היפר אינפלציה היא דבר איום. תמונת השטר לעיל מימי רפובליקת ויימאר, בערך נקוב של 1 מיליארד מרק, משקפת זאת היטב. ככל שנוסף כסף חדש למחזור, כך נשחק ערכו של הכסף הקיים – ובכלל זה של המטבע המקומי ושל חסכונות הציבור. דוגמאות היסטוריות לתרחיש מסוג זה קיימות למכביר גם בעת המודרנית, החל בישראל של שנות השמונים וכלה באיסלנד, ארגנטינה וזימבאבוה בעשור האחרון.
קניית זהב מהווה גידור אולטימטיבי מפני תרחישים אינפלציונים. ולמרות זאת, משקיעים רבים נמנעים מסיבות שונות מרכישת זהב ובוחרים תחת זאת לכלול אפיקי השקעה חלופיים בתיק ההשקעות.
המשותף לחלופות אלה הוא שבעוד שיש להן יכולת בסיסית להגן על התיק מפני אינפלציה, הן סובלות ממגרעות מהותיות שמונעות את הכללתן בתיק השקעות סולידי המבוסס על פי המודל שניסח הארי בראון.
להלן 5 החלופות הגרועות ביותר להשקעה בזהב כאמצעי גידור מאינפלציה:
1. מטבע חוץ – פרנק שוויצרי
הפרנק השוויצרי נתפס בעבר כאפיק השקעה מצוין הן לפיזור גאוגרפי של תיק ההשקעות והן כגידור מאינפלציה בכלכלה המקומית.
ואולם, בשנת 2000 החליטה ממשלת שוויץ על ניתוק שער הפרנק השוויצרי ממחיר הזהב. כך הפך הפרנק השוויצרי למטבע ככל מטבעות הפיאט (אשר שואבים את ערכם מתוקף חוק המדינה), כלומר, חשוף להחלטות פוליטיקאים והמערכת הבנקאית.
בשנת 2011 הבנק המרכזי השוויצרי התערב בבוטות בשוק המט"ח, ובתגובה לניסיונות השווקים להביא לייסוף הפרנק השוויצרי, קיבע הבנק את מחירו של המטבע ביחס לערך האירו. מובן שמשקיע שהחזיק ביתרות פרנק שוויצרי כהגנה מפני שינויים בשער המטבע המקומי שלו ספג הפסדים מיידיים. השווקים עצמם התערערו משמעותית בעקבות הודעת הבנק השוויצרי.
הפרנק השוויצרי של ימינו הוא מטבע ככל מטבעות הפיאטמעשית, לא קיים היום מטבע זר שיכול להגן ברמת סמך גבוהה מפני ירידה בערך המטבע המקומי. הסיפור כמובן שונה כאשר מדובר בהשקעה בזהב. היות שמחיר הזהב אינו כפוף לרשות מרכזית לאומית או על-לאומית כלשהי, מחירו מגיב בהתאם לכוחות השוק והוא חשוף פחות למניפולציות מלאכותיות.
2. סחורות
משקיעים מסוימים סבורים שהשקעה בסחורות – ובכלל זה נפט, גז טבעי, חיטה, תירס, כותנה, קפה ועוד – טובה באותה מידה כהשקעה בזהב, ואף עדיפה עליה.
זו טעות.
מחירן של סחורות אינו מושפע באופן ישיר מעלייה או ירידה בערך המטבע, ולכן בעת אינפלציה או משבר הוא לא יגיב בחדות האופיינית למחיר הזהב. בשנת 2008, לדוגמה, בעיצומו של המשבר הכלכלי, מדדי הסחורות צנחו בלמעלה מ-45% מערכם, בעוד שמחיר הזהב עלה בשיעור של עד 10% באותה שנה. כאשר המערכת הפיננסית ניצבה בפתחה של קריסה, אנשים רצו לקנות זהב – לא חוזים עתידיים על נפט.
מחירן של רוב הסחורות אינו מגיב בחדות לשינויים בערך המטבע האופייניים לאינפלציהכדי להשיג הגנה אולטימטיבית מפני אינפלציה, יש להחזיק בדיוק במה שמחזיקים הבנקים המרכזיים הגדולים בעצמם – זהב. בנקים מרכזיים מחזיקים טונות על גבי טונות של זהב. האנשים שמקצועם הוא כסף אינם מחזיקים בסחורות חקלאיות במרתפיהם – מדוע שתעשו זאת אתם?
זהב הוא אמנם סחורה, אך הוא נבדל מסחורות אחרות בכך שבמצבי חירום הוא מסוגל לשמש גם כמטבע. תרחישים אפוקליפטיים – אך לא דמיוניים – מתארים מצבים בהם מטבע זהב אחד יספיק כדי לרכוש מכונית, דירה או דונם אדמה. שלא כמו סחורות, אשר בהן ניתן להשקיע רק באמצעות חוזים עתידיים, זהב ניתן להחזקה פיזית ישירה, פשוטה ונוחה. לא ניתן לומר אותו דבר על חביות נפט, מצבורי חיטה או מיכלי גז טבעי.
3. מניות של חברות כריית זהב
קניית מניות של חברות כריית זהב איננה שקולה להשקעה בזהב עצמו. הקצאת פלח הזהב בתיק ההשקעות למניות כרייה בלבד עלולה לגרור את המשקיע למצב של פיזור מדומה של התיק.
מניות של חברות כריית זהב הן עדיין מניות – לא זהב.מניותיהן של חברות הכרייה חשופות לאותם כוחות שוק המשפיעים על כל שאר המניות הנסחרות בבורסה. כוחות אלה עשויים להיות רבי עוצמה, ולדחוק את מחיר המניות הללו מטה אפילו כשמחיר הזהב עולה.
כך לדוגמה, בזמן המשבר ב-2008 המדד המרכזי העוקב אחר מניות כריית הזהב – ה-XME – קרס בשיעור הנע בין 60% ל-75%, וזאת למרות שבאותה שנה מחיר הזהב עלה.
4. מטילי זהב קטנים ומטבעות זהב לאספנים
הדרך הטובה ביותר להשקיע בזהב פיזי היא באמצעות קניית מטבעות זהב בוליון (לדוגמה: קרוגרנד דרום אפריקני או סובריין בריטי) שהונפקו על ידי מטבעה לאומית ומוכּרים אוניברסלית ככאלה.
הימנעו מהשקעה במטבעות זהב נומיסמטיים (מטבעות לאספנות), ובכלל זה מטבעות זהב נדירים או עתיקים. גם קניית מדליות זהב או מטבעות שיוצרו אצל מוסדות פרטיים אינה מומלצת. ככל פריט אספני, ערכם של מטבעות נומיסמטיים נקבע בהתאם למידת הנדירות שלהם; בשונה ממטבעות זהב בוליון, מטבעות לאספנות אינם שואבים את ערכם מכמות המתכת בלבד. מסיבה זו, יכולתם של מטבעות האספנות לאצור ערך קטנה משמעותית. השקעה במטבעות נומיסמטיים דומה להשקעה ביצירות אמנות, ומחייבת ידע ומשאבים שאין למשקיע הממוצע.
מטבעות זהב לאספנים דומים להשקעה בעתיקות או ביצירות אמנותבנוסף, מומלץ שלא לרכוש מטילי זהב קטנים (הנמכרים בדרך כלל בגדלים של אונקיה אחת, בדומה למטילים שמשווקת החברה הישראלית למטבעות). הבעיה עם מטילים אלה היא שהם אינם מוכּרים אוניברסלית בדומה למטבעות זהב בוליון, ופעמים קרובות קשה לאמת אם אין מדובר בזהב מזויף.
5. כסף (סילבר)
כסף (סילבר) הוא אמנם מתכת יקרה בעלת ערך מוניטרי, אך לפני הכל מדובר בחומר גלם המשמש תעשיות רבות ומחירו מושפע בהתאם ליישומים תעשיתיים אלה. מסיבה זו, קשה לסמוך על הכסף כאמצעי להגנה על תיק ההשקעות מפני משברים כלכליים ופוליטיים. יודגש כי אין בהכרח קורלציה בין מחיר הכסף למחיר הזהב, והמתכות עשויות לנוע גם בכיוונים מנוגדים.
אף על פי כן, הארי בראון ציין כי הצטיידות בכמות מסוימת של מטבעות כסף ושמירתם למקרה חירום איננה רעיון רע כלל ועיקר. עם זאת, הוא לא ראה בכסף בבחינת נכס עיקרי שיש להחזיק בו והעדיף את הזהב על פניו.
6. אגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד
אגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד מזכירות קצת את שירת הסירנה מהמיתולוגיה היוונית. הממשלה מבטיחה לשלם למשקיע באג"ח זה קופון שנתי, המתואם לעלייה השנתית במדד המחירים לצרכן (אינפלציה).
נשמע נהדר, אך בסביבה הנוכחית של ריבית אפסית התשואה של האג"ח הזה תהיה שלילית. במילים אחרות, הממשלה לא תוכל להגן על המשקיע מהאינפלציה שהיא עצמה מחוללת.
אג"ח צמוד מדד: האם הייתם קונים ביטוח שריפת מפירומן?זכרו שאינפלציה היא בראש ובראשונה בעיה פוליטית, אשר נגרמת בעקבות קבלת החלטות מודעת. פוליטיקאים יודעים שאינפלציה גבוהה לא תגרום לאהדת הציבור, ולכן יש להם כל אינטרס בעולם כדי לסלף את הנתונים אודותיה בדרכים גלויות יותר וגלויות פחות. את השוק, לעומת זאת, לא ניתן לרמות.
זוהי הבעיה המרכזית עם אג"ח ממשלתי צמוד מדד. משקיעים באפיק זה משוכנעים שהישות שמחוללת את האינפלציה היא שתגן עליהם מפניה כשהכלכלה תיקלע למשבר רציני. האם הייתם רוכשים ביטוח נגד שריפות מפירומן?
המצב בארגנטינה של 2013 הוא דוגמה מובהקת לניהול ממשלתי שערורייתי. ממשלת ארגנטינה משקרת בגלוי בנוגע לשיעור האינפלציה הנוכחי במשק המקומי; מאיימת על כלכלנים אשר צועקים שהמלך הוא עירום; מיישמת בקרת מחירים הדוקה; ומשתלחת בשחקנים זרים כדי להסית את זעם הציבור כלפי חוץ. יש הטוענים כי המצב בישראל של שנות השמונים לא היה רחוק מזה.
השורה התחתונה היא זו – במידה שכלכלת ישראל תיקלע לסחרור אינפלציוני משמעותי, מחזיקי האג"ח הצמוד לא יחייכו. אג"ח צמוד מדד עשוי להתאים לפלח המזומן/נזיל בתיק ההשקעות, אך אין לסמוך עליהם כהגנה מפני אינפלציה גבוהה. זהב, בהיותו פוליסת ביטוח של ממש, הוא הנכס היחידי שניתן להחזיק בו מבלי להיחשף לסיכון פוליטי משמעותי.
[…] לעידוד צריכה כוללות, לדוגמה, מדיניות מוניטרית מעוררת אינפלציה (ע"ע ריבית אפסית), שמביאה את הציבור לבזבז את כספו כאן […]
"במידה שכלכלת ישראל תיקלע לסחרור אינפלציוני משמעותי, מחזיקי האג"ח הצמוד לא יחייכו."
אבל, הניסיון ההיסטורי מוכיח (של ישראל) שהם כן חייכו….
במחצית הראשונה של שנות ה 80, הצמודים, היה כלי עיקרי לשמור על ערך הכסף.
כל הכלכלה הייתה הצמדה + ריבית" בנושא תשלומים וכו'
מה הצלחתי לא להבין :-)?
אם האינפלציה רצה מחר, אג"ח צמוד, לא מסייע? או שהאלטרנטיבה היא שהזהב יעשה יותר?
אשמח לתגובות 🙂
כנ"ל
שלום
להבנתי אינפלציה היא עבור מטבע נתון. ואז הגנה כנגד אינפלציה של השקל יכולה להיות אחזקת מט"ח. ובמילא אני חשוף למט"ח כחלק מהפחתת הסיכונים בתיק ההשקעות שלי.
ולהיפך, אחזקת השקעות שמתבססות על השוק המקומי (בשקלים), מגינות עלי במקרה שהאמריקאים/אירופאים יתחילו להדפיס שטרות כמו משוגעים וערך הדולר/יורו ירד…
אז למה להשקיע דווקא בזהב ולא להסתפק בפיזור תיק ההשקעות בחשיפה למטבעות שונים?
מסכים עם גיל. למעט במקרה של קריסה פיננסית כלל עולמית, לא עלינו.
אגב, בקטסטרופה אמיתית גם זהב לא יעזור. אולי חיטה (לא בחוזים עתידיים).
האם לפי דעתך נדל"ן (ממש) הוא כן הגנה מפני אינפלציה?
באופן מאוד כללי, ההגנה הכי טובה מאינפלציה, היא לחיות ברמת חיים גבוהה ולקנות דברים שערכם לא נפגע, כמו בית מפואר, מכונית יקרה וכו, עד כמה שזה נשמע מטומטם
פתרון מעניין ההגנה מפני אינפלציה היא להיות עני.
ערך של מכונית נפגע מהרגע שהיא על הכביש, וגם כל דבר אחר שמשתמשים בו והוא מתבלה.
אכן נדל"ן מגן מפני אינפלציה, אך אינו גמיש.
לי יש דירה להשקעה, אך אינני מתכוון למכור אותה. בטח לא אם הבורסה תקרוס. כך שאני יכול לדמיין בראש שהתיק שלי מאוזן, אולי הוא באמת כזה, אך אין לזה שום משמעות אם אינני עושה ומתכוון לעשות אם זה משהו בפועל. אני סבור שרוב אלו שגרים בבית מפואר לא יהנו למכור את ביתם ולעבור.
*אני מבין שהערה שלך היתה קצת היתולית שלקחתי אותה ברצינות, אבל באתי להעיר לגבי המכונית ונסחפתי 🙂
יש חלופה שלא ציינת והיא נדל"ן. יש הרואים בנדל"ן כחלופה האמתית לזהב בעת המודרנית. לזהב אין שום ערך למעט זה שנותן לו המין האנושי, לעומת נדל"ן שכן יש לו.
נדל״ן קורס וקרס בכל העולם ע״ע טוקיו. בישראל היה לנו רצף של עליות וירידות מאד קלות. אבל זה גם גרם לקונספציה כמו שלך של מרוץ לנדל״ן והשקעות זרות מטורפות. מה שמתדלק עליה מטורפת כזו בנדל״ן זה כסף זול (ריבית 0 וכו) ברגע שאחד מהפרמטרים יצא הנדל״ן פה יקרוס. אז אינפלציה יכולה לרסק את שווי הדירות וכנ״ל קריסה של שוק המשכנתאות.
ביטקואין?
הבעיה עם כסף (סילבר) זה שהוא משחיר וצריך למרק אותו