סמלי סטאטוס שקופים

ס

האדם, כך אומרים, הוא חיה חברתית. האמירה הזו, כך נדמה לי, מקפלת בתוכה אמירה מדויקת יותר אך פחות תקינה פוליטית: האדם הוא חיה מעמדית.

החרדה למקומנו בסדר החברתי-כלכלי, והרצון הנגזר ממנה להרשים אחרים, הם מאפיינים של ההתנהגות האנושית משחר ההיסטוריה. חרדת המעמד מנחה ומעצבת חלק גדול משאיפותנו, מעשינו, ויחסינו עם החברה הסובבת.

האדם היה חרד למעמדו החברתי זמן רב לפני שתרבות הצריכה הכתה שורש ונפוצה לכל עבר.  אלא שהקישור בין צריכה חומרית לאיכות חיים ולמעמד חברתי הוליד מצב חסר תקדים: המעמד הפך לפתע למוצר שניתן לרכוש בכסף.

ה"מטבע" המעמדי מכונה על פי רוב "סמל סטאטוס". ויקיפדיה מגדירה סמל סטאטוס בתור סמל שעל פיו "ניתן להסיק את שייכותו של האדם למעמד מסוים." במילים אחרות – זהו חפץ, או תכונה, שבאמצעותה ניתן להרשים אחרים.

קניית סמלי סטאטוס — מכוניות נוצצות, שעונים יקרים, מטבחי מעצבים ועוד —  נחשבת בימינו לבילוי מהנה ורב-משמעות. העובדה שרבים משלמים על המותרויות הללו בכסף שאין להם (אשראי) לא מונעת מהם להנות ממה שמכונה "חווית הקנייה" — אפילו יותר מהמוצר עצמו.

מטבע הדברים, ככל שסמל הסטאטוס יקר, נדיר או בלתי-מושג, כך בעליו נתפסים כבעלי מעמד חברתי גבוה יותר.  מכאן שסמלי הסטאטוס האולטימטיביים בראייתו של מעמד הביניים הם (1) בתי מגורים פרטיים גדולים ככל האפשר ו-(2) חופשות ממושכות בחו"ל. לרובם הרי אין די כסף כדי לקנות בית פרטי בלי משכנתא באזור המרכז, ואין די זמן פנוי כדי לבלות בחו"ל במשך יותר משבועיים.

מלבד זאת, מעמד הביניים רואה קשר סיבתי חזק בין רמת ההוצאות לרמת החיים. ככל שאתה מבזבז יותר, מעמדך גבוה יותר. הם לא יכולים להעלות על דעתם מצב שבו לאדם סביר יהיו הכישורים והיכולות שיאפשרו לו להימנע מבזבוז כסף. אדרבה: אם אתה לא מבזבז, הרי שאתה חי בדוחק, ולפיכך מעמדך החברתי נמוך.

זו הסיבה, בין היתר, שאדם "מוצלח" הוא אדם שיש לו עבודה מסודרת, דירה בבעלות ורכב חדש. אם את שוכרת דירה, אין לך רכב, אין לך עבודה ואת חיה על פחות מ-4,000 שקל בחודש, אז, איך נאמר, לא בדיוק הצלחת בחיים.

(תראי לאנשים שאת מבזבזת מעט מאוד כסף ואף על פי כן נהנית מאיכות חיים השמורה רק למעמד העליון — והארץ תרעש ותגעש. אפילו יכתבו עליך בעיתון.)

כפי שהודתי בעבר, גם אני, ככל בן אנוש, סובלת מחרדת מעמד. איכפת לי מה חושבים עלי. גם אני שופטת אנשים – ואת עצמי – לפי סמלי סטאטוס.

העניין הוא שסמלי הסטאטוס שמרשימים אותי שונים לחלוטין מסמלי הסטאטוס שמרשימים את מעמד הביניים. מספר חדרי האמבטיה בבית הממושכן-עד-צוואר שלכם, למשל, לא בדיוק עושה לי את זה.

אז מה כן?

סמל הסטאטוס האולטימטיבי בעיני הוא שליטה מלאה על המשאב היקר ביותר — זמננו עלי אדמות.

אני חושבת שרק פרומיל האנושות מתהדר בסמל הסטאטוס הזה – ויתכן שזו הסיבה שהדבר מרשים אותי כל כך.

כדי שאדם יוכל להנות מבעלות מלאה על זמנו, הוא נדרש למלא שלושה תנאי יסוד. כל אחד מהתנאים הללו מהווה, בתורו, סמל סטאטוס בפני עצמו:

1. חירות אישית – מצב בו אדם אינו נדרש לשעבד עצמו לאדם אחר (בוס או לקוח) משיקולים כלכליים

2. תבונה פיננסית – כפי שבאה לידי ביטוי, למשל, בהבחנה בין צרכים לרצונות, בשמירה על רמת הוצאות נמוכה ככל האפשר (ביחס להכנסה), ובשיעור חיסכון חודשי גבוה ככל האפשר (ביחס להכנסה). בחנו את עצמכם:  חלקו את סך ההוצאות השנתי שלכם בסך ההון העצמי הנזיל שלכם. ככל שהשיעור המתקבל קטן יותר, כך אתם קרובים יותר לעצמאות כלכלית. הסטאטוס שלכם, לפחות בעיני, גבוה יותר

3. תושיה – מידת יכולתו של אדם להישען על כישוריו האישיים כחלופה לשימוש בכסף. אדם שיודע לגדל מזון, לבשל, לתקן דברים, ליצור דברים, לדבר שפות שונות, לטפל באחרים  ולהגן על עצמו בכוחות עצמו, יוכל בדרך כלל לשרוד גם אם קבוצת עזריאלי תפשוט רגל.

עצמאות כלכלית נובעת בראש ובראשונה מההבנה שזמן שווה יותר מכסף. מכאן שסמלי הסטאטוס שאני מעריכה הם בהגדרה בלתי-מוחשיים: לא ניתן לקנות אותם בכסף.

ברוח "דרך השלילה" (Via Negativa) שנסים טאלב מזכיר לפרקים – סמלי הסטאטוס שלי נמדדים בהיעדרם, לא בהימצאותם.

אדם נטול רכב, שמסוגל לרוץ 5 ק"מ בלי להתעלף, מרשים אותי יותר מאדם שרכש אאודי TT (בליסינג). אדם שמסוגל לבדר את עצמו מרשים אותי יותר ממי שמתבטט מול טריליון ערוצי לווין שהזמין במיטב כספו. אדם שלעולם לא ממהר לשום מקום מרשים אותי יותר ממי ששפך עשרות אלפי שקלים על שעון ברייטלינג מקורי.

למעשה, אני לא יכולה להעלות בדעתי אף חפץ גשמי, שניתן לקנות במקום כלשהו, שאחשיב בתור סמל סטאטוס ממשי. באופן דומה – אני לא מתרשמת מתארים, מקומות עבודה או רמת שכר מסוימת. הרבה מאוד אנשים חסרי כישורים קונים חפצים יקרים, מתהדרים בתארים מפוצצים ומרוויחים שכר מפלצתי. הם קורנים הילה מעמדית שמרשימה את כל העולם – ובעיקר את עצמם. לא אותי.

במובן מסוים, הערכים וסמלי הסטאטוס שאני מעריכה דומים יותר לאלה של העשירון העליון. אנשי האצולה לא צריכים לעבוד למחייתם. יש להם כמויות גדולות של זמן פנוי מגיל צעיר. הם לא מרכזים את רוב הונם בנדל"ן למגורים, אלא באמצעי ייצור. הם מבחינים בין איכות לכמות. הם מעריכים אורח חיים בריא. הם מעריכים כישורים אישיים, קשרים אישיים ומריטוקרטיה.

כמוני, הם מעריכים דברים שכסף לא יכול לקנות.

הירשם
הודע על
guest
52 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
golo

היה שווה לקרוא רק כדי לגלות על קיומו של הפועל להתבטט.

חוסך

אמן

ברלינאית,

דורין אני רוצה להרחיב ברשותך את ההגדרה למה עשוי להיות מרשים בהתנהלות של אנשים אחרים, דווקא דרך דוגמאות..( אמיתיות) הראשונה של אדם שראיתי מסתובב במקום מגורי כל הזמן צמוד לפלפון, לא הייתה פעם שלא ראיתי אותו טרוד בענייני עבודה (גם בקניות גם בהליכה ברחוב, גם במהלך מסיבות הגן של הילדים )ושיערתי שאיכשהו זה קשור לשוק ההון או לניהול מורכב של עניינים פיננסיים..הוא כל הזמן היה טרוד בעבודה.. ללא הפסקה.. והסטריאוטיפים שלי התחילו לרוץ.. ובפועל ריחמתי עליו , על אישתו ועל ילדיו שאותם הכרתי הכרות שיטחית.. וממה שראיתי בהחלט היה מקום "לרחם עליהם".. לאחר זמן מה הבנתי שהוא בעצם מנהל בהתנדבות… קרא עוד »

אחד

שתי הערות:

הקונסנזוס היום בקהילה המדעית של האנתרופולוגים, לפי הבנתי, היא שמעמד כפי שאנחנו מכירים אותו היום נולד עם המצאת הזכות לרכוש ("זה שלי"). כלומר, האדם הוא חיה חברתית, אך לא מעמדית מטבעה. המעמדיות היא תוצאה של אידיאולוגיה די מאוחרת, לפחות במונחי זמן אנתרופולוגיים.

מעלות וחטאים של אנשים מוגדרים לפי התרבות שבה הם חיים. לצערנו, אנחנו חיים בתרבות שמקדשת את היכולת לצבור רכוש על פני מעלות כמו חוכמה, יצירתיות, סקרנות, אומץ, יושר, שליטה-עצמית, טוב-לב, חמלה, ענווה, נדיבות, אחריות וכבוד. מי מכתיב את התרבות? התקשורת. רוצים לראות מה אוכלוסיה מעריכה? צפו בתקשורת שלה.

גיא

על מנת לוסת פעילות חברתית קיימת בטבע היררכיה מעמדית בין חברי הקבוצה. כאשר עוברים מקבוצות של ציידים לקטים למבנים חברתיים גדולים יותר משתמשים באותו מנגנון טבוע על מנת לוסת התנהגות ושליטה. מאחר והמגע היומיומי לא קיים בקבוצות הגדולות משתמשים לצורך כך בסיפורים מיתיים שמקובלים על חברי הקבוצות ומניעים אותם לפעולה. המאבקים הפוליטיים בגדול הינם המאבקים בין סיפורים אילו.

אני גם לא מבין גדול באנתרופולוגיה ואין לי בעיה לנסות לחרטט מאחר שזה בלוג נחמד ולא מגזין אקדמי מדעי.

אורן

חברה מעמדית קיימת קצת לפחות עשרת אלפים שנה – מהרגע שאנשים הפכו מציידים לקטים לחקלאים ורועי צאן. (כך לפחות על פי הספר guns, germs and steel).
מלבד זאת, לא מעט בעלי חיים הם מעמדיים. כנראה שאלו בעלי החיים הטריטוראליים שחיים בלהקות אבל כאן אני כבר ממש מנחש.

יוד

אנשים קונים דברים שהם לא צריכים, בכסף שאין להם, כדי להרשים שכנים שלא אכפת להם.

אחד

הדברים שסטיבן פריי אומר הם בהחלט נכונים, אבל לא הבנתי למה הם התשובה הברורה להערה השנייה. הדברים של פריי מדברים על מציאות אישית. אני מדבר על מציאות קולקטיבית.

אחד

אני מסכים שמחאת האוהלים הותחלה והובלה ע"י אוסף של צעירים עם תסביך מגיעה-לי-דירה-במרכז-ת"א, אבל המחאה עצמה גדלה לממדים ענקיים בגלל מצוקה אמיתית של אוכלוסייה לא מפונקת שנעשקת בקביעות ע"י גורמים חזקים ולא מוגנת ע"י הנציגים שלה בכנסת, שזה תפקידם. הכשלון של המחאה היה בכך שהיא לא דרשה שום דבר מוגדר מהשלטון ולכן אופיינה בכך שהייתה סתם התקף מגיע-לי.

אני לא חושב שזה הוגן להטיל על רחמים עצמיים את האחריות להיחלשות הכלכלית המאוד אמיתית של האוכלוסיה כולה.

ברר

היי דורין יש כשל לוגי מסויים בטענה שלך את הרי מכירה בכך שראוי להקריב קורבן מסוים במשך זמן מסוים על מנת להגיע למטרה נעלה יותר לצורך העניין, להשתעבד לכמה שנים באופן טוטאלי לעבודה וחסכון (קרי קורבן) על מנת להגיע לעצמאות כלכלית (קרי המטרה). כך הרי עשית בעצמך ואת מקדמת את זה בתור שיטה אני מניח שתוכלי גם להסכים לכך שלכל אחד ערכים שונים ומטרות שונות, שסובייקטיבית חשובות לו. עבורך זה חופש כלכלי מוחלט ואי תלות באחרים לפרנסתך. עבור מישהו אחר זה גידול משפחה, טיול ארוך בעולם, או אפילו מטרות "חומריות" יותר. כל אחד ועולם הערכים שלו. מכאן, למה כל כך… קרא עוד »

Me

יש לי יותר מדי זמן פנוי לקרוא את הבלוג שלך.

שמתי לב לבעיה בתצוגה דרך מובייל, שגורמת לי לבזבז זמן מיותר מהזמן הפנוי שיש לי.

כעקרון זו בעית גלילה של הדפים. העמוד מותאם למובייל אבל כנראה בגלל ה-rtl משהו משתבש.

את יכולה להשאיר לי מייל אעזור לך לפתור.

יעל

תכלס, מסכימה איתך בהחלט עד הקטע של בלי ילדים. עכשיו, זה סמל סטטוס שלא הייתי רוצה לוותר עליו. במיוחד כשויתרתי על השעון, הדירה והרכב.

פוטינצ'יק

עבר כמעט חודש מאז הפוסט המעניין האחרון שלך.

מאז רק טחנת שוב ושוב את אותן מנטרות משעממות..
הבנו.
לא למותגים ודנה ספקטור.
לא לחתונה ודירה.
כן לחופש גם במחיר של מקלחת קרה.

יש מצב שאת סתם עושה פרובוקציות ומעוררת אנטגוניזם בקוראים שלך כדי להגביר פה את הטראפיק?
את מתחילה להזכיר קצת את "פאטאליסט" בטקטיקה שלך.מישהי מכורה לטוקבקים?

שולה מעפולה

פוטינצ'יק, שימי ודומיהם

לא להסכים זה לגיטימי, אבל גסות הרוח אינה במקומה וכך גם תיאוריות הקונספירציה ההזויות.
דורין כותבת בלהט דברים שהיא מאמינה בהם.

נתלי

מאז ומתמיד טענתי, שבשום מצב בחיים לא טוב להיות בקצוות, והכל זה עניין של מידתיות. החברה המודרנית הצרכנית כפי שאנו מכירים וכפי שדורין מתארת כאן, היא אכן קצה הזוי בו נמצאים מרבית האנשים באלף השלישי. דורין, לעניות דעתי, נמצאת בקצה השני. איני מסכימה עם חלק מדבריה אך עדיין אני נהנית לקרוא את הפוסטים וממהרת לבדוק מה התחדש באתר, שכן ראיית החיים שעולה כאן מרעננת וגורמת לאנשים הנורמליים באמת ,להרגיש שהם-הם השפויים בחברה מאמללת, רדודה, ריקנית, ללא תוכן ממשי .

רונן צוקר

הערות למחאה המחאה היתה גם בלוד רמלה שכונת התקווה נווה עמל(אם את גרה שם היית אמורה להיות ערה לכך,גם אני גר שם) חדרה חיפה כרמיאל ואפילו בכפרים הערביים ורק בתחילתה נסובה סביב מחירי הדיור. הדרישה של אנשים בחדרה לא היתה דירה בתל אביב אלא להוריד את יוקר המחייה בחדרה ולחסל את המונופולים ולשנות סדר עדיפויות בכספי המיסים שהם משלמים, חינוך בריאות תשתיות וכו. אנקדוטה קטנה -במהלך המחאה שאלו את אחד המוחים "למה לא תלך לגור בלוד" והוא ענה אבל אני כבר גר בלוד בדירה שכורה עם שותפים ב1500 ש"ח, לאן אני אמור לעבור מלוד? לחול?" אלו דברים שהם בשליטת הרגולטורים… קרא עוד »

Anoth

או שהוספת תגובות תהיה פתוחה לחברים בלבד. דווקא כדי שפוטיצ'יק וחבריו לפדרציה יוכלו להחשף לתכנים האלה, כדאי להשאיר את האתר פתוח לקריאה.

רוי

תודה על הבלוג. אם עד עכשיו חסכתי, הרי שהקריאה פה עודדה אותי לחסוך אפילו יותר.

השתעשעתי קצת במחשבה, שאם, כמוך, הייתי נהנה מהכנסה פסיבית קבועה, המאפשרת לי להיות חופשי לגמרי, לא הייתי עומד בפיתוי לעבוד, שלושה-ארבעה ימים בשבוע, אולי אפילו יותר, בכל מיני עבודות פשוטות, כמו קופאי בסופר או צ'יפסר במקדונלדס או מטאטא רחובות. גם ליהנות מהידיעה שיש רשת ביטחון המאפשרת לי לעזוב בכל זמן שארצה וגם ללמוד את כל אותם שיעורים חשובים על החברה, מלקרוע ת'תחת, בקור ובחום, כשעייפים, לחוצים ומושפלים, בעמדה של הבורג הכל כך קטן שהוא שקוף.
אבל אולי אני סתם מזוכיסט.

משה

דורין, בנימה חסכנית קצת – שקלת פעם לעבור למדינת עולם שלישית בכדי שתוכלי לחיות עוד יותר ברווחה וחופש פעולה עם אותה רמת הוצאות?
פגשתי לא מעט אנשים בעיירות חוף בקמבודיה/וייאטנם/אינדונזיה – כולם מערביים בשנות ה40 לחייהם שצברו הון מסויים שממשיך לתת תנובה ופשוט עברו לחיות חיים פשוטים ופסטורליים באזורים מדהימים ביופיים,זולים (קמבודיה לדוג'- אוחזת במאזן זול-מערבי הטוב ביותר שפגשתי במסעותיי כולל שכ"ד,אוכל מאוד מאוד זול, תחבורה ציבורית זולה ועוד) ורגועים מאוד.
אשמח לשמוע את הגורמים שהניאו אותך ממהלך דומה

שוש

למה צריך לנדוד עד ויאטנאם או תאילנד? אפשר בהחלט להישאר בארץ ולגור ביישוב קטן ששכר הדירה/קניית דירה נמוכים? נניח בירוחם, ערד, מצפה רמון או קרית שמונה. מדברים שם בשפה שלך, חוגגים את החגים שלך, המנטליות מוכרת לך. ההבדל הוא שבניגוד לחיים המטורפים בתל אביב, שם אנשים אינם עונדים שעון ברייטלינג או שו אסמו, אינם מתלבשים בבוטיקים היקרים של הרצליה פיתוח וגם אינם נזקקים לרכב. לא מפואר ולא פשוט. הכל בהישג יד.

ושם, אם זה חשוב לך, אתה נחשב אדם משכיל ויכול להתנדב במתנס או בבתי הספר ולהנות מיוקרה שלא תשיג בתל אביב או בהרצליה או בכפר שמריהו.

אלי

שלום לעולם לא כתבתי טוקבק אבל אני מודה שאני נהנה לקרוא אותם. שמתי לב שלאחרונה, הרבה מהמגיבים נוטים להתווכח עם כל רעיון, דעה או מחשבה שדורין מעלה ולמרבה הגיחוך אפילו מנסים "לחנך" אותה או לכוון אותה לכיוון שהם חושבים שהיא צריכה ללכת. אני אישית נורא אוהב את הבלוג, בעיניי הטוב בארץ ואני נורא שמח שדורין לא מתרגשת או נוטה לרצות את המיעוט הקולני ואפילו עונה להם בבוטות שמגיעה להם. הבלוג אמור לעורר למחשבה ולבחינה אישית את המצב האישי והכללי מסביבבנו. מי שלא מתאים לו שפשוט לא יקרא, תפסיקו להתווכח לשם הויכוח. דיון צריך להיות מעורר מחשבה ואפשר לתת נקודת מבט… קרא עוד »

רוןרון

כמה שאני מקנא בך
וכמה שלר בא לי לקום הבוקר..
אוףףףףףףףףףף , למה הבאתי 2 ילדים ?

רוןרון

דורין הילדים שלי לא צורכים הרבה וכך גם אני. עדיין , אני חייב רכב אחד (בן 12 שנה , אבל רכב) וכדי לתת לילדיי חינוך טוב אני משלם אקסטרה על בי"ס. ועוד ועוד הוצאות, ללא מותרות. אנו חיים ברמה בסיסית מאוד , נניח ואעבור לדירה זולה יותר , עדיין לא אצליח לרדת מתחת ל 12k הוצ למשפחה. איני יכול ואיני רוצה חינוך ביתי , גם אם היה לי זמן , לא בשבילנו. אז אני צריך 3.6M השקעות בהנחה של 4% תשואה נטו בשנה שזה כ 5% ברוטו. לא טריוויאלי בכלל. ועלול לספוג גם הפסדים. אז נניח 1.8M ויותר , כדי… קרא עוד »

אנא-אל

בקשר ל'חינוך טוב' מה שמכנים חינוך טוב זה בצפר פרטי שמשלמים בו בערך 1000 שקל בחודש?
בבצפר כזה רב הילדים פלצנים וסנובים.
והדובדבן שבקצפת-
אני למדתי בבצפר רעוע במיוחד ואם לא הייתי עוברת תאונת דרכים בשנה האחרונה הייתי מוציאה בגרות ממוצע מאה. רוצה לדעת איך?
יש דרכים מאד מאד פשוטות ומתוחכמות ללמוד.

רוןרון

דורין
את חייבת להפנים שההתעניינות הגוברת בבלוג שלך נולדה עקב המודעות הציבורית שהתפתחה מהמחאה החברתית.
וזה השינוי החשוב מהמחאה.
לפני המחאה אף אחד לא הבין חצי מהמושגים האלה.
נכון שהיו שם הרבה "מגיע לי" אבל הייתה גם זעקה אמיתיצ על העושק שקורה כאן. של אנשים שחיים בצנעה אך לא נותנים להם לחיות. טרור כלכלי.
ולכן אל לך לזלזל במחאה.
זו הייתה רק ההתחלה , והמאבק עוד ארוך

עוד כלכלן סמוי

אם הזמן כל כך חשוב לך, למה שלא תעבדי שעה אחת בתור כלכלנית – ובכסף שתרוויחי תוכלי לשכור אינסטלטור שיתקתק את העבודה, אוכל מבושל וטעים שלא מצריך לעמוד שעות במטבח, ותופרת שתתקן לך את הבגדים? כפי שאת בטח יודעת, קוראים לזה "התמחות" בעולם הכלכלה. אם הכלכלן ינצל את היתרון היחסי שלו בכלכלה, הוא יוכל לקנות הרבה זמן פנוי במקום לבזבז אותו על: ללמוד איך לתקן צנרת, לנסות לבד בשיטה של ניסוי ותעיה, ללכת לקנות חלפים, לחזור הביתה ולראות שהם לא מתאימים, לנסוע שוב, לחבר, ואחרי חודשיים לגלות שהתיקון לא היה ברמה ממש גבוהה והעסק מתפרק….. במקום הכאב ראש הזה אפשר… קרא עוד »

נתלי

…ולזה התכוונתי כשדיברתי על מידתיות…

ביולוג ירושלמי

או שאתה אדיוט, או שבתור כלכלן אתה אדיוט.
בכל מקרה אתה אדיוט.
זה לא נאמר בתור העלבה אישית, אלא בתור אד-הומינם קלאסי ושימוש פשוט במושג אידיוטיזם.
חבל לבזבז אותיות על שכמותך.

חופשיה

מסכימה מאוד עם מה שכתבה הברלינאית זמן הוא לא ערך בפני עצמו עבורי, אלא מה שעושים איתו. ויש הרבה אפשרויות באמצע, בחלקים האפורים והמעניינים של החיים אני עזבתי עבודה עם הכנסה גבוהה מאוד שהרגשתי בה כלואה לטובת עבודה שמאפשרת לי לעשות את מה שאני מוצאת בו משמעות, ובגמישות ועצמאות מירבית אני בעצם אדונית לזמני, עושה יום יום דברים שעושים לי טוב והם משמעותיים לאנשים אחרים, ומקבלת על זה משכורת (והוצאות רכב, אם כבר מדברים) אני לא מוציאה כסף שאין לי, אני לא מבזבזת על מותרות אבל אני נהנית מאוד לקנות מדי פעם ספר ולא להוריד אותו דיגיטלית, לקנות משהו רק… קרא עוד »

פאטיה

ברלינאית; אלטרואיזם, על פי, אנה פרויד, זאת תופעה פסיכולוגית שבני אדם מבצעים כסובלימציה לחיזוק כושר ההישרדות, לרוב מבוסס על
אירועים מהילדות, וזה עושה להם טוב כמו תיקון.

וכמו למשל "שלח לחמך על פני המים, ברבות הימים תמצאנו".

העובדה שיש מתנדבים ברחבי העולם וזה עוזר לנזקקים, לדעת הקהל ולצעדים הומניתרים חשובים, זה לא משנה את העובדה, שזה לא מתאים לכל אחד, או כדרך חיים, אם אנחנו מדברים על חרות כערך פילוסופי.

פאטיה

עוד כלכלן סמוי; עלה בדעתך שיש אנשים שנהנים לבשל, ומביאים לידי ביטוח חושני את כושר היצירתיות שלהם, ועל ידי כך הם נהנים מהחירות שלהם לעשות מה שבא להם… התוודעתי לבישול רק אחרי שנישאתי בת 20 לא ידעתי להכין חביתה, היא משום מה נדבקה לי למחבת והוצאתי כמה פירורים לא שווים, אותו הדבר קרה לי עם אפייה ושאר מאכלים ששרפתי, ועוגות שצנחו לי, עם הזמן עשיתי ניסיונות נוספים, והגעתי למרחבים מרתקים בחומר שעשוי כולו מזון. אני לא אוהבת תוכניות ריאלטי, לפיהם אנשים מגיעים למצבים מביכים וכואבים, תחרויות אכזריות לטעמי, מזכיר לי את היסטורית את " ימי רומא העתיקה והעליזים", ובכל זאת… קרא עוד »

אלון

כפי שלא הייתי מודד אדם לפי כמות הכסף שהוא מבזבז כך גם לא הייתי מודד לפי כמות הכסף שהוא חוסך.
(ישנם אנשים שמרווחים הרבה אבל ממש לא נדיבים ורק אוגרים את כספם)
כמו כן, גם לא הייתי מעריך בני אדם לפי "שליטה מלאה על המשאב היקר ביותר — זמננו עלי אדמות"
(אני מכיר אנשים נהדרים שלצערם אין להם את הפריבילגיה הזאת מסיבות שונות שחלקן לא בשליטתם)

אני מאוד מקווה שנגיע להיות חברה בה נעריך אנשים ערכיים, טובי לב, שתורמים מזמנם ויכולתם לזולת ולסביבה והם יהיו סמלי הסטטוס שלנו.

נשמע קצת אוטופי אבל זה העולם שאני הייתי רוצה לראות

shira

אלון, זה גם העולם שאני הייתי רוצה לראות. הסיבה שפרשתי מעולם העבודה היא דווקא הקפיטליזם ומה שזה עושה לאנשים.

sigaly

דורין , אין עלייך , את כותבת את זה כל כך מדוייק ,אני ממש מזדהה עם כל מה שאת כותבת

Moshik Lichtenstien

הי. פוסט מעורר מחשבה ומעניין. כרגיל. ישר כוח! רציתי להציע לך לעשות אפליקציה חינמית מבוססת פרסום שתעלה את הפוסטים שלך מהאתר. ככה התוכן שלך יקבל עוד עיניים, ונדמה לי שגם תוכלי ליצור ככה הכנסה נוספת מפעילות שאת עושה בכל מקרה. אני מודה שזה רעיון רגעי ולא בדקתי כלום מזה לעומק. לשיקולך. מאחל לך המון בריאות אושר וזמן ממוצה היטב. 🙂

מולי

שווה לעשות איזה פוסט עם ערך כלכלי שיעזור לאנשים להגיע לעצמאות כלכלית. לדוגמא, ללמד אנשים עלות אלטרנטיבית, ככה שיהיה להם כלי שאפשר להשתמש בו על בסיס יום יומי בקבלת החלטות לפני שקונים משהו. ולחשוב על קניה של מערכת סטריאו ב300$ על כמות שעות העבודה שזה ידרוש (לחשב בפנים את העצבים, התסכול, הבלאגן, החוסר בריאות, וכו'), או לחשוב על ה300$ האלה במובן של עצמאות כלכלית – כמה זה מרחיק אותי, או לאיזה גיל, אני דוחה את העצמאות הכלכלית שלי… יש כל מיני מושגים בעולם הכלכלה שממש כדאי לדעת עליהם למי שבאמת רוצה לחסוך ולא יודע איך.. כל מיני רעיונות מעולם הbehavioral… קרא עוד »

Cape Town

לי יש ברייטלינג , מרצדס חדשה, ווילה שמשקיפה לים ולא אין לי משכנתא ולא ליסינג בנוסף לכך אני עובד מתי שבא לי קונה מה שאני רוצה ונוסע לאן שמתחשק לי.כל מה שיש לי רכשתי כי אני יכול להרשות לעצמי את הטוב ביותר.נקודה.לא על מנת להרשים שכנים וחברים.ממש לא. אנשים שאינם יכולים לרכוש את הטוב ביותר לעצמם כי אין להם אמצעים, מנחמים את עצמםשאלו שיש להם ודאי עובדים 15 שעות ביממה או שטובעים בהלוואות או שחיים כדי להרשים אחרים.ובכצם הם ממש לא מאושרים.המציאות ממש לא כזו מצטער לקלקל את המסיבה. סמלי סטאטוס זה לאנשים שאין להם, בשבילנו שה פשוט דרך חיים.ואנחו… קרא עוד »

Cape Town

נו אז מה הקוראים שלך יודעים מי אני? עזבי קלישאות לא כל מי שיש לו כסף משתמש בו כדי לנופף ולהרשים. אני קונה מוצרים יוקרתיים כי הם הכי טובים וכי אני יכול.
אגב לצמצם צריכה זה נחמד אבל מי שרוצה להגיע לבטחון כלכלי צריך להסתכל על שורת ההכנסות,להכניס יותר .הרבה יותר.

אוס

את יודעת מה גורם לי לחבב אותך פלוס? 🙂 אני אוהבת את זה שאת אוהבת את עצמך, זה נדיר. רוב האנשים שונאים את עצמם ושונאים את החיים שלהם ורק מתלוננים כל היום על כמה שאין להם (ואז רצים לקנות נעליים). אחרי שנים של גיבובי שכל מטופשים את פשוט מרעננת לי את המוח. תודה 🙂

נורי

פסיכולוג היה קובע שיש לך בעיה עם אבא שלך או אמא שלך – זה הדבר היחידי שהם יודעים לעשות

ביולוג ירושלמי

עוד פוסט מאלף שאני חוזר אליו שוב ושוב… אני נדרש להזכיר לעצמי הלוך וזכור עד כמה סמלי הסטאטוס שהחברה מכוונת אליהם הם לא מה שיעשו אותי "מאושר", או לפחות שבע רצון מצורת וסיבת הקיום שלי בעולם הזה (לא שיש אחת בכזו בכלל). איפה עוד ניתן לקרוא שסמלי הסטאטוס הללו אינם מרשימים? אינם נחשקים? אינם משאת נפשנו? שיש מישהי/מישהו שחושב אחרת ואינו מחשיב אותם כאורים וכתומים? זה הרי ברור שסמלי הסטאטוס הללו נחשקים ושהם הרצון שלנו ושהם משאת נפשנו. כל מי שאני מכיר, כל מי שסביבי, כל העולם הזה כולו חושק בהם. אני לא מכיר אחד שהוא אחרת. אחד למען השם.… קרא עוד »

מיקו

כן, הביולוג המחורפן צודק.
כבר לא מייצרים יותר פוסטים כאלו.
בטח לא בפורום.

עמליה

מה כן יכול לעשות אותך מאושר? אתה לא במטריקס ויש לך אפשרות להיות כל מה שאתה רוצה, אתה פשוט לא רוצה כלום וזה לא קשור באף אחד אחר, אתה זורק את האשמה ומחפש אוזן קשבת.

trackback

[…] עושר מבחינתי הוא לא למבורגיני בחניה ושבעה ארונות נעליי…. עושר מבחינתי זה היכולת לחזור לישון אחרי שאני שמה את הילד בגן, לקום שוב ב-11 בבוקר, ללכת לבריכה, להצטרף לטיול בארץ עם כמה גמלאים קשישים, לקרוא משהו או לכתוב משהו. […]

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן