אני מתנצל בפני כל מי שרגשותיו נפגעו.
תודה.
מעיר שזה לא קשור (רק) לרגשות פגועים, אלא בעיקר לצורת הדיון בפורום כאן.
פורומים שמתנהלים עם תקיפות אישיות נוטים להגיע לדיונים פחות מעמיקים, כשהרוחות מתלהטות ואנשים עונים לגופו של דובר במקום לגופו של עניין. לפעמים אפילו חבר אחד יכול לדרדר את כל השיחה למקום גרוע, וחבל.
אולי כדאי שאתייחס פעם נוספת לטיעון הזה
אני לא רואה שענית בשרשור לטיעון האמיתי שהעלו (לראשונה בתגובה של
@Zorg כאן).
הטיעון היה שאם ממשלת ישראל הייתה באמת רוצה לטהר את השטח מערבים,
"הטיהור האתני" לא היה נמשך שנה בלבד (כמו שכתבת),
וכבר היינו רואים הרבה יותר תוצאות בשטח.
בניגוד לארצות ערב שניסו והצליחו להעיף את הרוב המוחלט של היהודים משטחן,
האזרחים הערבים בישראל (לא ה"פליטים" שאינם אזרחים) קיבלו בסך הכול זכויות שוות,
כולל מפלגות בכנסת וייצוג במשרות בכירות כמו ביה"מ העליון.
אני לא אומר שאין בכלל מעשי גזענות (בכל חברה אנושית יש בעיות...),
אבל די מגוחך לומר שהמדיניות של הממשלה בקום המדינה הייתה לטהר אתנית.
מבחינה לוגית, מה ההסבר הכי סביר לדעתכם לקצב הצמיחה הנמוך כל-כך של הציבור הערבי? האם היה מאורע מסוים בשנת 1948 שיכול להסביר זאת?
מגמות ילודה של 76 שנים אינן בהכרח תלויות באירוע בודד.
אבל אם כבר אתה מחפש אירוע מ1948, תרשה לי להציע תיאוריה סבירה יותר מאשר "טיהור אתני":
אולי למשל ערבים שידעו מה היה קורה כאן ליהודים אם הערבים היו מנצחים במלחמה,
חשבו שהיהודים יתנהגו אותו הדבר, לכן חששו לגורלם וברחו מיוזמתם החופשית?