכנס״ להשקעה מנייתית סולידית חדשה בעוד השוק נמוך יחסית (לדוג׳ dow jones או s&p)

Satoshi

כמה דברים חשובים שצריך להוסיף לפוסט:

  1. ביטקוין הוא בהחלט מגן אינפלציה. מי שרכש ביטקוין במרץ 2020 כשהתחילו להדפיס כסף, מרווח היום בכמעט 300% ביחס לSP500. אם מדובר על טווח יותר ארוך כולנו יודעים מי המנצח.
  2. דיפלציה היא לא בהכרח משהו רע, אלא כאשר מדובר על דיפלציה שקוראת בתוך מערכת מוניטרית אינפלציונית

(25) Dismantling IDIOTIC Deflation Ideas – YouTube

משה

תודה על הכתבה, יש לזה ביסוס מדעי?
"זו הסיבה שהיסטורית, מניות ערך (כולל מניות דיבידנד) של חברות בוגרות ורווחיות נוטות להניב ביצועים טובים יותר ממניות צמיחה."

עידית

תודה רבה על המאמר המושקע הזה. אוסיף את דעתי הצנועה לגבי קניית דירה להשקעה בימים אלו. בהתייחס למחירי הדירות ולהוצאות הנילוות ולכל ההוצאות הכרוכות בהחזקת דירה מושכרת, תיקונים וכ'ו. סביר להניח שהתשואה תהיה נמוכה מאוד. יש אפשרויות אחרות בשוק ההשקעות האלטרנטיביות שיכולות לתת תשואות די גבוהות יחסית להשקעה בסיכון נמוך, וזאת בלי כל הטירחה וההתעסקות עם נכס מושכר. אני מדברת על תחום ההלוואות החוץ בנקאיות. חברות ה PTP. כמובן שיש לבחור מביניהן, מדובר בסקר שוק פשוט. מכיוון שהמדינה מעודדת את התחום הזה, למשקיעים שם יש אפילו הנחה במס על רווחי הון (אני לא יודעת אם בכל החברות הללו יש הנחה… קרא עוד »

חן :)

זה לא נכון להגיד שבהלוואות חברתיות (PTP) יש סיכון נמוך יחסית.
בשביל להבין מה הסיכונים ממליצה לקרוא את הפוסט של הסולידית שנקרא "שירת הסירנה של ההלוואות החברתיות"

אור

שאלה קצרה, אם יוצאים מנקודת הנחה שיקחו בין שנתיים ל-5 שנים לצאת מהמשבר ולראות עליה בערכי המניות, לא עדיף להשקיע במשהו סולידי בשנתיים הקרובות (נניח אג״ח) ואז לחזור לתכנית ההשקעה המקורית?
ככה אתה מרחיק את עצמך מהשוק בתקופות של ירידות וחוסר ודאות וחוזר אחרי שראית התאוששות.
כמובן שתפסיד את חלק מהעליה אבל העליה במחירי המניות לא קורית ביום אחד, זה תהליך, אז אתה מצטרף באמצע שלו

ברשב

גם אגחים יורדים בטוח הקצר במצב של אינםלציה. פשוט העלאות הריבית פותחות אלטרנטיבות טובות יותר והאגחים הקיימים יורדים בהתאם. כמובן שאם תחכה עד הפדיון של האגח זה לא משפיע. אפשר להכנס לאגחים עם מחמ קצר (פידיון צפון קרוב) אבל התשואה שתקבל תהיה זעומה.

איציק

פוסט מצוין כל הכבוד

Shirli

את גאונה ורהוטה! תודה על שיתוף התובנות ♥️🌷

Luly

תוהה לגבי השקעה בקרנות ריט, מגוריט. מצג אחד השקעה בנדלן, שיכולה להיות טובה למישהו שמעריך ששוק הנדלן יעלה, שמעוניין לקנות בעתיד דירה , הגנה מפני איפלציה וכו׳. מצד שני 47% מס על הדיבידנדים. האם כדאי???

LESS_IS_MORE

TLDR:
אינפלציה שוחקת השקעות.
עדיפות לסחורות ואולי אג"ח צמוד.

Outsider

יש הרבה הגיון בפוסט. אבל יש לי הערה קטנה. הכסף הזול שזורם לשוק מאז 2008 גורם לאינפלציה כבר מ-2009. מדד S&P 500 עלה מהתחתית ב-2009 עד לשיאו בתחילת 2022 יותר מפי 7 , מעל ומעבר לגידול האמיתי של החברות המרכיבות אותו. בהדרגה החלה אינפלציה במחירי הנדל"ן שלא נכללים בCPI מדד Case Shiller יותר מהכפיל את עצמו מאז התחתית ב-2012. האינפלציה במחירי מוצרי צריכה היא רק שלב אחרון בתהליך שהחל לפני 15 שנה, הזרמת כסף אדירה של הבנקים המרכזיים. בתחילה ההזרמה הלכה לשוק ההון ולכן התבטאה בעליית מחירי מניות לאחר מכן עברה לעשירים והמעמד הגבוה שלא צורכים הרבה יחסית אבל משקיעים… קרא עוד »

שרה

תודה על הפוסט. יש לי שאלה לגבי הפסדי הון ואזרחות אמריקאית. אני על הפסד של 16% בקרנות נאמנות ישראליות שרכשתי לאחר הירידות האחרונות. ולאחר קריאה פה בבלוג על אזרחים אמריקאים הבנתי שכדאי שחליף אותם בקרנות נאמנות אמריקאיות. עכשיו השאלה היא האם כדאי למכור עכשיו כשאני בהפסד ולהחליף בקרנות נאמנות אמריקאיות (ולהרוויח את הפסדי ההון בישראל ,לא יודעת אם אני יכולה בכלל להשתמש בהם בתור אמריקאית?) או לחכות עד שנגיע בחזרה לשווי שהיה כשרכשתי אותם ואז למכור ללא תשלום מס ולרכוש קרנות נאמנות אמריקאיות, ואז ביום שאמכור אותם אשלם פחות על הרווח? מה אומרים? ואגב, יש פה מישהו שיכול להמליץ על… קרא עוד »

טל ז

הי,
כרגיל מאמר נהדר!
אשמח אם תוכלי להרחיב מדוע סביבת אינפלציה וריביות גבוהות דווקא תעלה את מחירי הנדלן?
ריביות גבוהות= עלות מינוף גבוהה יותר= שחיקת התשואה= ירידת הכדאיות לרכישת נדלן להשקעה= הרחקת פלח קונים מסויים= ירידה בביקוש= ירידה במחירים.

לא כך?

מיכאל

פוסט מרתק. אני רק חושב שהדפסת כסף היא ביטוי למדיניות מוניטרית קיצונית ולא מדיניות פיסקאלית. ההחלטה נתונה בידי בנקים מרכזיים בדרך כלל, ולא בידי ממשלות.

Satoshi

ביטקוין.

כימאי

קזינו / הונאת פונזי

ארי

בשורה התחתונה מי שצריך את הכסף בטווח של פחות מ5 שנים לא יכול להסתכן עם שום מכשיר תנודתי, משמע האופציה הטובה ביותר היא פיקדון בנקאי. גם 2.5% זה עדיף על כלום, וזה ללא סיכון ממשי בהנחה שהולכים על בנק רציני

ברשב

אפה מקבלים 2.5% על פיקדון? אולי אם אתה סוגר לשנים רבות.

Shiri

מה להערכתך יהיו המוצרים שירדו בערכם לעומת אלו שעלו? ממש קשה לי למצוא כאלה, כי הכל עלה, לא?

דורון

היי,
תודה על הפוסט והמידע.
אשמח להסבר איך האינפלציה שוחקת את הריבית על הלוואות (משכנתה) ובמה זה מתבטא (אשמח לדוגמה).
תודה מראש.

סקפטי

זה יותר סוג של סיסמה ולא מתאים לכל המקרים – נכון רק בהנחה שההכנסה שלך (נטו) עולה לפחות כגודל האינפלציה, אם ההכנסה שלך עולה אפילו בברוטו אבל אחרי מיסים בנטו היא כמעט לא עלתה – חוב המשכנתא נשאר כמו שהוא ואפילו מכביד יותר – כי שאר המוצרים עלו.

שלומי

סולידית יקרה
מדוע יש רווח בעת לקיחת משכנתא(הלא צמודה למדד)? נכון שהערך הראלי יורד, אך הבנקים מגינים על עצמם בעליית הריביות בשאר המסלולים

אשמח להסבר

תודה!

daat99

הריבית בשאר המסלולים עולה בלי קשר (ישיר) לבנקים. הריבית במסלול הפריים עולה בגלל בנק ישראל (אין לבנקים שליטה על בנק ישראל) הריבית במסלולי ה-"משתנה כל" לרוב צמודים לריביות של אג"חים ספציפיים וגם עליהם אין לבנקים שליטה (עד כדי ניסיונות לא חוקיים של מניפולציה על השוק כמו שהם עשו בשנות השמונים) הריבית במסלול "קבועה" לא משתנה כל חיי המשכנתא תשים לב שכל שינויי הריבית במסלולים הנ"ל מתעלמים מרמת האינפלציה (שינויים במדד המחירים לצרכן). אם אחד המסלולים מוגדר כ-"צמוד למדד" אז הקרן עצמה עולה כשיש אינפלציה גבוהה ואין שינוי בריבית (למעט העובדה שעכשיו צריך לשלם ריבית על קרן יותר גדולה וחייבים לבנק… קרא עוד »

רוני

פוסט – ללקק את האצבעות ! לא האמנתי שאשרוד פוסט ארוך כול כך , אך הוא היה אקטואלי והיתלבש לי היטב על מה שקורה בשוק כך שהיתמדתי עד סופו. תודה על ההשקעה שניתנת לכול מתעניין.

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן