לדעתי הצנועה, הסרט מתיימר להיות דוקו אבל זה מגיע מנקודת מבט של אדם עוכר ישראל.
היו לי הרבה שיחות עם אבי ז"ל שהשתתף במלחמות ישראל ובינהם גם שיחות עומק על מלחמת תש"ח.
להזכירכם, מדינה פלסטינית, עם פלסטיני זו המצאה מודרנית.
אנחנו והערבים היינו נתינים של הוד רוממותה מהממלכה הבריטית.
החלטת חלוקת הארץ התקבלה על רוב מדינות העולם. אנחנו הסכמנו לקבל נתח זעיר של נדל"ן והערבים לא.
לדברי אבי, הלחימות היו אכזריות והרוהיות ובניגוד לקונספירציות החדשות של השמאל הקיצוני העכשווי במדינה ששוללים את המיתוס 'מעטים מול רבים' זה אכן היה כך - מעטים מול רבים. נלחמנו על כל סנטימטר ולמען קיומנו במדינה החדשה.
לדברי אבי לא היו רציחות ואונס [טוב אולי מעט כמו בכל מלחמה] אבל מכאן והדמיון הפורח של השמאל הקיצוני, הפרוגרסיבי, המתקדם, הצעיר המציאות היתה שונה ולא כמו הנרטיב שמנסים ליצור ואל תעודדו את משכתבי ההיסטוריה כמו בכתבי וויקיפדיה האחרונים שמכחישים את הטבח והאונס ע"י חמאס מהשבת השחורה הארורה ההיא.
לא אסתיר את דיעותי הפוליטיות, אני איש מרכז שמבין את המציאות סביבי.
חברים, היינו במלחמת קיום וזו לא קלישאה. זה או אנחנו או הם - נקודה.
מלחמה זה דבר אכזרי אבל לכל יפיי הנפש והקדושים יותר מהאפיפיור - פאוזה, לכו למקורות, דברו עם בני משפחה מבוגרים ותשמעו מהם את הסיפורים האמיתיים.
בכול אופן, אני פתחתי את הדיון בגלל ובעיקר בגלל התנגדותי לצנזורה שנושאי משרה בארצנו מנסים לנכס לעצמם כוח שלטוני ללא מעצורים [דיקטטורה אמרנו?].
ולהמחשה, אני נגד הצנזורה על הדוקו '1948, לזכור ולשכוח' למרות שלא אוהב אותו.
תודה על ההקשבה.