"בלוג נחמד, חבל רק שהוא לא רלוונטי להורים לילדים."
אדם מגיע לעצמאות כלכלית כאשר חסכונותיו (סך נכסיו המניבים) צומחים עד לרמה המספיקה לכיסוי הוצאותיו. מכאן שאדם נחוש דיו עשוי להגיע לעצמאות כלכלית תוך שנים ספורות ובלבד שיקצץ באופן דראסטי את הוצאות המחייה שלו וישקיע את הכנסתו העודפת.
קוראים רבים, כך אני מתרשמת, מגיעים למסקנה שעצם החתירה לעצמאות כלכלית (ובמשתמע – לאפשרות לפרוש ממעגל העבודה בגיל צעיר) היא בבחינת "לוקסוס" השמור לרווקים / אלהורים בלבד.
הטענה, בתמצית, היא שהורים בישראל "פשוט לא יכולים לחסוך", ומכאן שאינם יכולים אפילו לחלום על עצמאות כלכלית לפני גיל הפנסיה.
אחרים טוענים, ביחס אלי, כי אילו הייתי מחליטה להביא ילד לעולם הוצאותיי היו מזנקות עד כדי אובדן העצמאות שאני כה מתגאה בה, מה שהיה מחייב אותי לשוב מיידית למעגל העבודה.
אני מקבלת תגובות ברוח זו לעתים קרובות. למעשה, הייתי אומרת שזו אחת מנקודות הביקורת השכיחות ביותר – קצת אחרי "הכלכלה תקרוס אם כולם יחקו אותך", "אי אפשר להיות מאושר ברמת הוצאות נמוכה כמו שלך" ו-"את לא באמת חופשיה אם את צריכה לבשל / לתקן / לשפץ בעצמך".
אין לי אשליות לגבי הנושא. ילדים עולים כסף. יש להם מערך שלם של צרכים בסיסיים: ביטחון, קורת גג, מזון, ביגוד, היגיינה, טיפול רפואי וחינוך. כל הורה מחויב לספק את הצרכים הללו לילדיו ולספוג את העלויות הכספיות הכרוכות בכך, מבלי לצפות לתמורה כלשהי .
במובן זה, ילדים הם נכס בלתי מניב המייצר התחייבות שוטפת, או כמאמרה של ג'ניפר סניור, "חסרי ערך כלכלי" (economically worthless). מבחינה כלכלית טהורה, אם כן, הבחירה להיות הורה שקולה לבחירה להיות בעל דירה או בעל רכב: היא מותרות.
ולמרות זאת, אני טוענת שילדים אינם מהווים מכשול לעצמאות כלכלית.
אדרבה, אני חושבת שעבור אנשים מסוימים, ההתחשבות בילדים עשויה דווקא להעלות את המוטיבציה לדבוק בתכנית, לחסוך יותר ולקבל החלטות נבונות מבחינה פיננסית. הרי מה הטעם בעצמאות כלכלית אם לא זמן פנוי שאותו ניתן להקדיש לדברים משמעותיים – כמו ילדים ומשפחה?
כמה עולה לגדל ילדים? תלוי בכם
היצר המשפחתי הזה גורם להורים רבים לחסוך המון על עצמם – ובאותה נשימה לשפוך הון תועפות על הילדים.
מעבר לצרכים הפיזילוגיים הבסיסיים, ילדים זקוקים למעט מאוד ברמה החומרית. עיקר הצורך מרגע זה ואילך הוא רגשי: תשומת לב, קשב, חום ואהבה-ללא-תנאי.
ככל שאני מתרשמת, הורים רבים בוחרים להרעיף את האהבה הזו דווקא דרך הכיס. בכך הם נותנים מענה חומרי לצורך רגשי.
התופעה הזו מתרחשת ממספר סיבות. אחת מהן היא השינוי ההיסטורי שחל במעמד הילד. עד לפני מאה שנה, ילדים נחשבו למבוגרים קטנים, או ליתר דיוק, "מבוגרים בהכשרה". הם לא נחשבו לקבוצה דמוגרפית נפרדת עם בעיות וצרכים מיוחדים. הם לא נחשבו למרכז עולמם של המבוגרים.
לתרבות הצריכה היה יד בשינוי שחל מאז: פתאום צצו "בעיות מיוחדות לילדים" שלהן ניתן היה לשווק "פתרונות מיוחדים לילדים". עד מהרה היטשטשו הגבולות: הן הגבול שבין הצורך לרצון והן הגבול שבין ההורה לילדיו.
התוצאה היא שהילד בימינו מקודש כמרכז העולם, ואילו ההורה-משרת נכנע לתביעותיו ומפרש את רצונותיו (הרבים מספור) בתור צרכים בסיסיים שמחובתו למלא, איך לא, דרך הארנק.
כך, הורים מרגישים מחויבים לדחוף את הילד לחוגים ולבתי הספר יוקרתיים (פן תיפגע התפתחותו האינטלקטואלית) ולרכוש עבורו את הבגדים, הצעצועים והגאדג'טים היקרים ביותר (פן יידחה חברתית על ידי "בני הטובים" שגודשים את בתי הספר היוקרתיים). לעתים ההורים עצמם נתונים ללחץ חברתי כבד שמפעילים עליהם הורים אחרים: זו הרי תחרות – מרוץ חימוש – בו מנצח ההורה שמבזבז כמה שיותר על הילד שלו.
למרבה האירוניה, ילדים בימינו בריאים פחות וחכמים פחות ביחס לדורות הקודמים. בעיני זהו סימן לכך שמשהו בדפוס ההורות הנורמטיבי דפוק מהיסוד. אישית, נדמה לי שזה נובע מהיעדר קריאה, תנועה ויצירתיות. את כל אחד מהדברים הללו ניתן לטפח בלי לשלם שקל.
מעל לכל, אני חושבת שתחושת האשמה הצורבת בגין היעדר זמן פנוי היא הסיבה המרכזית שגורמת לאנשים להוציא הון תועפות על הילדים שלהם.
הגעה לעצמאות כלכלית עם ילדים היא משימה פשוטה לעומת ניהול תא משפחתי שבו שני ההורים הם קרייריסטים שעובדים במשרה מלאה. הפיתרון המקובל לאתגר הזה הוא מיקור חוץ של תהליך גידול הילדים.
כך, אנשים מביאים ילדים לעולם וכמעט מיד לאחר מכן מפקידים אותם בידי זרים, תמורת תשלום, כמובן, כדי שיוכלו לעבוד 8 שעות מראשון עד חמישי, להרוויח כסף ולקנות לילדים הרכים "כל מה שמגיע להם". כאילו שיש צעצוע, מופע סופשבוע או חוג יוקרתי שיכול לפצות על הורה נפקד, עסוק או עייף באופן כרוני.
זו התנהגות נורמלית ומקובלת בחברה המודרנית – ובדומה לתופעות נורמליות אחרות, היא פסיכוטית לחלוטין.
עצמאות כלכלית פירושה עושר בזמן. כשיש די זמן פנוי ניתן לתת מענה רגשי לצרכים רגשיים. אמא שהגיעה לעצמאות כלכלית יכולה בקלות להיכנס לתפקיד של "אמא במשרה מלאה" מבלי שתהווה נטל כלכלי על בן זוגה העובד. כך היא יכולה למלא חלק גדול ומשמעותי פי כמה בחיי הילד, ובפרט בתקופה הרגישה של הגיל הרך.
העלויות, כמובן, נמוכות באופן דרמטי: בשונה מהקרייריסטית הטיפוסית שלא יכולה להשקיע בילדיה יותר משעתיים לפני שהיא קורסת מול הטלוויזיה, האם העצמאית לא צריכה לשלם הון תועפות על צהרונים, חוגים, מטפלות, מעונות או בייביסיטרים אלקטרוניים (הופ קטנטנים?) כדי שיבדרו את הילד בזמן שהיא עושה דברים אחרים.
היא לא צריכה להיכנע לתכתיבי הפמיניזם הפרוטו-פאשיסטי, הפוטר אותה מתחושת האשמה בשם "השיוויון בין המינים" (והשיעבוד לקרייריזם).
ומעל לכל – היא לא צריכה לבטא את הקשב האימהי שלה דרך כרטיס האשראי מתוך תחושה איומה של הלקאה עצמית וצורך בפיצוי תמידי על הזנחת הילד לטובת הממון. יש לה את כל הזמן בשביל הילד.
הנקודה המרכזית היא היא שמעבר לצרכים הבסיסיים ביותר, רוב ההוצאות על הילד נתונות לשיקול דעתו של ההורה – בהנחה שאותו הורה יודע להתנהל בתבונה כלכלית, להבחין בין צרכים לרצונות ולהחליף כסף בזמן. כתבות פופוליסטיות שטוענות שתג המחיר על גידול ילדים בישראל הוא בסביביות המיליון ש"ח מחמיצות את הנקודה הזו בדיוק. כמה עולה לגדל ילדים בישראל? כמה שתבחרו לבזבז.
לו הייתי אמא
לו הייתי אמא ועדיין רחוקה מעצמאות כלכלית, סביר להניח שהייתי מגדלת את ילדיי לאור עקרונות היסוד של פילוסופיית הפשטות מרצון, ומנסה לחסוך ולהשקיע ככל האפשר עד שבסופו של דבר הייתי מגיעה לסכום הדרוש כדי להכריז על עצמאותי.
הרעיון הוא לא לבזבז כמה שפחות כסף מתוך קמצנות גרידא (קרי, כשל פתולוגי לפתוח את הארנק) – אלא להוציא כסף ביעילות מרבית, על איכות ולא על כמות, על צרכים ולא על רצונות, על כישורי חיים ולא על חוויות חסרות פואנטה.
תפקיד ההורה, בעיני, הוא לא לספק לילדים בידור יקר ורדוד במשך 18 שנים רצופות. הוא אפילו לא מתמצה בהקניית "חווית ילדות מאושרת". תפקיד ההורה הוא לייצר מבוגר אחראי המסוגל לעמוד בזכות עצמו – לא עלוקה צרכניסטית יללנית, מפונקת וחסרת אונים שמשוכנעת שהיא מרכז העולם ושהכל מגיע לה.
מעל לכל, הייתי מנסה לשמש מודל לחיקוי. ילדים יחקו כל התנהגות ויאמינו לכל מה שתאמרו להם. אם הילד רואה את אמא עובדת בגינה, מתקנת דברים, פותחת סתימות ומכינה אוכל – סביר להניח שיספוג חלק משמעותי מהאתוס העצמאי הזה לשארית חייו הבוגרים.
לעומת זאת, אם הילד רואה את אבא ואמא נוסעים כל יום לכמה שעות ושבים הביתה מותשים, מרוגזים וחסרי אונים כשמתעוררת בעיה שאין בכוחם לטפל בה – סביר להניח שירכוש את חוסר האונים הזה ויגלגל אותו הלאה לבגרותו. באותה מידה, לא ניתן לצפות מילד שיבין מהי פשטות מרצון אם הוא רואה את הוריו מחליפים מכונית / סמארטפון כל שנה, מחזיקים בארון בגדים שעולה על גדותיו או מגהצים את כרטיס הפלסטיק הקסום עד שיוצא עשן. עד מהרה הוא ירצה גם.
בתור אמא, הייתי מנסה לנטוע זרע של תבונה פיננסית מגיל צעיר ככל האפשר. ילד שגדל עם הרעיון שיש לחסוך כסף, להשקיע אותו ולתת לו לצמוח ולייצר עוד כסף, מקבל "מתנה" שערכה שווה יותר כנראה מכל דמי כיס. הוא לא ילמד אותה בשום מקום אחר – ודאי שלא במערכת החינוך הממלכתית.
הייתי מלמדת את ילדי לשאוף להשיג תמורה מקסימלית עבור כל שקל שהם מוציאים, מבלי להשתעבד למותגים ומבלי להיכנע ללחצים חברתיים שקובעים שמה שחדש ועולה ביוקר בהכרח טוב יותר. השאיפה היא להפוך את החסכנות לחלק בלתי נפרד מאישיותם – לא להמתין עם זה לגילאים הקשים והאכזריים ביותר (14-11).
בגילאים אלה, במקום לשלוח אותם לחווית בסגנון "בעל הזבוב" באחת מחטיבות הביניים של שי פירון, הייתי לוקחת אותם למסע בן 3 שנים מסביב לעולם, גם במחיר של עיכוב (נוסף) במועד היציאה לעצמאות כלכלית.
הייתי מספרת להם על טבעה הנצלני של תרבות הצריכה ועל הדרך "לנצח אותה במשחק שלה" באמצעות צריכה מינימלית וחיסכון אגרסיבי.
הייתי מחייבת אותם לחסוך לפחות חצי מכל שקל שהם מקבלים – מתנה מסבא וסבתא, דמי כיס או שכר עבודה. ילד שמתחיל לחסוך מגיל צעיר נהנה מיתרון של 20 שנות צבירת ריבית דריבית על פני המבוגר הטיפוסי. אולי אפילו 30 שנות צבירה. זה המון זמן, ששווה המון כסף.
הייתי מעודדת פתיחות פיננסית. הורים שמסתירים נושאים פיננסיים מילדיהם עושים להם עוול. הייתי מספרת להם בדיוק כמה כסף יש לאמא ומערבת אותם בשיקולי התקציב המשפחתיים, תוך הסבר על האריתמטיקה הבסיסית הכרוכה בהתנהלות כלכלית.
הייתי מסבירה שכסף קונה המון דברים, אבל לא הכל – לא בריאות, לא חוכמה, לא שינה, לא מצפון נקי. שכל הכסף בעולם לא יעזור לך בכלא. שכל אחד יכול להרוויח כסף – כתלות בגישה שלו לחיים. שמרגע שיש קצת כסף, קל להשיג יותר ממנו. שתמיד יהיה מישהו עם יותר כסף ממך ומישהו עם פחות כסף ממך. שיש דבר כזה "מספיק כסף". שכסף קונה זמן. שכסף יכול וצריך לעבוד קשה כדי להפוך לכסף נוסף, מהר ומוקדם ככל האפשר.
אני מאמינה שילד שגדל בסביבה המקדשת תבונה פיננסית והישענות עצמית לא יעלה הון תועפות. העלות הזו בהחלט מאפשרת להמשיך לחסוך ולהשקיע בעקביות בהתאם לעקרונות הנידונים באתר הזה.
אם ההורה מגלה איך אפשר לחיות חיים עשירים ומלאים בפחות מ-4,000 ש"ח בחודש, סביר להניח שגם ילדיו ילמדו זאת. אם ההורה אינו נחוש, סתגלן או כישרוני די הצורך כדי לעשות זאת, הרי שסביר שגם ילדיו יגדלו להיות צרכנים חסרי אונים כמותו.
בשורה התחתונה
יותר מדי אנשים מרשים לעצמם להתבצר בשכנוע עצמי פטאליסטי בסגנון "הבאתי ילדים לעולם והלך עלי". זה מזכיר לי קטע מפורסם של רוברט קווסאקי ("אבא עשיר, אבא עני"): אבא עני אומר "הסיבה שאני עני היא מכיוון שהבאתי ילדים לעולם." אבא עשיר אומר: "הסיבה שעלי להיות עשיר היא מפני שהבאתי ילדים לעולם."
גידול ילדים הוא נושא טעון ונפיץ, ונתפס לרוב במונחים של שחור ולבן, בסגנון:
(א) אל תביאו ילדים מפני שהם ימנעו מכם מכם כל אפשרות לעצמאות כלכלית
(ב) תביאו ילדים אך דעו כי עליכם להיכנע לצרכניזם חולני שאם לא כן ילדיכם יסבלו בבגרותם והדבר יהיה על מצפונכם
בין הקצוות הללו קיימים אלפי פתרונות ביניים.
סביר להניח שהעלות הבסיסית הכרוכה בגידול ילדים לא עולה בקנה אחד עם שיעור חיסכון סופר-אגרסיבי (80%) שאפשר לי להגיע לעצמאות כלכלית תוך פחות מעשור. מנגד, זוג הורים שמשקיע בילדים עצמם, ולא בחפצים שלהם, עשוי בהחלט להגיע לשיעורי חיסכון גבוהים (40%-50% מההכנסה), שימקמו אותו בדרך הבטוחה לעצמאות כלכלית – גם אם הדבר ייקח יותר מעשר שנים.
חלופה אחרת יכולה להיות דחיית מועד הבאת הילדים עד לרגע שבו שני בני הזוג עצמאיים כלכלית. הבסיס הכלכלי במקרה זה יהיה יציב מספיק כדי "לספוג" את העלויות האינקרמנטליות הנוספות הנלוות לגידול הילד מבלי שבני הזוג ייאלצו לשוב למעגל העבודה.
הורים יקרים – שתפו נא מנסיונכם כאן בתגובות.
חיכיתי לפוסט הזה מזה זמן מה…
אמת ויציב
דורין- כמו תמיד את פשוט נפלאה ומשנה את חיי ותבונתי לאין שיעור. אני אמא ועוקבת קבועה שלך, ותמיד היה לי את החור בין הגישה שלך לבין איך ליישם זאת עם ילדים. כעת הכל יותר מובן. כמה פתרונות ייחודיים שמצאנו כהורים על מנת לחסוך בכספינו- לבלות בקמפינג בטבע מושלם בחינם במקום במלונות פאר, להחליף בגדי ילדים בין חברות, לקנות בגדי ילדים (מדהימים) בחנויות יד שניה, לבשל אוכל טעים ובריא בזול במקום לאכול ג'אנק בחוץ. אני חייבת לציין שהמעבר להורות דווקא מאוד מקל עלי בתהליך של לקיחת אחריות, חשיבה לטווח ארוך, ורצון כל כך כל כך עז לצאת ממעגל העבודה שלוקח כל… קרא עוד »
לימור, אני רוצה לשאול שאלה, ואל תפגעי.. באמת היית צריכה את דורין כדי להבין שיותר זול וכיף לנסוע לקמפינג עם הילדים? לזה את קוראת פתרון "ייחודי"?! אינספור אתרי קמפינג בארץ מלאים עד אפס מקום. היית צריכה "למצוא" את הפתרון הזה? זה לא מובן מאליו? לא בישלת אוכל טעים ובריא לילדים שלך לפני? סיריאסלי?! באמת היית צריכה אותה כדי לגלות את עולם היד שנייה? (ממליץ לך על המאמאזון-מרקט אגב. פלטפורמה נהדרת להחלפות בין אמהות) לעזאזל, ככה גידלו אותנו ההורים שלנו (אני זוכר פעמים ספורות שיצאנו למלון עם ההורים, ו-90% מהמלתחה שלי הייתה יד שנייה או בגדים שסבתא תפרה). אחת הביקורות שלי… קרא עוד »
+1
מחזיראור יקר, למה ל"רדת" על לימור? כולנו, פחות או יותר, גדלים לתוך שטיפת מוח אינטנסיבית לצריכה מוגברת. גם בבית הספר וגם בסביבה הקרובה. המחיר בהיחלצות ממנה כרוך בתיוג כ"חריג", "קמצן", ועוד שאר כינויים, שמוטמעים בנו היטב בסדרות הילדים (לו רק ידעת מה חברות ה"טוטאלי ספייס" אומרות על חנונים,ולהט קניות, ואיזו עבודה זה מצריך ממני כהורה..:)).
לפעמים מספיק בלוג פופלרי כדי להשתחרר מכך, וזאת התרומה הגדולה של דורין.
ממשיכה ללמוד מדורין ומכם!
קשה לי להאמין שלימור גדלה לתוך שטיפת מוח אינטנסיבית..
היא גדלה אצל ההורים שלה, וכמו שציינתי בהודעה הראשונה שלי – רובנו המכריע גדל אצל הורים שיצאו למסעדה רק באירוע חגיגי, בישלו בבית, הכינו קציצות משאריות, ונפשו בקמפינג.
הילדים שלנו זה סיפור אחר.. אני מודה – והמלחמה שלנו כהורים להקנות להם ערכים ברורים היא מאוד קשה (לא רק בתחום הצרכנות), אבל איך בחורה כמו לימור בגיל 30+ הופכת לקורבן של מסרים צרכניים מסדרות לנוער?
דווקא הפוסט הזה מפויס ולא מעליב. היה נחמד לקרוא.
דורין, על מה את מבססת את הטענה שילדים כיום פחות חכמים?
לא רק שהם לא "פחות חכמים", סביר מאוד להניח שהם יותר אינטלגנטים, כפי שמדגים היטב "אפקט פלין" (Flynn Effect) שנסמך על נתונים היסטוריים ממאה השנים האחרונות. ייתכן שדורין כיוונה יותר לתושייה ולמסוגלות עצמית (בשל פינוק יתר ובעיות בדחיית סיפוקים), אם כי גם לטענה כזו אין ביסוס מחקרי.
פוסט נחמד, חבל שהוא לא רלבנטי לכאלה שאין להם ילדים. (מצטער, הייתי מוכרח)
LOL
לפעמים בא לי שמישהו יכתוב ספר על חינוך ילדים נורמלי כמו שאת מדברת עליו. קראתי הרבה ספרים בנושא, אבל רובם כתובים על ידי אנשי דת, ילדי הפרחים, אמהות חונקות את ילדיהם או "פרופסורים" המבוססים על קרנגי. אין ספר ריאליסטי על חינוך ילדים, ילדים חזקים, חזקים פיזית נפשית ורגשית. אני אוהב לראות ילדים ולקשר בין ההתנהגות של ההורים לתוצאה שגידלו, לפעמים אני רושם רעיונות או דוגמאות. לפני שנה ראיתי ילדה בת 13 קוראת את הספר "כה אמר זרתוסטרא" הייתי בהלם, אני בן 24 ואני מתקשה להבין או להסכים הם כל מה שניטשה כתב. מאז אני קורא לרשימת התבונות החינוך שלי "חינך… קרא עוד »
אהרון, יתכן ואיש החינוך דן לסרי וספריו יוכלו לתת מענה למה שאתה מחפש.
לא קראתי את ספריו ואין לי ילדים אבל הייתי בהרצאה שלו והבנתי שבחוג החינוך האלטרנטיבי הוא פורץ דרך ומוערך מאוד.
http://www.dialogit.org/books.heb.html
"סאמרהיל" א.ס.ניל
גישת שפר.
אתה יכול להיכנס לאתר שלהם ושם יש רשימות של החוגים שנפתחים כל הזמן בכל הארץ.
לצערי אין להם חומר כתוב. נראה לי מתוך עיקרון?
בדיוק.
הם בנו את כל השיטה על הרעיון המהותי שדורין העלתה- שחינוך ילדים מכוון קדימה (כלפי עתידם כבוגרים מועילים ושווים) ולא אחורה – לייצר להם ערימה של חוויות ילדות סתמיות (שבפועל צבועות בפרצוף חמוץ כי כמה שתיתן- תמיד אפשר לדרוש עוד ולהיות לא מרוצה).
כשכל הגידול של ילד מכוון תמיד לבירור- מה המטרה שלו, מה הוא משיג ממה שהוא עושה
ולא חלילה לעבר: מה גרם לו לעשות ככה, מה מכתיב לו את חייו…כי אין דברים כאלה.
אז גדל ילד שהופך לבן אדם מתקדם ולא מתחפר בתירוציו.
מיתוס גידול הילדים/ריץ' – האריס.
איזה אבסורד! אותו מקרר בגישה כל כך שונה.
http://www.hebpsy.net/store.asp?scr=product&typ=390
במיתוס גידול ילדים הטיעון הבסיסי הוא שתפקיד ההורים בעיצוב ילדיהם מוגבל למדי ( מסיר הרבה אחריות מההורים) אבל הסביבה החברתית מאד חשובה..מה שמחזיר את האחריות להורים שצריכים לברור טוב טוב באיזו מדינה\ חברה הם רוצים לגדל את ילדם ועם מי הם היו רוצים שהילד שלהם יסתובב…סביבה טובה, ביה"ס טוב, שכנים טובים… לרוב עולים לא מעט כסף..
היי ברלינאית.
מאחר וקראתי את הספר לפני שנים יצא לי לעלעל בו בבוקר ובביקורת הטובה
של סטיבן פינקר עליו.
"ההנאות שמזמן הספר הזה כוללות ,בין השאר , ביקורת מתודולוגית קטלנית על חלק
ניכר מהתפחות הילד, ניתוח מאיר עיניים על הסיבות לכישלונם של בתי ספר, הסבר למה לנשים רופאות ועורכות דין יש ילדים שמתעקשים שנשים צריכות להיות עקרות בית …… "
הייתי אומר שזה קצת מתנגש עם אג'נדות אחרות שלך 🙂
בכל מקרה לי אין בעיה עם אג'נדות מתנגשות – זה מה שעושה את החיים מעניינים.
טוב, עכשיו אקרא את הספר פעם נוספת.
כתבה מצוינת. בהחלט ניתן לגדל ילדים ללא השתעבדות לתרבות הצריכה של "חווית הילדות". אני חושב שצריך גם להבין שהבאת ילדים מבחינה היסטורית שירתה את הצורך לשימור ההון והנכסים במסגרת המשפחה. למעשה משפחה אשר תתדבוק במודל החיסכון שלך תגיע תוך מספר דורות לעצמאות כלכלית מובנת ואף יותר מכך (העקבות ירושות)
היי דורין! קבלי גם ממני חיבוק גדול!!! בזכותך אני חותרת היום לעצמאות כלכלית ועושה הכל! כדי להצליח… (ואצליח…)
מה הסכום הכולל שצריך לחסוך כדי סוף סוף לצאת לעצמאות כלכלית? לפי הגישה שלך כמובן…
(סך הוצאות לשנה) * 33 < סך חסכונות מושקעים אחרי מס. אם ההוצאות שלי בחודש הן 4000 ש"ח, הרי שההוצאות שלי בשנה הן 4000*12 = 48,000 ש"ח. זאת אומרת שכדי להגיע לעצמאות כלכלית, עלי לחסוך ולהשקיע (48,000 * 33) = 1,584,000 ש"ח אחרי מס. מהסכום הזה אוכל למשוך מדי שנה 3% כדי לממן את הוצאותיי השוטפות, מבלי שהכסף יאזל אי פעם.
בתור יועץ פיננסי אוכל להגיד לך שאת חייבת לדעתי לעשות כבר בגיל צעיר ביטוח סיעודי לכל החיים בפרמיה קבועה ולסגור את הפינה הזאת של גידול דרמטי אפשרי בהוצאות וקריסת המודל,כמו כן ביטוח תאונה ייתן סכום נאה במקרה שתאונה תגרום לעליה קיצונית בהוצאות של ניוד,טיפולים וכו'.עם הרב אני מסכים אם כי האמת היא באמצע וזה נכון שאפשר וצריך לא להוציא על ילדים הוצאות היכן שניתן להשיג דברים משומשים או להיעזר באתרים כמו פרויקט אגורה וכדומה. בהצלחה לכולם..
היי איתן
הגישה שלי לנושא ביטוח פונקציונלית ביותר. אני רוכשת ביטוח רק במקרה שבו הנזק הפוטנציאלי הוא הרבה מעבר להישג ידי.
קונקרטית – ההוצאות שלי כוללות ביטוח בריאות פרטי + ביטוח סיעודי.
נחשפתי לבלוג שלך דרך חברה, ולכן קראתי כמה מאמרים ומשהו לא הסתדר לי מבחינה מתמטית. הבנתי שהמשכורת שלך הייתה נטו 14,000 לחודש ובתוך שלוש וחצי שנים יצאת לעצמאות כלכלית. אך אם זאת את רושמת כאן בנתונים שדי קרובים להוצאות שלך, שצריך סכום של מיליון וחצי אחרי מס, דהיינו 3 מיליון ש"ח הכנסה על מנת להיות מסוגלים לחיות מהכנסה פסיבית כמוך. 14,000 כפול 42 חודשי עבודה מגיע לסכום של כ-588,000 וזו בהנחה שבמשך כל שלוש וחצי השנים האלו לא היו לך הוצאות מהמשכורת הזו. אני באמת מנסה לרדת לסוף דעתך, אשמח אם תוכלי לומר לי כיצד הגעת לסכומים האלו. תודה רבה… קרא עוד »
הבעיה היא בנתוני היסוד שלך. עבדתי יותר מ-3 שנים.
היי דורין,
התחלתי לעקוב אחריך לפני מספר חודשים בטוויטר וכעת כאן.
אני ממש אשמח לקבל עצה טובה כיצד את מציעה למישהו שחוסך מעט מאוד מהמשכורת למרות שחי באופן יחסית סולידי וללא חובות או הלוואות, וצבר הון עצמי רק של 150K להגיע לעצמאות כלכלית. מה הצעדים הראשונים שהיית מציעה לעשות? אני מניח שלבדוק היכן עוד ניתן לחסוך, אך כיצד להגיע להכנסה פסיבית, במה להשקיע? כל חסכונותיי מושקעים באפיקים שונים אך גם הם באופן די סולידי, כמדומני התיק שלי 15% מנייתי.
אשמח מאוד לתובנות,
אני חושב שאחת התכונות ההכרחיות לאימוץ אורח חיים שבו חוסכים בני הזוג כחמישים אחוז ממשכורתם לאורך שנים היא ציניות בריאה ובוז לנורמות ולמוסכמות חברתיות מקובלות. במקומותינו בכל רמות ההכנסה יסבירו לכם חברי משפחה, חברים וכל מני אנשים אחרים למה אתם לא יכולים לחיות ככה, חייכם אינם חיים ,אתם מפספסים את טעם החיים, אתם פוגעים בתהליך החיברות של ילדיכם, היום אי אפשר לחיות כמו פעם, ושאר מני ירקות שקצרה היריעה. בסופו של דבר מה שקובע זה חשבון הבנק שלכם ויכולתיכם לחיות מתחת לרמת הוצאות מקובלות בסביבה החברתית שלכם. חסכון של 50 אחוז מהמשכורות של עשירונים שמונה או תשע בשיעורי התשואה שהיו… קרא עוד »
השישה שלי נהנים מתשומת לב ייחודית
וגם מצליחים להיות חברים זה של זה
דווקא בגלל שנולדו בהפרשים של בין שנה לשנתיים.
נשמע הגיוני.
אני סתם עושה רציונליזציה להחלטות שהתקבלו באקראי בשביל להרגיש טוב יותר עם עצמי.
כבר זמן מה שאני קורא את הבלוג שלך, מתחבר לרוב תפיסת העולם אם כי לא לאולטרה-קפיטליזם (אני סוציאל-דמוקראט ונעשה יותר ויותר כזה ככל שאני מתבגר ולומד). בשנים האחרונות, גם בעקבות הבלוג שלך, אנחנו עושים במשפחה את השינויים שאת מדברת עליהם. לומדים לעשות בעצמינו ולא לרוץ לבעלי מקצוע, קונים רק מה שנחוץ ואם קונים אז באיכות טובה. מתדירות של 2 יציאות בשבוע לבלוס המבורגר שהיה עולה לנו חמישית המחיר להכין בבית ירדנו לפעם בחודש ועוד. את התובנות שלך בעניין גידול ילדים אני רואה אחד לאחד כאשר אני מגדל את הילד שלי. מה שהוא באמת צריך זה אכן אהבה והנחיה. לעבוד בגינה,… קרא עוד »
בצעירותי העדפתי לחסוך ולהגיע לעצמאות כלכלית. בן הזוג שלי חשב אחרת ודרכינו נפרדו לבסוף. אני, המורה עם המשכורת הנמוכה למדיי ועם שתי בנות, הצלחתי הרבה יותר ממנו, שחי ממשכורת למעלה מכפולה משלי (עם מזונות מינימליים של 325 דולר לחודש לשתי הבנות!) לי יש דירה משלי שקניתי לאחר שנפרדנו. לא אין דירה עד היום. הוא אומנם החליף מכונית כל שנה-שנתיים. אני לא החזקתי מכונית מאז שנפרדנו. לדעתי, דירה משלך היא חצי פרנסה ואולי אף יותר מזה. היא בטחון כלכלי, היא תורמת להנאה שלך מהחיים, היא מונעת ממך לנדוד בין דירות שכורות שלא משתלם להשקיע בהן. בקיצור, גורמת לרמת חיים טובה מבלי… קרא עוד »
אכן ניתן לגדל ילדים בהרבה פחות כסף מהמקובל. ואכן עדיף לטייל איתם בטבע ולשוחח איתם מאשר לשים אותם מול הטלביזיה. אבל יש כאן אבל גדול: ילד שגדל בסביבה ישראלית חליונית נורמלית במשפחה שמוציאה 7000-8000 אלף שח בחודש (ההוצאה של הסולידית * 2) , הוא בהכרח הילד היחיד בכתה ש: מעולם לא נסע לחו"ל אין לו כבלים לא הולך למסעדות אין לו סממרטפון לא מביא מתנות לחבריו בימי הולדת (מלבד עבודות יד שהילדים לועגים להן). אם כולם היו חיים כך – היה סבבה.. אם חצי היו חיים כך – אפשר להתמודד, יש עוד חבר'ה במצב שלי. אבל כסביבך לכולם, אבל באמת… קרא עוד »
יחזקאל תודה, אני חושב שמעבר לכל ההצהרות והמילים הגדולות של חלק מהמגיבים, התגובה שלך היא העניינית ביותר שקראתי כאן.
יש לי שלושה ילדים בני 11, 9, 6 – לאף אחד מהם אין סמארטפון, או בכלל מכשיר טלפון נייד, למרות שיכולנו להרשות את זה לעצמנו מבחינה כלכלית. אנחנו מבקרים במסעדות מדי פעם – נגיד פעם בחודשיים. מביאים מתנות ביום ההולדת, למרות שאני מודה שאני מרגישה חוסר נוחות עם העניין הזה, אבל זורמת איתו. נסענו לחו"ל – פעם אחת לטיול קראוונים בן חצי שנה. פעם אחת לשבועיים בלונדון בהם עשינו חילופי דירות עם משפחה ישראלית, מה שחסך נתח משמעותי מאוד של הוצאות. פרט לכך, אנחנו נוסעים לקמפינג מספר פעמים בשנה, עושים חילופי דירות, ולרוב אחת לשנה נוסעים לנופש בחדרי הארחה של… קרא עוד »
אי רסט מיי קייס בקשר להפחדות ("מסכנות לוזריות אאוטסיידריות") ולמעגל האכזר שאנשים מכניסים את עצמם לדורות.
להוציא ילד לשבוע חופש בחו״ל לשנה עולה שלושת עד ארבעת אלפים שקל . 250 לחודש וגם לא חייבים (אני לא לוקח).
כבלים עולים כמאה שקלים לילד לחודש.
מסעדות. – לי עולה אפס. נניח פעם בחודש 50 שקל לילד .
סמרטפון עולה חמישים לחודש לחמש שנים נניח מגיל 13… לא ישבור אותי.
מתנות לחברים בהגזמה 300 שקל לשנה. 25 שקל לשנה .
כלומר אפילו לטענתך עוד 500 שקל לילד לחודש לכל הדברים שציינת…. שזה שווה ערך לתספורת פלצנית או ההפרש של נסיעה לעבודה ברכב "מכובד".
דורין היי, את הבלוג שלך גיליתי רק לאחרונה (לצערי) , דרך "לבשל בזול " שציינה אותך באחד הפרסומים שלה, ואני קוראת אותו בהנאה גדולה. אני אמא לשלושה ילדים בגילאים 17,15 ו-13. מיישמת הרבה מעצותייך עוד לפני היכרותי את הבלןג. אני מנהלת אורח חיים פשוט שלא לומר ספרטני, יחד עם זאת , מתקשה מאד בשנים האחרונות להסביר לילדי למה כדאי גם להם לדבוק באורח חיים זה. דוגמא אחת, הם כועסים, מאד ! כשאני קונה מוצרים של "המותג", למשל קורנפלקס שעולה לפעמים חצי ולא את המקור של תלמה. הם כועסים שהם נאלצים ללכת ברגל לבי"ס ולא מוסעים לשם. אני אגב, הולכת המון… קרא עוד »
שיר, לא הייתי מתרגש מבכיינות קורבנית של בתך בת ה 13 היא סך הכל בוחנת את תגובתך ותכבד אותך אם תעמדי על דרישותיך.
אגב כשאני הייתי ילד אני לא זוכר אף אחד שהעז לדבר בצורה כזו להורים שלו.
לשיר וכל השאר, גם אני גידלתי ילדים תחת אילוצים כלכליים לא קלים ורצון אידיאולוגי לחיות לא לפי הנורמות הצרכניסטיות הרווחות. בין השאר חשבתי שעצם העובדה שחסר קצת תורמת לפיתוח היכולת שלנו לנצל יותר טוב את מה שיש (ניסוי שערכו בתרנגולות הראה שאם חסר להם קצת מזון הם מנצלות יותר טוב את המזון שהן מקבלות… ולא, זה לא נורא להשתמש בדוגמא כזאת לעניין גידול ילדים). דבר אחד ידעתי, שחינוך זו השקעה שאי אפשר לדחות לאח"כ כמו שאפשר אח"כ לקנות מקרר טוב יותר… אבל חינוך בהחלט יכול להיות גם איך להשיג את אותה תמורה ע"י זה שנעשה בעצמנו מה שאנחנו יכולים. כך… קרא עוד »
ליחזקאל – אתה אומר דברים נכונים והגיוניים אבל גם כאן הדברים יכולים להיות מיושמים לפחות בחלקם ולא מוכרחים הכל או כלום. הדבר הכי "ייצוגי" וחברתי ברשימת הדוגמאות שכתבת זה קניית מתנות לימי הולדת. ילד יכול להרגיש בסדר גם אם לא יסע לחו"ל, לא יאכל (לרוב זבל) במסעדות, לא יהיה מחובר לכבלים (יש הכל באינטרנט) ולא יבלה בשופינג של קישקושים. לעומת זאת – כדאי שהילד יביא מתנה קנוייה ומכובדת לימי הולדת (גם בתחום זה אפשר להשוות מחירים ומוצרים ולבחור במשהו לא יקר אך גם לא עלוב). לגבי סמארטפון – גם לא מוכרחים. ואם הילד ממש "חייב" אחרת הוא מרגיש חריג אז… קרא עוד »
עשרות אלפי משפחות בדואים מראים שילדים הם לא מכשול.
בעולם השלישי ילדים נחשבים לנכס כלכלי משתי סיבות מרכזיות
1. מצופה מהם לייצר הכנסה עבור המשפחה מגיל 0
2. מצופה מהם לסעוד את הוריהם בגיל מבוגר וככאלה הם בבחינת תעודת ביטוח
בעולם המערבי הרעיון הזה פשט את הרגל, כי
1. העסקת ילדים מתחת לגיל 15 נחשבת לניצול ואסורה בדין
2. ילדים הם מזמן לא ערובה להזדקנות מכובדת. נראה שהחוזה החברתי המקובל במחוזותינו הוא שהורים שולחים את ילדיהם למוסדות מגיל 0, ובתמורה ילדים שולחים את הוריהם למוסדות מגיל 80.
ייתכן שבגלל היעדר השקעה רגשית ויותר חומרנית – בשילוב "רמת חיים גבוהה" – מתעצמת התופעה שבה ילדים שולחים את הוריהם למוסדות מחוץ למדינתם.
Germany 'exporting' old and sick to foreign care homes
http://www.theguardian.com/world/2012/dec/26/german-elderly-foreign-care-homes
The families sending relatives to nursing homes in THAILAND: Care is 'cheaper and often better in Asia', they say
http://www.dailymail.co.uk/health/article-2536580/The-families-sending-relatives-nursing-homes-THAILAND-Care-cheaper-better-Asia-say.html
איזה הזוי!
יצא את הזבל ואת הזקנים שלך למדינות עולם שלישי!
הטיעון שיחזקאל הביא הוא המשמעותי ביותר, לדעתי. אני יכול לומר זאת על בשרי שגדלתי לאימא חד הורית שלא עמדה בקצב הדרישות של הילדים שלה. מה שכן בסביבה שלי היו לא מעט ילדים שהיה להם אף פחות ממני. כך שזה לא היה מאוד חריג.
לכן יש שתי אפשרויות כפי שאני רואה זאת. אחת, להתרחק מסביבות ברמה סוציואקונומית גבוהה. שתיים, כן לספק לילד דמי כיס, ומכשור אלקטרוני אישי ובגדים חדשים, אבל ללא חופשות יקרות. כלומר מותחים את הגבול איפשהו.
אחת הסיבות שבגללן אני חותרת להיות עצמאית היא שעוד הייתי בטוחה שיהיו לי ילדים ורציתי לגדל אותם במקסימום נוכחות בבית. לצערי, לא צלח, ועדיין אני בונה עסק ומנסה לבנות עצמי כלכלית כדי ליישם את התפיסה שאנחנו לא חייבים לחיות בשעבוד לצרכנות כלשהי. ההסתייגות היחידה שלי מהפוסט כאן היא שלא רק אמא חייבת להיות בבית. חלאס להיות מצ'ואים כמו הציידים של פעם שנעדרים שעות וימים מהבית כדי להביא פרנסה, ובינתיים לא מכירים את הילדים האלה שמתרוצצים במערה שלהם.
הציידים של פעם לקחו את בניהם איתם. האמהות והבנות היו מלקטות יחד. העדרות ההורים היא המצאה של השנים האחרונות.
הפרדוקס הגדול הוא…..
שעם הדעות שאת דוגלת בהן……
את מתאימה יותר מהרבה אחרות (ואחרים) להביא ילדים 🙂
אני לא יודע לכמת באחוזים, אבל אני יודע בוודאות, שאת מה שאת יודעת, הרבה עדיין לא יודעים (ז/נ כאחד), בטח במגזר החילוני…עירוני.
"מעבר לצרכים הפיזילוגיים הבסיסיים, ילדים זקוקים למעט מאוד ברמה החומרית. עיקר הצורך מרגע זה ואילך הוא רגשי: תשומת לב, קשב, חום ואהבה-ללא-תנאי."
🙂
פוסט יפה.
לא הבנתי למה את מדברת באחוזים בסוף לגבי כמה אפשר לחסוך. לכל אחד יש הכנסה שונה. אם אני מרויח 20 אלף שקל בחודש או יותר אני יכול לחסוך אחוזים שונים לגמרי ממישהו שמרויח ממוצע/מינימום וכו'.
הפוסט הזה תפס אותי בדיוק כששקעתי בחיפוש אחר תשובות לשאלות כבדות משקל, אחרי שביתי ציינה שהיתה רוצה להיות עשירה ומאושרת. עניתי לה תשובה ברוח הדברים הנ"ל (יש דברים רבים שכסף קונה והמשותף בין רובם הוא שהם חפצים ולא מעניקים הרגשה טובה ומפרה, שעשירה ומאושרת לא בהכרח הולך יחד ועוד כהנה וכהנה נימוקים שכולנו מכירים ומאמינים בהם בלב שלם). עם זאת, הבנתי כי ילדי אינם מנותקים מסביבתם. הבעיה היא בחברה הסובבת אותנו. לא בנו. לנו יש אג'נדה מנומקת היטב, משנה סדורה לפיה אנו משתדלים לחיות. לנו, המבוגרים, יש את העוצמות הנפשיות לעמוד בפרץ, ולענות תשובות שנונות לכל אלה המבקרים אותנו. אך… קרא עוד »
צודקת 100% נתלי!
התיאוריה של הסולידית הוא נכון למציאות מסוימת, אך רובנו מתקשים ליישמה, שכן הסביבה שבה אנו חיים מותירה את ילדינו פעורי פה, אל אף החינוך שקיבלו מבית, לנוכח המציאות בה הם מתנגשים מידי יום…
אתמול התפרסמה כתבה על משמעות הכסף, באתר של "הארץ" . היא מאוד מעניינת ובחלקה החוקר מדבר על תרבות הצריכה,מותגים, ואיך כסף הפך למטרה. http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2340396 כמה ציטוטים : "הטענה המרכזית שלך היא שכסף הוא אובייקט של תשוקה לא מכיוון שהוא מסמן עבורנו אינספור אובייקטיבים פוטנציאליים שאפשר לרכוש תמורתו, אלא משום שאנו משתוקקים לכסף עצמו. "זה לא אומר בדיוק שאנחנו משתוקקים לכסף. בתשוקה לכסף יש משהו טראומטי. תשוקה לכסף היא דבר ממית. הייצוג התרבותי של תשוקה לכסף תמיד מגיע למוות. לרצות כסף באמת זה לא לרצות שום דבר שכסף יכול לקנות. במיתוס על מגע הזהב של מידאס אנחנו רואים את ההיגיון הזה… קרא עוד »
כמו בכל פוסט אחר שהעלית, שאגב אני עוקב ויש בחלקם טיפים טובים להתנהלות נכונה, עדיין את לא מכסה את כל התרחישים וישנם הורים לילדים קטנים, באמצע שנות ה-30 לחייהם, שעובדים 8-9 שעות כי הם חייבים בשביל לחסוך לעתידם ולעתיד ילדיהם. אני לא מדבר על הורים חומריים וצרכנים אובססיביים, אבל מה לעשות שיש גנים וצהרונים שעולים הון תועפות וחותכים לך את ההכנסה בחצי, שלא לדבר על אוכל ודברים בסיסיים שמשפחה עם ילדים צריכה (בפירוש לא דברים חומריים, כגון: מזון לתינוקות, טיטולים, ביגוד מינימלי וכיו"ב). כיצד בדיוק זוג כזה יכול לחסוך לדירה / עצמאות כלכלית? ואני מדבר על זוג שאין לו עזרה… קרא עוד »
David, מסכים לגבי גן\צהרון (למרות שגם פה ניתן להשוות ולשוח ילד לגן טוב שלאו דווקה יהיה הכי יקר)
לגבי ביגוד, רהיטים לתינוק\ילד ומזון ילדים:
1. אצלנו כל הרהיטים בחדר ילדים נקנו\נאספו מיד שנייה, את חלקם שיניתי או בניתי בעצמי (אני לא נגר במקצוע)
2. ביגוד – אותו כנ"ל או שקונים במבצעי סוף עונה ולא קונים מותגים (אשתי מתקנת את הבגדים במקרה הצורך – גם היא לא תופרת במקצוע שלה)
3. מזון ילדים – חוץ ממקרה שאם לא יכולה להניק, אין שום צורך לקנות מזון ילדים מיוחד. הרבה יותר זול ובריא להכין אותו ממוצרי יסוד.
חברה צרכנית לא משרתת אותנו. את זה צריך להפנים. שווה לראות או להיכנס ל http://www.storyofstuff.com
אפשר לקחת לדוגמא את החרדים. הילדים (הרבים מדי) שלהם לא פחות מאושרים והרבה פחות מפונקים.
מנסיונה של אמא ל-2, שרחוקה מלהיות נשמה צרכנית, ומגדלת אותם ללא טלויזיה בבית בלב שלם: ילדים עולים הרבה לא בצעצועים, לא במותגים, ולא בחוגים. אלו באמת בחירות הוריות, ופופוליסטי משהו להתמקד דווקא בביקורת על הצד הזה, הוולונטרי, של ההוצאות הכרורות בגידול הילדים. ילדים עולים הרבה בשני סעיפים שהם עניין של מעט בחירה: הראשון הוא סביבת מגורים. בתור מבוגר אפשר לחיות באושר ובצמצום בשכונה ״לא משהו״ ששכר הדירה בה נמוך בזכות היותה לא משהו. בתור ילד שיאלץ ללכת לבית הספר באותה שכונה ״לא משהו״ ולהתמודד עם האלימות וההזנחה הנלווים (הרי לא במקרה שכונה היא לא משהו..) – זה כבר סיפרו אחר.… קרא עוד »
אני עוסקת באחד התחומים הפארא-רפואיים שציינת (אמנם אני לא עובדת עם ילדים, אבל מכירה את התחום די טוב), ואני חייבת לומר שלדעתי עבודה יומיומית אינטנסיבית של ההורה עם הילד, חשובה יותר מאשר עוד שעות טיפול בקליניקה. התפקיד העיקרי שלנו – המטפלים – הוא לאבחן את הקשיים של הילד ולמצוא את התרגילים המתאימים שיקדמו אותו. אבל חייבים להודות שמרבית התרגילים יכולים להתבצע גם בעזרת אדם לא מיומן (שכמובן מקבל הנחיות מדויקות ממטפל ועובד בהתאם להן). מן הסתם, יש צורך בטיפול מקצועי שוטף בשביל לוודא שאכן מצליחים להשיג את המטרות ולעדכן כל הזמן את התרגילים בהתאם להתקדמות. הרבה פעמים מטפלים מתוסכלים מכך… קרא עוד »
הי אני , תודה על התגובה..אני בדיוק אחרי מספר מפגשים של הילד שלי עם פרא רפואית כמוך הקפדתי להיות נוכחת מהצד ולרשום רשימות כדי שאזכור את התרגילים בכל המפגשים.. שהיו מצוינים עבור הילד..( וקידמו אותו מאד במספר מפגשים ספור) ויחד עם זאת נדהמתי ממש עד כמה הורה רגיל למדי יכול בעצם "לחסוך" הון תועפות ( במקרה שלנו 1200 שקל לחודש ) אם רק יתבונן בילד שלו ובצרכים שלו, יקבל טיפה הדרכה ( כפי שציינת על מוקדי הקושי ותרגולים רלוונטים) ופשוט ישקיע קצת מאמץ… אצלנו למשל הבנתי ש: אם אשקיע במהלך החופש הקרוב שעה ביום במשחקים בסיסיים, בשהייה בים או בברכה,… קרא עוד »
עוד נושא שלא הוזכר, אך בימינו נפוץ מאוד, הוא נושא הפרעת קשב וריכוז שלפי ההערכה קיימת בכ 5-10% מאוכלוסיית הילדים. כשהילד לא מסוגל לשבת במשך שלושת רבעי שעות טיפול בהתפתחות הילד לריפוי בעיסוק\דיבור, לא כל שכן בבית עם ההורה למשך עוד שעת תרגול, לא פלא שהוא מפיק הרבה פחות מטיפולים אלו, ובהמשך מהלימודים בביה"ס (וכאן נוסיף את עלותם של שיעורים פרטיים). רב הילדים עם בעיה זו ייהנו מטיפול תרופתי. מחיר מתילפנידאט ארוך-טווח (ריטלין LA, SR או קונצרטה) עולה בקופות השונות בין 20-160 שקלים לחודש טיפול, ואם יש מס' ילדים במשפחה עם הפרעת קשב, ייתכן ומדובר בהוצאה לא קטנה. אם הילד… קרא עוד »
נונה,
ולמה זה התחיל להיות נפוץ?
אולי עודף גירויים לילד? אולי עוד שוק לתרופות?
tammy,
אולי עדיף לגור בשכונה בסדר +/- ולשים את הילד בבית ספר פרטי (עבור 2 ילדים זה עדיין יותר זול מאשר לגור בשכונה 'איכותית' ). כך גם ילדים יראו שלא כולם גדלים עם הכסף ושהכסף לא צומח על העצים וגם יקבלו חינוך שאולי יהיה טוב יותר.
איליה,
כיוון שרואים זינוק באבחון ADHD גם באוכלוסיה החרדית – ילדים שלהוריהם אין עודף כסף, לא נוהים בהכרח אחרי האופנות החילוניות, והם בוודאי לא תקועים מול מסכים מגרים כל היום – התשובה היא שלא. מדובר בבעיה אמיתית שהיתה גם בעבר, רק
שבעבר הרבה מהילדים הללו פשוט נפלטו מוקדם מהמערכת, לעיתים עשו מדיקציה עצמית עם אלכוהול או סמים, או פשוט התמודדו ככה-ככה, עם הרבה קושי וחשבו (וחשבו עליהם) שהם טפשים ו\או עצלנים.
אבל זה בסדר, גם אני חשבתי כך לפני שנחשפתי לנושא מקרוב 🙂 .
לשלוח ילדים לבית ספר בשכונה מרוחקת זה אומר שחייבים להחזיק רכב, לכן גם הבחירה הזאת כרוכה בתוספת הוצאות משמעותיות איך שלא מסתכלים על זה.
בנוסף, רק שתדע שבארץ "לשלוח לבית ספר פרטי" זאת ממש לא אופציה כזאת זמינה. סה"כ יש בארץ מעט מאוד בתי ספר פרטיים-למחצה, וכמעט כולם כרוכים באידאולוגיה מסויימת (דמוקרטי, אנתרוטפוסופי, וכו'), שאתה לווא דווקא מתחבר אליה, מה שמצמם את ההיצע עוד יותר.
במדינת ישראל מאותגרת התחב"צ – בכל מקרה, עם ילדים, חייבים להחזיק רכב אם רוצים להפגיש אותם עם בני המשפחה בסופ"ש.
תמי, לעניות דעתי מדובר בנושא הרבה -הרבה יותר רחב הכולל אינספור תת נושאים שיכולים כולם לקבל את הכותרת: "כיצד הורה נוכח (שאינו צריך לעבוד 10 שעות היום) יכול לשפר ולהעשיר את חייו של ילדו לאין שיעור". וזה מחזיר אותנו לטענתה של דורין, בדבר חיים בפשטות וחסכון שמאפשר לפחות לאחד ההורים לפרוש מעבודתו ולהתמסר לילדיו, על כל המשתמע מכך. ברור שישנם תחומים שאין עליהם ויכוח ואין ברירה אלא לשלם והרבה (מר"מ לילד באמצע הלילה, שן שבורה או עקומה, סביבת חיים איכותית). אבל, מאז שפרשתי מעבודתי גיליתי, שהורה נוכח "מכסה" מצבים שכשעבדתי, אפילו לא תארתי לעצמי שהתרופה הטובה ביותר לאותם מצבים הם… קרא עוד »
רק שלא כל הורה רוצה להיות נוכח.
זה גם לגיטימי.
קצת באיחור אבל בכל זאת: "ילד בן 7 ששובר שן קדמית וכו'" – ובכן, ילד כזה מבוטח בביטוח תאונות מטעם בית הספר. הביטוח תופס 7/24 ומקנה השלמות שיניים וטיפולים רלוונטיים במרפאות מקצועיות.
בנוגע לענייני הקשב והריכוז שהוזכרו כאן – ובכן, איכשהו יותר ילדים בשכונות מבוססות ובערים מבוססות סובלים מהפרעות בקשב ובריכוז ומלקויות למידה. מה שאומר שהורים רבים "קונים" את האבחון הזה, גם אם אינו נכון, ובכסף רב ומיותר.
אני אם לשני ילדים בוגרים. כשנולדו,קיבלתי את כל הציוד הראשוני ממשפחה וחברות. נראה לי שטותי להוציא כל כך הרבה כסף על ציוד ובגדים לתקופות כל כך קצרות. את רוב הבגדים לגנון ולגן קיבלתי או קניתי בשווקים או סוג ב'. התאים מאוד לבוץ של הגן. את הקצבת הביטוח הלאומי הפקדתי בשתי קופות גמל (אז נפתחו לאחר 15 שנים) לצורך חיסכון ללימודים באוניברסיטה (היום אפשר להפקיד בקרן נאמנות מחקה). עד היום אין לילדי IPHONE והם היו צריכים לצאת לעבוד מגיל צעיר כדי שיהיה להם דמי כיס. נכון שילד שצריך עזרה או דיאטה חריגה ,משנה את החישוב. אבל המסר הכללי של דורין מובן… קרא עוד »
צודקת צודקת צודקת ! בכל מילה.
מה שהצחיק אותי זה שציטטת אותי בלי לדעת.
כבר שנים אני אומר לאשתי וכל החברים שלשלוח את הילד לגן ולחוגים ולקייטנות זה לעשות OUTSOURCE לגידול הילד.
לתת לאחרים לגדל אותו במקומך. בשביל מה רציתי ילדים, בשביל שאחרים יגדלו אותם? אני יעבודה קשה אתן את הכסף לזרים כדי שיגדלו את הילדים שלי ?
איזה הגיון עקום.
אב גאה.
אז מי נשאר בבית עם הילדים ומגדל אותם כל היום, אתה או אשתך? או שאתם עושים תורנויות?
עניין נוסף הנלווה לגידול הילדים הינו תחושת הבטחון. כהורה אני חווה צורך בסיסי להבטיח את קיומם של ילדי, בחברה בה הערבות ההדדית הולכת ופוחתת. כלומר, יש לי שאיפה שילדי יתחילו את חייהם בנקודה קרובה ככל האפשר לעצמות כלכלית. זה אומר שאני שואף שלכל אחד מילדי יהיו 1-2 מליון שח בתחילת חייהם. זהו רף גבוה,אבל בעיני הוא מגלם את ההוצאה העיקרית (שלנו) על הילדים – חופש כלכלי עתידי.
היי אלכס,
אתה רוצה לקחת להם את כל ה"כיף" של להתמודד עם שוק העבודה הישראלי?
אנשים צריכים כמה חוויות שליליות כאלו בשביל להעריך את החוויות הטובות. אל תיקח להם את זה.
בין כה הכל ילך לחתנים ולכלות שלהם 🙂 … עדיף שתבלה אתם יותר זמן בבית.
תשאיר להם את הירושה שיוכלו הם להם להיות שקטים לגבי הנכדים.
לסולידית,
בין אמר לעשה תק פרסה
באיזה שבוע את?
בברכה,
אבא ל-2
במקום בו אני גרה ( לא בברלין) אין אייפונים , אין כמעט מותגים, הבגדים יד שנייה , הנורמה למתנות היא 25 שקל למתנה גג, על מה כן מוציאים, כפי שציינו לפני- על שכר דירה מאד גבוה\ הוצאות דיור . על רכב סביר ובטיחותי, על נופש ופנאי ( טיולים מסעדות פסטיבלים וכו..) והרבה על חוגים וחינוך. הוצאות הורים על ילדים הן מפלצתיות בגילאים צעירים, בהנחה ששני ההורים עובדים ויש נניח 3 ילדים בני 1,3,6 רק על גנים וצהרונים היכן שאני גרה תהיה הוצאה של 6000 שקל.. גם בהמשך 3 צהרונים יעלו 4500 שקל…ועם שכ"ד של כ6000 ושני רכבים שצריך כששני ההורים… קרא עוד »
היי דורין, אני קורא כבר זמן מה בבלוג שלך, פעם ראשונה שאני מגיב… הפוסט הזה יפה, אבל אני חושב שלא פרטת את ההוצאה ההורית לקווים מעשיים באמת. אחת ההוצאות הגדולות בגידול ילדים היא חינוך. זה נכון שניתן לחנך את הילדים בעצמך במצב של עצמאות כלכלית, אבל לא ניתן לעשות זאת במצב שבו שואפים לעצמאות כלכלית. עבור ילדים מגיל 3 חודשים (עד אז מקבלים דמי לידה) ועד גיל 3 שנים עלות החינוך, ולו הבסיסי ביותר, היא גבוהה. באיזור המרכז לא נראה לי שניתן למצוא פיתרון לילד אחד בשעות העבודה בפחות מ-2500 ש"ח לחודש. גם מחוץ לאיזור המרכז המחירים למירב הבנתי לא… קרא עוד »
תודה על הפוסט החשוב! כאמא לשני ילדים, מדיי יום מנסה להלחם בתרבות הצרכנית שמשפיעה על ילדיי. מזדהה מאוד מאוד עם הגישה:
אצלי בגדים – קונים או בבזארים או בחנות יד 2 (ברשתות כמו פוקס/גולף ועוד – רק אם יש זכוי או שובר.)
במקום לשלוח לחוג שחיה כמו כל ההורים בסביבה שלי, החלטנו על כרטיסיה לבריכה, גם לבילוי עם הילד וגם ללמידה (זה זול משמעותית משיעורי שחייה של 30 דק' ב-80-160 ש"ח…)
אוכל – מבשלים בבית והילדים שותפים.
כשאפשר – הולכים ברגל.
וכן, אנחנו כן מצליחים לחסוך מדי חודש!
טוב נראה לי שאני האמא הכי "כבדה" פה בנתיים… לנו יש שישה ילדים, והשביעית בדרך. ההכנסה החודשית- 13000. (לא הכנסתי שכ"ד על דירה שקנינו להשקעה 1650 ש"ח בחודש, שאנחנו מוסיפים להם 1500 ש"ח וזה הולך לכיסוי המשכנתא) בניגוד לגישה הרווחת פה- הבאנו את הילדים ממש מוקדם, כדי שנוכל להנות מהם כמה שיותר זמן…. אנחנו חיים ביישוב- מה שאומר שאנחנו משלמים שכ"ד פנטסטי של 1800 ש"ח על בית שיש בו מקום לכולנו. וגם החברה שבה אנחנו חיים דומה לנו- כלומר שהסטנדרטים לא מאוד גבוהים- אפילו התשלום לבי"ס נמוך- 80-130 ש"ח לחודש. בגדים- בעיקר ביד שניה, ואני תופרת ומשפצת אם צריך. אחרי… קרא עוד »
ואי אסתר, זה מדהים 8 נפשות בבית שחיות מ13,000 ש"ח +חסכונות ותרומות ותשלומי משכנתא..[ חח.. קראתי את התגובה שלך פעמיים כדי לוודא שלא התבלבלתי…]
נ.ב שאלה,
את חושבת שלדתיים יותר קל לחיות באורך מצומצם מחילונים, מכיוון שלימודי תורה נמצאים במרכז עולמם, ואילו החילונים ממלאים את החלל התרבותי בצרכנות?
או שזה יותר עניינים טכניים, בנוגע לחיסכון וקשרים קהילתיים שמאפשרים להגיע למשאבים מסויימים בהשקעה של הרבה פחות כסף?
בתור מי שמכירה את אסתר- הכל נכון 🙂 גם אצלנו התנאים פחות או יותר דומים. אנחנו גרים על גבעה מגניבה, מה שמוסיף רכב לחשבון (ולמרבה הבאסה לא מוריד משכר הדירה!) 8 נפשות, מכניסים 11,000 בחודש וחוסכים. מה ההורים שלנו עשו כדי לבנות את זה? מגיל אפס- כל פרוטה שהרווחנו (בייביסיטר הרשו לנו לעשות מכיתה ב', גם קייטנות) עושרה (מעשר לצדקה) ונרשמה אצל אבא בפנקס. יכולנו לקנות לעצמנו דברים, אבל רק מה שאפשר ממילא לקנות מהכסף של אבא ואמא, כלומר- הכסף בפועל נשאר בפנקס. הוא לא היה שלנו לביזבוזים סתם, היה צריך להסביר לעצמנו למה מוציאים כל דבר. דוגמא אישית –… קרא עוד »
היי ציפי תודה על השיתוף, באמת מעניין לקרוא, והאמת נשמע כמו צורת חיים אידאלית.
: )
איך משלמים על כל זה? מאיפה מגיע הכסף לכלכל שמונה נפשות?
מניסיון של אמא לשניים ילדים (25, 20): החלטנו להביא ילדים אחרי שהיה לנו ברור שנוכל לעמוד בכך כלכלית. ניהלתי את חיי כך: 1. חליפים. הילדים גדלו על העיקרון: נותנים ומקבלים מאחרים – תקף לבגדים, משחקים, ציוד לבית. 2. להתאפק. אפשר לרצות "הכל". אמא לא מחויבת לספק את "הכל". 3. לא להיות "פריירים": לקבל תמורה מלאה לכסף (לא לקנות מותגים, להשתמש בכל המוצרים שבמקרר, לבדוק איפה יותר זול וכד'). 4. נאה דורש – נאה מקיים (לחיות בדיוק על פי אותם כללים). ילדים מזהים מהר מאוד מתי "מוכרים להם סיפורים". 5. DiY: עשה בעצמך הוא מקום מצויין לחיסכון אך גם ל"למידה משמעותית",… קרא עוד »
עם שני ילדים, אנחנו חוסכים כ 45% מהכנסה שאינה בשמיים. גרנו גם תקופה מסויימת בחו"ל ושם חיינו על משכורת אחת של בערך 18,000 ש"ח בחודש מה שאפשר לאשתי לגדל את הקטנים ולעבוד רק מעט מאוד בישראל שנינו צריכים לעבוד בשביל הכנסה כזו, אבל לא במשרה מלאה. אני לא חושב שאנחנו דוגמה, כי יש לנו הון מסויים והכנסה גדולה מעט מהממוצע. אבל יש כמה דברים שעוזרים לנו לחסוך: גרים הרחק הרחק מתל אביב. ההוצאה כאן נמוכה יותר באופן משמעותי (דיור, גנים, שירותים). גנים: לצערי אי אפשר להתפשר כאן על "גן עיריה" וגן פרטי הוא ההוצאה המרכזית שלנו היום. אבל מצאנו אחד… קרא עוד »
אני יכול לחלק את אתגר ההורות שלי לארבעה חלקים. (1) האיום הגרעיני (2) משבר האנרגיה (3) השיטה הסוציאליסטית (4) חופש הפרט (1) משפחה גרעינית (הורים וילדים בלבד) פשוט גרועה בגידול ילדים. בשנים שהילדים הכי זקוקים להורים שלהם, ההורים עסוקים בתחילת החיים המקצועיים שלהם. קיבוץ, שבט בדואי או קהילה חרדית מתאימים בהרבה. בנוסף, להורים טריים חילוניים יש קרוב לאפס ניסיון בגידול ילדים, כך שהם לא יעילים, עושים טעויות. הייתי בבירור מפטר אותי די מהר. (2) אני מאד אוהב את העבודה שלי. אני גם מאד אוהב לבנות עם הילדים שלי בלגו, לתכנן איתם ניסוי מדעי ולצעוק עליהם שיסדרו את החדר. כל הדברים… קרא עוד »
תיקון – התכוונתי שסיבה (3) היא המשמעותית ביותר – חבל שאי אפשר לערוך את התגובות…
איל, החינוך הכי טוב הוא דוגמא אישית. בהנחה שיש קשר טוב בינך ובין הילדים, ובהנחה שבאופן אישי אתה חי בצורה חסכנית (לא קונה רולקס אלא קסיו, לא מכונית חדשה לשופוני אלא משומשת וכו'), הם יפנימו את צורת החשיבה שלך וישמו אותה כשיגדלו. כשהייתי צעיר, והילדים היו צעירים, עבדתי כמו מטורף ופיציתי על זה עם טיולים יקרים ומכשירים יקרים לילדים. עם זאת, תמיד חינכנו את הילדים לעבוד עם תקציב ולבחור בין אלטרנטיבות (גם אם האלטרנטיבות היו יקרות). היום ילדי בני 20+ וצורת החשיבה שלהם דומה לשלי (ושל אישתי) בצורה מפחידה … אני חושב שעניין הבחירה בין אלטרנטיבות מאד חשוב לילדים, אני… קרא עוד »
דווקא לדורין, עם אורח החיים שלה ילדים יעלו מעט מאוד. כאשר יש את כל הזמן לגדל אותם אז לא צריך לשלם אלפי שקלים למסגרות. בשנה הראשונה, אפשר להניק וכך לספק את רוב התזונה של הילד. מגיל שנה הילד יאכל מה שההורים יתנו לו, כלומר מה שהם אוכלים. צעצועים, ריהוט ובגדים אפשר לקבל בירושה, יד שנייה, להזמין מחו"ל בזול ועוד דרכים רבות. הדבר היחיד שהוא מתכלה ודורש השקעה שוטפת נוספת זה חיתולים וגם זה עולה כ 200 שקל בחודש, אין חוגים כמו שחיית תינוקות, אין צהרון אלא תשומת לב מלאה לילד. אם כך, התוספת להוצאות על תינוק בכמה שנים הראשונות הן… קרא עוד »
דורין ,ברשותך שאלה שלא קשורה לנושא הפוסט , אבל רציתי לשאול בכל זאת (אנחנו לא מקובעים , נכון? 🙂 ) חברי בורסה בישראל , כמו מגדל מיטב IBI וכן הלאה, מציעים ללקוחות מסחר בבורסות חו"ל לרבות וול סטריט. בעבר היו כאן דיונים על הבעיות של הקרנות המחקות הסינטטיות ותעודות הסל בארץ , שחשופות לסיכוני מנפיק /צד שני, למיניהם , וכן דיברתם על כך שיש כאן היצע נמוך של תעודות , יחסית לחו"ל (נגיד שאני רוצה להשקיע בשווקי ספר לדוגמא ) אז השאלה שלי היא בעצם , למה את לא ממליצה עקרונית למשקיע הישראלי פשוט לקנות בחו"ל, במקום לשבור את הראש… קרא עוד »
הקאץ' הוא מיסוי כבד מאוד של דיבידנדים, חשיפה למס עיזבון, חשיפה לסיכון מט"ח ועמלות משמעותיות הכרוכות בהמרת מט"ח. כמובן שיש משקיעים שיספגו את העלויות הללו תמורת איכות המוצר. ג.נ אני עצמי משקיעה ב-ETF הנסחרים בארה"ב.
מעבר לכך, לא נכון בעיני לראות תעודות סל וקרנות מחקות כמקשה אחת, הגם ששני המוצרים סינתטיים. במונחים של סיכון אשראי, תעודות סל מסוכנות יותר מקרנות מחקות המחזיקות חוזים עתידיים על מדדים.
איך בדיוק הרעיון של מסע של 3 שנים מסביב לעולם מתיישב עם אידיאולוגיית העצמאות הכלכלית? לא יצאת נחרצות נגד הטיול שאחרי צבא לפני כמה רגעים? בכל אופן לדעתי איבדת פרופורציה בכל מה שקשור בהוצאות גידול ילדים. שכחת כמה עולה גן , ואת זה שלפעמים אוטו הופך ממותרות להכרח כשיש תינוק (נסי פעם לעלות על קו 68 או 18 בגוש דן עם תינוק ועגלה – בהצלחה.. ) , ועוד…. עוד נקודה למחשבה: אולי ילד זו בכלל השקעה. כשרואים דאגה של ילדים להוריהם המזדקנים /חולים , זה דבר שלא ברור שיש לו תחליף. אני לא יודע כמה קל יהיה להפעיל ביטוח סיעודי… קרא עוד »
הבלוג הזה רק בן שנה וקצת ?
בהסתכלות על שוק ההון, בתקופה הזו כמעט כל אחד יכול לכתוב בלוג על שיטה כלשהיא ולהציג הצלחה.
קרן ההשתלמות שלי, למשל, גורפת 8% כל שנה כבר 5 שנים. והם עוד נחשבים לסולידים (30% מניות בלבד).
אני ממתין בסבלנות, לפני שאקפוץ ראש למסקנות, עד שתגיע תקופת משבר בשווקים.
עד אז … סייג לחוכמה – שתיקה.
לא ברור לי מה עניינה של תגובה זו לפוסט או למה היא מתקשרת. על כל פנים אתה מוזמן לפתוח בלוג גדול יותר ומצליח יותר מהבלוג הזה ולכתוב שם על מה שבא לך.
אני גם תומכת בגישת שפר. עברתי קורס קצר 20 מפגשים. מתנה לכל החיים להורות.
נראה לי קצת יומרני לומר שלחילונים יש "חלל תרבותי" ולדתיים אין. אני מכירה הרבה דתיים עם נשמה צרכנית, כך שלומר שזה מה שעוזר- קצת מוגזם. מה שכן, ברור לי שהעיקרון הוא סדר עדיפויות ברור. (וגם כאן דברי לא תקפים לכל הדתיים, בכלל לא) במשפחה שבה ברור שלימוד תורה הוא הערך העליון והכל טפל אליו- קל יותר להתמודד עם פיתויים צרכניים, כי ברור שהמחיר שלהם הוא ויתור על הערך העליון שלנו. מה שעוד עוזר זה המגורים בסביבה שבה הנורמות הרבה יותר נמוכות ממה שאנשים פה מתארים בתגובות, כך שגם הדרישות של הילדים ושלי הרבה יותר צנועות. ועדיין- בלי החינוך שקיבלתי בבית… קרא עוד »
אסתר, ברור לילדים שלי שהעקרונות של אשתי ושלי הם לא חומרניים, ואין לנו שום חלל תרבותי למלא. אבל העולים שמשפיע עליהם הוא הסביבה הלא-הורית שלהם. כרגע מעט, אבל כשיגדלו יותר ויותר. בתור מתבגרים, הם לעולם לא "יבינו" את העקרונות של ההורים שלהם, הם יתקוממו אם הם יהיו יוצאי דופן יחסית לחבריהם, ומכיון שאנחנו לא עושים להם שום סוג של אינדוקטרינציה, שום דבר לא רציונלי לא יחבר אותם להשקפת העולם שלי. זה דבר טוב בעיקרון (לדעתי) אבל קשה לשרידה – הכנתי כבר את האפוד הקרמי לשנים הקרובות.
לאייל- אחרי שבדקתי מה זה אינדוקטורינציה תהיתי לעצמי למה אתם לא עושים את זה לילדים שלכם. בעיני ממש מבאס גם לסבול מהצטמצמות כלכלית וגם לא להבין את הרציונל והאידאל שמאחורי זה… למה שלא תסביר לילדים למה אתה עושה מה שאתה עושה?
ולמה להיות כ"כ בטוח שהם לא יבינו? יש להם הורים אינטלגנטים, למה שהם לא יהיו כאלה?
ובהצלחה עם הקרמי….
אסתר, הילדה שלי מקבלת הסבר על למה אנחנו מתנהגים איך שאנו מתנהגים, בכל המימדים, לא רק בחיסכון (הילד בן 5 וקצת קשה לו להבין). יש הבדל בין הסבר לאינדוקרינציה – אני מסביר לבת שלי שלא כולם חושבים כמוני, ושהרבה דברים באורח החיים שלנו יוצאי דופן. אני לא אומר לה שדרך החיים שלנו "טובה" יותר. הדוגמה הקלאסית (לא בשביל להתנגח איתך חלילה) היא כמובן אלוהים? יש? אין? צריך לשכנע את הילד באיזשהו כיוון? הבת שלי יודעת שההורים שלה אתאיסטים, אבל אני מקפיד לספר לה על אנשים רבים שאני מעריך ואוהב שהם מאמינים (אני גר באזור ירושלים אז זה די קל). כנ"ל… קרא עוד »
אז אני חולקת עליך בנקודה הזו. בעיני הורה צריך לחנך לערכים. כלומר- יש טוב ורע, יש נכון יותר ונכון פחות. אנחנו החלטנו לעשות X כי זו הצורה היותר נכונה בעינינו לחיות, ובטח שאני גם מסבירה לילדים למה לדעתי הגישה השניה אינה נכונה. מנסיון חיי- הידיעה המבוססת של טוב ורע נותנת ביטחון עצמי ורוגע גדול בשלב הילדות, ואל דאגה, בגיל הבגרות הילד יבין שאתה בשר ודם ואפשר לחשוב אחרת ממך, כך שאפשרות הבחירה שלו נותרת על כנה.
לפחות נתת לו בסיס איתן להשוואה…
אסתר, האמת נראה לי שההבדל בינינו הוא יותר באיזו רמה פילוסופית מאשר בשטח… לילדים שלי ברור מאד מה חשוב לי. ענייני הכסף לא עד כדי כך חשובים לי – הם פשוט נושא הבלוג אז חלקתי אותם כאן.
זו היתה תשובה ל projectio
"נראה לי קצת יומרני לומר שלחילונים יש "חלל תרבותי" ולדתיים אין. אני מכירה הרבה דתיים עם נשמה צרכנית, כך שלומר שזה מה שעוזר- קצת מוגזם." לא התכוונתי, שלחילונים יש חלל תרבותי, מין הסתם כל אדם מחזיק במגוון של מאפיינים תרבותיים שבונים את הזהות שלו, השאלה איזה חלק בזהות שלו הוא משותף ודומה לאנשים אחרים, ואיך אדם מודד את עצמו במגע אם אחרים, איזה מאפיין תרבותי מודגש ומחבר בין כלל האנשים בסביבה מסויימת. בחברה הדתית, לימודי תורה מודגשים יותר ביחס לצריכה ואילו בחברה החילונית\מסורתית הצריכה מודגשת יותר על פני הזהות יהודית, מסורתית. דוגמא טובה, לצריכה כמאפיין תרבותי מרכזי, נמצאת בתגובה של… קרא עוד »
נ.ב לפי דעתי, כל תחום עניין, יכול להיות מאפיין תרבותי, מרכזי שמחבר בין אנשים, למשל זה יכול להיות: מוסיקה, ציור, פעילות גופנית,קריירה, מילטריזם, צריכה ואפילו להיות חבר בארגון פשע, העקרון הוא שזה צריך להקיף כמות גדולה מאוד של אנשים, שימדדו את עצמם אחד מול השני, ביחס לאותו מאפיין של זהות.
הנה דוגמא קיצונית לבית ספר, שבו רוב התלמידים האידיאל התרבותי המרכזי שמחבר בינהם, הוא להיות חבר בארגון פשע,-
http://www.youtube.com/watch?v=n- B_kmAebbQ&list=PLw613M86o5o6Aj8MXuh9GK5ZooRpLMGBp&index=8
צריך לגלגל לפרק 1
היי פרוג', הלינק שלך מקולקל. מטרת העצמאות הכלכלית הינה החופש בעיקר ממוסדות חברתיים(סדרים מדומינים) שמטרתם העיקרית הלא מוצהרת היא לשמר את עצמם ומאחר ואין להם זמן לשכנע את כולם בצורך קיומם הם ינסו להכריח פרטים להשתייך אליהם או לעשות זאת בדרך העתיקה של רגשות האשם . אני חושב שה"חינוך" להשתלבות מוערך ביתר אך הוא עדיין הכרחי (רע הכרחי- צריך להכיר את הסדר המדומיין שחפצים להשתחרר ממנו) ושתפקיד ההורה שרוצה בבוא היום חופש לילדיו הוא לזכור את זה … All of us need to be liberated from our culture to a certain extent. Because education is a kind of necessary evil.… קרא עוד »
הנה הקישור "מטרת העצמאות הכלכלית הינה החופש בעיקר ממוסדות חברתיים(סדרים מדומינים) שמטרתם העיקרית הלא מוצהרת היא לשמר את עצמם ומאחר ואין להם זמן לשכנע את כולם בצורך קיומם הם ינסו להכריח פרטים להשתייך אליהם או לעשות זאת בדרך העתיקה של רגשות האשם" לפי דעתי מה שאתה אומר הוא נכון, באופן חלקי, כי ניתן להגיד שלאנשים באופן כללי יש צורך פסיכולוגי להשתייך לקבוצות ולצורת תרבות מסויימת. בקישור שהבאתי לך יש התנגשות בין שני סוגים של תרבויות, התרבות הצרכנית הקלאסית שמיוצגת על ידי הממסד מול תרבות ארגוני הפשע. שתי התרבויות מתחרות על לב התלמידים בתיכון. כאשר תרבות ארגוני הפשע מנצחת, בגדול.. ניתן… קרא עוד »
מסכים להערה. בגדול דיברתי על עצמי, כרגיל ולא ציינתי זאת. בכל זאת אתחכם-חופש , זה גם החופש לבחור להשתייך או לא לסדרים שאתה בוחר בלי שאתה מחוייב .
אני ברכבת ולא יכול לראות את הסרט. אומר מראש שלתרבות הצרכנית אין גבולות והיא תאמץ את סמלי תרבות הפשיעה ותמכור אותם על טישירטים ומגנטים למקררים כמו שהיא מוכרת את צה גווארה על מיני מרצנדייז.
http://m.youtube.com/watch?v=12uKQLsDEM8
ואי איך הסתבכתי אם הסרטון הזה, של יו טויב. אני אנסה להעלות אותו בדרך שונה בלי לפתוח חלון. אם זה לא יעבוד פשוט כנס ליו טויב ותרשום last chance high 7
גיא מסכים אם ההערה, שלך בנוגע לתרבות הצריכה, אני חושב שהיא גם שתולה היטב במוח של הילדים האלו. אני חושב שהגישה שלהם היא פחות או יותר שהדרך הבטוחה ביותר שהם יזכו לכבוד ולהערכה, מהסביבה שלהם זה ללכת מכות ולמכור סמים ובכסף לקנות מותגים ככה הם הורגים שתי צפורים במכה אחת והתגמול הוא מיידי ולא ארוך טווח, כמו בגישה שמציע להם הממסד שגם יגרום לשלם מחיר חברתי כי הם לא יהיו כמו כולם.
מה שעוד תפס אותי שהמעמד הנמוך, בארהב חי כמו המעמד הבינוני הנורמטיבי בישראל ולפעמים גם עובר אותו, ניתן לראות את זה בבתי הקרקע, במוצרים החשמליים, ובעובדה שהם מחזיקים רכבים. ועדיין מאשימים שם את העוני כסיבה להידרדרות.
לפי דעתי הסיבה שהאנשים האלו מרגישים את עצמם עניים היא רק מכיוון שיש אנשים שיש להם יותר, זאת אומרת שזה עניין תרבותי ולא באמת חומרי.
אבל ככה זה כשה אתה חי, בתרבות שמודדת את הערך של הבן אדם, לפי היכולת שלו לקנות..
הזכיר לי את הסרטון הזה:
http://m.youtube.com/watch?v=p8ERfxWouXs
החלק הרלוונטי בסרטון נמשך עד הדקה ה15 כל השאר זה זבל קונספירטיבי
בדיוק עדכנת אותי בזמן. תודה. אני מסכים עם דעתך. התרבות בנויה על זה שאף פעם לא תהיה מרוצה ,איזה משהו טוב תמיד מחכה לך בסוף הדרך ואף פעם לא עכשיו. אני לא צבוע(לא להאמין לי) ואומר שהתכונה הזאת לא קיימת בחומרה שלנו ,אך התוכנה התרבותית של חברת הצרכנות מעצימה אותה ביתר. זה תמיד עניין של אינטרסים של אליטות ( העוסקים בחקלאות אנושית) כמו שמטרת הכנסייה היא ליצור חוצץ בין המאמין לאלוהיו ולגרום לו להזדקק למתווכים …. טוב, זה מספיק חתרנות ליום אחד. צריך להיזהר… אני בכלל לא בטוח שאתר הסולידית לא ממומן על ידי השטאזי ואגודת הבונים החופשיים של מזרח… קרא עוד »
כן רק צריך לזכור האליטות זה לא כל מיני משפחות עשירות מה1800, אלה סהכ פוליטיקאים, אנשי פיננסים שחברים בכל מיני ארגונים מוניטאריים, וקבוצות לחץ שמנסות לקדם אינטרסים של ענפים שונים בכלכלה. רוב העיוותים גם לפי דעתי נובעים, יותר מרשלנות ופחות מתכנון מדוייק. הבאתי את הסרטון כי הוא מסביר, בצורה מעולה איך ניתן לקדם ערכים תרבותיים של צריכה, באמצעות שימוש בכלים פסיכולוגיים. חברות גדולות משתמשות בכלים הפסיכולוגיים האלה כל הזמן. בשביל למכור את המוצרים שלהם. הטעות שלי שאני יותר מדי מתמצת ולא נתתי הסבר מקדים בצורה מתאימה. נ.ב בנוגע לילדים בארגוני הפשע, אני לא מצדיק את ההתנהגות,אני רק תמיד מנסה להכנס… קרא עוד »
התפיסה הנה המוצר נאמר בסרט שצירפת. טענת הטיפוח ההורי הנה מיתוס (סיפור )חדש יחסית של 80 השנים האחרונות ומקובל על כולם ללא עוררין (גם לאלו שבזים לחקר נפש האדם) . הספר שהמלצתי עליו למעלה טוען שהילד אינו לוח ריק והרעיון שאנו יכולים לגרום לילדינו להתפתח איך שאנו רוצים הוא אשליה. "מכרו להורים אחיזת עיניים. יש להם זכות להרגיש מרומים.ההורות אינה תואמת את הגדרות התפקיד כפי שהיא מתפרסמת לקהל הרחב.זוהי משרה שב כנות ועבודה קשה אינן מבטיחות הצלחה.שלא באשמתם , להורים טובים יש לפעמים ילדים רעים." – מתוך מיתוס גידול ילדים. כאמור אם אין אשמה – יש פחות צריכה וזה לא… קרא עוד »
פרוג, , הגבתי לפני שראיתי את התגובה האחרונה שלך ….
בקשר לאליטות( טענת הרשלנות והאינטרס של החברות הגדולות) – אם לא קראת אני ממליץ לך על "קיצור תולדות האנושות" של יובל הררי שטוען שהאליטות מאמינות בעצמן באמת במיתוסים , רק צינקנים גמורים לא מאמינים להם.
George Bernard Shaw allegedly expressed this succinctly: "The power of accurate observation is commonly called cynicism by those who don't have it".7
לכן , יש להוקיר אותנו 🙂
אני חושב שהתיאוריה היא שהאליטות באמת מאמינות ודואגות להמשך קיום המיתוס שמשרת אותם. המיתוס נוצר בדרך כלל במרתפים חשוכים ואפלים
של פילוסופים והוא מועבר כמו בתהליך אוסמוזה באוכלוסיה. לציניקנים יש
ממברנה לא חדירה לבולשיט.
והנה המלך ג'ורג שלנו :
Bullshit is everywhere
היי גיא, מסכים רוב הדברים שאמרת, רק נקודה אחת כולנו פגיעים וחשופים ל"בולשיט" בדיוק, כמו הילד משיקגו,המאמין הדתי,הצרכן הבורגני הקלאסי, או הציניקן חסר האמונה סטייל ג'ורג' קרלין, שמאמין שכל העולם נגדו. אצל כל אחד מהם מין הסתם זה בא לידי ביטוי בצורה אחרת.
זה בדיוק העניין, projectio
יש לנו ממברנה לא חדירה לבולשיט ….
כי אנחנו יודעים שאנחנו כבר מלאים בו ולא מאמנים גם לעצמנו 🙂
דווקא היה מתאים שסיבה (4) היא העיקרית…. בכל מקרה- לא ברור לך כאבא שמותר לך (האמת שזו חובתך) לקבוע את הנורמות ואת הערכים. אתה האבא ואתה מחנך למה שטוב בעיניך. יגדלו וירצו לבחור אחרת? אין שום בעיה. לפחות קיבלו בסיס טוב… בדיוק מאותה סיבה אין שום "צדק חברתי" בהזרמת הכסף ממך אליהם. ממתי הולדת ילד מעניקה לו בעלות אוטומטית (או זכות דיבור…) בנוגע לכסף של מישהו (גם אם הוא אבא שלו)? כל אחד יעשה בכספו מה שמתאים לו- לתפיסת עולמו, לתוכניותיו בחיים וכו'. ומי שרוצה אייפון, טיול לחו"ל וכו'- יתכבד ויעבוד בשביל זה ולא יתפרזט. כל הנ"ל נכתב מתוך הנחת… קרא עוד »
אסתר, דווקא סיבה (4) קלה לי יותר כי התשובה ברורה לי – לעולם לא אכפה את ילדיי את השקפת העולם שלי. אני דורש התנהגות, לא אמונה. הבעיה היא שגישה כזו מבלבלת את הילד בטווח הקצר – ילדים אוהבים דעות נחרצות. בקשר לצדק חברתי, זו היתה התנסחות לצרכי הומור כמובן (שכן כאשר "העם דורש צדק חברתי" זה על חשבוני), אבל אין ספק שהאינטרסים של ילדים והורים אינה מתואמת. נכון להיום, הילדים שלי (וההורים שלהם כמובן) מקבלים מעט יחסית דברים חומריים. הבזבוז הוא במימדים אחרים – לא תמיד יש לי כוח לבשל, לא תמיד יש לי כוח לתקן דברים בעצמי, אין לי… קרא עוד »
אז למה להאשים את הילדים:)
באותה מידה יכול להיות שלא היה לך כוח לבשל /לתקן דברים וכו' גם כרווק…
אבל הייתי רווק נטול ילדים, אני עוד זוכר במעורפל את התקופה הזו – היה לי הרבה יותר כוח ולא היתה לנו מכונית. את יכולה לייחס את זה לגיל, אבל אני חושב שזה לא העניין. ילדים הם כל כך מאתגרים – גם לטובה – זו באמת משאבת אנרגיה, והאנרגיה שלי איננה בלתי מוגבלת. התוצאה – רכב ליסינג יקר (וזה אפילו לא השימוש הטוב ביותר להוצאה נוספת, סתם אין לי כוח לחפש מכונית משומשת ולטפל בה).
אחותי וגיסי חיים בהרבה פחות מאיתנו, והם כתבו פעם באיזה סיפרון שהם הוציאו למשפחה, שנכון שקשה לחיות בחברה שבה לכולם יש X והילד שלך היחיד שאין לו. הפיתרון לדעתם הוא לתת תחליפים כייפיים ושונים, שיתנו לילד שלך הרגשה שיש לו. הם מביאים לדוגמא את השכנים שלהם שנוסעים לחו"ל כל שנה, והילדים שלהם ב"תמורה" מוציאים לבת השכנים את העיניים בסיפורים על הטיולים למעיינות שאבא שלהם עושה להם כל חודש. לא אומרת שזה לא קשה לחנך ילדים להיות שונים מכולם. אבל עובדה שיש פה עוד כמה מגיבים מעלי שעשו את זה ומצליחים. ותכל'ס- זה התפקיד שלנו כהורים- לבנות לילד שלנו אישיות עצמאית… קרא עוד »
נושא ענקקקקק , ללדת את הילד הראשון, זה קצת שוק, פתאום אני מרגישה שאיבדתי את החרות שלי, אבל עם האהבה לילד, כל התחושות הללו מתפוגגות ונעלמות. ללמוד להיות הורה, זה לא דבר של מה בכך, ברוב המצבים אנחנו למדים תוך כדי התנסות עם ילדינו. מלכתחילה התייחסתי ומתייחסת לבנותיי וגם לנכדי בגובה העיניים, כשווים בין שווים, בצורה מכובדת, ולא כאילו ההורה יודע טוב יותר, או בגלל הניסיון שלי אני כביכול חכמה מהם, נהפוך הוא, אני לומדת מהם המון. הרעפתי ומרעיפה עליהם המון אהבה, אף אחד לא יכול להתלונן שיש להן או להם חסר באהבה. ומי שהזהיר אותי שאני מפנקת אותם, השבתי,… קרא עוד »
פוסטים רלוונטיים – DIY של דברים לילדים:
http://www.buzzfeed.com/twopoodles/toys-you-can-make-yourself
http://caspitweb.com/blog/?p=1229
http://caspitweb.com/blog/?p=200
http://noastoo.blogspot.co.il/2013/03/blog-post_20.html
והרשת מלאה בעוד המון.. זה יכול לצאת הרבה יותר יפה מכל מיני צעצועים מעוצבים בהמון כסף. להתחיל בקטן ומשם להתפתח 🙂
אני מוצא שהקושי המרכזי להגיע לעצמאות כלכלית פחות קשור לילדים ויותר קשור להורים.
סטטיסטית, אם נניח ש 10% מהאוכלוסיה נדלקים על הרעיון של עצמאות כלכלית, הרי רק 1% מהאוכלוסיה יהיו כאלו ששני בני הזוג יתחברו לרעיון, ישתפו פעולה באותו הכיוון,ויתמידו לאורך זמן.
לכן מספר המשפחות שחיות בעצמאות כלכלית הוא נמוך מאוד וזאת בלי קשר לילדים.
היי דורין, אימי היקרה שתחיה גידלה אותי כל חיי לפי המנטרה שכתבת בפוסט הזה. לא היה לנו הרבה כסף, ואימא תמיד הסבירה לי ש"אנחנו לא יכולים לקנות כל מה שאנו רוצים". היא השקיעה באיכות ולא בכמות, חסכה בכסף (אך לא חסכה עליי), ולא פיזרה בלי הגבלה. במידה רבה מאוד היא התנהגה בדיוק כפי שמתואר בפוסט הזה. הכול טוב ויפה. הבעיה שממנה אני פוחד פחד מוות היא, שלי עצמי ייצא ילד שגם כשארצה לחנך אותו בצורה זו, הוא יושפע מלחצי הסביבה, ירצה לחכות את חבריו באייפונים, בטיסות לחול ובמותגי היוקרה, וירגיש מסכן ומקופח שהוא לא מקבל את כל אלה. ילד קשה,… קרא עוד »
איך היא תגיד לך להתמודד? אין לה ילדים.
פשוט תזכיר לעצמך שכמה שהוא מאוכזב עכשיו, הוא יודה לך בעתיד כשיזכה לירושה שמנה, שחבריו לא יזכו לה.
לדעתי, ויתכן ואני טועה, ילד ירגיש ככה רק במקרים שהאמא מבטלת את עצמה וחוסכת על עצמה אבל את הילד מפנקת כמידת האפשר – כך נהגו בני הדור הקודם לחנך אותנו. הילד צריך להיות שותף פעיל במשפחה ולא "מורם מעם". ואז יתכן ויהיו לו פחות רגשות קיפוח ומגיע לי. עם זאת, ילדים הם לא רובוטים, ולכן סביר להניח שיפתחו רצונות חלומות ואופי משלהם וגם זה בסדר 🙂
כשהילד שלך יוצא לאוויר העולם הוא טאבולה ראסה, מכאן ואילך הוא לומד על ידי חיקוי, וזה תפקיד ההורים לשמש לו מודל חיובי וראוי. האנשים הקרובים אליו ביותר זה הוריו, ואחריהם הוא עוקב בעיניו ומאזין לקולות ולצלילים, למראות ולריחות, למגע, לחום וכדומה. קשר דם הוא המכנה המשותף שלהם, ולא סתם אומרים שדם סמיך ממים. מכאן זורמים החיים המשותפים של ילדים עם הוריהם, וכפי שההורים מציגים אותם, כך נראים חייהם וחיי ילדיהם. אין דבר כזה כמו ילד כפוי טובה, יש ילד כועס, מתושכל, קנאי ועוד רגשות שליליים בצד הרגשות החיוביים שהוא חווה. במצבים כאלה, מן הראוי שההורים יבדקו את עצמם, היכן הם… קרא עוד »
רציתי להגיד שמאד נהניתי לקרוא את מה שנרשמת(לדעתי כתיבה מעולה).אני גם נהנה לקרוא את התגובות.אני רק רוצה להוסיף נקודה בצדק רשמו פה שילד מושפע המון מחיקוי הוריו כמו בשוק ההון שלא ניתן לחיזוי וכמו של קרן מחקה יש טעות עקיבה.גם ילדים נוטים לעיתים להיות שונים מהוריהם וזה לא ניתן לשליטה כמו שוק ההון שלא ניתן לתזמון.הדבר היחיד שניתן לעשות הוא לתת להם מגון דעות כמו פיזור התיק ולקוות שבסוף התשואה הכללית תהיה נמוכה אבל עקבית לעולה.יש שנים רבות של תסכול כמו השנים בהם הזהב והתיק קורס אבל בסוף רוב הזמן יש תשואה.לכן הורה לא צריך כל הזמן לבדוק את עצמו… קרא עוד »
שמעתי מישהו שמבטא יותר מכל את התרבות של היום (זה קצת קשור לביזבוז יתר על ילדים):
הדור של היום זה דור של טלפונים חכמים ואנשים טפשים, ובמקור: It's a generation of smart phones and dumb people