בית » השקעה באג”ח ממשלתי בתיק השקעות סולידי

השקעה באג”ח ממשלתי בתיק השקעות סולידי

אגרות חוב (אג”ח) לטווח ארוך הן מרכיב חיוני בכל אסטרטגיית השקעה סולידית, ובכלל זה בתיק ההשקעות הסולידי של הארי בראון.

אגרות חוב מספקות הגנה לתיק ההשקעות במגוון תרחישים כלכליים. בתקופת של צמיחה כלכלית, האג”ח מייצרים הכנסה קבועה במקביל לעליית שערי המניות.  כשהשוק מתמודד עם דפלציה (והורדת ריבית), שוק המניות קורס וכך גם מחיר הזהב, אולם מחיר האג”ח מזנק באופן שמקזז את ההפסדים בנכסים הללו.

מחירי האג”ח יצנחו בחדות בתרחיש כלכלי של אינפלציה גבוהה, זאת לנוכח השחיקה בשווי המטבע והעלייה הצפויה בשער הריבית בעקבות האינפלציה. עם זאת, בתרחיש של אינפלציה קיצונית סביר שמחיר הזהב יעלה בערכו בחדות באופן שעשוי לקזז את ההפסדים הכבדים באג”ח.

כדי שפלח האג”ח בתיק ההשקעות יוכל למלא את ייעודו, על המשקיע לקנות את אגרות החוב האיכותיות ביותר שבנמצא. משקיע ישראלי יקנה לפיכך אגרות חוב ממשלתיות, המוגנות במידה רבה מפני סיכון אשראי וסיכון חדלות פירעון (קרי, הסבירות שהלווה לא יחזיר את ההלוואה) וסיכון פירעון מוקדם.

בראון טען כי יש להקפיד לרכוש אגרות חוב ממשלתיות שקליות נומינליות (לא צמודות) עם תקופה לפדיון הנעה בין 25 ל-30 שנה. יש להחזיק את אגרות החוב עד שנותרו 20 שנים למועד הפדיון. במועד זה יש למכור אותן ולרכוש אגרות חדשות לתקופה של 25 או 30 שנה.

לא כל סוגי האג”ח מתאימים לקנייה. יש להימנע מלרכוש אגרות חוב החשופות לסיכוני אשראי, סיכוני פשיטת רגל, סיכוני פרעון מוקדם וסיכונים פוליטיים. זכרו שהשקעה באגרות חוב נעשית למטרת הגנה על התיק – לא למטרות ספקולציה. לכן, אל תרכשו אג”חים ממשלתיים צמודי מדד, אג”חים שהונפקו על ידי ממשלות זרות מלבד ממשלת ישראל, אג”חים קונצרניים או אג”ח זבל (שלא בדירוג השקעה).

אם אתם מתנגדים עקרונית להשקיע באג”ח שהנפיקה ממשלת ישראל, בחרו קרן המחקה מדד אג”ח קונצנרני בדירוג השקעה מירבי (AAA)  ולטווח ארוך ככל האפשר. ודאו כי אתם מבינים את התורפות שנוצרות אגב יישום גישה זו. ככלל, עדיף תמיד להחזיק באג”ח ישירות ולא באמצעות קרן, בין אם תרכשו אותו בבורסה או בעת הנפקת אג”ח בבנק ישראל. 

למידע נוסף על אודות שילוב אג”חים בתיק ההשקעות קראו כאן.

9 תגובות

  1. ירון זהבי

    מה הסיבה להעדיף אגרות חוב לא צמודות? אם יש 2 אגרות חוב לאותו משך זמן באותה ריבית, אחת צמודה והשנייה לא, האם במדינת ישראל שהיא לדעתי היסטורית אינפלציונית, גם אם אינפלציה מתונה בשנים האחרונות, אין יתרון להצמדה למדד כדי למנוע שחיקה של הכסף?

  2. מן הסתם הריבית על האג”ח הצמודה ולא צמודה לאותו פרק זמן היא לא זהה. אם היא זהה אז כמובן שהצמודה עדיפה, זה פשוט לא קורה. הריבית על האיגרת הצמודה תמיד תהיה נמוכה יותר. השאלה היא רק האם הפער הזה בין הריביות שווה את הסיכון הנוסף או לא, ועל זה אפשר לענות רק בדיעבד…

  3. “בראון טען כי יש להקפיד לרכוש אגרות חוב ממשלתיות שקליות נומינליות (לא צמודות) עם תקופה לפדיון הנעה בין 25 ל-30 שנה. יש להחזיק את אגרות החוב עד שנותרו 20 שנים למועד הפדיון. במועד זה יש למכור אותן ולרכוש אגרות חדשות לתקופה של 25 או 30 שנה.”

    לא יותר יעיל מבחינת מס לקנות קרן אג”ח ארוכות פטורה שבעצמה מוכרת את האג”ח כשנותרו 20 שנה (או מספר שרירותי גדול אחר) שנים לפידיון וקונה חדשים? בצורה כזו לא נוצר אירוע מס בכל קנייה ומכירה כזו אלא רק במימוש שיכול להיות בעוד עשרות שנים (או בימי חייהם של הנכדים או הנינים שיירשו את הכסף).

    • הבעיה עם זה אורן היא שאין מוצר מדדי מתאים בארץ שיאפשר זאת. בחו”ל יש לך קרן בשם TLT שעוקבת אחר treasuries עם מועד לפדיון של 20 שנה ויותר. בישראל יש לך מדד אג”ח בריבית קבועה 5+ שנים. זה אומר שהקרן תחזיק אגרות חוב עם מח”מ קצר מדי לענייננו, מה שלא יספק upside מתאים בתרחיש של דפלציה. אני חושבת שהארי בראון היה סבור שממשלתי שקלי 0142 היא בחירה מתאימה בהינתן שזהו האג”ח הממשלתי הארוך ביותר (והמסוכן ביותר) כיום.

  4. ירון זהבי

    תודה אורן ודורין,
    שאלה נוספת – כיצד ניתן לרכוש אג”ח במחיר זול? המחירים בהם נסחרים האג”חים כיום הורסים את התשואה שבהחזקתם עד לפדיון (המחיר גבוה מהקרן). האם אפשר לרכוש אג”ח ממשלתי בעת ההנפקה?

  5. אפשר, אבל זה לא יעזור לך, כי האג”ח החדשים גם ככה מונפקים עם ריביות מאוד נמוכות, שיוצאות שקולות לתשואה של האג”ח הישנים.

  6. הקישוריות שבורות.

  7. “עם זאת, בתרחיש של אינפלציה קיצונית סביר שמחיר הזהב יעלה בערכו בחדות באופן שעשוי לקזז את ההפסדים הכבדים באג”ח.”

    כמה זהב אמור להיות בתיק כדי לכסות על מפולת אג”ח שקלית בזמן אינפלציה גבוהה ?

  8. זיו שורק

    הלינק במילה “כאן” בסוף הפוסט לא עובד. אשמח אם יתוקן – אני מאוד רוצה לקרוא יותר בנושא

השאר תגובה