עברו 6 שנים!!!
עברו הרבה מים בנהר, עברנו קורונה, מלחמות... ברמה האישית גם תואר, חתונה, עבודה ראשונה... הרבה השתנה וגם חלק מהתפיסות שלי (וחלק לא).
התלבטתי אם לפתוח שרשור חדש או להמשיך את הקיים, החלטתי שחלק מהיופי שפורום מאפשר הוא מעקב ארוך אחרי התפתחויות אישיות, יומנו של ילד בן 21 כנראה יהיה שונה מגיל 27.
אחד הדברים שגיליתי, הוא שאחוז הסיכון שאני מוכן לקחת על עצמי גבוהה בהרבה מהציפייה שלי, לאורך השנים ויתרתי בהדרגה על החלק האגחי בתיק ועברתי להחזקה בתיק 100% מניות שמנהל כ80% אחוז מההון שלי (20% האחרים באחת מפלטפורומות b2b)
ומה לגבי שאר 80%? גיליתי הרבה דברים על העולם, ראשית שלפחות בעיני מדינת ישראל היא המדינה המושחטת בעולם, מדינה בה עשירים לעד יצברו הון ושהמונך הון שלטון אמיתי וקיים יותר משהאמנתי... הדבר הזה גרם לי לרכוש עוד ועוד מנויות ישראליות, הרי בתוך עמי אני חי.
חשוב לי לכתוב את זה לא מתוך מקום של יאוש, אלה ממקום של חוסר בכיינות, אם המצב כל כך גרוע - אני מעדיף לרכוש מניות ולהצטרף לחגיגה. אהיה כנה עם עצמי ואגיד שאני מרגיש פחות "פרייר" או מנוצל או כל מונח אחר...
ההחלטה להסיט את התיק שלי ולחלק את המניות מחדש התגלתה (לפחות כרגע) כמוצלחת.
התיק שלי היום:
אמריקה 40%
אירופה 20%
ישראל 20%
מטבעות קריפטו 5%
מתפתחים 15%
גיליתי, שההחלטה לא לקחת סיכון יכולה להוביל להתחרטות עמוקה, כמו ההחלטה לא להיחשף למטבעות קריפטו כשהוצע לי בזמנו, היום אני רוכש מעט לעט וניהנה מהריגוש
אני לא יודע כמה זמן אחזיק בהם אבל כרגע אני שמח על כך.
ובאשר למטרה הסופית, דווקא זו אינה השתנתה.
אני עדיין חולם על דירה בר קיימא וללא משכנתא, זה היה חלומי בעבר וכך עדיין היום.
אני מאמין שאני במחצית הדרך לשם ושהמטרה הכל כך רחוקה הזאת - ברת השגה.
רבות ניסו לשכנע אותי בפורום לשנות את תפיסת עולמי, בעיקר נסיונות שכנוע על כדאיות כלכלית, נכונה ככל שתהייה היא לא תחליף אצלי את הביטחון הפסיכולוגי שבנכס פיזי ובטוח.
אז נכון, לא אסכים לשלם את הגניבה ושמה משכנתא, אך כשיגיע היום - ארכוש דירה.
יש משהו כיף בלשחרר ולהוציא, אשתדל לחזור מדי פעם כדי להמשיך את הכתיבה.
בהזדמנות זו אומר שוב תודה לסולידית ולפורום היקר הזה על כלים פיננסים חשובים כל כך, העולם לא לימד אותי אותם ואלמלא הקורונה גם לא הייתי מוצא זמן ללמוד אותם בעצמי.