שוק רע!
רעעעע!
איך אתה מעז, חצוף שכמותך, להמרות את פינו, לסרב לשתף פעולה עם תכניותנו, ולסטות ולו במילימטר מהכיוון היחיד ש"מותר לך" לנוע בו – צפון-מזרחה?
אינך מבין שעבדנו קשה בשביל הכסף שהשקענו בך? מה אוכל אותך? למה אתה עושה לנו דווקא? היכן התשואות שהיית אמור להניב?
פויה!
ובכן, אילו יכול היה לשמוע את תלונותינו המרות, השוק היה מרים לרגע את ראשו המכוער, מושך בכתפיו, ושב עד מהרה לזרוק חצץ בציפורים ולתלוש כנפי הפרפרים.
ואתם יודעים מה? זה בסדר גמור.
זוהי התנהגותו הטיפוסית של השוק: ילד סורר, נוירוטי, אגוצנטרי, ולעתים מופרע לחלוטין, כפוי טובה וחסר התחשבות. בטווח הארוך, כך מלמדת ההיסטוריה, הילד הזה צפוי להתבגר ולהתנהג כמו בן אדם.
אסור להיבהל מהקפריזות של השוק. זוהי התנהגות טבעית, אופיינית, שדווקא היעדרה מהווה סיבה לדאגה. כפי שכתבתי לא מזמן, התנודתיות בשווקים, קיצונית ככל שתהיה, היא דו-כיוונית: הכוח שגורם להתרסקות בשוק מפעם לפעם הוא בדיוק אותו הכוח שמאפשר לו להניב תשואות פנומנליות מעת לעת.
אם תאלפו את השוק, תסרסו אותו עד כדי הוצאת הסיכון מהמשוואה – תקבלו קו שטוח: שווי התיק שלכם לא יתכווץ לעולם, אבל הוא גם לא יעלה. במצב זה, מן הסתם, אין כל סיבה להשקיע בבורסה.
הפואנטה היא שאין תשואה ללא סיכון. ארבע המילים הללו הן אבני הפינה שעליהן מושתתת התאוריה הפיננסית כולה. כשאנחנו משקיעים במניות, בשונה מסגירת כסף בפיקדון בנקאי, אנחנו בהגדרה נוטלים סיכון.
לעתים הסיכון מתממש. הרבעון השלישי של שנת 2015 – הרבעון הגרוע ביותר בשוקי המניות העולמיים מזה ארבע שנים – הוא דוגמה מובהקת לכך.
מגוון רחב של סיבות הביאונו עד הלום: משבר החוב היווני בתחילת הרבעון, התרסקות רבתי של שוק המניות הסיני, זעזועים במחירי הסחורות, פיחות חד במטבעותיהן של יצואניות סחורות גדולות (בעיקר בשווקים מתעוררים), פאניקה פורנוגרפית-תקשורתית מתוזמרת, ומעל כל אלה – החשש מפני העלאת ריבית בארה"ב.
האפקט בשווקים הורגש היטב. הדאו ג'ונס בארה"ב רשם ירידה רבעונית של 7.9%-. הפוטסי 100 בבריטניה ירד ב-7.04%-. הדאקס 30 הגרמני צנח ב-11.74%-, הניקיי 225 ביפן צלל 14.47%-, ואילו בורסת שנחאי התרסקה בשיעור של 24.69%-.
מטבע הדברים, המצב בשווקים השפיע בחדות על ביצועיו הרבעוניים של "שוקולד מריר" – תיק ההשקעות הוירטואלי שאני "מנהלת" כאן כבר קרוב לשנתיים, במעין ניסיון תאורטי להדגים כיצד יכול פלוני לנהל תיק השקעות פסיבי באופן עצמאי.
כזכור, 65% מנכסי התיק מושקעים במדדי מניות בפיזור גאוגרפי רחב, ואילו 35% הנותרים מושקעים באגרות חוב קצרות של ממשלת ישראל. ההטיה המנייתית של התיק משמעותה ששוויו ישתנה בחדות כפועל יוצא של התנודות בשווקי המניות העולמיים.
החדשות הרעות הן שברבעון האחרון "שוקולד מריר" איבד 7.01%- מערכו – כמעט כל התשואה שרשם מאז השקתו. החדשות הטובות הן שהקרן (כלומר, סכום ההשקעה המקורי ללא הרווחים) לא נפגעה. כלומר, אנחנו עדיין בפלוס נומינלי, זעיר ככל שיהיה.
בעצם, יש עוד כמה חדשות טובות.
ראשית, לא כל הנכסים ירדו הרבעון. למרות הירידות החדות בשוקי המניות, אגרות החוב הממשלתיות בריבית קבועה דווקא עלו בערכן. זה מדגים את החשיבות של שילוב נכסים עתירי סיכון, כמו מניות (שנועדו לשמש מנוע צמיחה לטווח ארוך), עם נכסים דלי סיכון, כמו אגרות חוב (שמשמשות ככרית ביטחון לטווח קצר). בפשטות — מניות מאפשרות לנו לאכול היטב. אגרות חוב מאפשרות לנו לישון היטב.
שנית, מאחר שמדיניות ההשקעה שהתוונו במקור קובעת שמדי שלושה חודשים אנחנו נדרשים להפקיד 10,000 ש"ח חדשים בתיק, המשמעות היא שאנחנו מסוגלים לקנות עכשיו ניירות ערך במחירים שלא נראו כאן מאז המיני-משבר האחרון באוקטובר 2014.
אחרי הכל, כשיש סייל מטורף – חבל לא לנצל!
כדי לאזן את הנכסים בתיק חזרה למשקלים שהתוונו בתכנית המקורית, נרכוש את הניירות הבאים:
- ארה"ב סנופי 500 – 2,006 יחידות בסכום של 2628.04 ש"ח
- ארה"ב ראסל 2000 – 691 יחידות בסכום של 743.49 ש"ח
- אירופה יורו סטוקס 600 – 7 יחידות בסכום של 2575.49 ש"ח
- יפן ניקיי 225 — 6 יחידות בסכום של 965.77 ש"ח
- קנדה טי אס אקס 60 – 40 יחידות בסכום של 346.13 ש"ח
- שווקים מתעוררים – 2,114 יחידות בסכום של 1858.05 ש"ח
- אג"ח ממשלתי צמוד – 624 יחידות בסכום של 702.17 ש"ח
- אג"ח ממשלתי שקלי – 140 יחידות בסכום של 180.87 ש"ח
שלישית, חשוב שנזכור שיכול להיות הרבה יותר גרוע. כן, הרבה יותר. דברים קיצוניים קורים בשווקים – הרבה יותר מכפי שנדמה. היה לנו את הפאניקה של 1907. ו-1929. ו-1937. ואת הטירוף הפסיכוטי הזה ב-1987. ואת משבר 2008-2009. השכיחות של האירועים הללו אינה גבוהה, אבל היא לא נמוכה כמו הסיכוי שמטאור יפגע בכדור הארץ. לכן, צריך לקחת ירידה של 7% ברבעון בפרופורציה.
מה לעשות, חוץ מזה?
ובכן, מעבר להפקדת הכסף החדש — לא נעשה כלום.
נדבוק בתכנית המקורית. השוק עשוי לתקן ברבעון הקרוב, או שהוא עלול להחריף את הירידות לכדי שוק דובי של ממש. אין לי מושג מה יקרה. לאף אחד אין מושג. אני מעדיפה להטריד את עצמי בדברים שאני יכולה לשלוט בהם – כמו היכולת שלי להמשיך לחסוך, להקטין הוצאות ולהשקיע באופן סדיר. ביצועיו המטורללים של שוק ההון אינם בשליטתי, ולכן דאגה בגינם היא לא פחות מבזבוז משאבים.
יוהאן פון גתה כתב פעם ש"על האמת יש לחזור שוב ושוב, משום שכל העת מטיפים סביבה טעויות". אז אגיד זאת פעם נוספת. הסיבה המוצדקת היחידה לסטות או לבצע שינוי משמעותי באסטרטגיית ההשקעה שלכם היא בתגובה לשינוי קיצוני, אובייקטיבי, בנסיבות החיים שלכם.
לעולם אל תשנו את הרכב התיק רק בגלל קפריזת שוק זו או אחרת. כשהשוק יורד, אל תמהרו לנטוש את הספינה: קשרו את עצמכם לתורן.
זכרו שהשאלה המרכזית שעליכם לשאול את עצמכם כמשקיעים, בכל עת ובכל סביבת שוק, היא מתי אזדקק לכסף. ככל שהתשובה היא "לא בחמש השנים הקרובות", התנודות בשוק – מעלה ומטה — הן עניין לדיון אקדמי בלבד. הן חסרות משמעות ברמה הפרקטית. כמאמרו של ג'ון בוגל, השוק הוא בסך הכל הסחת דעת מהפרקטיקה של ההשקעה. שווי תיק ההשקעות שלכם רלוונטי אך ורק בנקודה שבה תחליטו לממש (למכור) אותו ולהמירו למזומנים.
מבט לתיק הארי בראון (המגויר)
גם הווריאציה הישראלית של מודל הארי בראון נחל הפסדים הרבעון, אם כי מתונים יותר – סה"כ 2.36%- ברבעון. למרות עליה מסוימת באג"ח הארוך ובמק"מ, המניות והזהב ירדו בחדות. מיום השקת התיק התשואה הכוללת עומדת על 2.82%.
כדי להשיב את התיק לאיזון (25% * 4), נחלק את סכום ההפקדה החודשי בהתאם למשקלים הקבועים בתיק:
מניות – כדי להשיב את משקל הנכס ל-25%, נרכוש 3236 יחידות בסכום של 4703.6 ש"ח
אג"ח – כדי להשיב את משקל הנכס ל-25%, לא נרכוש אג"ח כלל.
זהב – כדי להשיב את משקל הנכס ל-25%, נרכוש 313 יחידות בסכום של ₪ 3,394.88 ש"ח.
מק"מ – כדי להשיב את משקל הנכס ל-25%, נרכוש 1,690 יחידות בסכום של ₪ 1,909.21 ש"ח.
(*) ככל הפוסטים שעוסקים בשוקולד מריר, הפוסט הזה הוא למטרות חינוכיות בלבד. שום דבר מהאמור בפוסט הזה אינו מותאם ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים של כל אדם, אינו מהווה ואינו יכול להוות משום ייעוץ השקעות אישי. אל תחקו אותי מבלי להיוועץ באנשי מקצוע. גילוי נאות: עדכנית למועד לכתיבת הפוסט, מחזיקה פסגות מחקה מק"מ ואג"ח ממשלתי 0142.
לפי מה את קובעת את שערי הקניה? (כאשר עשית איזון לתיק)
אחד הבעיות ממעבר מתיק תיאורטי לתיק אמיתי הוא שמגלים שהספרייד בין השער היציג לבין שער הקניה הוא גדול מאוד. הייתי מצפה שתוסיפי לעלויות את האלמנט הזה.
זה בקלות יכול לנסר בין 0.5% ל 1% במיוחד באפיק המנייתי.
אני לא רואה הפסד של 7.01%….אני רואה רווח של 0.05%… מה פיספסתי?!
יתכן שתרצה להשוות לביצועי שוקולד מריר ברבעון החולף.
רבעון קודם: שווי תיק 107,526.17 + הזרמת 10,000 = 117,526.17
רבעון נוכחי: שווי תיק 109,923.46.
109923.46/117526.17 = 6.47%-
,תודה גדולה שילמדו כל הרעשנים והמפחידים .תקשורת וכו
האם יתכן ואת טועה והסכום שיש להשקיע עבור 2006 יחידות של ארה"ב סנופי 500 בתיק מריר הוא 2627.46 ש"ח ולא 2332.75?
כן, טעות סופר. תוקן כעת.
אומר לך את דעתי הלא מלומדת בתחום שוק ההון, לפני פיצוץ בועת ההיטק בשנת 2001 חיו עשרות אלפי אנשים רק מקניית מניות של חברות היטק אלו ואחרות וכך למעשה ניתקו משוק העבודה לחלוטיין אלא למעשה עסקו אך ורק ברווח ממכירה וקניה של מניות. כאשר התפוצצה בועת ההיטק לא רק שהם איבדו את כל כספם אלא כמובן היו צריכים לחפש עבודה אמיתית. לדעתי בשוק ההון בשנים האחרונות חלה עליה עצומה או יותר נכון נסיקה ולכן התאפשר להשקיע בשוק ההון ולחיות מהרווחים. שוק ההון צפוי לטלטלה עצומה וירדה עצומה כמו כל גרף היסטורי מה שעולה גם יורד. אני אוהב את הבלוג הזה… קרא עוד »
טל, אני מציע לך להחליף את המילה מניות בנדל"ן.
לדעתי הלא מלומדת מכפילי הרווח של שוק הנדל"ן עולים בהרבה על הממוצע ומראים על בועה.
"טל כרם" צודק. "נקודה למחשבה" ממש לא.
כל החולמים על מפולת בנדל"ן הוזים בהקיץ.
בארץ מעולם לא היתה וכנראה לעולם לא תהיה.
ויש מי שידאג לכך… (ממשלה, בנקים, בנק ישראל, משרד האוצר, חכי"ם בעלי דירות)
כל מחזיקי המניות בעת המסוכנת הזאת, עלולים לחטוף חזק.
אם לא בעוד חודש, בעוד שנה.
עדיף להמתין למחירי סוף עונה בחצי מחיר בממוצע. (יהיו גם בהנחה של 80%…)
וההשוואה לכדור בדולח לא לענין. בבורסה יש מחזוריות ידועה.
מניחה שכוונתך ש"המחזוריות ידועה" בדיעבד. אחרת, כולם היו "בפנים" לפני עליות ו"בחוץ" לפני ירידות. הפרקטיקה של שוק ההון והניסיון ההיסטורי מוכיחים, שהטענה שניתן לחזות מראש את כיוון השוק ולתזמן את מועדי הכניסה והיציאה ממנו, הנה שקרית ומסוכנת.
"ישנם שני סוגי משקיעים, גדולים כקטנים: אלה שאינם יודעים לאן מועדות פני השוק, ואלה שאינם יודעים שהם אינם יודעים. וישנו גם סוג שלישי – המשקיע המוסדי – שיודע שהוא אינו יודע, אבל פרנסתו תלויה בכך שיעמיד פנים כאילו הוא יודע."
— ויליאם ברנשטיין, the intelligent asset allocator.
תזמון הכניסה והיציאה לא יכול להיות מדויק, כלומר בדיוק בשפל או בדיוק בשיא. אבל תזמון מחושב עדיף על תזמון אקראי, שתוחלת התשואה בו נמוכה יותר, לדעתי. אפקט העדר גורם לכך שהרוב נכנסים אחרי שהסוסים כבר ברחו מהאורווה, ובורחים מאוחר מדי. משקיעים מקצוענים וסבלניים אוספים סחורה בשקט, כשאף אחד לא קונה והשוק רדום והמחירים על הפנים. וכבר אמר מיליארדר ידוע מה השיטה שלו: "לקנות בזול ולמכור ביוקר". בפברואר 2003, בשיא השפל של משבר בועת ההייטק, אמר צבי סטפק, מנהל בית ההשקעות מיטב: "כסף על הרצפה"… והמליץ בחום לקנות מניות. לאחר מכן מדד ת"א 25 עלה פי 4 ויותר עד סוף 2007… קרא עוד »
"משקיעים מקצוענים וסבלניים אוספים סחורה בשקט, כשאף אחד לא קונה והשוק רדום והמחירים על הפנים."
הדינמיקה של הזרמת כספים לתיק השקעות פסיבי בכל סביבת שוק מבטיחה למעשה שבמצבים שבהם השוק צולל, הכסף שלך יקנה יותר. זה מה שהודגם, מעשית, בפוסט הנ"ל.
לסולידית כשכתבת שהמשקיע המוסדי יודע שהוא לא יודע אך מעמיד פנים…. זו שטות מוחלטת. אני מנהל השקעות בגוף מוסדי גדול ומעולם לא טענו שנדע לתזמן את השוק (לא אני ולא עמיתי מהגופים הרציניים האחרים) אנו טוענים שיש להתעלם מתנודות השוק ולבצע ניתוח כלכלי של שווקים וני"ע ואנחנו בהחלט יודעים לעשות את זה. אנשים אוהבים להתנגח בנו ולכנות אותנו שרלטנים/גנבים/רמאים וכו'. תכנסו לאתר גמל נט ותבדקו – תשואת קופות הגמל/השת' ב 10-15 שנים האחרונות עומדת על כ 8%-9% לשנה !!! וגם השנה התשואה חיובית (כולל ספט'). ואני אחסוך את ההערה הבאה, כן התשואות האלו הכו את הבנצ'מרק. רק תשימו לב שאתם… קרא עוד »
משקיע מוסדי אז תשווה ל VWINX שהיא עם דמי ניהול נמוכים בהרבה מהמוסדיים, רקורד ארוך ומרשים יותר, נזילות הרבה יותר גבוהה.
אמיר –
האם העובדה שהדעה שלך מתבססת על גופים שאין לנו שליטה עליהם גורמת לה להיות לא יותר מאשר ניחוש?
האם בעצם כוחות השוק יקבעו בסוף ולא הממשלה?
"נקודה למחשבה" אפשר להיות רגועים בכל הנוגע לקריסת שוק הנדלן.
לא תהיה, בטוח תהיה ירידה בשיעור של עד 15 אחוז בפריפריה.
ומתכנס פנימה לתוך תל אביב הירידה תהיה בשיעורים נמוכים יותר.
למה לא תהיה קריסה אני צריך לכתוב ספר בשביל להסביר.
יש לכם כסף עודף שימו בנדל"ן או כאשר שוק המניות מתומחר בחסר (אחרי מפולת) אז שווה להיכנס.
טל כרם כל הכבוד. איך ניחשת מה רציתי לכתוב?
אנשים חסרי ניסיון לא יבינו אנשים שנמצאים פה מקום המדינה ויודעים המון וזוכרים הכל.
חבל על הדיבורים.
טל – לא טענתי שתהיה מפולת כי אף אחד לא יודע, אבל בהחלט ייתכן כאן מקרה אירלנד, בכל אופן יהיה מעניין לראות איך השוק יגיב אם אחד מהתנאים הנוכחיים ישתנו (מיתון\שינוי ריבית\פועלים סינים בונים אלפי דירות).
כנ"ל לגבי שוק ההון.
"He who lives by the crystal ball must learn to eat broken glass"
שלום,
למה לא לנצל את ההזדמנות כשהמחירים זולים (וכמו שרשמת סייל מטורף) ולהכפיל את הקנייה ?
אין מניעה כזו. העקרון ב"שוקולד מריר" הוא לדבוק בתכנית המקורית. התכנית המקורית במקרה זה מנחה להשקיע 10,000 ש"ח מדי 3 חודשים.
זול ביחס למה? אולי בחודש הבא יהיה זול יותר? הכל יחסי ואין לדעת מה יהיה מחר
הי דורין,
"כשיש סייל מטורף – חבל לא לנצל!"
איש לא יודע את כיוון השוק.
אלו שתי אמירות סותרות.
יחזקאל זה שיש סייל אומר שאתה יכול לקנות את השוק בתשואת רווח יותר גבוהה, ניקח לדוגמה דירה שנותנת לך שכר דירה של 50 אלף שקל בשנה כרגע מה היית מעדיף לקנות אותה במיליון שקלים או ב900 אלף? אני מניח שב900, זה לא אומר אבל שמחיר הדירה לא יירד עוד אלא ככל שזה יירד זה יהיה יותר אטרקטיבי התשואה למחיר תגדל. ואותו דבר בשוק המניות חברות מרוויחות כסף אמיתי ואתה שותף בזה.
שוק המניות (להבדיל מדירות) נותן תשואה שוטפת (דיבידנד) אפסית.
עיקר התשואה ממניות הנה מעליית ערך.
להגיד שיש סייל מטורף זהה לאמירה שהשוק עומד לעלות, ואת זה איש לא יודע.
תרשו לי להיות הילד הרע של הבלוג הזה ולטעון שהנחת היסוד העומדת בבסיסו שגויה. לדעתי התשואה הממוצעת של שוק ההון בטווח הארוך, בניכוי שיעור האינפלציה האמיתי (ולא הנתון השקרי שהלמ"ס מספק) קרובה ל-0% (!). הדבר היחיד שניתן להשיג על ידי השקעה פאסיבית במניות היא לשמר את כוח הקנייה של הכסף ותו לא, וגם זאת רק במידה ונמצאים בשוק לאורך שנים רבות. מי שנכנס לשוק סמוך למפולת (כפי שאנחנו עתידים לראות בקרוב מאוד) לא רק שלא יזכה בתשואה ריאלית, אלא אפילו יאבד חלק ניכר מן הקרן. עצתי לכל מי שמחזיק במניות כרגע – מלטו את נפשותיכם. למעט אם גב' גאנט יילן… קרא עוד »
אנחנו עתידים לראות מפולת בקרוב מאוד? היכן חזית זאת? בכוכבים? בקפה? בסנה בוער? במכפילים? בגרפים שכל אדם יכול לקרוא? והאמנם מניות מניבות תשואה ריאלית של 0% לאורך שנים? אם כך, אני מניחה שישיבה על מזומן, כפי שאתה מייעץ ברוב חוכמתך, מניבה תשואה ריאלית של 10%-?
הבלוג הזה, והמודל הנדון כאן, נבנה בפרספקטיבה של 30-40 שנה. לביצועים ברבעון X, בשנה X, או אפילו באינטרוולים של 5 שנים, אין כל משמעות.
קרין שלום – ֿראשית, אינני מבין את ההתעקשות שלך להתעלם מנתוני מאקרו, אשר גלויים בפני כל מי שעיניים בראשו. נתוני התעסוקה מארה"ב גרועים, נתוני הייצור התעשייתי גרועים, הפד הפסיק את תוכנית ההקלה הכמותית שלו ומדבר על העלאת ריבית. כל הסימנים מצביעים איפה על שוק דובי במניות, ואין צורך באסטרולוגיה או בקפה כדי לראות זאת. יתכן בהחלט שהפד ישיק תוכנית הקלה כמותית חדשה על מנת להתמודד עם כך (אינפלציה), ושהמניות יחזרו לטפס (שוב, משום שהן מגיבות לאינפלציה), אולם במקרה כזה נכסים אחרים צפויים לטפס אף יותר. שנית, פרספקטיבה של 30-40 שנה היא לטעמי פסיק קטן בהיסטוריה של הכלכלה. מה אירע ב-40… קרא עוד »
וקוראים לה דורין
ממנטו, אני מניח שלא הייתה כאן כוונה רעה, אבל אחת הדרכים הטובות ביותר ליצור תחושת זלזול ולאבד את הקשב של בן/בת השיח שלך היא לעוות את שמו/שמה. לבעלת הבלוג קוראים דורין.
לעניין הפרספקטיבה, חפש בגוגל "total real return indexes". בעמוד התוצאות, בטאב התמונות, יש גרפים שמשווים אפיקי השקעה נפוצים מ-1802 ועד 2013. כל עוד החברה האנושית ממשיכה להתפתח, להשתכלל, ולהתייעל, כנראה שזו אחת הדרכים הטובות להשתתף בחגיגה. אם הטענות שלך נשענות על מידע קונקרטי, שתף אותנו.
ותיקון קטן – "אבד הכלח", לא הקלח.
mementoil
אתה לא ה"ילד הרע" אתה הילד העצל שלא מוכן להתאמץ לקרוא ללמוד וליישם ומה שהוא מצליח להפיק מהמקלדת שלו זה את הטוקבק הישראלי הממוצע. אם נרצה לקרוא כאלו נפתח את כתבות הבכינות הפיננסית בכלכליסט או דה מרקר.
מה שכתבת על האינפלציה והתשואה הריאלית לא נכון. אתה רחוק מאוד מהמציאות. לראיה הזהב כפרוקסי לאינפלציה לא הצליח להדביק את התשואה ממניות כולל דיבידנדים. למעשה הפער בינהם די גדול. האם אתה עומד לטעון עכשיו שגם הזהב מפגר אחרי האינפלציה האמיתית של 10%? אין לי בעיה עם זה שאמרת שהאינפלציה המדווחת נמוכה מהאמיתית אבל אם לטעון שהאינפלציה האמיתית היא גבוהה כמו התשואה ממניות אז הגזמת בריבוע סתם לטובת ההגזמה או למשוך תשומת לב. אם על זה נשענת המסקנה שלך ש לא כדאי להשקיע במניות (מה שנותר מפסיד ריאלית אז לא להשקיע כלל?) אולי עדיף שתעמוד על טעותך או לפחות שתישמע עמדה… קרא עוד »
מעניין אם מישהו הקשיב לך אי שם ב2015. אם כן, הוא פספס עליה מדהימה של שוק המניות העולמי.
מה שעצוב זה שהשקעה בדירת 3 חדרים בבאר-שבע למשל עושה יותר מתיק שוקולד מריר גם אם משתכלים לאורך 10 השנים האחרונות.. עלייה של מעל 5% בשנה וללא תקופות ירידה כמו בבורסה.
נו אז לך תשקיע בדירה בבאר שבע אם אתה מאמין שמחירה יכול לעלות.
אני חושב שאין לדירה בבאר שבע לאן לעלות כל עוד אין לאן להוריד את הריבית. בחודשים האחרונים הריבית על המשכנתא עולה, המשק לא צומח והמדד לא עולה. מתישהו הריבית תעלה ואז הרבה משקיעים ממונפים יצטערו על ההשקעה שלהם
האמנם? עשית backtesting של הרכב הנכסים בשוקולד מריר מ-2005 ועד היום והשווית אותו למחיר דירה בבאר שבע? אם כן, נא הצג נתונים. אם לא, חסוך נא את "תובנותיך" חסרות הבסיס
לגבי מניות אכן לא ניתן לתזמן את השוק, לגבי אג"ח ממשלתי זה שונה לדעתי, כאשר הריבית אפסית אין מצב שהאג"ח יעלה מעבר לאחוזים בודדים, גם הארוך. מנגד יש אפשרות של עשרות אחוזים ירידה במידה והריבית תתחיל לעלות, בעיקר בארוך. בקצרים המצב שונה והתנודה בהם מזערית כל עוד אין שינוי בריבית, אם הריבית תעלה הם ירדו באחוז עליית הריבית בקרוב. לדעתי במצב של ריבית אפסית עדיף גילונים שהריבית עליהם משתנה ותעלה במידה ותהיה עלית ריבית.
תשואת הדיבידנד של שוק המניות העולמי (VT) היא 2.5%. מדד אג״ח ממשלתי כללי נותן בערך 2% בשנה (אולי פחות). בתיק 50/50 יש תשואה של 2.25% אחוז (דיבידנדים+קופונים של אג״ח) תורידו דמי ניהול ותקבלנו תשואה מובטחת של 2% לא כולל עליית ערך.
כיצד עקרון הפסיביות לא לנסות לחזות את השוק מתחבר לכך שאת מזהה מצב של ב"סייל", כלומר מזהה מצב שהמחיר נמוך באופן יחסי? הרי עצם הקביעה שמדובר פה במחיר נמוך, בסייל, היא קביעה יחסית שבעצם מרמזת על כך שלדעתך השוק יעלה. מה אני מפספס?
מחירי השוק *עובדתית* זולים יותר מכפי שהיו ברבעון הקודם. הקביעה הזו היא ביחס לעבר, לא ביחס לעתיד. אין בעובדה שהמחירים נמוכים יותר כיום כדי ללמד שהשוק בהכרח יעלה. העובדה היחידה היא שהכסף שאני מזרימה לשוק, באינטרוולים קבועים, קונה נכון להיום יותר ניירות ערך מכפי שקנה בעבר. לכך ההתייחסות במונח "סייל".
הזרמה קבועה של סכומים לתיק איננה בבחינת תזמון השוק, להיפך.
אבל כתבת "חבל שלא לנצל", כלומר אני מסיק שלדעתך עצם העובדה הזאת שהמחיר נמוך לעומת הרבעון הקודם אומרת משהו על כמה כדאי לקנות עכשיו. אם זה לא מעיד בשום דבר על העתיד, למה חבל לא לנצל?
חבל לנסות ולהתקתנן על ניסוחים. במקום זה ממליץ לעבור על הפוסטים מראשית הסימולציה. כל מי שעוקב מבין שיש חוקים מאוד ברורים ופשוטים וגם אם נכתב שיש סייל זה לא אומר שיש לחרוג מהאסטרטגיה המקורית. יש יותר ויותר תגובות שמחפסות למצוא איזה שהיא סטירה לוגית/ניסוחית כאילו שמציאה של טעות מספקת הנאה לא מוסברת למטקבק, עדיף להתעסק בעיקר ולא בטפל .
ממש לא מטרתי. אני מנסה להבין את מה שאני קורא והרציונאל שמאחריו
סיכום נהדר.
אכן, הארי בראון מוכיח את עצמו בירידות.
+1 דג
הבחינה של תשואות התיק מדי רבעון היא ממש לא רלוונטית.
אנחנו מדברים על חיסכון פאסיבי ומכוונים לתשואת השוק על טווח זמן של עשרות שנים.
אני מתמקד בהגדלת ההכנסה שלי ובהקטנת ההוצאות שלי וזאת על מנת להגדיל את אחוז החיסכון. זה מה שיאפשר לי פרישה מוקדמת וזה משהו שיש לי שליטה עליו בניגוד לתשואות השוק.
אני מסכימה, כבר העלתי את העניין הזה בפוסט הקודם. במיוחד אני לא מרוצה מעצות האחיתופל המזעזעות שגוררות התגובות לפוסטים הללו. לקראת השנה הבאה התדירות של הפוסטים על שוקולד מריר תפחת.
למה פלח האגח בתיק ישראלי בלבד בעוד שהמניות מפוזרות?
השבתי על השאלה הזו בפוסט ייעודי, כאן.
היי דורין
כאשר את קונה בסכומים קטנים, עמלת המינימום "נוגסת" חלק משמעותי מהרכישה. איך את מתייחתס לכך?
עמלת המינימום בחשבונות השקעות שאינם של הבנקים היא נמוכה משמעותית. סביבות 3 ש"ח
הי סולידית
למה את לא מתיחסת לתשואות פנומינאליות שנוצרו בשוק אגח במדינות מתפתחות ורוסיה ?לפי דעתי הזדמנות שקוראת עכשיו והסיבות לפאניקה ידועות
כי אג"ח מדינות מתפתחות ורוסיה אינו סולידי.
מדובר באחוז קטן מהתיק
והמניות זה סולידי?
אגח מדינה סולידי כי עד הפדיון מי שמחזיק אינו יכול להפסיד
הכל נכון אבל השורה התחתונה מטעה. לזכות הבלוג הזה אפשר לציין כי הוא מעולם לא חגג את הצלחת התיק בעליות, ולכן רק הגיוני שלא יתנצל בירידות (בניגוד לאשפים בבתי ההשקעות). ההסברים מעולים ומפורטים כרגיל. ולמרות זאת נותרה בעיה אחת – הבלוג הזה מציג תוכנית פרישה המבוססת על ההנחה כי ההשקעה תניב רווח עתידי של 3-4% נטו בשנה. התאוריה הזו אינה ניתנת להוכחה אפילו על פי הלוגיקה של הבלוג הזה. אז נכון שמי שעדין מתפרנס מעבודה – הפסיד רק על הנייר, ואפילו יכול לנצל את העודפים שיש לו לקנות כעת ב"סייל". אבל מהצד השני מי שכבר פרש וחי מתיק ההשקעות –… קרא עוד »
זה נקרא פנסיה, זה גם מה שיקרה לך בגיל הפרישה.
האוצר לדוגמה מתכוון לחתוך כשליש מהפנסיה (בעשרים השנה הקרובות) של מי שפורש כעת בגלל הריבית הנמוכה כך שגם הפנסיה שלך לא מובטחת והיא מסוכנת בדיוק אם לא יותר מתיק ההשקעות.
למה יותר? כי אין לך שום שליטה עליה, היא בידי המדינה שדואגת יותר לעובדים מאשר לפנסיונרים. מבחינת העובדים לחתוך לפנסיונרים כשליש מהפנסיה זה טוב כי כך הם ישלמו פחות איזון אקטוארי.
בנוסף, אף אחד לא מוכר בסייל. חלק מתיק ההשקעות הוא מזומן (ראה מקמ בהארי בראון) כך שהמשקיע ימכור את המקמ ולא את המניות.
בגיל פרישה אתה בן 67 ולא בן 47, אני מקווה שאתה מבין את ההבדל בנוגע לרמת הסיכון. חסכון בגובה 300 חודשי מחייה סוחב אותך עד גיל 90 ולא עד גיל 70…
ולא שאני מתכוון לחכות לגיל 67.
תראה לי את המשקיע שפרש מעבודה וכל מה שנותר לו זה תיק השוקולד מריר המתכווץ שלו שמוכר עכשיו את המק"מ….
אתה מוזמן לחפש באינטרנט. יש פה הנחה שדורין המציאה את התוכנית הזו אבל זה לא נכון (עד כמה שאני יודע היא מעולם לא טענה את זה). מלבד early retirement extreme ו mr mustache man יש עוד בלוגים שמדברים על פרישה מוקדמת. לא כולם פרשו כמו דורין (על ידי השקעה בתיק מפוזר), חלק פרשו על ידי מניות דיבידנד, חלק מנדלן, חלק סתם מטיילים בעולם וחיים בצורה ספרטנית מעבודות מזדמנות וחלק עובדים במשרה חלקית (גם בהיי טק). בנוסף, אתה יכול לקרוא בפורום של boggleheads סיפורים דומים. יש פה סיכון, מצד שני, יש כאלה שרואים סיכון הרבה יותר גבוה בלחכות לפרישה בגיל 67… קרא עוד »
גיורא אתה צודק, הבלוג מבוסס על חלומות פרישה מוקדמת שיתנפצו לרסיסים – כי באמת אי אפשר להבטיח תשואה של 4% כל החיים.
לא, אתה *לא* צריך תשואה של 4% בשנה כדי לפרוש לפי כלל ארבעת האחוזים.
אין לי עניין וסבלנות לחזור על עצמי כל שכן לתת לך שיעורים פרטיים במתמטיקה בסיסית.
אתה צריך להיות מיומן מספיק וסתגלן מספיק כדי למשוך פחות כשהשוק נמוך, ולמשוך יותר כשהשוק גבוה.
אתה צריך להיות מיומן מספיק וסתגלן מספיק כדי להיות מסוגל לייצר מקורות הכנסה נוספים, פסיביים, שאינם קורלטיבית לשוק ההון.
יש כוח על הנכונות לענות למגיבים שלא טורחים לקרוא את הפוסטים בטרם הם מגיבים.
סתם הצעה
להוסיף גרף לכל תיק ולהראות את התשואה ביחס למדדי היחוס זה יכל להיות להוסיף הבנה לגבי התיקים
איזה כיף! sale!
תודה רבה דורין על העידכון של שוקולד מריר. יש לי שאלה האם תיק השקעות מפוזר של הרי בראון שהתחיל מתיק רגיל נוספה אליו גם קרן השתלמות שהרי מומלץ לשים אותה בחלק המנייתי ואם כך אני עושה מה כדאי לעשות בחלק המנייתי שכבר ישנו והוא לא בקרן השתלמות? חשבתי לשלב אותו ולהגיע למצב של 20% קרן השתלמות במניות ועוד 10% מניות שהן לא בקרו השתלמות(כרגע היחס ביניהם הוא 10% ו10%) מה שיגרור מס גבוהה במכירה בעתיד אבל מצד שני יש לי פיזור בין גופים ויכולת למכור לממש את הכסף במהירות ביחס לקרן השתלמות. כך שסך המניות הוא 30% מכלל התיק כאשר… קרא עוד »
שאלה (מצטער, לא הכי קשורה לפוסט הנוכחי)
אם אני רוצה לחשב את אחוז החיסכון שלנו, האם אני מכניס את המשכנתא כהוצאה ? האם אני מחשיב את הקרנות פנסיה או הקרנות השתלמות כחיסכון ?
תודה מראש.
אני חדש בבלוג ובן 75,מסודר ועובד עדיין.משקיע רק כספים שמסוגל להפסיד ובעיקר באגחים
השקעה הגדולה שלי האחרונה היתה בהנפקה של אגח ו של בזן ומשאיר את האגח ליורשים. אז זה סולידי?
לגבי מניות למה לא להשקיע ב20 מניות שמחלקות דיבידנד לתווך ארוך או לקנות סל ,הכל מעבר לים
(לא קשור לפוסט עצמו)
"לזרוק חצץ בציפורים ולתלוש כנפי הפרפרים" 🙂 רפרנס לספר הילדים (המעט שנוי במחלוקת) יהושוע הפרוע / יפתח המלוכלך…
מזכיר נשכחות 🙂
מזה מספר שבועות אני קורא בשקיקה בבלוג ולומד דברים.
בניתי תיק עצל וירטואלי באתר כלכליסט, המציג בצורת שעון את רמת הסיכון הכללי בתיק לפי מדד כלכליסט. הופתעתי בעיקר לראות שרמת הסיכון של תיק עצל 'שוקלד מריר' הוא נמוך (17%), שכאמור בנוי עם 65% נכסים מסוכנים, בעוד שתיק 'הארי בראון' עם סיכון גבוה משמעותית יותר (49%).
יש הסבר לסיכון הנמוך של 'שוקולד מריר'?
האם רמת הסיכון של 'הארי בראון' אכן כל כך גבוה?
אני מודה שאני לא יודעת בוודאות באילו מדדים כלכליסט עושה שימוש כדי לקבוע את רמת הסיכון שלו — סטיית תקן? שארפ? שילוב של השניים? לא העמקתי בנושא.
על כל פנים, הסבר אפשרי אחד הוא ש-75% מהנכסים של "הארי בראון", אפקטיבית, מושקעים בנכסים מסוכנים (תנודתיים) מאוד: מניות, זהב, ואגרות חוב ממשלתיות בעלות מח"מ ארוך מאוד. העובדה שהנכסים הללו, היסטורית, נוטים לנוע בכיוונים שונים בסביבות שוק שונות, היא שבאופן פרדוקסלי הופכת את הביצועים של התיק למתונים למדי.
שלום לסולידית,
אתמול כתבתי תגובה שהמתינה לבקרה.
היום אני לא רואה אותה.
זה אומר שלא עברה את הבקרה? (אני לא מוצא סיבה לכך, ואם כן אשמח לדעת מה הסיבה).
בטל. אפשר למחוק תגובה הנוכחית.
אני רואה שההודעה נקלטה, למרות שלא הופיע קודם.
כנראה זה היה בין לבין.
תודה.
מאיפה מביאים עוד 10,000 חדשים להזרים לתיק?
לגבי תיק הארי בראון – האם לא התבסס על הנחה שהזהב והמניות מנוגדים?
תיק הארי בראון הפסיד ב 2015, הפסיד ב 2013. איך אפשר לנתח את המקריות של זה? האם הזהב מוסיף להתנהג מאז 2012 כפי שבראון ציפה?