המירוץ לדירה והפטאליזם של YNET

ה

YNET עשו זאת שוב. אחרי פרויקט “הדור האבוד“, אתמול בבוקר פורסמה כתבת ראשית על זוגות אומללים בישראל שמרוויחים קרוב ל-20,000 ש”ח בחודש ועדיין ולא מצליחים לחסוך כסף ב”מרדף הבלתי אפשרי אחרי רכישת דירה.” 

אני לא מעוניינת להיכנס לניואנסים על אודות בועת הנדל”ן בישראל, בין אם יש כזו ובין אם לאו. אני מכירה בכך שמחירי הדיור בישראל זינקו בשיעור חד יותר מהשכר הממוצע; שכדי לקנות דירה בישראל דרושות 100+ משכורות חודשיות; ושהבנקים דורשים הון עצמי גבוה יותר ויותר בתמורה למשכנתא.

ויחד עם זאת, מה שקשה לי לקבל כאן הוא את הפאטליזם הנשקף מכתבות מסוג זה. הן מנוסחות במונחים חד-משמעיים – “מרדף בלתי אפשרי”, “קיר הברזל של המציאות הישראלית”, “מלחמה שקשה לנצח בה”, “לא מצליחים”, “לא מסוגלים”.

אלה מושגים קשים. בלתי אפשריים. בלתי ניתנים לביצוע.

פאטליזם בתקשורת, בפרט בהקשר הפיננסי, הוא דבר מסוכן מאוד. כשאתר האינטרנט המוביל במדינה מתאר את המציאות במונחים פטאליסטיים, קוראיו מקבלים לגיטימציה לאי-פעולה: “הנה, אף אחד לא מצליח לחסוך. תראו את החבר’ה האלה, עושים 20K בחודש ולא מצליחים לחסוך. אז מי אני כי אלין? המערכת אשמה, לא אני. אם אף אחד לא מגיע לחלץ אותי, אני יורד מהארץ! אבל קודם – גיחה קטנה לברלין/ קופיפי / מאצ’ו פיצ’ו … )

כמובן שזו בדיוק הסיבה שכתבות מהסוג הזה זוכות לפופולאריות (579 תגובות, לא פחות). אנשים אוהבים לקרוא כתבות שמנחמות אותם, מעודדות אותם לחשוב שהם לא אשמים, ושמוטב שימשיכו לעשות מה שתכננו בלאו הכי: לא כלום.

אני יודעת מניסיון שלפאטליזם הזה אין שחר. אני יודעת מניסיון שאדם שבוחר לחסוך 70% ומעלה מהכנסתו יכול להגיע להון עצמי בעל שש ספרות תוך מספר חד ספרתי של שנים.

אך את התקשורת הישראלית זה לא מעניין. חיסכון לא מביא רייטינג, כנראה. אחרת אין הסבר לכך ש-YNET מתעלמים, כמעט בעקביות, מצדו השני של המטבע: אחריותן האישית של המשפחות הללו לגורלן הפיננסי.

חיפשתי ולא מצאתי התייחסות למאמצים האקטיביים שעשו אותן משפחות במסגרת ה”מרדף” אחרי רכישת הדירה. קיצוץ בהוצאות? הגדלת שיעור החיסכון? מי יודע. הרמז היחיד שקיבלנו הוא כמה תמונות שצולמו, כך ניתן להתרשם, ביעדים אקזוטיים בחו”ל. האם אני היחידה שעושה כאן 1+1?

האשמה, כהרגלנו בקודש, מופנית כלפי חוץ – לעברם של האחראים על שוק הדיור. והתחבורה הציבורית, כמובן.  התקשורת מזינה אותנו בתמונה חלקית, שמתעלמת ביודעין מהרעות החולות של החברה הישראלית: משמעת עצמית, תכנון לטווח ארוך והיעדר חינוך פיננסי. הרי למה לפתוח פצעים כואבים.

הבעיה, לדעתי, היא שיותר מדי אנשים תופסים חיסכון כקורבן שהם מסרבים להקריב, במידה רבה הודות לכתבות מסוג זה.

אני טוענת ההיפך. אני סבורה שאדם שחוסך וחי בצמצום אינו מקריב קורבן. הוא בסך הכל בוחר בחירות נבונות. הוא בוחר לחיות ביעילות רבה יותר. כל אחד יכול לעשות זאת, בכל רמת הכנסה, בכל גיל ובכל מצב משפחתי: לפתח חוסן, איתנות, גמישות, מודעות לסביבה, מודעות לכסף.

זה לא “נוח”? לא בטוחה. בעיני הרבה יותר נוח לגור בדירה שכורה במרחק של 10 דקות ממקום העבודה מאשר בבית פרטי (עם משכנתא) המרוחק 50 דקות נסיעה. הרבה יותר נוח לנסוע באופניים מאשר להיתקע בפקקים בג’יפ. הרבה יותר נוח לבשל לעצמך ארוחת צהריים מאשר להמתין בתור במסעדה או במזנון.

במובן מסוים אני מרגישה שמתנהל כאן שיח חירשים – מה שאולי מסביר את העובדה שאנשים שמצליחים לחסוך מלכתחילה מתויגים כחריגים שעשו את “הבלתי אפשרי”.  שיח החירשים הזה מתנהל במתכונת הבאה:

א – יש לי בעיה. החיים שלי בזבל. אני לא מצליח לחסוך. אני לוקח את המשפחה שלי ועובר לגור אצל ההורים.
ב – היי, יש לי פיתרון. נסה אותו.
א – לא צריך את הפתרונות שלך. זה נשמע לי מאוד לא נוח ודורש המון מאמץ. אני רוצה שמישהו ישמע אותי מייבב.
ב- אני לא מוכנה להקשיב לייבבות שלך. בזמן הזה היית יכול לתקן את הבעיות שלך.
א – את לא מבינה. הפיתרון שלך פשוט לא מתאים לי. הנסיבות שלי מאוד מיוחדות. עכשיו תאמרי לי בבקשה שאני לא אשם במצב שלי ושאני בסך הכל בן אדם טוב, אוקי?
ב – לא!
א- למה את כזו מרשעת / אגואיסטית / יהירה?

(וכן הלאה, עד שהשיחה מתרסקת לחלוטין…)

כשאנשים בוחרים לקנות “חוויות” בחו”ל ולבזבז כסף על סמלי סטאטוס, הם עושים זאת על חשבון עתידם הכלכלי. הם עושים זאת על חשבון החיסכון שלהם. המרדף אחר דירה בישראל איננו “בלתי אפשרי” כפי שרוצים שתחשבו. אנשים בוחרים לעשותו בלתי אפשרי.

guest
24 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
חגי

Ynet ישמחו לקבל ממך כתבה בנושא. האומנם?

Moshe

דורין, האבחנה שלי היא לא שאת מרשעת או יהירה, אלא שבדיוק סיימת לקרוא Fight Club ולקחת את זה קצת רחוק מדי. לבקר את תרבות הצריכה כפי שהיא כיום במערב היא פעולה חשובה, כשנעשית בטוב טעם (אמרת שאת רוצה להיות פילוסופית? נסי להתחיל מרטוריקה) את מטיחה באנשים מה שלטענתך הן “אמיתות לא נעימות” אז התייצבתי היום לבשר לך כמה מהן (בעיקר בהשראת פוסט הטפיל שלך): את לא פתית שלג ייחודי, את אותה עיסה ביוכימית מתפרקת כמו השאר – המחשבה שלך שאת מייצגת תרבות נגד לחברה רקובה היא מגלומניה פר אקסלנס את הכסף שמממן אותך כרגע את מרוויחה מלעשות כלום – שום… קרא עוד »

Moshe

דורין היקרה, התאכזבתי מאוד מהתגובה, ציפיתי בקוצר רוח לתגובתה של INTJ חיה ונושמת, ציפיתי לכל הפחות לÜbermensch. ראשית – אם את מפנה אותי לויקיפדיה לפחות תשמרי על קונציסטנטיות בתגובה שלך – הסוג הנדיר ביותר הוא INFJ (שמהווה 1-3% מהאוכ’ לעומת 2-4% של INTJ). שנית – ציפיתי מבנאדם לוגי לחלוטין כמותך לקרוע את התגובה שלי בצורה לוגית – היינו לעבור טיעון טיעון, לפרק הנחות לא עקביות, להוכיח לי שהטיעון שלי לא תקפים ולהסביר לי על כל הכשלים הלוגיים שבהם נפלתי (לפי סדר אלפבתי של השמות הלטיניים שלהם). כמו שאמרתי דורין (והפעם ללא סרקזם כלל) – את מעלה הרבה נקודות חשובות בבלוג… קרא עוד »

ברלינאית,

אצל נשים intj הוא הנדיר מכולם.

דור

משה, את הבלוג שלך הייתי רוצה לכתוב. כל מילה בסלע !

סנופ

את לא באמת מופתעת. אני לא יודע אם שמת לב, אבל האתר המדובר התחיל באחרונה לייצר כותרות על אנשים שירדו במשקל. מבחינתי שני הכתבות דומות מאוד במהותן, אנשים שאיבדו שליטה על החיים שלהם – הוצאת כסף ובזבוז קלוריות. מה לעשות — נורא כיף לצלם משפחה שנראית טוב עם כמה ילדים, שנורא מנסים אבל פשוט נכנעים לקרטלים, לכשלונות של יאיר לפיד וכו’. העיתון פשוט מחפש את הסיפורים איתם אנשים יגלו סימפטיה. הבעיה העיקרית שאנשים בטוחים כי המדינה צריכה לספק להם את כל הצרכים הבסיסיים — להם ולבני משפחתם. החגיגה נגמרה, אבל המוזיקה עדיין לא הפסיקה. אני מאמין שהרע עוד לפנינו, ואז… קרא עוד »

misha

אני קרתי את הפוסט שלך ברגשות מעורבים. מצד אחד, את צודקת לחלוטין. אנשים פשוט לא מבינים למה הם נכנסים כאשר לוקחים היום משכנתא של 1M לזמן מאוד ארוך, כאשר השכר המשפחתי שלהם הוא 10-20K. אנשים אלה, והצרכנות הממש לא נבונה (כמובן עם עוד משספר גורמים כמו ריבית וביורוקרטיה) הביוא אותנו למגה-בעת נדל”ן שהדור שלנו חווה היום. וגם שכל אחד צריך לעשות בדק בית בנושא הזה. מצד שני, מפריעה לי שאת מסתכלת על כולם מנקודת המבט שלך. תריא, א.לגור 10 דקות מעבודה. דוגמא שלי, אני עובד בחיפה וגר במרכז. נכון אני יכול לעבור לגור בחיפה, אבל…החינוך פחות טוב לילדים(את יכולה לבדוק… קרא עוד »

שלומית

אני מצטרפת לתגובה הקודמת.
למצא דירה שתהיה: 1) קרובה למקום עבודה שלי, 2) קרובה למקום עבודה של בעלי, 3) קרובה לאחד ההורים… זה מאד נדיר.

מוטי

מצטער שאני נטפל למשפט “מה לעשות זה טבע האדם להתרבות”, שודאי נכתב כלאחר יד, אבל הוא טומן בחובו סימן לאחת הבעיות הגדולות ביותר בחברה הישראלית כיום. הרבה יותר מבועת הנדל”ן הידוענית. החלק הבא קשה לקריאה, במיוחד להורים. ראו הוזהרתם. לפי כל קנה מידה אובייקטיבי, ילדים הם אסון כלכלי! רב האוכלוסיה לא מסוגלת לעמוד בנטל של גידול ילדים ולכן מכניסה את עצמה, ואת הילד, לתסבוכת כלכלית. רק שטיפת מח דתית מסוגלת לשכנע אנשים להשקיע 18 שנה של עבודה קשה ומיליון שקל, בגידול ילד שבסופו של התהליך, מבחינה חוקית, שייך לעצמו. וכל זה בשביל מה? בשביל שיעשה טובה ויבוא לארוחת שישי? מה… קרא עוד »

איסי

מוטי, תקרא את התגובה שלך שוב אחרי הילד הראשון. אשמח לקרא את מה שיהיה לך להגיד….

chunky

מוטי אתה גאון! רק שכחת שהעולם כן זקוק לקורבנות ילודה על מנת שיהיה אפשר להמשיך לקיים את החיים העתידיים על הפלנטה ולדאוג לצרכים של כולנו כשנהפוך לאלצהיימרים זקנים ונכים 🙂
בתכ׳לס, אנשים מייצרים צאצאים כהשקעה לעתיד בתת מודע למטרות האלה בדיוק.

SvetaVass

לאנשים יש צורך להתרבות בדיוק כמו לאכול, לנשום וכו’, אחרת איך האנושות הייתה שורדת?
בתור אמא לילד אחד בינתים, אני מאמינה שזה לגיטימי, וילד הוא יותר מתסבוכת כלכלית.
ההורים שלי גידלו אותי ואת אחי בדרך הסולידית ממשכורות מינימום (לצערי אינם בקיאים בהשקעות) וגדלנו כך שלא היה חסר לנו כלום כך שאני יודעת מהי דחיית סיםוקים בכל מה שנוגע לצרכנות יתר.
הקמת משפחה דורשת ארגון תקציב מחדש, ילד הוא השקעה מעולה לעתיד 🙂 הכל עניין של פרספקטיבה.
כבר ראינו כאן פוסט של אמא ל-6 שמסתדרת מעולה ומרוצה מחייה. מזדהה איתה מאד, הכל עניין של חינוך וערכים.

kek187

תהיי בריאה . אך ילדים אינם השקעה לעתיד . בסוף כולנו נמות לבד .

איליה

כתבה זאת עיצבנה אותי מאוד מאותן סיבות ומתרבות “מגיע לי”.
אולי תכתבי מאמר דעה לYNET?

ענת

דורין, הדברים שאת כותבת נכונים ב- 100% וזו הדרך הנכונה לחיים טובים ומאושרים באמת, גם אני פועלת כבר תקופה די ארוכה בדרך הזו ובקרוב גם אהיה חופשיה מעבודה, אעבוד רק אם ארצה. בזמנו חשבתי שאני היחידה שרואה את כל זה ויפה לראות שיש עוד אנשים עם מודעות והבנה של המערכת הפיננסית וששמו לעצמם מטרה להעביר את הידע הזה הלאה לכלל האוכלוסייה עם זאת יש משהו שכדאי לשים אליו לב והיא עלות המחייה המינימלית המאפשרת לאדם להתקיים. עלות זו כוללת את הדברים הבסיסיים לקיום, לדוגמא קורת גג, מזון, לבוש, הנעלה, תרופות, מיסי חובה וכו’ (שוב מדובר רק על הדברים הבסיסיים ביותר… קרא עוד »

אבי

קראתי וכולי צמרמורת .. כל מילה בסלע! .. כתבת בדיוק את מה שאני חושב כבר תקופה ארוכה. לאתר YNET יש אג’נדה פוליטית ברורה וזו הסיבה לפרוייקטים שלהם.

אנשים, בבקשה, קחו אחריות על החיים שלכם, פתחו גליון אקסל ותתחילו לנהל תקציב, דאגו לעתידכם ועתיד ילדכם.

דורין, אני מחכה לפוסט הבא שלך 🙂

odehad

כל הכלכלה בנויה על תחרות וצמיחה. המרוץ לדירה, לתואר, לחתונה, להקמת משפחה, לקריירה ועוד. מודלים כלכליים בנויים על כך שכולם או לפחות הרוב עושים את אותם הדברים לאורך החיים. חפשו בגוגל looking through the demographic window. במסמך ניתן לראות את החלוקה של האדם לשלבי החיים בגיל 46 לרוב האנשים מוציאים הכי הרבה כסף – בין היתר על הילדים שלומדים לתואר ראשון ועל המשכנתה. הם מייצרים צמיחה. ניתן לראות שהכלכלה המודרנית גם מעצבת את העולם ברמה הדמוגרפית – ביפן, גרמניה ומדינות מפותחות אחרות אנשים מתרבים פחות – למה? כי זה לא כדאי ואנשים מתחילים להבין. ילדים נשארים ילדים עד גיל 35… קרא עוד »

אלכסיי

הכתבה של דורין זו דוגמה קלסית איך אפשר להצדיק כל פשע… זה גם בדרך כלל משרת את האינטרסים של בעלי עיניין מסוימים (אלה שרוצים לעשות קצת כסף על המחירים המופרזים של הדירות)…
לכן, סליחה, לא קונה.

אריאל

היי דורין, אני רואה שזה פוסט שתפס הרבה פופולריות ואני גם יכול להבין למה.. נהנתי מאוד לקרוא, הוא חד ומושחז, ונוגע בנקודות כואבות כמו שאנשים צריכים לפעמים.. ברור לי שכל מה שאת כותבת בבלוג שלך בכלל ובפוסט הזה בפרט, אני צריך לקחת בעירבון מוגבל ושזו דעתך בלבד. אם כי דבר אחד אני מתקשה להבין, ואשמח להתייחסותך. עניין הנסיעה לחו”ל. זה ממש רלוונטי לגביי, שכן ממש בימים אלה אני נמצא בשלבים של חיסכון וצבירת סכום מסויים לתחילת השקעה, ואני עדיין לומד את העולם הזה. יחד עם זאת, אני מעוניין לטוס לחו”ל לכמה ימים עם החברה שלי. נוצרת כאן סתירה די קשה… קרא עוד »

SvetaVass

שלום, אשמח לשמוע את דעתך. מה עדיף, לשלם 2800 שח על שכירות ולחסוך/ להשקיע 4000 שח כל חודש או לקנות דירה ולקחת משכנתא שהחחזר החודשי שלה הוא 3500 ולחסןך/ להשקיע 3200 כל חודש? אני לא מצליחה להימנע ממחשבות על הבזבוז בתשלום על דירה שאינה שלי. העניין הוא שקניית הדירה “מאפס” את תיק ההשקעות הקיים – שזהו בצעם ההון העצמי לדירה. אני אמנם בת 30 אך כבר חושבת על כך שאיני מעוניינת לשלם משכנתא קרוב מדי לגיל הפרישה ואני מעדיפה שיהיה נכס להוריש לבני :-), כמובן שזה לא שולל את עניין החסכון וההשקעה , אך קניית דירה תפחית מכמות הכסף שאוכל… קרא עוד »

daat99

תנסי לחשב מה עולה לך יותר:
1. אבדן תשואה אלטרנטיבית על ההון המקורי שלך.
2. להמשיך לשלם שכר דירה מרווחים שמייצר תיק השקעות.

יואל

מה שכתבת שבישראל דרושות יותר מ100 משכורות לקניית דירה.
זה נכון אבל לא מדויק.

בישראל גודל דירה ממוצעת (דירות חדשות מקבלן) הוא 180 מ”ר
מצ”ב קישור https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3582270,00.html

בעוד שבאירופה גודל של דירה ממוצעת הוא 75 מ”ר

פלא שבצרפת דרושות 74 משכורות
ובאנגליה 64 משכורות.

דווקא מבלוג שתומך בחיסכון וצמצום הייתי מצפה לא להכניס את הנתון המוניפןלטיבי של כמות משכורות לדירה

וזה בהחלט יכול להיות רעיון לפוסט שלך על השימוש המונפוליטבי של התקשורת בכמות המשכורות הגבוהה לדירה כדי לספר לנו כמה אנחנו מסכנים

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום