שברון לב

[hommie]

היי,

מראש מצטער אני מרגיש שאני צריך לפרוק ואין לי למי.

לאחר שלוש שנים, מתוכם שנתיים גרים ביחד, היא החליטה לארוז וללכת.
היינו בסיפור הזה כמה פעמים והצלחתי לשכנע אותה לחזור, לפני שהיא ממש עזבה.
הפעם היא עזבה ולקחה את הכל, אפילו מצאה דירה אחרת.
המשפחה שלה הוציאה אותי מקבוצת הוואטסאפ, לא בשנאה, נפרדתי מהם יפה בארוחת שישי...
היו לי לפני מערכות יחסים ארוכות,אך מעולם לא גרתי עם בת זוגתי, זו הייתה הפעם הראשונה.

חשוב לציין שלא עשיתי שום דבר רע, פשוט כנראה לא הייתי שם בשבילה כשהיא היתה צריכה.

אני בן 38 עוד מעט, ללא משפחה ממש (אמא תשושת נפש, אין אבא...), מרגיש לבד בעולם הזה. הדבר היחיד שמחזיק אותי זו העבודה שאני מאוד אוהב (מתכנת).

אני מרגיש שבור. אני לא יודע מה לעשות מכאן.. איך להרים את עצמי..

סליחה על חוסר הסולידיות.

 

[מנתח טכני]

מראש מצטער אני מרגיש שאני צריך לפרוק ואין לי למי.

משתתף בצערך.
מבין ממש.
בחיים זה כמו בבורסה לאחר ירידות יבואו תיקונים חדים למעלה.
בהצלחה.
תהיה עם הפנים קדימה.

 

[חתול לילה]

אני מרגיש שבור. אני לא יודע מה לעשות מכאן.. איך להרים את עצמי..

תראה אם ער"ן יכולים לעזור לך. אני לא צוחק.

 

[sun_light]

אני מרגיש שבור. אני לא יודע מה לעשות מכאן.. איך להרים את עצמי

אל תרגיש ככה,
אתה בריא, יש לך עבודה טובה, אתה בן אדם טוב כמו שאמרת,
אתה תמצא זוגיות, זה רק עניין של זמן.
קח נשימה עמוקה,
תצא מהשיגרה לעיתים תכופות יותר,
תעשה רשימה של דברים קטנים ולא שגרתיים ותעשה אותם.
זה יעזור לך לצאת מהתחושה הקשה שיש לך.

 

[Barak]

גם אני הייתי שבור לב מחברה שעזבה פתאום.
זה אולי מובן מאליו אבל מה שעזר לי זה קודם כל הזמן, שהוא באמת מרפא, וגם להפסיק להתעדכן מה איתה. לא לדבר, לא לעקוב באינסטגרם, עם כמה שזה נראה אבסורד כי היא היתה חלק כל כך גדול מהחיים שלך.
ומכאן תן לזמן לעשות את שלו.

 

[sogi]

דבר היחיד שמחזיק אותי זו העבודה שאני מאוד אוהב (מתכנת)

תחזיק מעמד גבר.
תשקיע בעבודה ותנסה להעסיק את עצמך בדברים אחרים.

אל תהסס לפנות לטיפול פסיכולוגי אם צריך.

 

[flower]

בשברונות לב לקק את פצעיך ונסה להתאחות
עשה דברים שאתה אוהב, העלה את מצב רוחך, קנה דברים שיגרמו לך לשמוח, תאכל את המאכלים האהובים עליך ובשורה התחתונה עשה דברים שמביאים לך אנרגיות.
אל תקבע החלטות גדולות לעתידך כי אתה נמצא בחשיבה לא פרופוציונאלית
נסה לישון טוב, מחסור בשינה גורם לדכדוך ואתה גם ככה במצב רגיש..
גם אגיד ששינה מאזנת רגשות ומביאה אנרגיות
לאט לאט הזמן יחזק את נפשך רק תתמוך בה
מוסיף להגיד על המגיבים מעלי,
תגן על רגשותייך והלך הרוח היומי שיזדעזע כאשר תמונות אקראיות שלה בפייסבוק ובאינסטגרם יקפצו "במקרה"
ע"י זה שתנתק כל קשר אלא רק מתי שאתה מכוון לכך - מחק אותה בפייסבוק או הסר עוקב אשר ימנע ממך הרבה צער
יהיה בסדר ידידי

 

[homeless]

הו ואוו.. החזרת אותי אחורה כמה שנים ):

זה עובר. בחיי. נשבעת.
גם שיברון הלב, ובעיקר התחושה שבלעדיה אתה לבד לבד בעולם.

מה לעשות?
לדעתי צריך לנתק קשר לחלוטין. לא להתקשר, לא לסמס, לאנפרנד ברשתות החברתיות.
יש לך מה להגיד או לפרוק? כתוב פה..

וגם לעשות ספורט, לצאת, להיפגש עם חברים. לעשות מה שעושה לך טוב וגורם לך לא לחשוב על הפרידה.

 

[שלמה 123]

היי,

מראש מצטער אני מרגיש שאני צריך לפרוק ואין לי למי.

לאחר שלוש שנים, מתוכם שנתיים גרים ביחד, היא החליטה לארוז וללכת.
היינו בסיפור הזה כמה פעמים והצלחתי לשכנע אותה לחזור, לפני שהיא ממש עזבה.
הפעם היא עזבה ולקחה את הכל, אפילו מצאה דירה אחרת.
המשפחה שלה הוציאה אותי מקבוצת הוואטסאפ, לא בשנאה, נפרדתי מהם יפה בארוחת שישי...
היו לי לפני מערכות יחסים ארוכות,אך מעולם לא גרתי עם בת זוגתי, זו הייתה הפעם הראשונה.

חשוב לציין שלא עשיתי שום דבר רע, פשוט כנראה לא הייתי שם בשבילה כשהיא היתה צריכה.

אני בן 38 עוד מעט, ללא משפחה ממש (אמא תשושת נפש, אין אבא...), מרגיש לבד בעולם הזה. הדבר היחיד שמחזיק אותי זו העבודה שאני מאוד אוהב (מתכנת).

אני מרגיש שבור. אני לא יודע מה לעשות מכאן.. איך להרים את עצמי..

סליחה על חוסר הסולידיות.

תחשוב שאתה לא רוצה להיות במקום שלא רוצים אותך או לא הולך... מכל קשר לומדים וצומחים... יכול להיות שתכנות שואב אותך לצערך ואתה צריך גם מתכנתת שתבינו אחד את השני יותר...

 

[Everything_Nice]

גם לעשות ספורט, לצאת, להיפגש עם חברים. לעשות מה שעושה לך טוב

+1

בעיקר לתת לזמן לעשות את שלו , מבלי להיכנס לקלישאות החיים הם דבר נפלא. תביט בצורה פשוטה כמה דברים טובים יש רק באפשרות שלך לצאת ולהרגיש את השמש/רוח בפנים. לנשום , לנוע , לדבר , לצחוק,לבכות.
גם זה יעבור https://youtu.be/3PJmE-ucx_o

 

[Glazgo]

תהיה חזק חבר. זה אף פעם לא פשוט.
אבל זמן, זמן מרפא את הכל.
גם בשוק וגם בלב.

 

[ImCarryGG]

יהיה טוב, תביא לזה לכאוב קצת ותקח את הכאב למקום של שיפור עצמי והתקדמות.
אשאיר לך שיר וסרטון שאני הייתי שמח לקבל במצב כזה:
https://youtu.be/3PJmE-ucx_o
https://youtu.be/9mbp0DugfCA

 

[איש ירח]

הי @hommie ,
פרידה, כמו מחלה/ פיטורים שלא אתה יזמת ובחרת בהם זה תמיד קשה. אי אפשר לדלג על השלב של הצער והקושי אבל הוא יעבור. אם אתה מרגיש צורך, תתקשר לערן או לפסיכולוג.
יחד עם זה, תבין שאי אפשר להחזיק משהו שלא רוצה בך. כנראה, שבקשר שלכם היה משהו לא נכון ולא מתאים.
אי שם, לא רחוק, יש משהי שמתאימה לך אבל, אתה צריך להבין מה בקשר לא עבד. האם זה כי אתם טיפוסים לא מתאימים? אולי זה באמת בגלל שלא "היית שם בשבילה"?
הבנת הסיבה היא חשובה כי כשתרצה לפתח את הקשר הבא, תרצה להתקדם ולא לחזור על אותן הטעויות שנעשו בקשר הזה.
אם אתה רוצה לשתף אותנו או סתם כתף, אנחנו פה.

 

[קפה שחור]

אני מרגיש שבור. אני לא יודע מה לעשות מכאן.. איך להרים את עצמי..

מתמטית, איפה הבעיה?
אני מניח שלא נגמרו הנשים
אני גם מחפש אותם אמנם , אבל הן קיימות
אני מניח שהן גם מחפשות, הרי ככה זה עובד, לא?

תאסוף את עצמך, לך לספר תיישר קוים, תתגלח , תלבש איזה בגד שאתה אוהב
צא לאויר, תיצור הזדמנויות

אולי פחות מתאים לתקופה זאת, אבל גם מחרתיים זה בסדר
כל מה שחשוב זה לשים הכל מאחורה ולהתקדם הלאה

דבר נוסף, גיבנת הנסיון שלך התיישרה קצת והיום אתה יודע שצריך "להיות שם" בשביל השני
האישה הבאה תשמח לזאת.

 

[Gentlemen]

פרידה זה לא דבר קל, אני מבין ללביך.
זה מצב מאוד אמוציונלי וקיימת אצלך עכשיו הרבה אנרגיה שרוצה לצאת.
עצתי היא שתיקח את כל האנרגיה הזאת ותנתב אותה למקום חיובי. זה יכול להיות אימונים, תחביב חדש, טיולים וכו'. בקיצור, תשקיע בעצמך(גם נפשית וגם פיזית).
אל תמהר לשפוט את עצמך לחומרה יותר מידי, לטנגו צריך 2, כנראה היה משהו במערכת יחסים שלא הסתדר וזה ועם כמה שזה כואב ועצוב, במיוחד בטווח הקצר; כנראה שבטווח הרחוק זה לטובה, גם אם אתה לא מסוגל לראות את זה עכשיו. בעתיד אני בטוח שהתמונה תיהיה לך הרבה יותר ברורה.
תחשוב עם עצמך על הדברים שיכולת להיות יותר טוב בהם לקשר הבא ותמשיך הלאה.
במקביל תישאר אופטימי, אם מישהי הייתה איתך 3 שנים כנראה שיש בך גם הרבה דברים טובים, תחשוב עליהם גם.
ואם יורשה לי להוסיף, אל תנסה ליצור קשר מחדש/לשמור על קשר ידידותי. זה רק יפגע בך.
יהיה בסדר ידידי, עברת את משבר הסאבפריים, תעבור גם את זה

 

[Shlomi Z]

סליחה על חוסר הסולידיות.

סולידריות אחי, בכל הכח. ואם היית לידי הייתי מביא לך חיבוק חם.
אני יכול להגיד לך שיהיה בסדר, גם זה יעבור ושזה לא אשמתך, ושהיא לא שווה את זה...
אבל , אעדיף להגיד לך את האמת:
אתה אמור להרגיש שבור וחרא,
כי זה חלל ברמה של מוות, אפילו גרוע יותר כי יש חוסר וודאות וכל הודעה מקפיצה אותך.
היא הייתה חלק מרכזי בחייך, טבעי לחלוטין.

שים תאריך לעוד כמה שבועות ביומן.

עד אז, תשתכר,שים בלוז, שים אביתר בנאי [היחידי שידע להעביר את מה שמרגישים למילים בזמן שכזה],
תרחם על עצמך, תחטט בפצע, תמחק את הנייד, את הקבוצות וואטספ, תמחק עוקב או כל שאר הטרלולים שיש היום, את התמונות, את החפצים ותעבור גמילה קשה.

ואם יורשה לי להוסיף, אל תנסה ליצור קשר מחדש/לשמור על קשר ידידותי. זה רק יפגע בך.

תבין שזה חלק מהחיים ובלי הרגעים המסריחים והנמוכים אין עליות ואושר עילאי. זה חלק מהחיים.
לי עבד: ספורט, חברים, משפחה, ניסיתי לא להיות לבד.
שעה, יום, יומיים, שבוע, שבועיים, צעד צעד מתגברים.
יגיע התאריך הנ"ל.
ממנו עושים קאט והופכים תקליט. [אחרי המעשים נמשכים הלבבות.]
ואז, רק אז, גם זה יעבור.
בהצלחה אח יקר. תעדכן אותנו.

* מוזמן לבירה או ארק, תמיד!
** קלישאה בגרוש, אבל יום יבוא, תסתכל אחורה ותבין שזה בנה אותך.

 

[ביולוג ירושלמי]

מראש מצטער אני מרגיש שאני צריך לפרוק ואין לי למי.

למה אין לך למי בנאדם?...
2-3 חברים קרובים, אחד מהעבודה, אחד מהבית, אחד מהלימודים.
זה הדבר הראשון שתנסה לשנות כשתתאפס על עצמך קצת.

לאחר שלוש שנים, מתוכם שנתיים גרים ביחד, היא החליטה לארוז וללכת.
היינו בסיפור הזה כמה פעמים והצלחתי לשכנע אותה לחזור, לפני שהיא ממש עזבה.

לפני כ- 3 שנים וחצי. היינו סביבות ה- 4-5 שנים יחד On ועוף בסה"כ.
גרנו שנתיים יחד בדירה בדרום ת"א בואך אריתראה-לנד. כלב וחתולה.
אני הצטרפתי אליה לבקשתה כשסיימתי את הלימודים בירושלים.
נפרדה ממני כשהייתי על מרפסת של איזו דירת חברים מדהימה בכפר שכוח-אל בפולין. בשיחת טלפון (!) אגבית, בזמן שאני מטייל עם חברים, יום לפני שאנחנו נוסעים לצפון פולין לפסטיבל מוזיקה אלקטרונית לחגוג את החיים.
זרקה אותי (בפעם השניה תוך 3 חודשים) גם אחרי הצעת הנישואין שקיבלה.
אז מה העצות שלי בשבילך?
קודם כל - תישבר.
זה מה שאני עשיתי. זה מה שעבד בשבילי. זה לא אומר שזה טוב או רע. זה רק אומר שזה מה שאני עשיתי (ומניח שלא כולם מסוגלים לכך).
אל תקשיב לכל המחזקים למיניהם שינסו לעודד אותך.
אתה חזק. אתה יותר חזק מזה ואל תפחד.
תן לעצמך להישבר כמו שצריך. אל תעשה חצי עבודה.
תישבר בגאווה ובשמחה. תישבר כמו שמעולם לא נשברת.
תחפור פנימה עם כפית.
התיאוריה שלי היא שכשטוב לנו אנחנו בקושי זזים, בקושי מתקדמים, כי אדם שנוח לו לא רוצה לזוז כי נוח לו.
רק במשברים האלו פתאום אנחנו מגלים כמה שגם בעיטה בתחת היא עוד דרך לצעוד קדימה.
תן לעצבות להיות חלק ממך וממה שאתה ואל תיתן לאף אחד לקחת אותה ממך או להפוך אותה לפחות לגטימית ממי שהיא.
כששאלו אותי אם הכל בסדר, עניתי שלא בסדר והסתכלתי להם ישר בעיניים.
כששאלו אותי אם "הכל טוב" אז עניתי שלא הכל טוב ולא חיפשתי חיזוקים או מילות עידוד.
את כל המעודדים למיניהם השתקתי די מהר והסברתי להם שאני עצוב וזה בסדר גמור להיות עצוב ולא לברוח מזה.
הפחד מדיכאון שיתק את כל מנגנוני העצבות שלנו.

אחרי שתתעצב כמו שצריך, ואחרי שתחפור עם כפית, ואחרי שתיתן לעצמך את הכבוד הראוי לך להיות מי שאתה כשאתה על הפנים - כבר לא תצטרך עצות מאף אחד.

 

[cypriano de rore]

@hommie , קבל חיבוק חם ואוהב.
זה כואב וקשה מאוד מאוד ואין הרבה מה לעשות בנידון. חשוב לזכור שמה שאתה מרגיש זה לא ״רע״ ולא ״לא אמור להיות״ אלא פשוט מאוד מאוד מכאיב ולא נעים. וגם חשוב לזכור שזה עובר. אני מניח שכרגע קשה לך לדמיין שבעתיד זה בכלל לא יהיה עניין וגם מחשבות כמו ״לעולם לא אוהב ככה״ או ״לעולם לא אמצא מישהי כמוהה״ עולות אבל גם אלו מחשבות שווא. ב99.9% מהמקרים הכל חולף ובמבט לאחור אפילו אפשר להזכר בזה עם חיוך.

מאחל לך שתדע להכיל את כל מה שאתה מרגיש אפילו אם זה לא נעים ומאחל לך שתתן לזמן לעשות את שלו (כנראה שזה פשוט יקרה).
ובשיא הרצינות - תרגיש חופשי ליצור קשר ולבקש כל עזרה שאתה צריך!

 

[רוני]

אני מרגיש שבור. אני לא יודע מה לעשות מכאן.. איך להרים את עצמי..

היי
הדבר הנכון לעשות לדעתי זה להסתכל קדימה, את העבר לא ניתן לשנות, ובשלב זה
לא נכון להתפלש בו ולעשות חשבון נפש, תחשוב כיצד אתה יכול למלא את סדר היום שלך בעבודה ועיסוקים
מעניינים, שיגרת יום חיובית עוזרת להתגבר על משברים ובלתמים, וכאשר תרגיש מוכן תחפש את הקשר הבא.

בהצלחה !

 

[בת העמק]

ללא משפחה ממש (אמא תשושת נפש, אין אבא...), מרגיש לבד בעולם הזה

אין אחים? סבים? אין חברים?
מאד קשה להיות במשבר כשאין לך קשר אישי חם של לפחות 2-3 אנשים בעולם. האם יש לך קושי ביצירת חברויות קרובות? האם בת הזוג מילאה את כל הפונקציות בשבילך (אמא, אחות, חברה)?
יכולה לספר מניסיון שבעלי מצא את עצמו בגילך גם ללא הורים ואחים אבל הוא למד (גם בעזרתי) לפתח קשרי חברות ואפילו יצר קשר של אחים עם חלק מבני הדודים שלו. כבת זוג, זה בלתי אפשרי למלא את כל הפונקציות החברתיות.
אני מנחשת שתעדיף להיבלע בעבודה עכשיו (שאתה מאד אוהב) אבל ממליצה להתחיל ליצור לך כמה חברויות וללמוד איך להיות שם בשבילם (להתעניין באמת לשלומם, לשים לב מה עובר עליהם, לברר מה אתה אתה יכול לעזור).