הבעיה האמיתית עם "הכלכלה האמיתית"

ה

את "הכלכלה האמיתית" אין ממש צורך להציג. עם  קרוב ל-800 פוסטים, מיליוני צפיות במאמרים וכמעט 10,000 אוהדים בפייסבוק, זהו ללא ספק הבלוג הכלכלי העצמאי הגדול והמשפיע בישראל.

סוד ההצלחה של האתר אינו שונה בהרבה מסוד הצלחתה של תקשורת המיינסטרים:  בשני המקרים הרייטינג נובע מתשוקתו האובססיבית של הקורא הישראלי למצוא מישהו שיזדהה עם התחושה שהמערכת דופקת אותו, עושקת אותו ומתעללת בו על לא עוול בכפו.

אלא שבניגוד לתקשורת המיינסטרים, שנוטה לייחס את מצוקותיו הכלכליות של הפרט למגוון גורמים מערכתיים (בהתאם לאג'נדה המשתנה של העורך),  "הכלכלה האמיתית" מייחס אותן לגורם אחד ויחיד, תוך שהוא משלב טוויסט קונספירטיבי מסקרן.

האתר מתיימר "לפזר את הדיסאינפורמציה" ולחשוף את קוראיו ל"אמת" בדבר הקשר הכלכלי שנקשר נגדם, באופן סדור ושיטתי, והוסתר מהם במשך עשרות שנים על ידי בעלי אינטרס;  הקשר הזה, כך נטען, הוא הבסיס לכל תחלואיו הכלכליים של המשק, במיקרו ובמאקרו, ברמת הפרט והמדינה.

ומהו אותו קשר מסתורי, ישאל הקורא הסקרן?

ובכן, בראיית "הכלכלה האמיתית",  שורש כל רע הוא השיטה הבנקאית המכונה "בנקאות ברזרבה חלקית". בתמצית, הכוונה לשיטה המאפשרת לבנקים לשמור רק חלק קטן מהכסף שמופקד אצלם כרזרבה (מזומן), ואת כל שאר הכסף – להלוות לאחרים.

התוצאה היא שבכל פעם שהבנק נותן הלוואה הוא מייצר למעשה כסף חדש, יש מאין.

הטענה הנגזרת מכאן היא שהמערכת הכלכלית העולמית אינה אלא הונאת פירמידה ענקית, בועה מלאת אוויר חם, המבוססת כל כולה על חובות, הלוואות, וכסף חדש, מלאכותי, שלא עומד מאחוריו דבר. הצמיחה הכלכלית – כפי שבא לידי ביטוי גם בשוק ההון – היא לא יותר מאחיזת עיניים אחת ענקית, שמסתירה את העובדה שהכסף נוצר מחוב.

אם להאמין ל"כלכלה האמיתית", כולנו יושבים על פצצה היפר-אינפלציונית מתקתקת. וזה לא שאנחנו נהנים מההמתנה: תרבות הצריכה, השיעבוד לעבודה, יוקר המחיה, הפערים החברתיים, בועת הנדל"ן – הם כולם, בבסיסם, תוצרי לוואי של אשראי זול, שמעודד אנשים ליטול עוד חובות, שמביא את הבנקים לייצר עוד כסף יש מאין, שתורם להיווצרות היפר-אינפלציה, וחוזר חלילה.

ומה הפתרון שמציעים בכלכלה האמיתית כדי להתמודד עם המשבר האטומי הזה?

 פשוט: לאסור בחוק את שיטת הבנקאות ברזרבה חלקית. להפקיע מהבנקים את "הרישיון לייצר כסף", ובמקום זה להקים רשות ממשלתית שתהיה אחראית על ייצור הכסף במשק. במקביל ממליצים לנו להשתמש במטבעות אלטרנטיביים (ע"ע ביטקוין) ולהתנתק ככל האפשר מהשימוש בכסף פיאט ובמערכת הבנקאית הקיימת.

אז איפה הבעיה?

1. הבעיה המאקרו כלכלית

ההנחה הבסיסית של "הכלכלה האמיתית" נכונה — בנקאות ברזרבה חלקית אכן גורמת לחוסר יציבות כלכלית, הנובעת בחלקה מהאשליה שיש די חסכונות המגבים את ההלוואות שהבנק נותנים, כשבפועל זה לא המצב. התוצאה היא צמיחה כלכלית שאיננה בת קיימא, ובועות אשראי שעלולות להתפוצץ להסתיים במיתון.

הדרך האידיאלית לפתור את הבעיות הנובעות משיטת הרזרבה החלקית היא למנוע סיוע ממשלתי לבנקים שנוהגים כך, ופשוט לאפשר להם לקרוס במשבר הבא.

ב"כלכלה האמיתית", לעומת זאת, סבורים שהפיתרון ההולם הוא ליצור "רשות מוניטרית עצמאית תפקח על כמות הכסף על-פי משוואה שתאזן גידול אוכלוסיה וצרכים נוספים ותאפשר רווחה כלכלית לכולם."

בקיצור, בירוקרטיה ממשלתית כחלופה לשוק החופשי. זה תמיד רעיון טוב, לא?

האמת היא שגם המונופול הממשלתי המסור, הנבון והאובייקטיבי ביותר לא יכול לצפות את הביקוש הציבורי לכסף. איך תקבע אותה רשות מי במשק זקוק לכסף, וכמה? ואיך הכסף החדש בכלל יגיע ליעדו? לא ברור.

מה שכן ברור הוא שהחלטה קיצונית מהסוג הזה תקנה למדינה השפעה אדירה על רמות המחירים, על הקצאת המשאבים ועל כיוונה הכללי של הכלכלה.

אבל שחיטתו של השוק החופשי והפיכה לכלכלה ריכוזית המבוססת על על תכנון מרכזי כלל לא מטריד את "הכלכלה האמיתית". כל פתרון עדיף לשיטתם על כך שהבנקים הפרטיים יהיו אלה שיווסתו את היצע הכסף במשק דרך שוק האשראי, בהתאם לדרישות השחקנים השונים בשוק.

הפתרון הדרקוני, האוטוריטרי, הקיצוני, המיותר, הבלתי-מעשי והבלתי-מציאותי של "הכלכלה האמיתית" אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות השוק החופשי, עם השיטה הקפיטליסטית או עם חברה חופשית. לא רק שהפיתרון לא ייצב את המערכת – הוא רק יערער אותה.

2. בעיית הפטאליזם

הכלכלה האמיתית טועה באופן נחרץ כשהוא מייחס את כל העוולות הכלכליות במשק, המיקרו והמאקרו-כלכליות, לשיטת הרזרבה החלקית, ומתבל אותה ברטוריקה קונספירטיבית כאילו הבנקים המרושעים והאליטיסטים קשרו קשר נגד הציבור והמדינה במטרה לדפוק אותו.

בעיני זהו מקרה קלאסי של טעות הייחוס הבסיסית.

אנשים קונים דברים כי הם רוצים לקנות דברים. מחירי הדיור עולים כי אנשים מוכנים לשלם יותר תמורת דירות. אנשים נוטלים הלוואות כי הם בוחרים לקחת הלוואות. אנשים לא חוסכים ולא משקיעים כי הם בוחרים שלא לחסוך ולא להשקיע. כמאמרו של לודוויג פון מיזס: "רק האינדיבידואל הוא שחושב. רק האינדיבידואל הוא שמסיק. רק האינדיבידואל הוא שפועל."

הנסיון לייחס התנהגות אנושית כלשהי לכשל פיננסי-מערכתי, הוא לא יותר מהנמכה של האדם לחיה עדרית, אינסטינקטיבית, פסיבית, נטולת חופש בחירה, רצון עצמי או יכולת להשפיע על גורלה שלא במסגרת שינוי פוליטי מעורפל שסבירות התממשותו נמוכה ביותר.

(אנקדוטה משעשעת: לפי גוגל, המילה "בועה" או "בועת-" מופיעים ב-259 פוסטים שונים מתוך 781 הפוסטים של "הכלכלה האמיתית", קרי, ביותר משליש מהבלוג! הצירוף "אחריות אישית" מופיע רק ב-14 פוסטים שונים, וגם אז רק בתגובות).

יתכן שזו הסיבה שהכלכלה האמיתית, יחד עם "התנועה לשינוי מוניטרי" שאת עמדותיה הוא מייצג, מציעים מעט מאוד פתרונות שהפרט יכול ליישם בחייו האישיים כדי להתמודד עם "הפצצה המתקתקת".

במקום זה, הם מעדיפים להשקיע ב"חינוך האוכלוסיה", וטוענים שוב ושוב שהבעיה קיימת ומתאפשרת בשל חוסר המודעות של הציבור. כדבריו של "כלכלה אמיתית" עצמו בראיון שהעניק למאקו:

"… מה שאני מצפה ממך כרגע זה להעביר, לספר, להפיץ. כשתהיה מסה מספיק גדולה של אנשים שיידעו איך המערכת עובדת, בסוף יהיה חייב להיות לזה ייצוג גם בשלטון. הצעד הכי גדול הוא הבנת הבעיה".

נראה, אם כן, שהאתר מאמין שהדרך לגרום לשינוי היא לדבר על הצורך בשינוי. וכך, הכלכלה האמיתית נוהג להעמיס את קוראיו בנתונים רבים על "מצבו האמיתי של המשק".

אבל יש בעיה. חמורים ככל שיהיו, הנתונים הללו סתומים וחסרי ערך ברובם, משום שהציבור לא יודע כיצד עליו לנהוג לאורם.

לדוגמה:

  • מסופר על עלייה ביחס חוב / תוצר. מה עלי לעשות עם תיק ההשקעות שלי לאור הנתונים?
  • מסופר על עליה בשיעור האבטלה. כיצד אוכל בכל זאת למצוא עבודה?
  • מסופר על עליה בשיעור הלוקים בהשמנת יתר. כיצד זה מלמד אותי לבשל?

כשמפציצים אנשים בנתונים שליליים, מבלי להציג בפניהם פתרון מעשי או דרך להתמודד איתם בפרקטיקה, התוצאה הבלתי נמנעת היא מקהלת יללנות משולהבת (באינטרנט, ברחובות או באוהלים). אך מכיוון שהתלונות מופשטות כל כך, המחאה בדרך כלל מסתכמת בלא כלום, לא מובילה לשינוי המיוחל, ואף עלולה להזיק לו (מפני שהיא גורמת לאנשים לשקוע בהפגנות ובמחאות, ובכך מסיחה אותם מלפעול).

("כלכלה אמיתית", אגב, הוא לא היחיד שחוטא בהקשר הזה. יש מי שמביאים את האסטרטגיה הזו לכדי אמנות של ממש – בדרך כלל לאחר הרישא  "היי, זאת שלי").

תארו לעצמכם שאת הבלוג הזה הייתי מקדישה אך ורק לתיאור עולם הבעיה, מבלי להציע שום תקווה לשינוי מלבד שינוי מדיניות ברמה הפוליטית-ציבורית.

הייתי מספרת איך כל כך קשה לאנשים, איך הם עובדים בפרך ולא גומרים את החודש למרות שעשו "הכל נכון", שירתו בצבא, למדו באוניברסיטה, מצאו עבודה וכן הלאה. The usual shit.

האם הבלוג היה פופולארי? כנראה שכן. אבל האם היה אפקטיבי באותה מידה? קשה לי להאמין.

בין אם אתם מסכימים עם הרעיון שמאחורי "הכלכלה האמיתית" ובין אם לאו, על המסקנות המתבקשת מהתזה: לא להיכנס לחובות, לא לצרוך כמו חזיר, לא להפקיד סכומים גדולים בפקדונות בנקאיים אלא להשקיע בשוק ההון — לא תקראו שם. הן לא מספיק מעניינות, לא מספיק קונספירטיביות, ולא מספיק מושכות קוראים.

3. בעיית הדב הנצחי

הנחת המוצא של "הכלכלה האמיתית" היא שהשווקים הפיננסיים, בהיותם נגזרת של הפעילות הכלכלית במשק, עתידים לקרוס בכל רגע. מכאן משתמע שמי שמשקיע בשוק ההון לטווח ארוך הוא לא פחות ממטורף.

אחד ממקורות המידע המרכזיים עליו נסמך "הכלכלה האמיתית" בנסיון "להעביר בצורה אוביקטיבית ככל האפשר את המתרחש בעולם הכלכלי בו אנו נמצאים" הוא הבלוג האמריקני ZeroHedge.

ZeroHedge הוא אולי אתר האינטרנט הפסימיסטי ביותר ברחבי האינטרנט. אם אתם משקיעים טריים בשוק ההון, או סתם אנשים אופטימים מטבעכם, זהו המקום האחרון שתרצו לגלוש אליו.

האתר מהווה מעין מקום מפגש ל-"דובים נצחיים", או Perma-Bears, קרי, משקיעים שסבורים בכל עת שאנחנו לפני מפולת איומה, לא משנה אם השוק עולה או יורד. בנוסף כותבים בו "חרקי זהב", שמשקיעים 100% מהונם במתכת הצהובה, וכן קנאים שונים מהשוליים הפרועים של החברה האמריקנית, הסבורים שיום הדין קרוב מתמיד.

דובים נצחיים כמו ZeroHedge מתייחסים לכל עלייה בשווקים כ"מניפולציה", בלון מלא אוויר חם שנופח על ידי כלכלנים בורים או מטורפים (או שניהם יחד) שקשרו קשר כדי להמיט על כולנו שואה דיסטופית בדמות חורבנה של הכלכלה המודרנית וחזרה לימי הביניים ולמסחר במטילי זהב. מנגד, כל ירידה קלה בשווקים נתפסת כראשיתו של הארמגדון.

לא משנה מה קורה בשוק, מצב הרוח ב-ZeroHedge לעולם נשאר שלילי.

מחירי הנפט עולים? "לצרכן יש פחות כסף לבזבז."  מחירי הנפט יורדים? "הכלכלה צפויה להתרסק."

קצב הצמיחה גדל? "אוויר חם". קצב הצמיחה מאט? "אין קשר בין המשק לבורסה".

חמדנות בשווקים? "העדר תמיד טועה." פאניקה בשווקים? "אמרנו לכם".

מובן שקשה לתפוס ברצינות אתר שממליץ למשקיעים לקנות זהב במחיר של 1,900$ לאונקיה — ובכך להחמיץ זינוק של 150% בשוק המניות האמריקני בתקופה המקבילה. ואכן, ZeroHedge נתפס בקרב ציבור המשקיעים בארה"ב בעיקר כאתר בידור, ולא כמקור לחדשות פיננסיות רציניות.

זה לא מפריע לכלכלה האמיתית להתייחס לאתר זה ולדומיו כמקור בר-סמכא,  ואף לצטט מתוכו כתבות שלמות. הנה דוגמה לפסימיות דכאונית שהביעו בכלכלה האמיתית מהשיא ששבר מדד ה-S&P 500 באפריל 2013. מוזמנים להשוות בעצמכם מה עשה השוק מאז.

כשהבלוג הפיננסי הפופולרי ביותר בישראל הוא למעשה גרסה פיננסית, אלרמיסטית וסנסציונית של "תיק דבקה", אפשר להבין מדוע משקיעים כאן מוכרים בבהלה בכל פעם שהשוק משהק. הדבר היחיד שחסר כדי להשלים את התמונה הוא מקלט אטומי, קופסאות טונה, קסדת פלדה וקוטל זומבים.

האם הדובים הנצחיים מדברים שטויות מוחלטות? לא, יש גרעין של אמת בדבריהם.  המערכת הפיננסית איננה יציבה, וכשלים מערכתיים יתכנו בכל עת.

השאלה היא כיצד תעדיפו להתמודד עם הסיכון הזה: האם  לשבת על הגדר ולפטפט עצמכם לדעת ברעיונות ערטילאיים, או לקחת את הסיכון, להשקיע ולהנות מפוטנציאל התשואה?

סוף העולם

4. בעיית העקביות

לפני כמה ימים הופיע "הכלכלה האמיתית" בעצמו באחת מתכניות הבוקר בטלוויזיה, ושם – לא תאמינו — דיבר דווקא בשבח "שפם הכסף", ERE ופילוסופיית הפרישה המוקדמת.

מבולבלים? גם אני.

מה גורם לפסימיסט נצחי, שסבור שהבורסה היא "הקזינו הגדול בעולם", ש"אין סיכוי שתגיעו לדירה", ושאין יכולת לחסוך במערכת שמוטה באופן בלתי-צודק ובלתי-מוסרי נגדך, לאמץ לפתע אסטרטגיה שכל כולה מבוססת על תמרון במסגרת השיטה הקפיטליסטית הקיימת, על הישענות עצמית, סוכנות, אחריות אישית, משמעת, חוסן, פיתוח מיומנויות, חיסכון אגרסיבי, וכן – השקעה בנכסים מניבי תשואה שאינם אלא חלק מבועה שעתידה לשיטתו להתפוצץ בכל עת?

אינני יודעת מה התשובה לכך, אבל התוצאה הייתה חוסר הלימה שהקשתה עליו לייצג את הפילוסופיה נאמנה ב-2 הדקות שהוקצו לו. התיאור שסיפק נדחה בקלות כ"בלתי מציאותי" על ידי צמד המנחים ירום הודם. אם מטרתו של הדובר הייתה לעודד אנשים לאמץ את הקונספט — קשה לומר שהצליח.

אפשר לומר שהביקורת שלי לא הוגנת במידה מסוימת — הלא "הכלכלה האמיתית" מתיימר לעסוק ברמת ה"מאקרו" הסופר-אקדמית, ואת הזוטות היומיומיות, הקשורות לעולם ה-personal finance, הוא משאיר לבלוגים איזוטרים כשלי.

ועדיין, אי אפשר לרקוד על שתי חתונות. או שאתה תומך בשינוי השיטה מן היסוד, או שאתה לומד להסתגל אליה ברמה המעשית ומחסן את עצמך מפני השפעותיה השליליות.

87 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
תמריץ

אני חולק עלייך בנקודה 1 – אסור בשום פנים לתת לבנקים לקרוס, כי זה יצית פאניקה ושפל כלכלי. אבל מסכים עם יתר הנקודות. בפרט אהבתי את ההשוואה של זירו הדג' המגוחך לתיק דבקה המגוחך. עם זאת, בעיניי הנקודה הבעייתית האמיתית ב"כלכלה האמיתית" היא ההתעסקות האובססיבית בכלכלה הלא אמיתית. כתבתי על כך בפירוט בבלוג שלי ואצטט את עצמי כאן: מאנשים המתיימרים להוריד את המסכה מעל השיח הכלכלי ולדבר על כלכלה אמיתית, הייתי מצפה לדבר על הדברים האמיתיים המשמעותיים בכלכלה. הייתי מצפה מהם לדבר על המשאבים האמיתיים שישנם (למשל, קרקעות, נפט וגז טבעי, ידע טכנולוגי) ועל היכולת להשיג משאבים אמיתיים חדשים באמצעות… קרא עוד »

Tammy

הבעיה היא שזה היה פוגע אנושות באמון הציבור בבנקים (הרי הבנק קורס עם הכסף של מליוני אזרחים), ובמצב כזה מאוד יכול להיות שזה בסופו של דבר כן יביא לביטולה שי שיטת הבנקאות ברזרבה חלקית…

Buffyffy Summers

הממשלה לא צריכה לנסות לשלוט באמון הציבור ודעתו. אם האמון יפגע זה בצדק, בגלל התנהלות הבנק. והבנקים ידעו להבא שליהם להתאמץ לרכוש ולשמר את אמון הציבור. מהלך טבעי של כלכלה חופשית.

mt

הבנקים פועלים ברזרבה חלקית על פי החלטת הממשלות והבנקים המרכזיים. זו לא החלטה שלהם.
לדעתי צריך להיות שינוי רגולטורי שיאפשר אך ורק לחברות להיות בחובות ולא למשקי בית.
החוב היחידי של משק בית צריך להיות משכנתא שגם היא צריכה להיות non-recourse כך שהאחריות והסיכון יהיו גם על הבנקים שמלווים.

האביר האפל

כל אותן חברות שממונפות עד קצה היכולת סותרות את התזה שלך.
הרי לא הייתה שום הבטחה שהממשלה תציל את פרטנר. זה מנע מבן דב למנף ואז לשאוב דיבידנדים? אחריו המבול.

ai21

איך סתרת את התיזה? בן דוב קיבל את פרטנר – בגלל שהוא התמנף עד קצה היכולת שלו: בבת אחת השיג הון. הוא הסתמך על כך – שהיו את אלו שנתנו לו את סכום הכסף שהוא ביקש. ועל כך שאותם אלו שנתנו לו את הכסף – לא התנגדו לכך שהוא משך לעצמו דיווידנדים (שהעשירו אותו גם אם העסק קרס) הבנקים עצמם – יודעים שלא יתנו להם לקרוס, ושבעצם "כולם משקיעים בבן דב" ודומיו. ושאם הם ימנעו מהשקעות כאלו – הם ישארו בלי תשואות ובלי לקוחות. לכן הם נתנו את הכסף לבן-דב ולכן הם לא התנגדו לחלוקת הדיבידנדים (שגם הם עצמם נהנו… קרא עוד »

מודריץ'

אז שיצית פאניקה ויגרום לשפל כלכלי, אם הציבור היה מספיק מטומטם בשביל זה – זה לא אומר שצריך להקריב למען הכלל את אלה שלא הלכו עם כולם.

aaa

אנשי הכלכלה האמתית מדברים על כסף כי למרות שזה סתם פיסות נייר או מספרים באקסל, זה משהו שהכלכלה לא יכולה להתנהל בלעדיו. המונופול על יצירת הכסף נתון בידי הבנק המרכזי שהוא גוף אוטונומי ובידי הבנקים הפרטיים. הם מעונינים להוציא את זה מהם ולתת אותו לממשלה המרכזית בלבד. בנוסף הם רוצים שהמדינה תייצר כסף נטול חוב (כל הכסף שנוצר היום נוצר עקב חובות, לקיחת הלוואות). יש חשיבות רבה למי שיש לו את הסמכות ליצור כסף. מי שיש לו מונופול על זה יכול להתעשר מכך על חשבון האחרים. הוא יגרום לכך שאחרים יצטרכו ללוות ממנו כסף (כלומר לללוות ממנו אוסף של מספרים… קרא עוד »

תמריץ

גוש האירו אכן אסון נורא. אבל היוונים במלכוד כי איבדו שליטה על הדפסת הכסף. המדינה שלנו לעומת זאת לא איבדה שליטה על הדפסת הכסף כי תמיד יכולה להגדיל הגרעון. שליטת הבנקים על הדפסת הכסף אינה מוחלטת כי המדינה שולטת בגובה הגרעון. זו למעשה הטעות הבסיסית של הכלכלה האמיתית, שהם מגזימים מאוד במידת השליטה של הבנקים בכלכלה.

aaa

הכלכלה האמיתית (לפי הבנתי) לא מנסה להגיד לך מה לעשות ברמת המיקרו. היא פשוט מתארת את מצב המשק ברמת המקרו. יתכן שהם חושבים שאפשר לשנות זאת אם מאות אלפי אנשים יתארגנו כאן בארץ או עשרות מליונים יתארגנו באירופה וארצות-הברית. לדעתי הרעיונות שלהם נכונים והעולם מנוהל גרוע מאוד מבחינה מדינית ומבחינה כלכלית. אין ספק שהיה אפשר לשפר זאת בצורה ניכרת ולפתור בכך המון בעיות גם ברמת המיקרו. יחד עם זאת אני לא חושב שאיזה שיפור יתבצע בין אם תהיה התארגנות ענקית של אנשים ובין אם לא. בגלל זה האתר לא מעשי למי שרוצה לדעת איך לנהל את תקציבו הפרטי בתבונה במסגרת… קרא עוד »

בועז כהן

האם גם השנה יהיה סיכום שנה ברוח חיה כמו מלכה?

שי

משטרת המחשבות קיימת במלוא עוזה אצל "הליברלים" ו"מגיני זכויות האדם" שקר כלשהו…
בישראל אפשר להביע כל דעה. ובבלוג הפרטי שלך, על אחת כמה וכמה. נקודה. חובבי התקינות הפוליטית והמשוכנעים שהכל הוא "מזימה קפיטאליסטית לרושש את ההמונים" יחכו לפוסט הבא על השקעות ….

someone235

בלי קשר לפופוליזם של "הכלכלה האמיתית", אני לא חושב שיש פסול בזה שבלוג או כל מדיה אחרת יתמקדו בעיקר בפתרונות פוליטיים בלי לתת "זמן מסך" להתמודדות עם הבעיות ברמת האינדיבידואל. לדוגמא, אם מישהו אומר שהמסים גבוהים מדי, וקורא לקיצוץ בהוצאות הממשלה, לא חושב שאפשר להאשים אותו ב"חד צדדיות" על זה שהוא לא מסביר איך להשתמש במקלטי מס בצורה יעילה. גם רוב הסיכויים שהוא לא מבין במקלטי מס, ולכן עדיף לו להתמקד ולכתוב על הנושא הפוליטי, בו יש לו הבנה טובה יותר.

סימונה

הבנקים יודעים שיצילו אותם, כי הם קורסים עם מליוני אזרחים, לא לבד. כך היה ב 2008.
אבל שינוי בתחום הזה אפשר בעיני להשיג רק אם עוברים לצפון קוריאה…
בזמן האחרון המדיה מלאה בתופעות שעדיף בעיניי להתעלם מהם מאשר להתייחס אליהם בינהם שישי ישראלי, 929 (על 47 מליון השקל שלקח מאיתנו), וגם ״הכלכלה האמיתית״.

יוני

חסכנות, הצד שבו את דוגלת הוא צד אחד של המטבע, אבל גם החופש ליזום ולפעול (למי שרוצה כמובן ולא צבר הון) הוא צד חשוב. אני מרגיש לעיתים שיצרנים שרוצים להיכנס לתחרות מוגבלים על ידי רגולציה שלעיתים אינה רלוונטית, ולעומתם צרכנים שרוצים לצרוך ממגוון אפשרויות (כולל זולות) מוגבלים בבחירה, הרבה פעמים בשל אותם חוקים שלא מאפשרים לעוד בחירה להיכנס לשוק. וכל עוד המחאות ותלונות הציבור מתעסקות בטייקונים ושות' במקום להתעסק בלהקים להם אלטרנטיבות ולדרוש שכל חסם לא ראוי לאלטרנטיבה יוסר – זה סוג של צעקה לתשומת לב מהגביר ולא רצון לחופש אמיתי. יש דור שלם של אנשים שעצובים כי הם לא… קרא עוד »

Daniel

מסכים לגמרה!

יוני

דורין – היפוטתית אי התערבות ממשלתית יכולה לגרור התחזקות של מונופול שיירמוס את כל המתחרים. חיות הסתדרו בעדרים כדי להדוף תוקפים חזקים ואנשים הסתדרו בשבטים, כך שהפילוסופיה שגורסת שממשלה חייבת לעולם לא להתערב לא תקפה, כי זה פשוט יוביל להתפתחות של מוסד מאורגן אחר שייפגע בכוחם של חזקים מידי. אני אסכים איתך עד כאן – כל התערבות ממשלתית שמונעת מאדם את החופש להקים עסק, או מגינה על בעל עסק מכניסת מתחרים חדשים היא פסולה ואפילו פושעת. אבל כמו שהיא צריכה להביא למינימום את הפגיעה שלה בחופש של פרטים היא צריכה גם לדאוג שפרטים אחרים יוגבלו בכוחם לפגוע בחופש של פרטים… קרא עוד »

ברלינאית,

בטח שאפשר לרקוד על\ב שתי חתונות לאכול את שתי עוגות החתן כלה ולהשאיר אותן שלמות וולרקוד ברחבה בעודנו אוחזות במקל בשני קצותיו … אנחנו עושים את זה כל הזמן… ( לא את, אני יודעת..) אני י למשל יכולה 1. לסבור שהמבנה הכלכלי הקיים אינו בר קיימא ולפעול לשנותו מן היסוד , ובמקביל עד שיקרוס בעזרת השם.. ( נניח ) לנצל אותו לתועלתי.. 2. להאמין שישנם כוחות עלומים\קונספירציות\ אינטרסים של גורמים רבי כוח שמעכבים אותי בהשגת מטרותי ובמקביל לקחת אחריות אישית במסגרת כל מה שיש לי שליטה עליו כדי להתמודד עם המצב כפי שהוא כיום.. ועוד ועוד.. בנושאים פרוזאיים יותר.. 3.… קרא עוד »

דני

אולי לא שמת לב, אבל "הבלוג האיזוטורי" שלך הרבה יותר פופולארי ומשפיע מ" הבלוג הכלכלי העצמאי הגדול והמשפיע בישראל." מספיק להשוות את הדירוג באלקסה, 1062 לבלוג שלך לעומת 3062 ל"קלקלה האמיתית" (יותר מתאים להם עם ק') …מה שאומר שאנשים מתעניינים הרבה יותר בפתרונות מעשיים מאשר לקרוא נתונים כלכליים פסימיים ואפוקליפטיים שמשאירים אותם פסיביים,לעומת הבלוג שלך שמעודד אנשים לקחת שליטה על ההתנהלות הכלכלית שלהם ומסביר להם איך לעשות את זה .כל פוסט פנינה.

איליה

פוסט מעניין,
פעמים רבות נסיתי לקרוא את ה"כלכלה אמיתית", כל פעם שניסיתי, נתקלתי בקשיים לוגיים…

ברלינאית,

המוקד הבסיסי לסתירה בתפיסותינו הוא ההנגדה שאת עושה בין נקודה 2 ו3 … במציאות ( גם התפיסתית הבסיסית של איך אנחנו מעבדים מידע ותופסים את העולם ) אין סתירה בין תהלכי TOP-DOWN ו BOTTOM UP אלה תמיד תהליכים משלימים \ נמצאים באינטראקציה זה עם זה.. בוודאות ניתן גם לחתור לשינוי השיטה המוניטרית וגם ובינתים ( כי אכן זו מדובר בסוג של אפוקליפסה עתידנית) לחשוב איך אתה ברמה האישית נערך לכך.. ברמת אורח החיים ומבנה ההשקעות. מעבר לכך יש את הנושא הערכי\ אידאולוגי.. יש לשני האתרים אכן תפיסה כלכלית שונה לחלוטין. אבל מבחינתי שני האתרים הם אתרים אקטיביסטים המדגישים אחריות אישית..… קרא עוד »

גיא

היי ברלינאית! , צחקתי בקול 🙂 (פעמיים), טוב לראות אותך. "לאכול את שתי עוגות….." – כל כך נכון שחבל על הזמן. אני לא מכיר את הבלוג "הכלכלה האמיתית" (מבחינתי הכלכלה האמיתית היא האישית) אז חשבתי סוף סוף לא להגיב לאיזה פוסט,להסתפק בקריאה ולהגיב במקום אצל תמריץ(*). זה כבר לא יסתייע וגררת אותי חזרה. הנה המומחה לתיאוריות קונספירציה שמראה שאפשר גם להתעניין או שומו שמיים אפילו להאמין בקונספירציות ועדיין עדיף לאמץ אחריות אישית (*) בלוג מעולה לענייני מאקרו שאני למד ממנו רבות וגם חוטף ( זהירות מראות קשים (בעצם , אני מניח שיש כאלה שיהנו)) אגב, אני זומם להשתלט גם על… קרא עוד »

חיים

גאי, התאור שלך, "בלוג מעולה לענייני מאקרו", סקרן אותי ופתחתי את דף הבלוג "תמריץ". לא ראיתי מאמרים על "ענייני מאקרו" אבל נתקלתי מיד במאמר מ-23.12.14 שכותרתו, "אובמה – אחד מנשיאיה הגדולים של ארה"ב". מאמר התעמולה הירוד הנ"ל גרם לי לסגור את דף "תמריץ" בהרגשת תעוב. יש רק שני הסברים אפשריים לכתיבת המאמר ההזוי והשקרי בעליל על אובמה: א. לכותב אין ידע והבנה בסיסיים לגבי העולם בכלל ולגבי ארצות הברית בפרט. ב. הכותב הוא תועמלן בשרות גוף כלשהו. (יש לי השערה סבירה לגבי זהות הגוף הזה.) אני מניח שאין זה מקרה שבעלי הבלוג איננה/איננו מזדהה בשמה/בשמו. כדאי לך להזהר מאד כאשר… קרא עוד »

גיא

חיים , תודה על ההתיחסות לתגובתי. אני באמת חשבתי להתנזר קצת מתגובות – אולי בפוסט הבא 🙂 . אז ככה – אם אתה קורא ותיק בבלוג ואולי עוקב אחרי תגובותי ולכן הסתקרנת אני מזכיר שאני תמיד מסייג את דברי בזה שאני לא מבין על מה מדבר וראוי שכל אחד יבדוק לעצמו. יותר ברצינות , הבלוג דן בענייני אינפלציה\דיפלציה , תוצר לאומי , מדיניות מוניטרית (השקפות אוסטריות / ניאו קיינסיאניות), דירוג אשראי , תעסוקה ועוד ועוד … וגם בעניינים אחרים שאינם מאקרו כלכלה . אני אישית מאוד התחברתי למוטו של האתר : ——————————————————————————— "מאחר שאני מאמין שהדבר שצריך להנחות אותנו כשאנו… קרא עוד »

יוסי

קודם כל, אני רוצה לתת קרדיט לבלוג "כלכלה אמיתית" שהאיר את דרכי בהבנת העולם הפיננסי אבל ככל שחקרתי לעומק הגעתי למסקנה שהם מציעים פתרון קולקטיבי ולא אינדיבידואלי ומכאן הדרך לUNLIKE לבלוג שלהם היה קצר ביותר. אותי חינכו כך: אם כל אחד ינקה את המדרכה מול הבית שלו, העיר בסופו של דבר תהיה נקיה. אתם גם צריכים לחקור מי עומד מאחורי הבלוג "כלכלה אמיתית" כדי להגיע למסקנה שמדובר באנשים שמציעים לכם להיות כבשים והם יהיו "הרועים" שלכם וינהלו אתכם באופן אובייקטיבי עם וועדה מוסרית שתפיץ את הכסף במשק באופן "שוויוני" ביותר. (אפילו בחלומות הכי וורדים של קרל מרקס לא קורים דברים… קרא עוד »

חיים

יוסי,

הדימוי שלך לגבי האנשים שיודעים טוב יותר מן השוק וטוב יותר מן הצבור קולע מאד.

כל הדקטטורות מבוססות בדיוק על הנוסחה הזאת: הצבור טפש ולכן אסור לתת לו להשפיע. רק הדקטטור יודע מה טוב לצבור.

אתה טועה לגבי הדפסת כסף ממשלתית. חוק בנק ישראל קובע במפורש שאסור לבנק לממן את הוצאות הממשלה (המימון הזה נקרא "הדפסת כסף").

"חוק אי-הדפסה" הוא חוק חיוני ביותר והוא קיים בהרבה מדינות דמוקרטיות.

במקרה של משבר, הבנק המרכזי יכול, לכל היותר, לרכוש אג"ח ממשלתי בבורסה. בנק ישראל אכן רכש אג"ח בעת המשבר של 2008. רכישה כזאת איננה הדפסת כסף.

עמית ר

חדה כתער. ניתוח מעולה! מעריץ אותך על החכמה ועל ההשקעה בפוסטים שלך. כן ירבו כמוך.

Omer Belsky

אין דרך לבנק להלוות כסף שלא בדרך של רזרבה חלקית. כל הלוואה שלא עוברת ישירות מהמלווה ללווה היא בהכרח הלוואה ברזרבה חלקית. והלוואה ברזרבה חלקית לא שונה מעסקאות באשראי עסקי שמתנהלות בכל משק בין גופים עסקיים כל הזמן.

וההתנגדות שלך להגנה ממשלתית על הבנקים מוזרה מכיוון שאת גם אומרת שוב ושוב שהסיכן שבהשקאה בבורסה לא מתאים לכל אחד ולא לכל הכסף של כל אחד. בלי הבטחה ממשלתית של הכסף בבנקים + רגולציה, לא יהיו בכלל מקומות בטוחים להשקיע כסף (למעט בכספת).

Omer Belsky

חשבתי שאת מתנגדת לאשראי צרכני, לא לאשראי באופן כללי.

והאם את באמת לא רואה את ההבדל בין הסכנה הכללית מאינפלציה לחוסר הביטחון הפרטי של אדם לגבי הכסף הנומינלי שלו?

מומו

סולידית, את מתנגדת למינוף וחוב שנוצר כתוצאה מרזרבה חלקית, מצד שני את יודעת שהפתרון שמציע להניח לבנקים גדולים לקרוס הוא הרסני (ואת זה יודעים גם הבנקים). יוצא שבניגוד לבלוג הכלכלה האמיתית שמציג פתרון לבעיה, את אינך מציגה פתרון כזה.
בנוסף את מתנגדת מאוד להסדרה ממשלתית, אולם במה יותר טובה\הוגנת\אחראית ההתנהלות של הדואפול לאומי-פועלים(שאת מכנה שוק חופשי)?

מולי

חבל שנשרף לי הלפטופ היום כי יש לי חשק לתגובה מפורטת, אבל אני בסמארטפון אז נתמצת. אני מסכים שהם סותרים את עצמם בהתערבות ממשלתית, אבל גם את. את גם מאמינה שצריך להגביל את הממשלה ולהוריד במיסים, במקום לסלק את הממשלה הלא נחוצה הזאת מהחיים, לחלוטין. עוד דבר הוא שאין שום בעיה עם רזרבה חלקית. הבעיה היא בנונופול שיש לבנקים בהלוואות. בנוגע לאימה שהם מספרים, היא אמיתית לחלוטין. הטיעון הנגדי שלך הוא להשוות את העליה של הגרף מלפני שנה. אם את משקיעה רצינית לטווח הארוך את יודעת שזה לא מספיק זמן להוכיח נקודה. תשווי את הסיפורים שלהם לשנת 2000 ו2007 ופתאום… קרא עוד »

יוסי

את כל הזמן מניחה ששוקי ההון תמיד עולים בטווח הארוך.
אשמח אם תתייחסי ליפן: מדינה מפותחת וגדולה בה שוק ההון הגיע לשליש מערכו במהלך יותר מ-20 שנה. זה גם טווח ארוך, זאת גם ירידה נכרת (אם השקעת מליון, נשאר לך שלוש מאות אלף) וזאת גם מדינה מאד גדולה ויציבה. אם היית משקיע חצי באגח, היית מפסיד שליש ולא שני שליש.
אם הסולידית הייתה חיה ביפן ב 1990, אז הסולדית בגיל 60 הייתה צריכה לחפש עבודה.
כשאנחנו אומרים: ״השווקים בטווח הרחוק תמיד עולים״ האם זה באמת נכון או שמא זאת תפירה לשווקים שבמקרה עלו (ארה״ב ופחות מזה אירופה)?

איילה

מסכימה עם יוסי .
"יטאטא כל אחד מפתן ביתו ויהי העולם נקי"
מסממים אותנו .
(אחת מפוקחת )

יוסי

מה הקשר למה שאמרתי?
אל תעבירו נושא… תתנו לסולידית להתייחס לבעייה שהצגתי.
מה דורין הרטמן היפנית הייתה עושה אם ב 1990 היא פרשה לפנסיה בגיל 30 והשקיעה רק בשוק היפני (ואל תגידי לי שדורין לא הייתה משקיעה רק בשוק היפני. השוק היפני מספיק גדול כדי לשמש דוגמא). מה היא הייתה עושה בגיל 60? הולכת לראיון עבודה ואומרת ש״כן לא עבדתי 30 שנה, אבל הי כתבתי בלוג!״

יוסי

השוק היפני הוא שליש מהשוק האמריקאי. אי אפשר להתייחס לשוק כזה במשך 30 שנה כפנצ׳ר. הטיעון שלך לגבי המוסדיים נכון לגבי ארץ ישראל. הוא לא נכון לגבי יפן. זה מאד מאכזב אני יודע, אבל לפעמים צריך להתייחס למציאות כמו שהיא. כפי שאמרתי, לא היה עוזר לך להשקיע באגח וזהב כי השוק היפני ירד כל כך, שעדיין היית אחרי 30 שנה בהפסד גדול. מה שאת קוראת ב״לפזר״ הוא פרקטית שקול למעשה לשוק האמריקאי כי הוא היה הדומיננטי ב 30 שנה האחרונות. אכן התייחסת לזה בפוסט קודם, אבל גם שם לא ענית על השאלה: מה אם? מה אם שוק ההון הכולל יגמור… קרא עוד »

דג

רק צריכה למצוא עבודה בגיל 60…מה הבעיה? ממש פיס אוף קייק. בלי לבאס, הבוס שלי כרגע מגייס בחברת היי טק גדולה. כשהוא רואה קו"ח של עובד מעל גיל 35 הפה שלו מתעקם אז עובד בגיל 60 בכלל לא יעבור את הסינון של כ"א. אגב, יש גם סיבה לזה. עובדים מתעסקים באותה טכנולוגיה שנים ומתמקצעים בה וברגע שהוא מתחיל לשאול אותם שאלות קצת יותר כלליות הם פשוט לא יודעים, הם זוכרים דברים שהם מתעסקים בהם כל הזמן ושוכחים את הבסיס הרחב. אין להם זמן לפתח את עצמם בניגוד לדורין. קח מתכנת שיישב בבית כמה שנים ויבנה אפליקציה, יתחזק מודול של לינוקס,… קרא עוד »

איילה

מפוכחת 🙂

יוסי

הבעיות עליהן הוא מצביע הן אמיתיות , וזה מה שחשוב. זה שכרגע אין לו פתרונות מעשיים , לא מונע מהערך העצום של ההצבעה על הבעיה. אני אכן חושב שהשיטה כל כך דפוקה , עד שאנחנו כאזרחים אכן צריכים להתחיל לייצר "כלכלה אלטרנטיבית" , כלכלה שאיננה מבוססת על הכסף הממשלתי. וכן , כמו ההזויים בארצות הברית , ללמוד לייצר לבד את מה שאנחנו צריכים. כי אכן המערכת הכלכלית תקרוס מתישהו , והשאלה היא רק מתי. המערכת נראית לי מעוותת מידי , מכדי שאפשר יהיה לתקן אותה. אבל עד שזה יקרה , הפתרונות שאת מציעה הם נהדרים : ללמוד להסתפק במועט ,… קרא עוד »

יחזקאל

דורין, אני חושש שיש לך טעות שנראית קטנה אבל היא בעצם גדולה: הטענה איננה שהשיטה מאפשרת לבנקים לשמור רק חלק קטן מהכסף שמופקד אצלם כרזרבה (מזומן), ואת כל שאר הכסף – להלוות לאחרים. ממש לא. הטענה היא שהבנקים לא צריכים פקדונות כדי לייצר הלוואות. הבנקים יוצרים הלוואות כאוות נפשם (עד מגבלות יחס הרזרבה ויחס הלימות הון) מבלי שיזדקקו לפקדונות מהציבור. יוצא מכך שהם מייצרים כסף יש מאין, מלווים אותו לציבור וגובים ריביות. כתוצאה מהזרמת הכסף נוצרת עליית מחירים שגורמת לעוד ביקוש לכסף, עוד הלוואות, עוד ריבית וחוזר חלילה. מי שנפגע הוא הציבור שמשועבד לחובות ומשלם ריביות. נפגעים גם בעלי הפקדונות… קרא עוד »

tov

עד היום לא היה פוסט אחד שלא חשבתי שהוא מבריק עד קרוב למבריק. אבל הפעם, אין לי מושג מה הביא אותך להשתלח בצורה כזו בפוסט שמעולם לא הכרתי אבל לפי מה שאת כותבת בעצמך – נראה כפוסט שעוסק בענייני מאקרו. זה בסדר גמור להביע רעיון בלי לתת כלים מעשיים. מי קבע שפוסט שלא עושה את זה אינו מעניין לקריאה ומאיר? לטעמי חבל שעשית את זה אבל זה לא ימנע ממני להמשיך לקרוא את הבלוג שלך. מה שעוד יקרה, תכף אלך לראות את הפוסט שאותו תקפת כל כך…

יאיר

ליחזקאל – ולתומכי "הכלכלה האמיתית" ומבוהליה, חשוב להציג את העובדות: מול הכסף שהבנקים מלווים יש את התשומות והנכסים שנוצרו עבור כסף זה.כלומר הוקם מפעל, נרכשו מכונות, נסלל כביש ונבנה בית. כך שהכסף "מכוסה" באופן ראלי. אמנם דרך נכסי הלווה ולא דרך הרזרבה בבנק. אך התחייבויות הלווה לבנק הן הכיסוי הבנקאי – משמעותם היא ככסף מזומן בכספתו. כל עוד אין נפילה של ערך הנכסים שבידי הלווים המונעת מהם את היכולת להחזיר ההתחייבות. אין שום סיבה לבהלה

אורי

איך את שוב את מקדמת את הפיקציה שנקראת שוק חופשי ? נראה לי שאת אחרונת הכלכלנים שעוד מאמינים שיש שוק חופשי באמת. אלה הלכו ונמוגו בעשור האחרון. ובצדק. תפנימי: אין שוק חופשי. אין חיה כזאת. גם מה שיש כרגע במקומות שונים בעולם ואת מקדמת אותו נוצר מלחץ מסיבי בעבר (היסטוריה והרבה היסטריה) בשלב כלשהו על ידי כוחות פוליטיים ולא כוחות שוק חופשי. מה למשל: חוקי עבודה, פנסיה, בנקים (תוצר פוליטי ולא כלכלי ! ממש לא שוק חופשי), זיכיונות כריה של משאבים, אמנות בינלאומיות, ספר החוקים הפלילי והעיסקי ועוד ועוד ועוד עד דלא ידע. כל ההסתכלות שלך היא על ההווה כאילו… קרא עוד »

יוני

אורי, גם אם הטיעונים שלך בעלי ערך (אני לא טוען שהם כאלה), מדהים כמה חוצפה וגסות רוח צריך כדי לכתוב משפט כמו "רק תהרהרי בזה חמש דקות, וזה יסדר לך את ההבנה", בבלוג שמציג הבנה כלכלית עמוקה ומשנה כלכלית מסודרת.

גולש

לדעתי אין זה ראוי להקדיש פוסט שלם כדי לנגח אתר שמקדם חשיבה שונה משלך.
האם המטרה ליצור באזז תקשורתי בכל מחיר?
זה כמו שהכתבה הראשית של ידיעות אחרונות תהיה: למה עיתון מעריב דפוק.
או כמו שגלובס יקדם דיון: למה דה-מרקר טועים.
לא מקצועי לחלוטין.

יניב

🙂
בבקשה, אל תבטלי את האפשרות לתגובות באתר.

יחזקאל

הי א- ה"עובדה" שמול הכסף שבנק מלווה יש נכסים אמיתיים (מפעל, מכונות וכד') איננה נכונה. בנקים מלווים לעשירים ללא בטחונות ראויים, ראה: לבייב, תשובה, דנקנר, מיימן , זיסר ועוד… חמור מכך הן ההלוואות שהבנקים נותנים לעניים. העניים משלמים ריבית גבוהה תמורת אשראי צרכני שאת כל כך מטיפה (בצדק) נגדו. אז נכון שנוטל ההלוואה הוא האשם המרכזי אבל גם מי שדוחף לו אותה שותף לפשע. נטילת האחריות מהבנק המלווה דומה לטענה שסוחר הסמים אינו אשם כי לקונה הסם יש אחריות אישית ואיש לא הכריח אותו לרכוש סם. ב- הגידול בכמות הכסף כתוצאה מיצירתו יש מאין ע"י הבנקים מפחיתה את ערך הכסף… קרא עוד »

YossiN

בקשר לבלוג האחר (ההוא), אין טעם להתייחס ויד על הלב- אני גם לא חושב שאת היית צריכה אבל, 2 דברים שכתבת ראשית, אני מסכים איתך ועם הסכמתך איתו על כך שלב העניין הוא חינוך כלכלי. זה מה שאת מנסה לעשות כאן וזה הדבר המרכזי שבאמת יכול לעזור לאדם- החינוך לדעת מה לעשות, איך ולמי. מצד שני, כאשר את מסכימה על כך שבנקאות הרזרבה החלקית אכן גורמת לחוסר יציבות כלכלית, זה טיעון שצריך להוכיח ולבסס. הכלכלה בעולמנו מבוססת כולה על שיטת הרזרבה החלקית ועל יצירת כסף וירטואלי. כך זה לפחות מאז האימפריות המסחריות של ונציה וכד' בימי הביניים המאוחרים/ תקופת הרנסנס.… קרא עוד »

gili73

כבר מזמן הפסקתי לקרוא את הכלכלה האמיתית הקונספירטיבי והסוציאליסטי. סתם עצבן אותי.

אהרון לנדאו

הי דורין אני קודם כל מאד נהנה לקרא את הבלוג שלך. אני מודה שאני במקביל גם קורא קבוע של הכלכלה האמיתית וככזה קצת קשה לי להסכים עם העובדות שהעלת ולכן יש לי ביקורת על הביקורת שלך שנראה שהסתמכה יותר על הראיון במאקו שנגע בנקודה מאד ספציפית מאשר על התוכן באתר. 1. קודם כל בבדיקה קצרה של 5 דקות בצד שמאל של הכלכלה האמיתית היית מגלה שעד היום פורסמו כ1400 פוסטים שם. כך שכל הסטטיסטיקות שלך כמו למשל על שליש כתבות שכתוב בהן בועה לא נכונות. 2. הייחוס את הפתרונות לכלכלה האמיתית והצגתם כקונספירציה הוא די מגוחך.הם בסך הכל מנגישים מידע… קרא עוד »

אילן

מסכים עם כל מילה – תגובה מאוד לעינין ואני מאוד מזדהה איתה

שי

ההשפעה של הבלוג "כלכלה אמיתית" היא אפסית. מעבר לבעיה של תצוגת רעיונות מעט הזויים, עיקר הבעיה היא…. שרוב הקוראים לא מסוגלים להבין כלום מה רוצה מהם הבלוג….. מעבר לזה, צריך כבר להיות ברור שלייקים אינם מעידים על השפעה. זה התגלה ומתגלה מעת לעת לכל מיני מנהלי שיווק שלא קולטים "למה זה לא עובד" המדיה החברתית הזאת… יש עוד אתרים מהסוג הזה, לא כלכליים דווקא, נניח האתר "דבקה" "החושף" לקוראיו את העתיד הצבאי מדיני, לא רק בישראל אלא גם בעולם. שיחות חשאיות וציטוטים של זבובים שהיו דבוקים לקיר שעת שאובמה-פוטין-מנהיג דע"אש, ואחרים היו באמצע תכנון המזימה הבאה שלהם לעולם…. מה ההשפעה… קרא עוד »

איילה

ליוסי am8:19 …הסכמתי עם יוסי am1:47 . לא איתך, ולכן תגובתך איינה רלוונטית .
אף אחד לא מסיט פה את הדיון.
לדורין , אולי היה כדאי לחסום האפשרות לשימוש בשם שכבר קיים …אחרת יש בעיה להגיב, או לבדוק קיום אפשרות להגיב מתחת לתגובה.
בכל מקרה הבלוג שלך נפלא . קוראת בשקיקה כל פוסט.

YossiN

נראה לי שאפשר להגיב לתגובה ולא לפוסט כולו (כשזה רלוונטי)
ובקשר לשמות, בגלל זה אני מגדיר את עצמי כ YossiN ולא יוסי 🙂

requiemshark

משהו שלא ברור לי לגמרי ברגע זה בקשר לשיטה של הבנקים. האם הבנק מייצר כסף רק כשאני לוקח הלוואה? מה עם הכסף שאני מקבל כמשכורת למשל? זה כסף אמיתי שנמצא בבנק?

אלון

כאחד שעוקב אחרי התנועה לשינוי מוניטרי אני רוצה להבהיר שני נקודות מרכזיות בפוסט הזה: א. בהחלט עדיפה רשות מוניטרית עצמאית (בהנחה שתהיה שקופה ומפוקחת) מאשר מונופול הבנקים. 1. הבנקים מרוויחים מליארדים על חשבון הציבור כתוצאה מהבילעדיות שניתנה להם על יצור הכסף . 2. מה שחשוב זה לא רק מי מייצר את הכסף אלא לאן הוא מופנה. בנקים מקצים את הכסף משיקולי רווח ולעולם יעדיפו למשל נדלן (שם יש להם ביטחונות) על פני פרוייקטים לרווחת הציבור. 3. רשות מוניטרית עצמאית אינה סותרת קפיטליזם ושוק חופשי. מדינה ראוי שתנפיק את הכסף שלה ולא בנקים. ב. הכלכלה האמיתית והתנועה לשינוי מוניטרי גם מציגים… קרא עוד »

דג

אם מדברים על המאקרו, מה דעתך על האיגוח המתקרב של חובות הבנקים? כמובן שהמוסדיים יקנו את החוב הזה מה שאומר שבתי ההשקעות יהיו בסיכון בנוסף לכספי הפנסיה של החוסכים.

סופר-עצלן

מצטרף לעמדה שאין פסול עקרוני בניתוח מאקרו-כלכלה, שמטבע הדברים יש לנו הרבה פחות אפשרות להשפיע עליה בהשוואה למיקרו בחיים הפרטיים שלנו. לא מכיר את ״כלכלה אמיתית״ וכנראה לא רוצה להכיר כי אני לא מתחבר לתיאוריות קונספירציה… שאלה לגבי רזרבה חלקית: נניח לרגע שהאפשרות לעשות זאת תבוטל רגולטורית – יש להניח שזה יעלה משמעותית את הריבית, כי יהיה ביקוש לכסף שלא יהיה לו מענה. זה אומר האטה כלכלית משמעותית וצמיחה שלילית, כי תימנע האפשרות למנף על מנת לבנות, להגדיל חברות, להשקיע וכו׳. בקיצור כולם מפסידים, העשירים והעניים, השכירים ובעלי ההון. ממילא כסף וכל המוסדות הכלכליים שלנו הם רק מוסכמה חברתית ולא… קרא עוד »

מומחה לקנוניות

הבעיה בכלכלה היא אכן החובות הרבים – "כסף כחוב" בקיצור.
כל כסף שנוצר מגדיל את כמות החובות במשק.
ככל שיש יותר חובות במשק כך המשק חנוק יותר והכסף בו זז לאט יותר.
הפיתרון לזה הוא "הנס של וורגל".
לצערנו כיון שהעולם הולך בכיוון נני סטייט אז הפיתרון המקביל הוא תוכנית שיקגו.

אין קשר בין זה לבין התנהלות אישית.
באופן תיאורטי גם אם המצב כאן יהיה כמו בעיראק עדיין ניתן להגיד שבאופן אישי הכל תלוי באזרח עצמו והוא
רק צריך ללמוד הגנה עצמית,לא להתבייש להרוג אנשים,לבזוז ולשדוד.
מובטחת לו הישרדות מפוארת.

pjs

יש הרבה בעיות נוספות באופן בו הכלכלה האמיתית מציגים את הדברים. ולצערי הרב הרבה אנשים שאני מגדיר כחכמים קונים את זה. נניח ואתה בעל עסק, ואתה רוצה לקבל אשראי מהבנק. אתה מגיע לבנק ומבקש את האשראי, בזמן הזה מתנהל מו"מ עם הבנק על שווי הערבות שלך. זה יכול להיות נכס ריאלי, מניות או מזומן. לדוגמא, פעם אחרונה כשיצא לי לבקש את זה, ההסכם שלי עם הבנק היה יחס של 1:3. כלומר, אם רציתי לקחת הלוואה של 90 אלף, הייתי צריך לשעבד ערבויות על סך 30 אלף. בפעם הבאה שאני ארצה אשראי, יתנהל מו"מ בשנית. מה שה-"בנקאות ברזרבה חלקית" אומר, זה… קרא עוד »

האביר האפל

כשאתה מוכר מחשב, אתה מוכר מוצר מוחשי. כשהבנק "מוכר" לך כסף, הוא מוכר לך פיקציה – מוצר דמיוני שאין ברשותו – ואז גובה עליה ריבית. אם לא תשלם הוא יקח ממך את ביתך המאוד אמיתי שבו אתה גר.

pjs

אין כל הבדל. כשאני הולך לפסיכולוג וקונה ממנו בנק שעות זה לא מוצר מוחשי.

וגם פה אין לי ערובה של 100% לקבל את המוצר.

מוצר זה מוצר. הבנק סך הכל מוכר מוצר שאין ברשותו.

כמו רבים אחרים.

יש הרבה בעיות בענף הבנקאות המינוף האקספוננציאלי הוא רק סימפטום של הבעייה האמיתית.

ירון נוי

קראתי בשעשוע על הבלוג המטומטם ועוד השתעשעתי מן ההשוואה אל תיק דבקה.
אני חולק עליך בהצעה שיאפשרו לבנקים לקרוס. אינני צריך להרחיב עד כמה מעשה כזה יגרום נזק עצום לכלכלה. יש פתרונות פשוטים יותר לפיקוח על הבנקים.
אשר לתלונה שהבנקים מייצרים יותר מדי כסף. אינני מבטל אותה על הסף, אינני יודע כמה כסף "ראוי" שהבנקים ייצרו. אבל אפשר להגדיל את שיעור הכסף שהבנקים צריכים לשמור כרזרבה. הגדלת השיעור מעל לשיעורים הקיימים היום עשויה להביא לאיזון יותר טוב (אם הוא דרוש) מבלי להקים רשות כסף ממשלתית.

מומחה לקנוניות

בוא נראה אותך כותב באתר הכלכלה האמיתית ומגן על העמדה שלך בתגובות.
כנ"ל אם כל אלה שחושבים שתפסו את אלוהים בביצים והם מבינים את השיטה הכלכלית מצוין,
או במילים אחרות השיטה בסדר האנשים לא בסדר.

הפוסט לתגובה מודגש בכינוי שלי – ללחוץ עליו.

זיו

דורין, אפשר לשאול מה דעתך על תיאוריית "שיא תפוקת הנפט" והחזון שהיא צופה לנו בני האדם?

ואגב, אין לי מושג למה את אומרת שאי אפשר לרקוד על שתי החתונות. אפשר גם אפשר להשקיע את מירב זמנך בפארמקלצ'ר – ועדיין לייחל עד מאוד לשינוי השיטה מן היסוד, ולנסות להפיץ את הבשורה שעולם אחר אפשרי, שלא לומר הכרחי. גם את הרי עושה זאת – בדרכך (:

אסף גוטמן

ועכשיו אני תוהה מה את חושבת על פרויקט ונוס -שדי מזכיר את הבלוג הזה ,רק שהוא מציע פתרונות .
נכון נקודות הדימיון לא באמת דומות(שניהם מתנגדים לשיטה המוניטרית הנוכחית ,שניהם טוענים שאלגוריתמים ומשוואות צריכים לנהל את החברה ).
אבל בעיקר שניהם מתנגדים לקפיטליזם .

pjs

פרוייקט ונוס זה המניפסט הקומוניסטי 2.0.

הגברת בעד קפיטליזם, נגד צרכנות לא אחראית.

Paul Wolf (Jones)

מעולה ומעניין כרגיל 🙂

איל

ל pjs , המצב מסתבך כאשר בנק מפקיד פקדונות או מלווה לבנק אחר.ונוצרת סדרה גיאומטרית של הלואות.

pjs

זה לא רלוונטי.

אני קונה מוצר מחברה מסויימת. לא איכפת לי איך המוצר הגיע אליה.

מוזר שבמוצרים אחרים שאתה רוכש, אתה לא מתעניין איך הם הגיעו.

האביר האפל

טוב, הפעם אני חייב להגיב… אני קורא ותיק יחסית, נהנה לקרוא, מסכים איך חלק מהזמן, חלק לא. הפוסטים ה"טכניים" יותר הם פשוט תענוג, אבל כל פעם שאת נוגעת בפילוסופיה כלכלית, אני תולש כמה שערות. הפעם גדשת את הסאה, אז אני מרגיש צורך לתקן כמה טעויות בפוסט הזה. נתחיל… "הדרך האידיאלית לפתור את הבעיות הנובעות משיטת הרזרבה החלקית היא למנוע סיוע ממשלתי לבנקים שנוהגים כך, ופשוט לאפשר להם לקרוס במשבר הבא." אם את מסכימה עם הנחת הבסיס של כלכלה אמיתית, אז למה לאפשר לשיטה המוזרה הזו להמשיך? על מה הוויכוח בעצם? ויותר חשוב מזה: כשהבנק קורס, מי שקורס זה בעיקר המפקידים.… קרא עוד »

השור הזועם

אביר, יש לך בלבול מושגי מוחלט. המושגים "שוק חופשי" ו"ממשלה חזקה" הם אנטי-תיזה אחד של השני. שוק חופשי הוא כלל האינטראקציות הלא אלימות בין אנשים, ממשלה היא מונופול על האלימות שכופה על אנשים לעשות דברים כנגד רצונם. הצורה המוסרית היחידה (והיעילה מבחינה כלכלית) לנהל עסק של הלוואות כספים היא אם הסיכון הוא על בעל העסק (אין יותר בערבון מוגבל!) וגם על הלקוחות. בעולם שבו הממשלה לא תחלץ בנקים אנשים יחלקו את כספם בין כמה מוסדות, ויהיו ביטוחי קריסה, כך שהחוסך הקטן דווקא לא יפגע בקריסה. מי שיפגעו יהיו בעלי המניות והמנכ"ל, כי בלי "ערבון מוגבל" הם יאכלו אותה ויצטרכו לשלם… קרא עוד »

עמוס

אנשים לא מבינים שהצלה של בנק או אי הצלה גורמת לאותו סכום להתבזבז ולהילקח מאנשים רק בצורה שונה (מיסים).צריך לזכור גם שיש הבדל בין להציל בנק לבין לתת לאנשים את כספם ניתן לתת לבנק לקרוס אבל לתת לאנשים את כספם או להעביר אותם לבנק מוכשר יותר שלא בחובות (כמובן להעביר לו כסף תמורת זה ).אחד הביקורות החזקות על ממשל בוש שהציל בנקים במליארדים ולא פשוט נתן כסף לאנשים.היום הבנקים מתנערים מהכסף שהם חייבים לממשלה ברור שהדרך הזו לא טובה במיוחד.

בוב הבנאי

דורין, אני מעריץ אותך!

איתי

מאמר מסודר שמסביר את כל הכשלים של "כלכלה אמיתית" http://blogs.haaretz.co.il/orikatz/185/

גיא

טוב, אני חייב להגיב.
בהחלט בלוג ופוסט מומלץ.
איליה , זה אתה שם בתגובות?
אם כן (וגם אם לא) – RESPECT!

יצחק ב.

אני קורא את שתי הבלוגים ונהנה משתיהם וגם משקיע בבורסה (קרנות נאמנות וקרנות מחקות בינתיים דרך הבנק אבל אחראי שנחשפתי לבלוג שלך שוקל לעבור לבית ההשקעות). עכשיו אני חושב שגם בבלוג של כלכלה אמיתית יש אמת. המערכת הקפיטליסטית מצתה את עצמה ועכשיו במקום להיות יעילה היא גורמת לכך שמשק נהיה פחות יעיל. מצד שני כל הבעיות שאת הצגת על השיטה השנייה (שמציעים בכלכלה אמתית) קיימות. ולכן שינוי שיטה יגרום ליותר בעיות ככל הנראה. מה שכן צריך להשתנות זה אנחנו בני אדם. כי הטבע האגואיסטי שלנו גורם לנו לצרוך בלי סוף ולהתחרות אחד בשני בצריכה הזאת. כשנתחיל לכבד בני אדם על… קרא עוד »

יאיא

PJS
עזוב שטויות ותחזור לכתוב בעצמך

דורין , שוב תודה על הכתיבה

אמיר

כיף לקרוא! כתיבה מדויקת והגדרה טובה של הדברים
תודה

אורן

דורין,
גם אני לא מסכים עם כל מה שכתוב ב"כלכלה האמיתי", אבל אני תוהה למה הכעס שאת מוציאה על מישהו שמעז לדבר על אפשרויות אחרות?.

בשורה התחתונה – גם את מבינה את הבעייתיות שבשיטה הנוכחית – חלק מהפיתרון הוא לקיחת אחריות אישית, אבל חלק ממנו הוא גם שינוי השיטה. לא הבנתי מה את מציעה במקום – להשאר בשיטה הנוכחית ולהיות נתון לחסדיהם של הבנקים וההון-שלטון?

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן