"כן, לי זה מאוד טעים. כמו מילקשייק על בסיס חלב.
אבל מצד שני, אני די חסר חוש טעם ומדכא אותו כל הזמן."
למה אתה מדכא את חוש הטעם שלך?
מאי, סמני שורה עם העכבר וכשתסיימי לסמן אותה תופיע לך חלונית קטנה ואפורה עם הכיתוב "צטט הודעה".
כשאת לוחצת על החלונית הזו, השורה שסימנת עם העכבר נזרקת לתיבת התגובה שלך כציטוט שאת יכולה לכתוב מתחתיו.
ככה השאלה שלך רלוונטית לגבי מה שאת רוצה לשאול לגביו.
למה אתה מדכא את חוש הטעם שלך?
התשובה הכי טובה שיש לי לתת לך היא - כי ככה.
תשובה בשלוף שיכולה להיות מוסברת בסוג של סגפנות.
סגפנות לטעם.
גם פה אני נעזר בכלים שנולדתי איתם ובעובדה שחוש הטעם שלי מאוד מאוד לא מפותח וכמעט הכל טעים לי חוץ ממרקם של ג'לי (שרימפס, ליצ'י, שומן כבש, רגל קרושה וכו').
מיותר לבזבז עליי אנטריקוט טרי ומדהים כשהקפוא והמופשר טעים לי 90% באותה מידה. מיותר לבזבז עליי יין ב- 200 ש"ח כשגם יין ב- 30 ש"ח מדהים לי 90% באותה מידה.
הדבר היחיד שאני "אנין טעם" לגביו הוא פיצה ושאוורמה, כי אני באמת מבדיל בין פיצה מחורבנת (וגם אותה אוכל, נהנה ומסיים) לבין פיצה מעולה ומדהימה.
וזהו.
שנית כל, כי אני רוצה לשמור על עצמי כאחד שאוכל הכל, כמישהו שלא עושה עניין מטעם, לא עושה עניין מאוכל ובטח ובטח שלא משתתף בכל אורגיית ה- Foodies המתרגשת עלינו בשנים האחרונות (ייבוא היישר מארה"ב), בליווי של תוכניות פורנואוכל, שמקדשת את מיכל הדלק, סוג האוקטן, האגזוז ואת יציאת המפלט לרמת השסתומים של המנוע.
לי מה שחשוב שיש גלגלים ואז זזים. וזהו. חייםפ פשוטים וחסרי אנינות טעם.