יש אנשים ששומעים על השקעה פסיבית במדדים ומיד מעקמים את האף. בראייתם, הדרך הטובה ביותר להשקיע בשוק ההון היא באמצעות קניית מניות של חברות ותיקות ורווחיות המחלקות דיבידנד גבוה ונסחרות בזול. הציבור הקדוש הזה מכונה בשם הקיבוצי "משקיעי ערך". בנג'מין גרהאם עשה זאת. וורן באפט עושה זאת. דורין הרטמן לא עושה זאת.
אחד הגלגולים המודרניים הפופולאריים ביותר של גישת השקעות הערך מכונה בלעז Dividend Growth Investing, או השקעה מבוססת צמיחת דיבידנד (DGI).
הרעיון, בתמצית, הוא להשקיע בחברות ענק הנוהגות להגדיל את הדיבידנד שהן מחלקות לבעלי המניות מדי שנה בשנה.
לפני שאסביר מדוע אני ממקמת את עצמי מחוץ למחנה הזה, אנסה להסביר מהו דיבידנד מלכתחילה, ומדוע כל כך הרבה משקיעים נוהרים אחרי אסטרטגיית ה-DGI בשנים האחרונות.
מה זה דיבידנד?
כדי לענות על השאלה הזו, יש להבין תחילה מהי מניה.
כאשר אתם קונים מניה של חברה ציבורית מסוימת, אתם רוכשים למעשה בעלות חלקית על החברה. כמובן שהיכולת שלכם להשפיע על ההתנהלות השוטפת של החברה מוגבלת, ויחד עם זאת, הבעלות החלקית מקנה לכם את הזכות להשתתף ברווחי החברה ולקחת חלק בהצבעות על מדיניותה.
בדרך כלל, ככל שהחברה צומחת היא נעשית רווחית יותר ותזרים המזומנים שלה גדל. כאשר זה המצב, חברות רבות מחליטות שלא לאגור את הכסף ו/או להשקיע אותו מחדש בפרויקטים אחרים. במקום זה, הן בוחרות להחזיר חלק מהעודפים לבעלי המניות. התשלום הזה מכונה דיבידנד.
כך, אם החברה מחליטה לחלק דיבידנד בגובה 5 ש"ח למניה, ואתם מחזיקים 100 מניות, תקבלו צ'ק על סך 500 ש"ח.
כדי לחשב את תשואת הדיבידנד, נחלק את הדיבידנד למניה במחיר המניה. אם מחיר המניה בבורסה הוא 40 ש"ח, והדיבידנד למניה הוא 5 ש"ח, הרי שתשואת הדיבידנד היא 8%. בדוגמה לעיל, אם השקענו 4000 ש"ח כדי לקנות 100 מניות, נקבל כאמור 500 ש"ח כדיבידנד.
מדוע להשקיע בחברות המגדילות את הדיבידנד השנתי?
אסטרטגיית ה-DGI זוכה בשנים האחרונות לפופולאריות עצומה בקרב משקיעים המבקשים לייצר הכנסה שוטפת מתיק ההשקעות שלהם, ובכלל זה אנשים השואפים להגיע לעצמאות כלכלית, לפרוש בגיל צעיר ולהחליף את משכורתם בהכנסה פסיבית.
הסיבה העיקרית לכך, כמובן, היא סביבת הריבית האפסית הקיימת ברוב המדינות המפותחות. כתוצאה מכך חלה ירידה חדה ועקבית בתשואה המתקבלת מהשקעה באגרות חוב.
במילים אחרות, מניות הדיבידנד נתפסות כחלופה איכותית להשקעה באג"ח כאפיק המניב הכנסה שוטפת.
משקיעי ה-DGI בוחרים לקנות ולהחזיק במניות של חברות ענק איכותיות, שבראייתם צפויות להגדיל הכנסות, רווחים, ודיבידנדים באמצעות ייצור, מכירה והפצה של מוצרים חיוניים.
דוגמאות בולטות הן חברות כמו קוקה קולה (KO), ג'ונסון אנד ג'ונסון (JNJ), מקדונלד'ס (MCD), פרוקטר אנד גמבל (PG), וול מארט (WMT) ועוד.
כל החברות הללו נכללות במדד מיוחד המכונה "אצולת הדיבידנד" (Dividend Aristocrats), הכולל חברות אמריקניות שהגדילו את תשלום הדיבידנד השנתי במשך 25 שנה ברציפות. חברות אלה מחלקות דיבידנד רבעוני, חציוני או שנתי.
יישום האסטרטגיה בפועל משתנה בין משקיע למשקיע, אבל רובם, כמשקיעי ערך, מקפידים לקנות את המניות רק כשהן נחשבות זולות, כלומר, כאשר מכפיל הרווח שלהן נמוך מ-20. מדי חודש המשקיעים קונים בהכנסתם הפנויה (משכורת+תשלומי דיבידנד קודמים) מניות חדשות, או מחזקים פוזיציות קיימות בהתאם לשיטת המיצוע השקלי.
השאיפה האולטימטיבית של רוב משקיעי ה-DGI היא ליצור תיק השקעות הכולל בין 30-10 חברות, אשר מניב הכנסה פסיבית ההולכת וצומחת לאורך זמן (ככל שהחברות מגדילות את הדיבידנד השנתי שלהן). כאשר ההכנסה הפסיבית מהדיבידנדים מכסה את ההוצאות השוטפות – הם פורשים מהעבודה.
לאסטרטגיה הזו יש יתרונות רבים:
1. התעלמות ממחיר השוק: משקיעי DGI "אדישים" לתנודות במחיר השוק של המניה, ומייחסים חשיבות רק להכנסה השוטפת המתקבלת ממנה. למעשה, חברות איכותיות במיוחד מגדילות את הדיבידנד שהן מחלקות גם אם מחיר המניה ירד.
2. הגנה מאינפלציה: משקיעי ה-DGI מקפידים להשקיע אך ורק בחברות שהגדילו את הדיבידנד השנתי מזה כמה שנים ברציפות. בדרך כלל החברות מגדילות את הדיבידנד בשיעור של 8% עד 10% ביחס לשנה הקודמת. שיעור זה גבוה מקצב האינפלציה, מה שמאפשר להגן על ערכה הכספי הריאלי של ההכנסה הפסיבית.
3. כסף ביד: רווח הון ממניות הוא רווח תאורטי, כלומר, על הנייר בלבד. אתם לא מרוויחים עד שאתם מוכרים. רווח מדיבידנד, לעומת זאת, זה כסף מיד וביד.
4. תנודתיות נמוכה: חברות המחלקות דיבידנד ומגדילות אותו בהדרגה הן בדרך כלל חברות איכותיות ביותר, רווחיות, בעלות יתרון תחרותי גדול ומעט חובות. מכיוון שרוב החברות הללו מייצרות מוצרים חיוניים, שכל אחד צריך, הן חוות תנודתיות נמוכה יותר מהשוק הכללי.
5. דיבידנד כחיווי על מצב החברה: הגדלת הדיבידנד היא בדרך כלל "איתות" חיובי על מצב החברה מהחברה עצמה.
6. אין חובה למכור: אסטרטגיית ה-DGI מאפשרת לחיות מההשקעה מבלי למכור מניות כלל, מפני שהדיבידנדים משולמים לבעלי המניות ישירות מהחברה.
7. ניתן להרוויח פעמיים: מכיוון שמחירי המניות נוטים לעלות לאורך זמן, אם תחליטו למכור את מניות הדיבידנד שלכם תוכלו לקצור רווח כפול – פעם אחת על הדיבידנד, ופעם שניה על מחיר המניה שהאמיר בינתיים בשוק.
8. ניתן לצבור ריבית דריבית על ההשקעה: במקום לבזבז או לחסוך את תשלומי הדיבידנד, ניתן להשקיע אותם מחדש ולרכוש באמצעותם עוד מניות דיבידנד, שיניבו עוד דיבידנדים, בהם תקנו עוד מניות … בכך צוברים ריבית דריבית (רווח על הרווחים).
"וואו, מושלם", אתם אומרים, "תמיד רציתי להיות מבעלי קוקה קולה, איפה חותמים?"
לא כל כך מהר.
למה אני (בכל זאת) מעדיפה להשקיע במדדים
1. אי אפשר להכות את השוק: לא משנה איך תהפכו את זה – השקעה במניות דיבידנד היא עדיין בחירה סלקטיביות של מניות ספציפיות מתוך ניסיון להשיג תשואה עדיפה על תשואת השוק.
טענת היסוד של הבלוג הזה היא שקשה עד בלתי אפשרי להכות את השוק על בסיס קבוע לאורך זמן, גם אם אתם "אלופים" בניתוח פונדמנטלי. נכון, וורן באפט הצליח לעשות זאת ולהפוך לאחד האנשים העשירים בתבל, אבל בדיוק בגלל זה הוא נחשב למשקיע אגדי.
טועה מי שסבור שאם יקנה כמה חתיכות מ"קוקה קולה" ו"מקדונלדס" יהיה מסודר לכל החיים כמו באפט. בני תמותה רגילים פשוט לא יכולים לחזות את העתיד (אלא אם בובי מקפרין מפעיל עליהם את קסמיו).
2. סכנת הריכוזיות: אם תשוו את "אצולת הדיבידנד" הנוכחית ל"אצולה" שהתקיימה בשנות השבעים, למשל, תראו חברות אחרות לגמרי. הסיבה לכך היא שכל חברה עסקית, גדולה כלל שתהיה, מפסיקה להתקיים מאי אילו סיבות.
DGI חושפת אתכם לסכנה בכך שחלק נכבד מהונכם יושקע בחברה שתיקלע לקשיים, תקצץ או תבטל את הדיבידנד כליל ואף תפשוט רגל, מה שייחייב אתכם למכור בהפסד – או להפסיד את הכל. ראו מקרה אנרון, למשל.
לעומת זאת, השקעה במדד מפזרת את הונכם סביב מספר גדול מאוד של חברות, כך שגם אם חברה אחת תפשוט רגל, ההשפעה הכוללת על הונכם תהיה מזערית.
3. הדיבידנד איננו מובטח: כשאתם רוכשים אגרת חוב, אתם מקבלים התחייבות משפטית מהמנפיק לשלם לכם ריבית במועד מוסכם בתמורה להלוואה. דיבידנדים, להבדיל אלפי הבדלות, נתונים לשיקולה הבלעדי של הנהלת החברה.
במילים אחרות, אין מדובר בהתחייבות חוזית. אין תאריך פידיון, ואין כל חובה, משפטית או אחרת, לשלם דיבידנד למשקיעים, אפילו אם מדובר בחברות ענק עם מסורת ארוכת שנים של העלאת דיבידנד.
בעיצומו של משבר 2008 תשואת הדיבידנד הכוללת של מדד S&P 500 התכווצה ב-20%. פייזר קיצצה דיבידנד ב-2009 משיקולים עסקיים. בריטיש פטרולום השהתה דיבידנד ב-2010 בגלל דליפת הנפט החמורה בהיסטוריה האנושית. מוכנים לחשוף את עצמכם לברבורים שחורים כאלה?
4. דיבידנדים חייבים במס: אם המניות מוחזקות בחשבון שאינו פטור ממס רווחי הון (כמו למשל קרן השתלמות בניהול אישי), הרי שכל תשלום יחייב את המשקיע לשלם מס דיבידנדים. לעומת זאת, השקעה בתעודות סל או בקרנות מחקות העוקבות אחרי מדדים מסוג Total Return צוברים את הדיבידנד במחיר הקרן/תעודה ובכך חוסכים אירוע מס למשקיע.
5. תנודתיות מחיר השוק: כאשר חברה משלמת דיבידנד, מחיר השוק שלה בבורסה יורד בשיעור זהה לדיבידנד ששולם. זוהי עובדה. הרי תשלום הדיבידנד מייצג כסף אמיתי שיוצא ממאזני החברה.
6. השקעה מחדש של הדיבידנד כרוכה בטרחה: אם המשקיע בוחר לקחת את הדיבידנד לכיס – הוא מפסיד את האפשרות לצבור ריבית דריבית. אם, לעומת זאת, הוא מחליט להשקיע מחדש, הוא חייב להחליט באיזו מניית דיבידנד הוא משקיע, וכמובן שעליו לעשות זאת בחוכמה, פעם אחר פעם (ראו סעיף #1 כדי להבין מדוע זה כל כך קשה).
אם לא די בכך, השקעה מחדש של הדיבידנד כרוכה בתשלום מיסים + עמלת קנייה. כל ההוצאות והצרות הללו נחסכות באמצעות השקעה במוצרים מדדיים.
7. פופולאריות יתר: האסטרטגיה צברה פופולאריות רבה עד כדי כך שמחירי המניות המדוברות נראים היום מנופחים מאי פעם. סביר להניח שכאשר תשואות האג"ח יעלו, המשקיעים ימכרו את מניות הדיבידנד ויחזרו לקנות אג"ח כדי לייצר הכנסה שוטפת.
8. סיכון מט"ח בלתי נמנע: בישראל ישנן אמנם חברות גדולות המשלמות דיבידנד למשקיעים (רובן נכללות במדד תל-דיב, העוקב את המניות הגדולות בבורסה אשר תשואת הדיבידנד השנתית שלהן הייתה לפחות 2% בשתיים מתוך שלוש השנים האחרונות) כמו טבע, כיל, שופרסל, איתוראן ועוד.
יחד עם זאת, אין במשק הישראלי חברות עם מסורת ארוכת שנים של העלאת דיבידנד. עובדה זו מחייבת את חובבי ה-DGI להשקיע במניות בחו"ל ולקבל הכנסה שוטפת במט"ח. מי שחי וצורך בשקלים, לוקח על עצמו סיכון מט"ח משמעותי.
סיכום
את אסטרטגיית ה-DGI אפשר לסכם בשלוש נקודות:
1) קנה מניות של חברות איכותיות שהגדילו דיבידנד באופן עקבי בשנים האחרונות.
2) צא מנקודת הנחה שהחברות הללו ימשיכו לעשות זאת גם בעתיד.
3) הסק מכאן שהאסטרטגיה תאפשר לך לנצח את השוק פעם אחר פעם.
נדמה לי שיש מטאפורה שחוקה שמתאימה לתיאור אסטרטגיית ה-DGI באופן מושלם: נהיגה עם המבט למראה האחורית.
אינני מאמינה שניתן לדעת מראש אילו מניות יצליחו להכות את השוק. השוק חכם מכולנו ומשקלל את כל הנתונים המהותיים בכל רגע נתון. חוכמה קטנה מאוד לבחור מניות, להגדירן כאיכותיות על סמך ביצועי העבר, ולעודד אחרים להשקיע בהן.
אין ארוחות חינם. ככל שהתיק מרוכז יותר, כך הוא מסוכן יותר.
השיטה הפסיבית להשקעה בשוק ההון מתאפיינת בפשטות מופלאה. אני מגדירה את הרכב תיק ההשקעות שלי, רוכשת באופן פרופורציונלי מוצרים העוקבים אחר מדדים מתאימים; ומאזנת לפי הצורך. כך אני משיגה תשואה גבוהה מרוב המנהלים האקטיביים, משלמת פחות עמלות, מיסים ודמי ניהול, מבזבזת פחות זמן על בקרה וניתוח ומקטינה את פוטנציאל הסיכון באמצעות פיזור מקסימלי.
אם, לעומת זאת, אתם סבורים שאסטרטגיית ה-DGI מתאימה לכם יותר חרף מגרעותיה – לכו על זה, ובלבד שתקדישו זמן ללמידה מבלוגים כמו Dividend Mantra או Dividend Growth Investor .
גב' הרטמן אני רציני באומרי כי מישהו צריך לתת לך את פרס אוסקר האינטרנט לשנת 2013
טאלב ( אם אני זוכר נכון – קראתי לפני חמש שנים) טוען לגבי באפט שאין שם הוכחה שההשקעות שלו הם מעבר למזל שכן בגודל אוכלוסיה כזה גדול סטטיסטית אמור להמצא פרט שמצליח כל פעם ואז נהיה מליונר גדול ( המעבר למיליארדר כבר יותר קל כי הוא כבר שולט בשוק) . טאלב מחזיק מסורוס משקיע אגדי. אני זוכר שבשנות הבועה בנאסדק 1999-2001 פורסם כל הזמן שסורוס קונה מכרות זהב במחירים של בין 200-300 ולא הבנתי מה הוא עושה . היום אני מבין .
האם יש תעודות סל על מניות אצולת הדיבידנד, שיתנו את יתרון אי המיסוי הזמני ויאזנו את התיק ויפזרו את הסיכון? זה יתן את היתרונות ללא החסרונות. בטוח בארהביש כאלה. דורין התואילי להפנות אליהן בבקשה?
האם את מכירה דרך להשקיע במדד זה מבלי להיחשף למט"ח?
כמשקיע מניות דיבידנד בעברי..אתן את דעתי:רוצה להשקיע במניות דיבידנד?…עלייך להשקיע סכום מאוד רציני!!!…ועוד דבר:עלייך להגן על המטבע,וזה כרוך בהרבה הוצאות,והרבה עבודה!…מסקנתי:BULLSHIT…לא כדאי למשקיע הקטן…את הדיבידנד לוקחים הכרישים השמנים,ב-99%….
רוצים מניות דיבידנד?…בכל זאת,תשקיעו במדד התל-דיב הישראלי,יותר כדאי,פחות עבודה,ומרוויחים לא פחות…
חוץ מזה,שלא לציטוט:מניות דיבידנד נועדו לתת מנה יפה ושמנה לבעליי המניות…שזה לא אתם!..המשקיע הקטן ניזון מהפירורים בנופלים…לא נחמד אה?
היי אלון,
באיזה מוצר תל-דיב אתה ממליץ להשתמש? כל המוצרים הם עם עמלות גבוהות מאוד.
בלי שום קשר:אני חושב שהבלוג של דורין עוסק בעיקרו בתרבות,ובאיכות חיים,דרך מבט על הכסף…אז כחובב מוסיקה מושבע,קבלו המלצה חמה לשבת קסומה,3 אלבומים יפים שהחזירו אותי לעברי…(אני חובב בעיקר:רוק,אינדי,קלאסי)…
SCORPIONS-COMEBLACK-אלבום ענק של קוברים,וגרסאות חדשות של סקורפיונס האגדיים!!!!
WHITE LIES-BIG TV-עוד אלבום ענק של הלהקה הבריטית המקסימה..שלא הצליחה לפרוץ לצערי….
THE BREAD-THE BEST…דיוויד גייטס וברד..לא צריך להכביר במילים=אגדה!!!!…
גשו ליו טיוב ותהנו…אני מקווה…
דורין את גדולההה, ההשקעות שלי ברובן הן סולידיות, מאז ומתמד, התחלתי לפני כ- חצי שנה, לקנות מפעם מנייה בשביל הכייף, וכבר קיבלתי החלטה להפסיק עם הכייף הזה שכל פעם עולה לי ביוקר… והפוסט שלך מאמת את מה
שאני חושבת ביני לבין עצמי.
אם
ניתן לשקול להשקיע בחברות חשמל אמריקאיות כמו Southern (סימול SO) תשואת דיבידנד של 5% , וגם במיתון הכי גרוע אנשים עדיין צריכים חשמל – כך שלא תיעלם בעתיד הנראה לעין. לא המלצה.
למי שאינו בקיא בניתוח דוחות כספיים ובאנליזה של הענף בו הוא עומד להשקיע, מומלץ מאוד להימנע מלהשיקע בחברות ספציפיות. גם אם במקרה זה המנייה המדוברת לא צפויה להעלם ב"עתיד הנראה לעין" אין זה אומר שהחברה תשאר רווחית, שערך מניותה לא ירד ואין זה אומר שמדיניות הדיבידנד תשמר. לדוגמא: החברה יכולה להקיע הון בציוד תוך מינוף עצמי שיאכל את רווחיה בזמנים קשים, יכולים לקום מתחרים שינגסו מנתח השוק שלה או שתסבול מרגולציה שתכביד על שורת הרווח שלה. אז הצהרה כגון "גם במיתון הכי גרוע אנשים עדיין צריכים חשמל – כך שלא תיעלם בעתיד הנראה לעין" אינה מצביעה על כדאיות ההשקעה. בשורה… קרא עוד »
חלכאי – להשקיע במדד או תעודת סל זה "להקטין ראש" ולתת את הכסף שלך לאיזה גוף פיננסי שכביכול "משקיע" בשבילך ואולי בעצם מראה לך רווחים פיקטיביים בהונאת פונזי. לכן אני מעדיף להשקיע ישירות בחברה. לעניין המינוף שהזכרת, ל- Southern יחס Debt ל- Equity של 1.2. אמנם יותר גבוה מאשר פרוקטר אנד גמבל (0.5) אבל זה מקובל שבתשתיות יש חוב גבוה יחסית.
מפעם צריך להיות – מדי פעם
שאלת הארי בראון: לגבי שיטת ההשקעה שלו , אולי תסבירי לי למה את צריכה את ה25% נכסים כספיים ? למה לא להשקיע אותם במשהו שהוא לא-ניטרלי ושיכול גם לצמוח , אפילו קצת, נגיד באג"ח קצר או אג"ח צמוד מדד ?
למה לא לחלק את התיק ל-3 , להשאיר בו רק את האגח השקלי הארוך, המניות והזהב – במקום להשקיע רבע מהתיק בנזילות שתשחק באינפלציה
בהחלט נק מעניינות
נראה לי שלאורך ההסטוריה ה VIG עשה יותר מ VT ויחסית זהים בתנודתיות כך שזה כלי השקעה סולידי לגיטימי.
לגבי ההערה שלך על משקעי ערך,
אני מבין שמשקיע ערך לא מסתכל רק, אם בכלל, על מכפיל רווח לקבלת החלטות השקעה.
אשמח לקבל הפניות לקריאה על השקעות ערך.
אני מסכים לחלטוין לגבי הפיזור וכו', אבל יש נקודה בגללה אני אוהב מאד מניות דיבידנד והיא ההגינות.
בהכללה אפשר לומר שחברה שמחלקת דיבידנד מבינה שהיא עובדת עבור בעלי המניות שלה, בצורה שוויונית והגונה. כולם מקבלים נתח מהרווחים בצורה שווה.
כדוגמא הפוכה, יש חברות שמחלקות הרווחים לעובדים ולמנהלים על ידי משכורות מנופחות, הקצאות אופציות שמנות, עסקאות בעלי עניין, ואז בעלי המניות שהם בעלי החברה לא רואים אגורה מהרווחים. אני מעדיף לראות הכסף ביד מאשר לראות אותו נצבר בחשבון החברה כדי שתעשה בעתיד איזה רכישה של חברה כושלת ממקורבים ושתמחק אחר כך.
דורין, את כותבת בצורה מעניינת,מקורית ומקצועית על מגוון נושאים והצלחת הבלוג היא מרשימה. לגבי הפסקה הראשונה בפוסט זה- לטעמי היא מעידה על חוסר הבנה לגבי השקעות ערך,הגותו של בנג'ימין גראהם ופועלם של משקיעי ערך אשר באו אחריו. למגיב גיא אשר כתב: "טאלב ( אם אני זוכר נכון – קראתי לפני חמש שנים) טוען לגבי באפט שאין שם הוכחה שההשקעות שלו הם מעבר למזל שכן בגודל אוכלוסיה כזה גדול סטטיסטית אמור להמצא פרט שמצליח כל פעם ואז נהיה מליונר גדול …" באותה מידה ניתן לטעון כי הביטלס היו אנומליה סטטיסטית באוכלוסיה של יוצרים ונגנים ואין קשר בין הצלחתם לכישרון, עבודה קשה… קרא עוד »
היי. לא התכוונתי להטריד.
טאלב אמר שאי אפשר להוכיח ( מודגש) שהוא משקיע אגדי. לא שבאפט לא משקיע אגדי. אני בוודאי לא מבין מספיק בנושא( אגגל מאוחר יותר).
לגבי מוזיקה בוודאי תסכים אתי שזאת יותר מסדרה ארוכה של החלטות בינאריות.
גיא, מהתגובה שלך משתמע שהשקעה בשוק היא "סדרה ארוכה של החלטות בינאריות" ועם זה אינני מסכים.
האם כלפי אלוף עולם באגרוף היית טוען שזוהי בסך הכל סידרה ארוכה של החלטות בינאריות (אגרוף ימין\אגרוף שמאל)?
באפט ורב המשקיעים אשר הצליחו להשיג תוצאות טובות (לצורך הדיון בשביל להיכנס לרשימה צריך מעל 20 שנה רקורד של השגת תשואות גבוהות מהמדד)
הגיעו מאותו "בית גידול" אינטלקטואלי- בית מדרשו של גראהם
יסלחו לי באפט ויאיר לפיד אבל אני שמח שעברנו ממוזיקה ( בלעדיה החיים הם טעות – ניטשה) לאגרוף ( לא כולל את הגדול מכולם מוחמד עלי) תוך תגובה אחת – בהחלט מבהיר את הנקודה.
טוב. אני באמת ניסיתי לא להגיב – אבל זה היה חזק ממני.
הרופא הגביל אותי לחמש תגובות לפוסט. 🙂
טוב. קראתי את המסמך עד האמצע (זה קצת מעייף). הטיעונים של באפט לגבי המזל בהחלט מעניינים – אבל הוא בטח לא צריך ציונים ממני. אפילו לי החזרה על המילים "מחיר" ו "ערך" נשמעת מיסטית. אני לא מבין איך מגיעים לידיעת הערך שיש כל כך הרבה משתנים בחברה. יצא לי לעבוד קרוב למספר מרכזים פיננסיים בחברות שונות- אמנם בתפקידים זוטרים אבל למרות שיש לי קצת רצון והבנה בנושא – אני לא יכול לומר שלי או לאנשים סביבי היה מושג כלשהו – אם כך מה יכולתו של המשקיע מבחוץ? בלי ציניות (ועם קנאה) יכול להיות שיש חבורה של אנשים עם כישורים עילאיים… קרא עוד »
וכאן אני מביא לצידי את "תערו של אוקאם" -"חוק החיסכון".
אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך, כאשר קיימים הסברים שונים לאותה תופעה יש לבחור בהסבר הפשוט ביותר, אשר מערב את המספר המועט ביותר של מושגים וחוקים .
שיט! עברתי את חמש התגובות !
כאשר משקיעי ערך מסבירים בתמצית את הרעיונות העומדים מאחורי האסכולה לרב מדברים על "רכישת נכס השווה דולר ב 50 סנט". כאשר גראהם הסביר את רעיונותיו הוא השתמש בדימוי של "מר שוק": כאשר אתה רוכש מניה בבורסה אתה רוכש בעלות על חלק מעסק, בעסק יש לך שותף בשם מר שוק, השותף סובל ממאניה דיפרסיה יום אחד הוא ימכור לך את הסחורה ביוקר ויום אחר בזול, משקיע אשר ירכוש מניות זולות ייהנה "מתשואה משביעת רצון" (בניסוח של גראהם) קיום או אי קיום דיבידנד אינו החלק המהותי בניתוח,למעשה לעתים זהו אירוע בעייתי, נניח כי את מושקעת בחברה מסוימת המייצרת 15% תשואה על ההון,החברה… קרא עוד »
כל מילה בסלע!
לדורין, את מטעה בהקשר של באפט וגרהאם ואת קצת עשית פה סלט, לבאפט אין ברירה אלא לקנות את אותם מניות בעלות שווי שוק ענק כי יש לו המון כסף והוא חייב להשקיע בחברות ענקיות בעלות מחזורי מסחר עצומים! והוא לא יכול להשקיע בחברות איכותיות וקטנות, איפה שנמצאת התשואה הגבוהה. והסיכון לא צריך להיות גבוה יותר. שאת מדברת על מתחת למכפיל 20 זו מניה שבאפט וגרהאם אם הייתה להם ברירה לא היו קונים לעולם! לא סתם באפט אמר שאם היה לו רק מיליון דולר הוא היה עושה 50 אחוז ממוצע שנתי לעומת היום שאין סיכוי שדבר כזה יקרה [לא נראה את… קרא עוד »
גיא, יפה שחיפשת וקראת
הפואנטה של באפט היא זו : אם חלק גדול מהמשקיעים המצליחים מגיעים מאותו "כפר גראהם ודודסוויל"
אזי יש משהו באותו "כפר", השקעות ערך זו אסטרטגיה לטווח ארוך אשר מטרתה היא לייצר תשואה עודפת על המדדים ברמות סיכון נמוכות.
בניגוד אקדמיה וענף המימון בפקולטות למנהל עסקים ,משקיעי ערך לא מודדים סיכון בתנודתיות (בטא)
לגבי תער אוקאם, אני לא בטוח כי הרעיונות העומדים מאחורי השקעות ערך מסובכים יותר מהעומד מאחורי "מודל הארי בראון"
גיא!!!..אתה חייב קורס גמילה מלהגיב בפוסטים!!!!…חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח..זה עובר כל גבול!!!…
למוטרד – גם קראתי לא מזמן את ה"משקיע הנבון" – אז אני מכיר את מר שוק.
אני לא מבין את העקרונות ואם הם פשוטים – תנסה להסביר כמו שדורין מסבירה בפוסט אורח – ואני אודה לך.
אלון! מתי נפתח קורס? 🙂 . תרשום גם אותי!
אשר להשקיע בקורסים.?
ניראה שרק. ם עושים כסף…
כולם, כולל באפט, בשורה התחתונה פשוט מהמרים.
הייתי שמח להבהרה
פיסקה – 4. דיבידנדים חייבים במס
מה קורה עם הדיבידנט בהשקעה בתעודת סל סטנדרטית? כלומר המדד מכיל גם חברות שמחלקות דיבידנט וגם לא, (הדיבידנט מושעה באופן אוטומטי במדד עצמו ?)
דורין, הבלוג הולך ומשתבח, ואפשר לראות שגם קצב העדכונים עולה וזה מצוין, המשיכי כך! לגבי השקעות ערך: מדובר בתאוריה פשוטה למדי, שהישום שלה לא תמיד קל. הפואנטה העיקרית היא שצריך להבין שכשאנחנו קונים מניה אנחנו נכנסים כשותפים בעסק. אנחנו יכולים לנתח את ביצועי העסק והפוטנציאל העתידי שלו בצורה די סבירה, ולהעריך כמה הוא שווה. לזה אנחנו קוראים ערך. מדובר בהערכה גסה וסובייקטיבית, אבל העניין הוא שאנחנו מודעים לזה, ופועלים בהתאם. מחיר זה קל – מחיר המניה נקבע בכל רגע נתון על ידי הקונים והמוכרים בשוק (בבורסה) עכשיו החלק המעניין: אנשים קונים ומכרים מניות ממגוון סיבות, רובן לא רציונליות (מישהו אמר… קרא עוד »
מהנדס יקר שלום : בקריאה שנייה שמתי לב לברים הבאים – מאתגר אותך בחיוך 🙂 גיא מיסטיקן: (מהנדס?) 1. התער של אוקהם -הסבר פשוט מול מורכב. 2. בלי ציניות (ועם קנאה) יכול להיות שיש חבורה של אנשים עם כישורים עילאיים(מודגש) להבין את המשנה לעומקה. מהנדס : (מיסטיקן?) 1. הערכה גסה וסובייקטיבית .. 2. ראינו מבעד לערפל …. 3. וגם אין קשר לכל שיטה שמבוססת יחסים מספריים פשוטים ואוטומטיים … מהנדס : "מדובר בתאוריה פשוטה למדי, שהישום שלה לא תמיד קל". גיא : אוקיי התיאוריה פשוטה – יישום קשה . יש גם במוסר הרבה תיאוריות פשוטות שכמו אנחנו יודעים טוב היישום… קרא עוד »
המהנדס רשם : "דיבידנד .. זה בעצם איתות מההנהלה שאומר שאין להם מושג איך להשקיע את הכסף בלייצר צמיחה ועוד כסף, והם משאירים לי את ההחלטה מה לעשות עם בונוס קטן בצד של אירוע מס. לא מדהים בתור השקעת ערך." אם כך אתה בעצם טוען שאתה מעדיף שמהנדסי אוניות או מהנדסי מחשבים או מהנדסי רכב ינהלו את ההשקעות שלך? לא עדיף שאתה תנהל אותם? הרי אם נניח שהשקעת בחברה לבניית אוניות והיא צוברת מזומן (מה לעשות, השוק לבניית אוניות די מוגבל), אתה מעדיף שמהנדסי האוניות שמנהלים החברה (בוא נודה באמת, אם הם לא היו מומחים בבניית אוניות הם לא היו… קרא עוד »
תודה. מעניין ורהוט! התגובה שלי תהיה רזה הפעם מאחר ואני בסלולארי. שם לב שהתשואה שלך בסביבות תשואת השוק ב5 השנים האחרונות ובנוסף השקעת 40 שעות בחודש . וכנראה היית פחות מגודר.
דורין, כמו שנכתב פה, משקיעי ערך מחפשים חברות שנסחרות בחסר בשוק מסיבה כלשהי. זהו. זה כל הסיפור. יש כאלה שינסו לחפש חברות שהשווי הנקי של הנכסים של החברה שווים הרבה יותר משווי השוק של החברה. יש אחרים שינסו לחפש חברות צומחות שהשוק עוד לא תפס (פיטר לינץ מזכיר בספרו כמה חברות כאלה), יש אחרים שמנסים למצוא חברות שפשוט לא מעריכים נכון את היכולת רווח שלהם בגלל סיבה כלשהי (עדו מרוז מדבר על זה הרבה-סקטור הפיננסים בארה"ב לדוגמא), ויש עוד הרבה דוגמאות. כמו כל השקעה, יש דברים שהם ברורים ויש הנחות שאתה מניח, לדוגמא שהריבית תעלה בשלב מסויים בעתיד הקרוב. ברור… קרא עוד »
היי פיליפ :), תראה בדיוק לפני חמש השנים המעוף היה מתחת ל600 נקודות והיום הוא ב 1350.
תגובתי היתה לפי התשואה שהמהנדס העיד 15 % לשנה (וזה כנראה מעוגל למעלה ולא למטה– טבע האדם 🙂 ) לחמש שנים(ולא 20 שנה) יוצא קרוב מידי לשכנע.
אבל הנקודה העיקרית שאחד המסבירים הרהוטים להשקעות ערך באתר משתמש בביטוי "ראינו מבעד לערפל". ערפל = MIST . וזה לא שונה מטענתי שיש מיסטיקה מסוימת בעניין. אם אתם מצליחים זה נהדר. אבל למה להיות מיסטי אם אתה רוצה חופש(זה העניין העיקרי) תוך 8-10 שנים ויש לך שיטה פשוטה לכך?
אני די מאוכזב שאף משקיע ערך לא התייחס לטענת המיסטיות שלי כי שמרתי משהו לקראת הסוף. באפט ( אני מאד מחבב את דמותו אישית) מכונה האורקל מאומהה
ולא זוכר לי שהוא מביע התנגדות לכינוי ….
האורקל מדלפי הוא אורקל שפעל ביוון העתיקה, במקדש אפולו בעיר דלפי, ובו דיבר האל מפיה של פיתיה, כוהנת שהייתה ממלמלת דברי נבואה סתומים.
אני רוצה שוב להדגיש שאין זלזול בדברי. אני מאד בעד שימוש במיסטיקה* למקומות בהם היא מתאימה.
* שירה טובה – היא לומר במילים את מה שאי אפשר לומר בהם.
למה תשואת הדיבידנד צריכה לעלות מידי שנה ולא יכולה להישאר קבועה? יש חברות ישראליות שבשנים האחרות נותנות תשואת דיבידנד גבוהה, ואני לא רואה בעיה להשקיע בהן. לדעתי אין היגיון להשקיע בחברות שלא מחלקות דיבידנד, לא הגיוני שלחברה שלא מספקת רווח למי שמחזיק בה אלא אם כן הוא ימכור אותה לאחר, יהיה בכלל ערך כלשהו.
כמה מחמאות קודם, בכ״ז זו תגובתי הראשונה כאן. התכנים באתר שלך הם מעולים, אני מאד נהנה לקרוא ומצליח להנות גם מהתגובות שהן בחלקן נראות כמו הדיונים מהאינטיליגנטים שיש בנושאים רווי אגו אלה. מעבר לזה יש לי להוסיף אבל אעשה זאת בפוסט המתאים. לעניין הפוסט, לא מכיר את אסטרטגיית dgi לעומק אבל קצת את השקעות הערך. לא באתי לסנגר עליהן מכיוון שכבר עשו זאת כאן לפני מספיק ואני מסכים איתך במסקנה הסופית שלמשקיע הממוצע בכלל לא כדאי לעשות סטוק פיקינג כנראה. כפי שהעירו אחרים על מר שוק וכפי שגראהם כתב השוק לא יעיל כל הזמן,לעיתים חלק מהמניות מנופחות מערכן ולהיפך, הבעיה… קרא עוד »
וורן באפט אכן משקיע בחברות שהערך הפנימי שלהם הוא מוערך בנקודת זמן מסויימת יותר ממה שהשוק מעריך (השוק עדיין לא רואה את הפוטנציאל וורן באפט מומחה בלזהות אותו). וורן באפט לא משקיע בחברות בגלל שהן מחלקות דיבידנד, להיפך התפיסה שלו שחברות לא צריכות לחלק דיבידנד אלה את הכספים העודפים דוקא להשקיע בפיתוח החברהמה שיגדיל את ערך החברה בעתיד.
דורין, בהמשך למה שכתבתי, וורן באפט בדעה שלך, שעל המשקיע הממוצע לרכוש תעודות סל. ותודה על אתר האינטרנט שלך שמאוד מועיל ויש מה ללמוד ממנו.
אהלן,
אני מנסה לחפש ETF העוקב אחר מדד DIVIDEND GROWTH (או דומיו) אשר משקיע את הדיבידנד חזרה בקרן (ללא אירוע מס),
האם מישהו מכיר ETF שכזה?
תודה!
גם אני ניסיתי לחפש ETF כזה. ETF כזה לא יכול להתקיים בארה״ב בגלל החוקים שם. מצאתי את זה באירלנד:
Vanguard U.S. 500 Stock Index Fund Investor USD Accumulation
http://www.morningstar.co.uk/uk/funds/snapshot/snapshot.aspx?id=F0GBR04SGP
אם מישהו יכול לבדוק אם זה באמת ETF שמשקיע חזרה כדי לבדוק שאני לא טועה ולענות כאן זה מאוד יעזור.
היי דורין, אשמח לשמוע את דעתך בנוגע להשקעה במדדי מניות מניבות דיבידינדים כגון תל-דיב. אם אני מבינה נכון, זה נותן את היתרונות של השקעה במדד אך גם את התוספת של הדיבדיבדנדים ללא אירוע המס
דורין, ״אם מחיר המניה בבורסה הוא 40 ש"ח, והדיבידנד למניה הוא 5 ש"ח, הרי שתשואת הדיבידנד היא 8%״
למה 8% ולא 12.5%?
אני גם חושב ש12.5, כנראה טעות
מישהו יכול להסביר לי איך עובד עקרון הריבית דריבית אם אני משקיע סכום מסויים בקרן מחקה של מדד כלשהו ורוכב עליה עד הפנסיה?
בדוגמה שניתנה לתשואת הדיבידנד, 5 ש"ח על מחיר של 40 ש"ח, נותן נראה לי 12.5% ולא 8% שמצוין.
היי, נתקלתי בפוסט הזה במקרה ויש לי כמה הערות: 1. את בוודואת מבינה יותר ממני בהשקעות. כראיה, אני עובד כמו חמור לפחות 50 שעות בשבוע, ואת כבר בפנסיה. 2. יש לי מס' השגות על הפוסט הזה: -את יוצאת נגד השקעה במניות דיבידנד, ובעד השקעה במדדים. יש היגיון בהשקעה במדד לצורך דחיית אירוע המס למשך מס' שנים, אבל הבעיה עם מדדים, שגם אם הוא עלה ב-10 שנים האחרונות ב-1000% במצטבר ויום אחד התרסק ב-50% (כמו ב-2008/9) אז בעצם תשואה של לפחות 5 שנים הלכה לפח ככה סתם. השקעה במניות ספציפית היא אכן יותר יקרה, אבל לפחות % מסויים מההשקעה נפדה במשך… קרא עוד »
הערה קטנטונת ולא חשובה – בפעם הראשונה שכתבת 8% בפוסט, רצית לכתוב 12.5%.
תודה רבה לך דורין! בזכות המידע שאת חושפת בבלוג אזרתי אומץ לפתוח תיק ולבצע השקעה עם הרבה יותר ידע וביטחון.
זה לא מובן מאליו.. אז פשוט תודה רבה לך:)
אשמח להסבר לגבי הגיון של דיבידנד בטווח הארוך: נניח שישנה מניה של חברה תיאורטית שהשווי שלה, בממוצע, לא עולה ולא יורד לאורך זמן, והיא מחלקת דיבידנד (להלן ד'). נניח שתשואת הד' היא 3 ש"ח למנייה בשנה כשמנייה עולה 100, כלומר השווי של המנייה יורד ב3 ש"ח בשנה, ואחרי 33 שנים כאלה – שווי החברה מתאפס לאחר שכל הערך של החברה "חולק". עכשיו, נניח וקניתי מניות ב100 ש"ח – קיבלתי 100 ש"ח חזרה בד', אבל עם מס – כלומר קיבלתי 75 ש"ח בלבד. מה ההבדל בין זה לבין מצב רגיל של חברה, שבה אתה מקבל את מה ששילמת עליו – כסף… קרא עוד »
לגבי השקעות ערך ובחירה של מניות דיבידנד ספציפיות – אני מסכים שלאורך זמן כמובן שעדיפה ההשקעה במדדים. בנוסף – כאשר רוצים להגדיל הון לטווח ארוך ואין צורך בתשואת הדיבידנדים באופן שוטף, ברור שעדיף להשקיע בקרן שמשקיעה מחדש את הדיבידנדים (כל עוד הם ברוטו ממס) ובכך לדחות את אירוע המס ולהגדיל את אפקט הריבית-דריבית. אבל – מי שפורש ורוצה לחיות מתיק ההשקעות, זקוק לתשואת הדיבידנד למחיה שוטפת. אותו אדם יכול להשקיע ב__מדד__ של S&P 500 Dividend Aristocrats, ממס' סיבות, שבעצם פותרות כל אחת מהבעיות שעלו בפוסט: 1. המדד מכיל 51 מניות – מחקרים ארוכי טווח הראו שהוספת מניות לתיק מעבר ל-50… קרא עוד »
לא חושבת שאת צודקת-בדקתי מה עשו ETF ממשפחת האצולה מ 23.12.13 יום הכתבה שלך עד היום- למשל
מדד העוקב על S&P עלה 42.97% המדד NOBL עשה 48.91%
יכול להיות שנפלה טעות בהסבר על חישוב "תשואת דיבידנד"?
ממה שאני מבין כדי לחשב את תשואת הדיבידנד אנחנט בעצם רוצים להבין כמה אחוזים מהווה הדיבידנד למניה משווי המניה. אם S זה שווי המניה, D זה שווי הדיבידנד למניה ו-YD יהיה תשואת הדיבידנד אזי YD = (D/S) * 100.
במקרה של מניה בשווי 40 שח ודיבידנד של 5 שח למניה אומנם 40/5=8 אבל זה לא החישוב הנכון. החישוב הנכון הוא 5/40 * 100 = 12.5. כלומר במקרה זה תשואת הדיבידנד היא 12.5% ולא 8%.
להשקיע במניות שלא מחלקות דיבידנד. למה זה טוב? כשמשקיע משקיע בסטארטאפ או כשמלווה מלווה ללווה בסופו של דבר הוא רוצה להרוויח מאותה השקעה בעזרת אקזיט מטורף או רווחים מדי שנה/שנים. לעומת זאת לא ראיתי משקיע שקונה חברה כדי שהוא יוכל למכור את החלק שלו ל"פראייר" אחר שבונה על זה שימכור את החלק שלו ל"פראייר" אחר. אני לא מצליח להבין, למה שמישהו יקנה share כשהחברה הזו לא עתידה לחלק מהרווחים בתאריך נקוב, ולמה שמישהו אחר יקנה ממני את החלק הזה ביותר כסף כשהוא בעצמו לא יודע אם הוא יקבל על כך תגמול מתישהו. "כי הכסף מושקע בחברה והחברה רווחית יותר" –… קרא עוד »
יפה אמרת
מי שקונה ניירות בשביל רווחי הון הוא מהמר, לא משקיע
משקיעים רק בשביל תזרים מזומנים
את כן (:
הייתי חייב להוסיף (: