לספרטאנים הקדמונים הייתה חיבה יתרה להבאת הדברים בקצירת האומר.
מסופר על גנרל ספרטאני שניצח בקרב חשוב. "העיר נכבשה", כתב במכתב ששיגר לספרטה. בתגובה, הקצין המעוטר נקנס והודח. "'נכבשה'", אמרו לו, "הייתה די והותר".
כידוע, הפוסטים שלי ארוכים למדי. פוסט ממוצע באתר הוא 2,000 מילים, כשלשפל המדרגה הגעתי עם פוסט של 15,000 מילים. ואף שאני יכולה לנסות להצדיק את האורך הזה, אני מכירה בכך שלפעמים דווקא המסרים הפשוטים והברורים ביותר עלולים ללכת לאיבוד בין הררי המלל.
חיפוש המילה investing באמזון ספרים מעלה נכון להיום לא פחות מ-130,750 כותרים שונים. מבלי לקרוא את כולם, אני מעיזה לטעון שרק מעטים מהם באמת "ממציאים את הגלגל" – רובם המכריע חוזרים על אותן אמיתות יסודיות ביחס להשקעה בשוק ההון, שאותן אני נוהגת לזקק ולהזכיר לעצמי מעת לעת.
בין אם אתם חדשים כאן או לא, משקיעים טריים או שועלי שוק ותיקים, אני מקווה שהתובנות הללו תשמשנה אתכם — במיוחד ברגעי ספק ואי-ודאות.
- אם אתם צופים הוצאה כספית גדולה בטווח הזמן הקרוב – שוק המניות הוא המקום האחרון שהכסף שלכם צריך להיות בו.
- אם תיקון (ירידה) בשיעור של 5% בשוק המניות גורמת לכם לאבד שינה מרוב דאגה – סימן שהחשיפה שלכם למניות גבוהה מדי.
- אם אתם מעוניינים בתשואה גבוהה יותר מתיק ההשקעות, תיאלצו להעמיד את כספכם בסיכון גבוה יותר.
- אם אתם מעוניינים ביציבות גדולה יותר בתיק ההשקעות, תיאלצו לספוג תשואה נמוכה יותר.
- כל אסטרטגיית השקעה עם פוטנציאל (תוחלת) לתשואה גבוהה כרוכה גם בפוטנציאל להפסד.
- הדרך הקלה ביותר לגדר מפני הסיכון הגלום בחשיפה למניות היא להחזיק יותר מזומן.
- בדומה לחוק שימור האנרגיה: אפשר להמיר סיכון פיננסי – אבל אי אפשר להעלים אותו לחלוטין.
- במקום "להימנע מסיכון", חשבו במונחים מציאותיים יותר של "ספיגת נזק נסבל".
- סיכון פיננסי אמיתי איננו התנודתיות בשווקים, אלא היקלעות למצב שבו אין לכם די מזומן דווקא כשאתם זקוקים לו – כמו להיתקע בלי מימיה באמצע המדבר.
- עבור אנשים צעירים, הבחירה שלא להשקיע כלל מסוכנת יותר מהבחירה להשקיע בתיק מניות אגרסיבי.
- את תיק ההשקעות המושלם, הקצאת הנכסים מושלמת, ואסטרטגיית ההשקעה המושלמת אפשר לזהות רק בדיעבד.
- אין משקיע שצודק כל הזמן.
- אין אסטרטגיית השקעה שמניבה ביצועי יתר בכל סביבת שוק.
- כמעט כל משקיע יכול להכות את השוק לפרק זמן קצר.
- תבונה וכישרון אינן ערובה לתשואה עודפת.
- "אין לי מושג" היא בדרך כלל התשובה הנכונה לשאלה "מה עתיד לקרות בשווקים".
- לאף אחד אין מושג מה עתיד לקרות בשווקים, לא מחר ולא בעוד שנה, וזה כולל את כל הבלוגרים, העיתונאים, הפרשנים הכלכליים, מנהלי התיקים ויועצי ההשקעות באשר הם.
- קשה מאד לדבוק בתכנית השקעה לטווח ארוך כשנראה שכולם סביבך מתעשרים.
- אם אתם משקיעים בקרנות מחקות – אל תצפו להכות את השוק.
- אם אתם משקיעים בקרנות מנוהלות – יש סיכוי גבוה שהתשואה שלכם תהיה נמוכה מזו של קרנות מחקות.
- כדי שאסטרטגיית "קנה והחזק" באמת תעבוד לאורך זמן, עליכם לקנות ולהחזיק גם כשהשוק יתרסק.
- מתישהו השוק יתרסק, ועלול שלא להתאושש תקופה ארוכה.
- מידת החשיפה שלכם לנכסי השקעה מסוכנים (כמו מניות) צריכה לשקף את הצורך הפיננסי, היכולת הפיננסית, והנכונות הפסיכולוגית שלכם להתמודד עם סיכון.
- לכל אדם סיבולת סיכון שונה.
- אין דרך אמיתית להעריך את סיבולת הסיכון שלכם – קרי, את האופן שבו תגיבו למפולת — עד אשר תחוו אותה על בשרכם.
- כל נכס השקעה (מניות, אג"ח, זהב, נדל"ן) חווה תקופות ממושכות של תשואות שליליות.
- הדרך הטובה להימנע מחשיפה להפסד קיצוני בנכס השקעה מסוים היא לפזר את תיק ההשקעות על פני מספר נכסי השקעה – ולהצטייד במנות הגונות של אופטימיות וסבלנות.
- פיזור הולם בתיק ההשקעות משמעותו שתמיד יהיה רכיב מסוים בתיק ששנוא עליכם במיוחד.
- בשוק ההון לא מקבלים נקודות בונוס על העלאת דרגת הקושי: שאפו תמיד ליישם את הפתרון הפשוט והזול ביותר.
- האנושות עדיין לא גילתה את האות הפיננסי שבאמצעותו ניתן לדעת, באופן עקבי, מתי לצאת מהשוק (לפני הקריסה) ומתי להיכנס (לפני ההתאוששות).
- ריבית דריבית (צמיחה אקספוננציאלית של ההון) היא אכן הפלא השמיני בתבל – אבל כדי לחזות בה במלוא עוצמתה נדרש שפע של זמן וסבלנות.
- מבלי לזלזל באריתמטיקה בסיסית, היכולת לשמור על קור רוח כמשקיעים בשוק ההון חשובה בהרבה מכל השכלה כלכלית או מתמטית. כמשקיעים, התנהגות (סבלנות, שליטה בדחפים) חשובה מאינטלקט.
- זה סקסי ומפתה לבחור מניות וקרנות, אבל הקצאת הנכסים האסטרטגית בתיק חשובה בהרבה עבור רובם המוחלט של המשקיעים.
- לשוק לא איכפת מכם, מרגשותיכם ומתכניותיכם לעתיד, וממילא אינו חייב להניב לכם תשואה גבוהה רק משום שאתם זקוקים לתשואה גבוהה.
- ציפיות ריאליות עדיפות על פרפקציוניזם: הבחינו בין תשואה סבירה לבין התשואה שאתם אולי סבורים ש"מגיעה" לכם.
- בעולם המתאפיין בסביבת ריבית אפסית, תשואה שנתית של 3% עד 7% בשנה אחרי מיסים, אינפלציה, דמי ניהול ועמלות היא תשואה סבירה.
- אל תצפו לקצור את אותה תשואה מדי שנה בשנה ובוודאי אל תצפו לתשואה חיובית מדי שנה בשנה.
- כסף הוא נושא אמוציונלי, ואף על פי שלא ניתן לכבוש את הרגש לחלוטין – אפשר בהחלט שלא לפעול על פיו (בעזרת תכנית השקעה טובה).
- הצצה תכופה בתיק ההשקעות צפויה להגדיל את הסיכון שתפעלו מתוך רגש
- כל משקיע זקוק לתכנית השקעה המפרטת את טווח ההשקעה, מטרותיה והרכבה. אפילו תכנית השקעה בינונית עדיפה על השקעה ללא תכנית כלל.
- החלק החשוב ביותר בתכנית פיננסית הוא זה שמנחה מה לעשות כשהתכנית לא פועלת.
- הפתרון לרוב הבעיות הפיננסיות מסתכם במשפט לא-סקסי אחד: "הוציאו פחות ממה שאתם מכניסים והשקיעו את ההפרש".
- קל יותר לזהות טעויות של אחרים מאשר את הטעויות שלכם.
- עבור רוב המשקיעים, חשוב יותר להימנע מטעויות קטסטרופליות מאשר לבנות את תיק ההשקעות המושלם.
- כשהשוק מתרסק – כולם יודעים כל כך הודות להיסטריה התקשורתית. כשהוא מטפס בהתמדה, לרוב האנשים אין מושג.
- כמשקיעים לא חלה עליכם שום חובה לצרוך תקשורת כלכלית, כל שכן להתייחס אליה ברצינות – תכליתה העיקרית היא להצית פחדים, להזינם ולהמיר אותם להכנסות מפרסום.
- המועד היחיד שבו יש רלוונטיות לשווי התיק שלכם הוא היום שבו תממשו (תמכרו) אותו. עד אז, כל רווח או הפסד הוא רעיוני ("על הנייר") בלבד.
- כל שקל שאתם מבזבזים על עמלות קנייה ומכירה, דמי ניהול או מיסים הוא שקל שלא עובד בשבילכם. צמצום העלויות הללו הוא דרך ודאית להגדלת תשואה.
- תכלית ההשקעה איננה לקצור את התשואה הגבוהה ביותר האפשרית, אלא את התשואה הגבוהה ביותר, בסיכון הנמוך ביותר, שתספיק לכם כדי להגשים את מטרותיכם.
- היכולת להצליח כמשקיע תלויה ביכולת לחשוב לטווח ארוך – שבתורה מחייבת גישור על הפער הפסיכולוגי שבין אי-נוחות בהווה לבין נוחות בעתיד.
- אין דבר כזה "שוק מניות נורמלי" או "כלכלה נורמלית".
- אם זה משווק באגרסיביות, נשמע טוב מכדי להיות אמיתי, ולא מובן לכם ברמה שתוכלו להסביר את זה לילד בן 6 – אל תשקיעו בזה.
- זמן הוא הנכס היקר ביותר העומד לרשות המשקיע – וגם בן הברית החשוב ביותר שלו.
- אם זה נראה מסובך מדי – אתם עושים משהו לא בסדר.
- ביצועי השוק, גובה הריבית, שיעור האינפלציה, שיעורי מס רווח הון ומדיניות הממשלה – אינם מצויים בשליטתכם, ולכן אין טעם להטריד עצמכם לגביהם.
- המועד שבו אתם מתחילים להשקיע, השיעור מהכנסתכם שאותו אתם חוסכים, הרכב תיק ההשקעות שלכם והיכולת להימנע מטעויות התנהגותיות – מצויים בשליטתכם המלאה, ולכן יש להתמקד בהם.
- קרנות מחקות אמנם מניבות רק את תשואת השוק (הממוצעת), אך לאורך זמן הן צפויות להניב ביצועים עודפים הודות לפיזור נרחב ודמי ניהול אפסיים.
- משקיעים זהירים נוטלים סיכון פיננסי רק כאשר יש בצידו תוחלת תשואה גבוהה יותר.
- השקעה ישירה במניות ספציפיות שקולה יותר לספקולציה מאשר להשקעה, וחושפת את המשקיעים לסיכון שאין פיצוי.
- הבלתי סביר איננו בלתי אפשרי. הסביר איננו ודאי.
- מרק טווין כתב פעם שאוקטובר הוא אחד החודשים המסוכנים ביותר להשקעה במניות. החודשים האחרים הם נובמבר, דצמבר, ינואר, פברואר, מרץ, אפריל, מאי, יוני, יולי, אוגוסט וספטמבר.
- עוצמתו של הפחד עולה על עוצמתה של החמדנות. הכאב שבהפסד עוצמתי מההנאה שברווח. זו הסיבה ששווקים נוטים להתרסק בחדות ולטפס באיטיות.
- אין שום דבר חריג בשוק שמתרסק מעת לעת. החריג הוא שוק שאינו מתרסק.
- כל זמן שאנשים מעמידים צאצאים, הטכנולוגיה מתפתחת וטעמים והעדפות משתנים, יש פוטנציאל לצמיחה בשוק המניות.
- איזון מחדש של תיק ההשקעות הוא מנגנון תיקון פנימי שמבטיח שתרכשו נכסים כשמחירם נמוך, ותמכרו אותם כשמחירם גבוה – ההיפך המוחלט ממה שעושים רוב המשקיעים.
- השקעה בשוק ההון היא לא מדע טילים השמור ליחידי סגולה, ואם מישהו מנסה לומר לכם אחרת, יש להניח שהוא מתפרנס מהעניין.
- ככל שתקבלו מעט יותר החלטות ותבצעו מעט יותר פעולות, כך יש להניח שביצועי התיק שלכם ישתפרו.
- תיק 100% מניות או 100% אג"ח בדרך כלל יהיה פחות יעיל מתיק המשלב את שניהם לפי תמהיל ההולם את צרכי המשקיע.
- מנהלי השקעות מקצועיים הם כל כך מוכשרים, כל כך רבים, וכל כך מסורים לעבודתם, עד שכקבוצה הם מתקשים לגבור זה על זה ולהכות את השוק לאורך זמן.
- התכנסות לממוצע (הנטיה של דפוס התנהגות מסוים לחזור ל"נורמלי") היא תופעה עקבית בפיזיקה, בסוציולוגיה ובשוק ההון.
- החלטות שהתקבלו מתוך חמדנות או פחד מתבררות בדרך כלל כשגויות וככאלה שקשה מאוד להחזיר את הגלגל לאחור.
- יש שלוש דרכים להקטין את חלקה של מדינת ישראל ברווחיכם: לא למכור ניירות שעלו בערכם; למכור ניירות שירדו בערכם; ולעשות שימוש מיטבי בחשבונות הנהנים מהטבות מס.
- תשלום חוב צרכני הנושא ריבית גבוהה (5% ומעלה) הוא דרך פנטסטית להשיג תשואה מובטחת על ההשקעה.
- הכנסה גבוהה שאינה מתורגמת לשווי נקי גבוה לא תוביל לעצמאות כלכלית.
- בכל פעם שאתם שוקלים לקנות מניה של חברה ספציפית, הניחו שהאדם בצד השני של הטרייד מחזיק ב-IQ של 160, מקדיש שבוע עבודה שלם לניתוח החברה, נהנה מגישה לנתונים וכוח חישוב שלא יהיו לכם לעולם.
- יועץ השקעות טוב לא נמדד ביכולתו להניב תשואה גבוהה, אלא ביכולתו למנוע מכם לעשות טעויות מתוך פאניקה.
- יש לכם תיק השקעות אחד – שכולל את החסכונות השוטפים שלכם, החסכונות הפנסיוניים שלכם, וההון האנושי שלכם.
- מנקודת מבטם של משקיעים צעירים, מפולת בשוק המניות שמאפשרת לאסוף סחורה במחירי ריצפה היא אירוע שיש להתפלל לקראתו.
- רוב האנשים מפסידים כסף בשוק המניות משום שהם סבורים שהם יכולים לתזמן את השוק, לבחור מניות שיכו את השוק, או לבחור מנהלי כספים שיכו את השוק.
- שוק המניות הישראלי מהווה כ-0.2% משוק המניות העולמי. אם המשקל שלו בתיק ההשקעות (או בתיק הפנסיוני) שלכם גדול מזה, כדאי שתהיה לכך סיבה טובה.
- כיף להמר. פחות כיף לחסוך. לכן אנשים נהנים להעמיד את כספם בסיכון עוד לפני שחסכו אותו – וזה כמובן לא עובד.
- אמנם אפשר להמר בבורסה, אך היא איננה קזינו.
- גרהם ודודס הראו עוד ב-1934 שניתוח טכני לא עובד ככלי לחיזוי תנודות במחירי המניות – אבל בשוק ההון, רעיונות גרועים שורדים לנצח.
- רוב המשקיעים נוטים לראות מפולות שאירעו בעבר כהזדמנויות, ומפולות שתתרחשנה בעתיד – כסיכונים.
- כסף הוא ממש לא הדבר הכי חשוב בחיים – אבל ניהול שגוי שלו יכול להיות מקור לאומללות.
סעיף 63 מנוסח באופן לא ברור. כדאי לשפר את הניסוח שלו.
(לא ברור אם יש לקרוא "בַּשוק" או "בְּשוק", וזה משנה את המשמעות).
פוסט מעולה, נראה לי זה יהפוך לפוסט שאני מפנה אליו אנשים כדי לעורר אצלם מוטיביציה לפני שאני שולח אותם לפוסט של 90 שאלות.
ד.א. מה היה המאמר של 15,000 מילים?
הכי התחברתי ל-85, ואני מכיר אותו בניסוח קצת שונה: "כסף זה לא הכל בחיים, אבל תמיד צריך להכיר בהשלכות הכלכליות של ההחלטות שאנחנו מקבלים." (ג'ים קולינס)
או: כסף לא קונה אושר אבל הוא יכול להפוך את האומללות לנוחה יותר. כלומר ייתגן ותהיה אומלל בכל מקרה אבל עדיף להיות אומלל עשיר.
אנהג כספרטאני – מאסטרפיס!!
ולכן תינזף כספארטני על הארכת המסר בתווים המיותרים:
* "אנהג כספארטני – "
* "!!"
יכולת להסתפק ב-"מאסטרפיס"
מספיק מאסטרפיס!
תודה – מעניין ומחכים.
הראה שיש לך טעות הקלדה במספר 63. צ"ל בשוק שמתרסק מעת לעת
כפל שלילה, תוקן.
תודה.
נראה שיש לך טעות הקלדה בשורה השנייה. צ"ל נראה
עולם ההשקעות הוא עולם רחב עם אין ספור אנשים שהתאימו לעצמם שיטה על פי אופי וממש לא נכון לומר שכולם חוזרים על אותו דבר או בכלל מדברים על אותו דבר, זה כמו שאחפש פסיכולוגיה באמזון ואמצא את המס' ואגיד שכולם חוזרים על עצמם, פה זה כבר יהירות מצידך.
התשובה של הספארטנים הייתה ארוכה מדי.
וגם הרשימה חוזרת על עצמה.
עדיפה החזרה על החוצפה
אני מכיר את 85 בניסוח אחר –
כסף הוא לא הכל בחיים, אבל צריך מספיק כסף בשביל לא להיות עסוק כל החיים בכסף
נהדר, תודה!
פוסט מחכים ומועיל. אתר נפלא !
האם אפשר בבקשה לקבל המלצה על תעודות סל/ קרנות שמתמחות בתעשיית השבבים ?
תודה
לא המלצה, אבל הפניה לתעודות סל כאלה: SOXX, SMH
אבל למה שפשוט לא תעשה חיפוש "ETF semicondactors" תקבל תוצאות, תקרא ותבחר את מה שמתאים לך…
תודה רבה!
PSI בארה"ב
יכול להיות שיש טעות ב-67? הוא לא כל כך ברור לי (משתמע מהניסוח שאת מעודדת לבצע יותר פעולות ובכך לשלם יותר עמלות, מניח שלא לזה התכוונת)
1. לענין סעיף 83 – גרהם ודודס. אפשר לקבל את המחקר או את ההוכחה?
2. מיהו הגנרל הספרטאני שניצח? באיזה קרב מדובר?
הספרטנים צריכים ללמוד מחכם חלם ששלח לאחיו דף ריק כהזמנה לחתונת בנו
מעולה !
הםוסטים שלך ארוכים אבל לעניין, אני לא נוהג להגיב אבל הפעם זה היה מנדטורי שלא תתחילי להתקמצן במילים
תודה רבה. מחכים ובעיקר פשוט ועושה חשק.
לא הבנתי את סעיף 73 – למה שאני ארצה חוב צרכני?
או שהכוונה היא שלסגור אותו זו האסטרטגיה הטובה?
לסגור חוב נושא ריבית של 5% לשנה (למשקיע הממוצע) עדיף מאשר להשקיע את הקרן,
כמובן שי שהחוב לא רציני עבורו, והוא חובב תשואה וסיכון יכול אולי להרוויח מהתרגיל הנ״ל אבל
רוב בני האדם נוהגים לחסוך במסלול בטוח של 1% לשנה ולכן בפועל יפסידו 4%,
לעומת זאת השקעה בצימצום נותנת תשוה אלטרנטיבית גבוהה יותר בהרבה פחות סיכון
הבנתי – הניסוח פשוט קצת בלבל אותי.
"A penny saved is a penny earned."(Benjamin Franklin)
האמת היא שבגלל ענייני מס, פני שנחסך שווה יותר מפני שהרווחת.
רוצה לומר על פני שחסכת כבר שילמת מס ועל פני שהרווחת עליך עוד לשלם מס..
היי, אפשר בבקשה לקבל הסבר יותר מפורט על סעיף 73?
במידה ויש לך חוב (משכנתא/הלוואה) שנושא ריבית שנתית של 5% הרי שבסגירת אותו חוב אתה משיג תשואה השקולה לתשואה שנתית ברוטו של 6.66% בשוק ההון ללא סיכון בכלל.
משתלם לא?
תלוי באלטרנטיבות ובמטרות של המשקיע, לא?
אתה יכול להסביר את :
תשלום חוב צרכני הנושא ריבית גבוהה (5% ומעלה) הוא דרך פנטסטית להשיג תשואה מובטחת על ההשקעה.
+1
אם אתה מחזיר חוב שעולה לך 5% בשנה אז בלי לעשות כמעט כלום "הרווחת 5%" כי אתה לא צריך לשלם את הריבית של החוב שהיא 5%.
בשביל שיהיה משתלם לך להשקיע את הכסף במקום להחזיר את החוב אתה צריך למצוא השקעה שצפויה להניב תשואה שגדולה יותר מ-5% גם לאחר קיזוז עמלות, עלויות ומסים.
פוסט מצויין!
שלוש מחשבות/הערות…
סעיף 9 הוא דיברי כפירה אשר חותרים תחת הנחת השווקים היעילים, ממך לא ציפיתי 😉
סעיף 59 נכון חלקית, מחקרים מראים שתיק שמכיל מעל 20 מניות הוא מגוון דיו על מנת למחוק את הסיכון הספציפי,במובן זה זו מפסיקה להיות ספקולציה, נשאר רק הסיכון של ביצועי חסר ביחס לשוק.
סעיף 83 – גרהם ודוד, לא דודס 😉
בהחלט נקודות חשובות.
אפשר פירוט לגבי 73
תוכלי בבקשה להסביר בקצרה את סעיף 73? תודה
מספר 55 לא נכון בדיוק, אני מכיר ספציפית משקיע שעבר מדינה בשביל לא לשלם בכלל מס על ריוחי ההון, אז עדיין יש את האופציה.
לאן?
פוסט נהדר, אקרא בו ואשנן. הבעיה עם תובנות – כל תובנות שהן – היא שהן חוכמה לאחר מעשה. רוצה לומר – לא התנסית? לא תבין את 85 התובנות הנ"ל, וגם אם הIQ שלך יהיה 160. בסדרה המצוינת על מלחמת וייאטנם (משודרת כעת בדוקו), אומר לינדון ג'ונסון "קל לעשות את הדבר הנכון, אבל קשה יותר לדעת מה נכון" (המתרגם דילג על תרגום המשפט, ככה נראה לו נכון יותר לעשות), אבל השאלה היא – האם אפשר לדעת מה נכון בשוק המניות? כהדיוט, אחת המסקנות שהגעתי אליהן היא שניתוחים טכניים, חישובים אריתמטיים, מאזנים פיננסים מופלאים, ניתוחי חברות ושאר פרקמטיא שלומדים בפקולטה שביה"ס לכלכלה… קרא עוד »
כמה שאתה צודק!
הסיכון הגדול ביותר בהשקעות הוא המשקיע עצמו ולא ההשקעה שהוא בחר בה.
הפסיכולוגיה הוא הדבר החשוב ביותר בהקשר של השקעות ורצוי מאוד לבחור בגישה להשקעות שתואמת את הפסיכולוגיה האישית של כל משקיע ומשקיע.
זו הסיבה שאין דבר כזה "גישת ההשקעות האולטימטיבית" (בין אם נדבר על חיקוי מדד ובין אם נדבר על מניות דיבידנד).
לכל גישת השקעות יש יתרונות וחסרונות שמגולמים בה והשפעתם על התוצאה הסופית בתיק השקעות כלשהו תלויה אך ורק בפסיכולוגיה האישית של המשקיע עצמו.
מי שמתעלם מהפסיכולוגיה ומנסה לכפות על אחרים השקעה בגישתו שלו חוטא למציאות וככל הנראה גורם יותר עוול ונזקים מאשר תועלת.
דעת, תציג מחקר שמוכיח שמניות דיבידנד יותר משתלמות מהמדד הרחב.
למה אם השיטה כל כך טובה, כמעט אף אחד לא משקיע בה, רק כמה בלוגרים?
השאלה היא האם כמשקיע המודע לפן הפסיכולוגי של העדר אתה
מנצל את התובנה הזו לטובתך וממנף אותה לטובת קנייה במחיר מציאה?
כפי שמתואר במשפט שרשמת "…ותחזיות שהתבדו, או למצער, התממשו חלקית (ואפילו אם שיעור החלקיות היא 90%) גורמים למכירה."
כסוחר יומי בבורסה לא בטוח שכל התובנות רלבנטיות. בעצם נקודת המוצא היא המבנה הנפשי של המשקיע. מה גורם לו לקנות או למכור. החמדנות היא שורש הבעיה אצל רבים. אני סוחר רק בשוק הישראלי (זה מספק אותי) מתוך כ 600 מניות אני בוחר כ 40 חברות עם שווי שוק של לא פחות מ 250 מיליון. מכפיל רווח בין 8 ל 20. היון עצמי של 0.5 ומעלה תשואה של השנה האחרונה של 5% ומעלה. עסקאות יומיות של לפחות 100 ביום. קונה מינימום ב 3400 ש"ח (עמלה של 0.06%) וקונה כמות ניירות של לפחות 10% מהכמות המינימלית למסחר. אני מחזיק תיק של כ… קרא עוד »
הכי נגע בי 28: פיזור הולם בתיק ההשקעות משמעותו שתמיד יהיה רכיב מסוים בתיק ששנוא עליכם במיוחד.
הסעיף הזה לוקה בחסר. צריך להוסיף לו – כדי לשמור על האיזון, תצטרך לקנות עוד מהרכיב הזה.
קצר, קולע, מקיף ומפורט במידה.
לא פשוט לכתוב כך.
יישר כח סולידית
רשומה מעולה!
כמה תיקונים קטנים.
בסוף 39 חסר נקודה
59 וחושפת את המשקיעים לסיכון שאין פיצוי. -> שאין לו פיצוי.
ואני כמשקיע צעיר אמשיך להתפלל למפולת 🙂
בסוף המשפט "בסוף 39 חסר נקודה" חסרה נקודה.
תודה כתמיד על ניסוח מדויק וחשוב.
מעולה, כמו תמיד
ב 67 "מעט יותר" עדיף "פחות" …
כתבה מעולה! הערה אחת לתובנה 36- לצפות ל3%-7% אחרי מס כלומר 4%-9% לפני מס זה אופטימי מדי בעולם של ריבית אפסית ותמחור נכסים בהתאם. אפשר לצפות במניות לפרמיה של 3% או מקסימום 4% מעל הריבית ובאג"ח פחות מחצי מזה. וזה כמובן לפני מס.
הסולידית תעשי לי כבר ילד 🙂
זה לא כלכלי 😉
ואוו את כותבת פשוט נהדר! שילוב חינני כזה בין קלילות ועוצמה
וואו, פשוט לגזור ולשמור
זה מרגיש לי שאני יכולה לכתוב פוסט שלם על כל אחת מהתובנות הללו. כל כך תמציתי ומדוייק. הכי אהבתי את זה:
"הדרך הטובה להימנע מחשיפה להפסד קיצוני בנכס השקעה מסוים היא לפזר את תיק ההשקעות על פני מספר נכסי השקעה – ולהצטייד במנות הגונות של אופטימיות וסבלנות."
בדיוק הגישה שלי, פיזור כמה שיותר גדול על פני סוגי השקעות שונה והרבה אופטימיות 🙂
הפוסט מעולה…. ישר כוח.
הפוסט ממצא את השיטה למי שמכיר ועובד במשך שנים וקורא את הבלוג הזה מתחילתו …
בתחילה חשבתי לשלוח את המתחילות שרק התחילו לעבוד ולהבין מה פירוש להוציא פחות מההכנסה ואת הנותר להשקיעה… הוא לא מתאים.
שני סעיפים הצחיקו אותי, 28, 48.
כל הכבוד על הפוסט.
42 הוא פשוט התשובה לתכלית הקיום
אם הרבה ישקיעו בקרנות מחקות איך זה ישפיע על שוק המניות?
האם השקעה בקרן מחקה לא יוצרת ביקושים ומעלה את הערך?
התייחסתי בשעתו כאן
אם אתה מסתדר עם אנגלית טוב אז ישנו מאמר תאורטי ומאוד מעניין בנושא תחת הכותרת:
"The Value of Active Management: A Journey Into Indexville"
ראה הוזהרת – מאמר ארוך מאוד!
המאמר פורסם בבלוג בשם "PHILOSOPHICAL ECONOMICS"
מעולה. צריך להפוך את כל אלה ל"פרצ'ן קוקיס" שיחולקו בסניפי הבנק.
מעולה !!!!
זהב טהור 🙂
מעניין- מדוע בדיוק 85 תובנות?
כלומר, קל לי לחשוב על האפשרות לאחד 2-3 או להוסיף אחת
והמספר 85 איננו מספר "יפה" כמו, למשל, 77
אולי 85 כי זו שנת הלידה שלך? 🙂
קרוב מאד, אבל לא 🙂
מה עם עדכון בדבר שוקולד מריר
לגבי חוב שנושא 5% ריבית
אם יש לי סכום גדול פנוי עדיף להכניס למשכנתא (כשיש לי חלון הזדמנות) או להשקיע בשוק ההון?
אולי קשור לעניין.
יש כאן הסבר היכן שהוא על מכירה רעיונית?
בתור מישהו שלא השקיע אף פעם בשוק ההון, למדתי הרבה דברים חדשים מהרשימה הזאת. יש בהם הרבה היגיון.
ספרטנית : תודה
תודה על עוד פוסט נפלא.
לסולידית שלום ! בלוג מעולה הן בפן הערכי החיסכון והן בפן המקצועי
נועה
שלום לך סולידית יקרה לאחרונה החלו לצוץ מסלולים מחקי מדד. כנראה שלא מעט מזה, זה באשמתך. הבעיה שיצרת היא העלאת הביקוש למוצרים מחקי מדדים הרבה יותר מההיצע. לכן, כעת, כשמוצרים מחקי מדדים צצים כפטריות אחרי הגשם, מיד קופצים עליהם כל העוקבים שלך. המצב שיוצא הוא אבסורדי. דמי הניהול על המוצרים האלו עולה. לא כדי לממן את המנהל האקטיבי, אלא למשל כדי לממן את הפרסומת ברדיו של IBI למעקב אחרי 'המדדים המובילים בעולם'. גם כן אנטי צרכניסטית. אני דורש ממך ללמוד מכחלון, ולעשות את המעשה הנכון. כשהמחיר גבוה מדי – להוריד את הביקוש. תספרי כמה מסוכן לעבור בין מסלולים, על עמלות… קרא עוד »
לגבי סעיף 20
היום פורסמה תוצאת ההתערבות מלפני עשר שנים כאשר מנהל קרנות גידור נענה להצעת וורן באפט להתערבות על כך שקרן עוקבת תנצח משקיע סלקטיבי.
קוראי הבלוג לא מופתעים:
https://www.themarker.com/wallstreet/1.5597212
תיק ההשקעות של באפט מנוהל וגם הוא היה מפסיד בהתערבות כזו:
https://personal.vanguard.com/us/funds/performance?FundId=4824&FundIntExt=INT&DisplayBarChart=false&APP=PE&SelectedPlanId=091565&InstFund=true&Wl=null
הערה חשובה, מדובר בהשוואת תוצאות השקעה בין מגה קרנות שמנהלות סכומי כסף גדולים וההשואה בינן לבין משקיע פרטי בעיתית.
באופן כללי כל השוואה שכזו היא בעייתית כי לא משנה מה התוצאה תמיד ניתן לטעון ש-"זה הקוף שהקליד שייקספיר"…