אדם שאינו עובד מחוייב בתשלום דמי ביטוח לאומי של 177 ש"ח בחודש (נכון ל-2021).
לכן זו ההוצאה החודשית המינימלית שלא ניתן לרדת מתחתיה.
אם נלך לפי כלל ה-300, זה אומר שעם תיק השקעות מפוזר היטב בשווי של לפחות 53,100 ש"ח ניתן לפרוש.
כל שקל שתחסוך מעבר לך הוא בגדר בחירה אישית שלך להעלות את רמת חייך, שאיננה מחויבת המציאות.
תשמע, יש היגיון בכל הפסקה הזאת בערך כמו באימרה: ״אפשר להיות עוד הומלס בתל אביב ולאכול מהפחים. כל השקעה שאתה עושה מעבר, זה בגדר בחירה אישית שלך להעלות את רמת חייך...״
לכסות את דמי ביטוח לאומי זה לא נקרא פרישה ואיפלו לא עשירית פרישה.
אבל אני אשמח לשמוע את פירוט החישובים שהביאו אותך ל - 11,000 ש״ח בחודש.
אני לא מסתכל על צד ההוצאות בכלל. מבחינתי, אין שום סיבה בעולם שרווקים ללא-ילדים יצטרכו להוציא מעל 5,000 למחיה בסיסית.
אני מסתכל רק על צד ההכנסות. אלה דברים שהסברתי כבר בעבר, אבל שבוע עבודה של 40 שעות זה פשוט לא מספיק לאף אחד שרוצה לעשות
משהו משמעותי עם החיים שלו. מי שמסתפק בעבודה במשרה מלאה בשכר מינימום, זה לא בנאדם שהולך להגיע רחוק במירוץ. קל וחומר לא לפרישה מוקדמת - שהיא מטרה מאוד מאתגרת.
40 שעות זה בינוניות. זה מה שהחברה שלנו מצפה כמעט מכל אחד מפרטיה.
רוב מוחלט של תושבי הצפון והדרום לא מגיעים למשכורת המינימלית לדעתך. רובם נמצאים בטווח שבין משכורת מינימום ל-8K בחודש. עם המשכורות האלו הם מצליחים לאכול, לשלוח ילדים לחוג או שניים, לשלם שכ"ד או משכנתא ואפילו לנפוש מדי פעם.
זה לא משנה (לי, לפחות) בכלל שעושים ככה מיליארד סינים.
גם בימי הביניים, רוב האנשים מתו 100 מטר מהמקום בו הם נולדו.
הבת שלי משתכרת משכורת מינימום וחוסכת בערך 25% ממנה (שוכרת דירה לבד, מחזיקה רכב, קונה בגדים, יוצאת לבלות) ויש לה תיק השקעות מכובד יחסית.
מעבר לזה שאני חושב שמצבה לא כל כך טוב, אני מרגיש רע בשבילה שהיית צריכה להשתמש בה כדוגמה. הייתי מעדיף לא להיחשף למידע הזה.
שכחתי בתגובה הקודמת לצטט מישהו אחר, בנושא, אבל התגובה שלך זהה בתכלית. לחסוך רבע-חצי שכר מינימום זה פשוט לא טוב. לא מהר מספיק. אולי למישהו שרוצה לחיות חיים איטיים בצפון כן... אבל למישהו עם מטרות יותר גדולות, פשוט לא.
