2.13% בשנה, לפני מס ולפני אינפלציה. זוהי התשואה השנתית שתשלם לכם ממשלת ישראל בתמורה להלוואה בת 10 שנים (בהסתמך על נתוני אג"ח ממשלתי שקלי 0324, שמועד פדיונו מרץ 2024).
הנתון הזה מספר את סיפורו של שוק האג"ח הממשלתי בשנים האחרונות. אחרי שנים של מדיניות ריבית אגרסיבית, התשואות מאגרות החוב הללו, כמו בכל העולם המפותח, נושקות כעת לשפל של כל הזמנים.
יש משקיעים שנרתעים מהתשואה הנמוכה. חלקם מעדיפים לוותר כליל על אג"ח ממשלתיות, ולהחליפן בנכסים המניבים הכנסה שוטפת גבוהה יותר: דירה להשקעה, מניות דיבידנד או קרנות ריט.
אחרים סבורים שהפתרון לתשואה הנמוכה בשוק הממשלתי מצוי דווקא בחשיפה לאגרות חוב המתחייבות לתשואה גבוהה (high yield), המכונות גם אג"ח לא מדורג, אג"ח בסיכון גבוה או אג"ח זבל. לא מעט אגרות חוב מסוג זה נסחרות בבורסה, ובחלק מהמקרים משקיעים שירכשו אותן במחיריהן הנוכחיים יוכלו "לנעול" תשואה לפדיון של 10% ומעלה.
האם, לאור התשואה האטרקטיבית, ראוי לשקול אותן כחלופה ראויה ורווחית יותר לאג"ח ממשלתי בתיק ההשקעות? מה מקומן בתיק ההשקעות של המשקיע הפסיבי?
כדי להשיב על השאלות הללו, תחילה יש להבין שכל אג"ח, ללא קשר לזהות הגורם שהנפיק אותו, הוא ביסודו הלוואה המתבססת על מנגנון זהה, המשרת הן את הלווה והן את המלווה:
- פרץ זקוק לכסף עכשיו ומיד, ופונה לזרח, בעל ההון.
- זרח נותן לפרץ 100 שקלים (הקרן) כהלוואה ל-5 שנים (הטווח לפדיון).
- זרח מעוניין להרוויח ממתן ההלוואה. לכן הוא גובה מפרץ ריבית נקובה של 5% בשנה ("קופון"). זאת אומרת שבתחילת כל שנה פרץ ישלם לזרח סכום קבוע של 5 שקלים.
- בתום 5 שנים תיפרע ההלוואה ופרץ יחזיר את 100 השקלים שלווה במקור.
- סה"כ זרח הלווה 100 ש"ח וקיבל חזרה 125 ש"ח. הרווח שלו הוא 25 ש"ח (לפני מס). כך, בתמצית, עושים כסף בשוק האג"ח.
זרח לא חייב "להיתקע" עם ההלוואה עד מועד פרעונה. הוא יכול למכור את האג"ח, קרי, את הזכויות לקבל את תשלומי הריבית והקרן מפרץ, לכל משקיע אחר שירצה לרכוש אותן בבורסה.
מחיר האג"ח לא יישאר קבוע – הוא משתנה בהתאם לכוחות ההיצע והביקוש, ומושפע ממגוון גורמי סיכון. המרכזי שבהם הוא סיכון האשראי – כלומר, הסיכון שהלווה ייקלע לחדלות פירעון — מצב שבו אין הוא מסוגל עוד לעמוד בהתחייבויותיו.
סיכון האשראי של אג"ח מסוים מגולם בדירוג האשראי שניתן לגוף שהנפיק אותו על-ידי סוכנות דירוג חיצונית (כדוגמת S&P, מודי'ס, פיץ' ועוד). סוכנויות דירוג מבחינות בין שני דירוגים בסיסיים:
- אגרות חוב בדירוג השקעה, שלהערכת הסוכנות מנפיקיהן צפויים לעמוד בהתחייבויותיהם. אג"ח שהונפקה על ידי ממשלת ישראל, לדוגמה, תהנה מדירוג אשראי גבוה, מפני שהסבירות שממשלת ישראל תיקלע לחדלות פירעון מוערכת כקטנה.
- אגרות חוב שאינן בדירוג השקעה – אלו הן הלוואות שסוכנות הדירוג מטילה ספק ביכולתם הפיננסית של מנפיקיהן לעמוד בתשלומי הריבית, הקרן או שניהם.
מודי'ס / מידרוג | S&P / מעלות | דירוג | סיכון לאי-עמידה בהתחייבויות |
Aaa | AAA | השקעה | מזערי |
Aa | AA | השקעה | נמוך מאד |
A | A | השקעה | נמוך |
Baa | BBB | השקעה | בינוני |
Ba | BB | זבל | משמעותי |
B | B | זבל | גבוה |
Caa / Ca | CCC, CC, C | זבל | גבוה מאד |
C | D | זבל | קרוב לוודאי – חדלות פירעון |
מה זה אג"ח זבל
ככלל, אג"ח זבל הוא כינוי עממי לכל אגרת חוב שהונפקה על ידי ישות הניצבת בפני סכנה של חדלות פירעון, ושדירוג האשראי שלה הוא BB או נמוך ממנו. בפועל, כל אג"ח בעלת תשואה דו-ספרתית תיחשב לאג"ח זבל, ללא קשר לדירוגה.
מטבע הדברים, ככל שדירוג האשראי נמוך יותר, הרי שסיכון האשראי גבוה יותר, ומכאן שהאג"ח ייחשב למסוכן וספקולטיבי יותר. באגרות חוב, כבכל מכשיר השקעה, מתקיימת משוואה ברורה של סיכון ותשואה. ככל שהסיכון גבוה יותר, התשואה צפויה להיות גבוהה יותר, ולהיפך.
הסיבה שלאג"ח זבל יש תשואה גבוהה כל כך היא מפני שלגוף שהנפיק אותו אין כל ברירה אחרת: הוא מוכרח לגייס כספים, והדרך היחידה שלו לפתות משקיעים, בהתחשב במצבו הפיננסי המעורער ובדירוג האשראי הנמוך שלו, היא להציע תשואה גבוהה בהרבה מהתשואה על אג"ח מדורגות. התשואה הגבוהה היא למעשה פיצוי עבור עצם נכונותו של המשקיע לקחת על עצמו סיכון של חדלות פירעון.
הנקודה שיש לזכור היא שאג"ח עם תשואה גבוהה באופן יוצא מן הכלל היא אג"ח בסיכון גבוה. כשמדובר בהשקעה באגרות חוב — אין ארוחות חינם.
רוב החברות שאגרות החוב שלהן מסווגות כ"זבל" הן כאלה שהיו בעבר בדירוג השקעה, אך "ירדו מגדולתן" בגלל התערערות פיננסית שהשפיעה על דירוג האשראי שלהן. (*)
זה מה שקרה, אגב, לאי.די.בי השקעות –אותה פירמידה עסקית שהייתה עד לא מזמן בשליטתו של נוחי דנקנר, וכיום משמשת בעיקר בתור יצרנית כותרות סדרתית לעיתונאים כלכליים.
לאחר שנים של צניחה ברווחים, ובעקבות השקעה כושלת בבנק השוויצרי קרדיט סוויס, התברר שהחברה לא מסוגלת לעמוד עוד בהתחייבויתיה למחזיקי האג"ח. התוצאה? דירוג האשראי הופחת, המשקיעים מכרו את האג"ח בהיסטריה, מחירה בבורסה התרסק, והתשואה זינקה לשיעורים דו-ספרתיים – והרי לכם אג"ח זבל למהדרין. נכון לכתיבת הפוסט, אג"ח ז' של אידיבי פיתוח, מציעה תשואה שנתית נטו של 14.77% ל-4 השנים הקרובות.
גם המקרה ההפוך אפשרי: חברה צעירה עשויה לגייס הון גם כשמצבה הפיננסי עדיין לא התבסס, ובנקודה זו האג"ח שלה עדיין תדורג כספקולטיבית. לאחר התבססות ישתנה דירוג האשראי שלה לטובה, ובנקודה זו אגרות החוב שלה יהפכו לאג"ח בדירוג השקעה.
חשוב להבהיר שאג"ח זבל איננו נחלתן של חברות ותאגידים בלבד. גם ממשלות עלולות להיקלע למצב שאגרות החוב שלהן מסווגות בתור זבל — ראו אוקראינה היום, או יוון וספרד בשיא משבר החוב בגוש היורו (2011).
לשם המחשה, חברת קסם (KTF) מנהלת קרן מחקה העוקבת אחר מדד אג"ח ממשלות שווקים מתעוררים — וכפי שניתן לראות, חלק מאחזקותיה (אג"ח שהונפקו על ידי ממשלות אינדונזיה, ונצואלה, אוקראינה והונגריה) בהחלט עומדות בקריטריונים של אג"ח זבל.
תשואה גבוהה – לא חזות הכלל
בכל דיון על אג"ח, ואג"ח זבל במיוחד, חשוב להבחין בין התשואה הכוללת (total return, כלומר, מכלול תשלומי הריבית, החזר קרן ורווח הון ממכירת האג"ח), לבין התשואה לפדיון (yield to maturity), המתייחסת אך ורק להכנסה השוטפת (תשלומי ריבית) מהאג"ח ומתעלמת מרווחי הון.
התשואה הכוללת היא רטרוספקטיבית, כלומר, מבטאת את התשואה על ההשקעה בנקודת זמן מסוימת בעבר. התשואה לפדיון היא פרוספקטיבית – לוקחת מצב נתון, ויוצאת מנקודת הנחה שתשלומי הריבית היום ימשיכו להיות זהים גם בעתיד.
לאג"ח זבל לעולם תהיה תשואה גבוהה לפדיון. אם הלווה עומד בכל תשלומי הריבית, ובנוסף מחזיר את הקרן לאחר פרעון ההלוואה, הרי שהתשואה הכוללת על ההשקעה תהיה שווה לתשואה לפדיון בעת שרכשתם את האג"ח. לעומת זאת, אם הלווה לא עמד בהתחייבויותיו הרי שהתשואה הכוללת שלכם תהיה נמוכה מהתשואה לפדיון.
הנקודה כאן, במילים פשוטות, היא שכשאתם משקיעים באג"ח זבל, אתם עלולים שלא לקבל פיצוי הולם עבור הסיכון הגדול שאתם לוקחים.
יש 3 סיבות שעשויות להסביר מדוע למרות התשואה הגבוהה שהן משלמות, התשואה הכוללת מהשקעה באג"ח זבל עלולה להיות שלילית:
1. חדלות פירעון: הסיבה הברורה ביותר היא חדלות פירעון. אם חברה משלמת 10% בשנה הראשונה, 10% בשנה השניה, ובשנה השלישית היא מתרסקת לחלוטין ומפסיקה להתקיים, התשואה הכוללת מההשקעה לא תהיה חיובית. שלא יהיה ספק – חברות שמנפיקות אג"ח זבל אכן קורסות, ובשיעורים גבוהים בהרבה מכפי שניתן לדמיין.
2. עילות פירעון מיידי: בדרך כלל, אג"ח זבל מקנה למנפיק את הזכות לפרוע את החוב מוקדם מהצפוי. במקרה שמצבה של החברה משתפר, דירוג האשראי שלה צפוי לעלות, מה שיאפשר לה לפרוע את חובה בבת אחת, או למחזר את החוב שלה בריבית נמוכה יותר. הסיכון הזה, המכונה גם סיכון פרעון מוקדם (call risk), מטה את הכף באופן משמעותי נגד המשקיע ולטובת המנפיק, מפני שהמלווה מאבד למעשה את השליטה במועד הפדיון של האג"ח.
3. מסים ודמי ניהול: הדרך המיטבית להיחשף לאג"ח זבל היא באמצעות מכשירי השקעה קולקטיביים כמו קרנות נאמנות. קרנות אלה גובות דמי ניהול, שבאים בהכרח על חשבון התשואה מנכסי הבסיס. בנוסף, מאחר שרוב התשואה מאג"ח זבל מקורה בתשלומי הריבית, ולא ברווחי הון ממכירה, תשלום המס עלול להשפיע באופן משמעותי על התשואה הכוללת — ובפרט שלא ניתן לדחות תשלום מס על ריבית (בשונה ממס ממכירת ני"ע). ככלל, אג"ח זבל הן נכס בלתי-יעיל לחלוטין בהיבטי מיסוי.
כך, למרות שאג"ח זבל מניבות תשואה גבוהה מאוד, פעמים רבות הסיכונים הנלווים לתשואה זו פשוט לא משתלמים ומביאים לידי כך שהתשואה הכוללת על ההשקעה תהיה שלילית. זו הסיבה שבאופן היסטורי, אג"ח זבל הציגו ביצועים ירודים יותר (בהתאמה לסיכון) מאג"ח מדורג או ממניות.
אג"ח או מניה?
כשאני משקיעה באג"ח איכותי בדירוג השקעה – בין אם אג"ח ממשלתי או אג"ח קונצרני מבוסס – אני יודעת שמחיר השוק שלהן תלוי בעיקר ביכולתו של המנפיק לעמוד בהחזר חובותיו. פוטנציאל הצמיחה העתידי של המנפיקה כלל אינו רלוונטי לעניין המחיר בבורסה, כל עוד יהיה לה מספיק כסף כדי לשלם את חובותיה.
לעומת זאת, באג"ח זבל הסיפור אחר לגמרי. מחיריהן של אגרות חוב בסיכון גבוה נגזרים באופן ישיר מפוטנציאל הרווחיות של החברה המנפיקה בעתיד. בשונה מאג"ח איכותי, אך בדומה למניות, אג"ח זבל מושפע מאוד משינויים בהערכת שווין העתידי של החברות המנפיקות אותו.
זאת אומרת שהשקעה באג"ח זבל כרוכה בחשיפה לסיכון מנייתי במהותו.
אג"ח זבל מושפע מאותם משתנים שמשפיעים על מחזורי הגאות והשפל בשוק המניות. אחרי שהשוק מתרסק, מחירי אג"ח הזבל יורדים, מרווחי התשואה ביחס לאג"ח הממשלתי מזנקים, והנכס נחשב לאטרקטיבי מאד. לעומת זאת, אחרי שהשוק מטפס, מחירי אג"ח הזבל עולים בהתאמה, התשואה מהן יורדת, המרווחים קטנים, ואג"ח הזבל שב ונעשה פחות אטרקטיבי.
התוצאה הבלתי נמנעת היא שהמתאם (קורלציה) בין אג"ח זבל למניות חזק הרבה יותר מהמתאם שבין מניות לאג"ח ממשלתי (**). ;">המגמה הזו רק מתעצמת בעיתות משבר: כששוק המניות מתרסק, המתאם בינו לבין אג"ח הזבל רק מתחזק. ב-2008, אחת השנים הגרועות ביותר בתולדות שוק המניות העולמי, מדד אג"ח הזבל האמריקאי רשם תשואה שלילית של 21%-, בעוד שמדד האג"ח הממשלתי רשם תשואה חיובית.
מכיוון שלאג"ח זבל יש מתאם חזק לשוק המניות, הרי שהשקעה באפיק זה לא מייצרת פיזור אפקטיבי ביחס למניות, ולא מאפשרת להקטין את הסיכון באופן מיטבי (לפי התאוריה המודרנית של תיקי ההשקעות, כדי להקטין את הסיכון בתיק ולהגדיל את התשואה יש להוסיף נכסים בעלי מתאם חלש או שלילי זה לזה).
כנכס פיננסי, אג"ח זבל הן הכלאה מעוותת בין אגרות חוב למניות. מבחינה טכנית הן אגרות חוב, אך בגלל מאפייניהן ה"מנייתיים" – תנודתיות גבוהה, אפשרות לחדלות פירעון ומתאם חזק בינן לבין שוק המניות בכללותו — לא ניתן להחשיב אותן כחלק מהפלח דל הסיכון בתיק ההשקעות. אג"ח זבל אינן יכולות לשמש כעתודה נזילה למקרה חירום, לייצר תזרים מזומנים יציב וקבוע, או למתן את התנודתיות הכוללת של התיק.
במילים אחרות, אג"ח זבל בשום אופן לא יכול להוות חלופה לאג"ח ממשלתי. אם בחרתם למרות הכל להשקיע באג"ח זבל – החשיבו אותן כחלק בלתי נפרד מהפלח עתיר הסיכון (מנוע הצמיחה) בתיק ההשקעות, ולא בפלח שאמור להקנות לו יציבות.
ובכל זאת, איך להשקיע?
כמו תחומים רבים אחרים, גם סביב השקעה באג"ח זבל אין קונצזנוס בקרב המומחים.
ריק פרי, משקיע פסיבי מוערך ומחבר הספר הטוב ביותר שאני מכירה על הקצאת נכסים (All About Asset Allocation), מקצה לפחות 20% מהפלח האג"חי בתיק שלו לאג"ח זבל. לשיטתו, כשמרווחי התשואה בין אג"ח זבל לאג"ח ממשלתי עולים על -5%, יש טעם להיחשף אליהם. לעומת זאת, לארי סווידרו, כותב מוערך לא פחות, מתנגד להשקעה באג"ח זבל בנימוק שהן אינן מפצות כראוי על הסיכונים הכרוכים בהן.
אם כבר החלטתם להשקיע בנכס הזה — אל תתפתו לקנות אג"ח זבל ישירות מהבורסה. אל תנסו לדוג" פנינים" נוצצות מפח הזבל. הנעלמים גדולים מדי, ו כן, יש ספקולנטים שעושים ארגזים של כסף מ"סיבובים" על אג"ח זבל – אבל הם לא אתם, ואתם לא הם. בבלוג הזה המטרה היא להתעשר לאט ובטוח – לא לעשות מכה בעסקאות ספקולטיביות.
ניתוח ניירות ערך ספציפיים כידוע היא משימה קשה ביותר, אבל אפילו כאן, באופן יחסי, קל הרבה יותר לנתח מניה מאשר אג"ח זבל.
אני יכולה להעריך, על בסיס ניתוח פונדמנטלי או אחר, מה תהיה הרווחיות העתידית של חברה כמו אפל ב-2015, לאור ההנחה שאנשים יקנו אייפונים גם בשנה הבאה. הרבה יותר קשה לי לנחש את התשובה לשאלה בינארית כמו "האם אי.די.בי תיקלע לחדלות פירעון או לא במהלך 2015."
בהנחה שאתם לא מחזיקים מעצמכם מומחים בנושא, אין תחתיכם צוות של עשרות אנליסטים המתמחים באג"ח זבל, ואף אחד לא משלם לכם כדי לנהל קרן נאמנות העוסקת בתחום — הדרך הטובה ביותר להשקיע בנכס זה היא באמצעות רכישת יחידות בקרן נאמנות המתמחה בהשקעה בחוב בסיכון גבוה.
בבורסה בישראל אין מדד המוקדש ב-100% לאג"ח זבל, ולכן אין מוצר פסיבי עוקב-מדד מתאים בעלות נמוכה. במקום זה, ישנן 17 קרנות נאמנות אקטיביות המתמחות באג"ח זבל בארץ ועוד 14 קרנות המחזיקות אג"ח זבל בחו"ל (לחצו לרשימה). דמי הניהול נעים בין 0.68 ל-2.1% בשנה. שימו לב: תקנות הבורסה מחייבות את מנהלי הקרנות שמשקיעות באג"ח זבל להוסיף לשמן את הסימול "(!)".
למתעניינים בחשיפה לאג"ח זבל בחו"ל, שתי הקרנות המובילות הן JNK מבית SPDR העוקבת אחר מדד Barclays Capital High Yield Very Liquid Index, ו-HYG מבית iShares העוקבת אחר מדד iBoxx $ Liquid High Yield Index. שתי הקרנות מחזיקות במאות אג"ח קונצרניות לא מדורגות, נזילות ונקובות בדולר, ביחס של 80% ארה"ב, 20% בינ"ל. לקרנות סל זרות פופולאריות נוספות המתמחות באפיק זה, לחצו כאן.
בשורה התחתונה
מניות הן מניות. אג"ח זה אג"ח. אג"ח זבל הן לא זה ולא זה. הנקודה המרכזית שכדאי לקחת מהפוסט הזה היא שהסיכון הרב שהמשקיע לוקח על עצמו כשהוא משקיע בנכס זה לא בהכרח מפוצה או מיתּרגם לתשואה כוללת גבוהה יותר.
לכן, לעניות דעתי, חשיפה לאג"ח זבל היא רעיון מפוקפק במקרה הטוב, ומשקיעים פרטיים יכולים להסתדר מצוין גם בלעדיו.
אם אתם מאוכזבים מהתשואה הנמוכה של הפלח דל-הסיכון בתיק שלכם או של אגרות החוב הממשלתיות הכלולות בו, הדבר היעיל ביותר לעשות (במונחים של תשואה מותאמת סיכון) הוא פשוט להגדיל את החשיפה למניות.
(*) נניח לדוגמה שאג"ח של חברת "הסולידית" הונפק במחיר של 100 אגורות ליחידה, עם ריבית נקובה של 5%. זאת אומרת שעל כל יחידה מהאג"ח הזה, המשקיעים יקבלו תשלום שנתי של 5 אגורות באופן קבוע, עד סוף חיה של האג"ח. יום בהיר אחד מתברר שהסולידית לא יכולה לעמוד עוד בהחזר החוב שלה. דירוג האשראי של החברה יורד, וכתוצאה מכך מחיר האג"ח בבורסה קורס ל-50 אגורות ליחידה. הריבית אמנם נותרה קבועה – 5 אגורות – אך כעת היא מבטאת אחוז גדול יותר ממחיר האג"ח: 5 מ-50 אגורות הם 10%, ומכאן שאדם שקונה את האג"ח במחיר נמוך זה יהנה מתשואה לפדיון של 10% — תשואה שהולמת אג"ח זבל.
(**) לארי סווידרו מדגים בספר המעולה The Only Guide You'll Need For Alternative Investments כי בתקופה שבין 1979 ל-2007 הקורלציה שבין קרן אג"ח הזבל של Vanguard לבין מדד ה-S&P 500 הייתה 0.54 — פי 2 גבוהה יותר ממדדי האג"ח הקונצרניות המדורגות והאג"חים הממשלתיים.
הערה: אין לי פוזיציות או כוונה לפתוח פוזיציות באף ני"ע הנזכר בפוסט זה וכפי שניתן להבין באופן עקרוני הייתי מעדיפה לאכול גחלים ולא להלוות כסף לחברות רעועות. 🙂
מאמר מעולה, כרגיל
אזהרה אחת להוסיף- לפעמים אנשים נוטים להשקיע באג"ח של חברה X בגלל שהם מאמינים שהם מנתחים את מצבה יותר טוב מהשוק. זה מסוכן מ- 2 סיבות (לפחות)
א- נדיר מאוד שהיחיד יודע יותר טוב מתבונת ההמונים של הכלל
ב- אם זה קורה, סביר מאוד שאותו יחיד מחזיק מידע העלול להחשב למידע פנים ואז ניצול מידע פנים זו עבירה על החוק
#מה
אתה רציני? למה בדיוק סביר לדעתך שכל מי שמצליח לאתר השקעה טובה עושה זאת באמצעות מידע פנים?
זה פטאליזם נוראי ולא מבוסס.
יש קשר סמנטי בין חקר חכמת ההמון לבורסה אבל מהותית אין קשר כזה כלל. גם ה"שוק היעיל" אינו דומה להמון המתואר בניסוי השור המפורסם וכו.
שאפו דורין!
פוסט חשוב מאוד.
אני עדיין מחקה לפוסט על השפעה של קרנות מחקות\סל על בחירת דריקטוריונים של חברות והחלטות דרקטוריון :), מן הסתאם הכוונה לא לבורסת זימבבווה שלנו אלה לארה"ב (פה בפועל השקעה פאסיבית מפסיקה להיות פאסיבית)
נראה לי שהפוסט הזה זוכה לתואר הפוסט הכי לא סולידי עד היום.
לא בטוחה שאני מבינה מדוע.
עריכה: יתכן ששם התואר "סולידי" הוא הגורם לבלבול. אני מכנה את עצמי "הסולידית" לא מפני שאני משקיעה באופן סולידי — באסטרטגיות ההשקעה הנדונות באתר הזה יש מידה לא מבוטלת של סיכון. "שוקולד מריר" או "הארי בראון" נחשבים שניהם לתיקי השקעות אגרסיביים למדי במונחים ישראליים. אני מכנה את עצמי "הסולידית" מכיוון שאני שואפת לחוסן, ובמידה מסוימת גם לאנטי-שבירות. כתבתי על זה כאן.
רשומה קריאה ומעניינת!
תיקון קטן: להבנתי הלא מקצועית התשואה לפדיון כוללת לא רק את התשואה מתשלומי הריבית אלא גם את רווח ההון כתוצאה מפדיון הקרן.
נדגים זאת באמצעות אג"ח הסולידית. משקיע שקונה את אג"ח הסולידית ב-50 אגורות שנה לפני הפדיון הסופי, יקבל כעבור שנה 5 אגורות ריבית ועוד 100 אגורות קרן, בהנחה שהאג"ח תיפרע באופן מלא ובמועד(*). כלומר הוא משקיע 50 אגורות ואמור לקבל חזרה 105 תוך שנה, מה שייתן לו (אם יתממש) תשואה שנתית של 110%. (55 לחלק ל-50).
(*) תשואה לפדיון מחושבת בהנחה של פרעון מלא ובמועד.
2 נקודות טכניות
א- על פי אתר "פאנדר", יש קרנות נאמנות המתמחות באג"ח בסיכון גבוה. אמנם, קרן פחות טובה מסל, אבל יותר טובה מפיזור חלקי ואקראי שלנו
http://www.funder.co.il/fundList.aspx?fld=105
ב- מי שמסוגל לייצר פיזור, יכול להסתכל על מדד תלבונד תשואות שהתשואה לפדיון בו עומדת על 2.74%-3.11% (תלוי איך מודדים)
http://www.tase.co.il/Heb/MarketData/Indices/Bond/Corporate/Pages/IndexComponents.aspx?Action=7&addTab=0&IndexId=714
וואו! סוף סוף מישהו שמסביר בגובה העיניים. אני לא מבין בשוק ההון קראתי מאמרים אחרים על אג"ח הם פשוט מבלבלים אותי, את סידרת לי את הדברים בראש (עד כמה שאפשר עדיין לא ממש מבין אבל לפחות מרגיש קצת יותר טוב 🙂 ) תודה! יש לי שאלה: אם אני מסתכל על אג"ח מדינה: גליל 5904 שער אחרון 165.35 פדיון קרוב: 31/07/2024 ריבית נקובה 4.00% נניח שאני קונה אותו היום זה אומר שאני אקבל 4% בשנה אבל יחסית לערך של 100 כלומר פחות מ4% ל165.35 . את זה נראה לי שאני מבין תקנו אותי אם אני טועה. אבל מכיוון שהערך שלו היום… קרא עוד »
אתה מסתכל על זה לא נכון. אגרות חוב לא קונים בזול כדי למכור ביוקר – זה לא הדרך שבה הן מייצרות כסף. במילים אחרות, הן לא מניות! אגרות חוב קונים כדי לייצר תזרים קבוע. במקרה של גליל 5904, מדובר באג"ח ממשלתי צמוד מדד "מהדור הישן", שמועד פדיונו יולי 2024. האג"ח מבטיח לחלק ריבית נקובה של 4% בשנה. מכיוון שזה אג"ח צמוד מדד, הן תשלומי הריבית השנתיים והן החזר הקרן בתום ההלוואה יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן באותו יום. המוצר הזה רלוונטי להגנה מפני אינפלציה, כי אתה קונה למעשה תזרים מזומנים ריאלי. גליל 5904 הונפק בערבות ממשלת ישראל, שדירוג האשראי שלה… קרא עוד »
היי, אוקיי אני מנסה לא להסתכל עליו כעל מניה..
1. לגבי "המוצר הזה רלוונטי להגנה מפני אינפלציה" תקני אותי אם אני טועה אבל אם האינפלציה עולה אז הריבית גם אמורה לעלות כדי לצנן את המשק ואם הריבית עולה אמרנו שמחיר האג"ח בבורסה יורד, אז איך זה מגן מפני אינפלציה?
2. נניח שהריבית לא משתנה עד יולי 2014 אז מה אמור להיות שער האג"ח ביולי 2024? האם חוץ מהריבית גם היצע וביקוש אמור לשנות את ערכו? הוא אמור להיות ב2024 בהנחה שהריבית לא השתנתה 165.35 או בערך אחר?
תודה!
היי תומר נראה לי שהסולידית לא בדיוק ענתה לשאלות שלך אז אנסה לעזור: ראשית, האג"ח הנ"ל הינו צמוד מדד (המצאה שקיימת לידיעתי רק בישראל), כלומר הקופון שאתה מקבל כל שנה וגם ההחזר בסוף התקופה צמודים לאינפלציה. כלומר: 1. אם אתה קונה את האג"ח הזה (נגיד יחידה אחת), כל שנה תקבל 4 שקלים + הצמדה למדד (כלומר אם האג"ח היה מונפק היום, והמדד נניח 2% לשנה, אז בשנה הבאה 4.08, אח"כ 4.16 וכו'). יחסית למחירו הנוכחי זה כמובן הרבה פחות מ- 4%. 2. כדי לדעת מהי התשואה על האג"ח קיים המושג "תשואה לפדיון". במקרה הנוכחי, אתה קונה היום את האג"ח ב-… קרא עוד »
בהחלט עזרת לי ממש ברור ואכן בדיוק קולע לשאלות ששאלתי! תודה!
דורין, אבל מה ה-bottom line? בראיה היסטורית האם אג"ח זבל הפיקו תשואה כוללת שהצדיקה את הסיכון שלהם או לא? לדוגמא, אותה קרן מחקה של וונגארד שהזכרת שהיתה בקורלציה של כ-0.5 עם מדד המניות, האם התשואה שלה היתה יותר או פחות מחצי של תשואת מדד המניות (הכל בנכוי ה"ריבית חסרת הסיכון")?
לארי סווידרו השווה לאחרונה את ביצועי קרן אג"ח הזבל הגדולה של ואנגארד (VWEHX) לביצועי אג"ח ממשלתי אמריקני (Treasury) ל-5 שנים על פני תקופה של 20 שנה, מיולי 1994 ליוני 2014. הממצאים מעניינים: אג"ח הזבל השיגו תשואה שנתית ממוצעת של 7.1% לשנה, בעוד שהאג"ח הממשלתי השיגו 5.7% לשנה בלבד. יחד עם זאת, סטיית התקן של אג"ח הזבל הייתה 6.1%, לעומת 4.3% בלבד באג"ח האיכותי יותר. כשמשווים תיקי השקעות עם חשיפה לאג"ח זבל לתיקי השקעות המורכבים ממניות ואג"ח איכותי בלבד, ניתן לראות שיחס השארפ (המודד תשואה בהתאמה לסיכון) יורד ככל שהחשיפה לאג"ח זבל עולה. במילים אחרות, התיק נעשה פחות יעיל במונחים של… קרא עוד »
תודה!
בגרף הישראלי ברור שאג"ח זבל לא נותן כלום (לעומת ממשלתי) כדי לפצות על הסיכון העודף.
כדי להבין את המצב בדוגמא האמריקאית שציינת, צריך להשוות ל-S&P500 בתקופה הזו שבחיפוש מהיר נראה שהניב כ-9-10% לשנה אך עם סטיית תקן של כ-15%. לפי החישוב שלי בתנאים אלו אג"ח הזבל דווקא הניבו תשואה עודפת לרמת הסיכון שלהם (נניח, תיק של 100% אג"ח זבל נתן תשואה יותר גבוהה מ-25% מניות + 75% אג"ח ממשלתי אך בסטיית תקן נמוכה יותר (כנראה, צריך לראות קורלציות שאין ברשותי כדי להיות בטוח)).
תחלופה מעניינת לאג"ח זבל היא הלוואת המונים. הלואה בפלטפורמות eloan מאפשר פיזור בין לווים בדירוגים שונים ובשיטות של עד 8%…קצת דומה ל אגח זבל.
אם מגדירים אג"ח זבל כבעל תשואה דו-ספרתית אז אילון לא שם, מצד שני הוא לא סולידי. אם מחלקים על הרבה מאוד הלוואות סטיית התקן (סיכון) יורדת משמעותית (אני מניח שאין קורלציה בין חדלות פירעון של לווים שונים, לא בטוח שזה נכון – למשל במקרה של מיתון ופיטורים המוניים). התשואה היא 5-6% (מי שמחלק להרבה הלוואות לא יכול לבחור רק הלוואות עם תשואה גבוה).
אילון הוא ללא ספק תחלופה למשהו, אבל אני עדיין מנסה להבין למה (-:
אכן, אכן. אגח זבל זה לא לאנשים מהיישוב. אני בדיוק מתחבט מה לעשות בחלק הסולידי בתיק. במקור התיק הושקע 50% מניות (פיזור עולמי) 50% אג"ח ממשלתי מקומי. סולידי. יש יאמרו אפילו שמרני. מקבל. החלק המנייתי בתעודות סל לא מקומיות. האג"ח הממשלתי באחזקה ישירה. נראה לי יותר נכון להשקיע אגח ממשלתי באחזקה ישירה בימים אלו. אמנם מי יודע מה צופן העתיד וגו, אבל הפוטנציאל לרווחי הון קטן, וקרן שלא מחזיקה עד הפידיון יכולה בסבירות גבוהה להפסיד כסף בטווח של שנים לא מעטות. חיסרון עיקרי- מס על הקופון- מנסה לקנות אגחים עם קופון נמוך ככל האפשר. וכך אני מוצא את עצמי משקיע… קרא עוד »
היי דניאל , עד שיגיע מישהו מהפורום הנבון אנסה את כוחי אבל אל תצפה לגדולות ונצורות.. השאלה באמת מאתגרת וגם אני אשמח לרעיונות והארות. הנה 2 הגרוש שלי: 1.)בהעדר ריבית ריאלית ראויה כל השקעה עצמית מול צריכה עתידית כדאית יותר : א.) השקעה בתחביבים נוספים שיכולים להביא הכנסה. ב.) השקעה נוספת והגדלה של גן הירק האישי כולל שתילת עצי פרי למי שיש את האפשרות. ג.) לשקול כלכליות החלפת מוצרי חשמל מתיישנים שעומדים לגמור את חייהם ומבזבזי חשמל בחדשים. ד.) לשקול השקעה במערכות מיחזור ביתיות למי שרלוונטי. 2.) בהמשך לפוסט הקודם לא הוצאתי את הפיצויים מהעבודה האחרונה והשקעתי באינדקס מנייתי כהרגלי… קרא עוד »
תודה גיא,
לגבי פנסיה- בשלב זה אני מעדיף להשאיר הפנסיה בקרן פנסיה רגילה, האג"ח המיועדות נראות לי פיצוי יותר מהולם על דמי הניהול (2%, 0.2%) ועל חוסר השליטה בהשקעות. אני יודע שאני במיעוט בפורום.
עם זאת, מכיוון שאני סקפטי שאקבל בכלל משהו מהפנסיה שלי עוד אי אילו עשורים (אשמח להיות מופתע) אין לי כוונה להכניס לשם עוד כסף באופן רצוני.
מכיר את הבלוג של נדב. אכן מעולה. גם שם יש איזה גיא בתגובות. כנראה זה ממאפייני בלוגים טובים. תוכל לשלוח את רשימת הבלוגים המועדפים עליך?
שבת שלום, צום קל,
דניאל
לגבי פנסיה- יש קצת הגזמה והיסטריה עם הסקפטיות לדעתי (יש לציין שהסקפטיות היא זרם פילוסופי חביב עלי). ראשית טיעוני הפירמידה נראים פחות רלוונטים כרגע לגבי ישראל מאחר ושיעורי הילודה במגמת עליה שהחלה לפני עשור וחצי, שניים. אני לא דמוגרף או עתידן אבל יש מגמת עליה של כשנתיים באורח החיים כל עשור כך שגם אם אתה בן 21 והמגמה תימשך(בכלל לא בטוח) היום יש לך עוד חמישה עשורים להגיע לגיל הפנסיה שיהיה לפחות 70 בעתיד רחוק זה. אורח החיים הצפוי לגבר בישראל היום הוא 80-81 שנה, לנשים הוא 83-84 אם אני זוכר נכון. —————————————————————————————— אגב, יודע למה גברים חיים פחות מנשותיהם?… קרא עוד »
איזה תשובות מושקעות אני מקבל… ועוד בשבת, מילא מהעבודה… אז ככה: 1. לגבי פנסיה, הדאגה העיקרית שלי אינה הפירמידה. קודם כל, כל הבטחה ל"שלם-עכשיו-ומבטיחים-לך-שעוד-40-שנה…השלם-את -החסר" מעוררת בי סקפטיות אינהרנטית. אני לא חושב שהעולם עד כדי כך מאורגן. וזה לפני שהתחלנו לדבר על פירמידות, מעילות, ביטחון, אינפלציה, פיאט ועוד אלף ואחד דברים. ספציפית במדינה שקיומה עוד 40 שנה לא כ"כ ברור לי. אולי כדור הבדולח שלך צלול יותר משלי :-). ושלישית, מה שלא אצלי אני לא מאמין. זה לא שאני מאמין שלא- אני פשוט לא בונה על זה. נקבל- יופי, לא נסרב. אבל זה לא יכול להיות בסיס שבונים עליו. קיבלתי… קרא עוד »
דניאל , זה לא שאתה לא ראוי לתשובות מושקעות בשבת כמו שנהנתי אתמול בשבת מביקור של החלק המשמעמם של המשפחה. עכשיו אני בעבודה אז זה גם בסדר. אם כבר מדברים על עבודה אני מקווה שאתה לא עובד באחת העבודות שמבקשים ממך תדיר לייצר אבקת חשמל. אצלי הבקשה לייצור תמיד מגיעה באיזה שהוא שלב ואז שולחים אותך למר פופטיץ להסברים והוא תמיד כועס/לא מבין על מה הוא מדבר/לא רוצה לשתף פעולה מטעמי ג'וב סקיוריטי. כשאתה חוזר ומסביר זאת לממונה הוא תמיד מדבר על אקטיביזם ניהולי או פרו-אקטיביות. לך תסביר לו שאתה פרו-פאסיבי ויש לך פה בצד כדור שלג של פאק-יו-מאני שיתמוך… קרא עוד »
דניאל , הנה נוסחא שתעזור לך להתמיד להנות לשנים מהעבודה או לפחות לא להסתבך.
Я – начальник, ты – дурак.
Ты – начальник, я – дурак!
סולידית-בדקתי בגוגל טרנסלייט – זה בסדר זה לא קללה.
ראש = בוס.
מה עם השקעה לפי תיקון 190?
כרגיל כתיבה מעולה.
מעניין מאוד תודה רבה
סקירה מקיפה ומעניינת.
חסרה לי רק ההתייחסות שלך לאג"ח לא מדורג. יש לא מעט אגרות חוב לא מדורגות שלפי מיטב הבנתי אינן אג"ח זבל, כמו למשל אג"ח של חלל תקשורת, דלק אנרגיה, מליבו, ביטוח ישיר וכו'.
יש טעות קטנה בדירוג D, הסיכון לאי-עמידה בהתחייבויות, צריך להיות "וודאי" במקום "קלוש"
ליד חדלות פרעון
בנוגע לשיקולים נגד השקעה באג"ח לא מדורג. מבחינת מיסוי אם נחשפים דרך קרן או תעודת סל אז אין תשלום מס על הריבית ודוחים את המס למימוש הנכס כמו בתעודת סל עוקבת מדד. בנוגע ל"סיכון פדיון מוקדם" במקרה של אג"ח זבל זה סיכון שכמעט לא רלוונטי, האגרות האלו נסחרות בתשואה גבוהה הם בדרך כלל במחיר נמוך מהותית מול הפארי, התנאים שבהם חברות יכולות לבצע פדיון מוקדם הם תמיד מעל הפארי ובדרך כלל גם עם קנס כלשהו של פדיון מוקדם. במקרה כזה האג"ח כבר לא אג"ח זבל ונסחרת מהותית מעל הפארי כך שהמשקיע קיבל כבר תשואה גבוהה, אומנם לא עד סוף חיי… קרא עוד »
פוסט מעניין,אך לדעתי היה מקום להתייחס גם לאגרות חוב קונצרניות שלא מוגדרות כאג"ח זבל כמו שציינת לגבי קרנות ריט,או אג"ח קונצרניות שנעות בין סיכון a ל BBB נניח ולשמוע מה דעתך לגביהם כתחליף להשקעה במניות.
את דעתי על אג"ח קונצרניות אפשר לקרוא כאן
"הסיבה שלאג"ח זבל יש תשואה גבוהה כל כך היא מפני שלגוף שהנפיק אותו אין כל ברירה אחרת: הוא מוכרח לגייס כספים, והדרך היחידה שלו לפתות משקיעים…" לא מדויק. רוב האגרות עם תשואה גבוהה לפדיון לא הונפקו עם ריבית נקובה גבוהה. רוב האגרות האלה הונפקו כאשר סיכון המנפיק היה נמוך ולכן הריבית הנקובה היתה נמוכה. מי שקנה בהנפקה או לפני שהמנפיק נקלע לבעיה, לא נהנה כלל מתשואה גבוהה. במקרה הטוב, אם לא תהיה "תספורת", הוא יקבל רק את התשואה הנמוכה בה קנה את האגרת. הדוגמה הטובה ביותר היא אג"ח "אידיבי אחזקות" אשר הונפקו עם ריבית נקובה נמוכה יחסית של 5% כי… קרא עוד »
מסכים עם כל מילה. את עושה עבודה מדהימה. אין ספק. ברצוני להבהיר משהו שאני לא בטוח שהדגשת מספיק והוא לא מובן מספיק מהטקסט. כאשר קונים אג״ח מדינה ל-10 שנים, והתשואה היא 2.13% , זה אומר שאם תחזיק את האג״ח 10 שנים והכל יהיה בסדר תקבל תשואה של 2.13%. אבל למשקיע הסולידי, זה לא המצב. המשקיע למעשה מגלגל את האג״ח כל הזמן, אם באמצעות קרן נאמנות מחקה, תעודת סל או בעצמו, כך שהוא שומר על מרחק לפקיעה פחות או יותר קבוע. הוא לא באמת יושב עם האג״ח הזה 10 שנים, שכן אחרי 5 שנים, זה כבר אג״ח 5 שנים. בהתאם לכך,… קרא עוד »
הפוסט חשוב מאד, תודה.
מסכימה שיש קשר בהתנהגות מניות ואג"ח קונצרני.
הנה עוד סיבה לנסות להשיג תשואה יותר טובה מהתיק.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4595615,00.html
בועז, לדעתי אתה טועה, שם הבלוג "הסולידית" הוא שם מאד ממצה של התכנים; אני יכולה לומר לך, שמאז שהתוודעתי לבלוג של הסולידית, ואני הולכת בעקבות התיאוריה שלה, הכפלתי את מה שהשקעתי מאז שאני בונה את תיק ההשקעות שלי לפי אותה תיאוריה לא מדובר רק בכסף; מדובר באורח חיים סולידי, שאמנם לא הייתי חסרה בו, מטבעי אין לי דרישות חומריות במיוחד, ואין לי ציפיות גדולות, אבל נפתח בפני עולם ומלואו, שאני מעבירה אותו הלאה, לאנשים שאני מכירה ובמיוחד אנשים שאני אוהבת.
נסה לקרוא את החומר באופן יסודי ותראה שאתה נמצא בעולם אחר, טוב יותר ומספק יותר.
פוסט מצוין! הסברת מאוד יפה את עיקרון האג"חים למי שלא מבין.
דרך אגב (לא קשור לפוסט הזה) – בטח כבר ביקשו את זה לפניי, אבל אני מאוד אשמח לשמוע את עמדתך בנושא של טיפוח קשרים חברתיים במינימום עלויות. כלומר איך לחסוך את הכסף שהדברים האלה בד"כ עולים בלי שזה יגרור ניתוק קשרים עם האנשים היקרים לנו.
תודה! 🙂
"אם אתם מאוכזבים מהתשואה הנמוכה של הפלח דל-הסיכון בתיק שלכם או של אגרות החוב הממשלתיות הכלולות בו" – איך אפשר לא להיות מרוצים השנה?? כל הפלחים עלו…
*אין לי סחורות (זהב)
**ואין לי ביט-קוין תודה לאל.
דווקא אצלי אג"ח קונצרני זהוא החלק החזק שמניב רווחי הון בשונה ממניות
קונה בהנפקה ורק מדורגות AA ומעלה מחזיק תקופה עד לשער 106
ואז זורק בנתיים עובד טוב
בהצלחה !
לא הבנתי למה כוונתך, לגבי שער 106, האם לשער של + 106 על מחיר הקנייה, או 106% תשואה
המבין יבין
בהצלחה !
לא רק שיש עובדים שהבוס\ית מתעמרים בהם, יש עובדים שמתעמרים במנהל\בוס שלהם, וגם מגייסים לכך את שאר העובדים, מצד שני יש שהעובדים מתעמרים באחד מהעובדים, כדי כך שגם מחרימים אותו' או שנקרא להם שורדנים, כדי לשרוד משתפים פעולה בהצקות וחרמות כלפי עובד זה או אחר. במקרה הראשון, תמיד קיימת אפשרות לעזוב מקום עבודה כזה, במקרה השני זאת בעייה שממש אין לה פיתרון, על כל פנים לא פיתרון משמעותי, ויש גם עובדים חתרניים החושקים בתפקידו של עובד אחר, או הממונה הגבוה מעליהם, ועושים לו את המוות, עד שמצליחים להבריח אותו. כך שמוסר העבודה בארצנו ממש לא גבוה, ויש הרבה מקום לשנות… קרא עוד »
פאטיה, זה נכון. גם בכלא ( לא מניסיון) העונש הוא לא הסוהרים אלא האסירים האחרים ומצד השני הבידוד. באותו נושא, מניסיון הרבה יותר קל ופשוט לעבוד מאשר להיראות עובד. בדרך כלל במהלך העבודה אדם נמצא ב"זון", הוא "זורם" הזמן עובר ורחמנא לצלן הוא עשוי אפילו להינות. מוסר עבודה גבוה יעזור במשימת ייצור אבקת חשמל כמו שפול גאז בניוטרל יזיז את האוטו. על כן , נוסף לרעות שציינת בתחום יחסי האנוש אחת הרעות במקומותינו הוא הפארטץ , חוסר הרצון/יכולת לרדת לפרטים להגדיר ,לתכנן ולהסביר כמו שצריך. טוב, היום אילו לא צרות שלי אלא של אנשים אחרים. שמעתי שיש איזה בלוג שמציע… קרא עוד »
הרי הרחבה בנושא שהגיעה ממקורות יודעי דבר :
1. הנהלת הכלא מתעלמת מאלימות בין האסירים כי זה הדבר היחיד שהופך את הכלא לעונש, אחרת כל הומלס היה מעדיף מיטה, מקלחת ושלוש ארוחות בחינם רק לא להיזרק לרחוב.
2. מי שכבר נמצא בכלא וממשיך לעשות בעיות, לאן ישלחו אותו? לכלא? הרי הוא כבר בכלא. אז שולחים אותו לצינוק ואחרי כמה ימים שהוא מתבשל במיץ של עצמו הוא מוכן לעשות הכל ובלבד שיוציאו אותו.
הכל מגולם במחיר.
ככל שנכס מסוכן יותר המשקיעים בו דורשים תשואה גבוהה יותר ולהפך. שום אג"ח או מנייה לא מיוחדים בנושא הזה. בשביל להיות עיקביים עם תאוריית השוק היעיל צריך להחזיק את כל הניירות הקיימים.
בוקר טוב אורן, מה נסגר? חשבתי שסגרנו וכולם כבר הבינו מזמן ש ———————————————————————————————————– [סולידית] –> (*) חשוב להבין: אין מדובר ב[תאוריה], אלא ב[השערה]: "הסבר אפשרי כלשהו לתופעה בטבע או בחברה שטרם ניתן לה אישוש מספק". ככזו, [היפותזת] השוק היעיל אינה שואפת לדיוק מופתי. ———————————————————————————————————– ———————————————————————————————————– המדע שואף להסביר את המציאות בצורה מקיפה, מדויקת ועקבית. מכאן בא צורך בגיבוש תאוריות ברות הפרכה, חסרות סתירות פנימיות ושאינן סותרות זו את זו. בניגוד לתפיסה הרווחת בעיקר בקרב לא-מדענים, במדע אין [[הוכחה|הוכחות], אלא אישושים והפרכות[1]. ———————————————————————————————————– מאחר ומדובר בהשערה ולא תיאוריה ברת הפרכה אנחנו כנראה עדיין נמצאים בממלכת המיסטיקה. ———————————————————————————————————– ההתעקשות על דיוק מופתי… קרא עוד »
גיא, יפה דיברת, תיאוריה כל עוד אינה מופרכת היא ברת תוקף, בחינה מדעית היא, כל תיאוריה חדשה מחליפה את הקודמת לה, עד אשר הבאה לא הופרכה היא שרירה וקיימת, כך המדעים בונים לבנים זה על גבי זה, להוציא את המטאפיזיקה שהיא בבחינת תיאוריה שלא ניתן לאשש או להפריך ואכן היא נוטה אל המיסטיקה.
תודה פאטיה,
אחזור על טענתי פעם נוספת שממולץ במקרים אילו להשתמש ב[תערו של אוקאם] (לגגל). –>
——————————————————————————————————
"כאשר קיימים הסברים שונים לאותה תופעה יש לבחור בהסבר הפשוט ביותר, אשר מערב את המספר המועט ביותר של מושגים וחוקים."
——————————————————————————————————
לי פאסביות במקרה זה נראית עדיפה על אקטיביות.
——————————————————————————————————
למשקיעים שלא מתכוונים להפוך את הנושא למקצוע(*) עדיף לאמץ גישה זאת
מכיוון שמי שמתעסק עם אוקאם בדרך כלל נחתך.
——————————————————————————————————
(*) גם למקצוענים שום דבר לא מובטח. יש כאן אלמנט/יסוד של אומנות/גאונות שכמעט אי אפשר\מאד קשה ללמד.
כמובן שעל מי שחושב/חושד/עצל מכדי לבדוק שהוא נעדר אלמנט זה
וחושב להעביר למקור חוץ את ניהול עניינים האלה, להודות שהמשימה לזהות תכונה זאת אצל מנהלים אחרים
תקשה לא פחות.
גם אם משימתו צלחה והוא זיהה מנהל/ת כזה/זאת הוא עדיין יצטרך כדור הבדולח שבשביל לדעת
מה ואיפה יהיו אינטרסיו של מנהל זה בעתיד ( אולי הוא ימכור את הפרארי שלו וילך להיות נזיר?).
בערך באותו עניין –>
נזכרתי בסיפור/בדיחה –> מסופר שברז'נייב טייל יום אחד עם שומריו ודיבר קצת עם העם.
איזה גברת מבוגרת שאלה אותו : " החבר ברז'נייב , קומוניזם זה מדע או אידיאולוגיה?"
הוא ענה : " שאלה מעניינת , מה את חושבת?"
הגברת ענתה : "ובכן, נראה לי שזאת אידיאולוגיה , אם זה היה מדע היו מנסים את זה קודם על בעלי חיים".
יופי של תשובה.
לכן אם כבר יש נפילה, אז שתהיה מגובה נמוך, לעומת נפילה ממקום גבוה……
לגבי התער של אוקאם, לענין הבנת סוגיה מסוימת, ככל שהיא פשוטה יותר,כך הפרשנות שלה בהירה יותר. .
דורין היי, אני מאוד מעריך אותך ואת שיטת החיים שלך, כל הכבוד. שיטה כמו שלך הייתה מחייבת את החרדים לצאת לעבוד למשל. את עושה סוג של מחאה שקטה ואפקטיבית מאוד, כל הכבוד. שיטת חיים כמו שלך תחייב מחירים הוגנים בשוק, אחרת אף אחד פשוט לא יקנה. זה יצמצם את אפקט העושר של 2 האחוזים העליונים מול כל השאר שמקבלים 7-8 אלף ולא יכולים להתקדם. בכל זאת, אני חושב שאת מפספסת פה בזה שאת הולכת קצת מדי על מניות, השנים האלה הן השנים הכי טובות לשים על מניות וזה האפיק הכי חם. אני חושב שזו טעות להשקיע בזהב. יש לאיי בי… קרא עוד »
ההסבר הכי טוב שיצא לי לקרוא עד היום, שאפו
לאכול גחלים זה חלק מהאנטי שבירות? 🙂
תודה על הבלוג, אני לומדת ממנו המון בנושא השקעה, ונעזרת בו לשבור מיתוסים על חסכון אצל בני משפחה קרובים ואהובים. וגם הבן שלי (בן 12) עוקב. אז מה שאני כבר לא אצליח (לפרוש בגיל 30..), הוא מתכנן כבר מעכשו עם חסכונותיו הצנועים.
[…] חשיפה לאג”ח זבל אמריקני. הקרן עוקבת אחר מדד Markit iBoxx USD Liquid High Yield Capped Index, […]
בהינתן אג”ח ספציפי, איך אפשר לדעת אם הוא אג״ח זבל או לא?
רק ע״י חשד בריבית הגבוהה שהוא מניב?