צרכנות פירות וירקות

[בת העמק]

תראי את הכתבה הזאת
רק מלהסתכל על התמונות והמחירים נחמץ לי הלב

השוואה של אבוקדו בקיץ, תבדוק בחורף את ההפרש (אולי אני טועה אבל קראתי כמה מאמרים לפני שכתבתי).
השוואה של אננס ופירות יער, לא מעניין אותי. זה אוכל של עשירים.
השוואה של אפרסקים ופירות קיץ - ובכן, החקלאים טענו לחורף לא מספיק קר ולכן יבול נמוך. במצב כזה, לדעתי צריך לפתוח ליבוא באותה שנה, אבל איכותי.
ואם מעניין אותך עוד השוואות מול אלדי באנגליה (משם נלקחו ההשוואות במאמר שהבאת), הנה הלינק
שים לב שההשוואה לא קלה - הם מוכרים פר יחידה בדרך כלל, או פר אריזה שאיננה קילו, ואילו בארץ רוב הפירות והירקות הבסיסיים נמכרים לפי ק"ג. וצריך גם לבדוק שערי מטבע כמובן.

היא עדין תשלם פי 2-3 ממה שאותה משפחה תשלם על אותם פירות וירקות בלונדון ואצלנו עוד זה בלי מע"מ וגדל מקומית (ובאנגליה חלק גדול הוא יבוא)

אין לי מושג איך הגעת למסקנה הזאת. מהמאמר היחיד שהבאת ונתן נתונים ליום מסויים?
בכל אופן, הנה ניתוח של הנושא לשנים 2014-2017
אמל"ק: סל הקניה הישראלי דומה לסל הממוצע האירופאי. לא פי 2 ולא פי 3

 

[Delver]

השוואה של אננס ופירות יער, לא מעניין אותי. זה אוכל של עשירים.

זה לא! זו בדיוק הבעיה! הקונספט הזה שיש פירות מכל הסוגים שהם זולים כל השנה כל כך זר במדינת התכנון המרכזי, עד שזה מוציא אמירות מהסוג הזה שהן פשוט מגוחכות, כמו לומר שאין שמש בצהרי היום.
אננס הוא מוצר *זול*, ממש זול, כמה זול? 1$-2$ ליחידה, לא יותר וללא תלות בעונות השנה. ולא רק זה - לא מדובר באננס מצ'וקמק כמו שמגדלים בארץ, אלא כזה בגודל של ראש של אדם בוגר, טעים ועסיסי (ולא חמוץ/רקוב).
זה המצב הנורמלי באירופה שמייבאת אותם מהקריביים/תאילנד/מרכז אפריקה כתלות בעונה.

אבל לא, אנחנו בישראל יודעים יותר טוב, אנחנו נכריח את כל היבואנים להוריד את ה"כתר" של האננס כדי שחס וחלילה לא יתחבאו שם מזיקים (איך מתמודדים עם זה באירופה בלי להוריד את ה"כתר"? כנראה שמדובר במאגיה שחורה) וכך נקצר את אורך חיי המדף של האננס ונהפוך את הייבוא ללא משתלם ועוד בדרך אם אפשר להוסיף מכס של 25% כדי להוריד כל סיכוי של תחרות מול החקלאים המצוינים שלנו שיודעים לגדל אננס הכי טוב בעולם - מה טוב.

בקיצור אני מתחבר לחלוטין למה שנאמר פה - סבסוד לחקלאות זה חשוב, אבל אך ורק באופן ישיר, צריך שהרפורמה הזו תעבור בהקדם ואם אפשר עוד כמה רפורמות שמטפלות במועצת הצמחים ושאר שאריות של תכנון מרכזי סוציאליסטי.
כי נמאס.

נ.ב. פערי תיווך זה שקר, די עם זה.
אבל גם אם זה נכון חלקית זה פשוט לא משנה, רוצים ייבוא, ברגע שיהיה כל "פערי התיווך" המדומיינים או שלא פשוט ייעלמו בזכות התחרות, בדיוק כמו שקרה עם החמאה, הטונה, הבשר וכל מוצר אחר שפתחו לייבוא חפשי.

 

[A42]

אני מניח שאתה נשמע כרגע כמו כל פקיד קומוניסטי בזמנו של לנין שידע לתכנן מתי וכמה נעליים צריכים, רק עד שהנעליים הגיעו, כולם רצו סנדלים וחוזר חלילה...
ואף אחד לא יצר ג'ינס, כי לא שאלו מה עוד צריך.

לא ממש תגובה עוזרת....

ממה שאני זוכר הפחת על ירקות ופירות בסופר הוא סביב ה4 אחוז
כלומר סופר יודע כמה מלפפונים הוא ימכור בכל שבוע כי הוא מזמין לפי זה סחורה
אני לוקח מלפפונים זה זה די קבוע (אצלי לדוגמא זה תמיד יהיה נניח 2 ק"ג בשבוע)

לא רואה סיבה אמיתית למה אי אפשר לתכנן את כמות הפירות והירקות לפניי - אשמח ללמוד ממך או מכל אחד
ודווקא לחם, ביצים, בשר טחון וכו כן אפשר לתכנן לפני (שים לב שכולם במחיר קבוע כלומר לא משנים מחיר בהתאם להצע או הביקוש) ונדיר מאוד שיהיה חסר אותם בסופר

אני אתחיל לבקש מאנשים שלא ידברו על מה שהם לא מבינים.
לדוגמה - איך קובעים מחיר מפוקח של מוצר.

לא התיימרתי לדעת לקבוע מה יהיה המחיר המפוקח, ולא מנסה לקבוע מה הוא מחיר הוגן
אם אפרסק ימכר ב5 / 10 /20 /30 שקל זה לא משנה הרעיון שיהיה מחיר קבוע
אם לחקלאי זה לא ישתלם אז שייבאו
כמובן שהאינטרס שלי שהוא יהיה מחיר נמוך אבל זה לא באמת משנה כל כך
העיקר שלא יהיה בורסת מחירים כזאת וכל שבוע המחירים ישתנו ויעלו

בסוף אני כל הזמן שומע תחילת עונה, היה קרה, לא ירד גשם, היה חם וכו ורואה שמשרד החקלאות מפרסם מחירים שלנו מול חול שהם יותר זולים
אבל אז שמתחילים לקרוא הם לוקחים להשוואה מחירים שלא באמת קיימים כבר או מאוד נקודתי
בפועל השנה לא הצלחתי למצוא אפרסק במחיר של פחות מ20 שקל לק"ג והעונה תכיו נגמרת
גילוי נאות למרות שאני מאוד אוהב אפרסק השנה לא אכלתי בכלל, כן קניתי כמויות קטנות אבל לאישתי כי באמת יש לי קושי פסיכולוגי לאכול במחיר הזה
ואני במצב כלכלי יחסית מאוד טוב
אני רק חושב על כל מי שנמצע בעשירונים התחתונים שבאמת ילדים לא יכירו את הטעם הזה בקרוב

מצב המאפיות כיום - כי הגדולות רוכשות את הקטנות - בשביל השטח מדף בסופר.
לגבי קרטל/ מונופול - הבעלים של אנג'ל ישב חצי שנה בכלא, על נסיון לתאם מחירים בינהם בירושלים. זה כמה המחיר ירד עם פיקוח מחירים.

בתור אחד מתחום המאפיות
תסביר לי בבקשה למה לחם מלא פשוט עולה פי 2 מלחם לבן ולחם מלא / דגנים וכו גם מגיע לפי 4?

 

[Alon522]

השוואה של אננס ופירות יער, לא מעניין אותי. זה אוכל של עשירים.

מקווה שאת צוחקת, 3.5 ש"ח לאננס או 5 ש"ח ל-100 גרם פירות יער טריים זה רחוק מאוד מלהיות "של עשירים" והסיבה היחידה שזה אוכל של עשירים בישראל היא המחיר המלאכותי הגבוה במיוחד שנוצר בעקבות הגבלות יבוא. כלומר, אנחנו עדים במו עינינו לצמצום פערים - אוכל של עשירים בישראל, בר השגה לכולם בלונדון בחסות היבוא.

 

[Delver]

לא רואה סיבה אמיתית למה אי אפשר לתכנן את כמות הפירות והירקות לפניי - אשמח ללמוד ממך או מכל אחד

קצרה היריעה, בגדול השיטות של תכנון מרכזי נוסו הרבה מאוד פעמים במקומות שונים בעולם במאה ה-20 וכולן למעט יוצאי דופן בודדים, נחלו כשלון חרוץ.
כשיש פיקוח יש מחסור, כשיש מחסור יש שוק שחור, כשיש שוק שחור המחסור מחריף והמדפים מתרוקנים.

אני יכול להמליץ לך על כמה פרקים בפודקאסט שסוקרים את השיטה בברה"מ, הם העסיקו אלפי מדענים שעסקו בפתרון בעיית המחסור בכל תחום ותחום, באותם זמנים עוד לא היה ברור האם תכנון מרכזי יכול לעבוד או לא, באמת שמיעה מרתקת:

ארכיון פרקים - רשת עושים היסטוריה

www.osimhistoria.com

ויש גם סרטון מאוד חמוד מאוד (6 דקות) שמצביע בדיוק רב על הבעיה שתכנון מרכזי, ספציפית בתחום הלחם, מבוסס על סיפור אמיתי:
It's a Wonderful Loaf

עוד בהקשרי לחם, יש סיפור שמופיע גם אצל יובל נח הררי על שליח של גורבצ'וב שנסע ללונדון לסיור לימודי, מצאתי רק באנגלית:
As Yuval-Noah-Harari writes in Homo Deus - A Brief History of Tomorrow: “After a few hours, the Soviet expert burst out: ‘Just one moment, please… We have been going back and forth across London for a whole day now, and there’s one thing I cannot understand. Back in Moscow, our finest minds are working on the bread supply system, and yet there are such long queues in every bakery and grocery store.” Gorbachev’s aide was surprised that in London there were no lines in front of supermarkets and shops for bread, even though millions of people lived in the city. The aide ended up saying: “I haven’t seen a single bread queue. Please take me to meet the person in charge of supplying bread to London. I must learn his secret.”

 

[c881]

למה לחם מלא פשוט עולה פי 2 מלחם לבן ולחם מלא / דגנים וכו גם מגיע לפי 4?

כי אפשר.
כי יש את הזול בפיקוח. אז תנו לנו למכור גם קצת לעשירים ומצאו כמה מוכנים לשלם.
הסופר מציע מבצעים, מוריד מחירים בלילה כדי למכור דברים שלא יחזיקו למחר... נגיד עוף ובשר.
ו-5/ 10/ 30 מחיר מפוקח לצרכן, לא אומר בכמה ישלמו לחקלאי.
היה פעם סרט על צריכה בארה''ב.
זוג שבמשך שנה לא קנה כלום, רק חי ממה שנזרק...
בוא נגיד שהם ממש לא רעבו.
על הדרך שאלו חקלאי בשוק חקלאים למה הוא מביא יותר סחורה וזורק בסוף היום...

אם אני יודע שאני מוכר 10 כרובים, צריך לבוא עם 13~14.
כי אם אביא רק 10, אף אחד לא יקנה את האחרון... למה הוא נשאר אחרון?
למה לא קנו אותו?
חייב שיהיו עוד כמה ליד. אולי יקנו גם את 11 ~12.

וכן גם בארץ, הספקים מתכננים על 20% החזרה, כדי לא לצמצם נוכחות, כי אם פחות רואים אותי, פחות רוכשים.

 

[A42]

לגבי תכנון קל.
הילד עולה לחטיבה. החטיבה נמצאת בקצה פרק הייטק בעיר.
מנסים לברר לגבי אוטובוס לחטיבה - אין.
למה אין? כי בודקים היתכנות כלכלית ולרוב התושבים בעיר יש כלי רכב פרטיים.
אבל הרכב הוא של ההורים, לא של הילד בכיתה ז'.
אז מה יוצא לנו?
יש הורים שאומרים שהיו מוותרים על כלי רכב, אם היתה תחבורה ציבורית יעילה.
אין תחבורה ציבורית יעילה כי לרוב בתי האב יש מכוניות, אז מי יסע באוטובוס?
אוטוטו ירצו להעמיס מס גודש על מי שמגיע בשעה מסויימת למטרופולין, אבל ההורים לא יוכלו לצאת מוקדם, כי צריכים להקפיץ את הילד לחטיבה, שזה בכלל לכיוון השני... רגע, הוא מסיים בשעה 14:00, מי מחזיר?

כנאמר, קל לתכנן.

לקח לי פעמיים לקרוא את זה בשביל להבין את הכוונה שלך ולמה קישרת
מרוב שהדוגמא שלך מעולם תוכן אחר
לדעתי זה לא אוטו הדבר

מעבר לזה שיש עקומת לימוד ובסוף תיהיה התאמה בין מה שיגודל למה שימכר
ולדעתי זה יהיה התאמה יותר טובה ממה שיש היום שאנחנו מגיעים למצב שלא קוטפים בכלל עגבניות
או משמידים גידולים בשביל לשמור על מחיר

אני גם לא מצליח להבין אם זה בכלל טוב לחקלאים מחיר גבוה
אני בשנה האחרונה ממש קונה פחות פירות בגלל המחירים
תותים לא קניתי חצי הראשון של העונה ולדעתי הרבה עושים את זה
אז בסוף מוכרים פחות

השוואה של אבוקדו בקיץ, תבדוק בחורף את ההפרש (אולי אני טועה אבל קראתי כמה מאמרים לפני שכתבתי).
השוואה של אננס ופירות יער, לא מעניין אותי. זה אוכל של עשירים.
השוואה של אפרסקים ופירות קיץ - ובכן, החקלאים טענו לחורף לא מספיק קר ולכן יבול נמוך. במצב כזה, לדעתי צריך לפתוח ליבוא באותה שנה, אבל איכותי.

את לא יכולה להגיד על פירות או ירקות אוכל של עשירים
בטח לא בישראל
אחרת למה יש חקלאות מקומית את קצת יורה ברגל
בהשוואה ששלחתי כל מוצר שהציגו היה הבדל משמעותי
כולל עגבניות שרי (שסיכוי טוב מיובאות מישראל), שזיף, אגסים, בננות, ענבים
זה ממש לא משהו נקודתי שהם בחרו פרי יחיד

ואם מעניין אותך עוד השוואות מול אלדי באנגליה (משם נלקחו ההשוואות במאמר שהבאת), הנה הלינק
שים לב שההשוואה לא קלה - הם מוכרים פר יחידה בדרך כלל, או פר אריזה שאיננה קילו, ואילו בארץ רוב הפירות והירקות הבסיסיים נמכרים לפי ק"ג. וצריך גם לבדוק שערי מטבע כמובן.

בדקתי והתאמצתי
ברגע זה נמכר שם:
ק"ג אבוקאדו - 11 שקל (פחות מחצי מחיר מהארץ כרגע)
ק"ג תותים (מישהו אמר מחוץ לעונה) - 17 שקל
ק"ג ענבים - 13.8 שקל (חצי מחיר משופרסל כרגע)
ק"ג קלמנטינות - 5 שקל (גם לא בעונה, וגם אם תשבי לשיא העונה בארץ שזה הגידול המקומי שלנו לא נגיע למחיר הזה)
ק"ג אגס - 6.8 שקל
ק"ג אבטיח - 11.3 שקל (היחידי שמצאתי שיותר יקר מבארץ)
ק"ג פלפלים וגמבה- 7 שקל (וזה גדל בארץ!!! ולא באנגליה)
ק"ג תפ"וא קטנים - 2.86 שקל
ק"ג תפוחים - 4.8 שקל
1 יחיד חסה- 1.7 שקל

קיצר אני יכול להמשיך אבל זה רק צובט לי בלבד
ברגע זה כל הירקות ופירות שלהם בממוצע עולים חצי מבארץ
במדינה שכמעט הכל מייבא

אין לי מושג איך הגעת למסקנה הזאת. מהמאמר היחיד שהבאת ונתן נתונים ליום מסויים?

ראי את ההשוואה הזאת שעשיתי עכשיו מול שופרסל ברגע הזה ותראי שהמחירים הם פי 2

בכל אופן, הנה ניתוח של הנושא לשנים 2014-2017

3 בעיות לי עם ההשוואה הזאת
1. היא נעשתה רק מול צרפת, גרמניה, ספרד וארהב - שבהם יש מע"מ על מחירי הפירות וירקות, בבריטניה אין לדוגמא מע"מ על פירות וירקות אז ההשואה יותר מתאימה ובחרו לא לעשות מולה.
2. בדוח מראים שבשנים 2014 עד 2017 בכל המדינות היה ירידה במחירי הירקות, ורק בישראל היתה עליה. כזאת בשנת 2017 אנחנו לבאותו רמת מחירים
3. היום ב2021 המחירים זינקו (ודרך אגב אני מרגיש את זה רק ב2-3 שנים האחרונות לפני זה היה באמת סביר), אז דוחות מהעשור הקודם לא רלוונטים למה שיש היום בסופר

ני יכול להמליץ לך

בהחלט אקשיב , תודה!

כי אפשר.
כי יש את הזול בפיקוח. אז תנו לנו למכור גם קצת לעשירים ומצאו כמה מוכנים לשלם.

אתה באמת חושב שאם מחר הלחם יוצא מפיקוח המחיר שאני משלם בסופר על לחם פרוס ירד? (לא מדבר על הרווחיות של אנגל)

ו-5/ 10/ 30 מחיר מפוקח לצרכן, לא אומר בכמה ישלמו לחקלאי.

לא מעניין אותי כרגע (ותסלחו לי החקלאים) כמה החקלאי ירוויח
מעניין אותי שאני אדע כמה עולה לי סל קניות שבועי ולפי זה לתכנן
ולא לתכנן ל50 שקל תקציב לפירות וירקות ולקבל פירות שיספיקו לי ליום אחד בלבד רק או לחילופין לקנות רק אבטיח או רק תפוחים ומהזן הפחות טעים
אם לא תיהיה ברירה התקציב יצתרך לעלות ל100 שקל זה בסדר אבל שזה ישאר שם ולא כל עונה ימשיך לעלות
כמו ב3 שנים האחרונות

וכן גם בארץ, הספקים מתכננים על 20% החזרה, כדי לא לצמצם נוכחות, כי אם פחות רואים אותי, פחות רוכשים.

זה בסדר גמור, זה עדין לא מפריע לתכנן את אותה הכמות שצריך מראש + 20 אחוז מרווח
ועדין לא מסביר למה להשמיד סחורה לפני שמגיע לסופרים או לא לקטוף סחורה

 

[בת העמק]

זה לא!

אוקיי, יש מקומות שבהם הוא זול ונפוץ.
אני משקיעה את המחשבה שלי במה שנחשב מצרכי יסוד שהם מספיק מגוונים ומזינים, כדי שיהיה מספיק ממנו ובמחיר שגם משפחה עניה עם 5 ילדים תוכל להרשות לעצמה (הגבול העליון שאני מוכנה לסולידריות עם משריצים). לפחות שני ירקות ממשפחת הסולניים, הדלועים, המצליבים וכן הלאה - שיהיו במחיר נגיש ועדיף כמובן לפופולארים בכל משפחת ירקות כזאת.

מה שקורה בישראל, ולדעתי יש קשר מובהק לזה שאנחנו הופכים למדינה בלי מעמד ביניים, שאנשים אמידים רוצים לקנות כל טרנד "בריאותי" ולא משנה כמה הוא יעלה, בזמן שבצד השני אנשים עניים צורכים פחות ופחות ירקות ופירות ולכן הם כבר פחות נספרים מבחינת הביקוש.
בטחון תזונתי לכולם דורש מנגנון רגולטורי יעיל ולא שוק חופשי נוסח תאצ'ר. אני לא מדברת על מנגנון קומוניסטי כמובן, פשוט צריך לבחון מה נכון וראוי ואיך לשמר אותו.

 

[Delver]

אוקיי, יש מקומות שבהם הוא זול ונפוץ.
אני משקיעה את המחשבה שלי במה שנחשב מצרכי יסוד שהם מספיק מגוונים ומזינים, כדי שיהיה מספיק ממנו ובמחיר שגם משפחה עניה עם 5 ילדים תוכל להרשות לעצמה (הגבול העליון שאני מוכנה לסולידריות עם משריצים). לפחות שני ירקות ממשפחת הסולניים, הדלועים, המצליבים וכן הלאה - שיהיו במחיר נגיש ועדיף כמובן לפופולארים בכל משפחת ירקות כזאת.

מה שקורה בישראל, ולדעתי יש קשר מובהק לזה שאנחנו הופכים למדינה בלי מעמד ביניים, שאנשים אמידים רוצים לקנות כל טרנד "בריאותי" ולא משנה כמה הוא יעלה, בזמן שבצד השני אנשים עניים צורכים פחות ופחות ירקות ופירות ולכן הם כבר פחות נספרים מבחינת הביקוש.
בטחון תזונתי לכולם דורש מנגנון רגולטורי יעיל ולא שוק חופשי נוסח תאצ'ר. אני לא מדברת על מנגנון קומוניסטי כמובן, פשוט צריך לבחון מה נכון וראוי ואיך לשמר אותו.

אוקי, ומי יחליט מה נכון ומה ראוי? מה נחשב מוצר יסוד ומה נחשב "מותרות"? ניסו את זה בעבר בארץ בתקופת הצנע, מישהו מתגעגע לזה?

 

[c881]

@A42
אני מסביר לך שהבעלים ניסה לתאם מחירים על ירושלים, להמנע מתחרות ולהגיע למחירי הפסד.
הוא קיבל חצי שנה בפנים.
ברמן הגיע להסדר ושילם קנס.
חושב שדווידוב גם שילם קנס.
תבין מה שתבין.

לגבי תכנון קווי אוטובוס... פונים למי שנוסע כיום באוטובוס ושואלים לאיפה הוא היה רוצה להגיע, נגיד להזיז תחנה, להאריך קו למקומות נוספים.
יכול להיות ש-500 אנשים לא עולים על האוטובוס כי הוא לא מגיע לאן שהם מגיעים ולכן קנו רכב פרטי.
מבחינת משרד התחבורה הם לא קיימים לבחינת קווים עתידיים. אז לא, זה לא ישתפר.
לגבי התקציב שלך לפירות/ירקות - תעלה ל-200, מקסימום ישאר לך חסכון.

 

[nick]

המחשבה שלי במה שנחשב מצרכי יסוד

הגבול העליון שאני מוכנה לסולידריות עם משריצים

אנשים אמידים רוצים לקנות כל טרנד "בריאותי"

פשוט צריך לבחון מה נכון וראוי ואיך לשמר אותו

@בת העמק - אני אומר את זה עם הרבה כבוד - אבל את מסוגלת לקרוא את הפוסט הזה ולא לראות בו אטטיזם ברמות קצת מוגזמות?
המדינה תקבע:
- מה נחשב מוצר יסוד
- כמה ילדים יהיה למשפחה
- תדרוס כל טרנד בריאותי שלא נראה לאיזה פקיד

ומה עוד? פשוט לא מובן לי למה שמישהו יהיה מעוניין בדיסטופיה הזו.

 

[c881]

נעלה נשכחות, למה לא היה חמאה בסופר...
הרכיב היקר הוא שומן. אותו לא קוטפים מהעץ.
תעשו חשבון... 164 גר שומן בחמאה, 95 גר שומן בקרטון שמנת וכו'.
והחמאה היא בפיקוח, אז החברות העבירו את היצור למה שרווחי להן (לטענתן) ולפחות בחלק הזה ניתן לומר שפה הן מרוויחות x אגורות לגרם שומן ופה y אגורות לגרם שומן.
עד שהמחיר ל-200 גרם חמאה עלה מ-7.6 ל- 7.94.
וזה מוביל לבעיה בתכנון היצור - אם אכן הפרות ייצרו פחות שומן בגלל חום, והממשלה או משרד החקלאות לא יכול לומר לחברה איזה מוצר לייצר או לא, בלי להלאים אותו ולהנחית פקיד לנהל.
שוב, כמו ברית המועצות.

 

[ניצן המצוין]

שני העצים האלה הם טרופים כלומר אין להם בכלל מזיקים בארץ אז לא צריך שום טיפול לעץ או לפרי

תיקון קל, עדיין אין להם מזיקים בארץ, מזיקים עלולים לתפוס טרמפ על פרי טרופי מיובא,
ובעוד X שנים (יכול להיות הרבה) חרק מקומי ישנה התנהגות ויחתיל להטפל לפירות טרופיים

 

[בת העמק]

המדינה תקבע:
- מה נחשב מוצר יסוד

לא המדינה, הנוהג באותה מדינה.
אני לא מתנגדת ליבוא של ירקות ופירות איכותיים אבל שזה לא יבוא על חשבון החקלאות בישראל. אני חושבת שגם צריך פיקוח הדוק מאד על התוצרת המיובאת (לפי העגבניות שהגיעו לכאן השנה - אף אחד לא בודק). באירופה יש תקנים מחמירים ליבוא, מותר גם לנו לדרוש את זה.

וזה מוביל לבעיה בתכנון היצור - אם אכן הפרות ייצרו פחות שומן בגלל חום

זה מה שהמחלבות טענו? זה שקר כמובן. פרות מייצרות פחות חלב בקיץ, לא פחות שומן. אחוז השומן בחלב נקבע בגדול ע"י התזונה שהפרה מקבלת ולפי מה שהמחלבות דורשות. כשאני הייתי רפתנית לפני 40 שנה, הדרישה היתה חלב עם אחוז שומן נמוך. כמעט לא צרכו חמאה בארץ (גם היום זה די זניח יחסית לשאר העולם). היום יש דרישה לאחוז שומן גבוה יותר בחלב כך שלא נראה לי סביר שבגלל זה הפסיקו לייצר בשנה הקודמת חמאה. כאן יש הסבר אחר לחמאה הנעלמת, סוג של שביתה איטלקית של המחלבות לאחר שמחיר המטרה של החלב הועלה אבל בלי להעלות את מחיר המוצרים בפיקוח(רגולציה טובה היא משהו שממש חסר בארץ כרגיל).

 

[c881]

לפני 40 שנה, אכן היתה דרישה נמוכה...
אמרו ששומן זה רע ושלחו את ילדי ישראל לאכול מרגרינה.

 

[A42]

אוקיי, יש מקומות שבהם הוא זול ונפוץ.
אני משקיעה את המחשבה שלי במה שנחשב מצרכי יסוד שהם מספיק מגוונים ומזינים, כדי שיהיה מספיק ממנו ובמחיר שגם

זה קצת ביצה ותרנגולת
מחיר זול וכמות מספקת יהפוך לך פרי כזה או אחר ל"מוצר ייסוד"
ויש מקומות בעולם (וממש לא טרופים...) ששם יש בגלל ייבוא
אז למה שבארץ שלנו לא יהיה?
אם החקלאים זה באמת הבעיה אני מניח שזה כסף מאוד קטן (כמה חקלאים ישראלים שמתפרנסים ישירות מגידולים שיש בארץ מול כמה צרכני פירות וירקות יש בארץ?)

באותה מידה בו נחזיר את מחיר הסלולר ל10 שנים אחורה כי הרבה משפחות התפרנסו מזה

אני מסביר לך שהבעלים ניסה לתאם מחירים על ירושלים, להמנע מתחרות ולהגיע למחירי הפסד.

באמת שלא מצליח להבין אותה ואת ההקשר
אוקי היה התנהלות לא תקינה ואנשים נתנו את הדין על זה. מה הקשר?
ביבי חשוד בלקיחת שוחד אז מה לא נצביע יותר בבחירות??

זה מוביל לבעיה בתכנון היצור - אם אכן הפרות ייצרו פחות שומן בגלל חום, והממשלה או משרד החקלאות לא יכול לומר לחברה איזה מוצר לייצר או לא

דווקא דוגמא מעולה למה פיקוח עוזר לנו
הנה היה מחיר יעד
מסיבות כאלה או אחרות לא הצליחו או לא השתלם לייצר חמאה בכמות מספקת
היה חוסר רגיעי
פתחו לייבוא
והיום לא חסר חמאה במחיר יעד

הלוואי וכך היה עם הפירות

תיקון קל, עדיין אין להם מזיקים בארץ, מזיקים עלולים לתפוס טרמפ על פרי טרופי מיובא,
ובעוד X שנים (יכול להיות הרבה) חרק מקומי ישנה התנהגות ויחתיל להטפל לפירות טרופיים

חצי מסכים. אפשר למצוא את הדרך שייבוא פירות לא יהיה חסם. שאר העולם עושה את זה לא רעה
וגם אם יום יבוא ותיהיה בעיה אז נתמודד
אני הרבה יותר מןדאג מהטרמיט מפתח תקווה מאשר מזה

 

[צדיק נסתר]

אני רוצה לפתוח נקודת מבט של חקלאי קטן זה שמייצר את הפירות והירקות שעליהם הדיון

נתחיל בגילוי נאות אני לא חקלאי, אני נשוי באושר לבתו של חקלאי (בעברו הוא נפטר לצערנו)
יכולת הייצור הכלכלי היום תלויה בגודל השטח המעובד
אם תלכו למושבים תראו שמרבית השטחים מעובדים על ידי כמה בודדים ששוכרים את האדמות מהשאר
כדי שתהיה הצדקה כלכלית להחזיק טרקטור ועובדים תאילנדים כי ישראלים לא באים לעבוד
ובואו אני אאיר לכם עוד נקודה:
מזג האויר - אני כנראה לא אשכח את זה אף פעם
נטענו מטע מנגו (כן לקחו גם אותי לעבוד היו חסרים פועלים)
מנגו נותן פרי לשיווק אחרי 5 שנים
4 שנים מטפלים במטע משקים מעשבים משקים גוזמים ועוד
ואז הייתה קרה והעצים מתו.
יש קרן לפיצוי על נזקי טבע בישראל
כמה קיבלנו על 5 דונם שעובדו במשך 4 שנים כולל ההשקעה בעצים?
721 שקל...
בינתיים צריך להביא אוכל הביתה במהלך השנים האלו שהמטע לא מניב
אז יש גם פרדס וענבים אבל כל שנה יש בעיה אחרת
חמותי עליה השלום אמרה לא פעם שאם היינו שמים את הכסף ששמנו באדמה
בדברים אחרים היינו במקום אחר

בקיצור להיות חקלאי בישראל זה ממש לא קל
אני חושב שכל המערכת הזאת דורשת ניעור כללי

ורק נתון נוסף - ישראל מובילה עולמית בפיתוח וכנולוגי לחקלאות
רק מה במסחר יש פה יותר נסיון...

 

[בת העמק]

מחיר זול וכמות מספקת יהפוך לך פרי כזה או אחר ל"מוצר ייסוד"
ויש מקומות בעולם (וממש לא טרופים...) ששם יש בגלל ייבוא
אז למה שבארץ שלנו לא יהיה?

במאמר הזה (משנת 2015) יש סקר לגבי מה הישראלים מעדיפים (לא המדינה, הצרכנים) מבחינת ירקות ופירות. כמה ציטוטים:

קבוצת הפירות הפופולארית ביותר בקרב אזרחי ישראל היא פירות ההדר עם 41.4%, במרחק קטן מפירות ההדר נמצא האבטיח אשר כובש את המקום השני עם 35.1% ובמקום השלישי נמצא פרי קיץ נוסף – הענבים עם 11.6%.

בגזרת הירקות, המלכה הבלתי מעורערת של הירקות היא העגבנייה אשר שומרת באדיקות על מקומה בראש הטבלה עם 44.4%.

במקום השני בקטגוריית הירקות נמצאת החסה עם 19.4%, ייתכן מאוד שבעקבות עליית קרנה של קטגוריית הסלטים בתזונה הישראלית. המלפפון שפעמים רבות נמצא ליד העגבנייה בסלט מגיע למקום השלישי בסדר ההעדפות של צרכן הירקות הישראלי עם 17.4% בלבד.

הסקר מתייחס גם לסוגיה נוספת, מה אנחנו לא אוהבים בפירות וירקות, ובכן קודם כל הריח העז העולה מחלק מהפירות והירקות, כך העידו 19% מהנשאלים. האלמנט השני אשר הישראלים לא מחבבים במיוחד הוא אקט הקילוף עם כ- 17.1% מהנשאלים.

מסקרים כאלה אפשר להבין מה נחשב כמצרך יסוד. עגבניה כן, אננס לא.
ולגבי היחס בין יוקר הירקות והפירות לבין ירידה בכמות האכילה פר אדם - ישראל התדרדרה לממוצע העולמי לאחר שנים שבהן היתה הראשונה בצריכה.
בשנת 1970, שיא השלטון המפא"יניקי-סוציאליסטי (עם שוק סיטונאי רציני וכאשר תנובה עדיין שייכת לחקלאים) - ישראלי צרך 178 ק"ג בשנה לעומת 60 ק"ג ממוצע עולמי.
בינתיים בעולם הבינו את החשיבות של ירקות ופירות והצריכה עלתה בהרבה, בישראל גם עלתה הצריכה עד תחילת המאה ומאז נרשמת התדרדרות.

ועוד משהו לקחת בחשבון - בעולם המערבי מתגברת בשנים האחרונות מגמת המזון הלוקאלי (farm to table, slow food) כאשר תקופת הקורונה הגבירה זאת עוד יותר.

 

[משה]

מסקרים כאלה אפשר להבין מה נחשב כמצרך יסוד. עגבניה כן, אננס לא.

זה קצת מעגלי. אנשים מגדירים כבסיסי את מה שהם רגילים לצרוך וצורכים את מה שזול.

כך שאני לא חושב שאפשר להסיק מזה מה אנשים יצרכו במצב של שוק חופשי לחלוטין שבו המחירים של כל המוצרים נמוכים יותר.

 

[בת העמק]

אנשים מגדירים כבסיסי את מה שהם רגילים לצרוך וצורכים את מה שזול.

ומה שזול (יחסית) זה מה שגדל טוב באדמה המקומית.

כך שאני לא חושב שאפשר להסיק מזה מה אנשים יצרכו במצב של שוק חופשי לחלוטין שבו המחירים של כל המוצרים נמוכים יותר.

האוכלוסיה האמידה תתנסה במוצרים אקזוטים ובטרנדים חדשים (כידוע זה מתחביביה).
השוק החופשי, המדומיין כאן על ידיך וידי אחרים, אולי יביא בשלב הראשון ירידת מחירים (וגם לא בטוח כפי שראינו עם העגבניות המחורבנות) אבל לאחר שהחקלאים הישראלים יזנחו את שדותיהם ומטעיהם - כולנו נהיה שבויים של היבואנים והרשתות והמחירים יהיו בהתאם והצריכה של עניי הארץ תמשיך ותקטן.

ומה דעתך על

מגמת המזון הלוקאלי

@משה