היי,
@קיארה יקרה
אני לא חושפת פה בדרך כלל דברים אישיים, ומודעת למחיר של זה, אבל בוחרת לענות לך הכי בכנות, עם יד על הלב, ובתדר מאוד כנה ופתוח:
עזבי אותך. באמת.
עזבי את הפורומים האינטרנטיים האנונימיים, ותימצאי מישהי אמינה שאת יכולה לסמוך עליה בחיים האמיתיים, ותדברי איתה.
זה פשוט לא אחראי בעיניי לקיים את הדיון הסופר-רגיש הזה, שיהיה משמעותי לך ולעתידך, במקום הזה.
האנשים כאן, וזה כולל אותי, לא מכירים אותך, את הערכים שלך, ואת הסביבה בה את פועלת. מנחים אותך שיקולים שונים מאשר אותך, זה פשוט לא ניראה לי יעיל בשום דרך...
אחרי שאמרתי את זה, אני אשתף שמאוד מזדהה עם הדברים שהעלית. הייתי במקום הזה. אין ספק שהקורונה + גישה לאינטרנט מקשה על ההתמודדות.
לדעתי האישית, וכאן אני אצטט רגע את דברייך:
אם אני מבינה נכון, את מרגישה שהלימודים לא רלוונטים עבורך, ושאת מבזבזת את הזמן. אז מצד אחד יש את העיקצוץ באצבעות "לעשות משהו מועיל" ומצד שני גם ככה את מדברת על "שנה הפסקה".
אז הציר הראשון שהייתי מתמקדת בו הוא לעשות כבר כעת משהו מועיל, בין אם זה במישור החברתי: התנדבות משמעותית, או במישור המקצועי: עבודה בהקשר רלוונטי עבורך, שתאפשר לך להתנסות.
אני בנקודה הזו בזמן רציתי להיות מהנדסת בנין. בינתיים למדתי תוכנת סירטוט ועבדתי אצל מעצבת פנים(כן, תוך כדי לימודים סדירים בי"ב, הסתדרתי. לא ישנתי הרבה בלילה... עכשיו עם הקורונה ניראה לי יותר קל בהקשר הזה...).
ההתנסות הזו נתנה לי המון בהקשר של עולם העבודה בכלל ותחום האדריכלות בפרט. וגם עזרה לי לרפד את תחילת הלימודים בקצת כסף.
אני בכוונה מפרטת לך, למרות שלא נוח לי להיחשף, כדי שתביני שההזדמנוית הן ליד האף: בבנין ליד, אצל בת דודה שבדיוק ילדה וצריכה עזרה בעסק, ידידה של ההורים שתשמח לתת לך הזדמנות, התנסות כזו, במעגל הקרוב, היא פרייסלס.
הציר השני הוא בירור תעסוקתי מקצועי, עדיף באמצעות פסיכולוגית תעסוקתית ועם מבחנים תקפים (לא גרפולוגיה כף יד ושאר מרעין בישין).
ספציפית אני מכירה את היעוצים במכון מכ"מ שהם מותאמי אוכלוסיה ומקצועיים מאוד (בשןנה מאלו שנערכים במרכזי כיוון, לדוגמא).
ככל שתערכי בירור מקצועי, שכולל בדיקה לגבי הכישורים, יכולות, חוזקות, נטיות תעסוקתיות, זה יעזור לך לפתח חזון תעסוקתי באופן מפורט יותר וישרת אותך בהמשך הדרך.
הציר השלישי הוא בירור לגבי לימודים אקדמיים. כאן אני לא אחשוף את הפאדיחה האישית שלי, איך בחרתי תואר בלי שהיה לי שמץ מושג מה הוא אומר רק בגלל שהשם שלו היה נשמע לי מתאים לי.
אני מסכימה עם החשש שלך שההתנסות בתיכון בשפת C מן הסתם לא משקפת את היכולות שלך. יש היום כיתות יעודיות באוניברסיטה הפתוחה לבנות חרדיות. הלימודים ברמה מאוד גבוהה והסביבה מותאמת ומאפשרת את התמיכה והליווי כדי שתוכלי לסיים את התואר ולא רק להתחיל אותו. זה אחד המסלולים הכי שווים בעיניי, אם כי יש עוד כמה שיכולים להקפיץ אותך קדימה. במרבית המסלולים לבנות חרדיות אין דרישה לבגרויות ומבחני סאלד + מבחני קבלה מספיקים.
אגב, הדרך הטובה ביותר להשיג מידע לגבי המגמות הללו היא "ליד הבית". המידע באינטרנט לגבי מגמות הללו לעיתים שגוי, ובמקרה הטוב חלקי ולא מדוייק.
אני חושבת שכל מי שיכולה להשתלב בהייטק, איכשהו, אפילו ברמה של בדיקות תוכנה, מוטב שתעשה זאת. כי זה מן הסתם יאפשר לה שכר הרבה יותר גבוה מכל בחירה אחרת. מקסימום, במיקרה הכי גרוע, אם היא לא הכי תהנה, אחרי עשור בהייטק יעמדו בפני אפשרויות אחרות ביחס לאלו שיעמדו בפניה אחרי עשור שהושקע בכל תחום אחר, מן הסתם.
כפי שציינתי, הדרך הנוחה ביותר להתקדם בשלושת הצירים הללו היא דווקא להישאר בתיכון, ההחלטה לסיים את השנה מפנה את הקשב שלך לדברים שחשובים בשבילך, במקום להתבחבש כל יום בשאלה: לעזוב/ להמשיך...
אחרי שאמרתי את כל זה, אני ממש חוזרת ותומכת בך למצוא מישהי רלוונטית בחיים האמיתיים ולדבר איתה על זה.
כתבתי בכנות, כמו שהייתי מדברת עם אחותי. אבל מה לעשות שאני לא אחותך. לא מכירה אותך, וגם את לא מכירה אותי.
קחי את הכל בעירבון מוגבל, ודברי על זה בגובה העיניים עם מישהי שאת סומכת עליה.
בהצלחה!!!
