בימי שישי הבורסה בדר"כ עולה

[Nina T]

כולם מקבלים שכר ב 26 לחודש?

כי רוב מי שאני מכיר לא מקבל...

בארהב

 

[Nina T]

כולם מקבלים שכר ב 26 לחודש?

כי רוב מי שאני מכיר לא מקבל...

בארהב

האמת שאפילו בלונדון לא היה, יום חג שקר כלשהוא לבנקים

יום שני היום להזכירכם...זה שהיה יום ראשון למסחר שנפל לאחר חג, טעות שלי. קיצור יום שני, שיעור מתאבדים גבוה..שביזות יום א...

 

[Nina T]

אוקיי, ו...? נגיד שזה נכון-מה אמורים לעשות עם המידע הזה?
מה זה משנה למישהו עם אפיק השקעה של מעל ליום?
לדעתי, זה מקסימום מידע שימושי לסוחרים יומיים, פחות לאלה עם אפיק השקעה של שנים

תזמן את המיצוע לאמצע יום שני בין ה26 ל4 בחדש ומירב הכספים יושקעו ב10,11,1,2,3 ובמאי לצאת ביום שישי לפני השבוע שבין ה13 ל17 בחודש מאי
אגב שווה לראות מה קורה בהודו עם המכסים של ארה"ב כנראה שוקלים להעתיק את המיקור חוץ לשם, הניפטי חוגג

 

[Nina T]

ועוד שני 03/06...

 

[Yoss]

ועוד שני 03/06...

מתחילת מאי היו 22 ימי מסחר לא כולל היום. 3 מתוכם היו יום שני.
אם היום יסתיים בירידות, אלו יהיו 15 ימי ירידות מתוך 23 ימי מסחר.
בהינתן הירידות, ההסתברות שבאופן מקרי לחלוטין כל 4 ימי שני האלו יהיו ירידות הוא 18% (שזה המון. לשם השוואה, הסיכוי שבארבעתם לא יהיו ירידות הוא פחות מאחוז וחצי). זה חסר משמעות לחלוטין.

 

[Yevgeny]

@Nina T רציתי להעיר לך (לא רק בהקשר לשרשור הזה) שאת קצת נופלת במלכודת שאופיינית לאנשים אינטלגנטיים שטובים בעבודה עם מספרים ואוהבים את עולם ההשקעות - עולם הפיננסים הוא אוסף אינסופי של סדרות מספריות, ועם טיפה מאמץ תוכלי למצוא בו כמה תבניות "מעניינות" שרק תרצי. הבעיה היא שבסופו של דבר מה שמעניין אותך זה למצוא אסטרטגיית מסחר שתהיה רווחית בעתיד, ובאופן עקבי (אחרי שמתחשבים גם בעלויות נוספיות כמו עמלות מסחר, מיסוי, מרווחי קניה/מכירה וכו') - ורוב ההתנהגויות ההיסטוריות שאת מציגה כאן הן מקריות לגמרי או שחסרות תוחלת כאסטרגיית מסחר בעתיד.

כדוגמא משעשעת לכמה קל למצוא קורלציות "מובהקות" כאשר בוררים מתוך יום אינסופי של מספרים, מתוך האתר החביב Spurious Correlations:
* יחס בין גירושים במדינת מיין לצריכת מרגרינה לנפש (קורלציה של 0.992558):

ועוד דוגמאות בסגנון דומה.

ובנימה קצת יותר רצינית, השלב הראשון כדי לשכנע (את עצמך ואולי גם אחרים) שיש משהו רלוונטי בהתנהגות שמצאת למסחר אמיתי הוא תהליך בדיקה שבו לוקחים תקופה ארוכה ככל האפשר עם המידע הרלוונטי ומחלקים לשניים - תקופת "לימוד" ותקופת "בדיקה".
* לומדים מההתנהגות בתקופת ה"לימוד"
* מנסחים כללי מסחר ספציפיים לאור מה שלמדת - כאלו שמחשב יכול לבצע באופן אוטומטי, בלי שיקול דעת נוסף, רק על בסיס נתונים שקיימים עד אותו הרגע (כלומר - אי אפשר למשל להסתמך על מחירי סוף יום היסטוריים במהלך המסחר התוך יומי של אותו היום...). זה אומר גם כללי כניסה וגם כללי יציאה מפוזיציה.
* מריצים את הכללים כסימולציה על תקופת ה"בדיקה" (שלא נכללה בתקופה שממנה למדת את הכללים הללו) - ורואים כמה הרוויחה או הפסידה האסטרטגיה שלך
* ואם רוצים שהתוצאות יהיו קצת יותר קרובות למציאות - צריך לכלול עלוית מסחר, מרווחי קניה/מכירה, מיסוי בעת מימוש פוזיציה, ועוד

זה אגב לא מספיק - כי אפשר לעשות בדיקות כאלו מספיק פעמים כדי למצוא התנהגות שלגמרי במקרה תהיה טובה גם על תקופה ה"לימוד" וגם תקופת ה"בדיקה", אבל זו התחלה סבירה, שתנפה חלק גדול מהרעיונות הראשוניים שתעלי.

 

[Nina T]

@Nina T רציתי להעיר לך (לא רק בהקשר לשרשור הזה) שאת קצת נופלת במלכודת שאופיינית לאנשים אינטלגנטיים שטובים בעבודה עם מספרים ואוהבים את עולם ההשקעות - עולם הפיננסים הוא אוסף אינסופי של סדרות מספריות, ועם טיפה מאמץ תוכלי למצוא בו כמה תבניות "מעניינות" שרק תרצי. הבעיה היא שבסופו של דבר מה שמעניין אותך זה למצוא אסטרטגיית מסחר שתהיה רווחית בעתיד, ובאופן עקבי (אחרי שמתחשבים גם בעלויות נוספיות כמו עמלות מסחר, מיסוי, מרווחי קניה/מכירה וכו') - ורוב ההתנהגויות ההיסטוריות שאת מציגה כאן הן מקריות לגמרי או שחסרות תוחלת כאסטרגיית מסחר בעתיד.

כדוגמא משעשעת לכמה קל למצוא קורלציות "מובהקות" כאשר בוררים מתוך יום אינסופי של מספרים, מתוך האתר החביב Spurious Correlations:
* יחס בין גירושים במדינת מיין לצריכת מרגרינה לנפש (קורלציה של 0.992558):

ועוד דוגמאות בסגנון דומה.

ובנימה קצת יותר רצינית, השלב הראשון כדי לשכנע (את עצמך ואולי גם אחרים) שיש משהו רלוונטי בהתנהגות שמצאת למסחר אמיתי הוא תהליך בדיקה שבו לוקחים תקופה ארוכה ככל האפשר עם המידע הרלוונטי ומחלקים לשניים - תקופת "לימוד" ותקופת "בדיקה".
* לומדים מההתנהגות בתקופת ה"לימוד"
* מנסחים כללי מסחר ספציפיים לאור מה שלמדת - כאלו שמחשב יכול לבצע באופן אוטומטי, בלי שיקול דעת נוסף, רק על בסיס נתונים שקיימים עד אותו הרגע (כלומר - אי אפשר למשל להסתמך על מחירי סוף יום היסטוריים במהלך המסחר התוך יומי של אותו היום...). זה אומר גם כללי כניסה וגם כללי יציאה מפוזיציה.
* מריצים את הכללים כסימולציה על תקופת ה"בדיקה" (שלא נכללה בתקופה שממנה למדת את הכללים הללו) - ורואים כמה הרוויחה או הפסידה האסטרטגיה שלך
* ואם רוצים שהתוצאות יהיו קצת יותר קרובות למציאות - צריך לכלול עלוית מסחר, מרווחי קניה/מכירה, מיסוי בעת מימוש פוזיציה, ועוד

זה אגב לא מספיק - כי אפשר לעשות בדיקות כאלו מספיק פעמים כדי למצוא התנהגות שלגמרי במקרה תהיה טובה גם על תקופה ה"לימוד" וגם תקופת ה"בדיקה", אבל זו התחלה סבירה, שתנפה חלק גדול מהרעיונות הראשוניים שתעלי.

תודה על ההתייחסות המעמיקה, כן כתבתי שאין לי זמן לרענן את הבדיקה הסטטסטית. עם זאת תופעת סוף החודש כן נבדקה באינספור מאמרים אקדמיים עם ניתוחים אלו. אני לקחתי את הסדרה הארוכה ורציתי לבדוק באמת.
וכבר ציינו בפניי את הנושא הזה, של כניסה יומית, חודשית ומה העלויות.
בגלל זה ציינתי שבמיצוע ניתן להתייחס לגורמים כאלה. אם לאדם טכניקה של מיצוע חודשי או רבעוני, עדיף שייבחר להכנס לפני ה26 לחודש ובתחילת רבעון אחרון וראשון ישים את מירב כספו.
כמו שוודאי אתה יודע, אתה תנסה לתזמן את היציאה שלך לכביש בזמנים שאינם עמוסים, או נאמר והיית קונה בשוק מחנה יהודה, היית מנצל לקנות את הסחורה בסוף שישי כשמוכרים אותה ברצפה, אם היית בארמן היית יודע שלקראת סוף הלילה עם ששכרותם של האנשים מירב הכספים נעשים בשעתיים האחרונות, מלון יהיה ריק בחודשי החורף הקרים, אנשים במערב יתאבדו בימי שני, בשעות הצהריים התפוקה תפוקת העבדים יורדת.
כמו כל התנהגות אנושית גם הכלכלה השוק- מושפע מתזמון-הבורסה תהיה עם מחזורים נמוכים בחגים, אנשים שנוטים לקבל כספים ממהרים להוציאם.
כך ששוב תפעת סוף חודש יכולה להיות מסברת על ידי השכר שמתקבל בארהב ב25 וזו התקופה שהפנסיות מזרימות כספים.
יש לי במחשב מחקרים על הTOM אבל הנה בחיפוש אקראי מיטב האוניברסטאות חקרו את התופעה
מצרפת מחקר נהיר וגם קישר לחיפוש פשוט בגוגל
אז שוב כדי אם משתמשים בתזמון זה בנושא של מיצוע, זה יכול להיות אפקטיבי, העלויות הן אותן עלויות. הבעיה היא ונראה לי שכותבים על כך שהתופעה קיימת אך היא זזה, בגלל שהמון משתמשים בשיטה. אני מצרפת קישור למחקר שהוא ידידותי ופורסם ב Journal of Business & Economics Research – June וכן לשלל מאמרים שעולים בחיפוש פשוט.
https://drive.google.com/file/d/1baxe2KWMVJEfjKajjwz0tf73aGqENN7a/view?usp=sharing
מהמסקנות

We find that the results for the Early TOM period of day -4 to +2 are all statistically significantly different
from zeros and none of the results for the traditional TOM period of day -1 to +4 are. The average daily return
during our Early TOM period is 0.1079 percent while the average daily return for the respective remaining days of
-0.2
-0.1
0
0.1
0.2
0.3
0.4
-10 -9 -8 -7 -6 -5 -4 -3 -2 -1 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
Daily Return (%)
Trading Day of the Month
Journal of Business & Economics Research – June 2013 Volume 11, Number 6
272 Copyright by author(s) Creative Commons License CC-BY 2013 The Clute Institute
the month is -0.0689 percent. This represents a daily return difference of 0.1767 percent, or an annualized compound
return difference of approximately 56 percent between the average return during the Early TOM period and the
ROM
We also find that the average daily return during day -4 to -2 is positive and statistically significantly
different from zero, from the remaining days of the month, and from the monthly average
https://www.google.com/search?q=tur...7j35i39j0l4.9486j0j7&sourceid=chrome&ie=UTF-8

 

[FIYaacov]

תודה על ההתייחסות המעמיקה, כן כתבתי שאין לי זמן לרענן את הבדיקה הסטטסטית. עם זאת תופעת סוף החודש כן נבדקה באינספור מאמרים אקדמיים עם ניתוחים אלו. אני לקחתי את הסדרה הארוכה ורציתי לבדוק באמת.
וכבר ציינו בפניי את הנושא הזה, של כניסה יומית, חודשית ומה העלויות.
בגלל זה ציינתי שבמיצוע ניתן להתייחס לגורמים כאלה. אם לאדם טכניקה של מיצוע חודשי או רבעוני, עדיף שייבחר להכנס לפני ה26 לחודש ובתחילת רבעון אחרון וראשון ישים את מירב כספו.
כמו שוודאי אתה יודע, אתה תנסה לתזמן את היציאה שלך לכביש בזמנים שאינם עמוסים, או נאמר והיית קונה בשוק מחנה יהודה, היית מנצל לקנות את הסחורה בסוף שישי כשמוכרים אותה ברצפה, אם היית בארמן היית יודע שלקראת סוף הלילה עם ששכרותם של האנשים מירב הכספים נעשים בשעתיים האחרונות, מלון יהיה ריק בחודשי החורף הקרים, אנשים במערב יתאבדו בימי שני, בשעות הצהריים התפוקה תפוקת העבדים יורדת.
כמו כל התנהגות אנושית גם הכלכלה השוק- מושפע מתזמון-הבורסה תהיה עם מחזורים נמוכים בחגים, אנשים שנוטים לקבל כספים ממהרים להוציאם.
כך ששוב תפעת סוף חודש יכולה להיות מסברת על ידי השכר שמתקבל בארהב ב25 וזו התקופה שהפנסיות מזרימות כספים.
יש לי במחשב מחקרים על הTOM אבל הנה בחיפוש אקראי מיטב האוניברסטאות חקרו את התופעה
מצרפת מחקר נהיר וגם קישר לחיפוש פשוט בגוגל
אז שוב כדי אם משתמשים בתזמון זה בנושא של מיצוע, זה יכול להיות אפקטיבי, העלויות הן אותן עלויות. הבעיה היא ונראה לי שכותבים על כך שהתופעה קיימת אך היא זזה, בגלל שהמון משתמשים בשיטה. אני מצרפת קישור למחקר שהוא ידידותי ופורסם ב Journal of Business & Economics Research – June וכן לשלל מאמרים שעולים בחיפוש פשוט.
https://drive.google.com/file/d/1baxe2KWMVJEfjKajjwz0tf73aGqENN7a/view?usp=sharing
מהמסקנות

We find that the results for the Early TOM period of day -4 to +2 are all statistically significantly different
from zeros and none of the results for the traditional TOM period of day -1 to +4 are. The average daily return
during our Early TOM period is 0.1079 percent while the average daily return for the respective remaining days of
-0.2
-0.1
0
0.1
0.2
0.3
0.4
-10 -9 -8 -7 -6 -5 -4 -3 -2 -1 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
Daily Return (%)
Trading Day of the Month
Journal of Business & Economics Research – June 2013 Volume 11, Number 6
272 Copyright by author(s) Creative Commons License CC-BY 2013 The Clute Institute
the month is -0.0689 percent. This represents a daily return difference of 0.1767 percent, or an annualized compound
return difference of approximately 56 percent between the average return during the Early TOM period and the
ROM
We also find that the average daily return during day -4 to -2 is positive and statistically significantly
different from zero, from the remaining days of the month, and from the monthly average
https://www.google.com/search?q=tur...7j35i39j0l4.9486j0j7&sourceid=chrome&ie=UTF-8

אומרים לך להתייחס לעמלות ומיסים, ואת מביאה מאמר שלט התייחס לזה.
בהצלחה.

 

[Nina T]

אומרים לך להתייחס לעמלות ומיסים, ואת מביאה מאמר שלט התייחס לזה.
בהצלחה.

התייחסתי למיצוע על רקע הנתונים - הבחירה מתי לרכוש. לא התכוונתי להכנס בתופעת סוף החודש ולצאת, אלא לבחור לקנות במועדים מסוימים ולדלל לפי המועדים הללו. הכל בהתאם לאסטרטגיה של מיצוע. לא אמורות להיות עמלות ומיסים אם משתמשים במיצוע שפשןוט מנצל תופעה עונתית.

 

[FIYaacov]

התייחסתי למיצוע על רקע הנתונים - הבחירה מתי לרכוש. לא התכוונתי להכנס בתופעת סוף החודש ולצאת, אלא לבחור לקנות במועדים מסוימים ולדלל לפי המועדים הללו. הכל בהתאם לאסטרטגיה של מיצוע. לא אמורות להיות עמלות ומיסים אם משתמשים במיצוע שפשןוט מנצל תופעה עונתית.

כלומר שאם אני קונה פעם בחודש, אז פשוט עדיף לי לחכות ליום שישי הראשון של אותו חודש?

 

[Yevgeny]

@Nina T הרושם שלי מהמאמר שקישרת - הוא לא שווה את הנייר (הוירטואלי) שהוא כתוב עליו...
הכותב לא עשה אפילו את המינימום מחקר בשביל לבסס את המסקנות כרלוונטיות למסחר. הוא בחר תקופה מסוימת, מצא בה תבנית כלשהי וזה הספיק לו כדי לפרסם מאמר עם שמו עליו.
הוא בדק כמה ימים סביב תחילת החודש, ראה שכמה ימים קודם הם חיוביים בממוצע - וזה מספיק לו (אה - ומזה שבדיוק באותה המקריות גם 8 ו-9 ימים אחרי תחילת החודש זה חיובי אפשר להתעלם). אה - והוא בדק שזה "מובהק סטטיסטית", שזה באמת מצחיק כי לא ההנחות הנדרשות כבסיס לבדיקה הסטטיסטית לא מתקיימות כאן, ולא המסקנה של "מובהקות" אומרת שום דבר רלוונטי למסחר. אבל לפחות "מובהק סטטיסטית" נשמע טוב ו"מדעי".

ברור לך שאם הוא היה בוחר כל תקופת בדיקה אחרת, שנים אחרות וכו' - הוא היה מקבל איזושהי תוצאה שבה אולי ימים אחרים היו חיוביים והוא היה מפרסם את אותו המאמר בדיוק רק עם ימים "טובים" אחרים? בגלל השונות והאקראיות של התנהגות השוק, לא משנה איזו תקופה תבחרי - תמיד יהיו איזשהם ימים יותר חיוביים מאחרים... "מאמר" שמציע אסטרטגיית מסחר על בסיס "לקחתי נתונים היסטוריים ומצאתי בהם תבנית מעניינת" לא שווה לרוב את הזמן שלך. רף המינימום הסביר הוא כמו שציינתי קודם - ללמוד על סט נתונים אחד, ולבדוק על סט נתונים מתקופה אחרת. גם זה לא מבטיח נכונות, ויש מספיק מחקרים גם כאלו שמראים אלף ואחת שיטות מסחר שמצליחות רק על דפי המאמר - אבל לפחות זה רף בדיקה שמצדיק קצת יותר התייחסות.

מעבר למאמר הספציפי הזה (שלא באמת מעניין כאן) - יש עוד מאמרים קצת יותר רציניים, על האפקט הזה או אחרים בשוק ההון (מאז המחקרים על פקטורים כמו מומנטום, ערך וכו' - כבר "נמצאו" כמה מאות טובות של פקטורים חדשים שלכאורה כולם מאפשרים לנצח את השוק). היסטורית - האסטרטגיות שמוצגות במאמרים הללו תמיד מתנהגות נפלא על הנתונים מהתקופה שלפני פרסום המאמר (כי אחרת המאמר לא היה מתפרסם מלכתחילה...) אבל באופן מפתיע אינן מניבות תשואה (בעולם האמיתי, שכולל עלויות מסחר ושות') בשנים שאחרי פרסומם.

 

[Modric19]

עבודת קודש של המגיבים כאן למען גולשים עתידיים. תודה לכם

 

[Yevgeny]

@Nina T רציתי להתייחס יותר בפירוט לנקודה בתגובה שלי שלדעתי היא היותר חשובה, ולא הביקורת על המאמר הספציפי:

היסטורית - האסטרטגיות שמוצגות במאמרים הללו תמיד מתנהגות נפלא על הנתונים מהתקופה שלפני פרסום המאמר (כי אחרת המאמר לא היה מתפרסם מלכתחילה...) אבל באופן מפתיע אינן מניבות תשואה (בעולם האמיתי, שכולל עלויות מסחר ושות') בשנים שאחרי פרסומם.

כלומר גם אם לוקחים בחשבון מאמרים אקדמיים קצת יותר מבוססים, שמציגים שיטות מסחר עדיפות או אינדיקטורים על בסיסם אפשר לצפות לתשואה גבוהה יותר - בדיקות שנעשו אחרי פרסום המאמרים הללו מראות שהתשואה העודפת קטנה משמעותית עד כדי נעלמת (וזה, כאמור, עוד לפני שדיברנו על עלויות נוספות בעולם האמיתי). הנה שני מאמרים שסוקרים זאת בהרחבה, אבל קודם שני מושגים רלוונטיים למקרה שלא נתקלת בהם:
* out-of-sample - הכוונה לסט נתונים שעליו נבדקת האסטרטגיה ששונה מהנתונים שעל בסיסם היא נבנתה
* alpha - הכוונה לתשואת היתר של השיטה, מעל ומעבר לתשואה הצפויה ביחס לאסטרטגיית השוואה רלוונטית פסיבית (כמו עקיבה אחרי מדד SP500)

1. Does Academic Research Destroy Stock Return Predictability? (אפשר להוריד מאמר מהקישור הזה או מכאן)
הם בדקו 97 אינדיקטורים שונים מהספרות הפיננסית שאמורים לחזות תשואה גבוהה יותר. בדיקה על נתונים שאחרי פרסום המאמרים הראתה ירידה של 58% בתשואה של שיטת ההשקעות מבוססת האינדיקטור הזה.

We study the out-of-sample and post-publication return-predictability of 97 variables that academic studies show to predict cross-sectional stock returns. Portfolio returns are 26% lower out-of-sample and 58% lower post-publication.

2. Out-of-Sample Performance of Mutual Fund Predictors (אפשר להוריד המאמר מהקישור או טיוטה מוקדמת יותר מכאן)
בדקו את תשואת היתר (alpha) של שיטות השקעה שונות מכמה מחקרים אקדמיים, ומשתי שיטות בדיקה סטטיסטיות שונות ראו ירידה של לפחות חצי, על תקופה שאחרי פרסום המאמר.

We find that the degree of predictability, as measured by alpha spreads from quintile sorts or by cross-sectional regression slopes, falls by at least half out of sample.

Our first main result is that alpha predictors largely fail, out of sample, to replicate their in-sample success. At least half of the alpha spread generated by predictors proposed in the literature disappears out of sample. In some specifications, the decline is significantly higher.

עריכה: אוסיף קישור לעוד פוסט בנושא שמנוסח בלשון קצת פחות אקדמית אלא לקהל היותר הרחב בעולם הפיננסי:
Alpha’s Persistence Is Always at Risk


אפשר לפרש מסקנות כאלו בכמה דרכים.
הפרשנות המיטיבה עם מפרסמי שיטות המסחר השונות אומרת שהם אכן מצאו שיטת השקעה חדשה ומוצלחת יותר, אך מרגע הפרסום השיטה הפכה לנחלת הכלל ואיבדה את היתרון היחסי שלה - והפסיקה להיות כה מוצלחת.
הפרשנות השניה היא שהחוקרים ניתחו וניתחו את הנתונים עד אינסוף, עד שבסוף מצאו התנהגות מסוימת שמראה תשואה עודפת באופן מקרי על תקופת המחקר - אך כמובן שהתשואה הנוספת נעלמת ברגע שבוחנים אותה על נתונים עתידיים. כמו שאומרים בעולם הסטטיסטיקה ומידול הנתונים:

If you torture the data enough, nature will always confess.

 

[Nina T]

@Nina T רציתי להתייחס יותר בפירוט לנקודה בתגובה שלי שלדעתי היא היותר חשובה, ולא הביקורת על המאמר הספציפי:


כלומר גם אם לוקחים בחשבון מאמרים אקדמיים קצת יותר מבוססים, שמציגים שיטות מסחר עדיפות או אינדיקטורים על בסיסם אפשר לצפות לתשואה גבוהה יותר - בדיקות שנעשו אחרי פרסום המאמרים הללו מראות שהתשואה העודפת קטנה משמעותית עד כדי נעלמת (וזה, כאמור, עוד לפני שדיברנו על עלויות נוספות בעולם האמיתי). הנה שני מאמרים שסוקרים זאת בהרחבה, אבל קודם שני מושגים רלוונטיים למקרה שלא נתקלת בהם:
* out-of-sample - הכוונה לסט נתונים שעליו נבדקת האסטרטגיה ששונה מהנתונים שעל בסיסם היא נבנתה
* alpha - הכוונה לתשואת היתר של השיטה, מעל ומעבר לתשואה הצפויה ביחס לאסטרטגיית השוואה רלוונטית פסיבית (כמו עקיבה אחרי מדד SP500)

1. Does Academic Research Destroy Stock Return Predictability? (אפשר להוריד מאמר מהקישור הזה או מכאן)
הם בדקו 97 אינדיקטורים שונים מהספרות הפיננסית שאמורים לחזות תשואה גבוהה יותר. בדיקה על נתונים שאחרי פרסום המאמרים הראתה ירידה של 58% בתשואה של שיטת ההשקעות מבוססת האינדיקטור הזה.


2. Out-of-Sample Performance of Mutual Fund Predictors (אפשר להוריד המאמר מהקישור או טיוטה מוקדמת יותר מכאן)
בדקו את תשואת היתר (alpha) של שיטות השקעה שונות מכמה מחקרים אקדמיים, ומשתי שיטות בדיקה סטטיסטיות שונות ראו ירידה של לפחות חצי, על תקופה שאחרי פרסום המאמר.




עריכה: אוסיף קישור לעוד פוסט בנושא שמנוסח בלשון קצת פחות אקדמית אלא לקהל היותר הרחב בעולם הפיננסי:
Alpha’s Persistence Is Always at Risk


אפשר לפרש מסקנות כאלו בכמה דרכים.
הפרשנות המיטיבה עם מפרסמי שיטות המסחר השונות אומרת שהם אכן מצאו שיטת השקעה חדשה ומוצלחת יותר, אך מרגע הפרסום השיטה הפכה לנחלת הכלל ואיבדה את היתרון היחסי שלה - והפסיקה להיות כה מוצלחת.
הפרשנות השניה היא שהחוקרים ניתחו וניתחו את הנתונים עד אינסוף, עד שבסוף מצאו התנהגות מסוימת שמראה תשואה עודפת באופן מקרי על תקופת המחקר - אך כמובן שהתשואה הנוספת נעלמת ברגע שבוחנים אותה על נתונים עתידיים. כמו שאומרים בעולם הסטטיסטיקה ומידול הנתונים:

תודה על הניתוח וההסבר המקיף. אבל לא היית מצפה שמישהו שמוצא איזה פקטור ישמור זאת לעצמו? דווקא למיטב הבנתי הנוסחא של בלק אנד שולס זוכי פרס נובל על מסחר באופציות תקפה עוד משנות ה90 למשל ועדיין משתמשים בה והיא הכלי הכי נפוץ לתזמון קנייה ומכירת אופציות?
פרט לכך אני מקשרת את הגליון מ93 עד עתה ולא רק את 10 השנים האחרונות
לא גיליתי משהו מיסטי- ב25 בארה"ב נכנסות משכורות ויש אלוקציה בIRA והוראות קבע או העברות לקרנות פנסיה/גידור וכ"ו
לא ערכתי ניתוח סטטסטי- אבל אם יש אפקט כשחתכתי 10 שנים וכשהבאתי נתונים גם מ93. אתה מתמקד במאמר ספציפי, אבל כמעט כל אוניברסיטה במחלקת כלכלה תלך ותבדוק את האפקט הזה. יש כתבות על שוודיה, אינדונזיה.
זה הכי רחוק מלמצוא מתאם בין מרגרינה למזג האוויר
זה תופעה ידועה שכשיש כסף יהיו יותר הוצאות סמוך לשכר. בטוחה שחצי מהאנשים כאן שמו את הוראת הקבע ב15ולא ב28, - כבר 10 ימים לקראת סוף חודש הוצאת את רוב הכסף
שים לב איזה ירידה יש לפני ה25 בקובץ כ7000 דגימות, תחפש עוד מאמרים. יש המון, במקרה הורדתי אחד

https://drive.google.com/file/d/1652x9PpBAfa3de2f0a1puLSqR0O1uQdq/view?usp=sharing

 

[Yevgeny]

אבל לא היית מצפה שמישהו שמוצא איזה פקטור ישמור זאת לעצמו?

הפקטורים שמופיעים בספרות האקדמית - נמצאו ע"י האקדמאיים, שהקריירה שלהם מבוססת על מספר המאמרים שהם פירסמו (ומידת החשיבות של הירחון בו זה פורסם), ולא על ההצלחה הפיננסית של המסקנות התיאורטיות שלהם.
כמובן שיש גם תעשייה נרחבת של משקיעים אקטיביים - שכולם טוענים שיש להם את ה-secret sauce שיבטיח להם תשואה נוספת. כולם מתחרים על אותו pool של "תשואה עודפת" אחד מול השני ויש רק שבריר של מוסדות וארגונים שאכן מצליחים למצוא ייתרון בשווקים. וכל שיטה ספציפית שעובדת - אורך החיים שלה בד"כ קצר מאוד, כי מהר מאוד יעלו עליה החבר'ה החכמים לא פחות אצל המתחרים והיתרון הזה ייעלם מהשוק. הגופים שכן מצליחים לא מורכבים מחובבי השקעות שמנתחים נתונים זמינים ציבורית בזמנם הפנוי, אלא מחלקות שלמות של דוקטורים לפיזיקה/מתמטיקה/מדעי המחשב עם גישה מהירה (יותר מכל צרכן רגיל) לבורסה, כוח חישוב מגוחך ומאגרי מידע פרטיים ויקרים שנותנים להם יתרון משמעותי על הקהל הרחב. יש גם קהל משקיעים מהסוג שמנתח חברות וטוען להבנה טובה יותר של הפונציאל האמיתי והתמחור הנכון של החברה מאשר השוק או אלגוריתמים יכולים לעשות, וכמו תמיד - יש הרבה שעושים זאת, ומיעוט זעום שאכן מצליח.
אז זה לא שזה לא אפשרי כלל, אבל זה כמו להגיע לתחרות אולימפית - יש אלפי אנשים בעולם שמנסים, ורק קומץ זעום מהם מצליח באמצעות שילוב של גם כישרון מולד וגם עבודה מאומצת במשך שנים. אם את עושה את זה מתוך הנאה ועניין בעיסוק - לבריאות. אם המטרה היא פיננסית, "לנצח את השוק" (באופן שמצדיק את הזמן שאת משקיעה בכך) - הסיכויים נגדך.

דווקא למיטב הבנתי הנוסחא של בלק אנד שולס זוכי פרס נובל על מסחר באופציות תקפה

אני מקווה שברור לך שהנוסחא של בלק אנד שולס אינה תקפה בתיאור התנהגות הנכסים הפיננסיים, לפחות לא באופן שחוקי פיזיקה תקפים בהיותם הסבר להתנהגות של גופים וחומר בעולם? (הציטוט שאהוב עלי בנושא הוא, בתרגום חופשי - "תדמייני את חוקי הפיזיקה אם לאלקטרונים היה רצון חופשי?")
זו הייתה בהחלט התקדמות תיאורטית מרשימה, ששיפרה את הכלים הפיננסיים הקיימים - אך היא עדיין רק קירוב נוח למציאות הפיננסית ולא יותר מזה. כשאותם ענקים בתחום הכלכלה וזוכי פרס הנובל ניסו ליישם את התיאוריה שלהם בפועל, הם גרמו לאחת הקריסות הפיננסיות הידועות בהיסטוריה שאילצו הצלה ע"י הממשל האמריקאי ע"י למנוע זעזוע לעולם הפיננסים העולמי. זה אחד הסיפורים המרתקים, על קרן השקעות בשם LTCM - ויש ספר על הסיפור הזה (לקהל הרחב) בשם When Genius Failed, מאוד ממליץ. הסיבה לכשלון הייתה בדיוק שהם הניחו שעולם מתנהג באופן "הגיוני" בהתאם למודלים הסטטיסטיים שלהם ומה שהרג אותם זה שילוב של מינוף ואירוע פיננסי שלפי המודלים שלהם היה בלתי אפשרי כמעט סטטיסטית (בדיוק כמו שלפי מודלים כאלו כבר כל כמה שנים יש רעידות אדמה של "פעם במאה שנה" והצפות של "פעם באלף שנה" וכו').
כיום, גופי המסחר היותר מתוחכמים מנצלים את הפער בין התמחור הנכון (לדעתם) לבין המודל המפושט של בלק אנד שולס במסגרת המסחר בנגזרים. אז זה לא שהמודל חסר תוחלת - אבל צריך להכיר במגבלות שלו. אסכם בציטוט נוסף מבין האהובים עלי במקצוע שלי:
All models are wrong, but some are useful.

 

[Yevgeny]

אתה מתמקד במאמר ספציפי, אבל כמעט כל אוניברסיטה במחלקת כלכלה תלך ותבדוק את האפקט הזה. יש כתבות על שוודיה, אינדונזיה.

אני ניסיתי להדגיש כמה פעמים שהטענה העיקרית שלי שמאמרים מהסוג "לקחתי אוסף נתונים ומצאתי בהם התנהגות מעניינת" הם, בפני עצמם, כמעט חסרי ערך כשהמטרה שלך היא לבנות על זה אסטרטגיית מסחר שתניב לך רווחים בעתיד. הרחבתי על כך בתגובות הקודמות.
זה אולי נחמד בתור פריטי טריוויה לשיחה על בירה עם אנשים, אבל לא מעבר.

 

[Nina T]

הפקטורים שמופיעים בספרות האקדמית - נמצאו ע"י האקדמאיים, שהקריירה שלהם מבוססת על מספר המאמרים שהם פירסמו (ומידת החשיבות של הירחון בו זה פורסם), ולא על ההצלחה הפיננסית של המסקנות התיאורטיות שלהם.
כמובן שיש גם תעשייה נרחבת של משקיעים אקטיביים - שכולם טוענים שיש להם את ה-secret sauce שיבטיח להם תשואה נוספת. כולם מתחרים על אותו pool של "תשואה עודפת" אחד מול השני ויש רק שבריר של מוסדות וארגונים שאכן מצליחים למצוא ייתרון בשווקים. וכל שיטה ספציפית שעובדת - אורך החיים שלה בד"כ קצר מאוד, כי מהר מאוד יעלו עליה החבר'ה החכמים לא פחות אצל המתחרים והיתרון הזה ייעלם מהשוק. הגופים שכן מצליחים לא מורכבים מחובבי השקעות שמנתחים נתונים זמינים ציבורית בזמנם הפנוי, אלא מחלקות שלמות של דוקטורים לפיזיקה/מתמטיקה/מדעי המחשב עם גישה מהירה (יותר מכל צרכן רגיל) לבורסה, כוח חישוב מגוחך ומאגרי מידע פרטיים ויקרים שנותנים להם יתרון משמעותי על הקהל הרחב. יש גם קהל משקיעים מהסוג שמנתח חברות וטוען להבנה טובה יותר של הפונציאל האמיתי והתמחור הנכון של החברה מאשר השוק או אלגוריתמים יכולים לעשות, וכמו תמיד - יש הרבה שעושים זאת, ומיעוט זעום שאכן מצליח.
אז זה לא שזה לא אפשרי כלל, אבל זה כמו להגיע לתחרות אולימפית - יש אלפי אנשים בעולם שמנסים, ורק קומץ זעום מהם מצליח באמצעות שילוב של גם כישרון מולד וגם עבודה מאומצת במשך שנים. אם את עושה את זה מתוך הנאה ועניין בעיסוק - לבריאות. אם המטרה היא פיננסית, "לנצח את השוק" (באופן שמצדיק את הזמן שאת משקיעה בכך) - הסיכויים נגדך.


אני מקווה שברור לך שהנוסחא של בלק אנד שולס אינה תקפה בתיאור התנהגות הנכסים הפיננסיים, לפחות לא באופן שחוקי פיזיקה תקפים בהיותם הסבר להתנהגות של גופים וחומר בעולם? (הציטוט שאהוב עלי בנושא הוא, בתרגום חופשי - "תדמייני את חוקי הפיזיקה אם לאלקטרונים היה רצון חופשי?")
זו הייתה בהחלט התקדמות תיאורטית מרשימה, ששיפרה את הכלים הפיננסיים הקיימים - אך היא עדיין רק קירוב נוח למציאות הפיננסית ולא יותר מזה. כשאותם ענקים בתחום הכלכלה וזוכי פרס הנובל ניסו ליישם את התיאוריה שלהם בפועל, הם גרמו לאחת הקריסות הפיננסיות הידועות בהיסטוריה שאילצו הצלה ע"י הממשל האמריקאי ע"י למנוע זעזוע לעולם הפיננסים העולמי. זה אחד הסיפורים המרתקים, על קרן השקעות בשם LTCM - ויש ספר על הסיפור הזה (לקהל הרחב) בשם When Genius Failed, מאוד ממליץ. הסיבה לכשלון הייתה בדיוק שהם הניחו שעולם מתנהג באופן "הגיוני" בהתאם למודלים הסטטיסטיים שלהם ומה שהרג אותם זה שילוב של מינוף ואירוע פיננסי שלפי המודלים שלהם היה בלתי אפשרי כמעט סטטיסטית (בדיוק כמו שלפי מודלים כאלו כבר כל כמה שנים יש רעידות אדמה של "פעם במאה שנה" והצפות של "פעם באלף שנה" וכו').
כיום, גופי המסחר היותר מתוחכמים מנצלים את הפער בין התמחור הנכון (לדעתם) לבין המודל המפושט של בלק אנד שולס במסגרת המסחר בנגזרים. אז זה לא שהמודל חסר תוחלת - אבל צריך להכיר במגבלות שלו. אסכם בציטוט נוסף מבין האהובים עלי במקצוע שלי:
All models are wrong, but some are useful.

אחי, אתה מה זה שולט, וסגנון הכתיבה שלך מעולה. יש סיכוי גבוה שאין לי מושג על מה אני מדברת, כולה סחרתי בשוק בין 14.3 ל22.10 שנה שעברה ואמרתי לעצמי שאחזור אחרי שאלמד את הנושא, אז מתעדכנת. אתה כותב איפשהו? אם לא, חבל.

 

[Shlomi Z]

"לקחתי אוסף נתונים ומצאתי בהם התנהגות מעניינת" הם, בפני עצמם, כמעט חסרי ערך כשהמטרה שלך היא לבנות על זה אסטרטגיית מסחר שתניב לך רווחים בעתיד

האם זה תקף למשל גם בתחום ההימורים בספורט?
הרי בדיוק בגלל אוסף נתוני עבר בליגה X נותנים הימור Y לקבוצה שבאה לשחק מול קבוצה אחרת ... האם זה גם חסר ערך באסטרטגיית מהמר בטוטו?

 

[Nina T]

אני ניסיתי להדגיש כמה פעמים שהטענה העיקרית שלי שמאמרים מהסוג "לקחתי אוסף נתונים ומצאתי בהם התנהגות מעניינת" הם, בפני עצמם, כמעט חסרי ערך כשהמטרה שלך היא לבנות על זה אסטרטגיית מסחר שתניב לך רווחים בעתיד. הרחבתי על כך בתגובות הקודמות.
זה אולי נחמד בתור פריטי טריוויה לשיחה על בירה עם אנשים, אבל לא מעבר.

ומה עם ההתנהגות הכל כך אנושית להגיע למינוס בבנק בסוף החודש? למי שיש כסף זמין ייטה להוציא אותו מהר...אולי אין לי ניסיון בבורסה, אבל שנים של ניסיון לצעוק על לקוחות שאין להם כספים לשלם מיסים כי שרפו את ההכנסות. לא מדברת על אנשי הפורום שיש להם מודעות והרגלי צרכנות נבונה.
והעניין עם הוראות הקבע שתמיד יום-יומיים אחרי השכר...זה common sense וגם התקשרתי לחברות פנסיה. הן מייחסות כספים לפי יום ההפקדה/העברה. מחשבים תשואה משם. לא יודעת איך זה בארה"ב -אבל כך זה בישראל והחוק אומר שלכל המאוחר ההפקדה תהיה עד ה15.

 

[Yoss]

האם זה תקף למשל גם בתחום ההימורים בספורט?
הרי בדיוק בגלל אוסף נתוני עבר בליגה X נותנים הימור Y לקבוצה שבאה לשחק מול קבוצה אחרת ... האם זה גם חסר ערך באסטרטגיית מהמר בטוטו?

אני לא יודע כלום על ספורט, אבל נראה לי שזה תחום בו כן ניתן להשליך מביצועי העבר על העתיד...