הבחירות הללו ישנו את חייכם

[pseudonym]

הטקסט שלה נכתב ב- 2015.

לא שמת לב שהשנים האחרונות היו חריגות? הכל זה באמת אותו דבר עבורך? גם לתושבי העוטף הכל היה אותו דבר?

לדעתי, הכישלון ברובו היה צבאי ושל השב"כ .
ואני לחלוטין לא מסיר מהאחריות של הממשלה הזו היא טיפחה את המדיניות ההרסנית הזו.

 

[סולידי]

בעבר הסכמתי עם האמירות של מרגרט תאצ'ר בהקשר הזה, היום כבר לא, לפחות בכל הקשור לישראל באופן מיוחד וחריג.

כשהממשלה עובדת בשביל האזרחים, ניתן לצפות מהם שיעשו את חלקם וידאגו לעצמם.
בישראל כבר הרבה שנים הממשלה עובדת נגד האזרחים ודואגת בעיקר למקורבים ולכן הגיוני שלא שלא תסכים עם אמירות שמטילות את האחריות על האזרח.

 

[אלוקים לא משחק בקוביות]

בישראל כבר הרבה שנים הממשלה עובדת נגד האזרחים ודואגת בעיקר למקורבים ולכן הגיוני שלא שלא תסכים עם אמירות שמטילות את האחריות על האזרח.

אני חושב שהשורה הזאת מעט מפספסת מעומק הקרחון מתחת לפני המים. אם מאזינים לקורסים אקדמים וקוראים ספרים על כלכלת ישראל, נראה לי שמבינים מהר מאוד שכל ההתפתחות של הכלכלה (וכנראה גם החברה) כאן הייתה דיי מעוותת. שלא נדבר על אזכורים בספרים של המייסדים, כמו "המרד" של בגין, שבהם מוזכרים מפעם לפעם נציגים מעצמות זרות מלווים מאורעות כמו אלטלנה.

גם אם הכל היה מתנהל כאן בצורה אולטרה יעילה למען האזרח, המשקעים של העבר שייצרו כאן הבדלים מלאכותיים בין אנשים, לא יפתרו מעצמם ולא ילכו לשום מקום (ויש להם השפעה על אותו חוסר יעילות משווע). אין הכוונה רק לכמה מקורבים שהנינים שלהם נהנים מפירות עמלם, אלא ממש בתוך משפחות יש הבדלים בין אחים, בתוך החברות במשק יש הבדלים מלאכותיים בין עובדים, בקרב שכנים וחלקים שונים בכל עיר יש הבדלים מלאכותיים.. הכוונה להבדלים שאינם תוצר של השקעה, מאמץ, יצירתיות, יוזמה, ידע.. אלא תוצר של שאלות שבחברה ליברלית ובכלכלה קפיטליסטיות לא אמורות להיות רלוונטיות, כמו השאלה עד כמה כל אחד מאיתנו נדפק מבחינה רפואית, גיאוגרפית, סוציאלית או אחרת (במדינה שלא באמת תעזור לך אם המקרה שלך לא מספיק קשה, וגם על העזרה שלה יש ביקורות..).

המקור להבדלים הללו אינו בנו, לא בקבלת ההחלטות שלנו - אלא בהיסטוריה הישראלית לדורותיה (ואף לפני הקמת המדינה) במובן הרחב.

 

[שלומו]

אני חושב שהלקח הוא שלא מספיקה רק אחריות אישית (הנחת המוצא של האינדיבידואליזם) כי העולם הוא גדול ומורכב יותר. צריך ערבות הדדית של קהילה ושל לאום ואפילו קשר יותר חזק מערבות. בגמרא במסכת בבא בתרא (שעוסקת בחובות משפטיות וקנייניות) הגמרא מבדיקה בין ערב להלוואה לבין קבלן להלוואה. המלווה יכול לדרוש את ההלוואה מהערב רק כשברור שהלווה לא יכול להחזיר, אבל הקבלן קיבל על עצמו אחריות מלאה והמלווה יכול לדרוש ממנו מיד את ההלוואה. מביאים דוגמא לקבלנות מיהודה שלקח אחריות מלאה על בנימין בשביל לשכנע את יעקב לקחת אותו למצרים.

בגלות הספיקה לנו הערבות ההדדית. החובה שנובעת מהערבות הזאת היא להוכיח ולהזהיר את הטועים, אבל אחרי שהזהרת כבר עשית את שלך. רואים את זה במשל הצופה בנבואת יחזקאל. אם הצופה מזהיר מפני אוייב מתקרב אז הוא את נפשו הציל גם אם לא מקשיבים לו. המשל הזה מופיע דרך אגב בסלוגנים של כמה יחידות מודיעין בצה"ל.

אבל אני זוכר כשעשיתי תצפיות בצבא פתאום הבנתי שהמשל הזה לא הגיוני במציאות תקינה. שהרי אם הצופה מזהיר ולא מקשיבים לו אז האויב הורג אותו כמו כולם. לצערנו נוכחנו בצורה מעשית לזה עם התצפיתניות.

אחר כך למדתי לקצת יותר לעומק את ספר יחזקאל ואז הבנתי שבגלות אחרי החורבן היה צריך להתגלות הצד האינדבדואלי של התורה: האדם אחראי על עצמו לא משנה מה חטאו אבותיו ועמו, ואפילו כלפי עצמו הוא חופשי בכל רגע לשנות את דרך חייו והשינוי הזה גם משנה רטרואקטיבי את עברו.

אבל כשעם ישראל נמצא בארץ ישראל יש לו אחריות קולקטיבית. זה מודגש מאוד בספר יהושע שאז עם ישראל נכנס לארץ. למשל כשעכן מועל בחרם ביריחו אז בני ישראל מפסידים בקרב הראשון בעי. עם ישראל מבין את הנקודה הזאת היטב בסוף ספר יהושע זה נראה לו ששבטי ראובן וגד רוצים לפרוש מעם ישראל. הם שולחים משלחת שאומרת להם בדיוק את הדבר הזה אם אתם פורשים מעם ישראל כולנו נסבול מכך: "הֲל֣וֹא ׀ עָכָ֣ן בֶּן־זֶ֗רַח מָ֤עַל מַ֙עַל֙ בַּחֵ֔רֶם וְעַֽל־כׇּל־עֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל הָ֣יָה קָ֑צֶף וְהוּא֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד לֹ֥א גָוַ֖ע בַּעֲוֺנֽוֹ׃" ולכן עם ישראל לא מאפשר להם לפרוש (ראובן וגד מסבירים שבכלל לא התכוונו לפרוש אלא להפך).

זאת אומרת אנחנו אחראים לטעויות של אחרים גם אם הזהרנו מפני הטעויות האלה. גם משהו שהבנתי במילואים בתחילת המלחמה, שביום יום רוב האנשים מתנהלים מספיק טוב כמו במשל הנמר שרודף אחרי אנשים שלא צריך לרוץ מהר יותר מהנמר אלא רק יותר מהר מהאדם הכי איטי. אבל באמת ברמה הלאומית לא מספיק להיות ממוצע אלא דווקא אם מישהו עשה טעות אז צריך לעבוד קשה יותר בשביל לתקן אותה. אולי אפשר להדגים את זה במשל הנמר שגם אם מישהו התרשל ובגללו הנמר ברח לא מספיק להאשים אותו ולברוח יותר מהר מהאדם הכי איטי כי אחריו הוא יגיע אליך, אלא צריך יחד לנטרל את הנמר.

 

[משתמש בלי זהות]

הטקסט באותו בלוג מתמקד באספקט הכלכלי/צרכני. אני חושב שמאז הבנו שיש נושאים חשובים יותר.

בנושאים אלה, בהחלט משנה למי אתה מצביע, כפי שנוכחנו בשנים האחרונות.

אז אתה בהחלט מסכים איתי שסדר העדיפויות השתנה ובמצב כזה אין מה לצפות לשינוי לטובה בנושא הכלכלי

איפה הסתירה? ואם נניח לרגע למחקרים שקושרים בין מוסדות דמוקרטים לרווחה כלכלית (וקיומן של מדינות לא דמוקרטיות ועשירות לא סותר את המחקרים האלו)
1. אני לא רוצה לחיות במדינה שהיא לא דמוקרטיה ליברלית בלי קשר לרמת השגשוג שלה.
2. לישראל אין סיכוי להיות מדינה משגשגת אם חלק הולך וגדל מהאוכלוסיה שלה מקבל יותר כסף בקצבאות ושירותים מאשר שהוא נותן בתשלומי מיסים. תוצאות הבחירות ישפיעו בצורה דרמטית על הסיכויים של הבעיה הזו לקבל פתרון, בלי קשר לצורת המשטר.

1. אין בעיה זכותך לרצות את זה אבל זה אומר שעכשיו הנושא הכלכלי הוא מספר 2 או 3 וזה אומר שהוא לא יטופל
2. זה לא דבר חדש אז זה לא קשור לתוצאות הבחירות האלו בדווקא

 

[משתמש בלי זהות]

זה שיש מדינות כאלה זה לא רלוונטי. הזהות הלאומית כמדינה יהודית הביאה לפה הרבה אנשים מוכשרים, האופי הדמוקרטי-ליברלי בשילוב עם סולידריות חברתית זה מה שעיצב את כל תחומי החיים הקריטיים פה ובפרט את העוצמה הכלכלית והצבאית והחוסן הלאומי. והחשש מהעדר עתידי של אחד ממרכיבי ההצלחה האלה דוחף אנשים עם תרומה משמעותית לכלכלה ולתחומים קריטיים נוספים לשקול חישוב מסלול מחדש אם לא מעבר לזה.

בצד האופטימי אני מקווה ששני המשברים הללו, משבר הגיוס וההפיכה המשפטית, הציפו בצורה מספיק ברורה את הצורך בתשתית חוקתית מסודרת וידחפו להסדרה של האופן שבו אנחנו מבררים סוגיות חוקתיות.

במבחן התוצאה המיידי לא ראיתי הרעה משמעותית כלכלית בשנים האחרונות למרות כל מה שכתבת מי שרוצה לעזוב מוזמן יהיו לו מחליפים ונסתדר בלעדיו מדינת ישראל עברה הרבה משברים וצלחה את כולם לא נראה לי שעכשיו זה שונה
הרבה מהחששות הללו מקורם באנשים שרוצים להפחיד ובכך להשפיע על אנשים שמאמינים במהלכי הממשלה לחשוש מתוצאות השינוי הצודק והחשוב זה מצטרף לאיום בסרבנות ובהוצאת הכספים מישראל

 

[משתמש בלי זהות]

הטרור היהודי ביו"ש שלא מטופל ע"י הרשויות עושה לי קצר במוח. לא מצליח לראות את עצמי חלק ממדינה שמאפשרת ואף מעודדת את התופעה הזאת.

במידה פחותה מעט, אבל דבר נוסף שמטריד אותי באופן מאוד עמוק הוא הטיפוח של אוכלוסיה נבערת שיונקת את לשד עצמותיה של המדינה ומתנהגת באדנות של גזע עליון כלפי כל שאר האוכלוסיה שמחזיקה את המדינה בכוחותיה האחרונים.

לא יודע איך ליישב את הגועל שאני חש כלפי שתי הבעיות האלה, ולכן מקוה מאוד לשינוי, מה שהופך את הבחירות האלה לגורליות מבחינתי.

מה יש ב"טרור היהודי" ביו"ש שכל כך מעצבן אותך זה פשיעה פלילית כמו בהרבה איזורים אחרים במדינה והנזק ממנה הרבה יותר קטן מאשר האלימות במגזר הערבי או תופעת הפרוטקשן שגם הם לא מטופלות כהוגן ומזיקות הרבה יותר?

 

[שלומו]

במבחן התוצאה המיידי לא ראיתי הרעה משמעותית כלכלית בשנים האחרונות למרות כל מה שכתבת מי שרוצה לעזוב מוזמן יהיו לו מחליפים ונסתדר בלעדיו מדינת ישראל עברה הרבה משברים וצלחה את כולם לא נראה לי שעכשיו זה שונה
הרבה מהחששות הללו מקורם באנשים שרוצים להפחיד ובכך להשפיע על אנשים שמאמינים במהלכי הממשלה לחשוש מתוצאות השינוי הצודק והחשוב זה מצטרף לאיום בסרבנות ובהוצאת הכספים מישראל

היה שיפור כלכלי. כן החוב גדל (עדיין הגודל שלו סביר בהשוואה עולמית) ונצטרך לשלם אותו בעתיד.

אני חושב שכל אחד תורם ולאף אחד אין תחליף מלא. אני חושב שכולנו נעזרים אחד בשני. יש משל של קיסמים שכל קיסם קל לשבור לבד אבל קשה מאוד לשבור הרבה קיסמים יחד. אני לא רוצה לבדוק כמה קיסמים יכולים לצאת בלי שכל קבוצת הקיסמים תשבר...
כמובן בני אדם הם הרבה יותר מקיסמים זהים. כל אחד עולם ומלואו והקשרים שהוא מייצר עם אחרים הם ייחודיים והם חלק מהמארג הכללי והמורכב של המדינה.

 

[משתמש בלי זהות]

הטקסט באותו בלוג מתמקד באספקט הכלכלי/צרכני. אני חושב שמאז הבנו שיש נושאים חשובים יותר.

בנושאים אלה, בהחלט משנה למי אתה מצביע, כפי שנוכחנו בשנים האחרונות.

אז אתה בהחלט מסכים איתי שסדר העדיפויות השתנה ובמצב כזה אין מה לצפות לשינוי לטובה בנושא הכלכלי

איפה הסתירה? ואם נניח לרגע למחקרים שקושרים בין מוסדות דמוקרטים לרווחה כלכלית (וקיומן של מדינות לא דמוקרטיות ועשירות לא סותר את המחקרים האלו)
1. אני לא רוצה לחיות במדינה שהיא לא דמוקרטיה ליברלית בלי קשר לרמת השגשוג שלה.
2. לישראל אין סיכוי להיות מדינה משגשגת אם חלק הולך וגדל מהאוכלוסיה שלה מקבל יותר כסף בקצבאות ושירותים מאשר שהוא נותן בתשלומי מיסים. תוצאות הבחירות ישפיעו בצורה דרמטית על הסיכויים של הבעיה הזו לקבל פתרון, בלי קשר לצורת המשטר.

1. אין בעיה זכותך לרצות את זה אבל זה אומר שעכשיו הנושא הכלכלי הוא מספר 2 או 3 וזה אומר שהוא לא יטופל
2. זה לא דבר חדש אז ככה שאתה יכול לחלוק על הסולידית אבל אצלה זה כנראה לא השתנה

 

[סולידי]

מה יש ב"טרור היהודי" ביו"ש שכל כך מעצבן אותך

גזענות. גם מצד היודונאצים וגם מצד הצבא והמשטרה שאמורים לשמור על החוק.

זה פשיעה פלילית כמו בהרבה איזורים אחרים במדינה

טרור זה לא פשיעה פלילית. זו גזענות.

 

[איניגו מונטויה]

מנסים לשווק לנו אותם כבחירות הגורליות ביותר, מבחינתי זה עוד מאותו הדבר.
מסכים עם רוב הדברים שאמרה כאן הסולידית.

מי שיקרא את כל הפוסט ולא ייתפס רק לכותרת (שמן הסתם נועדה להיות קצרה ומושכת),
יכול להבין שהסולידית ניסתה לעודד אחריות אישית,
וזה לא סותר בכלל את הצורך בשמירה על המרחב הציבורי.

בתור משל אפשר לומר שנעים לגור בדירה מסודרת ויפה, ובבניין מטופח ויפה.
רוב הזמן מן הסתם יושקע בסידור הדירה הפרטית שלנו,
אבל אם נניח יו"ר ועד הבית מעסיק יועצים מבניין אחר ובהשראתם הוא מפרק את המעלית, הופך את הפיר לאתר פינוי אשפה, ומחלק את כספי הוועד לשוחד לשכנים שלא משלמים ולפיזור עלוני תעמולה שמסיתים את השכנים אחד בשני בעזרת חצאי אמיתות ושקרים בוטים -
מן הסתם במקרה קיצוני כזה כדאי להשקיע יותר מאמץ בסילוק היו"ר הזה ועוזריו, או שהבניין יתפרק ולא משנה עד כמה חלק מהדירות אכן מטופחות מבפנים.

נסיים בציטוט מתפילת הימים הנוראים "כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ",
ויצא לי לחשוב (ולקוות) שזה גם רמוז בשמה של השנה העברית הנוכחית:
תשפ"ז = תהא שנת פיזור זדון.

 

[משתמש בלי זהות]

גזענות. גם מצד היודונאצים וגם מצד הצבא והמשטרה שאמורים לשמור על החוק.

אני לא יודע כמה ספרי שואה קראת אבל ההתנהגות של מי שאתה מכנה "יהודונאצים" רחוקה שנות אור מהנאצים
אלימות גזענית היא דבר שכיח ונפוץ בכל העולם זה לא חדש ולא ייחודי ליהודים
הנאציזם הוא משהו אחר ייחודי במטרותיו ואכזריותו כל נסיון לדמות משהו אליו הוא זילות השואה וזילות פשעי הנאצים

טרור זה לא פשיעה פלילית. זו גזענות.

אני לא אכנס פה לויכוח על ההגדרה מהו טרור והאם זה נכנס בהגדרה טרור כי טרור זה סיסמה שלא אומרת כלום
מה שחשוב הוא שיש להבדיל בין אלימות מסיבות שונות ובניהם גזענות שזה פשעים פליליים לבין מעשים שמטרתם פגיעה בישראל כמדינה וכקולקטיב לא סתם בכל מדינה החומרה של עבירת הבגידה היא עליונה

 

[Homer]

אפשר לדעת מאיפה אתה מסיק את המסקנה הזאת

בגדול, אזרחים שגרים במשטר טוטליטרי הם במצב גרוע, אתה נתון לחסדי המפלגה, ועל כל פעולה לא נכונה אתה יכול להיענש בלי הליך נאות.

 

[אלוקים לא משחק בקוביות]

אחר כך למדתי לקצת יותר לעומק את ספר יחזקאל ואז הבנתי שבגלות אחרי החורבן היה צריך להתגלות הצד האינדבדואלי של התורה: האדם אחראי על עצמו לא משנה מה חטאו אבותיו ועמו, ואפילו כלפי עצמו הוא חופשי בכל רגע לשנות את דרך חייו והשינוי הזה גם משנה רטרואקטיבי את עברו.

כשהמורה לתנ"ך בתיכון דיברה איתנו על "חטא אבות" חשבתי שזה רעיון מטומטם, אבל היום בבגרותי הבנתי שגם אני משלם על חטא אבותיי, ואם הייתי ממשיך את המעגל של קריירה-זוגיות-ילדים-משכנתא למעשה גם אני הייתי תורם לחטא הקדום ומגלגל את כל מה שלא עובד טוב הלאה לדור הבא.

לדעתי, אחראיות אישית היא אינסטינקט אינטרינזי מולד באדם, אף אחד לא צריך שיתנשאו עליו ויסבירו לו שמוטב שיהיה אחראי על גורלו. מה שכן צריך להסביר לו, או יותר מדויק לומר "להנגיש לו", אלו הם מקורות מידע כמו הבלוג הזה, פניות פסיכולוגית וכלכלית שיאפשרו לו ליישם מה שהוא יודע (ברוב המקרים אין פניות כזאת שלא באשמתו), "התחכמויות" כלכליות חוקיות, שהחוק עצמו יוצר, שביכולתו לעשות כלפי המדינה ולא היה לו שום סיכוי לדעת את זה אם אינו חבר במעגלים חברתיים כלשהם או בגילדות, קשרים ופרוטקציות שגם אם הוא מקבל החלטות גורעות בחיים, הקשרים שלו מחלצים אותו מבעיות ומארגנים לו חיים סבירים +

גם משהו שהבנתי במילואים בתחילת המלחמה, שביום יום רוב האנשים מתנהלים מספיק טוב כמו במשל הנמר שרודף אחרי אנשים שלא צריך לרוץ מהר יותר מהנמר אלא רק יותר מהר מהאדם הכי איטי.

בדיוק, ואז נשאלת השאלה מדוע כל אחד מאיתנו צריך להרגיש מחוייב לאחרים במצב כזה.

אבל באמת ברמה הלאומית לא מספיק להיות ממוצע

בעבר גם אני חשבתי שלא מספיק להיות בישראל ממוצע, ואז הבנתי דקות מסויימת בהקשר הזה. יש הרבה מאוד ישראלים מאושרים שהסתדרו והם פחות מהממוצע מבחינת כישורים. מה שחשוב זה להנות ממשתנים דטרמיניסטים שעובדים לטובתך (ולעתים דופקים אחרים). אם אתה "הבן של" זה עובד לטובתך, אם אתה שייך לסקטור או קבוצה זו או אחרת באוכלוסיה שנהנית מיתרונות היסטוריים כמו קירבה למערכות ולפקידות השלטון, ריכוזיות וכדומה. אם ההורים שלך היו פקידי שלטון בכירים לשעבר ומעורים בכל הזיגזגים הרגולטורים ויש להם חברים שגם עבדו בגופים שונים בעבר ויכולים לעזור בעת הצורך. אם נדפקת בגדול אבל נולדת עם אייקיו 130+, או שאתה לא גאון במיוחד אבל נולדת בעיר או יישוב חזקים, או שאתה פוץ של ממש אבל מוחצן, עם ביטחון עצמי, ולא שם פס על אחרים (לאחרים יש בעיות שלא מאפשרות להם לנהוג כך כשזה נדרש בהמון סיטואציות בחיים).. דברים מהסוג הזה לא מבטיחים שום דבר כמובן, אבל הבדלים לא הוגנים מהסוג הזה, בינך לבין אחרים, לעתים קרובות מהווה "תעודת ביטוח" מפני נפילה בין הכיסאות שהיא מאוד נפוצה בארץ (כי המדינה ממש מחוללת את הנפילות הללו באופן פעיל לדעתי).

 

[משתמש בלי זהות]

בגדול, אזרחים שגרים במשטר טוטליטרי הם במצב גרוע, אתה נתון לחסדי המפלגה, ועל כל פעולה לא נכונה אתה יכול להיענש בלי הליך נאות.

זה מזכיר את המצב בישראל כיום של אזרח שלא שייך לקבוצה ששופטי בג"ץ או היועצים המשפטיים אוהדים במיוחד זכויותיו יכולות להישלל בקלות בפלפולים ונימוקים שונים ולרוע המזל הם לא נבחרים ולכן אין דרך להדיח אותם בבחירות

 

[bigbang]

זה מזכיר את המצב בישראל כיום של אזרח שלא שייך לקבוצה ששופטי בג"ץ או היועצים המשפטיים אוהדים במיוחד זכויותיו יכולות להישלל בקלות בפלפולים ונימוקים שונים ולרוע המזל הם לא נבחרים ולכן אין דרך להדיח אותם בבחירות

אני לא יודע כמה ספרי שואה קראת אבל ההתנהגות של מי שאתה מכנה "יהודונאצים" רחוקה שנות אור מהנאצים
אלימות גזענית היא דבר שכיח ונפוץ בכל העולם זה לא חדש ולא ייחודי ליהודים
הנאציזם הוא משהו אחר ייחודי במטרותיו ואכזריותו כל נסיון לדמות משהו אליו הוא זילות השואה וזילות פשעי הנאצים


אני לא אכנס פה לויכוח על ההגדרה מהו טרור והאם זה נכנס בהגדרה טרור כי טרור זה סיסמה שלא אומרת כלום
מה שחשוב הוא שיש להבדיל בין אלימות מסיבות שונות ובניהם גזענות שזה פשעים פליליים לבין מעשים שמטרתם פגיעה בישראל כמדינה וכקולקטיב לא סתם בכל מדינה החומרה של עבירת הבגידה היא עליונה

מה שאני למדתי ב-7 באוקטובר הוא שאי אפשר להידבר עם פונדמנטליסטים דתיים. מבית ומחוץ.
בעיה.

 

[משתמש בלי זהות]

מה שאני למדתי ב-7 באוקטובר הוא שאי אפשר להידבר עם פונדמנטליסטים דתיים. מבית ומחוץ.
בעיה.

לא יודע איך אתה מגדיר פונדמנטליסטים מה שבטוח שאתה מכליל הכללה גסה את מי שבעיניך הוא "פונדמנטליסט דתי"
הרבה מהזוועות שאני מכיר נעשו דווקא ע"י אנשים ממש לא דתיים אולי להפך בתוכם אפשר למנות את הנאצים היפנים והקומוניסטים שעשו פשעים אכזריים כלפי מיליוני בני אדם ואין לזה שום קשר לדת

 

[איניגו מונטויה]

זה מזכיר את המצב בישראל כיום של אזרח שלא שייך לקבוצה ששופטי בג"ץ או היועצים המשפטיים אוהדים במיוחד זכויותיו יכולות להישלל בקלות בפלפולים ונימוקים שונים ולרוע המזל הם לא נבחרים ולכן אין דרך להדיח אותם בבחירות

התלבטתי אם להגיב, כי ברור לי שלא אשכנע אותך
(אתה לא כל כך בלי זהות כמו שאתה חושב, למשל פוסטים כאלו מסגירים את הזהות די בקלות...).

בכל זאת אגיב באופן חד פעמי (בלי להתווכח אח"כ),
רק כדי שלפחות תדע שאנשים ממגזרים אחרים לא מחפשים לרדוף אותך ו"לשלול את זכויותיך",
אלא מחפשים את מה שטוב להם ולמדינה כולה.

1. אותם שופטים שאכן אינם נבחרי ציבור - פועלים לפי החוקים שהכנסת קבעה.

אם אותו אזרח שהזכרת פועל בניגוד לחוקי הכנסת (נניח חוק שירות ביטחון), השופטים מחויבים לפסוק לפי החוק,
ולא משנה עד כמה השרים או אפילו ראש הממשלה ירצו אחרת.
הממשלה היא הזרוע המבצעת, אבל הסמכות לחוקק נתונה בידי הכנסת בלבד.

2. ה"זכויות" שרוצים לשלול מהאזרחים שהזכרת הן זכויות היתר, שבאות על חשבון אחרים.

אני בטוח שגם לאבד זכויות יתר זה כואב,
בדיוק כמו שבעל אחוזה בדרום ארה"ב הרגיש כשלקחו לו את "הזכויות" על העבדים שלו,
או כמו שאציל הרגיש כשלקחו לו את "זכויות" האריסות של פשוטי העם שהיו משועבדים לו פיננסית (ובמקרים רבים - גם מעבר לזה, למשל זכויות חתונה ועוד).

העצה היחידה שאני יכול לתת לאדם בעל זכויות יתר שאיבד חלק מהן (ועומד כנראה לאבד את השאר),
היא לנסות להתחבר ולהרגיש מה עובר על אותם אנשים שסבלו מאותן זכויות יתר,
וכך אולי להרגיש שהסבל הפרטי של האציל/אדון שעכשיו הוא כמו כולם - משרת גם מטרה גדולה וטובה יותר.

בנוסף, אם זכויות היתר אינן בנות קיימא,
אז "לתלוש את הפלסטר" ולהפוך במהירות יחסית לאזרח כמו כולם, עשוי להיות קל יותר מאשר לגלגל את הבעיה הלאה עד שהמדינה תתמוטט.

ושוב, ברור לי שלא תשתכנע (מעט מאוד בעלי עבדים / אצילים שחררו מרצונם הטוב את העבדים / הצמיתים ועוד הרגישו טוב כשעשו זאת),
אבל מקווה שלפחות תוכל להבין שהכוונה של רשויות החוק אינה אישית נגדך, אלא למען טובת אחרים (ולטווח ארוך - גם למען טובתך, כאזרח כאן במדינה).

 

[משתמש בלי זהות]

התלבטתי אם להגיב, כי ברור לי שלא אשכנע אותך
(אתה לא כל כך בלי זהות כמו שאתה חושב, למשל פוסטים כאלו מסגירים את הזהות די בקלות...).

בכל זאת אגיב באופן חד פעמי (בלי להתווכח אח"כ),
רק כדי שלפחות תדע שאנשים ממגזרים אחרים לא מחפשים לרדוף אותך ו"לשלול את זכויותיך",
אלא מחפשים את מה שטוב להם ולמדינה כולה.

1. אותם שופטים שאכן אינם נבחרי ציבור - פועלים לפי החוקים שהכנסת קבעה.

אם אותו אזרח שהזכרת פועל בניגוד לחוקי הכנסת (נניח חוק שירות ביטחון), השופטים מחויבים לפסוק לפי החוק,
ולא משנה עד כמה השרים או אפילו ראש הממשלה ירצו אחרת.
הממשלה היא הזרוע המבצעת, אבל הסמכות לחוקק נתונה בידי הכנסת בלבד.

2. ה"זכויות" שרוצים לשלול מהאזרחים שהזכרת הן זכויות היתר, שבאות על חשבון אחרים.

אני בטוח שגם לאבד זכויות יתר זה כואב,
בדיוק כמו שבעל אחוזה בדרום ארה"ב הרגיש כשלקחו לו את "הזכויות" על העבדים שלו,
או כמו שאציל הרגיש כשלקחו לו את "זכויות" האריסות של פשוטי העם שהיו משועבדים לו פיננסית (ובמקרים רבים - גם מעבר לזה, למשל זכויות חתונה ועוד).

העצה היחידה שאני יכול לתת לאדם בעל זכויות יתר שאיבד חלק מהן (ועומד כנראה לאבד את השאר),
היא לנסות להתחבר ולהרגיש מה עובר על אותם אנשים שסבלו מאותן זכויות יתר,
וכך אולי להרגיש שהסבל הפרטי של האציל/אדון שעכשיו הוא כמו כולם - משרת גם מטרה גדולה וטובה יותר.

בנוסף, אם זכויות היתר אינן בנות קיימא,
אז "לתלוש את הפלסטר" ולהפוך במהירות יחסית לאזרח כמו כולם, עשוי להיות קל יותר מאשר לגלגל את הבעיה הלאה עד שהמדינה תתמוטט.

ושוב, ברור לי שלא תשתכנע (מעט מאוד בעלי עבדים / אצילים שחררו מרצונם הטוב את העבדים / הצמיתים ועוד הרגישו טוב כשעשו זאת),
אבל מקווה שלפחות תוכל להבין שהכוונה של רשויות החוק אינה אישית נגדך, אלא למען טובת אחרים (ולטווח ארוך - גם למען טובתך, כאזרח כאן במדינה).

הבחירה של השם אינה כדי להסתיר את זהותי אבל היה נחמד אם מגיבים יתמקדו בדעות שלי ולא בי
לא ברור לי איך הגעת למסקנה שאני מתכוון לחוק שירות ביטחון אני אישית חוקי לגמרי ושום זכות שלי לא השתנתה

אבל אם בחרת להכנס לנושא הזה אני מקווה שאתה מסכים איתי שאכיפה בררנית היא רשע
וגם אם האכיפה היא על בסיס חוק ברור ומוסכם ולפי כל ההליכים המקובלים
מה שקורה כיום בעניין אכיפת החוק לשירות ביטחון הוא אכיפה בררנית ברורה ומוכחת הרי נכון להיום אין בחוק שום פטור לאף מגזר
ובכל זאת בפרקטיקה ישנם כמה מגזרים שממשיכים לקבל דחיות ופטורים ללא שום הסמכה בחוק זה אומר שכל מי שאוכפים עליו את החוק לשירות ביטחון בהגדרת עריקות וכל מה שנלווה לזה הוא אכיפה בררנית שהיא רשע
בנוסף גם כשכבר אוכפים את החוק ישנו הבדלים גדולים בין סוג הסנקציות אותם מפעילים בתלות איזה עריק מדובר

 

[שלומו]

כשהמורה לתנ"ך בתיכון דיברה איתנו על "חטא אבות" חשבתי שזה רעיון מטומטם, אבל היום בבגרותי הבנתי שגם אני משלם על חטא אבותיי, ואם הייתי ממשיך את המעגל של קריירה-זוגיות-ילדים-משכנתא למעשה גם אני הייתי תורם לחטא הקדום ומגלגל את כל מה שלא עובד טוב הלאה לדור הבא.

החיים באמת לא התחילו ולא מסתיימים בנו. אבל כמו שגילית יש לאדם יכולת לתקן ולתת לו רק לעצמו עתיד טוב יותר אלא גם לילדיו, ואף לתת פשר מחודש למעשה אבותיו ולתקן גם אותו.

אבל התיקון הזה מצריך רגע של יציאה מההרגל ומהבינוניות. לזה התכוונתי שאמרתי שלא מספיק להיות ממוצע. רוב האנשים רוב החיים ממוצעים, אבל יש רגעים בחיים שאדם צריך להתעלות על עצמו הרגיל. במובן מסוים ברגעים כאלה מתגלה העצמיות הפנימית של האדם. ההתעלות הזאת בדרך כלל מלווה בהבנה שיש משהו יותר חשוב רק ממני. אני זוכר רגע כזה, דווקא לא בתוך אקשן אלא בנסיעה בכביש ריק דרומה ב7 לאוקטובר. פחד שהופך לחופש לבחור מה שברור שצריך לבחור בו.