אולי רק בשנים הראשונות לעליה על הקרקע, אחר-כך כבר פחות אידיאליסטים ויותר דואגים לעצמם ולילדיהם הפרטיים בכל מיני דרכים.
סיפור שלא יכל לקרות במציאות שבה לאף אחד לא היה רכוש אישי (כולל בגדים).
קודם כל תודה על הוידיאו, היה מעניין ביותר.
יש לכם חוסר הסכמה.
פילוסוף יכול להיות פילוסוף ועדיין לטפל בגינת ירק למשל, לא סותר.
אתה מסוגל לחשוב כמה יעלה לשנע יבול וסחורה ממקום היצור למקום הנדרש?
כבר מזמן אין קרטל, ודווקא כשהיה (תנובה והשוק הסיטונאי) - המחירים היו נמוכים והצריכה היתה בשיא. היום כל חקלאי מתנהל לבד מול רשתות השיווק, מקסימום יש התארגנות ישובית (כמו ענבי טלי של מושב לכיש).
מסמך "אודות" אתר מועצת הצמחים - מהאתר שלהם, תסתכלי על 3ה:
לדעתי זה לא תואם את ההגדרה.
הם צודקים, רק שהם "שוכחים" את המכסים והמגבלות הייבוא.
תקציב סל הבריאות פוגם לך בתאוריה.
נכון, זה באמת לא ברור לי על סמך מה ההתנגדות. אולי כי מציעים להם תמיכה ישירה נמוכה מדי ביחס למדינות מערביות אחרות? לא יודעת...
השכר הממוצע עלה בגלל שרוב החל"תניקים היו בעלי שכר נמוך.
אנשים הצטרפו לקיבוץ עם הדברים שלהם, ותרמו אותם לשימוש הכלל. איכשהו ה"כלל" תמיד היו בעלי תפקידים בעמדות מפתח. לסבתי יש סיפור דומה.
לגבי השכר - אתה צודק, עם כמה שזה עצוב.
ברגע שאדם הגיע לקיבוץ עם יותר מעורו לגופו (מזוודה עם בגדים, לדוגמה) - הוא הגיע עם רכוש.
אם זה היה נכון אז לחם אחיד היה מוצג בקדמת כל סופר ומכולת ולא היה צריך לחפש אותו בנרות במדף.
א. אל תאמין לי, תגגל את זה.
⌄
⌄
⌄
