בית » עצמאות כלכלית » אז מה מביא אתכם לדוג’ו שלי?

אז מה מביא אתכם לדוג’ו שלי?

מספר ימים לאחר שהתראיינתי ל-“מאקו” פנה אלי קורא מוטרד, שהסביר כי הוא חושש שהבלוג יאבד את צביונו כבלוג פיננסי, ומעתה ילך ויתמקד במה שכינה “לייף-סטייל”.

הסבטקסט הלא-כל-כך עדין של דבריו היה שהפוסטים העוסקים בפשטות מרצון מעוררים עניין ציבורי רב יותר (אולי כי הם חושפים טפח מחיי האישיים?), ולכן סביר שאכנע לשיקולים פופוליסטיים ואצמצם את העיסוק בהשקעות. אותו קורא אף הגדיל לעשות והציע לי לעבור למתכונת של “שבוע-שבוע”, תוך “תמרון” בין הנושאים לסירוגין.

כשקראתי את המייל הזה חייכתי, מפני שהוא היה כמעט תמונת ראי לפנייה שקיבלתי שבועיים קודם לכן מקוראת אחרת; כאן התבקשתי להתמקד יותר בסוגיות יומיומיות הקשורות למינימליזם, חיסכון ופילוסופיה. ההסבר הגיע מיד אחר כך: “על הפוסטים הפיננסיים אני נאלצת לדלג – הם פשוט קשים לי מדי.” (*)

(*) מסיבות שלעולם לא אבין, בורות פיננסית היא מסוג הדברים שאנשים אוהבים להתפאר בהם — אפילו יותר מבורות מתמטית (“אבל במילולי אני טובה!”) ובורות קולינרית (“אני, אפילו ביצה אני לא יודע לטגן.”)

אגדה הודית עתיקה מגוללת את סיפורם של שישה עיוורים הנתקלים בפיל. כל אחד מהם מתבקש לאפיין את הפיל על סמך מישוש חלקים שונים בגופו. כך, העיוור שממשש את הרגל מסיק שהפיל הוא כמו עמוד; העיוור שממשש את הזנב מסיק שהפיל הוא כמו חבל; העיוור שממשש את החדק מסיק שהפיל הוא כמו ענף עץ; העיוור שממשש את האוזן מסיק שהפיל הוא כמו מניפה; העיוור שממשש את הבטן מסיק שהפיל הוא כמו חומת לבנים; והעיוור שממשש את החיטים מסיק שהפיל הוא גליל מוצק. מכיוון שכל אחד מהם משוכנע כל כך בצדקת טענתו, הם לא מצליחים להגיע להסכמה באשר לזהות הפיל, וכפועל יוצא מחמיצים את העיקר.

כשלוקחים בחשבון את מכלול הנושאים שבהם עוסק הבלוג הזה, את העובדה שאנשים שונים גולשים לכאן ממניעים שונים, ואת הבעייתיות האינהרנטית של פורמט הבלוג כאמצעי להעברת מסרים — קל מאוד להיקלע למצב המתואר באגדת הפיל וששת העיוורים.

אלה שמבקרים כאן במטרה ללמוד איך להשקיע בבורסה יסיקו שהסולידית הוא בבסיסו בלוג השקעות הסובל מתיבול הזוי של סגפנות קיצונית שאין דבר בינה לבין שוק ההון. רבים מבין אלה הרואים בסגנון החיים האנטי-צרכני שלי הקרבת קורבן מתמשכת משתייכים למחנה הזה.

לעומתם, אלה שמבקרים כאן כדי ללמוד על מינימליזם, הישענות עצמית ופשטות מרצון יתקשו להבין, למשל, מדוע בלוג אנטי-צרכני נותן במה רחבה כל כך לשוק ההון — מעוז הקפיטליזם — וכמובן ידלגו על תכנים אלה, חלקם מבורות וחוסר עניין וחלקם ממניעים אידיאולוגיים.

הנקודה המהותית היא שאין כאן שני בלוגים נפרדים החוסים תחת קורת גג אחת. חיסכון אגרסיבי והשקעה בנכסים מניבים הם שני צדיו של אותו המטבע. מי שמנסה להפריד בין הדברים שוגה בדיוק כמו העיוור שסבור שהפיל הוא חבל או ענף עץ.

לפני מספר שבועות ניהלתי שיחה מעניינת בנושא דומה עם הסנסאיי שלי. אנשים, הוא מספר, מגיעים ללמוד אייקידו מכמה סיבות: רובם רוצים לרדת במשקל, לפתח סיבולת ולהיכנס לכושר. אחרים רוצים ללמוד הגנה עצמית. רק מיעוטם שואף ללמוד את כל הטכניקות האפשריות ולהפוך ל”אמני לחימה”.

בחלוף הזמן, אלה שהגיעו כדי ללמוד הגנה עצמית מבינים שאין להם סיכוי ללא פיתוח גמישות, קואורדינציה וסיבולת לב-ריאה, ואלה שהגיעו כדי לשפר את הכושר מבינים שללא תרגול הטכניקות — ראשם יפגוש את המזרון שוב ושוב.

כשם שיכולתו של אדם להגן על עצמו נשענת על כושרו הגופני, כך השקעה בשוק ההון נשענת על שיעור החיסכון.

כבר הסברתי מדוע בקונטקסט של עצמאות כלכלית שיעור החיסכון הפרטי חשוב לאין שעור מהתשואה על ההשקעה, קל וחומר כאשר תיק ההשקעות עדיין קטן יחסית. מנגד, ככל שרמת הנכסים עולה (בעקבות שנים של חיסכון), לתשואה על ההשקעה יש חשיבות רבה יותר, ולו כאמצעי הגנה מפני השפעותיה ההרסניות של האינפלציה.

הדוג’ו מלמד את שני הנושאים — הגנה עצמית וכושר גופני, חיסכון אגרסיבי והשקעה בשוק ההון. כל תלמיד יטען כי הדוג’ו ממוקד לנושא המעניין אותו באופן אישי.

ואולם מבחינתו של הסנסאיי, הנושאים הללו הם לא העיקר — לכל היותר מדובר במטרות משנה, או עזרים פדגוגיים, המשמשים אותו כדי להגיע אל מטרת העל — הפילוסופיה העמוקה שמאחורי אמנות הלחימה.

קוראים ותיקים יודעים לומר שחיסכון אגרסיבי והשקעה (פסיבית) בשוק ההון יובילו לאורך מספר לא גדול של שנים לעצמאות כלכלית, ובעקיפין ליכולת לפרוש בגיל צעיר.

אולם מטרת העל של הדוג’ו שלי היא לא ללמד אתכם איך להשקיע בבורסה, איך לחסוך כסף, איך להגיע לעצמאות כלכלית או איך לפרוש מוקדם. מטרת העל, בתמצית, היא לסייע לכם לעצב את עולמכם כך שלא יכלול עוד:

(1) עבודה מאילוץ

(2) בזבוז לסוגיו (זמן, מאמץ, מקום, מוצרים מיותרים, כסף).

אדם יכול לבחור לחיות בסמוך למקום העבודה שלו, במקום קטן, עם מעט חפצים, להתעמל בדרכו לעבודה (אופניים, ריצה, הליכה), להרוויח כסף, לחסוך את רוב הכנסתו ולהשקיע אותה בנכסים מניבים, לאמץ תחביבים זולים / רווחיים ולפתח כישורי חיים. כל אחת מהפעולות הללו, לכשעצמה ובשילוב עם פעולות אחרות, מקטינה את הצורך לעבוד מתוך כורח ומחסלת כל שמץ של בזבוז. התוצאה – התייעלות. זהו פיתרון אחד. קיימים פתרונות נוספים.

יש אנשים שלא מסוגלים להבין שאני פועלת מכוח עקרונות, ולא מכוח טכניקות.

כשם שיש מי שסבור שאייקידו הוא לכל היותר אסופה של אחיזות, הטלות וריתוקים, ולא פילוסופיה בפני עצמה, כך יש מי שמניח שסגנון החיים שלי מבוסס על “טריקים” כמו מקלחות קרות, אכילת קטניות וויתור על רכב פרטי. לפי השקפה זו, אני חיה דלי דלות, קורבנות וסגפנות קיצונית; אני משועבדת לכסף, וכל החלטה שאני מקבלת עוברת דרך החור שבגרוש.

הם מתקשים להבין שאורח החיים שלי לא מחייב אותי למאמץ; שההחלטות והבחירות שאני מקבלת הן חלק טבעי ממי שאני ומהאופן שבו אני חושבת.

מינימום מאמץ. מקסימום אפקט.

ככל שאדם מסוגל להישען פחות על כוחו הפיזי כדי לנצח בקרב, כך ניתן לומר שהוא לוחם מיומן יותר. אני מאמינה שככל שאדם נדרש לבזבז פחות כסף כדי לשמור על איכות חיים זהה, כך ניתן לומר שחייו יעילים יותר.

כעת אמרו לי, קוראים יקרים — מה מביא אתכם לדוג’ו שלי?



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

135 תגובות

  1. 1. כתיבה וכושר ביטוי מעולה .
    2 . דיונים ותגובות מעניינים .
    3 . לדעתי קצת יומרני להשוות בלוג לדוג’ו .

  2. לי, האמת, יש מנוי לבלוג שלך בקורא רסס, והוא מופיע לפעמים בין עשרות הבלוגים האחרים, כך שאני לוחץ לקרוא. כך אני מגיע לבלוג שלך.
    את הפילוסופיה שלך הבנתי מזמן ולא נתקלתי בחידושים מאז. אני מסכים לגמרי לחלק של סגנון חיים.
    אני מאלה שלא מבינים בהשקעות, ומפחיד אותי להכניס את כספי למקומות שלא מובנים לי. את בוודאי לא תשכנעי אותי לעשות זאת.
    לכן הקריאה בבלוג שלך מספקת לי בחלק של סגנון חיים את האישור שיש מי שחושבים כמוני בנושא שחשבתי שאני, כאדם חילוני, חריג בו. על כך תודה לך.
    אני עובד בעבודה שאני מאד אוהב, מהבית, ונהנה ממשכורת מכובדת שרובה מצטבר בבנק, פשוט במזומן.
    כאמור לא מבין בהשקעות ולא מתכוון להעביר כספים למקומות שהם עלולים ללכת לאיבוד בהם.
    אם אני מפסיד אחוזים כלשהם בגלל התנהלות זו, שיהיה כך. אני מרוויח שקט נפשי שלא היה אילו נהגתי כמוך.

  3. נחמה שטרית

    אני מאוד נמשכת להלך המחשבה שלך על אורח החיים. פחות לשוק ההון שאני ממש לא מבינה בו כלום. ואין לי שום גרוש לשים שם…. (עדיין) אבל זה בתהליך.

  4. לא יודע מה זה דוג’ו (תכף אבדוק), אבל,אדם שפועל מהבנה מה הוא עושה “עקרונות” (שהרי אם הוא פועל העקרון מקובל עליו או מדבר אליו) טוב בהרבה ממי שמאמץ מכנית משהו. למרות שאימוץ מכני יכול בהחלט להתפתח הלאה להבנת העקרונות.

    אין צורך לאמץ מקלחות קרות, מספיק רק להיות נכון (בפועל) להכנס לכזאת אם נדרש, קטניות כדאי לאכול כי זה בריא , ולחסוך , כלומר לא לבזבז סתם, על חפצים מיותרים תמיד טוב.

    להשקיע נכון, הבלוג הזה הוא מדריך חשוב מאוד. פשוט, אמיתי, נכון. וטוב!

  5. מחזיראור

    מתנצל מראש על האורך.

    אני הייתי מחלק את הבלוג דווקא לשלושה: השקעות, פילוסופיה ולייף סטייל.
    (אבל בטח שיהיו כאלה שיחלקו על החלוקה שלי)

    אני אישית נפעם מהפשטות בה את מסבירה את שוק ההון. את פתחת בפני פתח לעולם חדש ויש לך כמה פוסטים שאני חוזר אליהם שוב ושוב: פירוט הקרנות עם דמי הניהול הזולים (מקווה שהוא מתעדכן לפעמים), הדוגמאות לתיקי השקעות, איך לבנות תיקי השקעות – פוסטים נהדרים!

    לחלק של הפילוסופיה אני לא מתחבר ב-כ-ל-ל! ואת זה את כמובן יודעת..
    אני מרגיש שחסכון הוא כלי להשגת מטרות והוא לא יכול להיות מטרה בפני עצמה (ועכשיו תאשימי אותי שלא הבנתי בכלל את הבלוג.. אני יודע..).
    כל הפוסטים שלך סביב הנושאים של שבירות ואנטי-שבירות שגויים מיסודם לתפיסתי.
    הנימה שנקראת בין השורות היא בעיקר הבוז העמוק שיש לך כלפי האנשים העובדים ופקפוק עמוק בכל מי שטוען שהוא עובד וטוב לו (דבר שנראה לי מוזר מאוד לאור הראיון במאקו וההבנה שאת חולקת את חייך עם עובד מדינה.. :)).

    החלק השלישי – שהוא לייף סטייל קלאסי, דווקא בסדר מבחינתי – והוא דווקא חסר.
    ואני מתכוון לטיפים אופרטיביים לאופן שבו ניתן לחסוך כסך.
    נגעת בתחום הזה בפוסט על חומרי ניקוי ועל הבישול (כמובן בשילוב עם הפילוסופיה), אבל לדעתי חסרות לך הפניות לבלוגים מתמחים ולפטלפורמות רלוונטיות.
    גם הפוסט על הרכב היה שילוב של שני האחרונים, אבל הוא היה ספוג בכל כך הרבה ביקורת על אנשים שמשתמשים ברכב, שפשוט יצא החשק מלקרוא אותו.. מה גם (וכאן אני מסתכן בחסימה לצמיתות) זה נראה לי קצת הזוי לשמוע ביקורת כל כך חריפה על רכב ממישהי שגרה עם בן זוג בדירת שלושה חדרים.. ואני אומר את זה בתור מישהו שעדיין חי בדירת 2 חדרים עם 2 ילדים, אבל בהחלט מחזיק רכב.

    בקיצור, תמשיכי לכתוב על מה שבא לך, אבל אם מתישהו יתחשק לך – יהיה אחלה אם לפחות לקחלק של ההשקעות תעשי איזה עמוד נחיתה (ככה קוראים לזה?) בסגנון שיש בתמונה הגדולה, כדי שיהיה נוח להפנות אליו חברים חדשים שמתעניינים בנושא ומפחדים, ואז כשהם מגיעים לבלוג, גם אחרי הסינון ל”להשקיע” עדיין קשה להחליט מה לקרוא קודם ומה לקרוא אח”כ.

    • היי שי! ואחרים שרומזים!
      אף אחד, וזה כולל אף אחד, לא יורד על מחזיראור חוץ ממני (או איליה)! ברור?!?!

      מה זה פה ?! עליהום!?!

    • שולה מעפולה

      דורין –
      כמו שאת מעיפה את התגובות הארסיות מלאות הבוז כלפייך, כך ראוי שתנפי את התגובה של שי.
      לרדת בגסות על טוקבקיסטים אחרים זה לא לעניין.

      שולה מעפולה
      “באתי בגלל הסולידית, נשארתי בשביל גיא”

      • מחזיראור

        שולה וגיא, אני ממש נרגש לראות את אושיות המגיבים הבלתי מעורערות יוצאות להגנתי.

        שנה טובה לשניכם1

    • אי אפשר היה לנסח את זה יותר טוב!
      תגובה מצוינת.

  6. אני אוהב את שני סוגי הפוסטים, אבל מתחבר יותר בקלות לאלה הכלכליים. חיי הנזיר פחות פשוטים לי ולו בגלל שאני אוהב אוכל, בשר, וגיוון – וכן, את רוב האוכל שאני אוכל אני מכין לבד.

  7. והנה אני רוצה שלא תשני כלום.
    הדברים שקלים וברורים לי, מעשירים אותי ומרחיבים את אופקיי.
    הדברים שזרים לי וקשים להבנה מסקרנים ומפתיעים אותי.
    והשילוב הפרוע מפגין כנות ומעורר אמון.

    המשיכי כך

  8. 1.) השלמת חורים בהשכלה. גם מהפוסטים וגם מהמגיבים.
    את משל העיוורים והפיל לא הכרתי עד שאילן השתמש בו בדיון איל-אילן ( כן ירבו)
    אורלי, יצא כבר כמה פעמים להשתמש גם ב-[אמר מי שאמר – “השכלה היא חוכמה בעיניי החסרים את שתיהן”.] – מבחינתי את אמרת. קומישן? את יודעת למי לפנות.

    2.) דווקא כאשר אני לא מסכים עם רעיון – אני נדרש לנמק לעצמי בדיוק למה.

    3.) VTI VGK VPL VT VWO ETF Vanguard

    4.) שולה 😉

    • אהה, את החשוב ביותר כמובן שכחתי. משובבת את הנפש המחשבה שאי שם יש מישהו
      ששונא את מקום העבודה יותר ממני. הדבר כלל אינו מאיים עלי אלא מחזק את הרצון להתעלות
      על יכולתי ולהמשיך להתמיד ולהשתפר.

  9. גם וגם. אני כאן בגלל הקול הייחודי שלך.

    תמשיכי ככה.

  10. פוסט מעולה וכל כך מדויק. מעניין לדעת מה ההשקפה העקרונית שלך על יצירת מקור הכנסה מעסק. לשמחתי האסימון המינימליסטי נפל לי לפני כמה שנים אבל דווקא כי יצאתי משוק ההון – בחרתי בהקמת חברה טכנולוגית קטנה כמקור ההכנסה…לא הכי פאסיבית אבל מאפשרת לי גמישות. הרעיון שאפשר להפיק 3 עד 4 אחוז מהקרן בלי לפגוע בה לא לוקח בחשבון תקופות שפל ארוכות (שהיו) והוצאות גדולות בלתי צפויות (לדוגמא רפואיות). תודה.

  11. סימונה

    באתי בגלל הפיננסי, אני חושבת שבגלל הריכוזיות של המשק בארץ יש להמליץ למשרד האוצר להוסיף את הפוסטרים הפיננסים שלך לאתר משרד האוצר. יש פה מידע יותר משמעותי מגמל נט.
    ולא פחות חשוב הוא שהפוסטרים הפיננסים מחזקים את הביטחון העצמי שלי, שהרבה אנשי מקצוע מנסים לערער כדי להתפרנס על חשבוני.
    וכן אני מודה, שאר הפוסטים, הצליחו לאתגר את המחשבה שלי, למה אני נוסעת באוטו לחדר כשר בבוקר? איפה ב121000 החפצים שלי ניתן למצוא משהו שיפתור לי את הבעיה וימנע ממני רכישת חפץ נוסף?
    כמו שציינו פה לפני, אם הפוסטים הפיננסים מביאים לי חברים, הפוסטים האחרים מרחיקים ממני חברים… אבל זה לכשעצמו גם נקודה למחשבה.

  12. 1. כתיבה קולחת, מדוייקת וקוהרנטית. 2. הנושאים על שוק ההון שפתחו בפני צוהר לעולם שפחדתי להיכנס אליו 3. המינימליזם של חייך שמעוררים בי סקרנות וקנאה כאחד. ובכלל זה בלוג שכשגיליתי אותו הפכתי לגרופית שלו. אני בודקת כל יום בשקיקה אם פירסמת משהו חדשעל כל נושא שבעולם. פשוט כיף לי לקרוא את הפוסטים שלך והדיונים שמתפתחים מתחת לכל בלוג. אני חושבת שאת אישה מעוררת השראה. וכל שנותר לי הוא להודות לך.

  13. פוסט נהדר. בלוג נפלא.
    ברור שככל שתמשיכי להיות נאמנה לעצמך ותכתבי על מה שמעניין אותך, זה ימשיך להיות מעניין

  14. לסולידית

    בקשר לתמונה זאת את שם ? ומה נסגר בסוף עם פרק היד של היריב ?

  15. אני קורא בקביעות את הבלוג מכיוון שאני מזדהה עם הפילוסופיה שלך, של החיים בצניעות, וכן רוצה ללמוד להשקיע את כספי נכון. כמו כן את כותבת היטב ובצורה מהנה לקריאה. אל תשני כלום.

  16. השראה לעיצוב החיים שלי. אני מבינה שהשלם של הבלוג גדול מסכום חלק למרות שגם כל קטגוריה עומדת בפני עצמה. כל פוסט שאני קוראת מפמפם להכרה. גם ביום מן הימים כשאשקיע בשוק ההון, אני לא בטוחה שהייתי מוצאת במקום אחר את ההבנה בחשיבותה של אסטרטגיית התיק העצל והאינסופי.

  17. מה שלא ברור לי כל כך הוא כיצד השקפה כמו של הג’ודו ( הדאו העדין) של ללכת עם כיוון
    הדברים מסתדרת עם הצהרות חוזרות ונשנות של ללכת נגד הזרם.

    אציין עם זאת שבקטע של השימוש בכוח הקפטליזם נגד עצמו בהחלט ברורה לי הכוונה.

  18. מה שבאמת מדהים בתגובות הם אותם אנשים שחושבים שאת חייבת להם משהו, או שמעדיפים את הבלוג ככה או ככה, זאת בעצם בדיוק אותה צרכנות מופנמת ופנימית שספוגה בעצמות והיא האמת שהדוג’ו הזה בא לפרק בעיני.
    בכל אופן, עוד אחלה פוסט, ותודה.
    מבחינתי זה לשבת, ללמוד ולספוג ולהפנים כל פעם משהו חדש בדרך הזאת.

  19. אישית אני יותר אוהב את הפוסטים העוסקים בפילוסופייה של הסגפנות ובביקורת על תרבות הצריכה המטמטמת.
    לצערי, אני לא מבין הרבה בהשקעות והולך לאיבוד בים המושגים הכלכליים, אבל כמו כולם גם אני מחפש תשובה לשאלה הקיומית: מה לעזאזל עושים עם הכסף?
    ובכללי – הבלוג שלך הוא הכי אינטליגנטי ברשת!

  20. כי בניגוד למה ששמעתי בקורסים לניהול תיקי השקעות, את מלמדת/מנחה כיצד להשקיע בתבונה ולא ל”הכות את השוק”. שמעתי אנשים הטוענים שאת שותפה של אתר “פאנדר”…אבל נראה לי שזה נובע בעיקר מסקרנות לגבי חייך הפרטיים. כמו שהתמונה שהעלית מעלה עוד שאלות:
    איך נראה מחסן המזון היבש? איך נראית דירה עם 121 חפצים? האם את הולכת לפעמים למסעדות (בכל זאת, יש להניח שבן זוגך עובד המדינה עוד לא נשאב לחלוטין לחסכנות אגרסיבית…), מה קורה לך כשאת מגיעה לקניון? האם “קסמי השיווק”, הגורמים לאנשים לקנות חפצים שאינם זקוקים להם, לא משפיעים עלייך במידה מסויימת?
    אבל בעיקר כי הבלוג הזה נותן עוד אנרגיות בהתמודדות יומיומית עם הבזבוז שאליו מטיפה מערכת החינוך: חובה להדפיס סמלים (5 שקלים על סמל בכל חולצה), חובה לבוא בחורף עם קפוצ’ון עם סמל, תשלומי הורים שנועדו להדפיס הררי חוברות שנזרקות לפח בסוף שנה, ועוד ועוד.
    וגם בזכות המגיבים התורמים מהידע שלהם ומנסיונם. נחמד לראות שנוצרה כאן קהילה, ושיש עוד אנשים שהצליחו להינצל מהבוץ הטובעני של צריכת היתר.
    ואולי, מתישהו, גם תיפתח קבוצה או פורום שאנשים יוכלו להתייעץ בו זה עם זה.

    • למען הסר ספק — אני מצהירה כאן שאין לי שום קשר עסקי או אחר עם אתר פאנדר. אני מקפידה להסגיר במסגרת גילוי נאות את כל הקשרים העסקיים של הבלוג. נכון להיום יש לי רק שניים כאלה: 1. גוגל 2. אמאזון.

      אני בהחלט קונה דברים. אני יוצאת לבלות. אני מבקרת במוזיאונים. לפעמים אני אפילו יוצאת לאכול בחוץ. אני פשוט עושה זאת בתדירות נמוכה יותר — מה שמעצים את החוויה. ההבדל הוא במידתיות. בעוד שהצרכן הטיפוסי “משלם” את דרכו בנבכי החיים ב-100% מהזמן, אני משלמת רק ב-25% מהזמן. ב-75% הנותרים אני מכינה בעצמי, מחליפה, ממחזרת, יוצרת, משפצת, מתקנת….

      היה כאן פורום פעם, אבל הוא נסגר בגלל שהוא “טחן” את השרת עליו מאוחסן הבלוג.

  21. מזדהה עם חיי צניעות ,הסתפקות במועט ולסמוך על עצמי :]
    את נותנת חיזוקים להרבה חבר’ה שחיים כמוך אבל לא חושפים את עצמך..מחשש לביקורת.

    לי אישית,עדיין קשה לפעמים להיות עצמי ,לא להזמין הרבה בפאבים לוותר על מותרות..משום שאכפת לי מאוד מה חושבים עליי,וכל הסביבה שלי חיה בחיי מותרות.
    כלומר ,אני כן קונה מותגים( אם כי פעם בשנתיים) לי אין צורך בזה..אבל לאלה שמסתכלים עליי כל הזמן ורואים בגדי יד שנייה או בגדים לא ממש חדשים יש צורך כזה..

    לדעתי,מי שמצליח לנתק את עצמו לגמרי ולבנות את הדימוי העצמי שלו רק על סמך עצמו ,יצליח להגשים את הפילוסופיה הזאת.

  22. אני בא לחפש כאן חשיבה לא קונבנציונאלית, רעיונות מבריקים לטעמי שממחישים שוב ושוב שניתן לחיות באינסוף צורות חיים והשקפות עולם ולהיות מאושרים. זו הדרך שאני בוחר להסתכל על המציאות שאת מתארת.
    ממליץ לכל אחד לקחת מה שמוצא חן בעיניו ללא שיפוטיות מתוך שאיפה לראות ולהבין את כל “הפיל”.

  23. אהלן,
    הפוסטים שלך מעולים, גם אלו של שוק ההון וגם אלו של הלייף סטייל, למרות שאני לא מסכים עם התזות שלך בשניהם, עדיין הם כתובים מצויין, מעניינים ומדוייקים טכנית.
    אישית הייתי רוצה לראות יותר עיסוק בויכוח אודות השקעה באינדקס VS בחירת מניות מתוך ראיה אקדמית, אין עוררין שהאקדמיה אמצה את הגישה של פאמה/מלכיאל ושות’ לגבי RANDOM WALK, תוך שהיא זורקת את באפט מכל המדרגות בתירוץ של “אירוע מסדר גודל שלישי”, אבל לא ראיתי לזה מספיק אזכורים פה.
    הערה אחת לגבי הלייף סטייל – אנשים נוטים (ובצדק) להתעלם מבעיית הבריאות. סטטיסטית יש לכולנו סיכוי גבוה יותר לחלות עם הגיל. הבריאות של גיל 60 אינה זו של גיל 20. יהיה נחמד ולו למען התרגיל הפילוסופי לנסות ולהכניס גם זאת כפרמטר למשוואה, יתכן שיש טעם סטטיסטי בבזבוז בגיל צעיר, ולו מכיוון שבגיל מבוגר יתכן שלא נהיה מסוגלים לכך.

  24. * קורא בעיקר בגלל התחום הפיננסי – שוק ההון למרות שלצערי עוד לא הצלחתי להביא את עצמי לעשות עם זה משהו. (בין השאר תוהה איך לחלק את החיסכון לכל אחד מהילדים בנפרד בתיק ההשקעות. אם בכלל יש בזה טעם).
    * לא מתחבר לחיים המינימליסטיים. מבחינתי מי שמצליח לחסוך ולהפסיק לעבוד זה בשביל שיוכל להנות ולבזבז ולא בשביל שיוכל להמשיך לחיות בתת-תנאים (מים קרים, להכין לבד חומרי ניקוי וכו’)
    * מתחבר מאוד לביקורת שלך על צרכנות היתר הנהוגה היום, להתנגדות למחאה החברתית וכו’.
    * דבר נוסף, ילדים. אני יודע שהתייחסת לנושא בפוסט מיוחד ואת מזכירה אותו מידי פעם (גם בראיון במאקו), עם זאת לעניות דעתי את לא מודעת להשלכות של גידול ילדים וחינוך ילדים ולכמות השיקולים הנוספים שנכנסים לחיים במערכת משפחתית. כל אלו מצטרפים לשיקולים הצרכניים והכלכליים שאת מביאה פה. את מתמקדת בהיבט הכלכלי (כי זו מטרת הבלוג) על אף שברור שגם לך ישנם שיקולים נוספים (מוסריים וכו’). גידול של 2-3-4-5 יצורים נוספים לא מתסכמת רק בהאכלת עוד X פיות והמורכבות הזו מבחינתי הופכת הרבה מהתיאוריות שלך ללא רלוונטיות למסגרת הזו.

    והכי חשוב – את כותבת מעניין.

    תודה.

  25. היי.
    אז אמשיך בדברי כי נראה שאינם נופלים על אוזניים ערלות.
    קשה, כמעט בלתי אפשרי, לחולל שינוי אצל האחר. גם פרוייד לא באמת הצליח.
    קשה גם לשנות מסגרות קיימות ולגרום למהפיכה. גם מארקס לא ממש הצליח.
    לא מסובך לקצור אהדה והערכה ולבדר את הציבור. יהודה לוי עושה זאת.
    אני לא כותב מזלזול. אני כותב מיאוש.
    שלך
    ערן.

    • היי ערן,
      שאלה פילוסופית טובה – כיצד מתחולל השינוי?

      עניתי פה פעם משהו כזה:

      עכשיו יסלחו הקוראים על הצרפתית. אני תמיד נזכר בסיפור על מסטר זן שבה להרצות לקהל מערבי מכובד והתחיל את הרצאתו ב.
      When you drop fart- you dont think I want to drop fart – it happens of itself

      • גדול גיא! ותודה על הפירגון בפוסט הקודם, אבל ממש קטונתי לעומת איליה 🙂

        • היי קרן ותודה,
          נחמד לראות שיש כאלה שמעריכים את עבודתך בעוד אחרים שמגיבים
          מתי שבא להם רומזים שאני מרעיש. אז כמובן אני לא [אומר] שאני נעלב אלא אני [רומז].
          😉
          =========================================================
          ערן,
          אחד הגמבטים הבסיסיים של השקעות ערך , אהה אהה סליחה….
          המיתולוגיה הפרוידאנית (… כן פליטה פרודאנית 🙂 (*) )
          מתבצע כאשר נשאל
          הפציאנט מה באמת [גרם] להתנהגותו הרצונית ולחלופין
          למה הוא [רצה] שההתנהגות הבלתי רצונית תתרחש.

          למקרה הראשון תתאים השאלה מה [גרם] לך להגיב בסולידית כאילו הרצון היה לא-רצוני.

          למקרה השני על פעולה בלתי רצונית(כמו שהבאתי לעיל בתגובתי הראשונה) מה [רצית] באמת כאשר עשית פעולה בלתי רצונית.

          זאת כמובן טכניקת השליטה הישנה של ה DOUBLE BIND…. מפצלים אדם נגד עצמו
          פלא שאנשים יוצאים משוגעים?

          זה כמו שאומר לאיל לעיל -> איל, אני רוצה שתתנצל אבל בכנות וברצינות ורק אם אתה רוצה 🙂
          ========================================================

          סןף דבר:
          הצעה לאקדמיה ללשון ולסולידית
          ======================
          חלק התגובות יקרא מעתה – אנטי-פוסטי
          ==========================
          להלן הסיבות
          1.) על משקל אנטיפסטי רק שפה יהיה בסוף הפוסט
          2.) לא צריך באמת להסביר –> מקום ההתנגדות(מקאומה) לפוסט
          ========================================================

          (*) אנא , תנו לי להמשיך לבקר באתרים שלכם שהרי אין דבר כזה פרסום רע.

          • סליחה, רעש לפניכם.
            תיקון: במקום [אני רוצה שתתנצל] לעיל צ”ל [אתה חייב להתנצל…].

            קראתי איפה שהוא שהחברה היא המשגה ולכן לא קייימת באמת, במציאות יש רק פרטים.

            אני אומר אדרבה ואדרבה במציאות גם אין פרטים , אין “אני” והוא קיים אך ורק לצורך מוסכמה חברתית. ה”אני” הוא ייצוג, סמל בכדי שהחברה תוכל לתפוס את ה”אני”.

            נקודתי אינה אנרכיה חברתית משום שאני בעד אימוץ מוסכמות התקופה והזמן.

            אני רק רומז לערן שבמציאות אין “אני” שישנה או יתיאש או “אני אחר” שיש לשנות. מאחר ואין באמת “אני” אין בעיה.

            לכן שתלמיד בא למסטר זן ואומר לו : “מסטר, יש לי בעיה”
            אומר לו המסטר : “מיהו זה שיש לו בעיה? הבא לי אותו”.

            מאחר ואני אינטרדיספלינארי אציע טכניקה נוספת לגרום לאחר להשתנות.
            הפעם לא מהמזרח הרחוק אלא ממזרח אירופה. פה אין התפלפלויות פילוזופיות–>
            פשוט צריך להיעלב ולתת לאחר להבין זאת.

            ואם נראה לך שאני צוחק – אז אולי, אבל אני לבטח לא מזלזל.
            לצחוק יש את היכולת לשבור מסגרות קיימות ולגרום למהפיכה יותר מלכל דבר אחר.

          • שנה טובה בחזרה מחזיראור וגם לשי.

            איל , שים לב ליתרונות ה Generous tit for tat
            ==========================================
            אהה, אז איפה היינו? אהה כן,
            ל”אני” כמוסכמה ,ייצוג וסמל יתרונות רבים אך החסרון הוא שכמו כל סמל
            הוא מסתיר את המציאות ובמיוחד אם לוקחים אותו ברצינות יתרה.
            אחרי שחצינו את הנהר בעזרת הסירה אין צורך לקחת אותה על הגב ואפשר
            להשאירה במקומה.
            לכן נאמר בזן : זן הוא דוקטרינה המצביעה אל הירח- אל נתבלבל בין
            האצבע לירח. אצלנו נאמר :אל תעשה לך פסל ומסכה.

            וכמו שאומר פתגם סיני עתיק : WTF?!?! באמצע הלילה?!?!?!

            ועונה : מי שעושה ילדים – שלא יתפלא.

          • גיא – עוד תגובה שלך שמעקמת לי את הברגים במוח…:)
            דורין – אני כידוע מאלה שלא מבינים כלום בהשקעות אבל אני לא גאה בזה ולא רואה בזה משהו חינני. זו פשוט עובדה. לכן אני משתדלת להתמקד במה שאני כן יודעת ומבינה שזה להתנהל באופן חסכני ויעיל ככל שאני יכולה. זה כשלעצמו עוזר לי לממש את מטרות העל של הבלוג הזה שאותן אני מבינה היטב…

          • אורלי, זאת בדיוק המטרה.
            יתרונותיה של חוסר הבהירות שהיא מנסה לעקוף מערכות של הגדרות שנצרבו במוח ולגרום לבעל/ת המערכת ל[צאת קצת מדעתו/ה] – תרתי משמע 🙂

            אשר לכספים השיעור (עם זקן) שיש לשנן הוא שישנן שלש דרכים לאבד כסף:
            הדרך המהירה – הימורים.
            הדרך המהנה – נשים.
            הדרך הבטוחה – חקלאות.

            מקווה שזה עזר לך.

          • אני חושבת שתפסתי. צריך פשוט לא להמר על אשה שעובדת בקטיף.

  26. אל תשני דבר. אני אמנם קצת יותר מתקשה gם פוסטיo על שוק ההון כי אני לא שם ולא יכול לעשות כרגע דבר עם המידע (זולת להצטרף לשוק) אבל שאר הפuסטים מענhינים מספיק כדי לחזור לבלוג בזכותם.
    לא הייתי משנה דבר כי הבלוג שלך נפתח מתוך תשוקה שמורכבת משלוש הענפים – לדבר על הפילוסופיה, על שוק ההון ועל לייף סטייל.
    אל תתני לפופולריות העולה של הבלוג לכוון אותך מחוץ לנטיות הלב האוטומטיות שלך, כי זה יגרום לך להתחיל ״לעבוד״ בבלוג וזה יוציא לך את הכייף. שמרי על האותנטיות שלך בנושאים שאת בוחרת, בתדירות ובכל אספקט אחר. זה הביא לך את כל הקוראים עד כה, כנראה שאת עושה משהו נכון- אל תגעי.

  27. לא מבינה בהשקעות, אך מנסה ללמוד ממך כל פעם קצת.
    בעיקר נהנית לראות שיש עוד כמוני שחיים בצורה מינימליסטית ומאושרים מכך.
    אוהבת את הפוסטים הפילוסופיים וסגנון החיים דווקא, אולי בגלל שהם מובנים לי יותר.
    כך או כך את מרתקת. תודה

    • קוקוריקו וסילסקו

      לא מבינה בהשקעות?
      הנה הסבר שהירקן שלי נתן למורה למתמתיקה שלו כשניפגשו במקרה.
      אני קונה ק”ג עגבניות בשקל,מוכר אותו ב-2 ומרויח 10%

      הירקן השקיע בעגבניות (השקעה כספית)
      מכר כשהיתה הזדמנות (מימש עם רווח)
      והרויח 10% (מתמתיקה הוא לא התחום החזק של הירקן)

      זהו כעת גם את מבינה בהשקעות,בעיקרון קונים בזול מוכרים ביוקר.
      אשר לסוגי ההשקעות ,כל אחד בהתאם לתחום שמתאים לו

  28. סמארקו ביל

    סליחה שלא קראתי את התגובות, הן מתמלאות מהר מאד וכולם, כמוני, רוצים להגיב ולהשתתף בחגיגת הסולידית המוצלחת.
    סולידית כותבת “(*) מסיבות שלעולם לא אבין, בורות פיננסית היא מסוג הדברים שאנשים אוהבים להתפאר בהם — אפילו יותר מבורות מתמטית (“אבל במילולי אני טובה!”) ובורות קולינרית (“אני, אפילו ביצה אני לא יודע לטגן.”)”

    אפשר להבין בקלות גדולה את ההתפארות בבורות פיננסית. במובן מסויים גם את ההתפארות בבורות מתמטית ואפילו בורות קולינרית. את הבורות הפיננסית הכי קל לפאר ולהבין היות ומדובר במסורת של אלפי שנים שבה, בעזרת האל לצורותיו השונות, מחדירים באדם אמונה שכסף זה מלוכלך. זה הגיע לשיא עם הנצרות, חצה עוד קו עם הקומוניזם ומשתולל ללא רסן עם הניו-אייג’ והנזירים שמכרו את הפרארי שלהם. יותר קל להבין התפארות בבורות פיננסית מאשר התפארות בכמות הכסף שצברתי מידענות פיננסית. אנחנו עדיין לא משוחררים מהתפיסה התרבותית שכסף זה דבר טוב. שכסף זה הדבר הכי חברתי שיש. שמי שיש לו יותר כסף (ובמידה שלא מגניבה) משמע שהוא תורם יותר לחברה. יש שוליים אפורים, זה נכון. אבל ע”פ רוב – העשיר הוא גם התורם הגדול לחברה בכך שעבד ויצר ונתן ועל כן תוגמל.

    בורות מתמטית? חשבון זה קשה כי הוא מופשט. להבין קצת משמע שאני לא מבין הרבה. לא להבין בכלל משמע לא שמתי יהבי בנושא ולא התעסקתי בו כלל כך שאינני מבין בו. אם אתעסק בו אבין קצת ומהר מאד אבין הרבה ולא יהיו לי בעיות הבנה בתחום המופשט. זו הסיבה שקל להסביר מדוע יש התפארות בתחום המתמטי.

    בקולינריה יש התנגדות ריאקטיבית לעידן הפוסט פמיניסטי, כנראה. גברים שלא יודעים לטגן ביצה או להכין לעצמם תה הם בדרך כלל התגובה הפסיכולוגית הנגדית לגבר המודרני של שנות 1980 שהתחיל לבשל ולטפח את עצמו. הם רואים את הגבר המודרני של 1980 סוג של “קוקסינל” וכדי לא להדמות לשום דבר שאפילו קרוב ל “קוקסינל” הם לא רק שלא יודעים לעשות עוף ביין עם נגיעות אבוקדו א-לה דרעק, הם אפילו ביצה לא יודעים לטגן.

    מנגד, נשים שלא יודעות לבשל ביצה הן הנשים המודרניות של שנות 1960. הן נשים משוחררות מעבדות הנשים במטבח לאורך ההסטוריה. אין להן זמן בין הקריירה לבילויי הערב בבלוק (סליחה סולידית, את לא יודעת מה זה בלוק, אבל תוכלי לעשות גוגל).

    לסיכום, חפרתי. פסיכולוגיית ההמונים מקבלת מענה רק אם היא בגרוש. כי אחרת זה אפילו לא כיף לכתוב.

    • סמארקו – ממש אהבתי את הניתוח שלך.
      אף פעם לא חשבתי על דברים מזוית כזו..

  29. היי, הבלוג שלך מהמם כמו שהוא. אני לגמרי מסכים איתך לגבי התמונה הגדולה. בלימודים אקדמיים אני גם נחשפתי לפילוסופיות שונות של חיי פשטות וקיימות כמו גם לביקורת הרבה כלפי העולם המערבי המודרני. כל נושא החיים הפשוטים קרוב אליי מאד ומבחינתי כך רציתי לראות ולתכנן את חיי, אבל אף לא היה לי פתרון פרקטי לחיים כאלה בעולם המודרני. בבלוג שלך אני מאד מתחבר לחלק של שוק ההון. אני לומד אותו ומשתמש בבלוג שלך כבסיס ללמידה של שלל המכשירים הפיננסיים, טקטיקטת הפחתת המיסוי וכו’.

    אני כן עשיתי קורס מסחר יומי באחת המכללות ואני כן חושב שזאת דרך להרוויח “בקטנה” אבל אין ספק שרוב הכסף חייב להיות מוגן פחות או יותר.

    בקיצור תודה רבה ותמשיכי כך!!!

  30. אני בת 39 אם לשתי בנות קטנות ולפני כמה שנים בחרתי לעזוב חברת הייטק גדולה לטובת עבודה מהבית ע״מ לבלות יותר עם הבנות שלי ולעסוק במה שאני אוהבת. ויתרתי על אחוז מסוים מהמשכורת וקיבלתי יותר זמן למשפחתי ואיכות חיים. כמו כן למדתי לבזבז פחות וגיליתי את הקסם שבלהשתמש במה שיש. פחות שופינג = יותר פנאי ורוגע. שמחה מאד בבחירתי ומרגישה שעשיתי את הדבר הנכון. אז קצת מזדהה איתך ושואבת השראה ורעיונות (הפוסט על הטיפים לנקיון הבית היה מעולה!). תודה שאת חולקת.

  31. סנסאי הסולידית, ייאמה.

  32. היי,

    מאד אוהבת את התכנים ואת סגנון הכתיבה.

    לומדת מהפוסטים שקשורים להשקעות (הרבה יותר מכל קורס והרצאות בנושא שלקחתי).

    מרתק להקשיב לדעות שונות לגמרי ממה שרווח בימנו, ועוד מבחורה צעירה לגבי חסכון, מינימליזם וצרכנות .
    (מסכימה איתה לגבי צרכנות היתר, מינימליזם, למרות שלא אהיה באותה רמה מינימליסטית – מבחירה שלי)

    בנוסף אני נהנית גם מקריאת התגובות.

    אני נמנית על הקוראים הקבועים ובהחלט מחכה לפוסטים החדשים …

    בקיצור דורין, יישר כח והמשיכי בבלוג כמו שהוא !!

    תודה לך

    שרה

  33. בועז כהן

    בתחום ההשקעות הפאסיביות אני כבר שוחה. לכן זה פחות מעניין אותי. שיטות החסכון הן מה שאותי יותר מעניין. עד היום הפוסטים שהכי עניינו אותי הוא פוסט פירוט ההוצאות החודשי ופוסט מתכוני הניקיון.
    לדעתי חסכון משמעותי יכול להגיע ממעבר למגורים אלטרנטיבים. הם בדרך כלל לא בעיר ונדרש רכב. אבל עדיין מציעים איכות חיים זולה יותר עם שיקלול הרכב.

  34. אין איזון בין בורות פיננסית לבין חוסר הסכמה עם חיי הפשטות שאת מנהלת.
    העיוורון הפיננסי הוא הרבה יותר חמור.

    אדם יכול להשתחרר מכבלי העבודה גם אם הוא מרשה לעצמו להחזיק רכב ולנסוע לחופשות לחו”ל, הכל תלוי בכמה אתה מרוויח וכמה שנים אתה מוכן להמשיך לעבוד.

    לעומת זאת אדם שלא רוצה בכלל להתעסק בצד הפיננסי ורק מצמצם הוצאות, לעולם(!) לא יגיע לעצמאות כלכלית מכיוון שאיננו מבין את המושג שהכסף שלו עובד בשבילו, לכן הוא תמיד יצטרך “לאכול” את חסכונותיו.

    בכל מקרה פוסט מאוד מעניין וחשוב, אבל רק רציתי להדגיש את חוסר הסימטריה בין הדברים.

  35. ללמוד את צורת החיים והמחשבה שלך היה מרתק בשבילי – דווקא בגלל שזה גוף מחשבה כולל בלי להפריד בין החלקים השונים. סגנון הכתיבה הקולח שלך הוא כמובן תנאי הכרחי לכך. ובנוסף, זכיתי לדיון כל כך מפרה ומהנה עם אילן, גיא ו projectio (ועוד).

    תגובה זו גם מסמנת שאני ממשיך לקרוא כל פוסט בהנאה גם בלי להרעיש. המשיכי להיות מה שאת, ובהצלחה עם שלוש נקודות.

  36. אני אוהבת את הבלוג שלך ומחכה לפוסטים חדשים. נושאי הכתיבה שלך הם ייחודיים ומעוררי מחשבה.
    אני שמחה שהבלוג שלך אינו בלוג מקצועי ויבש של השקעות, חישובים וגרפים, אלא מתובל בפילוסופיית חיים ולייף סטייל אחר מזה הבינוני הישראלי.
    אני מנהלת לעצמי תיק השקעות קטן ובעלי מנהל תיק השקעות בחברת השקעות. לשמחתי אני מצליחה בתיק הקטן שלי יותר טוב מאשר חברת ההשקעות. רק אצלך מצאתי את ההבנה בחשיבותה של אסטרטגיית התיק העצל והאינסופי. כך בניתי את התיק שלי מתחילתו.
    החלטתי לנהל את תיק השקעות שלי כאתגר. אני לא מומחית בהשקעות אבל לומדת כל הזמן. אמנם לקחתי קורס קטן ולא מספק אבל אותו קורס נתן לי את האומץ לנהל את השקעותי. אני לומדת כל הזמן מהבלוג שלך. מדי פעם אני חוזרת לפוסטים ישנים ולומדת ע”י קריאה, הבנת מונחים וחיפוש הסברים לכתוב בו. אני קוראת את כל התגובות ורושמת לעצמי נושאים לבדיקה וחקירה. עשית את חיי למעניינים ועשירים יותר.
    אני לא מנהלת את חיי כמוך מסיבות שונות כגון גיל, פנסיה, בעלות על נכס נדל”ן וילדים סטודנטים שאני תומכת בהם וכו’. אני חייבת מכונית כי אני גרה בפריפריה ואין לי ממש חשק להיות כלואה בביתי. אני כבר לא צריכה לעבוד אצל אף אחד כהכרח. החיסכון שלי הוא כלי להשגת מטרות.
    אני מזדהה לגמרי עם דעתך שלא להיגרר אחרי מותגים והוצאות טיפשיות של “מה יגידו השכנים?” אני לומדת ממך לכלכל את המהלכים שאני עושה ביתר זהירות . אני מאחלת לנו שתמשיכי בכתיבתך הכל כך אינטיליגנטית והכל כך מעניינת.
    שתהיה לך שנה טובה!

  37. לא תמיד מסכימה עם כל הכתוב (ולפעמים הנימה בוטה מידי לטעמי) אבל אני פה כי הדברים מעוררים מחשבה בעיקר. הגעתי לפה מינימליסטית והפכתי, בעקבות הדברים כאן, למינימליסטית אגרסיבית. שמתי לי למטרה השנה ללמוד לבד על שוק ההון ומקווה לקרוא את רוב הספרים ברשימת ההמלצות שלך (מתחילה עם הספר של בנג’מין גרהאם אותו מצאתי באנגלית ברשת).
    אני לא תמיד מגיבה, אבל אני פה. המשיכי בדרכך.

  38. אני אוהב אותך. את חדה כתער.

  39. אחרי שקראתי לא מעט חומר במהלך חיי,ספרים, מאמרים, שידורים, הרצאות וכדומה, הגעתי לבלוג של הסולידית, התרשמתי מהניסוחים המבריקים והתיאוריה שלך ממש מתאימה לי,מאחר ובלאו הכי מסלול ההשקעות שלי במשך שנים נמצאים ובאופן סולידי, פחות או יותר.; יצאתי לפנסיה מוקדמת בגיל 42\43לצמיתות.
    לאחר שהתוודעתי לבלוג התחלתי לעשות שינויים כדי לארגן את הדברים ולממש אותם בצורה מעשית יותר, על פי התיאוריה של הסולידית; אמנם אין לי את היתרון של הצעירים, שעומדים לרשותם כמה עשורים מראש, אך אני נהנית לראות את הפירות של העניין, מדי פעם אני חוזרת לפוסטים וקוראת בהם שוב, על מנת להפנים טוב יותר את הכתוב המנוסח היטב, בדיינות ובאופן שווה לכל נפש, כל אחד יכול ללמוד, תוך שאני משדלת את הצעירים שבסביבה שלי להגיע אל הבלוג ולהתנסות.

  40. סולומוניקו

    חסכנות קיצונית כמו בזבזנות היא בזבוז אנרגיה.
    לחסוך כסף כרוך בהוצאת אנרגיה מנטלית.
    אנרגיה שיכולה לשמש לפעילויות אחרות.

    חיסכון קיצוני כמו קמצנות נולד מפחד.

    • זה בדיוק מה שאתה מפספס. כשיש מטרת על והדרך ברורה, לא מדובר בחסכנות קיצונית הדורשת השקעת אנרגיה מרובה. זו הבחירה הטבעית והקלה. ואם היו קצת פחות אנשים כמוך על הדרך שכל הזמן קוראים לנו קמצנים/פחדנים וכו’, במקום להביו שככה טבעי לי לפעול וזה בכלל לא מרגיש כמו קיפוח עצמי, אז בכלל היה הופך העניין לקלי קלות. 🙂

  41. הבלוג הזה הוא אחד המקומות הבודדים בהם אני מרגישה בבית. לא צריכה להסביר את עצמי ואת דרך החיים בה בחרתי, לא צריכה להתנצל, לא מרגישה שונה ותמהונית.
    גם אני בחרתי בפשטות מרצון, עבורי ועבור בני משפחתי,והקריאה בבלוג עוזרת לי להווכח בכל פעם מחדש כי הטעמים לבחירותי הגיוניים מאוד.
    בישראל קשה מאוד לבחור באמת שאינה פופולארית ולדבוק בה. הבלוג והתגובות כאן מקילות מעט את הקושי הזה.

  42. ערן; לדעתי אתה באמת לא רוצה, מרגע שאתה רוצה לשנות משהו, אתה מקבל חיזוק
    של אמונה בעצמך שאתה יכול, ועושה את השינויים בלי טראומות או משברים מיותרים, נסה ותראה איך אדם יכול לשנות דברים באופי שלו, בהתנהגות, באורח החיים שלו וכדומה.

  43. תמשיכי לכתוב כאילו אף אחד לא קורא אותך ולא כדי לרצות אף אחד.
    תמשיכי לרסק את יסודות הצביעות של החברה בה אנו חיים בלי לדפוק חשבון.
    זה כל הקסם של הבלוג החתרני(והמעצבן לא פעם) הזה, ובכך גדולתו.
    תודה
    ושוב תודה.

  44. אין ספק שיש קשר הדוק בין שני הנושאים ומתוך שכך יש הגיון בהעלאה ובשיתוף.כל אחד יבחר מה לקרוא,מה לחפש ומה לאמץ.אני פה כמו הרבה אחרים בעיקר בגלל,מי שאת ומה שאת ויכולת הביטוי והניתוח שלך.אשמח אם תשמרי על עקרונותייך ותהיי נאמנה למישנתך ותמשיכי לחלוק אותה עם קוראייך.המשך יצירה וכתיבה פורייה.

  45. אביאל73

    היי סולידית מה שלומך ? שאלת “אופטופיק” פיננסית, שממתינה לפוסט בנושא זמן רב , אבל אני אשאל בכל זאת כאן כי כבר נמאס לי לחכות איתה…

    בעבר כתבת על קרנות השתלמות בתור אפיק מועדף, שכן הוא נושא פטור ממס ריווחי הון.

    לקחתי דף ועט ועשיתי חשבון סכמטי פשוט .

    בהנחה שאני עצמאי, ובהנחה שאני זכאי להטבה משמעותית במס הכנסה מסיבות כאלו ואחרות (וגם בהנחה שאין לי מספיק כסף כדי לפתוח IRA -שעבורה צריך משהו באיזור ה100 אלף) , אני מסתכל כאן רק על הפרמטרים של דמי הניהול ושל הפטור ממס ריווחי הון.

    אם נניח דמי ניהול ממוצעים בקרן השתלמות נעים סביב ה-2% , והפטור ממס ריווחי הון נותן הטבה בגובה 20% מסך הרווחים של הקרן , יוצא שבהנתן תשואה ממוצעת בקיזוז אינפלציה וכו’ של 5% (הערכה נורמאלית לתיק של 25% מניות לפי הערכות מנהלי קרנות פנסיה וגמל ) , אני משלם 1% אפקטיבי על הניהול, בעוד בבית השקעות הייתי משלם לצורך העניין 0% דמי ניהול + 20% מס ר”ה, כך שבעצם זה יוצא אותו דבר ואין עדיפות לקרנ”הש על פני חשבון אצל חבר בורסה שאינו בנק.

    נקודת שיווי המשקל היא כמובן כאשר התשואה השנ’ הממוצעת היא 10% והעדיפות לקרןהשתלמות היא מ10% ומעלה?

    אז אם אין IRA (במיוחד לאנשים צעירים שמדברים במושגים של עשרות אלפים בודדים ) מה הטעם ק’ לפתוח השתלמות? 🙂

    אשמח להסבר!

    • מס רווחי הון כבר מזמן 25% – תודה דפני ליף, אני לא אשכח לך את זה לעולם.
      צריך מינימום 50K לIRA ויש תנאים טובים דרך אתר לונג (הרבה פחות משני אחוז).
      תבדוק אם אתה רוצה

  46. מאוד מתחברת לפילוסופיה שלך בגדול. גם לנושא של חסכנות וגם לנושא של לתת לכסף לעבוד בשבילך בלי לחפש איך לעשות את המכה הגדולה.
    מימוש הפילוסופיה מעט שונה.
    עד לא מזמן חסכתי באופן אגרסיבי והצלחתי לרכוש דירה (ללא עזרה מההורים) אותה אני משכירה, כך שכעת השכירות מכסה את המשכנתא, אך בעתיד הקרוב אתחיל להנות מהכנסה פסיבית שתלך ותגגל, כי המשכנתא מורכבת ממספר הלוואות בעלות אורך חיים שונה.
    בעבר נכוויתי משוק ההון, דווקא כשניסיתי להשקיע סולידי. כעת בזכותך, החלטתי לנסות שוב. 🙂

    מבחינת החסכנות, לאחר שהצלחתי להגיע לדירה ראשונה, לאט לאט ובלי לשים לב (ממש כמו בישול צפרדעים) חזרתי לבזבזנות. ביחס לחברי אני עדיין סופר חסכנית, אך הפוסט שלך החזיר את רגלי לקרקע והזכיר לי כמה תחושת חסכון לשם מטרה ברורה, הינו דבר מעצים. ולכן גם כאן, בזכותך, אני חוזרת לשגרת החסכון האגרסיבי שלי. ואף לומדת ממך נקודות חדשות.

    לסיכום- שמחה מאוד על כניסתך לחיי.
    תודה לך!

  47. אני מאוד נהנית ולומדת מן הפוסטים שעוסקים בהשקעות.
    אבל חשוב לי לא פחות לקרוא על פילוסופית החיים יוצאת הדופן שלך.
    הכתיבה ברורה,אינטיליגנטית ומעוררת מחשבה.
    אני אוהבת את הנימה הבוטה והלא מתנצלת.
    בקיצור,הבלוג נהדר כמו שהוא.
    מצטרפת לבקשה להכין מראה מקום לפוסטים על ההשקעות.
    תודה רבה.
    שלי

  48. שאת? תיכנעי?? ותתני ראיון???
    בכל אופן – גם אני הגעתי בגלל שוק ההון ואחרי השוק הראשוני הבנתי שיש פה הרבה הון .
    ועל כך תודה.
    בגיל 25 הסתובבתי עם המשפט שכנראה צריך להיות קצת “טיפש” בכדי לנצח את ההיגיון הכלכלי. כי אם אתה נכנע לו אתה דיי אומלל: עובד מלא שעות, מבזבז כסף בלי הכרה על מוצרי צריכה משועבד לכל אמצעי התקשורת המרוקנים כל יכולת לקשר ועוד מריעין בישין.
    אז עכשיו עשרים שנה אחרי ועוד קצת – מצאתי אותך שמצליחה להפוך את זה לתורה שלמה.

    ועוד תודה מיוחדת שמורה לך
    את מצליחה לעזור לי לארגן את המחשבות על סולידריות קהילתית הכוללות רכיב סוציאליסטי עם החלקים היפים בקפיטליזם (לא החמדנות ופחד הסטטוס אלא הרצון להצטיין לקבל על כך הכרה חומרית והרצון להיות אדם חופשי בארצנו)

    ותודה עתידית
    בתור מתקששת (בת 46) שעד היום שמרה כסף בבלטות (ומתביישת עמוקות בכך) אני מקווה שבעקבות הבלוג שלך אצליח לגבש לעצמי אסטרטגיית השקעה נבונה.

  49. הי דורין
    אני אוהב מאוד את שני החלקים וכבר מתכנן לפרוש בעוד 10 שנים. מעדיף את הפיננסי כי הוא מחדש לי יותר וחשוב לי ללמוד עוד. מה שמפריע לי זה שלפעמים הסגנון שלך קצת קיצוני ולא מאפשר לאנשים לראות אפשרויות ביניים. כשאת כותבת על מקלחות קרות אנשים מזדעזעים, זעה קרה שוטפת אותם, ואין שום סיכוי שהם יחשבו שאפשר גם מים פושרים. כשאת כותבת רק אופניים – אנשים חשים היעדר חופש, עליבות, זיעה של חום וצורך עז במקלחת (לא קרה!) ואין שום סיכוי שהם יחשבו שאפשר באמצע: אוטו אחד במקום שניים, אופניים ומדי פעם מוניות/השכרה/ קאר טו גו.
    אבל שוב, הרוב המוחלט טוב מאוד וממש מלמד וכייפי
    רק תמשיכי

  50. קצת וקצת.
    אני וזוגתי מחזיקים במעט כסף ולא מעוניינים שירקיב בעו”ש, מצד שני, השקעה לטווח סופר ארוך (25 שנה) היא לא בשבילנו כי אנחנו מתכוונים לקנות דירה (אני יודע, ההשקעה הגרועה וכו…), פה הבלוג שלך עוזר חלקית איך להשקיע את הכסף במקסימות יעילות.
    לגבי פשטות מרצון ופרישה מוקדמת – יש לנו (ברוך ה’) ילד, ואני (ואנחנו) רוצים עוד כמה, אז במה שקשור לפרישה מוקדמת, זה לא יקרה, אבל אולי להפחתה של עומס העבודה, נניח – לעבוד 3 ימים בשבוע. אין הרבה הבדל בין לעבוד קשה 10-15-20 שנה ואז לנוח בשאר החיים לבין עבודה של יום/יומיים/שלושה ואז מנוחה בשאר השבוע. וזאת השאיפה, להפחית מעומס העבודה ולעשות יותר דברים שאני אוהב. פשטות היא לא אידאל בעיני, אלא דרך להגיע לחיסכון. כך גם גדלתי, זה לא חידוש גדול בשבילי שלאכול בחוץ זה רק ביום הולדת או נישואין, שקונים בגדים כש*צריך* ולא כש*רוצים*, ואם קר לך? “תלבש עוד שכבה, אנחנו לא רוטשילד שנדליק מזגן כל החורף”. אבל בכל זאת כמי שחי היום בסביבה צרכנית מידי צריך מי שתזכיר לך מה באמת חשוב בחיים, או יותר נכון – מה באמת *לא* חשוב בחיים.

  51. הבלוג פשוט פותח מחשבה וזה מה שיפה בו- כל אחד מגיע עם השקפת עולם משלו והמפגש עם השקפת עולמת מאלצת אותו לעשות “חשיבה מחדש”- אני אוהבת את כל הפוסטים- את הפוסטים הכלכליים מכיוון שהתחלתי לעבוד לאחרונה בתחום שוק ההון ללא רקע בתחום והפוסטים הללו מסייעים לי בהנבת בתחום ואת הפילוסופיים יותר מכיוון שהם מעודדים חשיבה עצמאית ומחודשת על הגדלי הצריכה שלי..

    נחמד לקרוא בלוג אינטליגנטי שתורם כל כך הרבה ידע אני אשמח אם תוסיפי כל כמה פוסטים טיפים מחיי היום יום לחיסכון וגם הפוסט בו ארחת את נדלניסט בדרכים היה מצויין 🙂

    תודה!

  52. הגישה הפילוסופית המחפשת ומוצאת חיים של הנאה ושמחה ללא צרכנות בזבזנית היא למופת, וטוב שרבים קוראים ואולי גם מאמצים אותה.
    הייחוד שלך הוא שאינך “מטיפה” מן הסוג הנפוץ, אלא אך משלבת נתונים ונסיון מעשי מתמשך המוכיח את נכונות הדרך. לדעתי כאן נכון להרחיב ולהציג חלופות נוספות (שלא בהכרח את מיישמת) המאפשרות חיים של טעם ואיכות בהוצאה קטנה.
    נושא שוק ההון לדעתי “לא שייך” או לפחות “לא הכרחי”. ניתן לאמץ את דרך וגישת חייך גם בתנאי עבודה חלקית מהבית, עבודה של אחד בלבד מבני המשפחה, הכנסה מגימלאות, פיצויים וכדומה.

    תבורכי , עלי והצליחי והרחיבי את מעגל המבינים את העיקר

  53. הי דורין,
    אני פה בעיקר בגלל הצד הפיננסי ובזכותך שיניתי את כל אסטרטגיית ההשקעות שלי. אני משתדל גם להרחיב אם אופקיהם של בניי בהתאם. להם יש עוד זמן לפעול …
    החלק השני מעניין בהחלט, אם כי מסכים איתו בצורה חלקית.
    רמת הכתיבה משובחת!

  54. מכיוון שלפי דעתי חופשי וחי צריכים ללכת ביחד.

  55. שקרים לא סולידים:
    קראתי וקראתי.. אך לא הפכתי למעריץ..מה לעשות יש אי-דיוקים רבים מדי על סף השקר ואני לא מדבר על הטקסט הנוכחי אלא בכלל:
    1. השכר החציוני במשק הנו 6,541 אז גם אם אתה חי חיים מאוד מאוד סולידים של 3,873 לחודש כל הכבוד חסכת 2668 ש”ח שזה 32016 לשנה שעם ריבית דריבית תצא לחופשי עוד …בפנסיה רגילה – כך שכל מה שמובטח פה לא רלוונטי ל 50 אחוז מהאוכלוסיה.
    2. אם חס ושלום אתה רוצה להביא לעולם ילדים – תשכח מזה – אתה תהרוס את התוכנית הפיננסית. ושני ילדים זאת התאבדות כלכלית – מה אתה רוצה שהחיסכון החודשי ירד ל 500 בחודש?
    3. אם לא הבאת לעולם ילדים כל הכבוד – אך אם במקרה אתה עדיין רווק בגיל 35 הרי לי לשמח אותך זכית להמשיך לחיות את החיים עם שותף לדירה בהתאם לתוכנית הפיננסית – מה זה לא חופש?

    הקיצר – אם אתה לא הייטקיסט שלא רוצה ילדים ואסף מספיק מזומנים (אחוזון מהאוכלוסיה) אז האתר הזה לא בשבילך.
    למה אני כועס – כי בין הרבה אמיתות מאוד יפות ונכונות מסתתרים פה המון אי דיוקים שמגיעים לדרגת שקר מסולף. אנא בואו נציג את הדברים באופן מדויק. ומדוע הסכנה באי-הדיוק? משום שאנשים יתחילו לחשוב שהכל פה סבבה ומתנהל כשורה, זה רק הם הבעייתיים שעובדים כמורים בשכר רעב ורוצים חס ושלום לגדל ילד – הם הבעייתיים.
    לא אמרתי שהבעיה היא רק בחוץ יש לנו הרבה מקומות לשיפור בעצמנו אך מספיק להסתכל בפתרונות שלך ולהבין שאין לך באמת את כל הכלים לפתור את הבעיה – כלומר היא לא מצויה רק בך.
    אני באופן אישי מחפש ואמצא את הדרך לצאת ממרוץ העכברים הזה, אך הפתרון יהיה מאוד אישי ולא רלוונטי לשאר האנשים (אני למשל גם אם תשלמי לי לא אגור בהרצליה גם אם זה מאפשר לי לקחת אוטובוס לצפת ליער ברייה פעם בשנה, אני מעדיף לגור ביער מלכתחילה).

    לא מעריץ ולא במקרה
    מורן

    • מחזיראור

      טוב, אותי לא יאשימו בהערצה עיוורת – אבל אני חייב לציין משהו חשוב לדור הצעיר.

      אין שום סיבה שבחור בן עשרים שמנסה לגבש אסטרטגיה לעתיד יגזור על עצמו עבודה בשכר חציוני!
      מעבר לעובדה שבחורים צעירים יכולים לעבוד בעבודות מאוד מכניסות (מלצרים, ברמנים..) במשמרות סביב השעון ולהכניס סכומים של 5 ספרות בלי בעייה, הם גם יכולים מראש לבחור ללמוד מקצוע מכניס ולא להסתפק באיזה תואר ראשון בתקשורת במכללה לשקר כלשהו.

      אני לא דוגל במסלול שדורין מציעה, אבל הנה מסלול אפשרי אחר – משתחררים מצה”ל בגיל 21, עובדים חצי שנה וחוסכים לטיול, עובדים עוד קצת כדי לחסוך כסף ללימודים ומתחילים ללמוד בגיל 23, מסיימים תואר בהנדסה/מד”ח/כל מקצוע אחר שמופיע בטבלת שיאני השכר בגיל 27 כשאת הלימודים ממנים ע”י משרה חלקית+כספי הפקדון וגרים אצל ההורים או לומדים בעיר זולה כמו באר שבע.
      מתחתנים עם מישהי דומה לנו עושים חתונה צנועה ומצומצמת כל שלא נכנסים לחובות חלק מהמתנות מוציאים על ירח דבש או שאפשר אפילו את כולו, ומחליטים לעשות ילדים בגיל 30..
      זה משאיר לנו 3 שנים שהזוג (שנניח והתחיל מאפס, למרות שהיו לו הזדמנויות לחסוך לפני זה) מתחיל חסוך.
      השכר ההתחלתי שלהם יחד יהיה בסביבות ה-14 נטו. הם יחיו בצורה מצומצמת יותר מדורין, כי הם ישכרו דירה זולה יותר ב 2500 ש”ח וההוצאות שלהם יחד לא יעלו על 8 אלף בחודש, כולל בילויים מזדמנים בפאב וחתונות של חברים.

      חיסכון חודשי של 6 אלף בהנחה שהם ישקיעו את הכסף ויזכו לתשואה שנתית צנועה של 4% ישאיר להם ביד 235K (!!!) עד גיל 30.

      אם הם גם רוצים לצאת לנופש ולטוס לחול פעם בשנה ויחסכו רק 5 אלף, ישארו להם 200K אלף.
      סכום התחלתי שמספיק לדירת מגורים קטנה מיד שנייה או סכום שאפשר לנצל לדירה להשקעה, או להשקיע בשוק ההון..
      כמובן שלא חישבתי שלאט לאט השכר שלהם יעלה, והחיסכון החודשי יגדל.
      דבש, אני אומר לך. דבש – וזאת עוד ההערכה הכי פסימית!!

      ואיך אני יודע את כל זה?
      כי עברתי מסלול מאוד דומה.. ואני אגיד לך יותר מזה – אף פעם לא מאוחר מידי להתחיל.
      גם עם שלושה ילדים ומשכנתא, אין שום בעייה לחשב מסלול מחדש.

      • מחזיראור – זה לא קורא הרבה. מסכים איתך לגמרי (גם עברתי מסלול דומה)
        מי שלא רוצה ללמוד – שיבדוק כמה מרוויחים בענף הבניין וחקלאות (רמז – אם עובדים טוב אז ממש לא מאט)

  56. השקעות בעיקר.
    הליכה נגד הזרם באופן כללי קוסמת לי גם אם לא הייתי מאמץ לעצמי את אורח החיים של מקלחות קרות שקי אורז או ויתור על מזגן באמצע אוגוסט.

  57. שי (לא המניאק, אחד אחר)

    אני בא לדוג’ו שלך (כמעט) רק בשביל העצות הפיננסיות. מעניין אותי ההיבט הפילוסופי/לייף-סטיילי, ואני נהנה מסגנון הכתיבה השנון, אבל לא מסכים עם הרבה ממה שאת כותבת בפן הפילוסופי של הבלוג. לא כולם יכולים לעשות מה שאת עושה, ולו רק מפני שרוב האנשים לא חכמים וחזקים מספיק. אבל גם אלה שחכמים וחזקים, יכול להיות שאינם מופנמים או סגפנים כמוך, ואין בזה כל רע בעיני.

    אני מוכן לזרום עם הפן הפילוסופי/לייף-סטיילי רק בכיוון אחד: דע מה כל דבר עולה לך. כסף הוא כזה דבר מרכזי בחיים של בערך כולנו, מן הראוי שנבין בכסף (כמו שכדאי שנדע לבשל, גם אם נחליט לאכול בחוץ). אם אדם יודע מה אחוז המשיכה הבטוח שנוח לו איתו (בשביל הדיון, נעשה 3%), אז הוא צריך לדעת מה כל הוצאה עולה לו. אין שום דבר רע בלשתות קפה יקר כל בוקר (נגיד, 300 שקל בחודש), בתנאי שאדם יודע שכדי להיות חופשי כלכלית מהקפה הזה, עליו לחסוך 400*300 = 120,000 שקל.

    זה לכאורה סכום נורא גדול, אבל בעצם לא עד כדי כך גדול, כולנו עוסקים בסכומים גדולים הרבה יותר. אדם שמרוויח שכר חציוני בישראל נמצא באחוזון השביעי (מתוך 100%, כן?) של עשירי העולם, ומשכורתו שוות ערך לבערך 2.2 מליון שקל בבנק. את, עם 3,873 השקלים השמנמנים שלך, יושבת בנחת באחוזון החמש עשרה. זה כמו לקבל 85 במבחן “כמה כסף יש לך”. ציון טוב מאוד. לא חבל? למה לפרוש באחוזון החמש עשרה? לא עדיף להצטמצם קצת, אולי לעבור למדינה אחרת, ולפרוש שנה (שנתיים/חמש/עשר) קודם באחוזון השלושים?

    ואם זה לגיטימי לחיות כמוך באחוזון החמש עשרה, אולי לגיטימי לעבוד עוד קצת ולהגיע לאחוזון הארבע עשרה. או השני. או הראשון. העיקר להבין את העקרונות הכלכליים. העיקר לדעת מה מחירה האמיתי של כוס קפה. העיקר להסתכל בכושר ההשתכרות מיגיעה באופן מציאותי (ואולי לשאוף לטייב אותו, נושא שאת לא עוסקת בו בכלל בבלוג), ומנגד בהוצאות, ולדעת כמה שנים צריך לעבוד כדי להשתחרר פיננסית מכל הוצאה.

    ברגע שיודעים, אפשר להחליט אם ההוצאה שווה כך וכך ימים/חודשים/שנים מהחיים, או לא. אבל מהבלוג הזה עולה תמונה (בעיני שגויה), שמי שבוחר לעבוד אחרי שחסכונותיו מתירים לו לפרוש בצמצום מירבי הוא אהבל, ומי שבוחר לעבוד “לנצח” ולא לחסוך במטרה להתקיים מהכנסה פסיבית לפני גיל פרישה הוא בכלל מטורף, שלא לדבר על שברירי ועוד שניה בא ברבור שחור לפרק את חייו.

    ובכן, לדעתי, לא כך היא, ולדעתי בעוד הצד הפיננסי בבלוג שקול, מיושב ומאוזן, הצד הפילוסופי לוחמני יתר על המידה, אפילו צורם. אבל הי, (א) זה הבלוג שלך ו-(ב) אם אני רוצה לשמוע רק את הדעות שלי, כדאי שלא אקרא דבריהם של אחרים, לא?

  58. הכרתי את שוק ההון לפני שהכרתי אותך. והכוונה ב”הכרתי” הוא שבלוגיסט אחר(שאת שמו ושם הבלוג שלו לא אחשוף פן תמחקי את התגובה) הכיר לי אותו עוד כשהייתי בן 17 האם שאני חב לו לא מעט מהידע שיש לי, מה שגרם לי בהמשך ללכת ללמוד כלכלה והופה 7 שנים אחרי אני כבר אחרי התואר כעת. מה שאירוני כי אני עדין לא משקיע(לא חושב שאני מוכן לזה עוד נפשית והשוק גם כן נראה כאילו הוא לפני תקופה דובית). בכל אופן הייתי כן יכול להסכים עם הטענה שלא צריך תואר כדי להבין איך להשקיע (ובמיוחד כמו בתיק כמו שלך שהוא פסיבי) אך אחרי התואר כעת הכל כבר יותר קל להבין.
    התיק שלך (“שוקולד מריר את קוראת לו אם אנני טועה) הוא נחמד בתור תיק פסיבי(אהבתי ממש את הרעיון של להחזיק זהב כנגד אינפלציה) אך עדין עם קצת רציניות אפשר גם להפוך למשקיע אקטיבי ולהשקיע בתיק אקטיבי וכך לעשות תשואה ממוצעת של 10%(כשהייתי 17 זה היה 11% אני מניח שהיום זה 10%) בשנה. הרבה יותר טוב מה-4%. אך אני מבין שלבנאדם כמוך אין ממש מה לעשות עם ה6% הנותרים.
    בכל אופן אני עוקב אחרייך הפייסבוק וכשאת מעלה פוסט אני קורא לשם הנאה, יש כמה דברים שאני מסכים איתם כמו לא לרדוףף אחרי מוצרים לא נחוצים או להפוך לזונת מותגים. אך יש גם כמה הסתייגויות בעיקר כשאת תוקפת אנשים שכן רוצים לעבוד, או כשאת מתעלמת מאנשים שיש להם ילדים ושלא יוכלו לחיות על 4000 ש”ח(או יחיו ם הסכום בקושי). את מסתכלת על הדברים רק מנוקדת מבטך. בכל אופן אני בא לבלוג הזה בשיל בידור יותר ופילוסופיה פחות.

  59. שלום מאירופה החמימה,
    מבלי להאביס אתכם ביותר מידי פרטים, אני נשוי + 2 המתגורר באירופה מזה כאחת עשרה שנים.
    תמיד הייתי חסכן (קמצן בפי חבריי, גרוע יותר בפי לא חבריי).
    אני חוסך כ-65% ממשכורתי ומשכורת אשתי בחודש מאז אוגוסט השנה, זמן בו סיימנו את המשכנתא, את הבית קנינו לפני 3.5 וחצי שנים, ואת המשכנתא (במקור ל-10 שנים) כיסינו באגרסיביות.

    שנינו עובדים בהיי טק, אשתי בחצי משרה (מבחירה).

    המשכורת שלי, שווי הבית וכדומה אינן רלוונטיים כאן כיוון שאין מה להשוות מול ישראל.

    מהבלוג של הסולידית למדתי שעליי להסתכל (גם) על שוק ההון על מנת לעשות משהו עם הסכום שאני חוסך כל חודש ולא רק לשים בפק”מ ולקוות לטוב.

  60. בן אדם מעניין שנאמן לעצמו ולעקרונות שלו תמיד מעניין לקרוא. לא בהכרח מסכים עם הכל, אבל גם היכן שלא תמיד מאתגר ומפתח את השכל להתוודע לצאת מחשבה חדשה ומקורית. תמשיכי ככה.

  61. היי דורית ,כרגיל פוסט מדהים ,צודקת בהשקפתך על ההשוואה בין האייקידו לחייך ,גם אני מתעניין ומתאמן באייקידו (לא מספיק לדעתי כל פעם איזה בלת”ם אחר)

  62. יפה דיברתי מורן

    אכן הרעיון של הסולידית הוא רעיון מיובא באמריקה. ומה לעשות מה שיכול לעבוד באמריקה לא בהכרח יעבוד בארץ (בארה”ב ניתן לחיות יותר בזול והשכר לבעלי מקצועות זהים גבוה בהרבה מבארץ). נוסיף על כך את העבודה שבחמש שנים האחרונות הריבית בשפל כל השפלים מה שמקשה מאוד על צבירת הון.

    מה שכן, כל אדם יכול לאמץ חלק מהרעיונות של הבלוג ולשפר את מצבו הכלכלי. לצאת לפרישה מוקדמת, אפשרי כאמור רק לבעלי הכנסה גבוהה ללא ילדים.

  63. מה שמביא אותי הוא קודם כל כתיבה מעולה, דבר שני זה תכנים מעוררי השראה, ודבר שלישי שבעצם השתיים הקודמים הם רק העטיפה של העיקר – ידע על איך לחיות נכון יותר, בין במובן של החיסכון ובין במובן של ההשקעה.

  64. אני נהנה מאוד לקרוא את הבלוג שלך בגלל:
    1. שיש לך יכולות רטוריות מעולות.
    2. הניתוחים המעמיקים בסגנון אקדמי אך פשוט וברור
    3. התוכן המוחשי – את כותבת על דברים שהם שגרת יומך וחייך וזה מרגיש מלא, אמיתי וכנה
    4. את מדעית איפה שמדע יכול לעזור ופסיכולוגית\פילוסופית באזורים שלמדע קשה למדוד.

    נ.ב. ככל שיותר אנשים יקראו את הבלוג אני בטוח שיותר אנשים לא יבינו אותו, ככה זה.
    אבל לפחות גם מספר אלו שיבינו אותו (ויפרגנו?) יגדל.

  65. טיילור

    אני הגעתי רק לפני שבוע. וכבר הספקתי לבלוע מלא פוסטים שלך. כרגע הכל מעניין אותי, גם וגם. אני בשלב הלימוד, וכשיגיע שלב היישום אנסה לשלב השקעות עם מינימליזם וחיים פשוטים. אני מאוד מתחבר ממקום נמוך בבטן לפילוסופיה שלך. מאוד נהנה לקרוא את התגובות. לא חושב שאי פעם קראתי את כל התגובות בכזאת אדיקות לפוסטים במקומות אחרים, התפתחה פה קהילה מאוד מעניינת. יישר כח!

  66. דווקא אני מתחבר עם כל סוגי הפוסטים כאן מאוד.

    יש כמה נושאים ספציפיים מאוד שאני פחות מסכים עליהם, אבל באופן כללי אני מאוד מתחבר לדרך מחשבה שלך, לחסכונות (שמבחינתי הם ערך עליון עבור כל אדם הרוצה להתנהל כלכלית בצורה יציבה) ולשוק ההון שלמדתי כ”כ הרבה רק מהאתר הזה.

    מחכה בקוצר רוח לעוד פוסטים חדשים מכל הסוגים, עם דגש קצת יותר גדול על ההשקעות כי בהן אני פחות חזק.

    ד”א.. מה זה הריבוע הוורוד הזה..? נראה זוועה :/

  67. דוגרי מה שהביא אותי לפה זה Share לכתבה מ-Mako.
    מה שמשאיר אותי פה זה הרעיון (שכבר הפך ל”תכנית כלכלית – שנת 2015″), הנוסח של הכתיבה והכאסח שאת עושה פה לטמטום הנורמטיבי. זה פשוט כיף לקרוא. ^^

  68. מאמר מעולה שאני מסכים אתו.
    רבים מאלו שמעריכים ומיישמים את התובנות הכלכליות שאת מציגה בתחום ההשקעות אינם מעוניינים ליישם את אורח החיים שאת מציגה.
    הם מעדיפים לעבוד קשה כל החיים ולצבור חסכונות בקצב איטי יותר מהדרך שאת מציעה .
    רוב האנשים העובדים אינם יכולים לקבל את התובנה לא לקנות דירה. העובדות אינן חשובות, חנכו אותנו כי צריך לשלם משכנתא ולא שכר דירה ולא ניתן לעובדות לבלבל אותנו.
    אני בעד התנועה לדירות קטנות הדוגלת בעקרונות שאת מאמינה בהם, תוך מגורים בדירה בשטח 30-35 מ”ר, שאינה מאפשרת צבירת חפצים בגדים ריהוט וכו’.
    כל מה שצריך לעשות הוא לקנות דירה קרוב למקום העבודה, שנוכל לשלם עבורה ולא נשתעבד למשכנתא. למשל דירת לופט באזור הבורסה בר”ג.
    זה נכון שעדיף כלכלית לשכור. בכל מקרה אם שוכרים או קונים עדיף דירה קטנה, זולה יותר.
    שכתבתי לך בעבר אמרת כי בעתיד את מתכוונת להתייחס לנושא. אני ממתין בסקרנות לפוסט שלך שיציג את דעתך.
    מצורפת קישורית לפוסט
    עיריית ר”ג מקדמת את התנועה לדירות קטנות Small House Movement
    http://minimax52.blogspot.co.il/2014/02/blog-post.html

  69. פרופסור

    סולידית יקרה,

    אני נהנה לקרוא ומעריך את פילוסופית החיים החסכונית שלך על אף שאישית אני רחוק ממנה שנות אור (אני מעדיף בהרבה את העבודה שלי מאשר לבשל לבד או לתקן לבד וכו’). דווקא בפילוסופית ההשקעה שלך (להאמין בתורת השוק המשוכלל ולהשקיע בפיזור, בקרנות פסיביות, ובזול) תמיד האמנתי והשקעתי לפיה, אך עדיין אני מוצא כאן אינפורמציה מועילה (מס הכנסה, רשימת קרנות זולות, קרנות ריט, וכדומה). רק למה את מחזיקה זהב אני לא מבין….

  70. לחסוך ולהשקיע – יעבוד. לצאת לפנסיה בגיל 30/40 לבעל שכר ממוצע עם ילדים – לא יעבוד.

  71. ברלינאית,

    הי דורין והחברה..
    הבלוג מרתק, בזה אין ספק.. לא פחות מהבלוג אני נהנית לקרוא את התגובות .. ואת והדיונים שמתפתחים.. בין היתר בגלל העובדה שאת נחרצת וחד משמעית כל כך בטענותיך והשקפותיך.
    שאלות שמעניין אותי לקבל עליהם תשובה:
    1. דורין הוא האם בעקבות חלק מהדברים שעולים כאן בתגובות קרה שהשתכנעת בטיעון כלשהו של אחד מהמגיבים ושינית ולו במשהו את עמדתך לגבי אחד הנושאים שהעלית?
    2. גיא , מה נסגר? אני מתה על התגובות שלך.. אבל נראה לי שעבדת יותר מדי השבוע..או משהו במינון של התרופות..(:
    3.מה זה דוג’ו?

    • מצטרף לשאלה ראשונה

    • 1. כן. בהחלט. היום יותר מתמיד אני משוכנעת שאפשר להגיע לעצמאות כלכלית עם ילדים — כן כן, אפילו בישראל. זה משהו שלא יכולתי לדעת לפני שפתחתי את הבלוג הזה ולפני ששמעתי סיפורים מאנשים שחלקו עמי את חוויותיהם. זוהי נקודה חלשה בבלוג. רבים רוצים שאתייחס אליה בפירוט, אך אינני יכולה לעשות זאת מכיוון שאין לי ניסיון מעשי בדבר. במובן זה, למדתי המון מחוויות של אחרים.
      2. גיא נוהג להשתולל לפרקים, אני חושבת שכרגע הוא בשלב אופורי במיוחד 🙂
      3. מתוך ויקיפדיה: דּוֹ‏ג’וֹ‏ (ביפנית 道場, “מקום הדרך”) הוא מונח יפני שמסמל היום מקום בו מתאמנים באמנות לחימה.

  72. מקס בתור אחד שמתגורר, באזור הזה זה נשמע מאוד מעניין. יש לך עוד קישורים או אינפורמציה
    בנושא?

  73. נו שוין,

    אני מאוד אוהב את הכתיבה. לא תמיד מתחבר לכל הרעיונות אך הפוסטים שלך תמיד גורמים לי לחשוב.
    בהשקעות לא חידשת לי הרבה אך אני שולח לינקים לפוסטים שלך לחברים שלי כי את מסבירה את הנושא ממש טוב. מצטרף לרעיון של דפי נחיתה לנושאים שונים.
    אני נהנה לקרוא את התגובות ולחשוב על הטיעונים לתגובות נגד.
    קורא מספרות מומלצת – תודה, יש שם המון ספרים מעניינים 🙂

    בקיצור – תמשיכי לכתוב בבקשה ושנה טובה לכולם.

    נ.ב: גיא, תספר מה אתה לוקח 🙂
    קרן – תודה על המחמאה, אך זה שאני מגיב הרבה לוו דווקה אומר שיש לי ידע 🙂

    • ברלינאית, איך עושים סמיילי מסמיק?

      דורין, מי יתן ותעשי מנהג קבוע לכתוב שלושה פוסטים כל שבוע.

      איליה , אני כמובן לוקח כדורים אקטיבים להשקעת ערך עם קצת אורניום מוסתנפז.
      אתה יכול להשיג את הפרסקרפציה בקליניקה
      של הדוקטור זיגמונד אברבוך שטראסה במרפאה העירונית בעירנו האהובה.
      הכדורים התווספו לסל הבריאות בהחלטת ועדת טרכטנברג
      עקב המחאה החברתית 2011 בכספי המיסים שלך.

    • איליה התייחסתי לתוכן (תגובותיך) ולא לכמות, ולגבי ידע – it takes one to know one כך שאחמיא לשנינו ואגיד שהתגובות שלך נותנות לי ערך מוסף למרות הידע שאני מגיעה איתו 🙂

  74. שימי עפיפונים

    הי דורין,

    אני עקבתי ברפרוף על הבלוג, כבר שנה בערך, עכשיו התחלתי לעקוב יותר לעומק, וזו כבר התגובה השניה שלי עד היום… כנראה התחלתי להתמכר… 🙂

    שוב אציין כמו בתגובה הקודמת שלי שאת תותחית על וכל הכבוד על היוזמה המבורכת להסביר וללמד אנשים על הכנסה פאסיבית וכמה חופש זה יכול להעניק להם !!!

    יש לי רעיון שאולי יבוא לך ליישם:
    לשים עמוד אחד בבלוג, עם קישור מהעמוד הראשי, שיכול להיות כמו כל עמוד של כתבה שלך, אבל המטרה שלו תהיה סיפורי הצלחה של הקוראים (יכול להיות כתגובות רגילות לכתבה). כלומר לתת את הבמה לקוראים שלך שמגדירים את עצמם בחופש כלכלי, לספר את הסיפור שלהם בקצרה. וכל זה כדי לחזק ולהראות שהתנועה גודלת, שזה לא רק הסולידית ועוד איזה משוגע או שתיים במדינה. להראות שזה באמת אפשרי ולא רק חלום, במדינת ישראל בשנת 2014. אני בטוח שנשמע שם הרבה סיפורים וכיוונים שיתנו השראה לכולנו.

    מבחינה טכנית אני חושב שזה חשוב שיהיה עמוד אחד ספציפי שמספר על סיפורי ההצלחה, וכדאי גם שאת התגובות שלא קשורות לסיפורי הצלחה פשוט תעבירי לעמוד אחר כדי שלא יהיה בלאגן אלא רק עמוד אחד ממוקד עם סיפורי הצלחה. כדי שאנשים באמת יוכלו למצוא את זה מתוך אלפי התגובות של אנשים בכל הכתבות שלך.

    דרך אגב, ואת זה אני אלחש בשקט… הרעיון הזה גם יוסיף המון תוכן לאתר שלך… שמישהו אחר מייצר עבורך… בחינם… שזה די מגניב כי זה ייצר לך עוד המון תנועה באתר… כלומר עוד הכנסה מפרסומות… כלומר עוד הכנסה פאסיבית שאפילו מגדילה את עצמה… מגניב, נכון? !!!

    • מעניין. אחשוב על כך. בקצב הזה, נראה לי שלא יהיה מנוס מקניית שרת ייעודי והתקנת פורום רציני…

      • את יכולה למכור חולצות עם הלוגו שלך כדי לעזור למימון האתר. 🙂

      • שימי עפיפונים

        דורין, אם את מחפשת משקיע לשרת החדש… אשמח לנדב את עצמי. ברצינות. אני מאוד מתחבר ומאמין בכל מה שהולך כאן בבלוג שלך.

        • דורין, אם את צריכה משקיע ערך אז אני כמובן גם מוכן. לדעתי יש צורך בשני שרתים, שרת אחד בשבילי. אני כמובן גם מוכן לקבל החזר השקעה אפסי בתנאי שמותר לי לרדת על עצמי מתי שבא לי.

    • נשמע שזה מתאים יותר לפורום.
      פה באתר זה יעשה את האתר לאתר משיחי. זה דווקה יכול לגרום לחלק מאנשים להפסיק לקרוא באתר.
      לעניות דעתי ישנו הבדל בין בלוג של הוגה דעות לבין אתר של תנועה המנסה לקדם רעיון מסוים (ואז כל הנושא של סיפורי הצלחה מתחבר היטב). אישית אני מעדיף את הבלוג של הוגה דעות ודיונים של מי שמעוניין בפורום. אבל נראה לי שדורין כבר בחרה כיוון שני (לפחות כותרת הפוסט הזה מצביעה על זה)

      • לא, ממש לא. אני מעדיפה איכות על פני כמות — גם בתוכן התגובות. הרושם הכללי הוא שרוב מי שהגיב לפוסט הזה התייחס רק למשפט האחרון, תוך התעלמות מהמסר המרכזי שניסיתי להעביר.

    • שימי – היה פה דף כזה (של סיפורי הצלחה) שלצערי הרב (כי מאוד התעניינתי בו) לא התרומם מלבד מספר סיפורים. אשמח לראות דף כזה שוב בהנחה כי כעת כשכמות הקוראים גדלה יהיו יותר מתנדבים לספר את סיפורם.
      דרך אגב אהבתי במיוחד את התגובה שלך לפוסט הקודם ואפילו טרחתי והקראתי אותה לבעלי (שבדרך כלל לא ממש זורם איתי בעינייני “בוא נדבר על השקעות” בעיקר כשאני מפריעה לו בהתבטטות על הספה מול משחק כדורגל 🙂 . חייבת להגיד שהדרכים ליצירת הון שציינת כרוכות בעיני בהמון סיכון (נדל”ן הארה”ב וכיוצ”ב), מה גם שדיברת על מינוף , לא ממש בשבילי אבל בהחלט מעניין לשמוע שעשה והצליח. שאפו

  75. יוסי פ.

    הבנתי ( אני מקווה ) את המתרחש בדוג’ו שלך. אני מסכים ברמה העקרונית.
    אך חולק על המינון. על פי תפיסתי, עדיף לחיות 10 שנים פחות אך לחיות אותם היטב.
    כל זאת מבלי להתפלסף או להמליץ מה המשמעות של “היטב”.
    איש איש וראייתו.

  76. אלון ד.

    לא הבנתי, לא צריך כושר גבוה וכוח בשביל אייקידו?
    רק טכניקה?

    • צריך בהחלט כושר גופני, גמישות, זריזות וסיבולת לב-ריאה. לא צריך הרבה כוח, מכיוון שאייקידו מבוסס בעיקר על שימוש בכוח של היריב נגדו.

  77. חשיבה עצמאית – אני תמיד אוהבת לקרוא תוכן ביקורתי שנכתב מתוך חשיבה מאוד עצמאית ומעמיקה גם אם אני לא מסכימה עם הכל

  78. דורין –

    גיליתי את הבלוג לפני כחודש ומאז לאט לאט אני משלים את קריאתו המלאה,
    שלא לדבר על הדיונים והתגובות לפוסטים שגם הן ברובן בעלי איכות יוצאת דופן.

    רעינותיך והפילוסופיה שאת מקדמת מדברים אלי מאוד, גם אם חלקם לא ברי יישום עבורי כרגע. אולי נצליח יום אחד כשהילדים יגדלו וייצאו מהבית.
    אפרופו ילדים – כפי שקראתי ברצונך לקדם את הרעיונות בבסיס הבלוג הזה ולכן הקמת אותו. ומה יותר אפקטיבי וחשוב להעביר רעיונות אלו לדור הצעיר, לנוער, (גילאים 14-18). תחשבי איזה שינוי אדיר את יכולה לחולל בחיהם של קוראים צעירים אשר יישמו ויפנימו את הרעיונות האלו בתחילת דרכם העצמאית והצרכנית בעולם.

    אני חושש שהבלוג במתכונותו הנוכחית עלול להיות קשה לקריאה לנוער והוא עלול לפספס את המסרים החשובים אותן את מטיבה לתאר.
    אני בטוח שיש לך את הכישורים הדרושים לייצור במקביל ובמאמץ יחסית קטן, בלוג המיועד לבני נוער. בלוג המכיל דוגמאות קרובות יותר לעולמם של הצעירים של היום.

    אין לי ספק שבלוג המיועד לנוער עם המסרים שאת מטיבה לתאר פה יכול לפתוח להם פן בחיים שהם אפילו לא מודעים לקיומו, ולשפר משמעותית את חייהם בעתיד.

    מה את אומרת ?

    תודה בכל אופן הקריאה עד כה מרתקת…

    אורי

  79. סליחה על הבורות
    האם ניתן באיזושהי דרך לקרוא בתגובות רק מגיב X.
    האם יש דרך לרכז את כל התגובות של מגיב מסוים או שלך?
    ניסתי על ידי חיפוש וזה לא עושה את זה.

  80. מוטי רודשטיין

    בבלוג נתקלתי במקרה. המבוא היה כה מרתק שלא יכולתי להפסיק לקרוא. מאז קראתי את כל הפוסטים. לאו דווקא בגלל ההשקעות/ המינימליזם/ וכו’, אלא במיוחד בגלל הכותבת. כמו בספר טוב, זיהיתי מיד שמדובר במח מבריק (הרבה יותר משלי) שיש לו עוד הרבה מה להציע. מח שהוא שמש בהירה וצלולה, שלאורה יכול מוחי החיוור להשתזף. מח חריף, שרעיונותיו מהדהדים בגולגולת, כאילו באך כתב אותם. זו הסיבה שאני עוקב. אני, כמובן, גם מיישם.

  81. הכרתי אותך רק היום. את נהדרת. מדברת אלי מאוד. תואם את התפיסה שלי ודרך חיי. ובמפתיע שכנעת אותי לעמוד מול הבורות הכלכלית שהגנתי עליה בנאמנות ארוכת שנים ולהתקדם גם שם.. תודה למי שאת

  82. אני נכנסת לבלוג כי יש לך הרבה מה לחדש לי. אני גם אוהבת את העובדה שאישה כותבת אותו. אני מסכימה איתך בנוגע לתרבות השופוני בישראל, גרתי באירופה ארבע שנים ושם אף אחד לא מבזבז כמו פה. מודה שאני לא נכנסת לעומק של הפוסטים על שוק ההון, אבל רק מעצלות שלי. מובן לי לגמרי שאם הייתי קצת מתאמצת הייתי מסוגלת להבין. להפך, את כותבת בשפה מאד ידידותית למשתמש. למזלי הרב נולדתי למשפחה הנכונה, אז אני לא נתקלת בבעיות כמו שכ”ד וכדומה, אבל עדיין, כסף קל מאד לשרוף. אגב, מאז שנחשפתי לבלוג שלך נעשיתי יותר זהירה בנוגע להוצאות שלי. אני אוהבת את הנימה הלא מתחנפת וזה שאת לא מנסה לייפות את המציאות. מודה שגם אני צריכה לפעמים סטירה כדי להתעורר. אני מתחברת לפייטריות שלך, תמיד בזתי לפחדנות, התקרבנות וחוסר אונים. אני כן חושבת שיש פה שחיתות ונפוטיזם, אבל הסיבה שהגענו למצב הזה זה חוסר הרצון של האזרחים לפתח אחריות ולשלוט באימפולסביות הצרכנית שלהם. צריך שניים לטנגו

  83. אתה יכול להפסיד הרבה מאוד אחוזים.
    למשל, ערך השקל על גלגוליו (לירה-שקל-שקל חדש) ירד פי 22 אלף משנת 1975 ועד היום (כלומר, אם בשנת 1975 היה לך הון שמאפשר קנייה של, נגיד, 22 אלף כיכרות לחם, ושמרת אותו בבנק במזומן, אז היום אתה יכול לקנות עם כל הונך כיכר לחם אחת ויחידה) האם זו תוצאה שאתה מסוגל לחיות איתה?

  84. עמוס מהמרכז

    1. בורסה, קרן השתלמות ופנסיה אלה חלק מתחומי העניין שלי, חשוב מאוד לדעת לנהל הון. בשלב מסויים זה יותר חשוב מלדעת לייצר אותו מעבודה.
    2. את כותבת טוב.
    3. אני מאמין בשיטת המינימליזם שאת דוגלת בה ותמיד נחמד לשמוע עוד דעה.
    4. למצוא דברים והסברים טובים למימוש השיטה בשביל להראות לארוסתי ולשכנע אותה שככה יותר נכון לחיות!! (נשמע מצחיק אבל תכלס… היא מה שמוגדר אצלך בבלוג “האדם הנורמלי”).

    5. הערה על הבלוג- לרוב, לפרוש צעיר ועשיר זה מול להתחתן ולהביא ילדים ולא רק דרך חיים מינימליסטים (קונים מה שנחוץ בלבד).
    מי שבוחר באופציה השניה, זה אפשרי, אבל, צריך לדעת לייצר הרבה כסף בפרק זמן מאוד קצר בשביל לפרוש צעיר.
    מהון של 1.2 מיליון בתור רווק (בערך) זה הופך להיות הון של 5 מיליון במקרה המינימליסטי כמשפחה ועם ילדים אי אפשר לעבוד סביב לשעון. אם רוצים שגם לילדים תהיה חירות זה כבר הופך את זה ל15 מיליון בערך.
    בנוסף לאמור, כשיש ילדים, הסמלי סטטוס חשובים לדימוי העצמי של הילדים וזה הופך את זה לדילמה. מה המחיר של אותו דימוי עצמי? כילד זה מאוד קריטי, בין היתר ליכולתו העתידית לפרנס את עצמו ומכאן זאת הופכת להיות גם דילמה כלכלית ולא רק אופיו העתידי של הילד.
    אשמח אם תתיחסי לסעיף הזה בתגובה(או מישהו אחר שמסכים עם דעותיך).

    6. על עצמי: בן 26, מוציא 2000 בחודש.

    • היי עמוס,
      רק מתוך הנחות המוצא שלך
      —————————————————————————————
      מהון של 1.2 מיליון בתור רווק (בערך) זה הופך להיות הון של 5 מיליון במקרה המינימליסטי כמשפחה ועם ילדים אי אפשר לעבוד סביב לשעון. אם רוצים שגם לילדים תהיה חירות זה כבר הופך את זה ל15 מיליון בערך.
      —————————————————————————————
      אז אם רוצים לעזור לגמרי לילדים להגיע לעצמאות כלכלית מלאה ומדובר אפילו על שלושה ילדים.
      צריך 5 מיליון פלוס 1.2 מיליון כפול 3 . אלא אם את רואה צורך מוסרי גם לממן את בני הזוג של ילדיך זה יוצא
      8.5 מיליון.
      כבר חתכתי לך כמעט בחצי את הסכום. ( אשמח לתרום את הקומישן שלי בסך פרומיל מהסכום לאתר הסולידית).

      אם תרצה אוכל לפרט דרכים נוספות ולהוריד את הסכום מה8.5 המדוברים 🙂

  85. עמוס מהמרכז

    גיא,
    הכוונה שלי הייתה כמו שאמרת להוציא אותם ובנות זוגם לגמרי ממרוץ העכברים.
    אבל בוא נלך על האופציה שלך, להוציא רק את הילדים עצמם ואת עצמנו עם בנות זוג ועלות גידול הילדים. במקרה הכי קיצוני אתה מגיע ל5 מיליון. מחיסכון של 20,000 בחודש תגיע ל20 שנות עבודה (אחרי ריבית דריבית ורווח הון שצמצם נניח 5 שנים). על פי רוב בשביל להרוויח סכום כזה תצטרך ללמוד או להקים עסק רווחי שזה מוסיף עוד שנים למשוואה.
    בשורה התחתונה, זה אומר להרוויח הרבה מעל הממוצע ולחיות במינימום. זאת אומרת שאין חדש תחת השמש וכול ילד בכיתה א יודע את זה.
    חוץ מזה שיותר קשה לחסוך כשצריך לקבל שירותים כי את הזמן משקיעים בעבודה ולימודים. אם שכרך גבוהה כפי שציינתי קודם אזי עדיף להעסיק אחר שיבשל יכבס ויעשה את שאר הפעולות שזמנך שווה יותר מהם. לא חוכמה לשלם זמן ניקוי במקום להביא כסף בזמן הזה, גם לא צריך רכב כשלא עובדים.
    רכב חוסך זמן, כשהזמן שווה יותר אזי הרכב משתלם.

    אני יגיד לך יותר מזה, נניח פסיכולוג, מרוויח 250-400 שקל לשעה, עדיף לו לעבוד שעה ביום שלוש פעמים בשבוע ולממן מישהו שיתקן לו, ינקה ויכבס לו מאשר שיעשה את זה
    זה עוד יותר משתלם לו כשהוא יותר אוהב להיות פסיכולוג ממנקה. שעה שלו נותנת לו תפוקה של 6 שעות ניקוי/כיבוס/הרג גוקים/קילוף סלט של מישהו אחר.
    אתה מבין את הנקודה? בכול המקרים צריך ליצור מצב שהזמן שלך שווה הרבה כסף שאת חלקו ההרי אתה חוסך.

    אמא של חברה שלי מרוויחה 15000 נטו, זה נניח 100 שקל שעה, עובדת 12 שעות ביום, האם חסכוני היה להביא מנקה שתנקה ב 35 לשעה פעמיים בחודש או שבמקום לעבוד ב100 עדיף לנקות ב35?

  86. עמוס מהמרכז

    השיטה טובה רק לרווקים, הרעיון הכללי נכון וטוב לכולם.
    הקטע הוא שאם אתה מצליח לחסוך סכומים כאלה, על פי רוב, שכרך יעלה עם הזמן ואם חסכת בממוצע 20 בחודש ב20 שנה כנראה שבשנה ה21 תעשה כבר 35-40 ולא תרצה לעצור במומנטום כולכך חיובי וזה יגרור אותך להמשיך לרוץ בגלגל ולהיות עשיר גדול שעדיף לו להעסיק אחרים.
    בקשר למינימליזם וערך הזמן זה תמיד נכון, לא צריך לקנות שטויות, אבל זה לא קשור לרכב ולאחרים שיעבדו במקומך כשזמנך יקר, ועל פי רוב ערכו של הזמן בחייו של אדם עולה, אם זה כשכיר ואם זה כעצמאי שצבר מוניטין.
    שורה תחתונה: בשביל עצמאות כלכלית כמשפחה צריך שזמנך היה יקר מפז ולא רק בעיני עצמך.

  87. עמוס מהמרכז

    אם היה אפשר ללא הכשרה להרוויח הרבה בכול שלב וההכנסה הייתה זהה כול הזמן אז זה היה נכון.
    אבל בגלל שעל פי רוב זה לא ככה אז מתפרקת כול התאוריה שבבסיסה אינה נכונה לאנשים שמרוויחים סביב השכר הממוצע כי צריך לחסוך ממש המוןן.

    מה שנכון לרוב האנשים שכן צריך לקחת מהבלוג זה לעבוד בשכר קצת מעל הממוצע עד גיל 60, לחיות טוב ולקנות רק מה שצריך (כמו שחיה דורין) ואז לצאת לפנסיה בסבבה ולא בדוחק ועוני מחפיר- נדרש חסכון של 8,000 בחודש למשפחה וחיים מ10,000 בחודש.

    עכשיו נשאלת השאלה איך הופכים זמנך ליקר בשביל לפרוש לפני גיל 35?

    האם דורין תמנע מלהתייחס לנקודות שציינתי כאן?

    נ.ב- אני גר במושב במרכז, אני יכול לזרוק קרוואן ליד ההורים ולחיות עם בת זוגתי עד יומי האחרון ממה שאני יחסוך עד לפני גיל 30, כול זה אם לא היתי מוכן לשלם את המחיר הזה בעבור ילדים.

    אני מכיר יותר מ5 אנשים שלא מסכימים לשלם את המחיר הזה וזאת בחירה לגיטימית.

    • עמוס , בסדר לגיטימי.
      אני מצטט מבלוגר מפורסם אחר שגם הוא ציטט מישהו אחר
      —————————————————————
      “תגדירו לעצמכם צרכים, כי אם אתם לא תגדירו אותם, מישהו אחר יבוא ויגדיר אותם בשבילכם”
      —————————————————————
      אם אתה רוצה לדאוג לגמרי לבד לילדים לבני זוג שלהם זה גם לגיטימי.

      יש לי תחושה שהנדיבות שלך תפחת כאשר תפגוש את המוחתנים 😉
      ————————————————————–
      בכל מקרה אני ממשיך את הקו שלך ( לא מדבר הנחות שלי) אם כבר תיתן לכל ילד
      1.2 מיליון וזה יהיה כנראה בסביביות גיל 55-60 לפי מה שציינת בגילך גם לך יספיקו 3-3.5 מיליון בשביל
      לחיות ותתצטרך 6.5 מיליון בגילאים הללו.

      אם תרצה אוכל לפרט דרכים נוספות ולהוריד את הסכום מה6.5 המדוברים 🙂

  88. עמוס מהמרכז

    נניח 6.5, אפילו נניח 5 מיליון, עדיין מדובר על סכום שמשאיר שנים רבות בשוק העבודה כששכרם אפילו בעשירון העליון. ז”א זה משאיר את האפשרות לפרישה מוקדמת ל4% מהאוכלוסייה(בערך) שקיבלו ירושה גדולה או שעשו אקזיט בהייטק/ כוכבי טלוויזיה/ דוגמניות/ זמרים/ פותחי עסקים מוצלחים/ זוכי לוטו.
    בכול מקרה, הפרישה המוקדמת איננה אופציה לאדם הממוצע (96%) עם משפחה של 3 ילדים.

    אני בן 26, חשבתי על כמה שיטות קלות לעשות כסף, הרבה כסף.

  89. יופי, מתחילים להתכנס.
    בקיצור ובכללי->
    ————————–
    אקח זוג בני 26 שמרויחים לצורך נוחות החישוב בלבד(אני יודע שבהתחלה השכר נמוך ועולה – בהייטק הוא אפילו יותר גבוה על ההתחלה) כ”א כ 11000 שקל ( שכר ממוצע במשק הוא מעל 9000 כך שאחנו מדברים שכ”א אחד מהם הוא בערך עשירון 8) .

    אוקי 11000 ברוטו כולל תנאים פנסיונים מלאים וקרן השתלמות יוצא –> 8500 נטו + 1100 ק”הש + 2000 פנסיה לכל אחד. כלומר 11600 הכנסות כוללות לכ”א מהבני זוג. הסולידית לא אוהבת לספור את הכספים מהפנסיה כחסכון שאפשר לבנות עליו מאחר והם לא נזילים – יש בזה הגיון מסויים – ומי שרוצה להיות שמרן יכול להכפיל את ה 2000 ב65% (35% קנס משיכה) . אני לא עושה זאת.
    ————————————————————————————-
    טוב, הנחות נוספות.
    1.) עושים 2 ילדים.
    2.) במשך כ15 שנה חוסכים לגמרי הכנסה שוות ערך ל 50% של אחד מבני הזוג כלומר צורכים כ 11600 בממוצע. ( כמובן שאין ילדים חוסכים יותר ושהילדים כבר לא בגנים חוסכים יותר מאשר כשהם בגנים).
    3.) 2 הורים ו2 ילדים זה 3.25 נפשות סטנדרטיות למשק בית . כלומר 11600/3.25 זאת צריכה של כ 3500 שקל לנפש סטנדרטית – בהחלט אפשרי לפי סטנדרטים סולידיים פלוס.

    ————————————————————————————-
    אוקי — ת”א 25 עשה מאז 1999 עד היום (15 שנה) תשואה ריאלית של קצת יותר מ 8%.
    לדעתי וציפיותי ואני מקווה להתבדות לחיוב הוא יעשה כ %3 עד %5 ריאלי ב15 שנים הבאות.
    ———————————————————————————–
    אז ניקח 11600 לחודש יוצא חסכון של ככ 140000 לשנה כפול 15 שנה יוצא 2.1 מיליון
    ————————————————————————————
    מי שחסך כל חודש בת”א 25 מאז 1999
    בקצת גסות החישוב — לפי ריבית 8 ריאלי לחלק ל2 — > אין לנו את כל הכסף על ההתחלה נקבל שהרווחנו
    פי 2 על כל הכסף משמע יש ברשות הזוג בגיל 41 —- > 4.2 מיליון.
    ———————————————————————————
    לפי ריבית של 4% זה ייצא כ40% יותר משמע כ 2.9 מיליון.
    ————————————————————————-

    אם כך זוג בעשירון 8 שהתחיל בזמנו לחסוך לפי התנאים שציינתי יכול לפרוש כמעט לחלוטין עם 2 ילדים בגיל 40 ולחיות סולידי.יכול לעבוד כשבא לו במשרות חלקיות ולצרוך קצת יותר או להתחיל לחסוך לילדים מעכשיו בלי לחץ.

    ———————————————————————-
    טוב, התעייפתי 🙂

    זוג שמתחיל היום לחסוך אכן יצטרך לעבוד או לחסוך יותר בשביל להגיע לאותו מצב.

    כמובן שמצב והאפשרויות לפרישה של זוג עם הכנסה יותר גדולה שחוסך קצת יותר עדיף בהרבה.

    ——————————————————————
    הכי טוב במקרה הזה למצוא בן/בת זוג שאוהב/ת את העבודה שלו ולא רוצה לפרוש 🙂

    ובא לציון גואל.

    בהצלחה.

  90. הדבר שמהרגשתי האישית חסר ביותר בבלוג, בתור מי שמתחבר לכלל הנושאים שנכתבים כאן, הוא מדריך למתחילים.
    ההבנה הפיננסית שלי מעטה, אך אני לא גאה או שלם עם זה, והבלוג הבהיר לי את החשיבות העצומה של רכישת השכלה פיננסית.
    עם זאת, גם לאחר שעות של קריאה בבלוג, עדיין רוב הפוסטים הכלכליים לא מובנים לי, ואני לא מוצא פוסט וגם לא הפניה למקורות שמלמדים את היסודות הבסיסיים.
    אשמח, גם אם לא למדריך שלם שכתוב כאן, לכתיבת מדריך המפרט את השלבים והמקומות כיצד להשיג הבנה פיננסית
    גם תשובת קוראים אחרים מבורכת

    • אני התחלתי לאחרונה מהספר של טוני רובינס שיצא השנה על השכלה פיננסית (מתאים גם לאנשים בלי שום רקע בנושא), הוא מדבר בדיוק על הנושא של הבלוג ואיך להגיע לעצמאות כלכלית “MONEY Master the Game” ספר ארוך, אני קניתי את הaudiobook.
      או גם כנס לספרים מומלצים של דורין..

  91. התוודעתי לבלוג שלך כאשר ישבתי בבית בעקבות שבר ברגל שנגרם בשיעור נינג’יצו. לא הלכתי לעבודה חודש וחצי ואני לא ממש מצטער על זה.
    אני בהחלט לומד ממך ומכבד אותך {התחלתי לבשל לעצמי יותר ולנסוע פחות באוטו למשל} גם אם אני לא מסכים עם כל מה שכתוב {נראה שעל פניו את מלאה בקומון סנס, שזה מצויין אבל איפה החלומות הגדולים? איפה האש והתשוקה ליצור?} כי ישנם דברים מסוימים שבהם אני חושב אחרת וזה בסדר שיש שוני בין אנשים.

    לגבי נושא ההשקעות, אני עוד מתחיל לחסוך והולך לחלק את ההשקעות שלי על מס’ תחומים וקרנות ואולי אף קידום של עסק, אז שם בינתיים אני עוד בהליכי חסכון וגיבוש החלטות.

השאר תגובה