בית » השקעות » השקעה בסביבת ריבית אפסית: מה שלא מספרים לכם

השקעה בסביבת ריבית אפסית: מה שלא מספרים לכם

בסוף חודש פברואר הוריד בנק ישראל את הריבית במשק לשפל תקדימי. היה זה מהלך מפתיע, שהותיר משקיעים רבים מבולבלים ומלאי חששות: מה לעשות עם הכסף כשהריבית כל כך נמוכה? 

למרבה הצער, משקיע שיחפש מענה לשאלה זו בעיתונות הכלכלית המקומית ימצא יותר שאלות מתשובות.

זה נכון במיוחד עבור קוראי הדה מרקר; אם להסתמך על שורת המאמרים שפורסמה שם מאז ההחלטה, המסקנה הבלתי נמנעת היא שאנו בעיצומה של רעידת אדמה, אירוע מכונן שצריך לגרום לכל משקיע לעצור ולהעריך מחדש את האופן בו הוא משקיע את כספו.

זה התחיל עם עמי גינזבורג, שהמליץ לנו “לחרוג מדפוסי החשיבה המקובלים”, לעבור, לפחות באופן זמני, להחזיק מזומן במקום אגרות חוב (כי התשואה השלילית מהן מובטחת, ובמוקדם או במאוחר, “המחירים שלהן יפלו”), לא לפני שהדגיש כי “לראשונה זה שנים רבות השקעה במניות בישראל נראית כמו רעיון פחות מסוכן מהשקעה באג”ח.”

אחריו בא עמיתו, אסא ששון, שבישר לנו על “סופן של הקרנות הכספיות” (מכשיר ההשקעה העיקרי להחזקת מזומן לאור התשואה העלובה מהפקדונות בבנקים) בגלל פוטנציאל התשואה השלילי הגלום בהן בסביבת הריבית הנוכחית.

השיא הגיע שלשום, כאשר איתן אבריאל הכריז על מותה של אסטרטגיית פיזור תיק ההשקעות. “ככל שהריבית בעולם מתקרבת לאפס”, הוא כותב, “אזי גם ארוחת החינם שפעם ניתן היה לקבל מפיזור תיק השקעות, הולכת ומצטמקת,” שהרי “אם המחירים בכל השווקים מנופחים, ואם כל העולם הוא בועה אחת גדולה, הרי ששום פיזור לא יעזור.”

 אז מה יהיה על המשקיע התמים? אג”ח ממשלתי? יקר מדי ויכול רק לרדת ברגע שתעלה הריבית. מזומן? הכספיות באפוקליפסה. מניות? השווקים מנופחים ולפני פיצוץ. שילוב של השלושה? אין טעם, הפיזור מת.

מיותר לציין כי משקיעים טריים יתקשו להפיק תועלת ממשית מהתובנות הללו. הפוסט הזה ינסה לחדד 5 נקודות שנשמטו מאותן כתבות סנסציוניות – ושלהשקפתי חשוב לזכור אותן במיוחד אם אתם מתעתדים להשקיע בסביבת הריבית הנוכחית.

1. את שער הריבית אי אפשר לתזמן

נתחיל ברשותכם עם רענון קצר 🙂

קיים יחס הפוך בין שער ריבית בנק ישראל לבין מחירי אגרות החוב בבורסה. כשהריבית עולה, מחירי האג”ח יורדים, וכשהריבית יורדת, מחירי האג”ח עולים. (*)

כתוצאה מהצניחה שחלה בשנים האחרונות בשער הריבית, אגרות החוב הניבו למשקיעים תשואה כוללת נאה מאד. אלא שעכשיו, כפי שמזכירים לנו מדי יום, הריבית הגיעה לשפל חסר תקדים – אין לה עוד לאן לרדת, ולכן היא “חייבת” לעלות. ומכיוון שמחירי אגרות החוב צפויים לרדת בחדות כשהריבית תעלה, הטענה הנשמעת היא שאין ספק שמדובר בהשקעה גרועה ביותר.

הטיעון הזה כמובן הגיוני ברמה הקונספטואלית – אלא שהוא נשמע כבר כמה שנים טובות, כמו תקליט שבור, על ידי שורה של פרשנים.

המציאות היא שריבית בנק ישראל לא רק שלא עלתה במהלך כל אותה תקופה – אלא אף המשיכה לרדת. משקיעים שישבו על מזומן בעודם ממתינים ל”שחיטה הגדולה” בשוק האג”ח הפסידו לא מעט כסף בציפיה לתרחיש שלא התממש.

הלקח החשוב מכאן הוא לא שהריבית צפויה לעלות בקרוב, אלא שאף אחד – אף אחד — אינו מסוגל לחזות באופן אמין את מדיניות הריבית העתידית. לא עיתונאים, לא משקיעים מקצועיים, ואפילו לא חברי הוועדה המוניטרית עצמה. מדיניות הריבית מושפעת ממשתנים רבים שלא ניתן לזהות מראש.

אז במקום לנהל את חסכונותיכם על פי תחזיות של אחרים, הפנימו שלאיש אין כדור בדולח, גבשו אסטרטגית הגיונית שהולמת את המטרות שלכם ודבקו בתכנית לאורך זמן, תוך התעלמות מוחלטת משער הריבית בטווח הקצר והארוך.

2. העלאת ריבית עשויה להועיל למשקיעים לטווח ארוך 

למשקיעים לטווח ארוך אין באמת ממה לחשוש מתרחיש של העלאת ריבית. למעשה, זהו תרחיש שבנסיבות מסוימות (להוציא אינפלציה) הם צריכים דווקא לייחל לו.

נכון, מבחינה טכנית, העלאת הריבית תגרום לירידה זמנית במחירי האג”ח בבורסה ובשווי הנכסים של קרנות האג”ח. אלא שהמבנה הייחודי של אגרות חוב ממתיק את הגלולה.

אגרות חוב, כזכור, הן הלוואות המזכות את המחזיק בזרם תשלומים-תקבולים קבוע וידוע מראש. לא משנה מה קורה בעולם – הלווה חייב, מבחינה משפטית, לשלם ריבית למלווה.

זאת אומרת גם אם מחירי האג”ח נופלים, הן עדיין ימשיכו לשלם הכנסה שוטפת למחזיקים. התשלומים הללו מסייעים לרכך את הנפילה במחיר האג”ח בבורסה, ובחלוף הזמן אף צפויים לבטל את ההפסד כליל.

במקביל, הודות להעלאת הריבית, מנהלי קרנות האג”ח רוכשים אגרות חוב חדשות המניבות הכנסה גבוהה יותר. הריבית הגבוהה נצברת לשווי נכסי הקרן, מה שמקזז את הפסדי ההון שנגרמו כתוצאה מירידת מחירי אגרות החוב.

איך נכס השקעה יכול “להתרסק” אם “התרסקותו” פירושה שהוא יניב הכנסה גבוהה יותר? לא ברור. אולי עורכי הכותרות בדה מרקר ושות’ ידעו להשיב. מה שברור הוא ששערי ריבית גבוהים מטיבים עם משקיעים לטווח ארוך (ובמיוחד אם הם סולידיים חסכנים אגרסיביים שמתרחקים מנטילת הלוואות כמו מאש ;)).

חשבו על כך – האם לא הייתם מעדיפים להלוות כסף לאחרים בשער ריבית גבוה יותר?

כמובן שעליית הריבית תפגע בי זמנית, אבל אחרי מספר שנים, תשלומי הריבית הגבוהים יקזזו את ההפסד. 

אם אתם חוששים מאוד מהפסד וצופים שתזדקקו לכספים המושקעים באג”ח בטווח הזמן הקרוב הרי שיש הגיון להחזיק אגרות חוב לטווח קצר בלבד, או אפילו להחזיק את הכסף במזומן.

אבל אם אתם משקיעים לטווח ארוך, ללא צורך מיידי בכסף, הישענו אחורה, המתינו לעליית הריבית, ואם היא תגיע – חייכו בזמן שאגרות החוב החדשות שרכשתם (או שנרכשו על ידי מנהל הקרן שלכם) משלמות הכנסה גבוהה יותר, שמפצה על ההפסד.

3. “מפולת” בשוק האג”ח היא כאין וכאפס לעומת מפולת בשוק המניות

 מדד החשוב ביותר להערכת רגישותה של אגרת חוב (או קרן נאמנות המחזיקה אגרות חוב) לשינויים בשער הריבית מכונה משך חיים ממוצע, או מח”מ. (ניתן לחלץ את הנתון הזה לגבי כל אגרת או קרן אג”ח מכל פורטל פיננסי שמכבד את עצמו).

לצורך הדגמה, ניקח את מדד אג”ח ממשלתי כללי – הכולל את כל אגרות החוב, הצמודות והלא צמודות, שהנפיקה ממשלת ישראל. המח”מ של קרן המחקה מדד זה הוא 5.85 שנים. זאת אומרת שעל כל עלייה של 1% בשער הריבית, שווי נכסי הקרן ירד ב-5.85%. עלייה של 2% והקרן תרד ב-11.7% וכן הלאה.

בפועל, ריבית בנק ישראל נוטה לעלות ולרדת באופן מתון ומדורג והעלאות חדות של 1% ומעלה נדירות למדי. אבל גם אם ניקח תרחיש קיצוני של העלאה חדה ורצופה, הירידות הצפויות הן רחוקות מ”מפולת” – בטח בהשוואה לשוק המניות.

איש לא נהנה מתשואה שלילית על השקעותיו, ודאי שלא בפלח “דל-הסיכון” בתיק ההשקעות שלו. אך עוצמת הירידה בשוק אגרות החוב בתרחיש של העלאת ריבית, אפילו העלאת ריבית חדה ופתאומית, קטנה בסדרי גודל מעוצמת הירידה הפוטנציאלית בשוק המניות.

מחקר של Vanguard, שניתח את ביצועי שוק ההון האמריקני בין 1926 ל-2013, מצא שההפסד ההיסטורי הכבד ביותר מהשקעה בשוק האג”ח היה פחות משישית מההפסד הכבד מהשקעה במניות. כלומר, אנחנו מדברים כאן על סדרי גודל שונים לחלוטין.

יש דיסוננס משונה בין הנכונות הגוברת של הציבור להשקיע במניות – ולהתמודד עם תנודתיות חריפה שעלולה לחתוך בזמן קצר עשרות אחוזים מההון מבלי שיש ערובה כלשהי שהשוק יתאושש אי פעם, לבין החרדה הגוברת מהשקעה באגרות חוב ממשלתיות — נכס שמעצם הגדרתו מחייב את ממשלת ישראל, משפטית, לשלם לכם כסף, גם אם ימות העולם.

סייג קטן אך חשוב: “מפולת” רצינית בשוק האג”ח אפשרית בהחלט כשמדובר באגרות חוב לטווח ארוך, כמו למשל אג”ח ממשל שקלי 0142 (שמועד פרעונה בינואר 2042) אותה אני מחזיקה במסגרת התיק של הארי בראון. המח”מ של אגרת החוב הזו נכון להיום עומד על 16.84 שנים. זאת אומרת שעל כל עליה של אחוז קטנטן בריבית, מחיר האגרת בבורסה צפויה לרדת ב-16.84% (!). מצד שני, מי שמחזיק את האג”ח הזו ממועד הנפקתה בינואר 2012 השיג עד כה תשואה מצטברת של 71.83% (!) – כך שגם קריסה “חדה” לכל היותר תקצץ ברווחיו, מבלי לגרום בהכרח להפסד הון.

4. שוק המניות לא חייב להתרסק כשהריבית תעלה

בתאוריה, העלאת ריבית עשויה לפגוע גם בשוק המניות. הסיבה לכך היא שמשקיעים מסוימים יבחרו להסיט את כספם ממניות לאגרות חוב, בהינתן העובדה שתשואות אגרות החוב ייעשו לפתע אטרקטיביות יותר.  הביקוש המופחת למניות יביא בתרחיש זה לירידות בשוק המניות.

כך יתכן שנמצא את עצמנו במצב של קורלציה חיובית בין מניות לאג”ח, כלומר, ששני הנכסים ירדו בעת ובעונה אחת. במצב זה, כפי שטען כאמור איתן אבריאל, לפיזור בתיק לא תהיה כל משמעות.

הבעיה עם התזה הזו היא שהעולם האמיתי הוא לא תאוריה. העלאת שער הריבית אין פירושה ירידה אוטומטית במחיר המניות, במיוחד אם נצא מנקודת הנחה שהפלח המנייתי בתיק שלכם מפוזר גלובאלית על פני מגוון רחב של שווקים וחברות שלא מאד מתעניינות במדיניות המוניטרית של בנק ישראל או מושפעות ממנה כהוא זה.

היסטורית, לשוק המניות אין קורלציה עם שער הריבית. הסיבה לכך היא שמעבר להעלאת הריבית עצמה, מה שחשוב באמת הן הסיבות המאקרו-כלכליות להעלאתה.

יש אין-ספור סיבות כאלה. התפרצות אינפלציה, למשל, עשויה להוביל לפגיעה ברווחיות של חברות עסקיות, ולכן צפויה להחליש את שוק המניות. מנגד, העלאת ריבית בעקבות התחזקות המשק אינה צפויה לפגוע בשוק המניות באותה מידה.

במילים אחרות, כשם שאי אפשר לחזות את שער הריבית בעתיד, כך לא ניתן לחזות את תגובות השווקים הפיננסיים להעלאת הריבית, אם תתרחש. בהחלט יתכן מצב שבו מחירי אגרות החוב ירדו אך שווקי המניות ימשיכו לדהור קדימה, יפצו על הירידות ובכך יגרמו לתיק ההשקעות להניב  תשואה כוללת חיובית.

5. אגרות חוב הן נשק הגנתי, לא התקפי

למרות הפופולאריות שלהן בקרב המשקיעים בישראל, אגרות חוב ממשלתיות, למעט אג”ח לטווח ארוך, מעולם לא נועדו להוות חלק מרכזי ממנוע הצמיחה בתיק ההשקעות. הן לא נועדו לסחוט תשואה. זוהי לא המטרה שלשמן הם קיימות ולא התפקיד העיקרי שלהן בתיק.

ערכן של אגרות החוב נגזר מהעובדה שהן מייצרות הכנסה קבועה וידועה מראש על ידי לווה שיש סבירות אפסית שיפשוט את הרגל.

ככאלה, אגרות החוב הן נכס דפנסיבי, בעל תנודתיות נמוכה, שאינו מושפע מאותם משתנים וגורמי סיכון שמשפיעים על שוק המניות. תפקידו לפיכך הוא להוות גידור לפלח המנייתי – פיננסי אך בעיקר אמוציונלי – שימנע מהמשקיעים לעשות את הדבר הלא נכון בזמן הלא נכון.

אכן — ספק רב אם נראה בשנים הקרובות את אותן התשואות שהתרגלנו לראות בעבר משוק האג”ח. אבל זו לא הסיבה לוותר על אגרות החוב כליל. הן עדיין מקור חיוני לשמירה על איזון ויציבות בתיק ההשקעות, ודאי כשלוקחים בחשבון את התזזיתיות המבעיתה של הפלח המנייתי בתיק.

אנחנו לא יודעים מה שאנחנו לא יודעים. אין לדעת מתי נזדקק להגנה מפני אינפלציה בתיק, או מתי שוק המניות יצלול ונצטער על כל רגע שבו לא היה לנו מספיק “ריפוד” בתיק שימתן את הנפילה. אגרות החוב בדרך כלל מוכיחות את עצמן דווקא בתקופות האפלות ביותר, כשהן מונעות מכם למכור מניות בהפסד בלית ברירה.

משקיעים רבים משוכנעים שיש להם את היכולת להתמודד עם תיק השקעות מנייתי ב-100%, וברגע האמת מגלים שהתנודתיות העזה מדירה שינה מעיניהם, זיעה קרה מנקבוביותיהם וקיא מקיבתם. אין טעם לנסות ליישם אסטרטגייה עם פוטנציאל תשואה גבוה אם המשקיע אינו מסוגל לדבוק בה לאורך זמן. מנה הגונה של אגרות חוב בתיק מקטינה סיכון זה.

מטרתנו כמשקיעים פסיביים לטווח ארוך היא לא להשיג את התשואה המקסימלית, אלא לגבש את התכנית המתאימה ביותר שתאפשר לנו להגשים את היעד שסימנו בהתאמה לרמת הסיכון שאנו מוכנים לקחת. הווסת המרכזי לשליטה בסיכון הוא היחס בין אגרות חוב (או כל נכס דל סיכון) למניות (או כל נכס עתיר סיכון).

בהקשר זה, משפט כמו “השקעה במניות בישראל נראית כמו רעיון פחות מסוכן מהשקעה באג”ח” הוא לא רק שגוי, אלא אווילי לחלוטין. מניות אינן תחליף לאג”ח, ואג”ח אינו תחליף למניות. אם אתם מחליפים אגרות חוב במניות, לעולם אל תבלבלו בין השניים מבלי לתקף מחדש את פרופיל הסיכון שלכם ואת תכנית ההשקעה שהגדרתם מבעוד מועד.

כל ניסיון לסחוט כמה אחוזי תשואה יגדיל באופן ניכר את הסיכון הכולל בתיק ההשקעות שלכם. ודאו שאתם מבינים את הסכנות — אין ארוחות חינם!

הפיזור מת – יחי הפיזור!

איש אינו יודע לחזות מה תהיה הריבית בעוד שנה או בעוד 5 שנים מהיום, באילו נסיבות היא תעלה אם בכלל, ומה תהיה השפעתה על השווקים הפיננסיים.

למשקיע סבלני, בעל אופק השקעה ארוך, ציפיות מציאותיות ובעיקר תכנית מוגדרת, ההיסטריה סביב הריבית האפסית היא במידה רבה חסרת משמעות.

בסביבת הריבית הנוכחית, כל הנכסים עשויים להיראות יקרים ומנופחים. זה לא אומר שהפיזור “מת”: אין ומעולם לא היה נכס פיננסי חף לחלוטין מסיכון. מי שמחפש הגנה מושלמת מכל גורמי הסיכון באשר הם פשוט נמצא על כוכב הלכת הלא נכון.

הדרך היחידה להתמודד עם חוסר הוודאות בשווקים הפיננסיים היא לחסוך בעקביות, להשקיע בתיק השקעות מפוזר על פני נכסים המתנהגים באופן שונה, ולאזן בעת הצורך. מלבד זאת – אינכם חייבים לעשות דבר.

כל שינוי בתיק ההשקעות ובנכסים המרכיבים אותו – ובפרט ביחס שבין מניות לבין אגרות חוב ממשלתיות — חייב להתבצע אך ורק תוך התחשבות במטרות המפורשות שלכם, אופק ההשקעה שלכם ובסיבולת הסיכון האישית שלכם.

כל התערבות אחרת, במיוחד אם היא מתבססת על תחזית של פרשן, אנליסט או פורנוגרף פיננסי אחר, היא ניסיון לתזמן את השוק – פעילות שבני תמותה פשוט אינה מסוגלים לבצע בהצלחה לאורך זמן.

המשקיעים היחידים שאינם זקוקים לפיזור הם אלה שצודקים ב-100% מהזמן.” –ג’ון טמפלטון

(*) זה הגיוני, אם תחשבו על כך: ריבית גבוהה יותר פירושה שאגרות חוב חדשות מונפקות עם “קופון” גבוה יותר. אף משקיע שפוי בדעתו לא ישלם מחיר מלא עבור אג”ח ישנה שמשלמת למשל 3% בשנה, כשהוא יכול לקנות אג”ח חדשה שמשלמת 4%. מכיוון שהביקוש לאג”ח הישנה ירד, מחיר השוק שלה ירד אף הוא. לעומת זאת, ריבית נמוכה יותר פירושה שאגרות חוב מונפקות עם “קופון” נמוך יותר, מה שהופך את אגרות החוב הקיימות לאטרקטיביות יותר.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

88 תגובות

  1. יוחי בי

    תודה על הפוסט הזה דורין. אחי שלח לי את המאמר האחרון בדה מרקר, ואף על פי שידעתי לזהות את העובדה שמדובר במאמר שגוי מהיסוד לא היו בידי הכלים להסביר.

  2. מאמר מעולה.גם אני חששתי מאוד מהעלאת הריבית

  3. מסכים עם כל מה שכתבת. נגעת בנקודה מאד חשובה, ובשאלה שנשאלת הרבה לאחרונה.

    נקודה נוספת, שלא התייחסת אליה, ורק מחזקת הטיעון שיש להחזיק אג”ח מדינה ארוך היא הנקודה הבאה: אנשים חושבים שאם ריבית בנק ישראל היא אפס (או קרובה לאפס), אז התשואה המתקבלת על אג”ח ארוך היא גם קרובה לאפס. למעשה, לא רק שזה לא נכון, אלא ניתן בקירוב לחשב עפ”י עקומת תשואת האג”חים את התשואה הצפוייה בהחזקת אג”ח לשנים ארוכות: למשל: התשואה בין שנה 29 ושנה 30. ומדוע דווקא התשואה בין שנה 29 ל-30 מעניינית אותי? כי כשאני מחזיק אג”ח ארוך, אני מגלגל אותו, לאחר שעוברת שנה (או כמה שנים) אני מחליף באג”ח אחר. כך שבתור מחזיק אג”ח ארוך, למעשה לא אכפת לי מריבית הבנק, אלא מתשואה הצפוייה בשנים העתידות. כפי שאמרתי, ניתן לחשב את התשואה הזאת. לא אפרט פה את הנוסחאות, אבל זאת מתמטיקה של כיתה י”א (4 יחידות). ברור, שמדובר בתוחלת של התשואה, והיא לא חייבת ליהיות כזאת, אבל זה מספר שמייצג את מה השוק חושב התשואה של האג”ח.
    כאשר עורכים את החישוב הזה על אג”חים ישראלים וגם אמריקאים, רואים שהתשואה הארוכה היא רחוקה מ-0, ושהיא בקירוב 2-3% ראלית (4% נומינלית). פחות ממניות כצפוי, אבל בהחלט תשואה חיובית. אדגיש שוב: זה לא אומר שזאת התשואה שבסוף תקבל, אם השוק טעה בהערכת הריבית בעוד 30 שנה (מה שסביר שיקרה) תקבל יותר או פחות, אבל זה לא אפס.

    ומה יקרה אם הריבית הצפוייה (המחושבת) בין שנה 29 ל-30 תרד באמת לאפס? או אז: אני לא הייתי קונה אג”ח. אבל זה מעולם לא קרה, וכל עוד אנחנו חיים בעולם קפיטליסטי מאד לא הגיוני שזה יקרה. בכל מקרה, המצב היום מאד מאד רחוק מזה.

    כל מה שכתבתי למעלה לא אינטואיטיבי, וראיתי אנשים מאד חכמים מפספסים את הנקודה הזאת.
    בכל מקרה, ברצוני להדגיש שאני לא ממליץ על שום מהלך כלכלי כלשהו. אני לא יועץ ולא מייעץ.

    • כל מה שאתה כותב נכון מאוד אבל הסיכון הוא סיכון מטבע. בארץ כבר הוחלף מטבע פעמיים ומי שהיה באג”ח ארוך ראה את כל רווחיו יורדים לטימיון ואף הפסדים רבים. אם לא תהיה אינפלציה גבוהה 20 שנה וגם לא יוחלף המטבע או יפוחת בחצות אתה צודק 100%. מאידך אם זה יקרה מי שיפסיד יהיו מחזיקי מאג”ח (וגם האזרחים…). התגובה היא לא להתכתש או להשמיץ אף אחד ואף דעה !!! אני מכבד את כולם ורק מציין עובדה שאני חושב שהיא קריטית !

      • יש אג”ח צמודות למדד (אני לא יודע מהי התשואה לאג”ח כאלו כרגע) אבל בתקופת האינפלציה הגדולה מי שהחזיק נכסים צמודי מדד, לא הפסיד.

      • מי שרוצה לקחת סיכון מינימלי, יכול לקנות אג״ח ממשלת ארה״ב שהוא כפי הניראה עדיין הבטוח עלי אדמות (כמובן יש סיכון מטבע), אבל למשל ל-10 שנים הוא מניב כ-2% כרגע. אם יש לך 10 מליון שקל, זה ייצר עבורך הכנסה של בערך 17,000 שקל לחודש (לפני מיסים).מלבד זאת ברור שאין דבר בלי סיכון, גם לקום בבוקר מהמיטה זה מסוכן (אם חלילה תיפול ותישבור את המיפרקת תוך כדי קימה…)
        מי שמחזיק אג״ח עד לפדיון , יקבל את הריבית לפדיון (שנתית), למשל אם למשל 0142 הממשלתית שפידיונה חל ב- 2042 , יקבל כל שנה 2.56% (אם יקנה היום) – כלומר יכול בערך להכפיל את כספו ב-27 שנים (אם ישקיע גם את התקבולים בריבית דומה). זה כמובן נומינלית, אבל גם האינפלציה זה דבר מתעתע, כיום למשל היא לא קיימת בארץ (אף שלילית), כך ש-2.56% ריאלית אף יותר גבוה (בינתיים), אבל יותר מזה, יש כאלה שמושפעים מאינפלציה ויש כאלה שהרבה פחות. תלוי איזה מוצרים צורכים. אם מישהו צורך רק מוצרי אלקטרוניקה (חה חה), הרי שיש לו אפילו דפלציה, כי הם מוזלים כל שנה. בארה״ב פעם אמר לי מרצה בכיר לכלכלה שחישוב האינפלציה הוא ממש ניפלא, כי מוצרי מזון ודלק אינם כלולים, אז אם אינך צריך לאכול או ליסוע, החישוב ממש קולע עבורך…
        טיפ שאני יכול לתת (בעירבון מוגבל) , זה שהרבה פעמים ישראל עוקבת אחרי ארה״ב בהפרש פאזה. לפני שלוש שני ראיתי למשל שהריבית בארה״ב הייתה אפס ובישראל עדיין 3.5% אז קניתי אג״ח ישראלי ממשלתי לטווח ארוך ועשיתי עליהן בין 60 ל-80%. היום כפי הניראה הריבית בארה״ב תעלה לפני ישראל, אז תחשבו מה לעשות בנידון (בגדול) את הפרטים אני שומר לעצמי, גם כדי לא להוליך אף אחד שולל, גם לי אין כדור בדולח, אולם בעיקר כי אני מעוניין שכמה שפחות ידעו על מה שאני עומד לעשות (רק כך ניתן לנצח את השוק על ידי נקיטת צעדים שעדיין לא כולם מבינים וכשיבינו יהיה טו לייט עבורם). אחד מעקרונות שלי זה ללכת נגד הזרם (כשזה הגיוני), ואני גם כותב על זה ספר, אבל עד שהספר ימכר בחצי מליון עותקים,לא אתן עיצות ספציפיות חינם. ובכל זאת עוד עיצה – אל תקראו חדשות כלכליות, תחקרו בעצמיכם. חדשות הכלכליות (אני מכנה אותן ״רעש רקע״) רק מטעות ועושות כותרות, אם תלכו אחריהן , תיפלו כמו רוב האנשים. היגיון פשוט, אם מישהו היה יודע משהו שימושי, למה שיתן לכם אותו בחינם? הרי אם כולם ידעו, גם הוא לא ינצח את השוק (כי השוק זה ממוצע של כולם).

  4. היי דורין ותודה על הפוסט. אם אני מבין את הפוסט לעיל אז הוא מדבר על החלק האגחי ולא המזומן. לכן לא ברור לי מדוע הזכרת את הקרנות הכספיות. החלק המזומן בהגדרה לא מושקע לטווח ארוך ולכן במקרה הטוב עושה את ריבית בנק ישראל פחות דמי הניהול ולכן אכן מפסיד.

  5. שולה מעפולה

    אני לא מוצא בעיה עם המאמרים בדה מרקר, בעיקר שני הראשונים שציינת.
    הם מתייחסים להווה.
    כאשר הריבית תעלה, לאנשים יהיה כיוון מה לעשות עם הכסף; אבל כרגע, בחודשים הקרובים – באמת לא ברור מה לעשות כדי לשמור על ערך הכסף, באשר גם מזומן וגם אג”ח מדינה קצר/בינוני גוררים הפסד ודאי.

    • שולה מעפולה, נגמרו הגרעינים בעפולה?
      הסולידית היקרה מונעת מאמץ מקוראיה, ואין צורך לחפש רק ללחוץ על הלינק שהוא… שם הכותב.
      אני מניח שכעת האבידה תמצא…

  6. ולחשוב שאותם “כתבנים” מקבלים גם שכר על מילות ההבל שלהם…..

    נהדר היה לקרוא פוסט שפוי, שימנע מאנשים ליישם עצות מטורפות שיעשו שמות בתיקי ההשקעות של אלו שגם יקשיבו לעצות אלו….

    חבל שכותבי דה-מרקר לא עיינו באתר שלהם עצמם, והיו מגלים כתבה שבו מראים שבתקופה שכל שוק המניות עשה 300 אחוז (על פני 10 שנים 1996 -2006 ) הצליחו המשקיעים הקופצניים והמתזמנים להפסיד 38%…

    http://www.themarker.com/news/1.2575233

    אין ספק שהקפיצות ותזמונים קשורים בהחלט גם לכתבות “יום הדין” ו”המלטו על נפשותיכם” מהסוג שציינה הסולידית.

    אני הייתי הופך את הסולידית לקורס חובה בהשקעות 🙂

    חן חן לסולידית.

  7. נניח שמתפנים לי מיליון ש”ח ואנחנו בסביבה של ריבית אפסית. מה היית עושה עם הכסף?

    • כלום, אלא אם מתפנים לך גם 20 שנים להשקעה והכנת תיק השקעות בעצמך שיש לך ביטחון מלא בו בטווח הארוך כדי שלא תעשה שטויות.

    • ארשה לעצמי לענות במקום דורין. לא תקבל פה ייעוץ אישי, זה לא חוקי. צא ולמד, הבלוג הוא מקום מצויין להתחיל בו

  8. פפ-טוק מצויין עבור קהילת החוסכים הסולידיים שעוזר לא לאבד את הדרך החשובה והארוכה למשמע “רעשי הרקע” מהעיתונות הכלכלית.
    חזקי ואמצי!

  9. התאכזבתי…
    המאמר שלך חוטא במספר דברים:
    מפופוליזם, דבר שבדרך כלל אי אפשר להאשים אותך (מה שלא מספרים לכם…. ממש לקוח מעיתונים כלכליים פופוליסטים בעצמם)
    ועד לטעויות או הטעיות כלכליות… הרי “מפולת” של אובדן תשואה של 7, 8 שנים בצד הסולידי של התיק (כתוצאה של עליית 1% בריבית – לא דבר יוצא דופן אגב) מכאיבה מאוד – גם לטווח הארוך

  10. “פורנוגרף פיננסי”, יפה. ^^’
    אחלה פוסט, תודה!

  11. 1) אמנם תיאורטית שער הריבית יכול לרדת עוד (ע”ע אירופה), אבל ההשלכות של מהלך כזה הופכת את הסבירות למאוד נמוכה, יחסית לעליית שער הריבית. לכן אם צריך להמר (ותמיד צריך), כדאי להמר על עליית הריבית.
    2) סעיף 2 שלך לא ברור. נכון שירידה של ערך האג”ח תגרום לתשואה גבוהה יותר שלו. אבל הרווח נמדד ביחס להשקעה. ואם השקעתי היום 1000 ש”ח, והערך שלהם ירד נגיד ל-500 ש”ח, מה זה מעניין אותי שהתשואה היא עכשיו 10%? עדיין יקח לי ~10 שנים רק כדי לא להפסיד.

    בכל הכתבות (וגם כאן) לא קראתי על האלטרנטיבה להשקיע במדדי אג”ח בחסר, כלומר להמר על ירידת האג”ח. על פניו זאת נשמעת השקעה אטרקטיבית. אשמח אם תחווי את דעתך.

    • הסולידית, היא סולידית.
      שורטים. שורטים ממונפים. קסמים ולחשים, לא נמצאים בתפריט הסולידי בדרך כלל..

      והסולידית גם כתבה בהחלט

      “המציאות היא שריבית בנק ישראל לא רק שלא עלתה במהלך כל אותה תקופה – אלא אף המשיכה לרדת. משקיעים שישבו על מזומן בעודם ממתינים ל”שחיטה הגדולה” בשוק האג”ח הפסידו לא מעט כסף בציפיה לתרחיש שלא התממש.

      ….

      אז במקום לנהל את חסכונותיכם על פי תחזיות של אחרים, הפנימו שלאיש אין כדור בדולח, גבשו אסטרטגית הגיונית שהולמת את המטרות שלכם ודבקו בתכנית לאורך זמן, תוך התעלמות מוחלטת משער הריבית בטווח הקצר והארוך.”

      הכל כתוב. רק למי שנעול, יש “עיוורון” הכרתי. הוא מתעלם מהכתוב. זה דבר ידוע ולא רק בהשקעות.

      • הציטוטים כתובים ואפילו קראתי, אבל הם לא עונים על השאלות שלי.
        1) להבנתי אין שום דבר ספקולטיבי או מסוכן יותר בשורט לעומת לונג. בשניהם אתה מהמר, באותה רמת סיכון, על כיוון השוק. לכן אג”ח שורט הוא סולידי בדיוק כמו אג”ח לונג.
        2) עד עכשיו הריבית היתה אמנם נמוכה אבל לא קרובה מאוד לאפס, אז העובדה שאנשים הפסידו עד עכשיו לא פוסלת חשיבה נוספת. גם כשהריבית היא 2, הסבירות שהיא תעלה גבוהה יותר משהיא תרד. מה לעשות שסבירות תמיד קטנה מ-100% ?….
        3) המשפט “גבשו אסטרטגית הגיונית … תוך התעלמות מוחלטת משער הריבית” הוא עם סתירה פנימית.

        • לגבי נקודה (1)
          אם אתה מאמין שבטווח הארוך האיסטרטגיות זהות מבחינת התועלת הרי שזה בלתי אפשרי כלכלית.

          אם אתה חושב ששורט לטווח ארוך טוב מלונג מבחימת תוחלת הרווח הרי שאתה מאמין ששוק ההון ירד לאורך שנים, ואז כדאי שתסתכל על גרפים של של ה daw jones מתחילת המאה ועד היום. העתיד לא ידוע אבל הנחה כזו מתארת מצב עתידי של מיתון עולמי של 40 שנה, עדיף לבמצב כזה להשקיע בזהב פיזי, נפט פיזי, מיקלט אטומי, קופסאות שימורים, נשק תחמושת ומים, יש קהילות כאלה בארה”ב ביערות.

          אם אתה טוען שאיסטרטגיית שורט לטווח קצר תתן תשואה עודפת לעומת לונג
          אז אתה חושב שאתה יודע לתזמן נכון את השוק לטווחים קצרים …. אם אתה צודק אתה עומד להיות מליארדר ואם לא אתה מהמר ורק לא יודע את זה עדיין (תוחלת הרווח בהימורים היא שלילית , הבית תמיד מנצח)

          • אני טוען שאסטרטגיית שורט טובה לטווח הבינוני, כלומר עד שהריבית תעלה למחוזות של 2-3% , ואז יהיה כדאי לחזור להשקעה לטווח ארוך.

            אין קשר בין מדד האג”חים ל-daw jones, או לת”א 25 וכדומה. מניות ואג”חים הם שני כלים שונים לחלוטין.

            אני מהמר? כן. אבל האם זה נכון לפסול הימור שיש לו סיכוי של “רק” 90% להצליח?

        • לגבי 1- שורט יותר מסוכן מבחינה מתמטית.
          בלונג אם תשקיע 100 שח המקסימום שתוכל להפסיד זה 100 שח ולהרוויח – אינסוף.
          בשורט אם תשקיע 100 שח המקסימום שתוכל להפסיד זה אינסוף והמקסימום להרוויח זה 100.

          • 1- הנקודה שאתה מעלה שההפסד בשורט לא מוגבל, נכון למניות לא לאג”ח.
            אג”ח הוא נכס שלא יכול לעלות עד אינסוף.

            מניה יכולה לעלות ולעלות ובאמת המון משקיעים עם תזות שורט נכונות נשרפו עם העלייה של מחיר המנייה, אפילו שלבסוף הם צדקו והמנייה התרסקה הם הגיעו למרג’ין קול לפני שזה קרה. כמו שקרה בנטפליקס למשל.

            לעומת זאת אגח לא יכול לעלות מעבר לתשואה לפדיון!

            המקסימום שאוכל להפסיד הוא התשואה לפדיון. ההפסד חסום מלמעלה. במילים אחרות – התשואה לפדיון זה המקסימום שתשלם, מפה אפשר רק להרוויח. מכיוון שהתשואה של אג”ח לפדיון היא נתון ידוע שקל לחשבו מראש, כך גם ההפסד הצפוי קל לחישוב מראש.

            2- כשעושים שרט על אגח משלמים את קופון הריבית כמו שכשעושים שורט על מניה משלמים את הדיבידנד. יש ברוקרים שלוקחים ריבית גם על הכסף שאת מקבל מהשורט. כשאתה עודה שורט אתה מוכר נכס ולכן אתה מקבל כסף. (לכן שורט הוא מינוף)

          • המהנדס

            שים לב: כשאתה מוכר בחסר (שורט) אתה לא משקיע 100 ש”ח, אתה מקבל 100 ש”ח כי מכרת נכס. כשתקנה את הנכס חזרה, הרווח (או ההפסד) שלך יהיה ההפרש בין עלות הקניה ל 100 בו מכרת.
            אז:
            1. זו פוזיציה שלא עולה לך כסף (רק עמלות). לכן היא שקולה למינוף
            2. אתה מקבל כסף, שאותו אתה יכול להשקיע בינתיים בקניה של נכסים אחרים.
            3. אתה יכול למכור כמה שורט שבא לך (עד מגבלות המינוף שהברוקר מטיל) ב”חינם”, אז גם הרווח לא באמת מוגבל… פשוט תמכור הרבה שורט!

            כמובן שזה מסוכן, אפילו יותר ממסחר רגיל במניות, עקב מגבלות הברוקר והסיכון למרג’ין קול. והמינוף, הו המינוף…

    • אכן, נשמע כמו השקעה אטרקטיבית (ציניות). כבר מ 2012 שמעתי על משקיעים שמהמרים על השקעה בחסר.
      תחפש באינטרנט “שורט על אג”ח ממשלתי בריבית קבועה” ותגיע לפורום של הספקולנטים לפוסט מ 2013, אני נקרעתי מצחוק ומקווה מאד שהבחור לא בחר “להשקיע” בצורה הזו.

      בטווח הארוך אם מסתכלים על הריבית נראה שהיא יותר זמן יורדת מאשר עולה, אז לא ברור לי איך לדעתך זה הגיוני למשקיע לטווח הארוך להמר על העלאת ריבית.

  12. תודה על הפוסט המעולה. אני לא בטוח שהבנתי את ההיגיון בהערה (*) בסוף המאמר. לדעתי גובה ה”קופון” פחות חשוב, הכל מגולם בתשואה שמסתדרת לפי המח”מ בסדר עולה. הכוונה שלי לאג”ח ממשלתי בריבית קבועה בלבד.

  13. א. אני מסכים עם ינאי
    ב. שימו לב שגופים מוסדיים מחוייבים לקנות את האג”חים האלה באחוזים ניכרים מהכסף המנוהל למרות ההפסד הידוע ולכן לנו אולי לא כדאי לקנות אותן?

  14. אז לפי הבנתי, אם יש לי סכום מסוים בקרן כספית שאצטרך אותו רק עוד שנה, אז עדיף לי לפדות אותו ולחכות עם המזומן.
    אין אופציה טובה יותר.

    • ל PIT
      אם תחזיק קרן כספית לשנה, כנראה שתשלם עמלת ניהול יותר מאשר היא תעלה בערכה.
      יש להשוות זאת לעלות מזומן למשך שנה.
      גם זה סוג של הימור…
      בעצם, כל החיים הם הימור!!!

  15. פוסט מעולה כרגיל. הערה לשי, זה מיותר ללעוג לאנשים (גרעינים), בפרט כשהתוצאה הפוכה. היא לא מצאה את “הבעיה” עם המאמרים, לא את המאמרים עצמם…

  16. אחד שיודע

    נכון שאי אפשר לתזמן את השוק, והמחיר של האג”ח משקף את הציפיות של כולם, שוק יעיל, בלה בלה,.
    בכל זאת, יש נושא של סבירות וסליחה על זה שאני חוטא כאן בתזמון השוק.

    מי שקונה היום אגח ל 20 שנה מקבל 1.2% תשואה נטו לפני עמלות ודמי ניהול – קרוב ל 1% נטו.
    כיוון שההחזר באג”ח ידוע, 1% זה המקסימום שתקבל אם תשאיר את הכסף עד הסוף
    כיוון שהריבית מטמטית לא יכולה לרדת, היא יכולה להישאר באותו גובה או לעלות
    הסבירות שהיא תישאר אפסית למשך 20 שנה הוא קלוש
    אם היא תעלה, באופן וודאי התשואה שתתקבל תהיה שלילית אם האג”ח תמכר לפני הפידיון הסופי, ואם יש ביכולתך להשאיר ולא למכור, עדיין תקבל 1% כאשר באפיקי השקעה אחרים תקבל יותר באופן וודאי.
    לכן, אם בנקודת הזמן הנוכחית צריך להחליט אם שווה לסגור את הכסף באג”ח למשך 20 שנה באג”ח שמניב 1%, או פשוט להשאיר אותו במזומן שנותן 0% (תזכרו שהאינפלציה כרגע היא גם 0% אם לא שלילית), דעתי היא שעדיף להישאר עם מזומן.

    אשמח אם מישהו יסביר לי איפה אני טועה

    • בילי ג'

      אתה טועה בכך שאתה מניח שהריבית לא יכולה לרדת. ביפן ובשוויץ היו בעבר ריביות שליליות, ובמהלך המשבר של 2007-2008 אג”ח ממשלת ארה”ב נסחרו בתשואה שלילית.

      השוק יכול להיות בלתי רציונאלי יותר זמן ממה שאתה מסוגל להשאר נזיל פיננסית.

  17. קרן(שם בדוי)

    בדרך כלל מסכימה אתך, ומאד מסכימה שאין טעם לאדם (אלא עם הוא מוכשר ברמות של באפט) לבחור מניות.
    באגח במצב דהיום אני חושב שאת טועה, אנחנו באנומליה שכן דורשת חשיבה מחוץ לקופסה של אנידקסים ואיזון. אני חושבת שהדאון סייד באגח ארוך היום זועק לשמיים, בעוד האפ סייד מינורי. ממש, אבל ממש לא הייתי מחזיקה ריבית קבועה היום, אלא ריבית משתנה. רק רק טוויסט קטן על להחזיק אגח ממשלתי ארוך, אבל הדאון סייד מתנטרל תמורת תשלום די קטן בהפרשי ריבית.

  18. ניתוח אסטרטגי של השקעת כסף חדש!!! בראיית משקיע סולידי ארוך טווח.

    לדורין שלום רב,

    אני נהנה לקרוא את הפוסטים שלך ובמיוחד הפוסט האחרון.

    ביחד עם זה, אשמח לקרוא את התייחסותך לניתוח הבא. אשמח כמובן לקבל התייחסות גם מקוראים נוספים של הפוסט.

    להבנתי, ריבית או תשואה (במקרה של מניות) משולמות בגלל גורם הזמן שהמשקיע מוכן “לדחות סיפוקים” ובגלל הסיכון שהוא לוקח – שלא לקבל את כספו או רק חלק ממנו בהמשך.

    לאור המצב הנוכחי שבו הפרמיה שניתנת בגלל מחיר הזמן היא קרוב לאפס, הרי שהריביות או התשואות היום מפצות בעיקר (אם לא רק!) על הסיכון.

    בהסתכלות של משקיע שיודע שהוא אינו יכול לתזמן את השוק, והוא כן יודע שהוא לא יכול לדעת מה יקרה, השקעה כיום של כסף חדש!!! הינה להבנתי בעצם הימור (שסביר שיפעל לרעתי).

    שכן, כאשר אני משווה את תוחלת הרווח שלי מול תוחלת ההפסד הצפוי עוד שנה או שנתיים, למשל, אינני רואה השקעה הגיונית שבה הפער בין תוחלת הרווח פחות תוחלת הפסד, עולה על אפס או איזה שהיא חלופה מעשית ועדיפה, על להחזיק את הכסף בעו”ש.

    מאחר והאג”חים הממשלתיים (כולל בעלי מח”מ עד שנת 2019), נותנים היום תשואה נטו שלילית, הרי שגם בידיעה שלא ניתן לתזמן את השוק, קל להעריך ששער נאסדק למשל בעוד שנה עד חמש שנים יהיה נמוך משמעותית משערו היום (וכך כנראה גם האג”חים לטווח רחוק), ולאחר ירידה של עשרות אחוזים, יהיה כדאי להיכנס מחדש (וגם אז על ידי הגנה של השקעות הכספים עם פקודות STOP LIMIT).

    בשורה הסופית ולהבנתי – בראיה של מי שמשקיע לעוד עשר שנים ויותר, מוטב ל”שרוף” שנה שנתיים ולחכות לזמנים טובים יותר, מאשר להמר על סיכוי קטן מול סיכון גדול.

    מה דעתך על ניתוח זה?

    • אתה משקיע “פאסיבי-אגרסיבי”, אפשר להזדהות עם התחושה שתוחלת הרווח באגח היא לא מעודדת
      אבל לאף אחד אין באמת כדור בדולח ומדניות הSTOP LOSS עלולה להיות בהרבה מקרים תת אופטימלית ויקרה מבחינת עמלות

      לא יותר פשוט לקנות מדד כללי של אגח ממשלתי ו/או בינוני ולתת לשוק לתמחר את הסיכון ולזהות את האסטרטגיית ההשקעה ?
      הנסיון לנצח את השווקים לא עובד ברוב גופי ההשקעות עם האנליסטים קוראי הדוחות ומחשבי ה DATA-MINING המתוחכמים שלהם, אני חושש שגם אתה לא תכה את השוק (באופן עקבי)

      • היי

        הבעיה היא כפי שהזכרתי, שאין מדדים לשנים הקרובות (עד 2019) שבהן ניתן לקבל רווח נטו חיובי, לאחר ניכוי כל העמלות.

        לכן מחוסר ברירה, הדבר היחדי שנראה כרגע נכון, הוא פשוט ל”שבת” בעו”ש ולחכות לטוב, גם אם יהיה מדובר שנה-שנתיים.

        מה שנראה לי הכי משמעותי, איך לדאוג שעוד 10 שנים ומעלה, יהיה לי יותר כסף בסופו של דבר.

        מה דעתך?

        • קובי,אני חושב שאתה צודק.במצב של אפס ריבית כפי שהוא היום השקעה באגח הוא הפסד בטוח .הסיכוי שהריבית תעלה גבוהה בהרבה מהסיכוי שהיא תרד ובמצב המוזר כיום בשוק האגח לא מהווה נשק הגנתי והוא הרבה יותר מסוכן ממניות.עדיף לדעתי להשקיע חלק קטן במניות ולשמור על אחוז גבוה של מזומן לתקופה של יותר הזדמניות בשוק

  19. חכיתי לפוסט על הריבית, תודה רבה

    השאלה שלי :
    האם יש קרן\תעודת סל אג”ח שעוקבת אחרי כמה מדינות,
    כמו התעודת סל ‘MSCI – All Countries World Index’ ?

  20. תודה על הארת הנושא.

  21. פוסט מצויין–כרגיל!
    דרך אגב, תכנית חסכון אינה מילה גסה למשקיע לטווח הארוך השואף למזער סיכון. יש תכניות חיסכון המעניקות 2%-3% (תלוי בסכום ובתקופת החיסכון) לשנה. אמנם ריבית צנועה אך מובטחת והסיכון נמוך יחסית לחלופות מסוכנות יותר.
    אין בדברי כדי להוות המלצה לפעול בדרך כזו או אחרת.

    • היי סוליוס

      היכן באופן ספציפי ניתן לקבל את הריביות שהזכרת?

  22. שוק ההון מנופח מעל כל פרופורציה אף יותר משוק הנדל”ן, ולכן ברגע שתהיה רעידת אדמה פיננסית אפילו קטנה……….הכול יתפוצץ.

  23. מן הראוי לציין שגם הזהב צפוי להיפגע מעליית הריבית. לא רק אג”ח ומניות. בקיצור מודל הארי בראון לא מתאים לריבית 0 ולא יעזרו כל מיני הסברים מפולפלים. כאשר אפשר לקבל בבנק ריבית 3 או 4 אחוז בלי סיכון כולם ינטשו את הנכסים האחרים.

    • אז אתה טוען שאם בנק ישראל יעלה את הריבית אז הציבור יפסיק להשקיע וחברות יתקשו לגייס הון וכך גם המדינה.
      במילים אחרות אתה טוען שהריבית לא תעלה לעולם (המדינה לא תירה לעצמה בראש) ומחזק את הסולידית.

      • דג – כשהריבית תעלה הציבור יברח מהבורסה ומהנדל”ן כי אם אפשר לקבל תשואה של 5% לשנה בראש שקט ובלי סיכונים אז מי ישקיע בדירה שבה התשואה היא 3% לשנה ברוטו (בניכוי הוצאות על הדירה ועוד לא דיברתי על שוכר בעייתי שעושה בעיות עם התשלומים) או בשוק ההון שהסיכון שם הוא גדול עד כדי מחיקת הכסף.

        לגבי החלק השני שלך שאם כך הם פני הדברים אז המדינה לא תעלה את הריבית לעולם כי היא לא תירה לעצמה בראש, פשוט גרמת לך להתגלגל מצחוק. אם תיכנס לנתוני הריבית בשנים קודמות בלינק הזה

        http://www.boi.org.il/he/DataAndStatistics/Pages/MainPage.aspx?Level=3&Sid=22&SubjectType=2

        אתה תראה שברוב השנים (חוץ מהשנים האחרונות) הריבית נעה סביב 5% ואם תלך אחורה יותר (10 שנים ומעלה) אתה תראה שהריבית היתה מעל 10% כלומר לפי דבריך ברוב השנים המדינה ירתה לעצמה בראש. מה שאתה לא מבין זה שהריבית בארץ נקבעת לפי הריבית בארה”ב. אם הריבית בארה”ב תהיה נמוכה ופה גבוהה זה ירסק את הדולר היצואנים יפשטו את הרגל וזה יגרום לפיטורים המוניים ולכן בגלל שהריבית בארה”ב אפס הריבית גם פה אפס. ברגע שהריבית בארה”ב תעלה גם הריבית בארץ תעלה כי אם הריבית בארה”ב תעלה והריבית פה לא תעלה זה ירסק את השקל ותיווצר אינפלציה שתחייב העלאת ריבית לכן אם אתה חושב שהריבית לא תעלה פה לעולם כי זה יגרום לכך וכך אז אתה טועה ובגדול.

  24. בסקירה כה מקיפה על סביבת ריבית אפס, לא מצאתי התייחסות למצב הזהב, שמהווה כמדומני 25% מן התיק המומלץ שלך. מה תגובה (משוערת, כמובן) שלו על סביבית ריבית אפס? לכאורה היתה צריכה להיות עליה מסחררת במחירו, כי אחת הטענות המקובלות נגדו היא שהוא לא יותר הכנסה, אבל כשזה המצב גם באג”ח ובמזומן, אז מדוע להחזיק נייר ירקרק במקום מתכת זהובה?

  25. דג, מספיק להתחכם ולענות “תשובות מסובבות”.
    אם נותנים לך 5% ריבית חסרת סיכון בפיקדון בבנק
    אתה רוצה לומר שתמשיך להשקיע במניות וזהב?

    • כן, כי רוב המשקיעים ילכו כמו עדר למזומן ואז המדינה שוב תוריד את הריבית ושוב הערך של הנכסים האלה יעלה. מבחינתי יש לי מספיק מזומן כדי למתן את התגובה שתיווצר כתוצאה מעליית ריבית ואני אשתמש בהכנסה מהמזומנים כדי לקנות מניות, אג”ח וזהב במחירי מבצע.

  26. שוק האג”ח גדול פי 5 משוק המניות ויש מחסור באג”ח מדינה “תודות” לבנקים המרכזיים. בנוסף הפוליטיקאים דואגים לרגולציה שמחייב הרבה כסף להחנות בשוק האג”ח. יותר מ-שני טריליון דולר חונים באג”ח עם תשואה שלילית . היסטורית שוק האג”ח הכי נזיל והכי “בטוח” כי תנודתיות בו נמוכה. מחזור של אג”ח הוא 25-30 שנה… בשוק האג”ח היפאני השני בגודלו בעולם ובמדינה עם קרן הפנסייה הגדולה בעולם יש לא מעט ימים ללא מסחר – אין BID בשוק כמו מניית יתר בישראל… כאשר הפד יתחיל להעלות ריבית כולם יסתכלו על הקרן שלהם, ממצב תמידי של עליית ערך פתאום 10-20% מהקרן נחתך ואז אנשים מתנהגים כמו עדר … תמיד … רק יחפשו איפה להחנות את הכסף במקום שיתייחס אליו יפה ובכבוד הראוי… תכלס אף פעם לא הבנתי את זה … למה אג”ח מדינה הוא בטוח ??? מדינות נופלות על החוב שלהן תמיד לאורך כל ההיסטוריה !!! תמיד !!! אם ע”י הדפסה מסיבית ושחיקה ולבסוף אי תשלום או יצירת מטבע חדש… שום דבר לא חדש תחת השמש . תשואת אג”ח ישראל כמו אג”ח ארה”ב … עלייה מ-2% ל-4% שוחקת 50% מהקרן. אף אחד אסור שיחנה את כספו בשחרים הארוכים , זה מתכון לאסון. לא יודע אם הפנסיות יפלו קודם או הבנקים אבל כל תשתית הבנקים וסגירת הספרים מושתת על נכסי אג”ח מדינה. מי שרוצה ל”סמוך” על המדינה והפולוטיקאים שלא יצרו גרעונות או בזבזנות יתר פופוליסטית מוזמן … בועת האג”ח היא הגדולה והמסוכנת מכולם והיא מאיימת על המטבע עצמו … מי שרוצה אג”ח אז כנראה רק לטווח קצר 2-5 שנים ושיהיה לו בהצלחה .
    הבועה היא באנשים שסומכים על המדינה שתציל אותם בכל תנאי… המדינה כבר הצילה את הבנקים אז מי יציל את המדינה???

  27. קפבלנקה

    פוסט מעניין מאוד שעושה הרבה סדר בראש, תודה על השיתוף.

  28. היי , סופסוף הבנתי מה בעצם אומר המח”ם
    🙂

  29. הפוסטנהדר וכמובן מדבר על מצב רגיל. יכול להיות שתהיה מפולת נוסח 1929 אם הריבית תעלה ואז גם אנשים עם עבודות יהו בבעיה.מה שברור שקשה מאוד (מאוד!!!) לדעת אם נגיע למצב כזה או לא ואי אפשר לחיות בהנחה שכל רגע יהיה אסון כלכלי ברמות כאלה (חשיבה ברמה כזו שקולה ללא לחצות את הכביש כי אולי אני אדרס)

  30. מצטער להפריע לקהל המעריצים שלך אבל בואי ניזכר קצת בהיסטוריה:
    למי שקנה את מדד s&p 500 בשנת 1929 לקח 20 (!!!!!!) שנה רק כדי לקבל בחזרה את המחיר שהוא שילם עליו!!
    כשאת אומרת “משקיעים לטווח ארוך” מישהו פה מבין שאת מדברת על טווחי זמן שכאלה??!!

    לסיכום, אני אומר שאכן יש היגיון בגישה שלך אבל (וזה אבל גדול!!) אני נגד לטמון את הראש בחול ולפעול בשיטה טכנית לחלוטין שלא לוקחת בחשבון את סביבת המחירים.

    • לג’ון
      קיינס, הכלכלן הבריטי, אמר פעם כי בטווח ארוך כולנו מתים.
      כמה שהוא צדק…

      • נכון אבל הנכסים שלנו ממשיכים לחיות אחרינו אצל יורשיינו
        ולכו אלמלא הצורך לשמר רשת בטחון כלכלית כל תיקיי ההשקעות הם לטווח ארוך
        הבעלות היא מישנית
        התיק לא מת עם בעליו …

    • ומה עם מי שהחזיק גם מזומן וזהב באותה תקופה וקנה עם הרווחים מהם מניות בזיל הזול? אם לא שמת לב גם בפוסט הזה היא כתבה שלהשקיע מאה אחוז במניות זה לא רעיון חכם במיוחד.

      • מי שחי לפי התיק של הארי בראון אולי שרד טוב יותר בזכות הזהב

        הצרה שהתיק ו הגישה הומצאו חצי מאה אחכ
        עדיין אל תשכח שבמצב של מיתון אבטלה ואינפלציה
        כנראה רק הזהב יעזור
        לדעתי הבנק הפדרלי חסם את משיכות הזהב כמו שעצר את משיכות הכספים
        כי הבנקים קרסו

        שיא הנפילה היה אחרי עשור
        בסביבת 39
        איזון תיק מניות בשוק יורד של 10 שנים עם אינפלציה כשאתה מובטל
        כנראה שרובנו לא היו צולחים את המבחן הנל

        בקיצור זה ההבדל בין סימולציה של מודל השקעות לבין החיים האמיתיים

        בחיים האמיתיים הרב המכריע איבד את רכושו עבודתו ועסק בהישרדות

        ולכן אני לא רואה בתיקים פאסיבים או כל כלי השקעות
        אחר כאמצעי לנטרל ארוע כזה
        זה לא ברבור שחור זה חורף גרעיני

        שום מודל השקעות לא יעזור
        מלבד מודל שמשלב בתוכו מכונת זמן בכדי להכות את השוק מראש
        מכונת זמן היתה מראה שהאיסטרטגיה המנצחת היא:
        קנה 50 מהונך בזהב אחסן אותו במבצר פרטי משלך
        וצא משוק המניות ב 1928
        רצוי לקנות נכסים ממונפים בריבית קבועה לפני 1929
        כי החוב יעלם מעצמו

        אני מנחש שלא היה משקיע אחד שביצע זאת כל העולם התרסק ביחד

        • נכון אך באותם ימים גם לא היה אפשרי להשקיע במדד בצורה זולה.
          אם כבר זהב אז מניות חברות הכרייה באותו זמן חילקו דיבידנדים מטורפים וגם עלו בערכם כ 500%.

    • בילי ג'

      אתה מתעלם משתלום הדיבידנדים שבעתו היה גבוה יותר מתשלומי ריבית על אג”ח. מי שהשקיע את הדיבידנדים מחדש במניות חזר לאיזור בתחילת שנות ה-30 (נדמה לי 1931) – ראה Jeremy Siegal: Stocks for the Long Run

    • ג’ון,

      טיעון מוזר.

      מי שהחזיק מארקים גרמניים בשנת 1921 (מזומן) נשאר עם אפס אחרי 3 שנים. (לא קיבל כלום).
      מקור: http://en.wikipedia.org/wiki/Hyperinflation_in_the_Weimar_Republic

      מי שהחזיק אג”ח מדינה צרפתי בשנת 1913 , 37 שנים מאוחר יותר: ב-1950 ערכם היה מאית מערך הקנייה שלהם (מקור: עמוד 125 בספר של פיקטי)

      תחסכו ממני זמן לתת דוגמא על זהב ועל נדל”ן…

      בוא נסכם: מסוכן להחזיק אג”ח ארוך. מסוכן להחזיק מזומן. מסוכן להחזיק מניות (אתה אמרת). מסוכן להחזיק זהב ונדל”ן.

      אז מה אתה מציע, להשקיע בדולר של מאדים?

  31. אף אחד לא יכול באמת לדעת מה רמת המחירים הנכונה מראש

    ולכן פיזור גאוגרפי ואפיקי השקעות לא קורלטיבים זו הדרך הסבירה למשקיע הלא שאפתני (גרידי)
    נכון שמי שקנה תיק שהוא 100 מניות ב29
    ולא התאבד חזר לאותו ערך רק בסוף 45
    (14 שנה)
    לרוע המזל שום שיטה (השקעת ערך ,טכני וכד’) לא באמת תצליח לא לחזות ולא להתמודד עם מיתון עולמי + מלחמת עולם

    מיקרים קצת יותר חזרתיים של מיתון אינפלציה בועות וכדומה השיטה הפאסיבית כן צולחת

  32. לא צריך לזלזל בתנודתיות ההיסטורית בשווקי האג״ח. הנה קצת קונטקסט היסטורי

    תרשים 3 כאן
    http://www.bogleheads.org/wiki/UK_asset_class_returns

    ותרשימים 2-4 בדפים 6-7 כאן

    https://publications.credit-suisse.com/tasks/render/file/index.cfm?fileid=88DFAD39-83E8-EB92-9D59AC8F074C1ADD

    מראים שהתנודתיות / ירידה ריאלית מהשיא בשוק האג״ח לא קטנה. היו מקרים בהם הירידה מהשיא במונחים ריאליים הייתה גבוהה מזו של המניות ולא מעט פעמים התחרתה בירידה מהשיא של המניות בכבוד.
    כדאי לזכור את זה במיוחד אחרי עשורים של ירידת ריבית מריבית דו ספרתית לריבית אפס. אם בשלושים השנים הבאות התהליך יתהפך האגח של היום עלול לעבור תנודות חריפות.
    זה לא אומר שלא צריך לפזר אבל כדאי לדעת שאג״ח ירד בעבר וסביר שגם בעתיד ירד.

  33. עוד פוסט נהדר, תודה.

  34. שמעון חש

    כשהריבית האמריקאית תגיע לאזור 3-4% הבורסה תקרוס בוודאות ואיתה גם הנדלן בארץ ינפח 30% לפחות (אך לא יקרוס ושום בנק לא יקרוס)
    זה יקרה תוך שנתיים עד שלוש.

    למשקיע טווח ארוך זה לא צריך להזיז. לעצום עיניים ולחכות עד יעבור זעם..

  35. שמעון חש

    סולידית

    ככה שום מילה על המערכת של מיקי יחימוב…?

    הזוג שמרוויח 25K נטו ונמצא במינוס ועם הלוואות של 100K לסגירת המינוס
    או זאת שרוצה 5 ילדים ומוחה על כך שזה יקר מדי?

    http://reshet.tv/Shows/The_System/videomarklist,238384/

    לעומת זאת, הזוג האחראי והמחושב עם 15K נטו בחודש, עם 3 ילדים, אמר נכון..
    “אתה חי בצורה חנוקה ולא נהנה מהדרך..”

    חבל שהם לא הבינו מראש ש3 ילדים בארץ זה לעשירון הכנסה 9 ומעלה.. ואז היו יכולים להנות מהדרך גם במסגרת ה 15K

  36. אפרופו ג’ון קיינס, שלא הובן כהלכה, וגם למשקיעים בעלי אופק השקעה ארוך, למי שעדיין מחזיק באשליית הכדאיות של ההשקעה לזמן ארוך, הנה תזכורת לא נעימה:
    http://www.bizportal.co.il/wallstreet/news/article/392340

    אין ברירה – תפיסת השגר ושכח טובה רק עם טילי טאו או תמוז:)) בבורסה חייבים להיות עם אצבע על הדופק.

    לדוגמא, ולא להמלצה, חלילה – מניית טאואר עלתה בשבוע שעבר ביום אחד ב10%…אוי למשקיע (בעל אופק השקעה ארוך), שאפילו לא העיף מבט על שערי הבורסה באותו יום) שלא הגיב ומכר מיד.

    רווח של 10% ביום אחד? שווה ל….ריבית שנתית (מה?! המחשבון קרס לפתע!!!)

    • תפנה את המאמר הזה לפורום לונג, מעולם לא נאמר פה שצריך לקנות מניות ספציפיות אלא אך ורק את כל המדד (עדיף את כל שווקי העולם לפי ייחוסם בכלכלה העולמית) וגם אז צריך לאזן עם נכסים בקורולציה נמוכה.

      אני משער שחזית את עליית טאוור וידעת בדיוק שהם הולכים לעלות במאה אחוז, נכון? אה לא? ואם לפני שנה הייתי אומר לך לקחת הלוואה מהבנק ולשים את כולה על טאוור היית לוקח? גם לא? אז אין לך יותר מדי במה להתפאר. זה מזל ופעם הבאה מנייה אחרת יכולה להתרסק ב 100 אחוז ואתה עלול להפסיד את כל הרווח מטאוור.

      • דג היקר,
        אתה משער לא נכון. הנבואה ניתנה לשוטים, לא אמרתי שחזיתי, לא אמרתי שצריך לחזות, לא אמרתי שאפשר לחזות.
        מה שאמרתי הוא – “בבורסה חייבים להיות עם אצבע על הדופק”. והדבר מדבר בעד עצמו.

        הכול לא צפוי, אבל הרשות נתונה: מי שחפץ להיצמד לעקרונות נוקשים בסביבה משתנה (עקרונות כגון שגר ושכח, קניית “רק המדד”, איזון בקורלציה נמוכה וכיוצא באלה נוסחאות) רשאי לעשות זאת, ובלבד שלא ישכח את העיקרון שאין עליו מחלוקת: עקרון הרווח.

        איך אמר גרושו מארקס בחוכמה כה רבה: “יש לי עקרונות, ואינני מתכוון לוותר עליהם, אבל אם הם לא מוצאים חן בעיניך – יש לי עוד עקרונות:)”

        וליתר הנושאים שהזכרת –
        מי שלוקח הלוואה בבנק לצורך מימון רכישת מניות עושה מעשה לא נבון, בלשון המעטה.
        האם ניתן לחזות את עלייתה של המנייה הספציפית הזאת? אני “משער” שכן, בסבירות גבוהה.
        http://www.bizportal.co.il/technicalanalysis/news/article/404355

        • עוד הערה חשובה: תפיסת ההשקעה שלי אינה צופה פני “רווח הון, מתי שהוא, בטווח הארוך”, אלא תזרים שוטף של מזומנים, הכנסות שוטפות. את התפיסה הזאת למדתי מרוברט קיוסאקי, והנה ציטוט מדבריו:

          “יש שתי דרכים להרוויח: אחת היא להשקיע ולקבל מיד תזרים מזומנים, השנייה היא רווח הון (רווח המתקבל כשמחירו של הנכס עולה). 90% מהאנשים בעולם משקיעים בשביל רווח הון. אני משקיע בשביל לקבל תזרים מידי”.

          ואפרופו תיאוריית הטווח הארוך, הנה ציטוט מדויק מספרו של ג’,ון מיינרד קיינס, אשר ייחסו לו תיאוריה שמעולם לא התכוון אליה, אלא אף לעג לה:

          “הטווח הארוך הוא מדריך כושל לאירועי ההווה. בטווח הארוך כולנו מתים. הכלכלנים הציבו לעצמם מטרה נוחה מדי, ואף מיותרת, אם פועלם מתמצה בהמתנה לחלוף הסערה כדי לבשר לנו על סיומה.”

          אז אתם רוצים להמתין עד שוך סערת הריבית הנמוכה/אפסית? ומה בינתיים? לא כדאי לדאוג לתזרים שוטף?
          פייגנבאום מהמכולת לא שמע על תיאוריית הטווח הארוך, והוא מבקש שתשלמו מיד, ולא כאשר “סביבת הריבית תהיה רווחית יותר”. אז לא צריך תזרים מזומנים מיידי לצורך התשלום?

          • CLEMENT,
            אתה מתייחב ל קיינב כסוג של תועמלן בעד השקעות ערך/טכני וכדומה
            זה ממש לא קשור לא לאיש ולא למחקרו

            קיינס מתייחס לכלכלנים מובן של חוקרי מקרו כלכלה, ואנשי משרדי האוצר
            לא לאנליסטים,יועצי השקעות , מנהלי השקעות או משקיעים .

            התאוריה של קינס חזתה ארוע שנחשב בילתי אפשרי, אבטלה עמוקה עם אנפלציה קשה
            התאוריה המקובלת היתה שאבטלה מקטינה כוח קניה שמצידה מקטינה ביקושים ובסופה האינפלציה תרד
            ואין סיבה להתערבות ממשלתית, פשוט צריך “סבלנות”

            קיינס טען שיכול להווצר מצב כמו שתיאר ורק מעורבות ממשלתית יכולה להפוך את התמונה ולמנוע קריסה כללית
            וזה פשר האימרה שלו, בין זה ובין רוברט קיוסאקי אין שום קשר.
            המשבר של 1929 הפך את קיינס מכלכלן הזוי לנביא שלאורו פעלה ממשלת ארה”ב בתוכנית הניו-דיל
            כאשר היא מבצעת בהצלחה את המקבילה הסוציאל-דמוקרטית לתוכניות החומש הסטליניסטיות (שכשלו)

            האימרה משעשעת השימוש שאתה עושה בה מוטעה מהיסוד

        • פעם אחת הוא צדק (מבערך מאה אלף טעויות) והוא כבר נהיה הגורו שלך?
          לא ניתן לחזות כלום ובטח לא קרוב למדוייק.
          אותו אייל אמר לפני חודש שת”א 25 יירד במהלך חודש פברואר, אך הוא עלה ביותר מ 4%. תמשיך ללכת לפי הניתוח הטכני הספקטורלי שלו ונשווה תשואות בסוף השנה…

        • אני לא חושב שממשלת ישראל רואה בעין יפה פמפום של מניות

    • CLEMENT, ממש מרשים איך אתה מצטט כמקור כתבה הנוגדת לחלוטין את עמדתך…
      בכתבה מתוארת תחזית של פורצ’ן משנת 2000, שבחרו 10 מניות “בטוחות” להשקעה לטווח ארוך. וראה זה פלא- כעבור 14 שנים, בעוד מדד SP עלה ב 31%, המניות האלו ירדו ב- 59%.
      זה טיעון ברור נגד בחירת מניות, נסיון לחזות את העתיד וכל אותם דברים שאתה מכנה “אצבע על הדופק”.
      שגר ושכח עושים על המדד ולא על מניה ספציפית.
      ברמה הכללית מדהים אותי שלא משנה כמה מחקרים ובדיקות יוכיחו את חוסר היכולת של ה”מומחים” לנבא את העתיד, להכות את השוק או להביא איזשהו ערך למישהו, עדיין אנשים יקשיבו להם. מילא המומחים עצמם, פרנסתם תלויה ביכולתם לעבוד על כולם, אבל איך אנשים רגילים עדיין משתכנעים מזה?

  37. פוסט מדהיםםםםם, אני לא בפניקה, המחשבות לא מתרוצצות כמו עכבר שמחפש את הזנב שלו חחחח יש לי אבני דרך של הסולידית שאני הולכת בעקבותיהם, לא מכרתי אג”ח ממשלתיות, אלא הגדלתי, לא מכרתי מחקות תל בונד והגדלתי את הפיזור שלהם, והכספית נמה את שנת הנסיכה הנרדמת, למרות שקראתי בנט שבנק ישראל יוריד את הריבית מתחת לאפס, אז שיוריד, ומאד אהבתי את: “איך נכס השקעה יכול “להתרסק” אם “התרסקותו” פירושה שהוא יניב הכנסה גבוהה יותר? לא ברור. אולי עורכי הכותרות בדה מרקר ושות’ ידעו להשיב. מה שברור הוא ששערי ריבית גבוהים מטיבים עם משקיעים לטווח ארוך (ובמיוחד אם הם סולידיים חסכנים אגרסיביים שמתרחקים מנטילת הלוואות כמו מאש ;)).חחחחח מסתכלת במראה ורואה שם אותי….
    יישר כח, יש לך הרבה מעריצים ואפילו גם “חוזרים בתשובה”

  38. פוסט מעניין, כעיקרון השוק דיי מסובך אך כן משמש אלטרנטיבה מעולה לפקדונות הבנקאיים בתקופת ריבית אפסית כמו היום, אני כלקוח ותיק של בית ההשקעות מיטב דש (בעבר מיטב בלבד) בתיק ההשקעות שלי (הוא לא גדול מדיי אך צומח יפה מדיי שנה) ובקרן ההשתלמות שלי יודע דבר אחד- צריך לתת למקצוענים לבצע את עבודתם- הם יודעים לתפקד בשוק מסובך ומבצעים הגנות כנגד הסיכונים והשקעות טובות.

  39. Moran Chaimovitz

    אוקי, נגיד שאנחנו חוסכים לגיל הפנסיה, בעוד 30 שנים. אנחנו יודעים שעלולים להתחולל הרבה שינויים בכלכלה העולמית בגלל שינויי אקליםץ מחסור במים וביצוא אורז וחיטה במדינות עולם שלישי או בארה”ב הולכים להעלות מחירים של שאר השוק בגלל ירידת ההיצע. כמו בסוריה ניתן לראות שממשלות יכולות ליפול עקב בצורת ולגרור אחריהן את כל האיזור. טכנולוגיה וחברות שרלוונטית היום לא בטוח שתהיה רלוונטית בעתיד כי אנשים יתרכזו בהשקעה במוצרים שעוזרים להם לשרוד בעולם שנלחם על משאביו. איך מתכוננים לזה בפיזור הסיכון?

    • עם הפסימיות שלך הייתי קונה קופסאות שימורים, קטניות, מים מינרלים, תחמושת, כסף וזהב.

  40. לא מסכים עם מה שכתבת… יש הרבה אמת קצת מוקצן במאמרים של דה מרקר, ונוצר לי רושם שלך יש ראיה מאוד צרה: “להשקיע בכל מחיר”
    במצב שנוצר באג”חים לדעתי, הסיכוי להפסדים כפול פוטנציאל ההפסד עולה על פוטנציאל הרווח. ונכון שאנו לא יודעים מתי הריבית תעלה (הנגידה האמריקאית מבטיחה שבקיץ הזה) אבל כל אחד לעצמו מחשב את הסיכוי שנראה לו ולפי זה מתנהל …
    שוק המניות גבוהה מאוד וכל הפרמטרים גרועים יותר מ 2007-08 והשוק מאוד שבע ומסוכן לדעתי. ולכן אני מסכים עם דה מרקר – היום מאוד מסוכן להיות בפנים.

  41. שלום מורין
    ישנן תחזיות שתוך זמן לא רחוק (15-20 שנה) תהינה התפתחויות טכנולוגיות שתארכנה משמעותית את תוחלת החיים, אם כי בשנים הראשונות, הטכנולוגיה תהיה יקרה מאוד.
    א. האם התיק שלך יאפשר לך לחיות עד 120?
    ב. בהנחה שתירצי להאריך את חייך, האם לא תעמדי בדילמה של תשלום עבור טכנולוגיה מאריכת חיים יגרום להדלדלות החסכונות עד שאי אפשר יהיה לחיות מהם?

  42. נניח שיש לי תיק שחצי ממנו מושקע באג”חים וחצי במניות.
    האם לא עדיף למכור את כל החלק שמושקע באג”חים ולהשקיע את כסף הזה בפקדון צמוד מדד ל-3-4 שנים?
    פקדון צמוד מדד יבטיח לי שערכו של הכסף הזה ישמר.
    לעומת זאת אם אשקיע באג”ח יתכן שערכו ישמר (אם הריבית לא תשתנה) ויתכן שערכו ירד (אם הריבית תעלה).

  43. AAA – אני חושב שכדאי.

    אני חושב שבדרך כלל קשה לתמחר את השוק – אבל איני קיצוני בהקשר הזה. את שוק האג”ח כרגע – רוב הסיכויים שקל לתמחר: הריבית אפס (ומי שאמר שהיא יכולה לרדת מתחת לאפס – לא הזכיר שהירידות היו שוליות וזניחות) – כלומר – לא תרד. לכן אין שום סיכוי לעליית ערך בשוק האג”ח. אם הריבית תעלה – תהיה ירידת ערך בשוק האג”ח. ההסבר של דורית שאז אפשר יהיה להשקיע את הכסף בהשקעות טובות יותר – יהיה נכון גם אם תעשה מה שחשבת ותשים את הכסף בבנק.

    בשורה התחתונה – חוץ מהיצמדות אידיאולוגית לרעיון שחלק מהכסף חייב להיות באג”ח, ושלא ניתן לתזמן את השוק בשום נסיבות – לא הבנתי מה הטעם להשקיע בהשקעה שיכולה לרדת באופן משמעותי, לא יכולה לעלות בכלל ומבטיחה תשואה ריאלית שלילית.

    גם זו הזדמנות טובה להודות לדורין על האתר המצוין, והתכנים המחכימים (גם אם הפעם יצא שאיננו מסכימים).

  44. יכול להיות שהריבית תהפוך להיות שלילית ביום מן הימים ?

  45. במידה שהריבית עולה האג”חים צמודי מדד צפויים להיות יותר מבוקשים מכיוון שמדד המחירים צפוי לעלות.

    האם פיספסתי משהו?

  46. האם כעת לאחר נפילת האגחים זו הזדמנות כביסה?
    מה כדאי לקנות לטווח ארוך?

  47. שלום לכולם

    זקוק לעצה, מה דעתכם:
    לפני יותר משנה היועץ בבנק המליץ ורכשתי “שיכון ובינוי אג”ח 5” כיום אני בהפסד של -11%.
    שווי מהתיק כ 20%,
    האם למכור אותו כעת?

    תודה

  48. חוזה לאור

    מעניין מאוד! נהנתי!

  49. מעניין מאוד, תודה.
    הגישה שלי לנושא ריבית אפס פשוטה: מאז שקלטתי שאני אידיוט, אני לא מנסה להיות חכם יותר מכולם.

    ניקח לדוגמה אג”ח קיים ל- 10 שנים. אם כולם אומרים “הריבית יכולה רק לעלות” וקוראים מאמרים אפוקליפטיים בנושא, זה בפירוש מגולם במחיר האג”ח. במלים אחרות – האג”ח זול ואין בעיה לקנות אותו.

    נכון שיכול להיות שהוא לא זול מספיק – אבל אם אני חושב שזה כך, סימן שאני חושב שאני חכם יותר משאר השוק (לא יודע לגביהכם, אבל הניסיון האישי שלי מראה שאני לא).
    נכון גם שיכול להיות שהוא זול מדי, ומפתה לחשוב שזה כך אחרי שכולם קוראים אפוקליסה ומוכרים בהיסטריה – אבל אם אחשוב כך ואגדיל אחזקות מעבר ל- % הסולידי שלי משמע שוב שאני חושב שאני חכם יותר מהשוק ועושה ספקולציות בנושא.

    במלים אחרות – אם אני צריך X% אג”ח בתיק, אין בעיה להחזיק אותו אחוז גם אם הריבית אפסית.

השאר תגובה