הרי ברור לכולנו שהיום יותר זול ליצר, לקטף, לארוז, לשנע ולדחות זמן מדף משמעותית מלפני 40 שנה
ועדין היום הפירות משמעותים יותר יקרים מלפני 40 שנה בארץ
פי כמה עלתה המשכורת שלך בהשוואה ללפני 40 שנים ופי כמה עלו הירקות? אני פשוט לא מבין את הנוסטלגיה הזו לזמנים שבהם הכל היה פחות טוב ויותר קשה.
ושוב, אין פערי תיווך גבוהים, זו פיקציה, יש על זה מחקרים ודוחות של כמה גופים רציניים יותר מסרטונים ברשת. הנה כתבה שמצטטת כמה מהמספרים מהשנים האחרונות, בהשוואה בינלאומית
לינק
ההפרשים בין המחיר שהחקלאים מקבל למה אתה קונה הוא שיש המון עבודה מושקעת באכסון, קירור, הובלה, סידור, שכר, פרסום, שיווק ופחת.
פערי תיווך מוגזמים זה טיעון שמתעלם מכמות העבודה האדירה שמושקעת בלהביא את הפירות הירקות לסופרים.
זה כמו שאני אגיד שזרע של פרי עולה אגורה אבל החקלאי מוכר את הפרי ב 5 ש"ח ולכן החלקאים חזירים. טיעון מגוחך, נכון? אז אותו הדבר לגבי "פערי תיווך מוגזמים".
דרך אגב, רשת מגה שהייתה בבעלות חלקית של איגוד החקלאים ושילמה לחקלאים יותר, פשטה את הרגל. מסתבר שפערי התיווך לא מוגזמים והם נמצאים שם מסיבה טובה.
התוצרת הישראלית יקרה כבר מרמת החקלאי, הלחם שלנו הכי יקר בעולם (מחיר בפיקוח!)*, הביצים כמעט הכי יקרות בעולם (מחיר בפיקוח!) וגם הפירות יקרים מאוד.
שתי הסיבות לכך הן שבאופן אבסורדי החקלאות הישראלית היא מאוד low tech ברובה מצד אחד ושכר המינימום פה גבוה מאוד מצד שני. זה מייצר לחקלאים עלויות גבוהות מאוד ומכריח אותם למכור ביוקר כדי להתקיים, כמובן שגם לא כל הגידולים שיש פה מתאימים לאקלים המקומי או למשאבי המים שלנו ולכן גם עולים הרבה.
נראה שנשכח העיקרון הבסיסי ביותר של המסחר - יתרון יחסי. אם בישראל עולה שקל לייצר קילו תמרים מעולים אבל 10 שקלים לייצר קילו אננס גרוע, כדאי מאוד לייבא את האננס ממדינה ששם האננס עולה שקל אחד לייצר, ולייצא את התמרים הזולים והמעולים שלנו למקום אחר שבו יקר לגדל אותם.
האם היית רוצה לסבסד תעשיית טקסטיל בישראל, רק כדי לספק עבודה לעשרות אלפי אנשים? עשו את זה הרבה שנים באמצעות הגבלות ייבוא, זה לא היה טוב לאף אחד, כולל לעובדי ענף הטקסטיל. היית רוצה להחזיק בחיים את מפעל סוסיתא ולחסום ייבוא של כל שאר כלי הרכב בעולם כדי להחזיק בחיים את תעשיית הרכב הישראלית? לא למדנו כבר שפרוטקציוניזם זה לא טוב לאף אחד?
ההגבלות על הייבוא מייצרות מצבים אבסורדיים לחלוטין שחלקאי ישראל מגדלים פה גידולים טרופיים שהם צרכני מים עצומים במקום להתמקד במה שמתאים לארץ. וכמובן שכשאין ייבוא ואין תחרות, אין שום סיבה להתייעל ואפשר להמשיך לעשות חקלאות עתירת כח אדם יקר.
* מה שלא נאמר כאן מפורשות לגבי הלחם הוא שהמאפיות *שיקרו* לרגולטור לגבי העלויות שלהן וניפלו את מחיר הלחם האחיד בפיקוח, עד שזה נהיה המוצר הרווחי ביותר שלהן. חלק מהעניין היה תיאום מחירים בין אנג'ל למאפיות אחרות, הבעלים של אנג'ל ריצה עונש מאסר על העבירות האלה. חפש בגוגל "קרטל הלחם" או "אנג'ל תיאום מחירים" יש על זה כמה פרשיות מזה למעלה מעשור וזה מוצר מפוקח.