• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

רצינות, סולידיות, והנאה מהחיים

deussex

משתמש רגיל
הצטרף ב
1/12/19
הודעות
631
דירוג
489
שלום חברים,

אני אנסה להעביר את תחושותיי, ואולי תוכלו להזדהות או לייעץ.

תמיד הייתי מחובר לנושא התפתחות אישית - התחיל בקריאת ספרים על זוגיות, לאחר מכן על הצלחה ושיפור עצמי. לאחרונה גם סולידית, שסידר לי הרבה תחומים - ניהול הוצאות, בניית תכנית לעתיד (בשלבי בניה של תכנית השקעה, לאחר סיום קריאת בלוג, 4-5 ספרים מומלצים, ועכשיו אני בתוך הפורום).

אז מצד אחד אני מרגיש שבשנים האחרונות החיים שלי נהיו עשרות מונים יותר מאורגנים ממה שהיו, בתחום הכלכלי, אני כבן אדם יותר בנוי, יותר מפותח, נעים יותר, עושה ספורט והצלחתי לחזור לכושר שלא היה לי שנים. ובכן החיים נהיו מאורגנים מצד אחד, ואני הרבה יותר בטוח בעצמי ובאופן ככלי בחיים מאי פעם.

עם זאת, אני מרגיש שמידת הספונטניות, ההנאה מהחיים, הציפייה ליום הבא ירדו. על הסדר, ושנהייתי מאורגן - שאני קם עושה ספורט, מסדר את הבית, עובד, חוזר, מתקלח, קורא. יש לי מטרות ברורות מעצמי. אבל אני מרגיש כמו רובוט. מצד אחד, זה אחלה האירגון הזה, אני יכול למדוד את עצמי, לבנות תכניות, מצד שני אני מרגיש שאני לא נהנה משום דבר.


השאלה שלי, האם יש עצה איך לצאת מההרגשה הרובוטית הדרושה להיות מאורגן להגיע לתוצאות ועם הארגון והרצינות לחוות את החיים קצת כמו בגינר ? מאיפה לקבל "היי" תוך כדי ניסיון להשיג מטרות (למשל 4-5 חודשים אחרונים שאני נכנסתי לתחום של הסולידית, ואני מנסה לנצל כל דקה פנויה לבנות את התכנית שלי, לקרוא פורום, לחשוב עם עצמי), אבל איבדתי את הכיף וההנאה...

תודה לעונים.
 
אצלי זה זוגיות, בגלל בת הזוג אני נאלץ לעשות לפעמים דברים שאין מצב שהייתי עושה בשגרה וגורמים לי לצאת מאזור הנוחות, וזה גורם לי להעריך את תחושת הרובוטיות (יותר נכון מאזנת אותה לכיוון הנגדי)

*
 
ההנה שב׳רובוטיות׳ הזו מגיעה עם הגיל. לא הצלחתי למקם אותך מבחינה זו אבל אנחש שאתה בעשור השלישי לחייך. לקראת העשור הרביעי / בתחילתו השינוי ביחס לשגרה הזו עוד יקרה.

זה גם אינדיבידואלי. באופן אישי אני מפיק הנאה עצומה ב׳רצפים׳ של מאמץ נמוך לאורך זמן - להשקיע בגישה סולידית משתלב עם כך מצוין :)

מה הסב לך הנאה בעבר? ריגוש מחוויות חדשות? ידע חדש? ללכת בספונטאניות לטיול? להכיר אנשים חדשים? ולמה זה לא משתלב בתוך כל אותן המטרות החדשות?
 
שלום חברים,

אני אנסה להעביר את תחושותיי, ואולי תוכלו להזדהות או לייעץ.

תמיד הייתי מחובר לנושא התפתחות אישית - התחיל בקריאת ספרים על זוגיות, לאחר מכן על הצלחה ושיפור עצמי. לאחרונה גם סולידית, שסידר לי הרבה תחומים - ניהול הוצאות, בניית תכנית לעתיד (בשלבי בניה של תכנית השקעה, לאחר סיום קריאת בלוג, 4-5 ספרים מומלצים, ועכשיו אני בתוך הפורום).

אז מצד אחד אני מרגיש שבשנים האחרונות החיים שלי נהיו עשרות מונים יותר מאורגנים ממה שהיו, בתחום הכלכלי, אני כבן אדם יותר בנוי, יותר מפותח, נעים יותר, עושה ספורט והצלחתי לחזור לכושר שלא היה לי שנים. ובכן החיים נהיו מאורגנים מצד אחד, ואני הרבה יותר בטוח בעצמי ובאופן ככלי בחיים מאי פעם.

עם זאת, אני מרגיש שמידת הספונטניות, ההנאה מהחיים, הציפייה ליום הבא ירדו. על הסדר, ושנהייתי מאורגן - שאני קם עושה ספורט, מסדר את הבית, עובד, חוזר, מתקלח, קורא. יש לי מטרות ברורות מעצמי. אבל אני מרגיש כמו רובוט. מצד אחד, זה אחלה האירגון הזה, אני יכול למדוד את עצמי, לבנות תכניות, מצד שני אני מרגיש שאני לא נהנה משום דבר.


השאלה שלי, האם יש עצה איך לצאת מההרגשה הרובוטית הדרושה להיות מאורגן להגיע לתוצאות ועם הארגון והרצינות לחוות את החיים קצת כמו בגינר ? מאיפה לקבל "היי" תוך כדי ניסיון להשיג מטרות (למשל 4-5 חודשים אחרונים שאני נכנסתי לתחום של הסולידית, ואני מנסה לנצל כל דקה פנויה לבנות את התכנית שלי, לקרוא פורום, לחשוב עם עצמי), אבל איבדתי את הכיף וההנאה...

תודה לעונים.
אפשר לשלב הנאות בתוכניות.... לרשום בלוז 14:32-15:12 - להנות. וכאלה.

אבל ברצינות, להכניס פעילויות חברתיות, תחביבים, רומנטיקה, סקס סמים ורוקנרול, או מה שעושה לך טוב. לא בושה להיות day tripper או מה שזה לא יהיה שמכניס לך תוכן לחיים.

בתור מישהו עם ניק שמתרגם ל 'סקס אלוהי' (בשילוב מוזר של שפות), הייתי מצפה שתדע להנות מהחיים.
 
אתה נמצא כאן

חלקכם בוודאי מרים גבה. הרי כיצד יתכן שאדם שקנה בעלות ושליטה מלאה על זמנו יכול לחוש מדוכא?

התשובה, בעיני, היא שעצמאות כלכלית, כשלעצמה, איננה ערובה לאושר בר קיימא. מי שיוצא למסע הזה כשהוא מלא בכעס ואומללות יישאר כועס ואומלל גם לאחר שיגיע ליעד. השאלה אם צברתם חצי מיליון יותר או פחות בחשבון הבנק מתגמדת בחשיבותה לעומת השאלה האם אתם שמחים בחלקכם, עוסקים בדברים שאתם אוהבים ומבלים עם אנשים שאתם אוהבים.

עצמאות כלכלית מאפשרת להסיר את ההיבטים השליליים הנלווים לתרבות הקריירה; אך היא לא תיצור יש מאין היבטים חיוביים חדשים לחייכם. את אלה אתם נדרשים ליצור בעצמכם.
היא אמנם מדברת בפוסט על מי שכבר פרש, אבל לדעתי זה לא באמת משנה אם אתה עדיין עובד או שכבר לא.
העבודה היא כבר לא מה שמגדיר אותך, והמטרות שלך בחיים כבר לא מוכתבות ע"י המעסיק שלך (להתקדם בסולם הדרגות בעבודה וכו'), אז הגיוני למדי שכבר הגעת למחסום הזה שהסולידית מתארת.

הסתייגות נוספת שיש לי מהפוסט של הסולידית -
אני אופטימי ומאמין שהזמן כבר ירפא את התחושה הזאת, ואין טעם שתשקיע בכך משאבים כלשהם.
אתה בדרך הנכונה, פשוט תמשיך ללכת בה.
 
השאלה שלי, האם יש עצה איך לצאת מההרגשה הרובוטית הדרושה להיות מאורגן להגיע לתוצאות ועם הארגון והרצינות לחוות את החיים קצת כמו בגינר ?

ממליץ לך על המאמר הזה מ-WikiHow.

יש שם עצות מעניינות שלחלקן אולי תוכל להתחבר.
 
ההנה שב׳רובוטיות׳ הזו מגיעה עם הגיל. לא הצלחתי למקם אותך מבחינה זו אבל אנחש שאתה בעשור השלישי לחייך. לקראת העשור הרביעי / בתחילתו השינוי ביחס לשגרה הזו עוד יקרה.

זה גם אינדיבידואלי. באופן אישי אני מפיק הנאה עצומה ב׳רצפים׳ של מאמץ נמוך לאורך זמן - להשקיע בגישה סולידית משתלב עם כך מצוין :)

מה הסב לך הנאה בעבר? ריגוש מחוויות חדשות? ידע חדש? ללכת בספונטאניות לטיול? להכיר אנשים חדשים? ולמה זה לא משתלב בתוך כל אותן המטרות החדשות?
מדהים שניחשת @מכופף הבננות. בדיוק בסוף שנות ה 30, לקראת 40. בשנות ה 20 ללא כסף, בלי הרבה שינה, לחץ מלימודים ועבודה ונהניתי מהכל - אולי כי הכל היה חדש. בשנות ה 30 התחלתי מאוד להתבגר, מבחינת קריירה ומבחינה אישית, ודי "לא לאהוב" את ההתנהגות הלא רצינית שלי באותה תקופה.

ודווקא עכשיו במקום שאני מרגיש ביטחון כלכלי, כי אני אוכל להתקיים ללא עבודה גם או עם עבודה כלשהי, שהחיים התארגנו, מרגיש כמו רובוט. אולי גיל, או אולי גם ל"ארגון" יש גבול - לאכול נכון, להתאמן נכון, עד שלכל שעה יש תפקיד משלה, ואולי צריך לשחרר, ואדם לא בנוי להשאיר הכל ללוז.

לכן אני פונה לחכמים ממני כאן :)

לשאלתך - אני חושב ש"שכחתי" הרבה תחביבים, כי השארתי עכשיו רק משדרוש לי למטרותיי ואולי אסור ככה, אולי צריך להשאיר מקום פנוי לתחביבים שלא מועילים, נטו להנאה. כן נהניתי לצאת יותר, להכיר אנשים. לא משתלב כי אני אומר לעצמי "פאק, היום קצר, סולידית סולידית, אני עדיין לא מושקע, התכנית לקראת סיום אבל עדיין לא פרסמתי בפורום" "אני אוטוטו בו 40 - חייב להספיק ספורט, עבודה, לקרוא, לחשוב, לא לאבד מומנטום" וזה נהיה מאוד מאוד יבש. אולי כן צריך להשאיר מקום לשטח מת שלא מועיל, כי אני מרגיש אחרת חיכוך, שבתורו אולי פוגע מלכתחילה בתכנית.
 
אפשר לשלב הנאות בתוכניות.... לרשום בלוז 14:32-15:12 - להנות. וכאלה.

אבל ברצינות, להכניס פעילויות חברתיות, תחביבים, רומנטיקה, סקס סמים ורוקנרול, או מה שעושה לך טוב. לא בושה להיות day tripper או מה שזה לא יהיה שמכניס לך תוכן לחיים.

בתור מישהו עם ניק שמתרגם ל 'סקס אלוהי' (בשילוב מוזר של שפות), הייתי מצפה שתדע להנות מהחיים.
שם הכינוי ממשחק, בתקופה שהייתי משחק לפני 20 שנה חחח... היה לי עבר עשיר של גיימינג אל תוך הלילה - אגב בתקופות הכי "קשות" וחנוניות בבי"ס ובלימודים. משהו שגם הזנחתי.

אתה אומר שזה בסדר לשחרר גם במהלך תקופות רציניות. זה הגיוני, אני לא מבין איך הגעתי לאובראופטימייז כשזה, שהחיים פשוט נהיו יבשים. אני אסיר תודה, אבל אני באמת מרגיש בתוך לו"ז.
 
אתה נמצא כאן


היא אמנם מדברת בפוסט על מי שכבר פרש, אבל לדעתי זה לא באמת משנה אם אתה עדיין עובד או שכבר לא.
העבודה היא כבר לא מה שמגדיר אותך, והמטרות שלך בחיים כבר לא מוכתבות ע"י המעסיק שלך (להתקדם בסולם הדרגות בעבודה וכו'), אז הגיוני למדי שכבר הגעת למחסום הזה שהסולידית מתארת.

הסתייגות נוספת שיש לי מהפוסט של הסולידית -
אני אופטימי ומאמין שהזמן כבר ירפא את התחושה הזאת, ואין טעם שתשקיע בכך משאבים כלשהם.
אתה בדרך הנכונה, פשוט תמשיך ללכת בה.
אני מרגיש שיש פה משהו נכון, מתחבר למה שכתבת מאוד. תשובה עם עומק, ששווה קריאה כמה פעמים.
 
ממש מזדהה עם התחושה שלך בייחוד מאז הקורונה, מרגישה שכל יום הוא רשימת מטלות ואני כבר לא בטוחה כבר מה מסב לי הנאה, דברים שפעם נהניתי מהם מרגישים לי כמו בזבוז זמן רציני עכשיו.
על פניו זה ניצול אופטימלי של הזמן ומצד שני כמה אפשר לעשות רק דברים מועילים, אני כבר לא זוכרת למה אני עושה אותם
 
לשאלתך - אני חושב ש"שכחתי" הרבה תחביבים, כי השארתי עכשיו רק משדרוש לי למטרותיי ואולי אסור ככה, אולי צריך להשאיר מקום פנוי לתחביבים שלא מועילים, נטו להנאה. כן נהניתי לצאת יותר, להכיר אנשים. לא משתלב כי אני אומר לעצמי "פאק, היום קצר, סולידית סולידית, אני עדיין לא מושקע, התכנית לקראת סיום אבל עדיין לא פרסמתי בפורום" "אני אוטוטו בו 40 - חייב להספיק ספורט, עבודה, לקרוא, לחשוב, לא לאבד מומנטום" וזה נהיה מאוד מאוד יבש. אולי כן צריך להשאיר מקום לשטח מת שלא מועיל, כי אני מרגיש אחרת חיכוך, שבתורו אולי פוגע מלכתחילה בתכנית.
אנחם אותך בכך שמחקרי שביעות רצון מהחיים מראים באופן די עקבי שגיל 40 הוא נקודת השפל בשביעות הרצון מהחיים בעולם המערבי כיום. הסיבה היא כנראה בדיוק השילוב שאתה מדבר עליו- זה הגיל שבו הן הדרישות המקצועיות והן הדרישות החברתיות הן במקסימום, אך עדיין ללא הבטחון הכלכלי והמקצועי שיאזן אותן. אם זה מנחם - אתה לא לבד ומפה זה רק ישתפר...

האובר אופטימיזציה זה אילוץ בגלל כל הדרישות שהחיים דורשים ממך בשלב הזה. מנסיוני עם כמה שנים פור עליך- הרגעים המתים יגיעו בעצמם לאט לאט ויצרו גם בסבירות גבוהה תחביבים חדשים.
 
תנשום. תעצור הכל ותנשום. תוריד קצת את הרגל מהגז. צא החוצה -גם מנטלית- להתאוורר. שב בחוץ (או בבית) ואל תעשה כלום למשך כמה דקות.
נקה את הראש ממחשבות.

אני נמצאת במקום קצת הפוך ממך- למרות שאני מנסה לנצל את הזמן שיש לי כמו שצריך, יש לי ''זמן מת'' לפעמים ואז אני אומרת לעצמי-''בזבזתי עכשיו שעה וחצי על xyz-הזמן הזה לא יחזור''. מצד שני, נהניתי בזמן הזה, אז זה לא זמן ש''נזרק לפח''.

צריך למצוא את האיזון בין הדברים, אחרת זה מתבטא במשהו - אם זה הרגשת שחיקה או דבר אחר, וזה טוב שאתה שם לב לזה.
לפעמים בני אדם באמת מתנהגים כמו רובוטים כי הם שקועים עמוק בשגרה. אתה נמצא רמה אחת מעל כל אלו ששקועים עמוק ב''בוץ'' שנקרא ''השגרה''.

work hard, play harder.

תמצא דברים שמעניין אותך לעשות, אם זה דברים חדשים או דברים שעשית בעבר. תרשה לעצמך להנות.


מאיפה לקבל "היי" תוך כדי ניסיון להשיג מטרות
המטרה צריכה להיות מלהיבה כדי שתקבל ממנה ''היי''. אם היא לא מלהיבה, האם אתה יכול להפוך אותה למלהיבה?
אם לא, האם המטרה הזאת באמת מתאימה ונכונה לך? התשובה יכולה להיות כן או לא בתאם לנסיבות חייך.
גם לא כל מטרה יכולה\צריכה לתת לך ''היי''. לפעמים מטרה היא רק מטרה וזה בסדר.
 
שלום חברים,

אני אנסה להעביר את תחושותיי, ואולי תוכלו להזדהות או לייעץ.

תמיד הייתי מחובר לנושא התפתחות אישית - התחיל בקריאת ספרים על זוגיות, לאחר מכן על הצלחה ושיפור עצמי. לאחרונה גם סולידית, שסידר לי הרבה תחומים - ניהול הוצאות, בניית תכנית לעתיד (בשלבי בניה של תכנית השקעה, לאחר סיום קריאת בלוג, 4-5 ספרים מומלצים, ועכשיו אני בתוך הפורום).

אז מצד אחד אני מרגיש שבשנים האחרונות החיים שלי נהיו עשרות מונים יותר מאורגנים ממה שהיו, בתחום הכלכלי, אני כבן אדם יותר בנוי, יותר מפותח, נעים יותר, עושה ספורט והצלחתי לחזור לכושר שלא היה לי שנים. ובכן החיים נהיו מאורגנים מצד אחד, ואני הרבה יותר בטוח בעצמי ובאופן ככלי בחיים מאי פעם.

עם זאת, אני מרגיש שמידת הספונטניות, ההנאה מהחיים, הציפייה ליום הבא ירדו. על הסדר, ושנהייתי מאורגן - שאני קם עושה ספורט, מסדר את הבית, עובד, חוזר, מתקלח, קורא. יש לי מטרות ברורות מעצמי. אבל אני מרגיש כמו רובוט. מצד אחד, זה אחלה האירגון הזה, אני יכול למדוד את עצמי, לבנות תכניות, מצד שני אני מרגיש שאני לא נהנה משום דבר.


השאלה שלי, האם יש עצה איך לצאת מההרגשה הרובוטית הדרושה להיות מאורגן להגיע לתוצאות ועם הארגון והרצינות לחוות את החיים קצת כמו בגינר ? מאיפה לקבל "היי" תוך כדי ניסיון להשיג מטרות (למשל 4-5 חודשים אחרונים שאני נכנסתי לתחום של הסולידית, ואני מנסה לנצל כל דקה פנויה לבנות את התכנית שלי, לקרוא פורום, לחשוב עם עצמי), אבל איבדתי את הכיף וההנאה...

תודה לעונים.

מה עם להכניס אלמנט של "אקראיות" יזומה לחיים? למשל לעלות על אוטובוס רנדומלי או לפנות ימינה כל מספר אקראי של צמתים בספורט? אפילו לעמוד במקום קבוע במהלך הספורט, לספור עד מספר מסוים (נניח, היום בחודש או בשבוע, או סכומם) ואז להמשיך?
אני אישית מרגיש שזה מעשיר את הליכת הבוקר שלי ועוזר לי להתמיד בה.

מה עם להכניס זוגיות למשוואה? אני יכול להעיד שאשתי ואני מעשירים מאוד אחד את השניה.
 
אני יכול לייעץ לך לעבוד על תחביבים, חדשים או ישנים. זה ממש לא משנה.
אני בסופשים מתעסק בתחביב ביחד עם עוד חבר, בנוסף ליציאה מהשגרה זו גם פעילות חברתית טובה.
 
אני יכול לייעץ לך לעבוד על תחביבים, חדשים או ישנים. זה ממש לא משנה.
אני בסופשים מתעסק בתחביב ביחד עם עוד חבר, בנוסף ליציאה מהשגרה זו גם פעילות חברתית טובה.
מאוד מחזק את ההצעה של @annona .
כשאני הרגשתי כבר "שרוף" וחסר אנרגיה בשלב כלשהו בחיי המקצועיים הכרחתי את עצמי לחזור לתחביבים ישנים. במקרה שלי זו היתה נגרות. נרשמתי לשיעורי ערב, בניתי דברים והכרתי אנשים חדשים. עזר לי המון!!
 
אני יכול לייעץ לך לעבוד על תחביבים, חדשים או ישנים. זה ממש לא משנה.
אני בסופשים מתעסק בתחביב ביחד עם עוד חבר, בנוסף ליציאה מהשגרה זו גם פעילות חברתית טובה.

מאוד מחזק את ההצעה של @annona .
כשאני הרגשתי כבר "שרוף" וחסר אנרגיה בשלב כלשהו בחיי המקצועיים הכרחתי את עצמי לחזור לתחביבים ישנים. במקרה שלי זו היתה נגרות. נרשמתי לשיעורי ערב, בניתי דברים והכרתי אנשים חדשים. עזר לי המון!!
אני נוטה להסכים @annona ו @מיימוני , רק עכשיו ראיתי את התשובות שלכם. אתמול כשהיה חופש (שבת) והתקרונתי מהשיגרה, התחלתי לחשוב מה באמת חסר כאן. מרגיש ריקנות. ואז הגעתי למסקנה, כנראה כפי שאתם הגעתם, שאני רוצה להחזיר תחביב ישן, שפעם היה חלק מאוד חשוב ממי שאני, ואיבדתי חלק ממי שאני. לכן אני בונה תכניות עכשיו לשלב את זה בתוך החיים. אין ספק שהשיגרה תנסה להתנגד, אני אנסה בהדרגה. כי אני מרגיש שאני חייב באלאנס למשהו "רציני", וזה תחביב שא' אני נמשך אליו טבעית, ב' הוא ממש 180 מעלות לכל השיגרה שלי עכשיו, תודה לכם על החיזוק.

מה עם להכניס זוגיות למשוואה? אני יכול להעיד שאשתי ואני מעשירים מאוד אחד את השניה.
אני גם התחלתי להרגיש שזה חסר. כמה שזה נכון - מה שלא משתמשים בו מתנוון. פעם, הזוגיות הייתה באה לי בקלות, בערך התחום היחיד שהיה סוג של מובן מאליו. הייתי בלאגניסט עם הכסף, לא מאורגן בחיים באופן כללי, חשיבה מפוזרת, אבל זוגיות תמיד הייתה. באיזשהו שלב, אמרתי אוקיי מספיק עם הזוגיות, זה יהיה תמיד, והתחלתי לשים גז על כל התחומים שהיו לי איתן בעיות - קריירה, ספורט, חשיבה מאורגנת. האירוניה ? שעכשיו שהתחום שאני הכי חסר ביטחון בו כרגע, זה זוגיות D: לא יאמן. לכן בהחלט חושב שיש לתת לזה משקל בחיים, א' לצבוע קצת את החיים - אגב זוגיות מביאה חיוביות, כמו גם שליליות (בדיוק לפי סולידית - איפה שאין סיכון אין רווח), אבל אין ספק שכרגע, כשאין זוגיות, אין גם רווח בתחום הזה, ואני חושב שיש להיכנס למים, גם אם חלקית בהתחלה. אחת הסיבות שקצת יצאתי מתחום הזוגיות, זה כדי לא לעבור את סערות הרגשות של - להתאהב, להיפרד, לכאוב. אבל כנראה שקצת מזה הכרחי כדי שנרגיש חיים.
work hard, play harder.

תמצא דברים שמעניין אותך לעשות, אם זה דברים חדשים או דברים שעשית בעבר. תרשה לעצמך להנות.
תנקס @wake_up, חיזוק שלישי לכך ש"רגשות האשם" לנצל את הזמן רק לדברים מועילים הוא איפשהו גם פוגע, ונראה שחייבים תמיד בכל סיטואציה להשאיר חלק שהוא נטו להנאה שלך. התחבטתי המון זמן עם עצמי האם כן לאפשר להכניס "זמן מת" לחיי, וכל פעם שהייתי מתחיל, לאחר זמן מפסיק כדי להיות "נטו יעיל", אני מניח שבכל זאת הכיף חייב להיות, אחרת זה מרגיש קצת כמו כלא.
תנשום. תעצור הכל ותנשום. תוריד קצת את הרגל מהגז. צא החוצה -גם מנטלית- להתאוורר. שב בחוץ (או בבית) ואל תעשה כלום למשך כמה דקות.
נקה את הראש ממחשבות.
כנראה שצריך להיות יותר עדין עם עצמי לפעמים.
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
R השקעות סולידיות בארה"ב שוק ההון 7
A השקעות סולידיות בעידן האינפלציה שוק ההון 7
A לפי הסולידית יש להשקיע גם במדדי המניות וגם בהשקעות סולידיות שוק ההון 0
TheMailMan אוזניות כפתור blutooth סולידיות מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 14
R שיחות על השקעות לא כל כך סולידיות שוק ההון 227
R הקניית תשתיות סולידיות לדור הבא צרכנות פיננסית 2
ס סולידיות ע"ב הפרשות סוציאליות בלבד צרכנות פיננסית 26
מ מדינת ישראל מחפשת סולידיות וסולידים! שוק ההון 25
שישו חיים אקדמאים לעומת סולידיות אוף טופיק 38
מ אז איפה מכירים סולידיות? אוף טופיק 65
ח חוויות סולידיות ממופע האיחוד של תמוז אוף טופיק 7
Koby Paris סולידיות ופרישה מוקדמת תלויית תרבות ? פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 0
עש לילה עצות סולידיות לקניית רכב חדש מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 29
Jane Doe שרשור חזיות סולידיות אוף טופיק 35
משה סדרת הרצאות סולידיות אוף טופיק 22
ח סולידיות OUT , פריגניסטיות IN מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 0

נושאים דומים

Back
למעלה