בית » השקעות » שוקולד מריר: ביצועי התיק בתום הרבעון הראשון (2014)

שוקולד מריר: ביצועי התיק בתום הרבעון הראשון (2014)

ב-22 בינואר נולד “שוקולד מריר“, תיק הבית של “הסולידית”. כעת, שלושה חודשים בדיוק לאחר שהגיח לאוויר העולם, הגיעה העת לבחון את ביצועיו בתקופה שחלפה (*).

(*) כן, אני מודעת לחלוטין לכך שחלפו 23 ימים מאז תם הרבעון הראשון.

לפני הכל, רענון קצר.

“שוקולד מריר” הוא תיק השקעות לדוגמא המיישם הלכה למעשה את עקרונות ההשקעה הפסיבית אשר נדונים כאן באתר. זהו תיק מנייתי (“אגרסיבי” בעגה המקומית), בעל אופק השקעה ארוך מאוד, המורכב ממוצרים מחקי מדד, מנוטרלי השפעת מט”ח ובפיזור כלל עולמי.

סכום ראשוני של 50,000 ש”ח (פחות עמלות קנייה) הושקע בתיק בהתאם להתפלגות הנכסים הבאה:

65% מניות, מתוכם:

  • 25.5% – מניות ארה”ב בעלות שווי שוק גדול (מדד S&P 500 האמריקני)
  • 4.5% – מניות ארה”ב בעלות שווי שוק קטן (מדד RUSSELL 2000 האמריקני)
  • 17% – מניות אירופה (מדד STOXX 600 האירופי)
  • 5% – מניות יפן (מדד NIKKEI 225 היפני)
  • 3.25% – מניות קנדה (מדד TSX 60 הקנדי)
  • 9.75% – מניות שווקים מתעוררים (מדד MSCI Emerging Markets)

35% אגרות חוב, מתוכם:

  • 17.5% – אג”ח ממשלתי צמוד קצר (מדד אג”ח ממשלתי צמוד 5-2 שנים)
  • 17.5% – אג”ח ממשלתי שקלי קצר (מדד אג”ח ממשלתי בריבית קבועה 5-2 שנים)

בשלושת החודשים הראשונים לחייו רשם התיק תשואה של 0.94%, שהם רווח של 474.28 ש”ח, על הנייר, לפני מס.

כך זה נראה:

shokolad_marir_Q1_2014

מי אמר שהשקעה פסיבית אינה קיצור דרך לעושר מופלג? 🙂

וברצינות – מי שהכין עצמו לתשואה פנומנאלית בזמן קצר – טוב שהתבדה, ויפה שעה אחת קודם. השקעה פסיבית מיועדת לרצים למרחקים ארוכים, שמעוניינים לרתום את אפקט הריבית דריבית לטובתם. ספרינטים רווי אדרנלין אפשר למצוא בדוכן הווינר הסמוך לביתכם.

למען האמת, זו תשואה יפה יחסית לאירועי הרבעון האחרון. במשך רוב התקופה החולפת התיק היה דווקא מופסד על רקע כמה וכמה התפתחויות:

  •  אחרי תקופה ארוכה יחסית של שקט בזירה הבינלאומית, המשבר בחצי האי קרים שב וטרף את הקלפים וגרר את השווקים לתקופה של אי ודאות.
  •  הבורסה האמריקנית ציינה 5 שנים לשיאו של השפל הגדול (מרץ 2009). בסביבה הנוכחית, כל שיהוק קטן בשווקים גורם לפרשנים להיכנס למוד אפוקליפטי, לחבוש קסדות ולהתכונן לקריסה הממשמשת והבאה.
  •  הכלכלה העולמית ממשיכה לצמוח בקצב איטי אך יציב. העליות המתונות באירופה ובקנדה קוזזו על ידי התנודתיות הגוברת ביפן. השווקים המתעוררים התאוששו במידה ניכרת אחרי ירידות חדות שחוו במהלך 2013.
  •  מחירי הסחורות, ובכלל זה מחירי הזהב, במגמת עלייה על רקע חוסר הוודאות הגאו-פוליטית.

מעניין, סולידית, אבל מה ניתן ללמוד מכל זה לגבי העתיד?  איזו משמעות יש לתשואה של 0.99% אחרי 3 חודשים?

ובכן, התשובה הנכונה היא גורנישט, כלום ושום דבר.

תיק ההשקעות הזה נבנה לעשרים שנה ויותר – ביצועיו בשלושת החודשים הראשונים חסרי משמעות לחלוטין, ובפרט שאיש אינו יכול לנחש את העתיד לבוא. האסטרטגיה הסולדית היחידה הוא לדבוק בתכנית המקורית ולהסתמך על הפיזור הרחב, העלות הנמוכה של התיק ועל יעילותו המשוכללת של השוק.

יוצאים לקניות

ועדיין, מלאכתנו לא תמה.

כזכור, מדי רבעון עלינו להוסיף לתיק כסף חדש – 10,000 ש”ח טבין ותקילין – בהתאם לשיטת המיצוע.

בכסף הזה נשתמש על מנת לאזן את תיק ההשקעות ולהשיבו למשקל המקורי. איזון התיק באמצעות כסף חדש היא אסטרטגיית האיזון היעילה והזולה ביותר (בפרט בתיקי השקעות קטנים), מפני שהיא חוסכת מאיתנו את הצורך למכור נכסים כדי להשיב את התיק לאיזון.

איך עושים את זה?

1. ראשית, נחשב את שוויו העדכני של תיק ההשקעות (50,366.73 ש”ח)
2. נוסיף לתיק המקורי את הסכום החדש שבכוונתנו להזריק (+10,000= 60,366.73 ש”ח)
3. נחשב את ערכו הכספי של כל אפיק השקעה כמשקל (%) מהסכום החדש.
4. נרכוש ניירות ערך בשווי ההפרש שבין שווי האחזקה הנוכחי של האפיק לערכו הכספי מסעיף 3. לדוגמא:

הגדרנו שמשקלו של מדד ה-S&P 500 בתיק שלנו יהיה 25.5%.

25.5% מ-60,366.73 הם 15,393.51 ש”ח.

שווי האחזקה הנוכחי שלנו, לפני הזרקת הכסף החדש, הוא 12,982.17 ש”ח.

כלומר, מהכסף החדש שאנו מוסיפים, אנחנו צריכים להקצות ( 12,982.17 – 15,393.51 ) = 2411.34 ש”ח לתעודה העוקבת אחר מדד ה-S&P 500.

נחלק את הסכום המיועד להשקעה (2,411.34) במחיר התעודה (20.19 ש”ח) ונקבל 119.43 יחידות.

הבורסה לא מאפשרת לרכוש “שברי” יחידות, כך שנצטרך לעגל את התוצאה כלפי מטה. לכן נרכוש 119 יחידות בעלות כוללת של  2,402.61 ש”ח.

ומכאן שאת 10,000 השקלים שלנו נחלק באופן הבא:

  • הראל סל S&P 500 שקלי: 119 יחידות בעלות של 20.19 ש”ח ליחידה = 2,402.61 ש”ח
  • מגדל MTF ראסל 2000 מגודרת מט”ח: 490 יחידות בעלות של 1.0874 ש”ח ליחידה = 532.8 ש”ח
  • תכלית STOXX Europe 600 מנוטרלת מטבע: 5 יחידות בעלות של 341 ש”ח ליחידה = 1705 ש”ח
  • פסגות סל ניקיי 225 מנוטרלת מטבע: 6 יחידות בעלות של 140.3 ש”ח ליחידה = 701.5 ש”ח
  • הראל סל קנדה שקלי: 32 יחידות בעלות 8.895 ש”ח ליחידה = 284.64 ש”ח
  • קסם שווקים מתעוררים MSCI שקלי = 76 יחידות בעלות של 10.76 ש”ח ליחידה = 817.76 ש”ח
  • קסם KTF ממשלתי צמוד 2-5 = 1415 יחידות בעלות של 1.1608 ש”ח ליחידה = 1,712.18 ש”ח
  • אי.בי.אי סל שקלי ריבית קבועה 2-5 = 1401 יחידות בעלות של 1.2312 ש”ח ליחידה = 1,724.91 ש”ח

יש לשים לב שהפקודות נשלחו לאחר סיום המסחר, כך שאין הגבלה על פקודה מינימלית (בניגוד לשלב הרצף).

סה”כ רכישות: 9,881.4 ש”ח

סה”כ עמלות: 80 ש”ח

ד”ש מהארי

לפני סיום, רגע לפני שאני (שוב) שולחת אתכם להאזין לעוד רמיקס מהמם של מר ואן דייק, הבה נבדוק מה עשה התיק של הארי בראון בתקופה המקבילה. בדומה לשוקולד מריר, התיק הורכב לראשונה ב-22 בינואר על טהרת נכסים ישראלים ו/או שקליים.

 הארי בראון - תיק השקעות - רבעון 1 2014
עם תשואה של 3.59% ב-3 חודשים, התיק של הארי בראון הציג ביצועים טובים יותר מאלה של “שוקולד מריר”. אחרי תשואה שלילית ב-2013, שנה שבה שוק המניות טס אך מחיר הזהב התרסק, כלל מרכיבי התיק נמצאים במגמת עלייה. גם זה קורה.

חשוב להדגיש ששני התיקים אינם מתחרים זה בזה, והנחות היסוד עליהן הם מושתתות שונות בתכלית.

“שוקולד מריר” הוא אופטימי בטבעו, ונסמך על העובדה ההיסטורית ששוק ההון בטווח הארוך – עולה.  התיק של הארי בראון, לעומת זאת, הוא לא אופטימי ולא פסימי, אלא “אגנוסטי” . הוא נבנה כך שיוכל להשיג תשואה חיובית (או תשואה שלילית מזערית) בכל סביבה כלכלית.

גם לתיק הזה נוסיף 10,000 ש”ח ונחלקם בין ארבעת הנכסים השונים כדי להשיבם לאיזון של 25% * 4.

עדכון הביצועים הבא יפורסם ב-1 ביולי, תחילת הרבעון השלישי של 2014.

הערה: כרגיל, אני מפצירה בכם שלא לחקות אותי. זהו תרגיל שנועד להדגים רעיונות תאורטיים. אין מדובר בהמלצה לביצוע פעולה כלשהי. אתם נושאים באחריות בלעדית לכל פעולה שתעשו בכספכם.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

62 תגובות

  1. מלכה!!!

  2. תודה על הפוסט המעניין,
    שאלה לגבי האג”ח בתיק של הארי בראון- לא היה עדיף להחליף אותו למח”מ קצר יותר בגלל הריבית הנמוכה שקיימת עכשיו? הרי ברור שבמוקדם או במאוחר הריבית תעלה?

    • בנושא הריבית הנמוכה אפילו הייתי אומר יתרה מזאת. הריבית של בנק ישראל היא 0.75%, זה ניראה נמוך , אולם הריבית בארה״ב היא שליש מזה (0.25%) ובאירופה 0%, ובקרוב גם ידפיסו יורו בטונות. הכיוון של הריבית בישראל, אם יש כיוון, הוא כניראה למטה (עדיין), לאור המיתון המתמשמש ובא עלינו לרעה (ולא רק בגלל פיצוץ המו״מ עם הפלסטינים וחרם כלכלי צפוי, אלא רק כביזנס סייקל טבעי וכתוצאה מחולשתו של הדולר).
      כאשר סימני המיתון יגברו, סביר שבנק ישראל יוריד את הריבית ל 0.25%, כך שעדיין יש סיכוי די טוב באג״חים לדעתי.
      גם למה שקוראים כאן סיכוני מטבע, אני קורא ׳סיכויי מטבע׳. מיטב הכלכלנים לא צופים ירידה משמעותית נוספת בדולר לעומת השקל, אם כבר, ההפך הוא הנכון. יש כאלה שרואים כבר דולר בין 4 ל-5 שקלים בעתיד הלא רחוק.
      הדבר השלישי שהייתי ׳מהמר׳ עליו, זה פיצוץ בועת הנדל״ן בישראל. לדעתי וגם לדעת הרבה כלכלנים ישנו סיכוי די גבוה שניראה ירידה של בין 15 ל-30% במחירי הנדל״ן בארץ בטווח של שנה עד 3 שנים. אם הנחה זו נכונה, יש דרכים להפיק רווח גם ממנה.

  3. דורין היי

    תוכלי לעשות את אותה סימולציה שעשית בשיטת הארי בראון על מניות ארה”ב?

  4. ‫יעקב רחמים‬‎

    איך את מסבירה את התוצאות ?

  5. היי, אני מאד שמח שאת חולקת את המידע וכותבת עם לא מעט קלאסה.

    שאלה קטנה, אם את משקיעה על מדד מסויים, S&P500 או ת”א 100, בהנחה שלאורך זמן שוק המניות יתן תשואה טובה, למה לא לעשות זאת במסגרת תעודת סל או קרן נאמנות ממונפת? שבה רמת התשואה (וממילא הסיכון במקרה של תשואה שלילית) תהיה פי 2 או פי 3?

    • אוסיף לתגובה של דורין עוד משהו: הקרנות ממונפות יומית\חודשית ויש להם עלויות נוספות. מכיוון שקרנות אלו מבוססות אופציות, מכיוון שאתה נמצא בLOOOOONG אז רוב הסיכויים שההתשלום יהיה קונטנגו: http://www.investopedia.com/terms/c/contango.asp

      בנוסף: https://www.google.com/finance?q=NYSEARCA:SSO
      תוסיף את SPY (קרן סל רגילה והוותיקה ביותר על S&P500) ותשים את ZOOM על ALL. תראה ש SPY עשתה 1% יותר מקרן ממונפת פי 2 על אותו מדד מ2007 ועד היום.

    • תעודה ממונפת מבטיחה מינוף ליום מסחר אחד, לא לתקופה ממושכת. אי אפשר להשקיע בתעודה ממונפת לטווח ארוך מכיוון שההפסד בה מובטח. הרץ סימולציה של תעודה ממונפת ותיווכח.

    • אשמח אם יהיה גם פוסט לגבי מסחר בשורט. הדבר מוזכר כל הזמן באתרים כלכליים כדרך להרוויח בשוק יורד.

  6. תודה! הבלוג מעולה ומועיל.

  7. פשוט מעולה,
    יישר כוח גדול!.

  8. עידודו

    תודה רבה דורין. האם תוכלי בעדכונים הבאים (ואולי גם בזה) להוסיף את מספרי הניירות הרלוונטיים, כדי שמי שרוצה לחקות את *חלק* מעקרונות התיק, או להתעמק בנייר כלשהו, יוכל לעשות זאת בקלות? כמובן, אין בזה המלצה לכל ייעוץ השקעות, או לנסות זאת בבית וגו’.

  9. 80 ש”ח עמלות על רכישה של 10,000 ש”ח זה 0.8% בעמלות רכישה, זה בזבוז עצום. אני מניח שאת לא משלמת עמלה של 0.8% מכל רכישה אלא שהגעת למספר הגבוה הזה בגלל שיש עמלות מינימום וביצעת הרבה רכישות קטנות במקום מעט רכישות גדולות יותר.
    יש לכך שני פתרונות אפשריים:

    אפשרות ראשונה:
    לפשט את התיק – למשל לקנות קרן מנייתית עולמית אחת במקום לפזר בין קרנות אזוריות, למשל לקנות קרן אג”ח ממשלתית כללית (שמשקיעה גם באג”ח צמודות וגם בלא צמודות) במקום קרן נפרדת לחלק השיקלי ונפרדת לחלק הצמוד. זה יכול לחתוך את העמלות ביותר מחצי.

    אפשרות שניה:
    לאפשר סטייה זמנית מהקצאת הנכסים שבחרת, ולהשקיע את כל 10,000 השקלים שאת מכניסה ברבעון הזה רק בחצי מהקרנות בתיק, כשאת 10,000 השקלים של הרבעון הבא תשקיע בחצי השני של הקרנות וכך הלאה לחילופין. זה יחתוך את העמלות בערך בחצי.

    • זה נכון לכל סכום (אחוזים). פעם השקעתי כך וראיתי שכמה התיק פשוט יותר את משלם פחות ואיזון קל יותר.

  10. תודה על הניתוח ההשוואתי; אמנם התשואות של המדדים בחו”ל נמוכים יותר מאשר המדדים בישראל, אבל עדיין בתחום הסבירות, הגבולית, כל עוד אין הפסדים גם זו לטובה.
    עד כה טרם קניתי מדדים של נ.ע. מחו”ל, יש לי עדיין מעצור בעניין, אם כבר, אז הכיוון שלי יהיה מדינה מבוססת וחכמה באירופה, בינתיים אני לא רואה שם “ניסים ונפלאות”, ואני נשארת צמודה להשקעות בבורסה של ישראל.

    מעודד לראות שהתיק, לפי הארי בראון, ממלא את הציפיות, לאורך זמן של המשקיע הפסיבי.
    אגב, אני חושבת שבמקום מט”ח עדיף להשקיע בזהב לטווח ארוך, חומר למחשבה עבורי.

    מחכה כבר בסקרנות לקרוא את ההשוואות של הרבעון הבא.

  11. אופציה שלישית תהיה להשקיע פעם בחצי שנה 20,000 במקום פעם ברבעון 10,000, אבל המחיר של זה הוא שמפסידים את התשואה על הזמן שהכסף שוכב בצד ומחכה.

  12. קודם כל כל הכבוד! על הרצון הזמן וההשקעה, מנסה ללמוד ולהבין. ושאלה האם אפשר להנות משני העולמות לפצל ההשקעה חצי בתיק ״שוקולד מריר״ וחצי בתיק ״הארי״? או שרצוי לבחור דרך אחת ולהתמיד בה?

    • דורין, תוכלי להסביר מדוע חשוב כל כך להתמיד בתכנית המקורית?
      למשל, לא הבנתי מדוע את ממשיכה להשקיע בקרנות שהניבו הפסד…

  13. עוד הערת אגב למי שחושב על פאסיביות וסולידיות בתיק ההשקעות (ומי שמסתפק בהחזר שנתי ממוצע של בין 5 ל-7 אחוז). נפל בחלקנו לחיות בתקופה שבה התרחש המשבר הפיננסי הגדול בחיי רובינו עד כה (או מאז 1929), כך שאחד הקריטריונים בהם אני משתמש לבדיקת נכסים, קרנות, השקעות ומנהלים זה איך הייתה התנהגות הנכס ב 2008-2009. אם מצאתי משהו שעמד בפרץ יפה, כאשר מדד ה- S&P ירד בערך 70%, כלומר משהו שנניח ירד רק 10% או אפילו עלה, וגם בתקופות יותר טובות כמו 2009-2010 שנתן תשואה חיובית, אולי של 40 או 50% (כאשר השוק נתן חזרה כ 100%), זה אומר לי שמצאתי משהו סולידי.

    עוד אספקט שאוכל להוסיף, אני אישית מנסה גם לכלול נכסים שהם קצת יותר תנודתיים, אבל כאלה שהם מנוגדי מגמה ככל האפשר. זה כמובן לפי כללים פיננסיים, אמור לתת בדרך כלל תשואה חיובית מצד אחד וניטרול סיכון מצד שני. יחד עם זאת גם איני שולל ׳הגרלת לוטו׳ – למשל ׳זריקת׳ כמה אלפי שקלים לעבר חברה שלדעתכם תצליח בגדול (משהו כמו טסלה היום). תחשבו על זה, מי ש ׳זרק׳ 2000 דולר על חברת אפל לפני שני עשורים, היום לא צריך לעבוד וגם לא צריך תיק השקעות, אלא רק צריך לחשוב על מה לבזבז את כספו.

    • אם אתה חושב שאתה יכול ללכת לבדוק מה עשתה קרן מסוימת ב2008 ולהסיק לגבי העתיד קח בחשבון ש א.מנהלי השקעות מתחלפים וכנראה שמי שניהל את הקרן ב2008 כבר לא מנהל אותה היום.
      ב. ביצועי העבר לא מראים כלום על העתיד בטח כשזה מגיע למנהלי השקעות.
      ג. יש שיטה מאוד נחמדה לבתי ההשקעות להעלים כשלונות. ברגע שיש קרן שהתרסקה, משנים את השם ואת המדיניות והופ , הוקוס פוקוס יש לנו קרן חדשה “ללא היסטוריה” וכל תיעוד לכשלון נמחק כלא היה .

  14. בבקשה אמרו לי -

    דורין האם יש קרן סל שמחקה את מדד נדלן 15?

  15. יש לי שאלה בקשר לאיזון הרבעוני של התיק והשפעתו על הרווח/הפסד.
    לדוגמא לקחתי את קריסת מחיר הזהב בשנה שעברה. ובהנחה שכל רבעון מחירו ירד וגם איזנו מחדש את התיק בחזרה ל25%. בעצם יוצא שבגלל האיזון הרבעוני הפסדנו הרבה יותר, או שבגלל שאי אפשר לחזות את השוק לא היית משנה את האסטרטגיה הזו.
    אשמח לתשובה,
    תודה!

    • רצועות האיזון בתיק של בראון הם רק אם פלח מסויים מגיע ל 15% או ל35% . כלומר רק אז מאזנים וזה יכול להיות גם פעם במספר שנים…

  16. שאלת שוקולד חלב ( דרגה אחת למטה ממתחילים). מקווה שתוכלי/ תוכלו להאיר את עיניי לאיזה פרופיל כדאי להכניס כספים של ילד ברמצווה למשך שבע – עשר שנים בערך?, הארי בראון עושה רושם זקוק ליותר זמן. תודה רבה

  17. דני שבו

    דורין שלום. התחלתי לבנות תיק 60% אגח מדינה+ 40% מניות לפי מודל שוקולד מריר. השקעה ראשונית 50000 שח. סיום משוער 122014. סכום משוער 140000 שח. לאחר מכן השקעה של 10000 שח כל רבעון.אני מבקש לאזן את התיק בסוף כל שנה. אשמח לקבל תשובה. לסיום דורין תודה על הכל.

  18. הסכנה העיקרית בשיטה של הארי בראון (ומשום מה לא ראיתי את דורין אי פעם מתייחסת אליה בכלל) היא ההנחה הבסיסית שהנכסים ינועו בכוונים מנוגדים. הדוגמא הכי טובה היא 2008 שבזמן שהמניות התרסקו, האג”חים טסו לעננים וההפסד היה מינימלי לחלוטין בזמן שכל העולם הפסיד את התחתונים.
    אבללל וזה רלבנטי מאוד לתקופה הנוכחית, אף אחד לא אמר שזה תמיד יעבוד. התשואה על אג”ח 10 שנים בארה”ב נמוכה מאוד היסטורית(למרות שהיתה יותר נמוכה) והשיאים בעננים, צריך לקחת בחשבון מצב שבו הריבית טסה והמדדים מתרסקים, הזהב אמור לעלות במקרה כזה אבל לא ברור כמה יוכל להגן.
    ואם בארה”ב עוד אפשר לסמוך על הגנה מהזהב בישראל המצב קשה שבעתיים (כי מצב המשק הישראלי היא הדבר האחרון בעולם שמעניין את משקיעי הזהב). לא צריך ללכת רחוק כדי לראות דוגמא לקטסטרופה למי שמפעיל את הארי בראון בישראל. התקופה של 2001- 2002 בשיא האינתיפאדה המדדים בישראל היו בקרשים ביחד עם כל העולם והאג”חים ל10 שנים הונפקו בתשואה חלומית של 10 אחוז (מה שאומר שהמשקיעים בכלל לא היו בטוחים שישראל בכלל יכולה לשלם). מי שבנה את התיק שלו איפשהו בשנת 2000-2001 חטף חזק מאוד (לא יודע להגיד בדיוק כמה) לכן נראה לי שמן הראוי לפחות לתת אזהרה קטנה.

    • דרור מסכים אם מה שאמרת גם לי יצא לחשוב על הסיכון הזה בזמנו,זה תרחיש שיכול להתממש בזמן דפלציה. שדווקא האגח הארוך יקרוס.

      בנוסף יש סיכון אחר, סיכון צד שלישי, כל קרן שאתה מחזיק דרכה זהב בצורה שלunallocated. מכניסה סעיף שנקרא
      Contract termination date שמאפשר לה להפסיק את החוזה איתך בכל זמן שהיא תבחר ולבצע מכירה כפויה, מה שיכול לגרום לך לפספס עליות בזהב שיוכלו לאזן את התיק בזמן שהנכסים האחרים יורדים.

  19. שי קידר

    1) קשה לי להבין מדוע את מקדמת את התיק של 65/35. דווקא בתקופה כזאת, לאחר שהמניות עולות כבר 5 שנים ברציפות והגיעו לרמות קרובות לשיא, דרושה זהירות יתר בקניית מניות. אפילו אם ההשקעה היא לטווח של עשרות שנים, מועד הרכישה הראשונית יכול להשפיע בעשרות אחוזים איך יראה התיק מאוחר יותר.

    2) קשה לי להבין מה היתרון בחלוקת המניות שלך לאזורים גאוגרפיים, כאשר MSCI WORLD ALL עושה את העבודה טוב יותר וגם מפשט את התיק.

    3) אני אישית כבר שנים רבות “עוקב” אחרי מה שקופות הגמל וקרנות ההשתלמות עושים, ומעתיק מהם. עד עכשיו לא התאכזבתי. החלוקה שלהם היא:

    * 33% מניות (מתוכם 40% ת”א 100, 10% ת”א יתר, 50% MSCI ALL)
    * 33% אג”ח ממשלתי (מתוכם 50% שקלי 2-5, 50% מדד 2-5)
    * 33% אג”ח קונצרני (מתוכם 40% בונד 60, 40% בונד כללי, 20% אג”ח חול)

  20. בתקופות של אי שקט בטחוני, בדרך כלל הבורסה מגיבה וצונחת, אלה הם ארועים שאמורים להילקח בחשבון אצל כל משקיע, מרגע שאתה מקיש על העבר כהמשכו של העתיד, עתה עתיד להישאר תקוע בעבר, כאשר הפנים צריכות להיות לכיוון העתיד. על ידי כך שיש לך בטחונות סולידיות בתיק ההשקעות שלך, הנזק שלך יהיה נמוך יותר מנזקי משקיעים אקטיבים.
    אתה טועה בטענתך שרוב האנשים פה לא מבינים בהשקעות, אל תעשה מאיתנו “טמבלים” ולא “תוכים” למעט הרב – גווניות שלהם;
    כל אחד הוא אינדיוידד בפני עצמו, ואיפיון שונה; אנשים הנמשכים לבלוג של הסולידית יש לזה אמירה חברתית חזקה ותחשוב על זה, באמצעי חשיבה מרחביים יותר.
    במבט אל העבר בלבד, אתה נשאר תקוע, במבט אל העתיד אתה פתוח, ואם כך אתה נתון לשינויים על גבי הזמן העתידי.

  21. החלק המניתי של התיק הוא הגיוני, מפוזר היטב ואכן מתאים להשקעה ארוכת טווח. לגבי החלק הסולידי של התיק (קסם צמוד 2-5 ואיביאי שקלי 2-5) צריך לשים לב שהתשואה ברוטו הגלומה בשקלי עומדת כל כ- 1%, ובצמודה על כ- 0% (תרגמתי למונחים שקליים על פי ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה שקיימות היום). בניכוי עלויות קניה מכירה (בעתיד), ואחזקה בבנק, התשואה תהיה אפילו נמוכה יותר, ויש להביא בחשבון גם תשלום מס עתידי בזמן המכירה, למרות שהוא אמור להיות בעוד תקופה ארוכה. ע”פ תשואות אלו החלק הסולידי לא צפוי לתרום תרומה מהותית להשקעה ואף עשוי לגרום לנזקים , לדוגמא במקרה של עליה משמעותית באינפלציה שיהפוך את ההשקעה השקלית להפסדית לתקופה ארוכה. לא נראה לי סביר להתחייב להשקעה ארוכה באפיק הסולידי בתקופה בה הריבית נמוכה כל כך. ומה האלטרנטיבה: לעת עתה להשקיע בקרנות כספיות שמעניקות היום תשואה שקלית נטו אחרי עלויות (שרובן לא קיימות במכשיר זה) של כ- 0.6% שקלי. תשואה זו דומה לתשואת שתי ההשקעות שבוצעו בפועל ואין בה סיכון. כאשר התשואה בשווקים תעלה בעתיד, ואין ספק שזה יקרה, יהיה אפשר לעבור לאג”ח ממשלתי לטווח בינוני וארוך, ויהיה כדאי גם לשקול להשקיע חלק בתעודת סל העוקבת אחרי מדד אג”ח קונצרני בדירוג גבוה.

  22. יש לי השקעות באג”ח ממשלתיות , ובהתחשב בריבית הנמוכה קיבלתי תשואה שנתית של 4% ואין לי כוונות לפגוע בסגנון המקובל עלי, להשאיר מקום גם לתשואות נמוכות, אבל בטוחות במידה רבה.
    הרי הריבית לא תרד ל- 0…

    • בניגוד למניות שבהן התשואה העתידית אינה ידועה, באג”ח התשואה הצפויה בכל נקודת זמן ידועה בדיוק. תשואה של 4% היתה בתקופה שהריבית ששררה היתה גבוהה יותר ונבעה משילוב של תשואה + רווחי הון שנוצרו בגלל תהליך ירידת הריבית. כיום התשואה הוודאית הידועה שואפת לאפס, ואפילו יורדת מתחתיו, ואין שום סיבה רציונלית להשקיע בצורה כזו. תשואות נמוכות באג”ח ממשלתי אינן בטוחות במידה רבה אלא מסוכנות במידה רבה וטומנות בחובן הסתברות גבוהה מאוד להפסדי הון משמעותיים ומתמשכים שיפגעו בתשואה הכוללת לשנים ארוכות, ולכן בגלל שהמתימטיקה ברורה יש תקופות שבהן עדיף לוותר על השקעה באג”ח ממשלתי ופשוט “לשבת על הגדר” עד להיווצרות הזדמנויות מעניינות יותר. הישיבה על הגדר עשויה להיות ממושכת אך יש לשים לב שהיא לא תפגע בתשואת התיק כלל וכלל, אלא להיפך – היא אפילו תשפר אותה. ואגב, בארה”ב הריבית נעה בין 0% ל- 0.25% כבר כמה שנים וכך גם ביפן, אז למה אצלנו זה לא יכול לקרות?

      • אבי, גם בחלק מן המניות התשואה העתידית ידועה.
        יש חברות אמריקאיות שמשלמות דיבידנדים עשרות שנים. אני מושקע בסאות’רן (סימול SO) שהיא חברת חשמל אמריקאית אשר משלמת קבוע בין 4% ל- 5% ריבית בשנה. סביר להניח שעסק כזה לא ייפגע וימשיך לשלם לי גם אם סין תקרוס וגם אם רוסיה תכבוש את כל אירופה.

  23. הי דורין,

    יש מצב שאת מייעצת איך למצוא ETF מקבילים ללפחות חלק מהתיק הזה? אני שואל כי יש לי חשבון מט”ח וחבל לי לא להשקיע גם את הכסף הזה. אפילו ETF שלא מקביל לכלום, אבל שאת ממליצה עליו מבחינת עמלות וכד’.

    תודה רבה 🙂

  24. המהנדס

    ובינתיים התיק שלי עשה 6.4% ברבעון הראשון. זה שוקולד.
    1% זה מריר.
    בתיאבון לכולם!

  25. הסולידית, אני לא יודע מי זה בראון. אני יודע מי זה באפט ומה הוא אומר לגבי השקעה סולידית. השקעה כזו היא צמודת מדד. מדד האס אנד פי עלה מהתחלת השנה ב 1.46% ו CAGR מ 1970 הוא כ-10%. במצב כזה את מכפילה את כספך כל 7.2 שנים עפ”י כלל 72. אם כספך הוא ל 30 שנה, יש לך כ- 4 הכפלות, כלומר פי 16 על הכסף. זה שאת חיה בצניעות לפי אידיאולוגיה זה בסדר גמור. זה שאת משקיעה את כספך בצורה מבוזרת מדי ולא חכמה, זו אידיאולגיה שגויה. אין תחליף למדדים האמריקאים הרחבים. ככה העידה ההסיטוריה וכך יקרה (כנראה) בעתיד.
    התחליף היחיד למדדים הם השקעה אקטיבית וזה את כנראה לא רוצה לעשות. 2% תשואה עודפת על המדדים שווים מיליונים לאורך 30 שנה.
    תבדקי מה פיטר לינץ’ הראה על כל עשור במאה ה 20. כמעט כל עשור נתן תשואה הכי טובה בשוק המניות. בטח לא הזהב ובטח לא אג”ח או רחמנא ליצלן מזומן

    • ואגב:
      1. אני לא מתעניין בסביבת מאקרו כלכלית. אני מחפש מניות זולות. מי שעצלן, יכול להשקיע במדדים. לינץ’ מתייחס לזה בספרו וגם פישר.
      2. מציע לך לקרוא את הספר של גראהם איך הוא מהיסטוריה של חברה מסיק על העתיד שלה
      3. כמה תשואות הארי בראון הזה עשה? וכמה עשה פיטר לינץ’, או גרינבלט? אני מעדיף להקשיב למי שעשה כסף ולא לנביא זעם.

      עצה אישית שלי, אל תקחי אותה יותר מדי קשה: נראה שאת מבינה צד אחד של המשוואה, חסכון כדי להגיע לעצמאות כלכלית, אבל לא הבנת את כוחו של השוק ולהתעשר. אני לא מחפש להיות צמוד אינפלציה. לא עשיתי בזה כלום. אני רוצה להגדיל את רמת חיי, גם בהנחה שפרשתי. מ

      • המטרה של התיק הסולידי אינה להרוויח כמה שיותר במהירות , אלא לא להפסיד, באידאל כמעט אף פעם. וככה להרוויח מהריבית דריבית לאורך שנים.

  26. המהנדס, ממש לא רציני לבוא בדיעבד ולומר עשיתי כך וכך אחוזים,
    אם אתה חושב שדרכך טובה משל הסולידית דווח בזמן אמת (מראש).
    אתה כמובן לא חייב לעשות זאת, אבל לבוא להקניט בדיעבד פסול לדעתי.

    • המהנדס

      אם יכולתי לדווח מראש על דברים כמו תשואה, היה לי כל כך הרבה כסף שהיה פה בחור שמקליד את התגובות בשבילי ועוד אחד שמנגב לו את הזיעה מהמצח.
      תשואה מדווחים רק בדיעבד, אחרת זאת כנראה הונאה.

      התשואות שלי גבוהות, מעל 15% בשנה כבר יותר מ 5 שנים (הכסף כבר הוכפל – שמת לב?) עוד כמה שנים כאלה ואני פורש גם כן, אבל כמו שצריך ועם מים חמים בברז.
      הטענה היחידה שלי היא שהשקעה אינטיליגנטית במניות מנצחת, בטח מנצחת כל מיני תיקי בונקר אטומי (מלשון התחפרות בבונקר כנגד ירידות בשווקים) כמו הארי בראון או שוקולד מריר.
      וורן באפט הוא לא תופעה סינגולרית. זה לא קל לעשות תשואות רציניות, אבל זה בהחלט אפשרי לאורך זמן.

      אני הולך בדיוק לפי המוטו של הסולידית – חוסך, משקיע וסומך (כמעט) רק על עצמי
      וגם לפי הלוגו החדש – פשטות (פחות מ 10 מניות בתיק), כסף (והרבה), חירות (בלי לוותר על תות שדה)

      • לא יודע, זה עבד בכמה מאות שנים האחרונות. לא מבין מה זו האטסרטגיה הזו של בראון. אני יודע מי זה פישר, לינץ’, גרהם, אוושאנסי, באפט, וויטמן, סורוס או גרינבלט. להם אני מקשיב. להיות בזהב, או מזומן או באג”ח זה ממש לא “סולידי”. זה טירוף. אין תחליף למניות. מתי תבינו את זה?!

  27. מהנדס – מי הן אותן “פחות מ- 10 מניות”? קצת שקיפות לא תזיק…

  28. דורין, זה לא נכון שהשווקים עולים כבר 5 שנים ברציפות ב2011 השווקים בישראל ירדו כמעט ב20 אחוז ובאירופה בעשרה אחוזים בערך.
    התשואה שמשקיעים הפסידו כאשר בחרו לא להיחשף למניות בשנים הללו היא אסטרונומית, אני אישית כמעט הכפלתי את הכסף בשנתיים(2012,2013) .
    אני קראתי כמובן את הספר המשקיע הנבון (לפחות פעמיים) של גרהם שבו הוא מדבר על פיזור התיק בין אג”ח למניות אבל כמו שאת כמובן יודעת בתקופה ההיא הריבית הממוצעת על האג”ח הייתה מעל 7 אחוז .
    בסביבת ריביות של היום לפי דעתי אין טעם (ואפילו מאוד מסוכן) להשקיע באג”ח.
    אני גם מסכים איתך שהרבה משקיעים נמצאים בהיי בגלל התשואות הגבוהות שהשיגו בכמה שנים אחרונות. כאשר הרבה משקיעים נמצאים בתחושת אופוריה זה באמת הזמן להיזהר ועדיין כאשר מסתכלים 5-10 שנים קדימה כנראה ששוקי המניות יתנו תשואה עודפת על שאר האלטרנטיבות.

    • מרק מה שאתה אומר הוא נכון, אם המצב כמו שהוא היום יימשך גם הלאה, כלומר שהמדינות שמחזיקות חובות כבדים, כמו ארה”ב מדינות באיחוד האירופאי,ישראל יפאן וכו’, ימשיכו לנהל את החובות שלהם, באמצעות ייצור אינפלציה מדודה שמנסה להגיע ל3-4% בשנה ושמירה על הריביות של החוב על אזור האפס. תוך ניפוח הנכסים הפיננסיים[כמו שארה”ב עושה בהצלחה] והמשך המניפולציות על מחיר הזהב ושמירתו סביב עלויות הייצור,על מנת להשרות ביטחון ולעודד אנשים לצרוך ולהשקיע. אם התרחיש הזה יתקיים התיק של הארי בראון לפי דעתי יחטוף חזק ויעשה 4-5% בשנה. בדומה לתשואות שלו בבועה שהתנפחה, החל מתחילת אמצע שנות ה90 שהיו סביב ה6% אבל בלי הריביות של אז מהאג”ח מדינה.

      צריך אבל לזכור שזה רק אחד התרחישים, אני בדיוק עכשיו מסיים לקרוא ספר, שמנבא בצורה משכנעת למדי לפי דעתי, תרחיש אחר לגמרי איזה מהתרחישים יתממש קשה מאוד לדעת..

      • החלטתי לעשות בדיקה, ולראות כמה יניב התיק מ1992 עד 2002 שמתי 50% בmoney market
        כמייצג של הריביות הנמוכות שניתן לקבל היום, בשוק האגח(הריביות בשנות ה90 היו גבוהות יותר)
        25 בזהב ו25 בשוק המניות האמריקאי התוצאה שקיבלתי הייתה 4.62% תשואה ממוצעת, עכשיו יש בעיה בחישוב הזה כי הmoney market של אז נתן תשואות של 4 ו5% בעוד שהתשואות של הדמוי מזומן והאגח הארוך הן נמוכות יותר היום. המסקנה שלי מי שמשקיע היום בשיטה הזו מהמר על תרחיש פאסימי לכלכלה ועלייה במחירי הזהב, כמו שקרה בשנות ה70, אם התרחיש הפאסימי לא יתממש
        הערך של הכסף ישמר מול האינפלציה אבל לא יותר
        מזה אם לוקחים בחשבון תשלומי מיסים-זה בעצם הפאק הכי רציני שהצלחתי למצוא באסטרטגיה הזו.

        אני בנתיים מושקע בסגנון דומה לשיטה הזו, אבל באוסטרליה שליש אגח ממוצע 5 שנים שליש זהב ושליש מניות. בנתיים התשואה שלי מהאגח בשנה האחרונה עמדה על 7% בדיבידנדים, אבל הבנק המרכזי הוריד ריביות ל2.5% והממשלה שם לוחצת להורדות נוספות אם זה יתממש אז לא יסמן טובות עבור התיק שלי ואני אתחיל להרגיש ירידה בתשואות בעוד מספר שנים, מי יודע אולי זה אפילו יקרה לפני אם המשבר בסין יחלחל לאוסטרליה וישפיע שם על מחירי הנדלן הבועתיים הכלכלה ושוק המניות, דבר שיעודד הורדות ריבית נוספות.

        נראה מה יהיה, מה שבטוח לא יהיה משעמם : )

  29. המהנדס

    בחיי, איזו קטנות רוח
    (אני מרשה לעצמי לעצבן כי אני נהנה מזה, וזה בחינם – יחס עלות / תועלת שואף לאינסוף)
    אני מודד את ביצועי התיק החל מ 2009, כשהתחלתי לעבוד ברצינות (נגיד) בשיטת השקעות ערך. היו לי השקעות בשוק ההון כבר מ 2004, עם תשואות סבירות. אז חוויתי על בשרי גם את המשבר הכי גדול בבורסה בשנים האחרונות.
    כשמדד ת”א 25 חזר לערכו לפני הקריסה, התיק של היה ב 25% יותר מערכו לפני הקריסה.
    וב 2011 כשמדדי ת”א ירדו 20% (אחלה שוורים יש להם בשוק) – התיק שלי עשה 0%, שזו תשואה מצוינת.
    כמה עשה התיק שלך? ומי יותר סולידי?

    גברתי כמובן שוכחת לציין שחמש השנים האחרונות עמדו בסימן של ריביות שפל וחששות מאינפלציה, שהביאו לטיסה של הזהב, אג”חים ומניות שגורמים אשליה אופטית כאילו התיק שלה מייצר תשואה. לרוע המזל ניתן להבין מדבריה שהיא סבורה – כמו רבים אחרים – שתשואת השוק מעניינת אותי.
    בשביל פחות מ 7% לשנה אני לא יוצא מהמיטה. חבל על המאמץ.

    ואם כבר מצטטים את האורקל מאומהה, נראה לי שיותר מתאים כאן הציטוט הבא:
    “Wide diversification is only required when investors do not understand what they are doing”

    יוני – שקיפות זה לא תמיד דבר רצוי כשאתה מנהל תיק השקעות. אני אתן לך את שתי החביבות עליי בשנה שעברה – האחים נאווי ודנאל כ”א. כמובן שהן יכולות להיות חביבות יותר או פחות היום, אין באמור כאן משום המלצה לעשות שום דבר.

  30. éscargot agile

    תהייה של הדיוט:
    בעקבות הפוסטים שלך קיבלתי החלטה לנהל טוב יותר את הכסף שלי. עשיתי לי רשימה של הקרנות בהן אני מושקע כרגע (בהמלצת יועץ ההשקעות בבנק) וביצועיהן לעומת ת”א 100. אני רואה, למשל, שהקרן המנייתית “ילין יתיר” עם דמי ניהול 2.46%, שהמולצה ע”י היועץ, עשתה 177% בחמש השנים האחרונות, מול מדד ת”א 100 שעשה רק כ-75%! אני קורא את הבלוג שלך באופן קבוע, אך אשמח לעזרתך ביישוב הסתירה הזאת לכאורה. איך אפשר להתעלם מכך שקרנות מנוהלות משיגות בפועל תשואה הרבה יותר טובה מהמדד?

  31. “קרנות מנוהלות משיגות בפועל תשואה הרבה יותר טובה מהמדד” – קרנות מנוהלות משיגות בממוצע תשואה *נמוכה* משל המדד. קרן *מסויימת* בזמן *מסויים* עשויה להשיג תשואה גבוהה יותר מהמדד, אבל אין שום דרך לדעת מראש מי תהיה הקרן הזו בתקופה הבאה, ולכן זה חסר כל תועלת. בדיוק כמו שאם תתן ל 10 מליון אנשים לשחק בזריקת מטבע, ותגדיר קבלת “עץ” כניצחון, אז אחרי 20 זריקות יהיו כ 10 אנשים שייצא להם “עץ” בכל ה 20 זריקות (מה לעשות, ככה חוקי ההסתברות מכתיבים) והם יוכתרו כ”אלופי הטלת המטבע”. אבל אין שום דרך לחזות מראש מי יהיו ה 10 אנשים האלו מתוך ה 10 מליון, כי זה אקראי.

  32. היי דורין, תודה על הפוסטים המעניינים והתובנות.
    יש סיבה מיוחדת לכך שבחרת בתעודת הסל של הראל S&P שקלי שגובה דמי ניהול של 0.6, כאשר תעודות על אותו מדד של בתי השקעות אחרים (גם כן מנוטרלות מטבע) גובות דמי ניהול של 0.35?

  33. You had me at Van Dylk !!

  34. היי דורין,

    תודה על בלוג שנון, אינטליגנטי וחשוב! רציתי לשאול האם לדעתך תעודות סל מנוטרלות מטבע עדיפות עפ תעודות סל מטח? יועצת ההשקעות בבנק המליצה לי על תעודת סל במטח מאחר והשקליות לא תמיד מחקות באופן מהימן את המדד ומשיגות את אותה התשואה. האם את מסכימה? מתי כדאי לבחור בתעודה מחקה שקלית ומתי במטח? תודה רבה!

השאר תגובה