ובכן, מסתמן שפוסט סיכום השנה שלי הפך לוויראלי קמעה, מה שהוביל למציאות הסטטיסטית הבאה:
מה שהפתיע אותי (אם כי, למען אמת, באופן הולך ופוחת), הוא העוינות שהפוסט עורר בקרב אנשים, במיוחד קוראים חדשים שטרם למדו את ההקשר הרחב של סגנון החיים שלי ואת סולם העדיפויות שלפיו אני חיה את חיי.
הלא כל מטרת הפוסט הזה היא להמחיש — על בסיס עובדתי — שאדם יכול לחיות היטב על מעט מאוד כסף.
לא, אני לא יכולה לקנות כל דבר עלי אדמות, וכנראה שלא הייתי מתקבלת ל"ערוץ החיים הטובים". אבל זה לא משנה דבר לעניין איכות חיי. איכות חיים אמיתית נובעת מבריאות תקינה, מאושר ממושך ובן-קיימא, מהעידרם של טיפוסים רעילים וטורדניים, ומהעובדה שאדם הופך לאדון בלעדי על זמנו.
ולמרות זאת, מדהים איך גם כשאורח החיים הזה נפרט לפרוטות (או ליתר דיוק, לשקלים בודדים) יש מי שמוסיף לטעון שהוא בלתי אפשרי.
חלק יאמרו זאת בבוטות. חלק יקבעו שהקורבן שאני מקריבה (מסעדות, בתי קפה, מתנות?!) כבד מנשוא, ושהם לעולם לא יוכלו "להתכלב" כך. אחרים יקבעו שהחישוב מרמה, שמא נולדתי עם כפית של כסף בפה ואני בעצם עובדת על כולכם ממניעים נסתרים. בתווך יהיה מי שיאמר שהמודל אולי ישים לגבי, אבל לא ישים לגביו.
איכשהו, הסיטואציה כולה מזכירה לי את הסצינה הזו מ"מונטי פייטון והגביע הקדוש". 🙂
וברצינות, כשאני מנסה להסביר את התופעה הזו במונחים שכלתניים, אני מגיעה שוב ושוב לאותה מסקנה. בעולם שבו בזבוז כסף נחשב להתנהגות נורמטיבית ואף רצויה, אנשים מתקשים לקלוט דפוסי התנהגות חלופיים.
האפקט המנוון של תרבות הצריכה הפך את רובנו לתלותיים וחסרי-אונים: יש לך בעיה? קנה פיתרון. בשביל מה הרי יש כסף?
אני שומעת אנשים מתגאים באמירות כמו: "לבשל? אני אפילו לא יודע לטגן ביצת עין, בואי נזמין!" "לתקן סתימה? בחיים לא, בשביל מה יש אינסטלטור?"
כן, גם בעידן שבו אפשר ללמוד לעשות כמעט כל דבר בעצמנו דרך האינטרנט — החל בסושי וכלה בספה חדשה — אנשים בוחרים באפשרות הקלה והיקרה: להוציא כסף.
הניוון הזה מחלחל גם לעולם הפנאי. אנשים מורגלים מגיל ינקות לשאוב סיפוק, אושר והגשמה עצמית מתשלום כסף לאחרים. רוצה לאכול? צא למסעדה. להיפגש עם חברים? צא לפאב. לפנק את עצמך? צאי לשופינג. לבדר את עצמך? קנה טלוויזיה רב ערוצית .
ככל שלאדם יש פחות דמיון, פחות תחביבים ופחות חלומות, עולם הפנאי שלו הולך ומצטמצם — מה שרק גורם לו לבזבז יותר על בילויים, מסעדות, כרטיסי הופעות וחבילות תיירות בחו"ל. אלה החלומות היחידים שהוא מכיר.
פלא שאנשים מזדעקים כשאני אומרת שוויתרתי על זה?
כשאדם מתרגל לשלם על דברים שהוא יכול לעשות בעצמו, הוא נדרש להרבה כסף. כדי להשיג כסף אפשר לקחת הלוואה (ובדרך להקריב את ההווה למען העתיד) או לצאת לעבוד (ובדרך להקריב את החלק המשמעותי והבריא ביותר של חייו תמורת כסף).
כך נסגר המעגל: עובדים, מרוויחים ומבזבזים – עד שפורשים זמן קצר לפני המוות. איש לא רוצה לבלות את רוב חייו בעבודה, אך מבחינת רובנו, זהו המחיר שאנו משלמים תמורת הזכות להנות מ"רגעים קטנים של אושר" (בין עבודות וחשבונות אשראי).
במצב זה, לכסף יש ייעוד ברור וחד משמעי: יש לבזבז אותו ברגע שמשיגים אותו.
תראי להם מציאות אחרת, בה אדם חוסך ומשקיע את רוב (80%) הכסף שהרוויח כדי שהכסף יעבוד בשבילו (ולא להיפך) — והם יביטו בך בעיניים משתאות.
ספרי להם שאותו אדם משוחרר לעד מדאגות כלכליות כמו חיפוש עבודה, פיטורים, חובות, חשבונות — והם יסרבו להאמין.
תוסיפי שבמקום לשלם לאחרים, אותו אדם מגשים את כל צרכיו ורצונותיו בכוחות עצמו – והם יחליטו שאת 1) שקרנית 2) אומללה.
למדו לדאוג לעצמכם, צמצמו צריכה למינימום ההכרחי והשקיעו את הכסף שאתם חוסכים. במצב זה, תוכלו גם אתם להגיע לעצמאות כלכלית – מהר הרבה יותר מכפי שנדמה לכם.
תראי, תכלס זה לא רק להאמין שאפשרי אלא לחשוב על כל המסע הזה לעצמאות כלכלית.. שנים שאת בעצם עובדת כדי להתנתק מהעבודה. ובארץ, (ואולי בכל מקום) כדי להחזיק במקומות עבודה עם כל הסכינאות והיחס המשפיל, צריך איזשהו רגש, איזה שכנוע עצמי שהמסע לעצמאות כלכלית לא יכול לדור איתו בכפיפה אחת. אני לא עשיתי את הדרך שלך. יש לי כמה מאות אלפי שקלים וזהו. אנחנו חיים מקצבה. אם הייתי צריכה עכשיו לחשוב על כניסה צינית לשוק העבודה כדי לטחון עוד מיליון שקל ולהגיע לעצמאות, לא חושבת שנפשית הייתי מסוגלת לכך, בהנתן מה שאני יודעת היום. ובמילים אחרות, כשעבדתי מצאת החמה עד… קרא עוד »
לכן המודל מדבר על עבודה לפרק זמן מוגבל מאוד – פחות מ-10 שנים.
דורין – מסכימה איתך, אבל – אדם שסובל בעבודה רואה 10 שנים כנצח… יכולה להעיד על עצמי שבתקופות בהן סבלתי בעבודה לא יכולתי לדמיין את עצמי ממשיכה ליותר משנים ספורות (אגב בתקופות אלה חסכתי הכי הרבה כי אמרתי לעצמי שכל שקל חסכון הוא עוד X זמן שאוכל לא לעבוד…) לשמחתי מאז אותן תקופות הצלחתי להמשיך ולהתקדם בתוך מעגל העבודה ולמצוא משרות שיותר מתאימות לי
היי שירה, אני חושבת שקיים הבדל מהותי בין דורין לבינך – היות ודורין לא מבקשת שאחרים יממנו אותה, היא מממנת את עצמה. כתבת שאת חיה מקצבה, ואני תוהה האם עולם העבודה על יתרונותיו וחסרונותיו לא עדיף לעומת החיים מכסף שהמדינה נותנת לך, דהיינו משלמי המסים נותנים לך. אם אינך מוגבלת פיזית וגם אינך יכולה לממן את עצמך מחסכונותייך, לדעתי הדבר המוסרי והנכון לעשות הוא לצאת לעבוד! הייתי שמחה אם תגידי לי שאני טועה ולא הבנתי נכון ואת לא נתמכת מבחירה…. להיות נתמכת עקב אי יכולת לעבוד זה מובן, אבל בחירה במצב זה למרות יכולת לבחור אחרת זו החלטה מאוד אגואיסטית.… קרא עוד »
מהפוסט שלך משתמעת ביקורת שלמה. את מוזמנת להאמין במוסריותה של העבודה. זה כנראה יעבור לך כשתראי שאחרי 10 שנים שאת נותנת את הנשמה ("הגשמה עצמית" כדברייך), תקבלי את הבעיטה הכי קרה ומחושבת החוצה.
כשארצה עצות איך לנהל את החיים שלי או אם אפקפק האם מגיעה לי הקצבה וארצה לדון בכך, את הראשונה שאפנה אליה.
חבל שאת מגיבה כך, פניתי אליך בצורה מאוד עדינה. וכן – אני בהחלט מבקרת מי שלא רוצה לעבוד ומעדיף לחיות על כספי משלם המסים. מצטערת אם זה לא נעים לך לשמוע
אין לי בעיה לפתוח שיח ודיון על כל נושא, רק לא כשישר מוטחת ביקורת בעטיפה מתחסדת (את קראת לזה "עדינה"). תתפלאי שהרבה אנשים יגיבו ל"עדינות" הזאת באותה צורה.
שירה . את שמה את האצבע על הנקודה. זה אכן היה קשה לעבוד תוך כדי רצון לבעוט בשוק העבודה. מה שהקל על העניין היו תקופות אבטלה מופלאות בהם אפשר היה לשכוח את הסבל וגם שחזרתי לשוק יכולתי לערוג עליהן ולצפות להם בעתיד.
תמיד בתקופת עבודה אמרתי שאני בין אבטלות.
נכון. יש פה בהחלט בעיה קשה. בני ה20 כנראה יכולים לתכנן עבודה ל10 שנים הבאות ללא ציפיה לפתח קריירה, אך למה שיעשו זאת? כוחם במותניהם, הרטוריקה הרווחת במקומות עבודה של כולנו משפחה ומי שעובד קשה מצליח, כן מדברת אליהם, כשהבוס משבח אותם הם יתרגשו וירצו לתת עוד. הם לא חוו עדיין "לב שבור" ממקומות עבודה ופנסיה מוקדמת במצב של רווקות וכמות בלתי נדלית של אנרגיה וכישרון, לא נראית להם כל כך זוהרת. הם יצטרכו אולי 10 שנים כדי להבין שמערכת היחסים עם מקום העבודה (עם כמעט כל מקום עבודה) זו מערכת יחסים שמבוססת אך ורק על אינטרסים, שההשרדות במקום העבודה… קרא עוד »
אני נדהמת מחדש כל פעם שאנשים לא מבינים דברים ככ פשוטים והגיוניים, כאילו ממש דפוסי חשיבה כאלה תלויים במציאות וקבעונות. לא אנשים שחושבים אחרת אלא את אלה שלא מסוגלים להבין.
פעם התעצבנתי היום זה משעשע. במיוחד שהם יורדים עליך וחושפים עד כמה עמוקה טמטומם.
(חזרתי 🙁 )
אני קורא אותך כבר זמן מה ומעבר לזה שיש בינינו המון דימיון, את גם מהווה לי השראה להאמין בצדקת הדרך שלי. לא מזמן עשיתי מעשה ומכרתי את האוטו שלי. אני מתנייד בעיקר באופניים חשמליות, אוטובוסים ולעיתים מוניות. בדיעבד אני יכול להגיד שזאת היתה החלטה הכי טובה ומתאימה לי. אני מחשב על אקסל את הוצאות התחבורה החודשיות שלי ומסתבר שאני חוסך כל חודש סביב 1400 שח בחודש. אני חייב לציין שהסביבה הקרובה שלי קוראת לי קמצן ומשוגע ובקיצור לא יודעת לאכול אותי….
תודה על עוד מאמר בהיר.
הזדמנות להגיד תודה לדורין על עזרתה בשתילת הזרעים שהובילו אותי מצרכן המוציא 8-10 אלף ש"ח בחודש על כלכלתו כאדם רווק ועצמאי,
לסוג של אנטי-צרכן המוציא 3500-4000 ש"ח בחודש, זאת תוך שיפור מתמיד באורח החיים שלי,
קשב ותשומת לב למקומות בהם אני צורך.
עכשיו לא נותר בי כל ספק שיש הרבה היגיון
בהתרחקות מהחינוך-לצרכנות
שכולנו חשופים אליו עד מאוד.
נראה לי שיש שתי סיבות עיקריות לתגובות של אנשים שלא מאמינים שאת מאושרת בדרך החיים שלך: 1. הם מפחדים משינויים. הם רגילים להשתמש בכסף באופן מסויים וקשה להם להאמין שיכול להיות אחרת. לדעתי הבלוג שלך פוקח עיניים גם למי שלא רוצה לפרוש בגיל מוקדם, ומי שלא מפיק ממנו ידע ורעיונות, אלא מעדיף לבקר, בסופו של דבר סתם מפסיד. 2. הם לא מסכימים איתך לגבי אורח החיים הרצוי והראוי. אני מסכימה איתך בהרבה דברים, כמו להכין דברים לבד בבית, לתקן דברים לבד, לא לקנות דברים שלא באמת צריכים, ולזרוק את הטלוויזיה 🙂 אבל למשל, אני אוהבת לאכול אוכל טרי ושונה כל… קרא עוד »
קרני, זה משעשע, כתבת את אותם דברים בדיוק שחשבתי עליהם. הסולידי
אני בא בשאלה ממקום אחר שאשמח אם דורין לפרסם פוסט – איך מחשבים תשואה באג"ח. אני למשל מסתכל על אג"ח ממשלתי שקלי 0217. כמה נתונים עליו: תאריך פדיון קרן: 28/02/2017 תאריך תשלום ריבית הבא: 28/02/2014 ריבית: 5.5 (קבוע, שנתי) מס: 15 אחוז שער כיום: 116.31 איך הייתי מחשב את התשואה ברוטו לשנה? שנים 2014-2017 יש כל שנה 5.5 ריבית כפול ארבע שנים. 22 סה"כ. ב-2017 הקרן נפדית ומה שקניתי כיום ב-116.31 אקבל 100 חזרה כלומר אפסיד הונית 16.31 סה"כ, 22-16.31=5.69. כעת האם לחלק ב-3 שנים? 4 שנים? בטווח לפדיון כתוב 3.15 – למה? בכל מקרה זה יוצא 1.8 אשר שונה… קרא עוד »
בגדול החישוב שלך נכון אבל היות והריבית היא ריבית מצתברת (ריבית דריבית) אי אפשר סתם לחלק במספר השנים שנשארו לפידיון, זו משוואה מעריכית.
אכן יש המון חופש וכוח במהפך התודעתי הזה..אנשים מהצד מגיבים בעוצמות רגשיות לא צפויות ולא פרופורציונליות לגילויים של התנהגות לא צרכנית. אנשים מתפקעים מצחוק למראה הפלפון הישן שלי, ומעירים לי הערות ועושים לי פרצופים במכולת כשאני קונה חלב בשקיות ולא בקרטון או מיכל.. ( נשבעת) . אמא שלי מסרבת להבין למה אני לא מוכנה שתקנה לי שטויות לבית או צעצועים ובגדים לילדים , אני מסבירה לה שוב ושוב שאני עסוקה חצי מהזמן בלחשוב איך אני נפטרת מדברים לא נחוצים , שצורכים תחזוקה\ בטריות\ כביסות\ ומקום בחדרים.. חפצים צורכים המון אנרגיה! ואני ככל שחולפות השנים זקוקה לאנרגיה הזו לדברים כל כך… קרא עוד »
טוב אני מגיבה הרבה היום…:-)
ברלינאית – אני לגמרי איתך! בדיוק אותן שיחות עם אמא שלי (אין מה לעשות סבתות רק מחפשות לקנות מתנות ותודה להן על כך) ובדיוק אותה תחושה שלי- אני רק מנסה כמה שיותר להיפטר מדברים… בעיקר צעצועים! בקיצור, מזדהה 🙂
דוד אבידן כתב פעם: "אל תצבור נכסים שצוברים אותך…"
אכן מביך לשמוע אנשים שמתגאים בכך שהם אינם יודעים להכין חביתה, ויותר מביך לשמוע אנשים ששואלים "מאיפה אתה יודע ככה לבשל?", "עשית סדנת אפייה שאתה אופה ככה לחמים?", ומבקשים שאעשה להם סדנת אפייה, ואני הבנתי את הגליק, אנשים פשוט רוצים להוציא כסף על משהו, לא משנה בכלל על מה, ואם הם לא הוציאו על כך כסף, זה כנראה לא שווה אם זה בחינם. – כנ"ל עם הלוואות – אני נחרד לשמוע על כך בכל פעם מחדש, על לקיחת הלוואה לטובת הלימודים של הילדים, הלוואה לחופשה, הלוואה לכיסוי ההלוואה. ואני מחזיק את עצמי בכוח לא לצעוק עליהם: דחיל ראבק! פשוט תפסיקו… קרא עוד »
זה רק מראה עד כמה שטיפת המוח, היא אפקטיבית-אנשים פועלים נגד האינטרס העצמי, ומרצון משלמים הרבה על שירותים ומוצרים שניתן לקבל בהרבה פחות, ועוד תוקפים אנשים שמסרבים לעשות כמוהם. אבל תכלס הם צודקים: הרי כל מה שאנחנו רואים ושומעים בטלוויזיה הוא האמת.
חופש= הרבה צריכה! באמת! ואל תקשיבו לאף אחד שאומר לכם אחרת.
: )
וואו. לא נעלם מעיני שכמות הליקים עלתה בערך בעשרה אחוזים בויקאנד. העניין של הפוסט הוירלי מקל עלי כי כבר חשבתי שחתמת על איזה עסקה ובאים לפה אוטובוסים של ועדי עובדים. :).
לי נראה שהכעס של אנשים עלייך נובע מכך שאת הורסת להם את האפשרות להטיל את האשמה למצבם הכלכלי הרע על הממשלה, הבנקים, העשירים, והעולם באופן כללי. את מראה להם שהכוח לשפר את מצבם הכלכלי נתון בידיהם. ואת זה הם מאד לא אוהבים. הביקורת החריפה על צורת החיים הצנועה ועל ההתנגדות לצריכה נובעת גם היא מזה. הם חייבים לפסול מכל וכל את האפשרות שאת מציעה – לוותר על החפצים והבילויים שעולים להם כל כך הרבה כסף – להודיע שזה בכלל לא אנושי. אחרת היו צריכים להסכים שבאמת האחריות בצד שלהם, שהם יכולים לאמץ צורת חיים צנועה (יחסית), במקום להאשים את כולם… קרא עוד »
מממ…
אז ככה – הדרך בה דורין חיה אינה חדשה.
היא תמיד הייתה קיימת.
ככה אני גדלתי. כך חינכו אותי.
אנשים חסכו ע"מ לקנות מוצרים כמו ריהוט/ מוצרי חשמל וכד'.
למתי מעט היה רכב…אוכל קנו בשוק. טייק אוויי היה פלאפל…
מאז שנות השמונים ה"עליזות" אנשים פשוט התחילו לפרוץ מסגרות בעידודם של הבנקים.
זה הכל.
בני השלושים של היום פשוט אינם זוכרים שאפשר אחרת, בגלל זה כל האנטי לדרך החיים הזאת…
שיהיה לכם יום יפה שם בצד השני של כדור הארץ…
א. האיום
ואגב, נקודה למחשבה למגיבים – אולי תעבירו את הדיון לפורום To liven it up …
מדויק! ג'ייקוב פיסקר משתמש באותה מטאפורה כל הזמן, כשהוא טוען שהסבים והסבתות שלנו הסתפקו בהרבה פחות ולא היו פחות מאושרים, אדרבא.
מצד אחד כן, מצד שני לא היו להם אופציות תעסוקה ורמות שכר כפי שיש היום ומכיוון שהסבתא היתה בבית, היתה רק משכורת אחת. אז הם חיו ממעט, אבל כן עבדו (הסבא) ולא צברו חסכונות בשווי של מיליון פלוס בגיל 30.
עכשיו כשאני חושבת על זה… אורח החיים ה"עני" היה הדרך היחידה של הורי היקרים להגיע לדירה. אני אסירת תודה לאחריות של הורי ובעיקר של אמי האהובה מנוחתה עדן. התובנות של דורין משלימות את זה לתפיסת עולם מגובשת.
מי שמתגאה בזה שהוא מתקלח עם מים קרים וככה חוסך חשמל – הוא אומלל.
אומלל, אבל משמעותית בריא יותר.
לא יודע אם טוב או רע רק כמה נקודות 1. נראה שאת מתחילה להגיע לאורגזמה מ-לא לקנות בדיוק כמו שהמוני נשים מגיעות לאורגזמה מקניות. היתרון של האורגזמה שלך זה שהיא זולה אך שתיכן בהחלט מכורות 2. כנראה שהמשחק המקדים עם הקהל המופתע מביא אותך לחוות את זה ממש חזק ובהתאם הפוסטים המיסיונרים המתעצמים 3. מסקנה שלי, כנראה שאחרי כל אורגזמה טובה מסתתר רצון לאחת טובה יותר וכנראה שבמה שלא נבחר אם זה סגפנות או צרכנות, החיפוש המתמיד אחרי היותר רק יגדל ולא יגיע לעולם לרוויה, עד העונג הבא. את פוקחת עיניים וגורמת לחשוב וטוב שכך, אותי משעמם המיסיונריות ומעניין הידע… קרא עוד »
פעם כתבתי פה איפשהו על פתגם אירי עתיק שאומר ..
אל תנסה ללמד חזיר שירה.
אתה תבזבז את זמנך ותעצבן ת'חזיר.
סתם אני אומר – לא בגלל איזשהו מגיב כאן ….:)
דורין . רק תדעי לך שכשאני מסתכן פה עם הביטא של הסיכון בתגובות – אני מגדר את עצמי בכישורי האיקידו (?) שלך ושל חבר שלך – אז אני מקווה שאתם ברמה מתקדמת… חומת אש כן?
חוץ מזה אני מטר ותשעים. 🙂
ועזבתי עכשיו את מסיבת התה…. 🙂
קנאה. אנשים פשוט מקנאים בהצלחה שלך.
הצלחה היא סובייקטיבית. לאדם אחר הצלחה פירושה לחיות כמטאטא רחובות ומכור לסמים…
קרן, ידה של המדינה לא קלה, כשהיא צריכה להחליט למי מגיעה קצבה או לא.
אם שירה מקבלת קצבה, מן הסתם היא זקוקה לכך כדי להחזיק את הראש מעל המים, אנחנו לא יודעים מאומה על מצבה המשפחתי ועל הנסיבות שבגינם היא נזקקת.
מחובתה של מדינה דמוקרטית להגן על אוכלוסיה נזקקת, ולא להפקיר את אזרחיה במצוקתם.
מאחר ומאז שאני כותבת בבלוג, אני אמנם רואה את שכתבתי, אבל לא
יודעת אם התגובות שלי נקלטות בכתב, לצערי יש לי הרגשה שהכתוב
לא נקלט ואולי אתם מקבלים דף חלק. אשמח לקבל לכך סימן חיים.
פאטיה, בדיוק. הצורה שבה קרן כתבה עוררה אצלי אנטי וחוסר רצון לתת הסברים.
הדבר היחיד שאני כן מסכימה עם הלך הרוח של "חייבים לעבוד" הוא שאת כן חייבת ליצור משהו, גם אם זה לא להזיז ניירות במשרד. את לא חייבת את זה למדינה ולקופת המיסים, את לא חייבת את זה לחברה ואת לא חייבת את זה לאלוהי המוסר. את חייבת את זה רק לעצמך.
שלום דורין
בתור אחד שעוקב בעניין רב אחר הבלוג ולאור פרסום פוסט עולה השאלה , כמה ?
כמה צריך להרוויח בחודש להתנהל במשמעת כלכלית כפי שאת ממליצה ולצאת ממירוץ העכברים
אז עשיתי חישוב קטן (אני השמח מי שיתקן את שגיאותיי אם יש)
הנחות יסוד:
1. תקציב מחיה 3500 בחודש
2. תשואה 4% שנתית (3% אחרי מס)
3. זמן 10 שנים
התוצאה בפונקצית FV אקסלית 10177 שח נטו בחודש
שוב השמח לתיקון שגיאות אבל אם המספרים נכונים אז המחיר לחופש הרבה יותר
גבוהה מהעובד הממוצע ולא כזה בר-השגה כפי שנדמה לפעמים בבלוג זה
שירה אכן. לא להפסיק ליצור, אנשים במצבים הכי גרועים שלהם יוצרים, פעמים רבות לא למען הכסף וגם לא למען התהילה, אלא מתוך כורח נפשי שאינם יכולים בלעדיו.
חשבי על המילה יצירה – יצר, וסובלימציה הבאה לידי ביטוי ביופי ואסתטיקה
שירה ופאטיה
אני לא מסכים עם העניין ש "חייבים ליצור" – זה אמור לקרות מעצמו – ואם לא אז לא .
"חייבים ליצור" = "חייבים לשחק" = "חייבים לאהוב את אמא-אבא-אלוהים?" – או שאוהבים או שחייבים לא?
זה נקרא DOUBLE BIND. – מכניסים את עצמנו לפיצול ומתח נפשי – שליטה ללא כפיה.
זה חבל שלימדו אותנו לפצל ולעשות את זה לעצמנו.
המונח יצר – מהתרבות המערבית – אל שיצר את העולם. מבחוץ פנימה.
בעולם הסיני – העולם חי וצומח מפנים החוצה – קורה מעצמו.
אין יצירה מתוך חובה. זה ההבדל בין "יצירה" ל"עבודה". הרעיון הוא בעיקרון ללמוד משהו גם שאתה לא יודע עליו כלום או שאתה לא מוכשר בו ולהתמיד בו, גם אם כולם מסביבך יותר טובים וכשרוניים ממך. יש לפרקטיקה הזאת ערך שבפני עצמו.
גאי ציינתי שיצירה זה כורח פנימי שמביא אנשים לידי יצירתיות, לא משנה באיזה תחום, כמובן שלא מוכרחים אם לא רוצים, או לא מרגישים צורך ליצור, אבל במעמקי המין האנושי זאת תכונה מולדת, האדם יוצר, החל ביצירת כלים, גילוי האש, וכן הלאה. אנחנו יחסית צעירים בעולם המוכר לנו, יש עוד המון מה לגלות והרבה מה לעשות… לפי הבודהיזם העולם קוסמי ואפשר להשוות לתורה הפנתאיסטית של שפינוזה לגבי הטבע, אם תרצה היקום כולו.אין משהו חיצוני לו. האל היוצר, מצוי בדתות המונותיאיסטיות. לא רצוי להיכנס לדיון תיאולוגי, מאחר ותמיד נגיע בסופו לסתירה, או למבוי סתום. אפשר לרדת אל טבעו של המין האנושי, ומה… קרא עוד »
מסכים. אבל לא מומלץ לתת לסמל(מילים בדרך כלל) להסתיר את מה שעומד מאחוריו. זה קורה יותר מידי.
גם המילה מוות היא תפיסה(CONCEPT) לא הדבר עצמו – גם לפילוסופים אין גישה אליו – הם יכולים אולי להשלים אם משמעות המילה (תפיסה) ותו לא.
ועכשיו יסלחו הקוראים על הצרפתית. אני תמיד נזכר בסיפור על מסטר זן שבה להרצות לקהל מערבי מכובד והתחיל את הרצאתו ב.
When you drop fart- you dont think I want to drop fart – it happens of itself 🙂 🙂
את מוליכה את האנשים שולל! צר לי דורין. אני אוהב את הקונספט הכללי: צמצום הצריכה, הסתמכות עצמית, הכנסה פאסיבית , צניעות וכד'. אבל כמה שאני אוהב את הרעיון אני חושב שאת מוליכה אנשים שולל. את טוענת שבצבירה של מליון ש"ח ניתן לצאת לפרישה מוקדמת. את עוד טוענת שאת מצליחה לחיות ברמת הוצאות של כ- 40K ש"ח בשנה (לצורך העניין נניח שהסכום מציאותי). בבדיקה שערכתי, תיק השקעות של 1M ש"ח ע"פ המתווה שהצעת (הארי בראון) לא הניב בשנת 2013 מספיק דיבידנדים/ ריביות בשביל לייצר הכנסה של 40K ש"ח. התיק הניב דיבידנדים/ריביות נטו בסכום של כ- 15K ש"ח בלבד – מה שאומר… קרא עוד »
חלכאי, אני חושבת שהרעיון של הארי בראון הוא לרוץ למרחקים ארוכים. נקודה נוספת שחשוב לי לציין. פנסיה זה לא רק לחיות מ-4000 ש"ח בחודש. אתה יכול לקחת איתך 10,000 ש"ח ולחיות שנה בארץ זולה. אתה יכול להתנדב תמורת מגורים וכלכלה, אתה יכול גם לעשות מה שעושה ידיד אירי שלי כבר כמה שנים: עובר ממדינה למדינה באירופה ומציע שירותים תמורת עבודה (הוא חשמלאי והנדי מן). עד עכשיו הוא מרוצה מההסדר. הוא קורא לזה "לחיות ללא כסף". הוא רואה מקומות ופוגש אנשים שלא היה לו הזדמנות לפגוש. הרעיון הוא לסבול כמה שפחות ולבחור בצורת חיים שהכי מתאימה לך. לתקופות מסוימות גם עבודה… קרא עוד »
לא קראת את מה שכתבי
קיראי שוב
התפלספתי מספיק להיום. ופה בעבודה אני באווירת סוף קורס – אז אענה לך. לפי דעתי – לא מדובר על כולם. מדובר על מעמד הביניים הבינוני-גבוהה ולכן ניקח משכורת ממוצעת (9000)עם הפרשות לפנסיה וקרן השתלמות. יוצא נטו 7300 + קרן השתלמות 900 + פנסיה 1650. + נגיד ימי הבראה יוצא סך הכל 10000 . ניקח הוצאות חודשיות של 3500 שקל לחודש (דורין גם הצליחה 2600) כלומר סך החיסכון הוא 6500. הנחות צפויות לאורך זמן . מק"מ – כרגע יחזיר פחות מאינפלציה – אך לאורך תקופת החיסכון ייתן את האינפלציה- זהב כנ"ל. אגח ממשלתית 30 שנה תיתן %2.25 אחר ריאלי אחרי מס… קרא עוד »
לא הבנתי את החשבון שלך.
אתה כותב נטו 7300 ושוכח להחסיר את ההוצאות החודשיות בסך 3500
מה שמשאיר חסכון של 3800 ולא 6500
שים לב שאני כולל את קרן ההשתלמות והפנסיה בחישוב כך שהגעתי ל 10000.
יש לי אומנם טעות אחרי 13 שנה יהיה ברשותינו 1.17 ולא 1.35. אפשר יהיה לחתום חצי שנה אבטלה ולעבוד עוד שנה ולהגיע ל 1.35.
לשאלתיך למטה – לפי החישוב שחישבתי תצטרך בערך 11 ברוטו + קרן השתלמות + פנסיה.
@חלכאי, ההתייחסות שלך פשטנית מדי. אני לא טוענת, ומעולם לא טענתי, שהתיק של הארי בראון מתאים לכל אחד. לכשעצמו, התיק איננו ומעולם לא אמור היה להיות פיתרון הקסם לפרישה מוקדמת. מה שאתה מפספס זה שהתיק של בראון הוא לכל היותר דוגמה, ביטוי אחד מיני רבים לפילוסופיית ההשקעה הפאסיבית העצמאית, שמעט מדי ישראלים מכירים. במילים אחרות, אני לא אומרת: חסכו כסף, השקיעו לפי שיטת הארי בראון וצאו ממרוץ העכברים. טענה כזו באמת תהיה בחזקת הונאה. אני כן אומרת: חסכו כסף, קבעו הרכב תיק השקעות אשר הולם את פרופיל הסיכון שלכם, דבקו בתיק ההשקעות הזה לא משנה מה קורה בשווקים ואזנו לפי… קרא עוד »
זה לא משנה את העובדה שתיק סולידי בשווי 1M יכל ב 2013 או יוכל ב 2014 להניב 40K ש"ח נטו הכנסה בשנה וזה מה שאת מנסה למכור לציבור הקוראים (ואגב החזקה של אג"ח ממשלתי שקלי לטווח 30 שנה אינו נחשב סולידי, לא בעיני ולא בעיני אף אחד אחר).
את מתבססת על ספרות פרישה מוקדמת שנכתבה בשנות ה- 90 – אז זה היה אפשרי.
עיין כאן
גאי יפה דיברת, מסכימה איתך שהמילה מוות היא – concept ולא הדבר כשלעצמו; לפי קאנט אנחנו מכירים את עולם התופעות על פי רשמי החושים, אך לא מסוגלים להכיר את הדבר כשלעצמו.
חחחחח ממליצה לך לקרוא את תרגומיו של יואל הופמן(פרופסור) בנושאי טאואיזם וזן בודהיזם , גם ספריו המקוריים אפופים בהילה של זן.
יפה תודה . אני רושם לעצמי. בארץ שמעתי רק על יעקב רז.
אבל אני לא איש אקדמיה אלא אוטודידקט חצי אפוי 🙂
יתרונו של אוטודידקט שהוא צמא דעת, איש אקדמיה עשוי להתעיף לפעמים
אומללה או שקרנית?
אולי משהו בכל זו יכול לענות על השאלה, כמה ?
כמה צריך להרוויח בנטו כדי שעוד 10 נהיה חופשים
לפי 3500 שח לצורך מחיה בחודש
החישוב הוא לא רק לפי הסכום שאתה חוסך מהמשכורת בעבודה, אלא מהתשואה שלך על ההשקעה.
אכן כן , והוא כלול כבר בפנים
החישוב הוא די פשוט (אם לא טעיתי ) והתוצאה קצת עגומה
10177 נטו
כדי להגיע ל 3500 בחודש שזה 42K שנתי
צריך הון של 1400000 שח 4% * 0.75, חישוב בריבית שנתית
התקופה היא 10
1400000=( FV(3%,10,X
x= 122123
x/12 = 10177
בעצם יש לי טעות כי 10177 זה נטו חסכון לכן יש להוסיף הוצא חודשית
של 3500
מה שמוביל ל 13670 נטו! בחודש
השמח לתיקונים (אני לא יודע לאמוד את הסכום הנצבר בקרן פנסיה ב 10 שנים)
יאיא אם אתה תוציא 42K בשנה ואתה רוצה לצאת תוך עשר שנים לפרישה מלאה. אז לפי הסכום שביקשת 13670 תצתרך שכר ברוטו של 12500 כולל (מודגש) קרן השתלמות וסעיף 14 בפנסיה(תבדוק) . ככה הנטו יצא לך 9430 + 120 שקל על ימי הבראה פדויים = 9550. קרן השתלמות = 10% מהשכר = 1250. פנסיה = הפרשות שלך + המעסיק 10% = 1250 פיצויים (סעיף 14 -בדוק משמעות) 8.33% מהשכר =1041 סה"כ = 13091. תחתום אבטלה לעוד חצי שנה שבה תקבל 6000 נטו ולא תתתצרך למשוך מהקרן.תגיע קרוב. זכור שבגיל 67 נכון לעכשיו תקבל קצבת זיקנה של בין 1000-1400 ליחיד (אולי… קרא עוד »
תודה גיא,
העניין שרציתי לברר – איזה משכורת חודשית צריך לקבל לצורך מחייה מ 3500 שח לחודש, חסכון של 10 שנים, ותשואה של 4%.
כדי להשיג מטרה זו הגעתי ל13177 נטו! . ברור לי שבמסגרת הפרשות הפנסיה הסכום הנדש יהיה קטן מ 13177 – אך אני לא יודע לאמוד אותו.
לפי שכר נטו של 9450 החיסכון כעבור 10 שנים יהיה 816000 כך שלא ניתן לחיות מתשואת הקרן.
הייתי רוצה לצורך פשטות להתעלם מקצבת זקנה , אני מעריך כי המשכורת החודשית הדרושה הרבה יותר קרובה ל 13177 נטו מאשר ל 9450 נטו.
חלכאי, אני לא מבין את הגישה שלך. התיק אמור להניב תשואה שהיא קומבינציה מעליית ערך (capital gains) והכנסה קבועה (דיבידנדים וריביות). מתוך הסך הכל הנ"ל צריך למשוך 3% בשנה, זה הכל. אני מסכים שאנחנו נמצאים בנקודת קיצון מבחינת התיק של הארי בראון, למעשה אני לא בטוח שאי פעם הייתה שנה כל כך מוקצנת מבחינת תשואות של אפיקים שונים, אבל כמו שכבר כתבו פה רבים, עוד לפני שהגעת למטרה אתה כבר יכול להיות במצב שבו אתה לא חייב לעבוד במשרה מלאה אלא רק חלקית וכו'. כך שזה לא רגע אחד שבו אתה זוכה בעצמאות כלכלית כי אם תהליך רציף וכל שקל… קרא עוד »
הרעיון התיק של אדם אחרי פרישה הוא לא לגעת בקרן ולהסתמך על תשלומי ריבית בלבד וגם במידה מסויימת על תשלומי דיבידנד (שבניגוד לריבית על אג"ח אינם מובטחים) או במילים אחרות תיק של FIXED INCOME. בתיקים שהשווי שלהם גבולי (לצרכי הפורש) לנגוס מהקרן זה רעיון רע מאוד שיכול להוביל למצב שהכסף נגמר לפני הזמן.
היי דורין
מה את אומרת על זה
http://www.ron-berman.com/2014/01/06/לא-סולידית/
יש מצב שהוא טועה?
כי ההוא טוען שם דברים מאוד קשים לגביי ההצהרות שלך
מחכה לתגובה
דורין היקרה. הסצנה של האביר השחור ממונטי פייטון מזכירה מאמר של סארטר ( שהיה דביל לעיתים קרובות אבל פה הצליח לו) האנטישמי והיהודי . עיקרי המאמר כמו שזכורים לי (לא טרחתי לבדוק בבוקר לעומק) הם שלא משנה מה תגידי תסבירי תתארי תמשילי וכו…. לאנטישמי הוא לא יתן לעובדות לבלבל אותו, תמיד יחזור כל דבריו וכל זה בשביל להישאר בשליטה ולשמור על דעתו שמגדירה אותו. כך בויכוחים או דיונים יש תמיד לאדם הטיפש בחדר שליטה על הדיון – כל החכמים ממנו מנסים לשכנע אותו והוא נשאר בשלו – רואה את המוטיבציה? אז אני ממליץ לשחרר בעניין. וגם …. המשך חפירה בנושא… קרא עוד »
Elu ודורין דורין מספרת לנו על מספר דברים במקביל 1. לחסוך ולהשקיע במקום לצרוך זה כח – בהחלט נכון 2. אפשר לצאת לפנסיה אם חוסכים סכום נכבד מהמשכורת – בארץ אם אתה מרוויח ממוצע זה לא יעבוד 3. לצרוך מעט כדי לחסוך וכדי לחיות רק מההשקעה – כל אחד שיעשה חישוב כמה הוא צריך בשנה ויחליט 4. רצון לחופש מעבודה בכלל הן כעצמי והן כשכיר – עניין של השקפת עולם 5. מסיונריות וקריאה להמון להצטרף אליה – לא ברור שישים לכל אחד בידיעה שיכולת החסכון והצריכה הם שונים מאדם לאדם Eli שואל אם דורין טועה. לא דורין לא טועה ביחס… קרא עוד »
מתוך האתר של רון. – הנחה ראשונה – שכר חודשי נטו של 8,000 ש"ח בחודש. בדיקה קצרצרה באתר הלמ"ס מעלה שמדובר בהשתייכות לעשירון ה – 8 ומעלה. כלומר ההנחה (ולכן השיטה הזו) אינה רלוונטית לכ – 75% מהאוכלוסיה בישראל. לסיבור האוזן, מדובר בשכר ברוטו של כ – 14,000 ש"ח. של מי שמעיד על עצמו – I am a PhD candidate in the Marketing department of the Haas School of Business at UC Berkeley. My focus is on quantitative marketing. בדיקה באתר חילן משכורות לשכר של 14000 שקל יוצא : 10,323.34נטו > 8000 ? קרן השתלמות 1400 פנסיה 18.33% 2566 כלומר… קרא עוד »
אסכם הכל במשפט קצר(חייב לטוס מצטער-עסקים בכל העולם):
1-חלכאי צודק ב-100%..(כאחד שנמצא יום יום בשוק 12 שנה-כמשקיע פאסיבי)
2-רון ברמן צודק ב-200%-זה מתאים לאירופאי ואמריקאי-לא לישראלי הממוצע.
יאללה ביי..תהנו!!!…נבקר פה מדיי פעם.
אלון ידידי! בוא נסכים שלא להסכים! אני עדיין אגיע לויסקי שתהיה בארץ. כן? יש עם הברנשים צדק מסויים – זה יקח לצערי בתקופתינו יותר משמונה שנים – אלא לכיון ה 13-14. וזה יתאים לבני המעמד הבינוני – בינוני גבוה שיצאו לרחובות. הם מתעלמים מהחסכונות הפנסיוניים וקצבת הזקנה – ולא מכניסים לחישוביהם. לפי ההשכלה שלהם לא ברור למה. אולי יש להם אגנדה להראות להמונים שאין להם ברירה? אין פה מסיונריות – יש תיאור והגנה על סגנון חיים. הדמגוגיה של חזרה על המונח מסיונריות לא תשכנע את הקורא הנבון שלא מתרשם מאוטוריטות מר תלפיות. גם לבני המעמד הנמוך (כלכלית שיהיה ברור )… קרא עוד »
ודרך אגב – גם יעקב אם זכור לי נכון עבד 14 שנה עד
שזכה ברחל . .. היה שווה לא? מה אתם אומרים?
וגם אני שהגיב פה בתגובה ב 10:16 זה לא אותו אני של עכשיו –
אני בחופש גם ממנו – אם יש למישהו תלונה בקשר לזה שהוא הצהיר שהוא לא יגיב – אני מבקש שתפנו אליו 🙂
גיא היקר באדם!!..מה קורה? אני אסכם זאת עוד פעם:איזה מזל שיש טיפשים בעולם!..כי אחרת איך הייתי עושה כסף?.. כולם רצים כמו עדר אחרי דעה זו או אחרת…אני למזלי:לא רצתי אחרי דעות של אחרים,אלא סמכתי רק על המוח שלי(ברוך השם יום יום)..אם הייתי סומך על אחרים,היית פוגש אותי בתחנה המרכזית כהומלס. אני אשמח לשתף אנשים במפולות בורסה..חוויתי 3 כאלה!..האמן לי:כולם ייברחו ויימכרו את הכל בבןרסה!..אנשים מפליצים דעות כאילו שהם:ווארן באפט,זוכי פרס נובל,פיזיקאים…מי אתם?!?!|?… חוויתם פעם מפולת בורסאית?…לא מאחל לכם!. האג"ח נופל ב-20-40 אחוז!!!!..יישאר לכם אבק מהכסף (על המניות לא רוצה לדבר בכלל)שחסכתם!!..אח"כ אל תבואו לבכות לי…אבל היא אמרה,או ההוא אמר… אגיד… קרא עוד »
אלון צודק!
היכן אתה מחנה את הכסף עד לארוע מעניין להשקעה?
בדקתי ולאומי מציע לי חסכון לחצי שנה ב 1.2% ….
כמו בנושאים אחרים אנשים מבקרים, משמיצים ופוסלים לפני שקראו, חשבו ושקלו. חבל. אם היו משקיעים יותר מחשבה היו יכולים לקחת את מה שניראה להם ישים למצב האישי שלהם ולהרויח.
בגדול , הגישה שדוגלת בחיסכון והשקעה נכונה לכולם כאשר את המינון כל אחד בוחר לעצמו. ככל שהחיסכון גדל קטנה התלות שלנו בהכנסה שוטפת מעבודה
מניסיון אישי אני יכול להוסיף כי כאשר חסכונותי הגיעו לרמה מספיקה לפרישה המשכתי לעבוד בכיף.
סיום.
מסופר על נפוליון שנשאל מה לעשות עם חייליו וענה.
את העצלים והטיפשים שלחו לחיל הרגלים ( אני הייתי כזה).
את החרוצים והחכמים שלחו להיות מפקדי מחלקות.
את העצלים והחכמים שלחו להיות גנרלים.
ומה לעשות עם הטיפשים והחרוצים שאלו אותו.
אותם שלחו לגרדום – הם יגרמו את הנזק הכי גדול
חחחח…. גדול! : )
הגעתי אל הבלוג שלך מלינק ששלחו לי על פוסט סיכום שנה, חפרתי בבלוג שלך במשך שעתיים, אהבתי במיוחד את הפוסט על התחביבים, ויש לי מסקנות:: 1. את מתייחסת לעבודה כאל עונש. אני אישית רואה כעונש חוסר בעבודה. העבודה שלי (שהיא לא מיוחדת, די רגילה) מעניקה לי אושר. אמיתי מתמשך ויומיומי. נכון לפעמים לא בא לי לעבוד, נכון לפעמים אני מרגישה צורך להחליף עבודה. אבל בדכ? בדכ אני מתבאסת שהגיע הזמן ללכת הביתה (ולא כי רע לי בבית). אולי אני חריגה? לא יודעת 2. בהמשך ל1 – להכין לעצמי את הסבון, לנקות את הבית, לספר את עצמי, ליסוע באופניים או תחבורה… קרא עוד »
תגובה לאמילי בהמשך לתגובתך: "..לנקות את הבית, לספר את עצמי, ליסוע באופניים או תחבורה ציבורית – זוועות! תהרגי אותי עכשיו…" תגובה זו מרתיחה אותי. וש אנשים כ"כ מפונקים שנראה שיהיו מוכנים לשלם למישהו שינגב להם את האחוריים לאחר ביקור בבית השימוש. המלצה שלי לך ולכל הנשים המפונקות (בלי הכללות, כי דורין היא הדוגמא ההפוכה) תפסיקו להיות פרינצסות. מעצבנות אותי ביותר, אותן נשים "חסרות אונים" שיש להן תקר בגלגל הן, מחכות לגבר הפראייר התורן שיבוא להחליף להן – שחס וחלילה לא יתלכלכו או ישברו ציפורן באורך 5 ס"מ אותה גידלו/ הדביקו. אין לדעת מתי התנאים ישתנו ונחזור לפרקי זמן קצרים (יותר… קרא עוד »
אתה מיזוגן אידיוט.
תפסיק להתעצבן על אחרות (שהרי גברים הם מופת לצריכה חסכונית וכולם יודעים לבד להחליף צמיג), תחוב את אפך חזרה בענייניך ותלמד לחיות בלי חשמל, להדליק אש מאבנים ולצייר על קירות המערה שבה אתה חי.
דורין, את השיטה שלך אני מכיר, עוד לפני שהכרתי את הבלוג, ואני גם מיישם אותה, הלכה למעשה. ועם זאת, לאחר הרבה מאוד שנים של יישום השיטה בהצלחה, אני נתקל בבעיות חדשות/ישנות. לדוגמא – לפני 9 שנים השקעתי בתכנית חסכון צמודת מדד, ל10 שנים, שהניבה ריבית צמודה בסך 5% לשנה, והריבית נמשכה כרנטה חודשית (במילים אחרות – אכלתי את הפירות, והעץ נשאר). והנה, תקופת החסכון הולכת להסתיים, והריבית, נכון להיום, שואפת לאפס. לאן הולכים מכאן? זו רק דוגמא אחת, אבל אפשר להביא דוגמאות נוספות דומות מעולם הנדל"ן, ובוודאי – מעולם המניות. אז הזמנים משתנים, ובכלכלה אין ודאות – אין כל חדש… קרא עוד »
CLEMENT – אני מחזיר לך בשאלה. לפני 9 שנים היתה אופטימיות יחסית בכלכלות המערביות וכמעט כולם היו אופטימיים – ואז באו שבע השנים הרעות שאחריהם כמובן שכמעט כולם פסימיים – אולי זה הזמן להיות אופטימי לגבי מניות ? אולי יבוא ברבור לבן בצורה של חידוש טכנולוגי ויבואו שבע שנים טובות?
אולי
plus ça change, plus c'est la même chose?
🙂 .
גיא, השאלה שלך במקומה, ותשובה לי אין, כיוון שקשה לי להתנבא – אינני שוטה, ובגלל זאת, לפני 9 שנים העדפתי להתבצר בתכנית חסכון משוריינת היטב, ולא לנדוד בשדות המניות (למרות שכוללללם הרויחו שם המוווון, לכאורה:)).
המסקנה שלי היא שהמילה "סוליד" כבר לא קיימת במילון ההשקעות. אין השקעות סולידיות.
והאמת? הכול משתנה, הכול זורם, והפתגם הזה נאמר בדרך כלל באירוניה, על אנשים שלא משתנים, ולא על מאורעות, ובטח לא על תהפוכות הכלכלה.
CLEMENT
בוקר טוב.
דע לך שטרדה אותי שנתי בשל עניין הפתגם 🙂 אומנם השפה אינה שפת אמי ואיני דוברה.
אבל בדקתי כאן ….
http://en.wiktionary.org/wiki/the_more_things_change,_the_more_they_stay_the_same
מעדיף להגיב כאן לפוסט הויראלי ההוא, כי אין לי שום ביקורת רותחת על הבחירות שלך אבל כן יש לי הרגשה שמשהו הלך לאיבוד בתחום העובדתי. אני לא רוצה לכתוב מגילה, אז אני אתחיל בעניין המרכזי מבחינתי ונראה איך ואם זה ימשיך. חוץ מעניין שכבר צוין כאן לעיל, שרוב האנשים לא מגיעים לנטו המספק כדי לחסוך די לפרישה מוקדמת מעבודה, אותי מטרידה ההנחה שגם אם רוב האנשים היו יכולים לפרוש מוקדם – זה לכאורה היה מחזיק מעמד. אז קודם כל, אם את מלכתחילה מייעדת פרישה מוקדמת רק לקומץ אנשים שזה מתאים להם, והשאר אמורים להמשיך לעבוד כרגיל, אז תגידי. אבל אני… קרא עוד »
אני עדיין לא מצליח להבין איך מישהי שמבלה שעות על גבי שעות בללמוד לבצע מטלות לא נעימות כמו אינסטלציה, תפירה, נגרות, וחקלאות – יכולה לקרוא לעצמה חופשיה
נראה לי שמי שחופשי זה אדם שיש לו המון כסף והוא יכול לעשות מה שהוא אוהב באמת, בזמן שהאינטסלטור פותח לו סתימה.
וגם החופש להזמין כוס קפה בבית קפה שווה משהו .
אז יאללה לך מחר לעבוד בשביל כוס הקפה והשרברב ..
אני קמה מחר לעיתוני הבוקר, ליוגה ולסלט שאכין ממה שגדל לי בגינה…( אולי גם אספיק לשייף וצבוע את המדף שתכננתי לכניסה לבית)
תהנה
ואת העיתון את מדפיסה לעצמך? או שאולי את מלקטת אותו מבתי הקפה בשעת בין ערביים?
כי אם את קונה עיתון, את עבד(!!) של העיתון.
אני קוראת ב-YNET.
קונה עיתון פעם אחת בסוף השבוע.., הייתי יכולה לוותר על זה בקלות, אבל בעלי היקר אוהב מאד לקרוא אותם בסופ"ש ואני תופסת טרמפ על הפינוק שלו אם זה היה תלוי רק בי הייתי מוותרת.
בעיני היכולת לזהות ולהיות מסוגל ( מחשבתית וגם, כלכלית)להיענות לסדר העדיפויות האישי שלך היא החרות האמיתית . ואני באמת חושבת שחייבת להיות שונות בהעדפות ובסגנון החיים בין אנשים. הבעיה היא שהשונות נמחקת תחת מכבש תעמולה צרכני שפועל על כולנו מילדות והמודלים שלנו לחיים טובים הופכים לכל כך אחידים צרים ורחוקים ממה שכל אחד מאיתנו באמת צריך..
ציטוט של בן השש שלי שמדגים כשל חינוכי בזיהוי וטיפול בשטיפת המוח הצרכנית " להורים של ליאור יש שני ג'יפים ושני לפטופים בבית וגם טאבלט.. פשש… הוא שרק הרהר מעט ואז אמר בנחת "הייתי אומר שהם הצליחו בחיים." מצד שני הוא עדיין מתלהב מאד ממכר שלנו שיש לו חמור מחמד ,ומבחינתו גם זה סוג של מדד לחיים טובים אז אולי עוד יש תקווה
ברלינאית שלום.
אומנם בברלין עוד לא הייתי –(דורין גם לא מרשה).
אבל זכור לי שבערים אירופאיות מובחרות בקושי ראיתי ג'יפים. אני חושב שכמותם פר קפיטה יותר נמוכה לא?
אמנם יש דברים שלא אסכים עימם אבל יש משהו שכן הייתי רוצה לציין: ההסתכלות שלך על – אל תרכוש עשה בעצמך מובילה ל2 בעיות שאני חושב שהן מאד משפיעות ואפרט את שניהם. המצב הראשון מתאר אותי – אני מאד פראקטי ושכלתני ויכול לבצע תיקונים רבים בעצמי הן בבית והן בדברים פריפרילים (ואפילו טיפה אלקטרוניקה) – ובתכלס אני יכול לפתור את רוב הבעיות שלי בעצמי או עם קצת קריאה באינטרנט (האמת אפילו הפוסט הראשון שלי היה על משהו כזה שלא רציתי לבזבז כסף). במצב הזה אין כמובן בעיה עד לנקודה שבו אתה צריך לעשות שינוי שיכול להיות מסוכן – לדוגמא שינוי… קרא עוד »
את מפספסת עקרון חשוב מאוד בכלכלה והוא שווי שעת עבודה. בכל הבלוג שלך, את מייחסת שווי של אפס שקלים לשעת עבודה, ועל כן באמת כדאי לבשל לעצמך את האוכל, לתקן לעצמך את הבגדים, וללמוד להכין סושי לבד במקום לקנות רול בעשרים שקלים. אולם לטובת אלו מאיתנו שיש להם עבודה, שעת עבודה שווה הרבה יותר מאפס. מהנדס לדוגמא, שמשתכר ב120 ש"ח לשעה – עדיף לו לעבוד חצי שעה נוספת במשרד מאשר לשטוף את ביתו. שכן עוזרת עולה 30-40 ש"ח לשעה, ותעשה את העבודה רק יותר יעיל ממנו. לא צריך לחזור אחורה לעידן של ציידים-לקטים, ולדאוג לכל צרכינו בעצמנו כדי לחסוך כמה… קרא עוד »
[…] לפתח עור של פיל. במקום זה, ניסיתי להתנצח איתם – גם כאן בבלוג – עד שהבנתי שבעשותי כן אני בעצם נותנת להם את מה […]
יקרה, ההוצאות שלך עדיין ענקיות כיצד? א. ביטוח זה שטויות הם ממיילא לא משלמים הכל וכשאין הרבה ילדים אז גם ביטוח מוות לא אפקטיבי ב. השותף לחיים או לדירה לא צריך להיות חלק נפרד סבורני שאם הייתם משתפים את ההכנסות וההצאות כקופה אחת הייתם מוציאים פחות מהרבה בחינות, כולנו מוציאים על מיותר אך כשזה מתחלק לשניים זה הופך פחות מיותר ויותר שמיש (אצל החרדים למשל אין דבר כזה חשבון נפרד לאיש ולאשה! יש ללמוד מהם פרק בכלכלת ההשרדות) ג. מבצאים כגון אינטרנט לשנה חינם ברכישת מחשב יממנו לך מחשב חדש כנגד חסכון ההוצאה על האינטרנט ד. עיברי להשתמש ב SKYP… קרא עוד »
יש טעות בחישוב של כולכם. אף אחד לא התייחס לאינפלציה. אם יש לך 1.5 מיליון בבנק וכול חודש אתה מושך את התשואה מהכסף ומשאיר 1.5 מיליון שקל בבנק אז אתה בעצם מפסיד. בהתחלה זה לא היה מורגש אבל אחרי 20 שנה ישאר לך אומנם 1.5 מיליון אבל הם היו שווים בערך חצי או אפילו 40% ביכולת הקניה שלהם וה 6000 שהם נתנו לך(נניח) לא יאפשרו לך לקנות מה שעולה היום 3500 שקל. אם פרשת בגיל 32 אז זה כבר נהפך לעניין קריטי. החישוב צריך להיות אחרי ניקוי האינפלציה, עליה ראלית בלבד. שזה 2.7%. זאת אומרת שמ4% נשאר 1.3%, ועכשיו השאלה… קרא עוד »
אפלטון – "משל המערה"