בית » חיים פשוטים » 121 החפצים שלי

121 החפצים שלי

אני מינימליסטית.

המשמעות הפרקטית של האמירה הזו היא שתמיד אעדיף איכות על פני כמות.

אני מחשיבה פריט ל"איכותי" אם הוא רב-שימושי, עמיד לאורך זמן, ותורם באופן ישיר לאיכות החיים שלי מבלי שהוא גורר עלויות אחזקה חוזרות ונשנות. זה אומר גם שלא אהסס להוציא מאות ואף אלפי שקלים על מוצר מסוים אם אדע שהוא יחזיק למשך שנים ויותר.

ישנם מינימליסטים – בעיקר בלוגרים אמריקנים – שמפרשים את העניין הזה לקיצון. הם מציבים לעצמם שורה של אתגרים שרירותיים – כמו למשל, להחזיק בפחות מ-100 או 50 חפצים אישיים – ומתחרים ביניהם: מי שמחזיק במינימום חפצים – הוא המינימליסט הטוב מכולם.

טרנד מטופש.

אף שאני נהנית לחיות עם מעט דברים, "מינימליזם" לא נמדד בהכרח בכמות מספרית של חפצים, גם אם המספר עגול ויפה.

מדד טוב הרבה יותר, בעיני, הוא משקל החפצים והמקום שהם תופסים ביחס לחלל הפנוי. ככל שהפריט קל יותר וקומפקטי יותר, הוא צורך פחות נדל"ן יקר, קל יותר להעבירו ממקום למקום, והנזק הסביבתי שנגרם עקב ייצורו באופן כללי נמוך יותר.

מדד חשוב לא פחות הוא תדירות השימוש. אם קניתם משהו מבלי שהשתמשתם בו יותר מפעם-פעמיים בשנה, זרקתם כסף: פעם אחת עבור הקנייה, פעם שניה עבור ירידת הערך, ופעם שלישית עבור מקום האחסון.

בחישוב כולל, יש לי בסך הכל 121 חפצים. כאין וכאפס לעומת ליאו בבוטה (50 חפצים), תמי סטרובל (72 חפצים) או קולין רייט (51 חפצים) – ועדיין, אני מחשיבה עצמי כמינימליסטית לא פחות.

בחישוב הזה אינני כוללת פריטים מתכלים (מצרכי מזון, חומרי ניקוי ורחצה, תכשירים רפואיים וכו'),או רהיטים ומוצרי חשמל שבעל הבית שלי השאיר בדירה (מודם כבלים, 2 מזגנים, מקל אסלה, פלומבה, מקרר, שולחן קפה, שולחן אוכל + 4 כיסאות, בסיס מיטה, ספה, שולחן כתיבה, ארון קיר ופח אשפה).

חוץ מזה – הרי שהרשימה להלן כל רכושי בעולם. אה כן, ויש גם כמה מטבעות זהב אי שם 🙂

תמיד עלי (15 חפצים)

את הפרטים הבאים אני נושאת (או שהם נושאים אותי) על בסיס כמעט יומיומי, בווריאציות שונות

(1) אופניים מתוצרת Marin – כלי התחבורה שלי לכל דבר ועניין.
(2) שרשרת ומנעול לאופניים.
(3) תיק יד או לחלופין (4) תרמיל לפטופ נישא על הגב.
(5) לפטופ דל 12" עם מטען – חגג לאחרונה את יום הולדתו העשירי, מה שהופך אותו לבן 150 בשנות אדם
(6) אמזון קינדל – קורא ספרים אלקטרוני. גאדג'ט גאוני. מכרתי / תרמתי / מסרתי את כל הספרים ה"קשיחים", והיום יש לי ספריה עצומה במכשיר.
(7) טלפון נייד מסוג סמסונג S2 עם מטען
(8) ארנק סלימי אולטרא-דקיק עם 200 ש"ח במזומן, כרטיס אשראי, דרכון, תעודת זהות וכרטיס אדי
(9) מראה קטנה
(10) מחזיק מפתחות עם מפתח לדירה, לאופניים ולתיבת הדואר, אליו מחוברים:
(11) לדרמן מיקרה, ורוד עד העצם, כולל מספריים, 3 מברגים, סרגל, קוצץ ציפורניים, פצירה, פינצטה, סכין ופותחן
(12) פנס LED קטנטן של סטרימלייט, אף הוא ורוד עד העצם
(13) USB זיכרון 64 גיגה
(13) מחברת רעיונות, איורים ושרבוטים
(14) עט נובע
(15) אוזניות

בסלון ובחדר השינה (21 חפצים)

(16) מזרן כפול, קשיח כמו אבן
(17) שני סטי מצעים
(18) שמיכת צמר- טובה גם לטיולים
(19) כיסא מחשב
(20) זוג רמקולים וסאב וופר
(21) צעצוע פרווה לכלב
(22) רצועה לכלב עם התקן אוטומטי לאיסוף גללים
(23) קערת מזון לכלב
(24) תמונה ממוסגרת של רנה מגריט – "הבגידה" – אני לא חסידה גדולה של אמנות פלסטית, אבל זו פשוט קלאסיקה.
(25) ערכת כלי תפירה (כפתורים, חוט לבן, חוט שחור, סיכות)
(26) מטאטא
(27) מגב
(28) יעה
(29) פטיש צבת
(30) ערכת דיבלים, מסמרים, ווי תלייה, מברגים למקדחה
(31) מקדחה ללא כבל
(32) סרט מדידה
(33) Vise Grip – מעיין שילוב של פלייר ומפתח שוודי במכשיר אחד.
(34) משאבה לאופניים
(35) קלסר לתיוק מסמכים
(36) מגהץ אדים

המטבח שלי (12 חפצים)

(37) הבלנדר שלי – אחראי למאות שייקים, ממרחים, רטבים, ריבות, קינוחים, מרקים, מיצים ואף ארוחות שלמות. כותש תבלינים, קוצף ביצים, קוצץ ירקות.. מאוהבת בדבר הזה.
(38) מחבת – משמשת גם לרידוד בצק במקום מערוך
(39) קרש חיתוך עשוי מתכת
(40) סט צנצנות זכוכית – להכנה ואחסון של מגוון תבשילים ותכשירים. לעתים משמשות כתחליף לכוסות.
(41) סיר לחץ 8 ליטר – אחראי לרוב המזון שאני אוכלת. לג'ייקוב פיסקר יש פוסט נפלא שבו הוא מהלל את סיר הלחץ שלו. אני מזדהה!
(42) סיר בישול קטן
(43) כף הגשה – משמשת גם לערבוב
(44) סכין מטבח מסורית – תחליף לקולפן, פומפיה וכו'
(45) כלי הגשה (4 צלחות, 4 כוסות, 4 סטים של סכו"ם, 4 קערות מרק)
(46) 2 ספלי קפה
(47) קומקום חשמלי
(49) מגבת למטבח

האמבטיה שלי (8 חפצים)

(50) מגבת – הדבר השימושי המאסיבי ביותר שאפשר שיהיה לטרמפיסט הבין-כוכבי, והמבין יבין.
(51) מברשת שיניים
(52) מברשת לשיער
(53) כפכפי אצבע למקלחת ולים
(54) ערכת עזרה ראשונה – פדי גזה, פלסטרים, פולידין (חיטוי נגד זיהום), חוט דיג, תחבושת פרפר, איבופרופן (חום, כאב ודלקות), אקמול (חום), הידרוקורטיזון (עקיצות דבורים), אנטי-היסטמין (אלרגיות) ודוחה יתושים
(55) ערכת איפור – כוללת מייקאפ, מסקרה, קונסילר, סומק, ליפסטיק, 2 צלליות ומברשת
(56) מכשיר הסרת שיער
(57) מייבש שיער

ספורט, תחביבים וטיולים (14 חפצים)

(58) קסדה
(59) חליפת רכיבה
(60) ספיירדקו ליידיבאג – קטנה ואלגנטית, בעיקר לטיולים
(61) מיכל שתיה מפלסטיק
(62) ערכת שחמט מגנטית קטנה
(63) שק שינה
(64) מצית
(65) גזיה
(66) מצפן כיס
(67) מפה טופוגרפית – ישראל 1:50,000 קנ"מ
(68) אוהל טיולים לשניים (בערך 2.5 ק"ג)
(69) קטלבל 12 ק"ג – ורוד כמו המוות. תחליף שלם לחדר כושר במשקולת סובייטית אחת.
(70) שנורקל ווסנפירים – כנראה הפריט היחיד ברשימה הזו שלא השתמשתי בו ב-12 החודשים האחרונים. מישהו רוצה?
(71) חליפת אייקידו ומכנסי הקאמה

המלתחה שלי (51 חפצים)

הקורא אלכסיי שלח לי את המייל הבא:

"האם מינימליזם ואופנה יכולים לדור בכפיפה אחת? ואם כן, איך לדעתך ניתן לאזן ביניהם? אולי תספרי על מלתחתך או על שיקולייך בבחירת בגדים?"

טוב, הנושא הזה יכול היה להיות פוסט בפני עצמו.

יש לי היום 50 פרטי לבוש. זה נשמע הרבה – אבל זה אולי 10% ממה שהיה לי פעם.

בתקופה הגרועה שלי הייתי קונה כמעט באופן אימפולסיבי. חווית הקניה גרמה לי להנאה רבה יותר מהפריט עצמו – שברוב המקרים לא נלבש יותר מפעם אחת (אם בכלל). מזמן הבנתי שבגדים לא עושים אותי מאושרת.

אני חושבת שזו הסיבה שלרוב האנשים יש הרבה יותר מדי בגדים, נעליים ואביזרים שהם כלל לא לובשים.

המלתחה שלי עומדת היום היום בסימן ערך אחד: ורסטיליות. כל פריט הולך עם כל פריט אחר. חלפו עברו הימים שבהם קניתי פריט מסוים, ואז עוד טריליון פריטים ש"יתאימו" לו.

כך אני יכולה ליצור עשרות קומבינציות ולהיראות סביר עם מעט בגדים, בדרך כלל לפי אחת מהקומבינציות הבאות:

ג'ינס צמוד + סריג / חולצה דקה + סניקרס
ג'ינס צמוד + חולצה מכופתרת + מגפיים
ג'ינס צמוד + חולצת טי + ג'קט + נעלי עקב

אני יכולה להתארגן תוך 30 שניות בדיוק בלי לבכות מול ארון מפוצץ שאין לי מה ללבוש. יש לי יותר מקום פנוי. פחות כביסה. פחות שופינג. פחות עיסוק טורדני בהופעה שלי, בצו האופנה ובהשוואה לנשים אחרות.

מכיוון שאני לא צריכה לעבוד, אני נפגשת עם אנשים שונים כמעט כל יום – ומכאן שרק אני יודעת שאני "חורשת" על אותם בגדים. אף אחד אחר לא יודע, לא שם לב וגם אם כן – לא איכפת לי.

המלתחה שלי היום כוללת 40 פרטי לבוש, 5 זוגות נעליים ו-8 אקססוריז

(72) מכנסי ג'ינס, כהים, גזרת skinny, מתאימים לכל נעל שאפשר להעלות על הדעת
(73) מכנס ג'ינס משופשף, כחול בהיר, גזרת skinny
(74) מכנס ג'ינס סקיני צבעוני, ירוק בקבוק
(75) מכנס ג'ינס לבן, גזרת bootcut
(76) דגמ"ח חאקי, לטיולים
(77) מכנס מחויט, אפור
(78) מכנסי יוגה – סוג של פיג'מה / טריינינג אלגנטית שאפשר לצאת איתה מהבית בלי להרגיש "שלוכית"
(79) טייץ שחור לאימונים
(80) קרדיגן, ורוד פסטל
(81) סריג קשמיר, לבן
(82) סריג מכופתר, צבע אבן
(83) טופ תחרה, שחור, שרוול קצר
(84) טופ משי מכופתרת, לבן, בלי שרוולים
(85) חולצת T, שחורה, מפתח סירה, שרוול 3/4
(86) חולצת T קצרה,צווארון U אוף ווייט
(87) חולצת T קצרה, מודפסת, ירוק בקבוק
(88) חולצת בד מכופתרת, לבנה
(89) חולצת T לאימונים / יוגה
(90) גופיית ספגטי, שחורה
(91) גופיות "סבא" לבנה – משמשת גם כפיג'מה
(92) חצאית עיפרון מחויטת, אפורה
(93) חצאית מיני, שחורה
(94) שמלת קיץ (מעל הברך), לבנה עם הדפסים שחורים
(95) שמלה שחורה קטנה לאירועים – פריט חיוני בכל מלתחה נשית
(96) סווטצ'רט לבן עשוי פליז – לריצות ואימונים בחורף
(97) מעיל צמר ארוך, אפור כהה
(98) ג'קט עור (חום)
(99) ג'קט ג'ינס
(100) בלייזר מחויט, אפור
(101) מעיל חסין גשם עשוי גור-טקס (לטיולים)
(102) חזיות – 1 סטרפלס, 2 רגילות, 1 גוזיה
(103) גרביים – 4 זוגות שחורים, 4 זוגות לבנים, 2 זוגות גרביונים
(104)12 זוגות תחתונים
(105) בגד ים – 2 חלקים
(106) כפפות צמר
(107) כובע צמר לחורף
(108) כובע מצחיה לקיץ
(109) קונברס סניקרס שטוחות – אפור-לבן
(110) סנדלי עקב חומות
(111) נעליי ריצה ניו באלאנס, אפור לבן
(112) מגפי הליכה מעור של Lowa –  לטיולים
(113) מגפי זמש גבוהים (עד הברך), צבע קרמל
(114) חגורת עור
(115) משקפי שמש ריי-באן
(116) שרשרת אבני חן
(117) עגילי כסף
(118 טבעת כסף
(119) שעון יד – סייקו
(120) צעיף משי, ירוק בקבוק
(121) צעיף צמר, אפור בהיר

(*) הקישורים בפוסט זה הם קישורי אפילייט. 



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

64 תגובות

  1. אחד הפוסטים הכי אהובים עלי.
    שאלתי פעם ושוב אשאל, איך את חוקרת ומגיעה למוצרים בעלי האיכות הטובה ביותר? מהמזרון אופניים ועד הלדרמן הוורוד….

  2. Vise Grip בעברית = "פלייר פטנט"

  3. רציתי לשאול עוד משהו את דעתך בעניין תהליך השינוי. למרות השינוי המחשבתי והתודעתי עדיין לפעמים יש פריט שבוער בי לקנות. אני קונה אותו בדרכ כי אני מרגישה שאחרת זה כמו דיאטת כאסח או התנזרות. ושזה חלק מתהליך הגמילה. האם גם את הרגשת את זה והפטרות מכל שאר 500 הבגדים שהיו לך היווה לך אתגר מנטלי שארך זמן רב בזמנו.

    • יום אחד פשוט הפסקתי. אני לא מאמינה בשינוי מדורג או בייביסטפס.

    • תפרנייה

      אני אישית מעולם לא הייתי קניינית כפייתית, אבל בכל זאת מידי פעם (פעם בחצי שנה..) אני כן קונה משהו שאני זקוקה לו.
      כדי להימנע משיקול דעת שגוי והשפעה של מוכרות, אם שלושה ימים אחרי שאני מודדת את הפריט בחנות, אני עדיין חושבת עליו – רק אז קונה.
      עכשיו בעידן הסמארטפון גם אפשר להצטלם בתא המדידה, כך שאפשר להסתכל שוב בתמונה ולהחליט..

  4. טוב אז אולי זה ההבדל בין אדם אנליסטי לאינטואיטיבי.
    שמחה שהגבת לי 🙂

  5. למה הדרכון תמיד עלייך?..
    בקטע של מינימליזם נשי אופנתי הייתי רוצה לצאת חוצץ כנגד חולצות עם שרוול 3/4. זה לא לפה ולא לכאן.

    • באמת מיותר ללכת עם הדרכון.
      הייתי שומר את הכרטיס אדי והדרכון בבית. זה גם חוסך מקום, וגם חוסך כסף במקרה של גניבה/אובדן הארנק. מבוסס על עיקרון "לא כל הביצים בסל אחד"/diversification

      • נראה לי הגיוני לשים את כרטיס האדי בארנק. אם חלילה תמות – הרופא/שוטר שימצא אותו יוכל לזרז את תהליך תרומת האיברים, מה גם שהכרטיס הזה מונפק חינם ומהר למי שחתום עליו (איבדתי אותו 3 פעמים וכל פעם קיבלתי חדש בדואר בלי בעיות )

        דרכון לעומת זאת… קצת הסחפות… גם אם המדינה תלך פייפן יהיה לדורין יומיים לארוז את הפקעלך ולהוציא אותו מהמגירה.

        סתם חבל על הטירטור במקרה אובדן, לדעתי

    • לגבי הדרכון, כל דור שני לא ישאל.
      לחלופין, תפיסה והרגלים של חופש אמיתי שמאפשר לך במכל מקום ובכל מצב לחתוך לנתב"ג.

  6. רק צעצוע אחד לכלב?
    לכלב שלי יש כמה צעצועים, ואני מחביא חלק מהם במגירה. אחרי כמה זמן אני מחליף ביניהם, וזה כאילו הוא קיבל צעצוע חדש (הוא שכח שכבר היה לו אותו). קוקו ממש מבסוט מזה.

    ותחביב מומלץ לפורש הצעיר – גלישת SUP בימי הקיץ הרותחים
    לא צריך כישורים מיוחדים בשביל להצליח לעמוד על זה. אפשר להעביר על זה בכיף שעות בים מבלי להרגיש את החום. מי שרוצה יכול להשתזף במקביל. וזה אימון לכל הגוף (מרגישים ביום שאחרי).
    מאוד ממליץ ויש אפשרות להשכיר את זה במועדון הריף בהרצליה תמורת 80 ש"ח לשעה – לגמרי שווה את זה בשביל פעם בשבוע-שבועיים.

  7. תפרנייה

    סוף סוף פוסט שאני יכולה להזדהות איתו במאה אחוז..
    אמנם היום יש לי הרבה יותר פריטים ממך, אבל חלקם הם פשוט מכשירים שנועדו להקל לי על החיים
    (מדיח, מייבש, רומבה, מעבד מזון ואם היה מקפל כביסה בעולם הזה היה לי גם אותו).
    מה גם שאני חולקת את חיי עם בחור שהיה צרכן כפייתי עד שהכיר אותי, ויש לנו תינוק שלא מפסיק לקבל מתנות.

    אגב – את המטאטא והמגב שלך הייתי מחליפה במטאטא סיליקון משולב במגב (האיטלקי הכחול), עמיד יותר ומנקה טוב יותר – לפעם הבאה שתצטרכי להחליף אותם.

  8. למה להחזיק גם שק שנה וגם מזרן? זה נראה לי די בזבוז, אלא אם את משכירה אחד מהם בזמן שהוא לא בשימוש

  9. טוב. אחרי שבוע אני יכול לומר שמקלחת קרה –  קטן עלי.

    כלומר אם מישהו בבית מדליק בוילר – אז זה כמו תקציב בחירות – חבל לא לבזבז ת'כל.

    אחרת – מקלחת קרה ( אולי זה אפילו יותר קשה – כי יש ת'אלמנט של חוסר הודאות)

    יש עוד דברים שאמורים להפחיד? מתי מקבלים תג וסיכת מינימליסט?

    יש רק ת'עניין עם ה 121000 פריטים – אבל אין דאגה – אני מניח שאם אמשיך לדבר על

    המינימליזם בבית אקבל גט ואז אוכל רק לחלום להישאר עם 121 פריטים 🙂

    • כן, מקלחת קרה ללא ספק יעילה מהקפה הכי חזק בשוק. מתחיל לאמץ את הנוהג.

      דורין, "חוט דיג" ?!

  10. החזיות מיותרות : )

  11. Don't panic an bring a towel.

  12. הרגשתי ממש מציצן שקראתי את הפוסט הזה שורה שורה.
    כל הכבוד על הגילוי והפתיחות.

  13. מגבת אחת? (בלי פניקה!)
    בלוג מעניין. מטורף, אבל מעניין. 🙂

  14. בעניין הבגדים- אני משתמשת אולי ב 5% ממה שיש לי!
    הרבה נעליים שוכבות ללא מעש, ומעיל חדש שקניתי לפני מספר חודשים עוד עם הטיקט!

  15. פריכיהו

    לא הבנתי איך מקום האחסון של חפצים שלא משתמשים בהם עולה לי כסף? זה לא שאם אפנה את כל הג'אנק מהבית אוכל להשכיר את החלל שיתפנה לגמדים.

    דרך אגב לא לכלול פריטים שבעל הבית "השאיר בדירה" אם את משתמשת בהם זו קצת התחמקות, לא? אם לא היו בדירה מקרר, תנור, שולחן ומברשת לאסלה סביר להניח שהיית נאלצת לקנות אותם בעצמך אז מה זה משנה מאיפה הגיעו.

    • תפרנייה

      אחסון של חפצים רבים דורש מקומות אחסון (ארונות, ארגזים) שאו שצריך לקנות, או שללא שימוש ניתן למכור.
      כשמדובר במשפחה – אז ללא חפצים מיותרים בד"כ אפשר להסתפק בדירה קטנה הרבה יותר.

      • פריכיהו

        אבל זה נכון רק בכיוון אחד, ובהנחה שבאמת קונים דירה יותר גדולה/עוד ארונות וארגזים כדי לאחסן את כל זה. אם כבר יש לי דירה קטנה וארונות/ארגזים, להיפטר מהחפצים המיותרים לא ייתן לי שום דבר (מבחינה כספית לפחות). אני לא רואה אנשים עומדים בתור לקנות ארונות בני 20 שנה, את הבוידעם שלי או ארגזי אחסון משומשים של איקאה.

        • תפרנייה

          תתפלא.. אנשים קונים הכל.
          היום יש כמה פלטפורמות חמודות להחלפות או למסחר במטבעות וירטואליים.
          אני מכרתי/החלפתי כמויות של חפצים חסרי שימוש שירשתי או ליקטתי לאורך השנים בתמורה לכמה טיפולי שיאצו והמון המון ציוד לתינוקות שהיה מאוד נחוץ לי (ביגוד, לול, כיסא אוכל, עגלה, סלקל).
          ההורה המצוי בד"כ מוציא אלפים או עשרות אלפים על התינוק שלו..

          • פריכיהו

            אין לי בעיה למסור/להחליף דברים, אבל גם אם אמצא פראייר שמוכן לשלם לי על פינוי ערימת קרשים מתפוררים/פסולת בניין (כי ככה ייראו הארונות/בוידעם שלי אחרי שיוציאו אותם), זה לא ירגיש לי נכון מבחינה מוסרית לקבל כסף עליהם…

          • תפרנייה

            פריכיהו, לקחת את זה קצת להקצנה.. אף אחד לא מצפה ממך לפרק בועיידם או חדר בנוי, אבל אם ארונות הקיר שלך מלאים חפצים לא נחוצים, ומיכלי אכסון סקסיים מאיקאה – אותם בהחלט אתה יכול למכור/להחליף תמורת חפצים/מזון/שירותים שאתה צריך וכך לא תצטרך להוציא עליהם כסף.

            למשל – להיפטר מהסרוויס המכוער שסבתא נתנה לך במתנה כשעברת בפעם הראשונה לדירה משלך, או מערימות הספרים שקראת פעם אחת ולא תקרא שנית, או כל אותם בגדים שלא יעלו עלייך עוד לעולם, או הנעליים שקיבלת במתנה מדוד שלך, אבל הן לא נוחות..

            אלא אם כן אין לך בכלל חפצים כאלה, ואתה בעצמם מינימיליסט ולא ידעת.

            ותסתכל על המשפחה הממוצעת ועל הדירה הממוצעת שקונה דירת 4-5 חדרים עם חדר ארונות ומחסן..
            מיותר לחלוטין. סתם עוד מטרז' לשלם עליו לקבלן, ואז ארנונה כל החיים.

          • שלום תפרנייה. אשמח אם תצייני חלק מהפלטפורמות החמודות שציינת ותחסכי לי זמן לגלות בעצמי. בהן אוכל להחליף או למכור חלק מ 121000 הפריטים שברשותי. תודה.

          • פריכיהו

            להיפטר מהסרוויס של סבתא?!?? אבל יש לו ערך רגשי! P-;
            זה לא שאנשים קונים דירות גדולות *כדי* שיוכלו למלא אותם בחפצים מיותרים, פשוט אנשים אוהבים לקנות דירות גדולות ואז למלא בחפצים כל חלל שיש להם. זה כמו שפעם היה לנו מקרר קטן שתמיד היה מלא עד אפס מקום, אז החלפנו אותו למקרר גדול יותר – ועכשיו גם הוא מלא עד אפס מקום. יש מין חוק טבע שכזה שחללים פנויים מתמלאים.

          • פריכיהו- לחוק הזה יש שם: ״אפקט המאפרה״

  16. יש ערך לחפצים שימושיים שמשרתים צרכים אמיתיים, במיוחד כשמדובר על מגורים בדירה שכורה. אחרת המשמעות היא להוביל ולשנע כל פעם יותר חפצים אם קונים ריהוט חדש מה שמייקר את כל העסק. אני מניחה שדירה מרוהטת ולו באופן בסיסי זה גם חוסך תיקונים או שבעל הדירה לפחות נוטל חלק בהשתתפות בתיקון, אז גם לזה יש משקל כלכלי. חיים עם פחות זה גם אומר לאחסן, למיין, לתחזק לנקות וכו' פחות.

  17. בכלל לא ידעתי שיש לך טלפון. את כל הזמן כותבת נגד סלולארי, ואיך שעדיף להחזיק רק קו ביתי ולהודיע לאן הלכת…

  18. היי דורין, את בטח מודעת לכך, אבל אעדכן בכל אופן – לפני כחצי שעה התפרסמה כתבה מפרגנת בגלובס על הבלוג שלך. אני מניחה שהדבר יעלה משמעותית את מספר הקוראים בקרוב, מצפה לעוד הרבה מגיבים 🙂 כל הכבוד

  19. היי סולידית, דבר אחד שבלט במיוחד הוא שהבית שלך אינו ערוך לאירוח בשום צורה – עם שתי כוסות קפה וסט של 4 מערכות אכילה יש גבול מאוד תחתון לכמות האנשים שאת יכולה לשרת (אלא אם כן את משתמשת בחד-פעמי, אבל כל מוצר חד פעמי או אינהרנטית "לא איכותי").

    מה שמביא אותי לשאלה אחרת – האם נכון יהיה לומר שאת עושה ויתורים גם בחיי החברה לטובת העצמאות הכלכלית? למשל מתנות יומולדת למשפחה/חברים, זוג חברים שחיים בחיפה ואתם לא תסעו לבקרם מטעמי דלק/אכילה בחוץ וכו'.

  20. שלום דורין,
    חבר פייסבוק שיתף בבלוג שלך, מה שגרר דיונים סוערים ומעניינים, וגרם לי לקרוא את הפוסטים שלך.
    חייבת להגיב ולומר, שאורח החיים שלך נראה לי סגפני, קשה, ואינו מתאים לרוב האוכלוסייה.
    אקדים ואומר, שאני לא בזבזנית, ונגד בזבזנות יתר. גם בעיני בגדים, או חפצים באופו כללי, אינם מסבים אושר. לימודים מעניינים לעומת זאת, בילוי חברתי, הופעה טובה של אמן אהוד וכיו"ב דווקא כן. ומה לעשות, אלה עולים כסף. אני מתנגדת בתוקף לאימרה שלך, בדוגמה של ליהי, שבניגוד לאחרים היא "לא בזבזה כסף על טיול גדול אחרי הצבא". אני מניחה שכמו ליהי, את לא עשית טיול שכזה. ובכן, קבלי דעה מוצקה ממישהי שכן עשתה (ומאז מקפידה אחת לשנה לטייל חודש בעולם, רק בהודו לבדה הייתי 3 פעמים): איך אפשר לקרוא לטיול בעולם, על כל מה שהוא מציע, בזבוז?? כמו שכתבו כאן לפניי, את החוויות, ההרפתקאות, הנופים, המראות, התרבות, וגם הלמידה והאנשים שהכרתי במהלך הטיולים – שום דבר לא יוכל להחליף, ולשמחתי יש לי מזכרות בצורת תמונות שהקפדתי לפתח ולהכניס לאלבום, וכן, זה גם עלה לי כסף. גם את התחושות שהותירו בי הופעות, סרטים, הצגות ואפילו ארוחה טובה במסעדה יהיה קשה להמיר למזומנים.

    אני חיה בתל אביב עם בן זוגי למרות יוקר המחייה, כי שם אני מרגישה קרובה לכל מה שאני צריכה ורוצה, כולל לחברים. עם זאת, מצאתי דירה במחיר שפוי, והיה לי ברור שלא אכניס את עצמי להוצאות שהן מעבר ליכולתי הכלכלית. אני כן משתדלת לא לקנות מזון בסופרים יקרים ולחפש מבצעים, אבל לא אבנה תפריט רק לפי מה שבמבצע, זה נראה לי בדיוק ההפך מחופש. יש לי אמנם טלוויזיה, אבל אני מוגבלת לחמישה ערוצים באמצעות ממיר ה-DTT, מבחירה, כי ממילא אני צופה בה רק כשעתיים בשבוע, באופן ממוקד ובתכניות ספציפיות אהובות עלי, שבשופ אופ לא מנוונות לי את המוח, אלא מספקות מעט הנאה ואסקפיזם.
    אני לא מתקלחת במים קרים, כי אני חושבת שמעטים האנשים שבאמת אוהבים את זה. תבדילי בין להתרגל לכזה דבר לבין לאהוב את זה.
    הדוגמאות עוד ארוכות, כמובן, אבל הכי חשוב- אני לא עובדת 10 שעות ביממה כדי לשרוד. אני עובדת הרבה פחות מזה בתור עצמאית, נהנת מתכנון הזמן שלי, קובעת לעצמי זמן פנוי, ונהנת מהחיים. אני מקפידה לטייל בארץ ובעולם (טיסה לחו"ל זה מאסט בעיני לפחות פעם בשנה, ולא, השופינג לא מעניין אותי שם אלא החוויות, הנופים, התרבות והאנשים), לאכול במסעדות טובות מדי פעם, כי מצטערת, לא מכירה הרבה אנשים שאוכל בשבילם זה רק דלק, לפנק את עצמי בבגדים אחת לתקופה כדי להתחדש, ולא כי אני צריכה (ויחסית לנשים אני ממש קונה מעט), ובאופן כללי להינות מהחיים.
    לא מעניין אותי להיות מליונרית- כלומר ברור שהייתי שמחה, אבל זו לא תכלית החיים וודאי שהמחיר שאת מתארת לא שווה זאת, עבורי לפחות. כן מעניין אותי לחיות חיים שמחים ומלאים, ולא, הם לא מושתתים על תרבות הצריכה, למרות החברה המערבית והקפיטליסטית שאנחנו חיים בה. בסופו של דבר, קלישאתי ככל שזה ישמע, בעת זקנה כשתביטי לאחור תזכרי את האירועים, את החוויות, את האנשים הקרובים שהקיפו אותך, את הטיולים ואת כל מה שצברת בלב וברגש, ולא את הממון שצברת ואת כל מה שלא עשית. זה לא נשמע לי חיים, מצטערת, זה לחסוך כל הדרך אל הדיכאון.

    • 1. הבלוג הזה אינו מיסיון. הוא מתאר את סגנון החיים שלי. מעולם לא טענתי שאורח החיים הזה מתאים לכל אחד. רוב העכברים ימשיכו לעבוד ולצרוך עד יום מותם, פשוט כי זה נוח, וכל אופציה אחרת היא, כדבריך, "סגפנית", "קשה" וכן הלאה.
      2. טיולים בחו"ל לא מעניינים אותי. יתכן שיש לי פה הטיה די ברורה למדינות המערב – ביקרתי ביותר מעשר כאלה במהלך חיי, ומה אגיד לך, הרוב זה More of the same. הנקודה היא שכדי לבדר את עצמי, אני לא מרגישה צורך לשלם לאחרים.
      3. נשמע על פניו שיש ביננו הבדל אישיותי – את נשמעת כמו טיפוס יחצית מוחצן, שנהנה ללקט חוויות ולנצור אותן, בעוד שאני מופנמת הרבה יותר – ומעדיפה להשקיע את זמני בפיתוח עצמי.

      • נראה לי שלהגיד על עצמך שאת מופנמת כבר לא ממש תופס, אחרי שאם רצית או לא כבר חלקים לא קטנים מהרשת בארץ מכירים אותך בזכות הבלוג הזה ומשם הדרך לחטטנות בחייך האישיים כמו כל "סלב" במדינה קצרה.

        • כן, זו בהחלט סוגיה בעייתית עבורי. היא בטוח לא תגרום לי לצאת לפאבים ולערבי קריוקי, אם זו כוונתך

          • לא, לא התכוונתי שאת נהפכת לכוכבת ריאליטי שמוזמנת להשקות.
            אבל לא ברור איך בחורה מופנמת כמוך חיה עם העובדה שהשם שלה מתחיל להופיע בעוד ועוד פורומים, דיונים ומקומות ברשת שעל רובם היא אפילו לא יודעת כנראה (הנה , חן מכמה תגובות למעלה הגיעה לכאן כי כיכבת בדיון בפייסבוק שלה ).
            וזה עוד החלק הקל, לא חסרים כנראה "עכברים" כמו שאת קוראת להם שעלולים להטריד אותך בצורות קצת פחות סיפמטיות מרק טוקבקים בגלובס.

        • ג'וליאן מופנמות לא בהכרח קשורה לחוסר בביטחון העצמי, בן אדם יכול להיות מופנם אבל אם ביטחון עצמי.

          אני מציע שתקרא את זהתהיה מודע לטבע שלך ואל תיקח דברים באופן אישי

  21. כל פריט כזה לא שורד לנצח (או מתאים לכל דירה וכו…) ויש לו עלות החלפה. זה חלק בתקציב שלא רואים בהוצאה החודשית או השנתית אבל הוא אמיתי לגמרי ואני מתלבט בכמה לתקצב אותו. מעניין לשמוע מה ההערכה שלך לגבי עצמך דורין.

  22. מציעה לך גם שתהיה לך משרוקית כשאת יוצאת לטיולים, אין צורך להסביר למה..

  23. תפרנייה

    הבטחתי לגיא קצת טיפים לאיך נפטרים מהחפצים העודפים.

    דרך אחת היא פשוט למכור אותם בכסף.
    האתר יד 2 מאוד נוח למי שרוצה למכור מכשירי חשמל, ריהוט, שעונים ותכשיטים ממותגים אבל צריך להשקיע בהקפצת המודעות.

    בקבוצת הפייסבוק "פשפשוק" אפשר למכור פחות או יותר הכל (מכשירי חשמל, רהוט, בגדים חדשים, ענתיקות ועוד ועוד), וגם כאן צריך להשקיע בהקפצת מודעות.

    בגדים ממותגים או בגדי וינטג' אמיתיים אפשר למכור לחנויות יש שנייה. בת"א אני מכירה את "אדרת" – באתר שלה אפשר לראות באילו ימים היא מקבלת קהל ומה בדיוק היא מחפשת כי זה משתנה מעונה לעונה.

    ציוד לילדים ותינוקות אפשר למכור בקבוצת פייסבוק בשם "מאמי מרקט"

    הדרך החביבה עלי באופן אישי היא "מכירת" חפצים תמורת מטבע וירטואלי. אני פעילה בשתי קהילות "אושר" ו"מאמאזון מרקט". צריכים להיות חברים בקבוצות הפייסבוק שלהם (חפש "חברי אושר" – מאמאזון הוא לנשים בלבד לא תוכל להצטרף).
    המכירה מתבצעת באמצעות המטבע של הפלטפורמה "שפע" או "לבבות". בד"כ נחוץ להשקיע קצת מאמץ ולשלוח בדואר את המוצרים, אבל העלויות מזעריות לדעתי. אני מוכרת כל מיני תכשיטים פשוטים שקניתי בנעורי ואין לי עוד עניין בהם, ביגוד שכבר לא לטעמי, תמרוקים בתוקף שהפסיקו למצוא חן בעיני, מכשירי חשמל שנשארו בבית אחרי שידרוג ועוד עוד ועוד…
    ב"כסף" שתרוויח תוכל לקנות מוצרים שנחוצים לך שאנשים אחרים מפרסמים ולרכוש שירותים (אני הולכת לטיפולי שיאצו וקונה את -כל- הציוד שדרוש לתינוק שלי – רהיטים, מוצצים, בגדים, צעצועים, ספרים).

  24. מושלם! בפינת השיפור הקל הייתי ממליץ לך לעבור כבר לקט'לבל של 16 ק"ג. אישתי עשתה זאת ולא הביטה לאחור. מאידך, אין אותו בורוד! (רק שחור או צהוב).

  25. אהלן דורין, שאלה קצת מוזרה…איפה קנית את הקטלבלס? באופן עקרוני אני דוגלת בקניית יד שנייה אך לא מצליחה למצוא והכל נורא יקר בארץ! (-: תודה!

  26. ליאורה

    אלופה. פשוט אלופה.

  27. מה עם מינימיליזם בהיבט הסביבתי? רשויות מקומיות מוציאות מיליוני שקלים על החלפת פרחים בשטחי הגינון כדי לייפות את הערים. האם לדעתך, ניתן לוותר על כך או על הפסלים ברחבי הערים, שחלקם בוודאי יכולים להיחשב מיותרים? ואדם, החי באופן דומה לשלך, עדיין משלם ארנונה ומממן כך חפצים/פריטים רבים, שאולי ניתן לוותר עליהם. איך חיים עם הדיסוננס? ומה המקום של אמנות במרחב הביתי? אחרי הכל, פסלים ותמונות יכולים להקפיץ את מספר החפצים בבית.

  28. איזה דיסוננס? 95% מהמיסים שאני משלם הולכים למטרות שאני מתנגד להן, זה לא יוצר דיסוננס, זה פשוט שוד.

  29. אגב אפשר להתקין אפליקציית פנס בסמארטפון ולחסוך גם את הפנס

  30. רשימה מרתקת.
    אני הולך לבדוק בגוגל מה זה "התקן אוטומטי לאיסוף גללים" וגם למדתי מה זה kettlebell (באמת הזמנת את זה בדואר? ובאמת את מרימה את זה? סחטיין).
    אין דבר כזה "מפה טופוגרפית של ישראל 1:50,000". יש אוסף של 20 מפות כאלו.

    אודי

  31. אהבתי את הרעיון של להשתמש במחבת לרידוד הבצק. גאוני!. אני רוצה להוסיף שני מוצרים איכותים ורב פעמים חובה לכל אישה שמקבלת מחזור פעם בחודש:). כל המוצראים הנלווים למחזור הם יחסית יקרים ולא אקולוגים. מגן תחתון רב פעמי: https://www.facebook.com/SheilaEcoPads/timeline. ו Me Luna Cup שהוא מוצר פשוט מעולה: http://shop.menstrualcup.co/products/Me-Luna-SOFT.html

  32. מרגלית

    את עושה לי חשק לזרוק/לתת חצי בית.חשבתי שאין לי הרבה חפצים.ואני די לא מהקונים בלי מחשבה לפני כן,בזכותך הפסקתי ממש לקנות.וכמובן להעלות את החיסכון החודשי.תודה.

  33. היי דורין!
    אני ממש מתעניינת בסיר לבישול איטי, אך לא מוצאת את עצמי מרוב תווך מחירים וסוגים. האם את יכולה להמליץ על זו שקנית?
    תודה 🙂

  34. היי דורין!

    אני אשמח לדעת איך לפטופ בן 10 שנים עדיין עובד (אני מניח בצורה תקינה)..
    כיום לפטופים לא מחזיקים יותר מ- 5-7 שנים מקסימום.

  35. דורין, האם את אספרגרית (אספית)?

השאר תגובה