בית » עצמאות כלכלית » צ'קליסט פיננסי לסוף השנה

צ'קליסט פיננסי לסוף השנה

לפעמים אני תוהה אם יש קשר בין העובדה שלמונח Personal Finance אין תרגום ישיר בשפה העברית, לבין העובדה שרוב האנשים מעדיפים להשקיע אנרגיה בביקורת על עניינים כמו תקציב המדינה — במקום, למשל, להתמקד בהתנהלות הפיננסית האישית שלהם.

השבוע האחרון של שנת 2016 הוא הזדמנות טובה לשנות את המצב. 

ניסיתי לרכז כאן כמה "משימות" פיננסיות לסוף השנה, שעמידה בהן תאפשר לכם להבין את התמונה הפיננסית הכוללת, לוודא שאתם ניצבים על דרך המלך לעצמאות כלכלית, ובמידה שלא  – לגבש תכנית כדי לעלות עליה כבר במהלך 2017.


(1) שווי נקי: חשבו כמה אתם שווים

אי אפשר לתכנן לטווח ארוך מבלי לדעת מהי נקודת המוצא שלכם. לכן, לכל אדם צריך להיות מושג כללי על השווי הנקי שלו – כלומר, על סך כל הנכסים שבבעלותו פחות סך כל ההתחייבויות.

בפשטות, הסכום הזה אומר כמה אתם שווים. ככל שהסכום גדול יותר ביחס להוצאה החודשית הממוצעת שלכם, כך אתם קרובים יותר לעצמאות כלכלית. אם הסכום גדול או שווה ל-300 חודשי מחייה ממוצעים – אתם יכולים תיאורטית להפסיק לעבוד.

כדי לחשב את השוי הנקי תוכלו להיעזר בגיליון הרלוונטי באקסולידית ובפוסט הזה. בתמצית, עליכם לסכם את כל חשבונות הבנק וניירות הערך, את כל קופות הגמל והפנסיה (אם אין לכם מושג, ניתן לרכוש דו"ח מהמסלקה הפנסיונית המפרט את כל הסכומים, או לחלופין לגשת לאתר משרד האוצר ולהבין היכן הכספים מנוהלים), וכן רכוש משמעותי (נדל"ן, כלי רכב). הפחיתו מהסכום את כל יתרת החובות שלכם (משכנתאות, הלוואות, כרטיסי אשראי).

מעקב שנתי רצוף אחר השינויים בשווי הנקי יאפשר לכם לקבוע אם הפעילות הכלכלית שלכם (חיסכון, השקעות, חובות, הוצאות) מובילה אתכם בכיוון שלילי או חיובי. אם השווי הנקי גדל משנה לשנה – סימן שאתם עושים משהו נכון. אם השווי הנקי נותר קפוא ואף מתכווץ לאורך זמן, חשוב מאוד להבין מדוע.

(2) מעקב הוצאות: בררו להיכן זולג הכסף

עכשיו יהיה זמן טוב להבין, באופן כללי, כמה עולה לכם סגנון החיים שאימצתם לעצמכם. כשם שאי אפשר לתכנן לטווח ארוך מבלי  להבין כמה אתם שווים, כך אי אפשר לבנות על עצמאות כלכלית מבלי לדעת כמה עולה לכם לחיות.

עלות המחייה מכתיבה את גובה ההכנסה שתידרשו למשוך מתיק ההשקעות, שבתורה מכתיבה את גודל הסכום שתידרשו לחסוך, שבתורו מכתיב את משך השנים שיהיה עליכם לעבוד כדי לחסוך אותו. במילים אחרות: רק אם תבינו כמה אתם מבזבזים, תוכלו להבין אם עצמאות כלכלית היא בגדר אפשרות או חלום רחוק.

סיבה נוספת, חשובה לא פחות, לבדוק על מה בזבזתם כסף השנה, נוגעת להתייעלות. מעקב אחר הוצאות מאפשר לזהות דימומים פיננסים ולאטום אותם במהירות. אי אפשר לשלוט בנתונים שאי אפשר למדוד. מרגע שתבינו לאן זולג הכסף, תוכלו לזהות "גושים" של חוסר יעילות ולהכות בהם ללא רחמים.

בהנחה שאתם משתמשים בשיטה עקבית כלשהי למעקב הוצאות (באפליקציה, בקובץ אקסל, ואפילו באמצעות עט, נייר ומחשבון), נסו להבין על מה בזבזתם השנה, אם קיבלתם תמורה מספקת בעד הכסף, אם בזבזתם על מה שחשוב באמת, ואם יש מקום לקיצוצים נוספים.

אם אין לכם שיטה ברורה לניהול הוצאות —  צרו אחת עכשיו. והיעזרו בדפי הפירוט של הבנק וחברות האשראי כדי לסווג את ההוצאות שלכם לקטגוריות.  גם כאן, האקסולידית זמינה לשימושכם.

(3) מעקב הכנסות: צמצמו תלות במקור יחיד

 קחו את כל מקורות ההכנסה שלכם (משכורת, שכר דירה, עסק, דיבידנדים, קיצבאות למיניהן ועוד…) והזינו אותם לגיליון אקסל בצירוף הסכומים החודשיים הרלוונטיים. כעת צרו תרשים "עוגה". האם ישנה "פרוסה" אחת שמהווה למעלה מ-50% מההכנסה שלכם? אם כן, כדאי לשאוף להקטין אותה על ידי יצירת מקורות הכנסה נוספים.

האידיאל, כמובן, יהיה למצוא עבודה נוספת (בשכר)  שאתם אוהבים כל כך עד שהייתם מוכנים לעשות אותה בחינם.

מאחר שמשרות כאלה נדירות (מאד), אפשר להתפשר על הדבר הטוב הבא: תחביב מהנה וזול שיש גם רווחים בצידו. קחו את הבלוג הזה כדוגמה. מה שחשוב לזכור הוא שאף מקור הכנסה לא שורד לנצח, וככל שאתם תלויים במקור הכנסה אחד בלבד – אתם נעשים שבירים יותר ותלויים יותר. השאיפה היא להקטין למינימום את התלות במקור אחד ויחיד.

(4) תזרים: בררו מהו שיעור החיסכון הממוצע שלכם — והתחייבו להגדיל אותו  

בשלב זה אתם אמורים להבין כמה יש לכם וכיצד נראה תזרים המזומנים החודשי שלכם (כלומר, כמה אתם מכניסים וכמה אתם מוציאים).

הנתון הפיננסי הקריטי שמשקלל את כל אלה יחדיו הוא שיעור החיסכון, הלא הוא השיעור היחסי מתוך ההכנסה שאתם חוסכים ומשקיעים, ועל ידי כך מגדילים את שוויכם הנקי. זכרו: משכורת גבוהה לא הופכת אתכם לעשירים, כשם שמשכורת נמוכה לא הופכת אתכם לעניים. החשוב הוא כמה מתוכה נשאר בכיסכם.

כדי לברר את שיעור החיסכון הממוצע, חלקו את הוצאתכם החודשית הממוצעת בהכנסתכם החודשית הממוצעת. הציבו את הנתון על "מפת החום" כדי להבין כמה רחוקים אתם מעצמאות כלכלית.  כעת התחייבו לנסות להגדיל את השיעור הזה לאורך זמן.

הדרך לעשות זאת היא לחיות הרבה מתחת לגבולות ההכנסה. לא בגבולות ההכנסה (ע"ע "לסגור את החודש"). לא מתחת לגבולות ההכנסה (ע"ע לחסוך 10%). אלא הרבה מתחתיה. במילים אחרות, עליכם לשוב לשלב 2 ולחתוך הוצאות מיותרות במאצ'טה, בדגש להוצאות חוזרות ונשנות.

זכרו שישנו קשר ישיר בין שיעור החיסכון לבין המועד שבו תוכלו להגיע לעצמאות כלכלית. ככל שחוסכים פחות, צריך לעבוד יותר, ולהיפך.

שעון כיס

מקור: ויקיפדיה, ברישיון CC 2.0

(5) ודאו שיש די חיסכון נזיל

בפשטות, ודאו שיש לכם מספיק כסף בצד לכל צרה שלא תבוא. כלל האצבע הוא לחסוך סכום בגובה 3 עד 12 חודשי מחייה, ולוודא שהכסף זמין באופן מיידי.

הרעיון הוא ליצור "כרית ביטחון" שתתן לכם שקט נפשי לטווח הקצר. למען האמת, אני כבר לא אוהבת לקרוא לזה "קרן לשעת חירום" מפני של"מקרי החירום" הללו יש נטייה להתרחש בתדירות גבוהה מדי.

באותה הזדמנות, אם אתם צופים הוצאות גבוהות בשנה הקרובה – החל מתיקון גדול וכלה בטיפולים אורתודנטיים לילד — מומלץ להיערך לקראתן מראש ולהקצות מבעוד מועד סכומים למימונן, כדי שלא תצרכו חלילה לשלם עליהן בכסף שטרם הרווחתם (כלומר, באמצעות הלוואות).

(6) מפו חובות – וחסלו אותם

כניסה לחובות מאפשרת לכם "לכופף את הזמן" ולהשתמש בכסף שטרם הרווחתם כדי לממן הוצאה כלשהי בהווה, גם אם אין לכם את הכסף הדרוש לעשות זאת.

בתמורה, אתם מעניקים לנותן ההלוואה תביעת בעלות על הזמן, האנרגיה וכוח העבודה שלכם בעתיד. מי שיידרש לעבוד, להרוויח ולהחזיר את הכסף שלוויתם, בתוספת ריבית, הוא אתם – בעתיד. במילים אחרות – כל נטילת הלוואה היא שיעבוד של העתיד למען ההווה.

במובן זה, אשראי צרכני הוא כמו סם: "שוט" מהיר ובר חלוף של עונג, ולאחריו תקופה ממושכת של סבל, חרדות, וצמצום טווח האפשרויות.

באופן כללי, כדי לצאת מחובות יש לדאוג לתזרים מזומנים חיובי (להכניס יותר ממה שמוציאים);  לשפע של ביטחון עצמי (לא להתפתות לרכוש סמלי סטאטוס שאינם בהישג היד), ומעל לכל – לתחושה של סלידה עזה מחוב. לפעמים נדמה שהבעיה העיקרית של אנשים שמתנהלים ב"מינוס כרוני" היא שהם פיתחו מעין סבילות או אדישות למה שהוא במהותו מצב חירום פיננסי, שמחייב טיפול מיידי ודחוף.  אל תהיו כאלה.

האיזון בין הוצאות יומיומיות, חיסכון לטווח ארוך והחזר חובות עשוי להיות מורכב. לכן, יש לגבש תכנית שתאפשר לכם לחסל חובות יקרים לטווח קצר (כמו כרטיסי אשראי), ולנהל באופן יעיל חובות זולים לטווח ארוך (כמו משכנתא). כדי לעשות זאת, סכמו את כל התחייבויות שלכם: כמה אתם חייבים, למי, וכמה ריבית אתם משלמים עבור התענוג. כל חוב נושא ריבית גבוהה צריך להיות מחוסל בעדיפות עליונה. אשר לחובות נושאי ריבית נמוכה, כמו משכנתא, יש לבחון אפשרות למחזרם בריבית נמוכה יותר.

(7) ודאו שהכיסוי הביטוחי שלכם הולם

ביטוח עשוי להגן מפני קטסטרופה פיננסית, ובאופן כללי אסור לזוז בלעדיו. מצד שני, חשוב לזכור שביטוח אמור להגן על עושר, לא ליצור עושר, ולכן חשוב לבחון את הכיסוי הביטוחי בזהירות.

בעיני, השאלה אם לקנות ביטוח צריכה להיחתך לפי מבחן אחד: האם אני יכולה לממן את הנזק מכיסי, או לא. אם, ורק אם, התשובה שלילית, או אז אני מבטחת נגד הנזק. באופן כללי, יש חמש קטסטרופות קיצוניות שכדאי לבטח נגדם: מקרה מוות (ביטוח חיים), נכות (ביטוח אובדן כושר עבודה), אחריות מקצועית, תרופות וטיפולים שאינם כלולים בסל הבריאות (ביטוח בריאות פרטי בסיסי), ונזק לרכוש יקר (בעיקר ביטוח דירה).

עברו על כל פוליסות הביטוח שלכם. ודאו שרמת הכיסוי עולה בקנה אחד עם מצבכם הפיננסי. לדוגמה, אם נולד לכם ילד השנה, יתכן שיש טעם לרכוש ביטוח חיים. יתכן שיש לכם כיסויים מיותרים – כמו למשל, ביטוח מוצרי חשמל — שיש לכם אפשרות לממן מכיסכם (ראו סעיף 5).  בנוסף יכול להיות שישנם גם כיסויים חופפים – זו תופעה נפוצה כשמדובר על ביטוחי בריאות. בדקו אפשרויות להגדיל את ההשתתפות העצמית בתמורה להוזלת הפרמייה. לבסוף, יתכן שאפשר להחליף לקבל תמורה זהה בפרמיה נמוכה יותר — השתמשו במנועי ההשוואה של משרד האוצר כדי להשוות ביטוחים שונים.

(8) שלמו פחות מיסים

שנת המס מסתיימת בעוד מספר ימים, ולכן מי שמעוניין לנהוג כאזרח אחראי ולהפחית את חבות המס שלו צריך לפעול במהירות.

הדרך האפקטיבית ביותר לעשות את זה היא כמובן להפקיד לאפיקי השקעה הנהנים מפטור ממס עד לתקרה מוטבת (קרן השתלמות) או מהטבות מס אחרות (קרן פנסיה, קופות גמל וביטוחי מנהלים). זה נכון במיוחד 1) לעצמאיים 2) לשכירים שהם עוסקים עצמאיים במקביל, ושאינם מקבלים הפקדות לקרן השתלמות כשכירים.

 אם אתם נמנים על אחת משתי הקטגוריות הללו, פתחו קרן השתלמות והפקידו בה עד התקרה המוטבת (18,240 ש"ח). כל רווח שיצמח מההפקדה הזו יהיה פטור ממס רווחי הון במעמד המשיכה. בפועל עצמאים יכולים להפקיד אפילו מעבר לתקרה יותר (עד 263,000 ש"ח או 7% מההכנסה החייבת, הנמוך מביניהם) ולהנות מניכוי מהכנסתם החייבת בגובה של 4.5%, אולם הפקדות אלה יהיו חייבות במס רווחי הון.

בנוסף, ניתן להפקיד להפקיד לאחד ממכשירי החיסכון לטווח ארוך (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל). עצמאים יוכלו להנות מהטבת מס עד לתקרת הפקדה של 33,408 ש"ח, כאשר  10,440 ש"ח יוכרו לצורך זיכוי ממס ו-22,968 ש"ח יוכרו לצורך ניכוי מההכנסה החייבת.  כשמשקללים את הטבת המס יחד עם "ריפוד" החיסכון הפנסיוני שלכם וההגנה על נכסים (מפני עיקולים, למשל), יש שיקול חזק בעדה, גם אם היא לכאורה לא עולה בקנה אחד עם פילוסופיה של עצמאות כלכלית בגיל צעיר.

שכירים המוגדרים כעמיתים מוטבים, שמקבלים גם שכר לא מבוטח (לדוגמה: בונוסים או שעות נוספות שלא מופרשים בגינם הפרשות סוציאליות), יוכלו להפקיד עד 16,704 ש"ח לקרן פנסיה או קופת גמל במעמד עצמאי, ולהנות מהטבות מס בגובה של כ-5,800 ש"ח. יש לכם עד ה-29 בדצמבר לעשות את זה. בנוסף, כדי להנות מההטבה, תידרשו  להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה.

דרך נוספת לשלם פחות מיסים היא לקזז הפסדי הון כנגד רווחים.  העקרון פשוט: מממשים (מוכרים) ניירות ערך בהם נוצר הפסד,  יוצרים "מגן מס", ומשתמשים במגן המס כדי לקזז מס שיוטל על רווח הון באותה שנה. לחלופין, ניתן גם "לגלגל" את מגן המס לשנים הבאות בכפוף להגשת הטפסים המתאימים למס הכנסה.

לבסוף, כדאי לעבור שוב על המעמד המיסויי הספציפי שלכם. שינויים מסוימים עשויים להצדיק הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה גם אם לא חלה עליכם החובה לעשות זאת (למשל, אם אתם שכירים). אם עבדתם במהלך השנה ביותר ממקום עבודה אחד בעת ובעונה אחת; אם החלפתם מקום עבודה במהלך השנה החולפת; אם היה חודש במהלך השנה החולפת שלא עבדתם; אם תרמתם תרומה למוסד ציבור מוכר בסכום העולה על 390 ש"ח לשנה; אם קיבלתם דמי אבטלה או דמי לידה מביטוח לאומי; אם התגרשתם ואתם נדרשים בתשלום מזונות; אם השתחררתם מצה"ל; אם עליתם לארץ השנה או אם היית בחופשת לידה – יתכן שמגיע לכם החזר מס, ויש טעם להיוועץ באיש מקצוע (רואה חשבון או יועץ מס).

 (9) בדקו את מצבו של תיק ההשקעות

האם סיבולת הסיכון שלכם השתנתה בשנה החולפת? איך הגבתם כשהשוק צלל ב-10% באוגוסט האחרון – בפאניקה או באדישות? האם הרכב התיק עדיין הולם את המטרות ארוכות הטווח ששהגדרתם לעצמכם? האם אתם עדיין מסוגלים, זקוקים ויכולים ליטול סיכון פיננסי בשוק המניות?

נסו להשיב על השאלות הללו בכנות, תוך התייחסות לשינויים משמעותיים (אם היו) בדפוסי ההכנסה, בשווי הנקי, במצבכם המשפחתי או בגילכם. רוב המשקיעים נעשים שמרניים יותר ככל שהם מתבגרים (ומתעשרים). בהזדמנות, עברו ועדכנו גם את חוזה ההשקעה שלכם.

בהנחה שהרכב התיק הולם את הצרכים והמטרות שלכם, כדאי לוודא שהתנודתיות בשוק לא גרמה לתיק לצאת משיווי המשקל ולחרוג ממנו בשיעור העולה על 5%. במידה שזה המצב, יש טעם לאזן את תיק ההשקעות ולהשיב את הנכסים חזרה למשקלם המקורי. כך, למשל: אם הגדרתם חשיפה למניות בשיעור של 50% מהתיק, ועקב העלייה שנרשמה בשווקים בשנת 2016 הפלח המנייתי בתיק צמח ל-55%, יש היגיון לאזן חזרה כדי להפחית את הסיכון בתיק.

ודאו שיש "היגיון מסדר" מאחורי תיק ההשקעות שלכם. אנשים רבים מחזיקים תיק השקעות "אקלקטי" שהוא אסופה לא ברורה של מניות ספציפיות, קרנות נאמנות אקטיביות שנדחסו לתיק ביוזמתו של יועץ בנקאי ממולח, ואי אלו  מוצרים מובנים. אין שום הקצאת נכסים סדורה או תכנית כוללת.

העדיפו מוצרי השקעה פסיביים וזולים – הן בחשבונות פטורים ממס והן בחשבונות פנסיוניים. אם יש לכם קרנות מנוהלות או מניות ספציפיות בתיק ההשקעות – נסו להבין מדוע הן שם, איזו הצדקה יש לקיומם, ואיזה תפקיד הן אמורות למלא בתכנית ההשקעה הכוללת.

בכל מקרה, כמשקיעים פסיביים, זכרו ששינויים משמעותיים בתיק ההשקעות צריכים להידמות לתמרון של מיכלית נפט – לא של סירת מרוץ. השקיעו בתיק מנייתי מפוזר כהלכה מתוך כוונה להישאר מושקעים לאורך זמן. שאלו את עצמכם: למשך כמה זמן אני משקיע? האופן שבו תשיבו על השאלה הזו יכול לשנות את הפרספקטיבה שלכם לגבי הכל – כולל לגבי קריסה אפשרי תבשוק.

(10) הפחיתו דמי ניהול – והתמקחו כאילו אין מחר

כל שקל שאתם מבזבזים בדמי ניהול, עמלות או מיסים הוא שקל שאינו מגויס לטובת חירותכם הכלכלית. ככל שדמי הניהול של קרן נאמנות כלשהי נמוכים יותר, כך סביר להניח שהיא תשיג ביצועים גובהים. לכן, כשאתם בספק – בחרו את מוצר ההשקעה שגובה את דמי הניהול הנמוכים ביותר.

התמקחו עם ספק שירות פיננסי אחד לפחות עד סוף השנה – בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות, גופים פנסיוניים ועוד. בקשו הוזלה בדמי הניהול. במקרה הכי גרוע יאמרו לכם "לא". ככל שספק השירות חפץ יותר ביקרכם – הסבירות שתקבלו תשובה שלילית יורדת פלאים.

זכל חיסכון בדמי ניהול פירושו עלייה קבועה ומובטחת בתשואה שלכם ו/או הפחתה קבועה ומובטחת בהוצאות שלכם. זכרו את המתמטיקה הבסיסית של עצמאות כלכלית: אתם צריכים לחסוך סכום השווה ל-300 חודשי מחייה. ככל שההוצאות החודשיות שלכם נמוכות יותר – אתם צריכים לחסוך סכום קטן יותר, ולפרוש מהר יותר. 

לכן, ככל שמטרתכם היא חופש כלכלי בגיל צעיר – יכולת מיקוח ומשא ומתן מול ספקי שירותים מהווה מיומנות הכרחית.

(11) הגדירו מטרות לשנה הבאה

אתם יודעים היכן אתם נמצאים – וכעת עליכם להגדיר לאן אתם רוצים להגיע. ככל שתנסחו את המטרות באופן ברור וקונקרטי כך גדל הסיכוי שתממשו אותן.

לא אתיימר לקבוע את מטרות המשנה הללו במקומכם. אולם כשאתם מגדירים אותן, זכרו  רק שהדבר הטוב ביותר שכסף יכול לקנות הוא שליטה על זמנכם. הוא משחרר אתכם מהצורך להיות תלויים בסדרי עדיפויות של אחרים.

אי-תלות אמנם לא מבטיחה אושר, אולם היא בהחלט יכולה למזער סבל.

חנוכה שמח לכולכם!



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

47 תגובות

  1. מסכימה עם מה שכתבת. אני נוהגת כך שנים. הערה אחת בכל זאת. דמי ניהול גבוהים בקרנות נאמנות לא בהכרח מורידים את התשואה. חוץ מקרנות מחקות שדמי הניהול בהם אפס כי הן לא תלויות בניהול, לפעמים דווקא ניהול אקטיבי בקרן, שעולה כמה אחוזים, גורם לקרן לעשות תשואה יותר גבוהה. פשוט צריך לעקוב ולראות אם העלות שווה ואם לא להחליף. קנייה ומכירה של קרן נאמנות הן ללא עלות, בניגוד לקרן מחקה.

    • אם כבר יש לך יכולת חיזוי ואת יודעת איזה מנהל השקעות יכה את השוק בשנה הקרובה, נצלי כוחות אלו לחזות את המניות המוצלחות ותרוויחי הרבה יותר.

      דמייני זאת כך, מנהל השקעות שגובה 2% בשנה צריך לנצח את השוק בלפחות 2% על מנת להצדיק את השכר שלו. האמת שאם כבר אני משלם לו הייתי מצפה גם שייתן לי הרבה יותר מ-2% מעל השוק כדי שיהיה שווה לי לסכן את אותם דמי הניהול הללו.

      • זה לא אותו הדבר. לקרן תמיד יש יתרון לגודל. הקרן יכולה לקנות הרבה מניות ולהחליף אותן בהתאם למעקב מנהל הקרן. אני יכולה לקנות רק כמה בודדות והסיכוי שאני אקלע דווקא לטובות הוא קטן. חוץ מזה, כמו שכתבתי קנייה ומכירה של מנייה עולה הרבה יותר מאשר להחליף קרן שלא עולה

        • הפוך גוטה הפוך.
          לבתי השקעה ישראלים יש חיסרון ענק,אסור להם גם לקנות וגם למכור את אותו נייר.
          נניח שבקרן סולידית רוצים למכור ניר כמ לדעתם מסוכנותו גדלה, לא יוכלו לרכוש אותו לקרן שלוקחת סיכון מחושב גבוה יותר.
          בנוסף בגלל שקונים ומוכרים כמויות עצם הפעולה משפיעה על השוק, ולא לטובת הקרן.

        • גם את יכולה לקנות מגוון רחב של מניות על ידי השקעה במדדים פאסיביים.
          בנוסף עלות הקנייה והמכירה הן אפסיות אם את משקיעה על ידי ברוקר זר (לדוגמא IB) , השקעה דרך הבנקים במניות/מדדים בחו"ל לא שווה את הכסף (את מקבלת נוחות אם יש לך השקעות ישראליות) .
          ממליץ לך לקרוא בפורום של הסולידית יש המון מידע יעיל.

        • האמת שהרבה פעמים זה בדיוק הפוך… הסוחר הבודד יכול להגיב לשוק בצורה הרבה יותר מהירה מאשר מנהל קרן שצריך בכל פעולה להסיט כמות גדולה מאד של נכסים. יותר מזה, מנהלי קרנות גדולים יכולים אפילו להפיע בעצמם על שווי המניות רק בעצם הפעולה שהם עושים

    • די ברור ש e הוא סוכן מתחזה שמתפרנס מדמי ניהול. חבל שאתם בכלל טורחים להגיב לו.

      • חחח. אפילו לא קרוב. יש לי פשוט ניסיון של די הרבה שנים בלנהל תיק השקעות פרטי שלי וכל המגיבים לדעתי לא הבינו מה כתבתי למרות שהייתי מאוד ברורה.

    • החלפת קרנות זה עסק מאוד יקר!
      אם כל שנה צריך להחליף קרן, כי גילינו שהביצועים שלה לא שווים את דמי הניהול, נשלם המון מס רווחי הון לאורך השנים וזה יפגע משמעותית בתשואה.
      לכן, עדיף לבחור קרן פסיבית אחת טובה וזולה ולהחזיק בה לאורך זמן.

  2. הרבה יותר קל לבקר את תקציב המדינה מאשר את המצב הפיננסי האישי, וביחוד העניין של מציאת אשמים בכל מני כשלים. אני ממליץ גם לך לנסות בהזדמנות.

  3. שאלה לכל בעלי הידע: מכרתי ניירות ערך ברווח של 2000 ש"ח, מה שאומר שיש לי מס של 500 ש"יח. האם כדאי למכור נייר בהפסד כדי לצמצם את המס? נניח שיש לי נייר שהפסדתי בו 800 ש"ח – איך מחושב קיזוז המס?

    • שירה, כל עוד זה הרווח וההפסד קורים באותה שנה ובאותו חשבון של בית השקעות, הקיזוז קורה אוטומטית. כלומר, אם בשנת 2016 הרווחת 2,000 והפסדת 800, תשלמי 300 (25% מתוך 1,200). אבל כדי לא לנעול הפסדים, תצטרכי לקנות נייר מקביל ולשלם פעמיים עמלת ק/מ. תחליטי אם זה שווה לך כדי לדחות את המס.
      מומלץ קודם לבדוק שיטה אחרת לחיסכון במס: האם השנה שילמת מס הכנסה? זה כתוב בתלוש המשכורת. אם לא, כנראה יש לך נקודות זיכוי לא מנוצלות ואז תוכלי בסוף השנה להגיש דוח שנתי ולקבל זיכוי מס.

    • כן, זה הרעיון של קיזוז. אם תמכרי את הנייר המפסיד יחזירו לך 200 ש"ח ואם את חושבת שאותו נייר בכל זאת יעלה בעתיד וחבל לוותר עליו אז תקני אותו שוב. בכל מקרה את צריכה לעשות את זה עד סוף השנה. כלומר עד 31.12. אם תשאירי את המפסיד בתיק אז הקיזוז ייעשה כבר בשנה הבאה עם רווחים אחרים שיהיו לך

  4. חג שמח סולידית!
    לאחרונה עשיתי ניקיון בבלוגים שאני מנוי אליהם, בעברית ובאנגלית למען עוד שקט וצריכת ההכרחי והאיכותי ביותר, נשארת עם השניים האחרונים שנותרו. אני אומר זאת כי מתפתחת בי החרדה, בה אני חושב על הסולידית שכתבה לא מעט פוסטים, שמכסים ממשנתה, ויתכן כי בקרוב תפסיק לשגר חדשים. בבקשה המשיכי לכתוב, אני נהנה כל כך.
    שנה טובה, ומאושרת.

    • מסכים איתך 🙂
      אשמח אם תשתף את שתי הבלוגים האחרים.
      שנה טובה!

    • מצטרף לפרגון ולשאלה של Craig. האם את חשה שאת ממצה את הבלוג ? (אין בכך דברי ביקורת, פשוט שאלה סקרנית. למדתי המון מהררי הדברים שכתבת עד כה 🙂 ). את רואה את עצמך ממשיכה לכתוב בעתיד?

  5. מעריצה שלך! את פשוט חדה, מעניינת וממוקדת ומלאת השראה. תודה רבה רבה 🙂
    נכס אמיתי

  6. פוסט ממצה ומועיל.
    כמה הערות:

    בנושא החובות – הם מוגדרים בצדק כשעבוד העתיד לטובת ההווה. אבל, באותה מידה ניתן להגדיר את החיסכון האגרסיבי כשעבוד ההווה לטובת העתיד. שעבוד אינו דבר רצוי (בדרך כלל), לא בעתיד ולא בהווה, ולכן כל אחד צריך למצוא את נקודת האיזון בין הוצאות לחיסכון הנכונה עבורו והמתאימה להסתכלות על האופן בו היה רוצה לחיות את חייו גם בהווה וגם בעתיד.

    בנושא ביטוחים – האמירה שיש לבטח רק מה שאי אפשר לשלם עליו ממקורות עצמיים קצת קיצונית לטעמי. ייתכן שיש באפשרותי לכסות על נזקים פוטנציאליים ממקורות עצמיים, ועדיין עדיף לי לבטח כדי לא לרדת משמעותית בהון האישי במידה שהנזק יתממש. יש לבחון לגבי כל ביטוח לגופו של עניין האם אני יכול – ורוצה – לכסות נזק פוטנציאלי מכיסי, או מעדיף לבטח.

    בנושא היעד של עצמאות כלכלית – בהחלט יעד ראוי, אולם לטעמי עדיף בשלב ראשון לפרק את יעדי החיסכון למטרות ויעדים ספציפיים, כמו חיסכון לדירה, לעזרה לילדים וכו'. במשפחות עם ילדים יש נקודות חיים שבהן עשויים להידרש (לפי בחירה של כל אחד) לסכומי כסף משמעותיים, וכדאי לנהל את החיסכון הייעודי למטרות אלה.

    שתהיה שנה טובה ומקדמת לעצמאות כלכלית.

  7. הבעיה היא שאת מתעלמת מהעובדה הקטנה שרוב האנשים לא רק שהם לא מבינים את מה שאת כותבת אין להם בכלל יכולת לבין את הניירות שיש להם אולי בתיבת הדואד בכדי שיוכלו לקבל החלטות מושכלות. לא שהם לא רוצים ( אולי הם גם לא רוצים ) אבל פשוט אין להם יכולת להבין בכלל לא לאזן את החסכונות שלהם ממול החובות שלהם או ההכנסות שלהם לא לעשות השוואות של גמי ניהול או של הכנסות ובטח לא לחשבמאת הערך נטו שלהם. את פשוט לא מאמינה שיש אנשים כאלה.

    • מי שבאמת רוצה ויש לו פערי ידע והבנה ימצא את הדרך לאיש המקצוע המתאים (יועץ לכלכלת משפחה, מתכנן פיננסי) שיסייע לו בסגירת הפער וילווה אותו במימוש.

      • רון למי שיש אחריות פיננסית מינמאלית על חייו ,עושה בדיקה מדי פעם ורואה מה גודל החובות לעומת הנכסים הפיננסים.הכי פשוט לצעוק אכלו לי,שתו לי,המדינה דפקה אותי.

    • דווקא אני רואה באתר כאן הרבה מאמצים שהושקעו כדי להפוך את תחום ההשקעות לכמה שיותר פשוט להבנה, גם בפוסטים שמדברים על צעד אחרי צעד וגם בפורום שאפשר להרגיש בו חופשי לשאול כל שאלה בכל רמה ולקבל את תמיכת הקהילה.
      מי שלא עושה את המאמץ הכי קטן ומבקש עזרה כדי להבין את מצבו הפיננסי, זה בגלל שזה לא מעניין אותו ולא בגלל קשיים בהבנת הנקרא.

  8. תיקון קטן: הסכום המינימאלי לזיכוי על תרומה הוא 180 ש"ח.

  9. סולידית יקרה ! כרגיל פוסט מזוקק להפליא נותן נקודות אור רבות באפילה שמתקיימת מסביבנו,
    בגדול מי שילך בנקודות שציינת יגיע בסופו של יום לעצמאות פיננסית ,וכן גם בעלי משפחות עם ילדים.
    תמשיכי לשתף אותנו בהגיגך ובאור שהבלוג הזה מפיץ.
    חג אורים שמח .

  10. ראשית תודה רבה על המאמצים לשפר את הבריאות הפיננסית של כולנו.
    שנית – מדוע אנשים מעדיפים בכל זאת לקטר על מה שקורה עם הממשלה והעולם

    הסבר אחד – זה יותר קל, לא דורש ממני שינוי אישי
    הסבר שני – זה יותר מעניין , זה דברים שנוגעים לכולם ולא רק לי , זה יוצר נקודת הזדהות וחיבור עם אנשים אחרים.
    הסבר שלישי – זה בגנים שלנו – אנחנו באים ממערכת של חבורות ושבטים של ציידים לקטים שבהם דנים בדברים כמו לאן נלך בשבוע הבא, או איך להתייחס לאיום מצד השבט השכן. המוח שלנו מחווט גם לבעיות מדיניות ורכילות (יחסים בין אנשים) הרבה יותר מאשר לשבת על אקסלים ומספרים.

    הסבר רביעי – מוצרים ציבוריים – זה לא עוזר לי שיש לי מיליון שקל בבנק אם הבנק פשט את הרגל או אם החלה מלחמה או שינוי אקלימי . רוב החסכונות שלנו תלויים בשאלה איזה סדר חברתי וכמה יציב הוא יהיה חברתית כלכלית ואקולוגית. בסופו של דבר התרבות והפוליטיקה הם כוחות חזקים מאד שמשמפיעים על החיים שלנו , ולא רק השאלות של כמה הכנסה יש לנו וכמה חוסן פיננסי. זה בעצם הסבסר שכלתני – שחל רק על מעט אנשים (שהרי רוב האנשים לא באמת מתעניינים בשאלות של יציבות אקולוגית או חברתית ופשוט מקווים שמה שעבד עד כה יחזיק מעמד גם בעתיד ואפילו משתמשים בטיעון הזה כבמעין נימוק רציונלי) – רוב האנשים אפילו לא יודעים מה זה מוצר ציבורי ולכן כנראה שהסבר 3 חזק יותר מאשר הסבר 4.

  11. דורין יקרה, יש לי שאלה קצת לא קשורה ישירות לפוסט הנוכחי.
    בתור מי שמשתייכת לדור ה-Y, אני לעיתים קרובות "זוכה" לעלבונות דוריות מהמדיה ומאנשים שקרובים לי (שכמובן לא שייכים לדור זה) בדבר היותי שייכת לדור מפונק, שחושב שהוא יודע הכל, שחושב שמגיע לו הכל, נרקיסיסט, בכיין וכדומה. מעבר לכך שזו הכללה גסה, מה את חושבת על האבחנה הזו?

    • אפי היקרה – נכון ולא ונכון. מצד אחד דור ה-Y באמת "מפונק" יותר יחסית לדורות אחרים שהיו כאן בעבר – חלוצים שמתו במלריה, אנשים שחיו בשנות הצנע , גברים שעבדו 13 שעות ביום וחסכו מהיד לפה. נשים שגידלו ילדים ובישלו וניקו בלי מכונות כביסה, בלי אי-רובוט וכו'. דור ה-Y חוסך פחות.

      מצד שני בכל דור יש את האתגרים שלו. לדוגמה נשים בעבר הלכו פחות לעבודה, לכן היו פחות עובדים ולכן שכר העובדים היה גבוה יותר ביחס ליוקר המחיה ואנשים ממעמד בינוני גבוה לא התקשו לפרנס משפחה עם 2 ילדים משמכורת של אדם אחד וגם לחסוך. עצם זה שרוב הנשים לא הלכו לעבודה פרושו גם שהן היו צריכות פחות לבצע גגלינג בין בית, עבודה, ילדים. לא היית "חייב" טלפון (ולעיתים קרובות גם מכונית) כדי להחזיק משרה. משק בית היה יכול להתסדר עם מכונית אחת (רק האבא עובד) והיות והיו פחות פקקים ופחות פרבור התחבורה הציבורית היתה יותר יעילה (לא עמדה בפקקים , לא הסתובבה בסיבובים עצומים). הבתים היו קטנים יותר והיו פחות חפצים שהיו עמידים יותר (לדוגמה טוסטר שמחזיק מעמד 20 או 40 שנה). פרוש הדבר גם פחות תחזוקה . אנשים היו צריכים גם ללמוד פחות שנים כדי למצוא עבודה מקצועית (תואר ראשון היה למעט אנשים).

      זה שאנשים חוסכים פחות זה אחד היסודות של תרבות הצריכה – פיתוח של כרטיסי אשראי, פרסומות, תשלומים, ועוד . היסודות של הקפיטליזם היו הקוויקרים ופרוטסנטים דומים ששמו דגש על פשטות מרצון וחסכון – אבל מאז שנות ה-20 זה השתנה – גם אנשי דור ה-50 חסכו פחות מאנשי דור ה-20 (בעיקר אפשר לראות בארצות הברית בישראל זה שונה אולי בגלל תהפוכות המלחמות ).

      באופן כללי כמעט אף אחד לא מתסכל על נושא של שינויים ארוכי טווח – אם זה התחחממות עולמית או גידול של האוכלוסיה. לדוגמה בעבר קרקע היתה זולה יותר פשוט כי היו בישראל הרבה פחות אנשים. משפחות רבות בישראל הן עמידות או עשירות בגלל קניית קרקעות מוצלחת בכל מיני "חורים" שהפכו להיות מקום מבוקש (רמת אביב לדוגמה, צהלה) או סתם מרכז עירוני (חולון לדומגה). תמיד ערך הקרקע של מקומות עירוניים יותר הוא גבוה יותר – לכן מי שחי קרוב יותר למרכז והיה בעלים של קרקע הרוויח יותר . לאנשים נוח לשכוח את זה . (זו גם אחת הסיבות מדוע אשכנזים ומשפחות וותיקות בארץ הן באופן כללי עשירות יותר – יש להן היסטוריית רכוש טובה יותר לעומת מי שקנה דירה בדימונה בשנות ה-50).

      דור ה Y גם לא סתם גדל להיות "מרוכז בעצמו" זה תוצאה של התפתחות בקפיטליזם של ארצות הברית שהגיע למשבר בשנות ה-70 . המסר בשנות ה20-60 היה "תהיו צרכנים טובים, תהיו אזרחים טובים", הממשלה והתאגידים חינכו את הציבור להיות כאלה. בשנות ה-60 חלה מהפכת הנגד של ההיפים והיאפים שאמרו – אנחנו לא רוצים להשלט על ידי הממשלה והתאגידים, אנחנו רוצים להיות עצמנו, אינדיבדואליסטים, לברוא את עצמנו בלי הקליפות של החברה. לתאגידים זה היה משבר אבל בשנות ה70 וה-80 . מי שחי את הרגע לדוגמה – אין לו הרבה סיבות לקנות ביטוח חיים. הם התחילו למצוא לזה פתרון על ידי זה ששכנעו אנשים שהדרך שלהם לבטא את עצמם היא דרך … קניות – תהיו עצמכם על ידי זה שכל אחד מכם יקנה את הדברים ש"מבטאים את האישיות שלו". זה גם התאפשר על ידי מעבר לייצור מגוון יותר תודות למחשוב בקווי ייצור. מאד ממליץ לראות את הסרט התעודי "המאה של העצמי" שמתאר את השינוי הזה בחברה.

  12. סעיף (8) פסקה 4 שורה 1, יש מילה כפולה (להפקיד).

  13. סעיף (10) שורה שנייה: כתבת גובהים במקום גבוהים.

  14. סעיף (1) פסקה 3 שורה 1 "זכל".

  15. בחמשת הביטוחים ההכרחיים לא ציינת ביטוח סעודי. האם לא הכרחי? קיבלנו הצעה לביטוח סעודי מהעבודה מעבר לביטוח הסעודי שכבר קיים דרך קופת חולים. ואני מתלבט אם להסתפק בביטוח הקיים או להשקיע מאות שקלים נוספים (שאין לי) לרכישת ביטוח סיעודי טוב ומקיף לכל המשפחה. תודה מראש

  16. בסעיף הביטוחים מה הכוונה באחראיות מקצועית?

    • אחריות כלפי צד שלישי, נניח מורה ליוגה מבטח בביטוח אחריות אישית למקרה ואחד המתרגלים יפצע בזמן שיעור או שיתלונן כי כתוצאה מתרגיל מסוים נגרמה לו פריצת דיסק. מעין ביטוח שמכסה על אחרים "בתחום האחריות שלך"

  17. תודה על הפוסט

  18. אחת ויחידה – תודה רבה על התוכן האיכותי! הנאה גדולה וציפייה לפוסט הבא

  19. צ'קליסט פיננסי: שלמו פחות מיסים ובדקו את מצב תיק ההשקעות – שאלה פרקטית:
    ברוב הפוסטים את מדברת על איזון התיק פעם בשנה. הווה אומר קנייה בעזרת הרווחים שהצטברו , ניירות ערך בהם הפסדתי (לא איזון בעזרת הזרמת כסף חיצוני שאני מרוויח!).
    האם עכשיו זהו התזמון המתאים? מתי יש לבצע מהלך שכזה?
    מה אומר על זה הארי בראון?

  20. שאלה עקרונית לגבי שווי פיננסי וכסף נזיל:
    אנו מדברים פה על צבירת הון שתאפשר יציאה לחירות.
    מצד שני יש לי הזדמנות לרכישת דירה, כך שתשלומי המשכנתא יהיו קטנים משמעותית משכר הדירה שאני משלם כיום.
    כלומר מצד אחד אני אאבד הון מסויים, כיוון שאצטרך לשלם downpayment לבנק כדי לקבל משכנתא.
    אך מצד שני, אגדיל את שיעור החיסכון החודשי שלי.
    לדוגמא: כיום אני משלם 3000 ש"ח שכ"ד חודשי. ולאחר שאקנה את הדירה אשלם 1000 ש"ח החזר משכנתא בחודש. כך שיהיו לי מדי חודש 2000 ש"ח פנויים לחיסכון. (אך כמובן שברגע רכישת הדירה אאבד את רוב מה שחסכתי).
    האם כדאי לבצע מהלך שכזה? כיצד מחשבים את הכדאיות מפרספקטיבה סולידית?

    • תריץ "סימולציה" של כמה אתה חושב ההון שלך יכול לייצר לך במשך 20 שנה אם לא היית רוכש דירה (תשואה של שוק ההון למשל).

      בצד השני של המשוואה אתה צריך סימולציה שבה אתה משקיע רק את הפער בין שכר הדירה להחזר המשכנתה ולהוסיף לכך את שווי הדירה שלך בעוד 20 שנה.

      *הנחה סמויה – משכנתה ל-20 שנה

  21. שלום,אני משער שאני בין (עדיין בצבא), ויש לומר שדי פעור בתחום הפיננסי , נכנסתי לפורום רק אתמול והתחלתי ללמוד.
    אין לי כל כך ידע בתחום. ושאלתי היא כזו:
    לאחרונה קיבלתי צ'ק בשווי קצת נמוך מ 18000 ש"ח מחברת הביטוח.
    לא ירדתי לסוף העניין, יש סיבה להפקיד אותו איפשהו לפני סוף השנה?
    תודה מראש!

    • **בין הצעירים כאן**

    • היי יוסי ,תשקיע בספרים . חפש את "ספרי השקעות, בורסה ושוק ההון" באתר, זו התחלה טובה, והשקעה משתלמת.

    • היי יוסי,
      אין משמעות אם תפקיד אותו היום או מחר או בעוד חודשיים (אלא אם יש לו תוקף, אם-כן אז כתוב עליו בבירור).

      יש לך באתר פוסט שנקרא "8תיקי השקעות עצלים עבור המשקיע הישראלי"
      אני אישית ממליץ על התיק הפשוט של הארי מרקוביץ׳, מניות עולמי + אגח.. 50% פה ו50% שם.. לדעתי זה התיק הכי נוח (בשבילי).
      לאחר מכן פשוט להתחיל להפקיד עוד ועוד, לאזן.. הכל כבר כתוב בבלוג פה 🙂

  22. אחלה פרמטרים להשוואה, גאה להגיד שמצבי השתפר רבות לעומת שנה שעברה.
    הייתי מוסיפה גם הכנת מסמכים לקראת תיאום מס ל-2016, לרוב מסתתרים שם לא מעט החזרים.

  23. לסולידית שלום,
    רציתי להציג לך דרך שונה על צורת ההשקעה לגיל המבוגר.
    בהנחה שאנו מתייחסים לשכירים,והמעסיק מפריש להם לפנסיה,והם קרובים 5-7 שנים מגיל הפרישה,אין מניעה להסתכן יותר בכסף החופשי שלהם בצורת ההשקעה.
    הרי הפנסיה שלהם מובטחת,ולכן הם לא יהיו רעבים ללחם,אז מה הבעיה אם השווקים יפלו,ויצטרכו לחכות כמה שנים להתאוששות?
    אבל ככה הם מגדילים את הסיכוי לרווח ,וכמובן את ההפסד אם השווקים יפלו.
    באפן אישי,אני משקיע במניות דרך קופות הגמל+קרן ההשתלמות, ששם אני פטור ממס.
    דרך אגב,אף אחד לא מבטיח שהשקעה שנחשבת לסולידית,תשאר סולידית,הכוונה לאג"ח,עליית ריבית תעלה את התשואות,והנה הפסדנו הרבה כסף.

  24. הי,
    ראשית תודה!
    לא הבנתי מדוע באקסולידית ההפרשות לחסכון הן למידע בלבד ולא משנות את שיעור החסכון?

השאר תגובה