לפי הנתונים שראיתי בגוגל החוב שלהם היום שווה ערך ל-10 שנות תקציב (הכנסה),
אז לדעתי ארגנטינה כמו עוד הרבה מדינות תצטרך בסוף להחליט בין שני האופציות הגרועות שהצגת.
וואלה. חשבתי שיותר גרוע. אבל אני לא מבין גדול בתקצוב ממשלתי, אולי זה המון. בכל מקרה, קל לצאת מזה, לא יהיה.
אני לא מסכים ששיעור האינפלציה תלוי בריבית האג"ח,
היא כן עשויה להיות תלויה במצב כמו שארגנטינה (ועוד הרבה מדינות נוספות) הכניסה את עצמה אליו.
לא, לא התכוונתי תלוי במובהק, אלא משפיע מאוד, במדינה עם אינפלציה כזו.
אם אתה מעלה ריבית ל10%, מנפיק אג"ח בריבית הזו, ורבים קונים אותו (כולל פקדונות וכו') - גם אם מחר תוריד ריבית ל-0%, עדיין תצטרך עוד עשרות שנים לממן 10% כל שנה.
זה בכל אופן היה המצב בצ'ילה, שנתח גדול מהתקציב "היה תפוס" להתחייבויות כאלה ולא היה תקציב פנוי לדברים אחרים.
לגבי צ'ילה לא מכיר את הנושא אבל הייתי שמח לשמוע.
בגדול כל הרפורמות של המודל הצ'יליאני, אני לא איזה מומחה. זה כלל קיצוצים בתקציב, בדומה אולי למה שביבי עשה בתחילת המילניום.
בכל אופן, גם היום יש בעיה כזאת בחלק מהמקומות שלא עברו למודל הצ'יליאני הצובר בפנסיה (או ברווחה בכלל).
תיאורטית, אתה אמור לשלם מיסים כל החיים על מנת לממן השקעות ופיתוח שבתורם, בעתיד, יממנו את הרווחה והפנסיה שלך בעת פרישה (מודל תקציבי).
הבעיה שמעשית, בגלל הוצאות תופחות, זה לרוב כבר לא ככה בהרבה מדינות - המיסים שאתה משלם
היום מממנים את הפנסיונרים ואת הרווחה של
היום (לבעלי מודל תקציבי).
זאת אחת הסיבות לביטול ולבלאגן של הפנסיות התקציביות, זה פשוט לא בר קיימא לעתיד, לא ישאר כסף והדור הצעיר נחנק יותר ויותר תחת המימון הישיר הזה.
בישראל אימצנו (מ2008?) את המודל הצ'יליאני בפנסיה - כל אחד חוסך לעצמו, אז סבבה, אבל את התוצאות בשאר תחומי הרווחה כבר רואים היום, למשל בקיצוץ הביטוח הסיעודי.