• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

צרכנות פירות וירקות

  • פותח הנושא פותח הנושא Deleted member 8236
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
ברור, ברור...שני הייטקיסטים שכמוכם.
מכיוון שאני מחשיב את עצמי מספיק קרוב לעולם החקלאי\קיבוצי (מבחינת היכרות, לא אידיאולוגית כלכלית), אני אנסה לענות לך על זה.

כל מודל החקלאות בישראל בנוי על סובסידיות עמוקות מכיוון שמעולם לא בוצע תכנון או פתיחת שוק בצורה נבונה, הקבוצות לחץ בכל אחד משלבי השרשרת תמיד פעלו כדי לשמור על האינטרסים שלהם, ובכך נוצרה מערכת הסובסידיות אותם אנחנו מכירים כיום.

האם זה אומר שאני תומך בפתיחת המשק לייבוא? התשובה היא כן.
האם זה אומר שאני חושב שהדרך בה מבצעים את זה כרגע היא הנכונה? לא בטוח, מכיוון שהמועצות החקלאיות הם רק גורם אחד במשוואה. את היבוא יש לפתוח רק אחרי שסיימת לטפל גם במכון התקנים, משווקים, משרד הבריאות, ומשרד החקלאות.
רק אחרי שסיימנו לטפל בכל אלו ניתן לפתוח את המשק לייבוא.

ולגבי החקלאים, חלקם הגדול לא כאלה מסכנים אבל הם כן מאוד עקשנים (פרד זז יותר מהר מהם).
לרוב החקלאים היה מספיק זמן וכסף במהלך השנים האחרונות להיכנס לתחומים כגון הידרופוניקה וחקלאות הייטק \או שיפור תהליכי הגידול שלהם ורכישת ציוד חדש\ או המון דברים אחרים שהם יכלו לעשות אבל בחרו שלא לעשות כי רובם ואני מצטט פה "למה לי להיכנס לזה? אני עשיתי את זה ככה כל חיי ואבא שלי עשה את ככה וסבא שלי עשה את זה לפניו".

אני לא מרחם על החקלאים (או כל מגזר אחר) שלא מסוגל להסתכל קדימה מעבר לאף שלו ולתכנן את העתיד הכלכלי שלו, מבחינתי הם טרף קל שפשוט מחכה למכת המוות (העסקית).
אם החקלאים רוצים לשרוד, אזי שיעשו אדפטציה לעולם. החקלאות נשארה במהות שלה ברובה אותו דבר כמו שהיה לפני 80 ו-100 שנה.
את מסתכלת על ההייטק ואומרת "שני הייטקסיטים שכמוכם", אני רואה הייטק שלומד ומתפתח כל הזמן כדי לשמור על היתרון היחסי שלו מול מתחרים ברחבי העולם.
 
אני רואה הייטק שלומד ומתפתח כל הזמן כדי לשמור על היתרון היחסי שלו מול מתחרים ברחבי העולם.
אני מכירה חקלאות מתקדמת ומתפתחת, ממש באופן אישי וגם מקריאה. היא נמצאת יותר אצל הקיבוצים מאשר אצל מושבניקים (יתרון הגודל) אבל גם לא מעט יזמי חקלאות חדשים (אפילו הייטקיסטים לשעבר). חבר טוב שלי מפתח מערכת השקייה שמנטרלת מליחות (בעיה באדמות מזרח ודרום הארץ), מהנדס אלביט לשעבר שיצא לפנסיה המציא שיטת גידול מניבה יותר למלפפונים, ידיד ממושב שכן מביא פירות חדשים לגידול ועובד צמוד למכון וולקני ועוד ועוד.
את היבוא יש לפתוח רק אחרי שסיימת לטפל גם במכון התקנים, משווקים, משרד הבריאות, ומשרד החקלאות.
צודק לגמרי, ואני מוסיפה גם את בעיית הכשרות המנג'סת (משרד הדתות?). דוגמא ששמעתי ממשווק פירות יער טריים: יזם התחיל לגדל אותם באזור השרון, השקיע המון כסף וזמן, ושכח להכניס להיתכנות העסקית את העובדה (המטופשת) שהרבנות החליטה שאוכמניות הן פרי עץ ולכן צריך לחכות 4 שנים עד שאפשר למכור (זה שיח שמניב כבר מהשנה הראשונה). במקום לשווק לסופרים ובסטות בשווקים, הוא נאלץ למכור ללקוחות פרטיים עד הבית.
לרוב החקלאים היה מספיק זמן וכסף במהלך השנים האחרונות להיכנס לתחומים כגון הידרופוניקה וחקלאות הייטק \או שיפור תהליכי הגידול שלהם ורכישת ציוד חדש\ או המון דברים אחרים שהם יכלו לעשות אבל בחרו שלא לעשות כי רובם ואני מצטט פה "למה לי להיכנס לזה? אני עשיתי את זה ככה כל חיי ואבא שלי עשה את ככה וסבא שלי עשה את זה לפניו".
חלקם הגדול לא כאלה מסכנים
לא שייך למסכנות, הכסף הגדול לשיפור צריך להגיע מהמדינה ולא מהכיס הפרטי (הזמן והשטח כן), בדיוק כמו שהמדען הראשי נותן כסף לפיתוחי הייטק ורפואה.
מעבר לזה, חקלאות נרחבת (שדות שלחין ופלחה, מטעים) עדיין קשורה קשר עמוק עם הטבע והוא נוטה להיות הפכפך. מעט מאד מתעשרים מחקלאות, בעיקר נותן פרנסה צנועה.
 
למשהו יש חשש שאם במטולה יפסיקו לטפל במטעים אז נצטרך להחזיר את השטח? נו באמת...
יש מצב שבדואים, מהגרים מלבנון, ארגוני פשיעה, או עובדים זרים ישתלטו על השטח והוא יהיה שייך לישראל רק במפה.
 
צודק לגמרי, ואני מוסיפה גם את בעיית הכשרות המנג'סת (משרד הדתות?). דוגמא ששמעתי ממשווק פירות יער טריים: יזם התחיל לגדל אותם באזור השרון, השקיע המון כסף וזמן, ושכח להכניס להיתכנות העסקית את העובדה (המטופשת) שהרבנות החליטה שאוכמניות הן פרי עץ ולכן צריך לחכות 4 שנים עד שאפשר למכור (זה שיח שמניב כבר מהשנה הראשונה). במקום לשווק לסופרים ובסטות בשווקים, הוא נאלץ למכור ללקוחות פרטיים עד הבית.

אנחנו ארגנו רכישה קבוצתית במשך מספר שבועות ממגדל אוכמניות בעל תיאור דומה. נהנו מתוצרת משובחת, שיפור היחסים עם השכנים וחברים שהתארגנו דרכנו וממחיר זול משמעותי מהסופר. השת"פ הזה הסתיים לאחר שנמכרה כל תוצרתו.
אל המגדל הזה הגענו דרך פוסט בפייסבוק שרץ באזור בשעתו וכבר מחכים למחזור הגידול הבא.

הלוואי וניתן היה להגיע להסדר שכזה עם מגדלים נוספים. אני בכל אופן לא מכיר והייתי שמח לרכוש ארגזי מנגו, ארגזי אננס, אפרסקים ונקטרינות ועוד בסידור דומה.
 
גם אני מתעצבן על מחירי הפירות לאחרונה
ובאמת לא קונה כמחאה
אבל באמת אנחנו מגיעים למצב עצוב שעוד כמה שנים ילדים לא ידעו מהו טעם של אפרסק כמו שאמר ראש הממשלה

כן יכול להגיד על עצמי שלשתול עץ מנגו ועץ אבוקדו זה מאוד משתלם כלכלית
עץ צעיר יעלה סביב ה100 שקל (כמובן שגם אפשר להתארגן על עץ יותר גדול בחינם משטח לפני בניה וכו אבל אז צריך טרקטור)
הוא לרוב תוך שנה- שנתיים כבר יתן כמות פרי מכובדת
שני העצים האלה הם טרופים כלומר אין להם בכלל מזיקים בארץ אז לא צריך שום טיפול לעץ או לפרי (בשונה מגויאבה, אפרסק וכו - שאז חייבים לעטוף)
רק מים, וגם את זה אפשר למשוך מהצינור מזגן

ממליץ לשתול 2 עצים מ2 זנים שונים כי לרוב יש איזה חודש-חודשיים רק להנות מהפירות
על ידי משחק עם הזנים אפשר לייצר רצף של הפירות
 
ארגזי אננס
אנחנו במושב עד לא מזמן היינו קונים מרוכז ארגזי אננסים
כל שבוע 10 אננסים קטנים ב100 שקל או 8 גדולים ב130
היה החודשיים הכי מתוקים בשנה (-:
 
אנחנו ארגנו רכישה קבוצתית במשך מספר שבועות ממגדל אוכמניות בעל תיאור דומה.
הלוואי וניתן היה להגיע להסדר שכזה עם מגדלים נוספים.
מי שמארגן באמת, יודע בכמה ניג'וס זה כרוך. אבל אין בעיה להגיע להסדר כזה. תרים טלפון למגדל ותברר.
*חברה שלי הסכימה שכל התוצרת תגיע לביתה ומשם יבואו לקחת המזמינים. חודשיים אחרי זה עדיין לא כולם באו. ככה זה כשאנשים סוציומטים מזמינים ולא חושבים על מי שמנהל את הלוגיסטיקה... היא כבר לא תסכים לארח תוצרת כזאת שוב.
 
אני מכירה חקלאות מתקדמת ומתפתחת, ממש באופן אישי וגם מקריאה. היא נמצאת יותר אצל הקיבוצים מאשר אצל מושבניקים (יתרון הגודל) אבל גם לא מעט יזמי חקלאות חדשים (אפילו הייטקיסטים לשעבר). חבר טוב שלי מפתח מערכת השקייה שמנטרלת מליחות (בעיה באדמות מזרח ודרום הארץ), מהנדס אלביט לשעבר שיצא לפנסיה המציא שיטת גידול מניבה יותר למלפפונים, ידיד ממושב שכן מביא פירות חדשים לגידול ועובד צמוד למכון וולקני ועוד ועוד.
מסכים שבכל תחום יהיו את אלו שהם קצת יותר חדשניים ומתקדמים, אבל השאלה היא מה מידת האחוזים בכל תחום.
בתחום ההייטק חדשנות היא חלק מהתרבות הארגונית, החקלאים שאת מדברת עליהם הם לא הגורם המייצג של רוב החקלאות בישראל אלא מהווים מיעוט יחסי מביניהם (וסביר להניח שבמקרה של משבר, הם יהיו מספיק יצירתיים כדי להתגבר על האתגרים העומדים בפניהם).
אני מוסיפה גם את בעיית הכשרות המנג'סת (משרד הדתות?)
צודקת, איך שכחתי אותם? :)
הכסף הגדול לשיפור צריך להגיע מהמדינה ולא מהכיס הפרטי (הזמן והשטח כן)
פה הדעה שלנו חלוקה, אני חושב שאם עסק\חקלאי תלוי במדינה מבחינת מימון אזי פה מתחילה ההתדרדרות מבחינת ניהול עסק.
יש לכך 2 סיבות עיקריות:
א. מימון ממשלתי תמיד מותנה בבירוקרטיה אשר לא בהכרח מבינה תהליכים בשטח ועלולה להכשיל את כל הפרויקט.
ב. מימון ממשלתי תלוי מדיניות, ואם במקרה החקלאי בנה על מדיניות מסויימת ואז היה בחירות ומשרד החקלאות קיבל מדיניות חדשה, אזי החקלאי איבד את ההשקעה שלו מבחינת הזמן ורווחים פוטנציאליים.

אני מכיר את כל הטיעונים לגבי מימון ממשלתי, אבל זה תקף רק כאשר האוכלוסיה מחונכת לניהול תקציבי ותזרימי נכון ויש תרבות של החזר חובות (כמו מדינות אירופה).

בדיוק כמו שהמדען הראשי נותן כסף לפיתוחי הייטק ורפואה
יש לי בטן מלאה גם על המדען הראשי (או רשות החדשנות כפי שהוא נקרא כרגע).
א. רבים מהמסלולים של רשות החדשנות לא בהכרח מתאימים לחברות סטארטאפ, אלא לחברות מבוססות יותר (שעברו שלב סיד).
ב. המדען הראשי בדרך כלל דואג למימון, אבל פחות ליצירת קשרים עם לקוחות ויצירת מעטפת להצלחת החברות הזנק. ולכן זה מפספס את הפואנטה.
ג. המדען הראשי מבחינתי זה פשוט נטישת השטח, במקום להשקיע את הכספים בשדרוג תשתיות יצרניות ומסורתיות, המדינה פשוט בוחרת להתחבר לתחום שגם ככה מצליח לשרוד ולהתקדם.
ד. למיטב ידיעתי רוב ההשקעות בהייטק הגיעו מהשקעות זרות ולא מהמדינה (קרי המדען הראשי).

חקלאות נרחבת (שדות שלחין ופלחה, מטעים) עדיין קשורה קשר עמוק עם הטבע והוא נוטה להיות הפכפך.
אני אוהב חקלאים, חלק נכבד מהחברים הם חקלאים. כדי להיות חקלאי ולהתמודד עם הטבע צריך להיות בנאדם אמין שלא מוותר בקלות, בנאדם שאם הוא אומר שהוא נשאר פה אז שום דבר (סופה, או גניבה חקלאית) לא יזיז אותו משם.
אך עם כל זאת, בגלל העקשנות הזאת רובם לא יזיזו את עצמם לכיוון חדשנות, גם אם היא תגיע ותרביץ להם בראש :lol:

מקווה שהם ישרדו אבל לא מפתח ציפיות רבות בנושא.
 
מי שמארגן באמת, יודע בכמה ניג'וס זה כרוך. אבל אין בעיה להגיע להסדר כזה. תרים טלפון למגדל ותברר.
*חברה שלי הסכימה שכל התוצרת תגיע לביתה ומשם יבואו לקחת המזמינים. חודשיים אחרי זה עדיין לא כולם באו. ככה זה כשאנשים סוציומטים מזמינים ולא חושבים על מי שמנהל את הלוגיסטיקה... היא כבר לא תסכים לארח תוצרת כזאת שוב.
אצלנו זה פשוט עבר דרך הגן של הילדים אז פשוט הביאו את זה לגן וכל אחד לקח (מי אמר תשלום מראש (-:)
וגם מי שהביא לקחה איזה קופון קטן וזה היה ממש בסדר והגיוני

ש לי בטן מלאה גם על המדען הראשי (או רשות החדשנות כפי שהוא נקרא כרגע).
א. רבים מהמסלולים של רשות החדשנות לא בהכרח מתאימים לחברות סטארטאפ, אלא לחברות מבוססות יותר (שעברו שלב סיד).
ב. המדען הראשי בדרך כלל דואג למימון, אבל פחות ליצירת קשרים עם לקוחות ויצירת מעטפת להצלחת החברות הזנק. ולכן זה מפספס את הפואנטה.
ג. המדען הראשי מבחינתי זה פשוט נטישת השטח, במקום להשקיע את הכספים בשדרוג תשתיות יצרניות ומסורתיות, המדינה פשוט בוחרת להתחבר לתחום שגם ככה מצליח לשרוד ולהתקדם.
ד. למיטב ידיעתי רוב ההשקעות בהייטק הגיעו מהשקעות זרות ולא מהמדינה (קרי המדען הראשי).
לא מסכים בכלל
מהיכרות שלי עם המדען הראשי בשנים עבר וגם הרשות לחדשנות בשנים האחרונות בעיקר בתחום הרפואי והנגישות (פחות תכנות)
הוא מאוד מאוד עוזר לסטארטאפים בתחילת הדרך
מעבר למימון הבאמת נדיב לדעתי (40K להוכחת היתכנות ראשונית, ואחרכ מימון של 70 אחוז מההוצאות שגם יכול להגיע למיליון וצפונה לשנה)
זה הפך לאחרונה להיות תו איכות להשקעות
הרבה משקיעים היום מתבססים על השקעה של הרשות לחדשנות בשביל להשקיע בגלל הבדיקות והדרישות שלה
והרבה יותר קל להשיג משקיע שיממן רק 30 אחוז

אני מכיר אישית הרבה חברות שהתפתחו רק בעזרת המדען
גם כאלה שהתקדמו ועשו אקזיט (וללא המדען אולי לא היו מצליחות להתקדם באותה מהירות וקלות)
וגם כאלה שכן קיבלו את המימון של המדען והתפתחו לחברות רווחיות יותר או פחות אבל לא הצליחו לקבל משקיעים נוספים (כי המוצר הוא לשוק קטן או מעולם הנגישות שמשקיעים לא רצים לשם)
 
אני חושב שאם עסק\חקלאי תלוי במדינה מבחינת מימון אזי פה מתחילה ההתדרדרות מבחינת ניהול עסק.
דיברתי על מימון השיפור הטכנולוגי, לא על מימון העסק, כמו שחממות טכנולוגיות ממשלתיות עוזרות להייטק.
בכל מקרה, אין מה להשוות חקלאות להייטק מבחינה טכנולוגית - ההייטק צריך לעמוד לרשות החקלאות כי בסוף הוא רק ארגז כלים ולא המהות. המהות היא לאכול וזה מה שהחקלאים נותנים. אמנם פחות זוהר אבל ככה זה - ענייני הגוף הבסיסיים הם מאד לא זוהרים :)
בתפיסתי, חקלאות היא כמו חינוך, רפואה, תשתיות ובטחון - פחות עסקי ויותר צורך בסיסי שצריך להיתמך ע"י שאר האנשים במדינה (דרך מיסים וניווטם למקום הנכון) ופחות ע"י מחירים מופלצים לצרכן הסופי. לפני 30-40 שנה זה בדיוק מה שהיה. ירקות ופירות במחירים שווים לכל נפש, וצריכה עצומה שהציבה את ישראל בראש המדינות שאוכלות בריא. הליבטריאניות הורגת :(
 
דיברתי על מימון השיפור הטכנולוגי, לא על מימון העסק, כמו שחממות טכנולוגיות ממשלתיות עוזרות להייטק.
בכל מקרה, אין מה להשוות חקלאות להייטק מבחינה טכנולוגית - ההייטק צריך לעמוד לרשות החקלאות כי בסוף הוא רק ארגז כלים ולא המהות. המהות היא לאכול וזה מה שהחקלאים נותנים. אמנם פחות זוהר אבל ככה זה - ענייני הגוף הבסיסיים הם מאד לא זוהרים :)
בתפיסתי, חקלאות היא כמו חינוך, רפואה, תשתיות ובטחון - פחות עסקי ויותר צורך בסיסי שצריך להיתמך ע"י שאר האנשים במדינה (דרך מיסים וניווטם למקום הנכון) ופחות ע"י מחירים מופלצים לצרכן הסופי. לפני 30-40 שנה זה בדיוק מה שהיה. ירקות ופירות במחירים שווים לכל נפש, וצריכה עצומה שהציבה את ישראל בראש המדינות שאוכלות בריא. הליבטריאניות הורגת :(
מה דעתכם על פיקוח מחירים על ירקות ופירות?
נניח היו אומרים שקילו פירות מכל סוג לא יכול לעבור את ה10 שקלים לק"ג
מלפפון 5 ש"ח וכו
זה היה אולי יוצר מצב של חוסר נקודתי כי לא משתלם אולי לחקלאי לשנע סחורה בתחילת עונה או דברים כאלה
אבל בכללי אם זה המחיר קצה
ולחקלאי יש את העלויות הקבועות שלו (נניח הוא לא יכול הרי למכור בפחות מ1 ש"ח לק"ג) אחרת הוא לא ישתול פשוט
אז הרווח יהיה חייב לרדת מהמתווכים
בדיוק כמו שלחם בפיקוח הוא מאוד רווחי והמאפיות הגדולות יודעות לשמור על הרווחיות שלו ע"י כמות תפוצה וכו
 
דיברתי על מימון השיפור הטכנולוגי, לא על מימון העסק, כמו שחממות טכנולוגיות ממשלתיות עוזרות להייטק.
בכל מקרה, אין מה להשוות חקלאות להייטק מבחינה טכנולוגית - ההייטק צריך לעמוד לרשות החקלאות כי בסוף הוא רק ארגז כלים ולא המהות. המהות היא לאכול וזה מה שהחקלאים נותנים. אמנם פחות זוהר אבל ככה זה - ענייני הגוף הבסיסיים הם מאד לא זוהרים :)
בתפיסתי, חקלאות היא כמו חינוך, רפואה, תשתיות ובטחון - פחות עסקי ויותר צורך בסיסי שצריך להיתמך ע"י שאר האנשים במדינה (דרך מיסים וניווטם למקום הנכון) ופחות ע"י מחירים מופלצים לצרכן הסופי. לפני 30-40 שנה זה בדיוק מה שהיה. ירקות ופירות במחירים שווים לכל נפש, וצריכה עצומה שהציבה את ישראל בראש המדינות שאוכלות בריא. הליבטריאניות הורגת :(
למה לא לנצל את ההייטק והחדשנות כדי להטמיע פיתוחים טכנולוגים בענף? שיטת המכסות והמכסים מונעת את זה...
מה דעתכם על פיקוח מחירים על ירקות ופירות?
נניח היו אומרים שקילו פירות מכל סוג לא יכול לעבור את ה10 שקלים לק"ג
מלפפון 5 ש"ח וכו
זה היה אולי יוצר מצב של חוסר נקודתי כי לא משתלם אולי לחקלאי לשנע סחורה בתחילת עונה או דברים כאלה
אבל בכללי אם זה המחיר קצה
יהיה מחסור בפירות וירקות.
 
יהיה מחסור בפירות וירקות.
אני לא בטוח, במיוחד אם יהיה יבוא במקביל
פשוט ככה יהיה מחיר קבוע לחקלאי שהוא ידע כמה הוא מרוויח בדיוק
וזה לא תלוי עונה/ תקופה / גחמות / פוליטיקה
הרי בגדול לחקלאי העלות השקעה היא קבועה
השוני היחידי זה כמה תפוקה יתן הדונם המעובד (בגלל מזג האוויר בסוף)
אבל אני מניח שזה משהו שאפשר לחשב מראש במיוחד כל מה שגדל בחממות

החקלאי יכוון לאיסוף ומכירת תוצרת רק מתי שזה ישתלם לו (לדוגמא לא יקטף פירות לפני העונה בשביל למכור אותם ביותר כסף כמו שהיה עם האבוקדואים לפני שנה שכולם היו בוסר עוד), ומתי שלא ישתלם לחקלאים למכור ייבאו יותר מחול

ולחילופין מחיר מפוקח וגבוה שהוא מחיר מקסימום אבל גם מינימום, כמו בביצים וחלב
לא תמיד, נכון שלרוב זה ככה אבל הרבה פעמים יש מבצעים שאתה קונה מתחת למחיר המפוקח
לי אישית יש הנחה בסופר היקר השכונתי של 10 אחוז אז כל מה שבפיקוח עולה לי 10 אחוז פחות
שופרסל מוכר לדומגמא אתת החלב של המותג שלו מתחת למחיר הפיקוח

בכל מקרה אם נסתכל על הלחם מה שבפיקוח הוא מחיר סביר
מה שלא בפיקוח קופץ פי 3-4
אני חושב שאם אפרסק יעלה 10 שקלים זה כמעט תמיד יהיה יותר זול ממה שיש היום בכל סיטואציה
 
מהיקרים ביותר בעולם
ועדין בין הזולים ביותר בארץ

לחם מלא עולה היום סביב ה12-20 שקל
ולחם לבן עולה 6 שקלים
ההבדל הוא רק הפיקוח והכמות ייצור

בארץ שלנו שטופת השמש היום משלמים 40 שקל לק"ג פירות מקומים - זה הזוי!!!
אני צריך לעבוד שעה שלמה בשביל לאכול 3 אפרסקים

והסיבה העיקרית כי כי הם יכולים ויש מי שישלם (אז בו נוריד את החלק הראשון במשוואה)
 
אני לא בטוח, במיוחד אם יהיה יבוא במקביל
ואז לא תהיה לך סחורה ברגע שלא ישתלם למכור במחיר המפוקח (גם אם באופן זמני).
בכל מקרה אם נסתכל על הלחם מה שבפיקוח הוא מחיר סביר
מה שלא בפיקוח קופץ פי 3-4
אני חושב שאם אפרסק יעלה 10 שקלים זה כמעט תמיד יהיה יותר זול ממה שיש היום בכל סיטואציה
כנ"ל. אני מעדיף שתהיה לי את האופציה לקנות אבוקדו ב50₪ לקילו, מאשר לא תהיה לי האופציה (או שוק שחור) כי החוק יחייב מכירה רק ב10₪.
 
דיברתי על מימון השיפור הטכנולוגי, לא על מימון העסק, כמו שחממות טכנולוגיות ממשלתיות עוזרות להייטק.
כנ"ל, גם אני מדבר על מימון השיפור הטכנולוגי.

המהות היא לאכול וזה מה שהחקלאים נותנים. אמנם פחות זוהר אבל ככה זה - ענייני הגוף הבסיסיים הם מאד לא זוהרים
נכון, המהות היא אוכל. אבל השאלה היא איך מגיעים לזה?
האם מגיעים לזה בשיטות ייצור ישנות של לפני 80 שנה, או בשיטות ייצור חדשניות כגון הידרופוניקה\אקוופוניקה\גידולים ימיים וכיוצא בכך....
צורך בסיסי שצריך להיתמך ע"י שאר האנשים במדינה (דרך מיסים וניווטם למקום הנכון)
פה איבדת אותי.
זה לא שאני לא מסכים איתך, זה העובדה ש:
1. אני לא סומך על שאר האנשים שישלמו מיסים כמו שצריך.
2. אני לא סומך על המדינה שתדע לנהל את כספי המיסים שלי כמו שצריך.
3. מדיניות רווחה צריכה להיות מרצון חופשי, אזרח לא צריך להיות מחוייב לתמוך במגזרים שהוא לא מעוניין.
הליבטריאניות הורגת
הרבה פחות מסוציאליזם (ראה ערך: ברית המועצות, קובה, צפון קוריאה, וכל מדינה סוציאליסטית\קומוניסטית שאי פעם קמה).
 
האם מגיעים לזה בשיטות ייצור ישנות של לפני 80 שנה, או בשיטות ייצור חדשניות כגון הידרופוניקה\אקוופוניקה\גידולים ימיים וכיוצא בכך....
ישראל נחשבת למדינה מתקדמת יחסית ואין כאן שיטות יצור כמו לפני 80 שנה (זה אפשר למצוא במזרח אירופה).
לגבי שיטות היצור שהזכרת- הן רלוונטיות רק לחלק מהגידולים ולא לכמויות גדולות, לפחות כיום. אני כן רוצה להזכיר ששיטת החממות מאד מקובלת כאן בהקשר של גידולי ירקות, כך שיש לנו למשל מלפפונים בחורף וכרוביות וחסה בקיץ - זה לא היה בצעירותי. אפילו את הבננות מגדלים בשיטה שונה מאשר לפני 20 שנה, אז דברים כן מתקדמים. כלומר,החקלאים בישראל למדו לגדל חלק גדול מהירקות לאורך כל השנה -להבדיל מהאירופאים שפשוט מייבאים. בעיניי הגישה הישראלית הרבה יותר מוצלחת.
פה איבדת אותי.
:>
מופתעת מהסעיפים שכתבת, אין לנו אלא לא להסכים. (לא מצב של מאה, אבל בטח לא האפס שאתה מצהיר בנחרצות).
הרבה פחות מסוציאליזם
זה לא סוציאליזם, זה דיקטטורות. נסה יותר לכיוון הסוציאל דמוקרטי נוסח הסקנדינביות.
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
דיברתי על מימון השיפור הטכנולוגי, לא על מימון העסק, כמו שחממות טכנולוגיות ממשלתיות עוזרות להייטק.
בכל מקרה, אין מה להשוות חקלאות להייטק מבחינה טכנולוגית - ההייטק צריך לעמוד לרשות החקלאות כי בסוף הוא רק ארגז כלים ולא המהות. המהות היא לאכול וזה מה שהחקלאים נותנים. אמנם פחות זוהר אבל ככה זה - ענייני הגוף הבסיסיים הם מאד לא זוהרים :)
בתפיסתי, חקלאות היא כמו חינוך, רפואה, תשתיות ובטחון - פחות עסקי ויותר צורך בסיסי שצריך להיתמך ע"י שאר האנשים במדינה (דרך מיסים וניווטם למקום הנכון) ופחות ע"י מחירים מופלצים לצרכן הסופי. לפני 30-40 שנה זה בדיוק מה שהיה. ירקות ופירות במחירים שווים לכל נפש, וצריכה עצומה שהציבה את ישראל בראש המדינות שאוכלות בריא. הליבטריאניות הורגת :(

לא הבנתי למה את מאשימה שוק חופשי ("ליבטריאניות") במחירים מופלצים לצרכן הסופי, הרי מדובר בשוק שמנוהל כולו בידי קרטל של מועצות והמדינה. בינתיים בענפי משק אחרים שנפתחו ליבוא ותחרות המחירים היום זולים מתמיד (בדיוק עכשיו קניתי בסופר חמאה במחיר נמוך משל הפיקוח).
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
א שיעור צרכנות מפי ברנש צעיר צרכנות פיננסית 12
A אנטי צרכנות - האם אני מגזים מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 45
S איך אתם ממקסמים חיסכון עם מועדוני צרכנות וקופונים צרכנות פיננסית 10
נ האם להיות חבר מועדון? (צרכנות ברשתות) צרכנות פיננסית 27
S שאלה די מעניינת לגבי הקשר בין ביטוח צד ג' לרכב לבין מינימליזם ואנטי-צרכנות מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 6
G צרכנות בתבונה לצעירים (ולרווקים) שבנינו מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 47
צריכה עצה צרכנות וחיי חברה 2020 מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 21
נ צרכנות נבונה, עוד סיבה לא לצאת לבלות היום 31.12 מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 14
לא חשוב שמות בהקשר לחסכנות ואנטי-צרכנות - אפשר בבקשה הסבר על הסרטון הבא? מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 7
לא חשוב שמות בהקשר לאנטי-צרכנות - גיוס סיכות לפיצוץ בועת הנדל"ן? מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 75
H אשראי צרכני - בחירת כרטיס אשראי\מועדון צרכנות צרכנות פיננסית 1
N הנזק במינימליזם ואנטי-צרכנות, בראייה רחבה אוף טופיק 67
A שיפור תנאים בחשבון שכבר מקבל הטבות ממועדון צרכנות צרכנות פיננסית 3
הק995 צרכנות פיננסית חלופית - האין-פנסיה של ליאור דיין צרכנות פיננסית 0
pyrocks שירים שמדברים על אנטי-צרכנות\עצמאות כלכלית מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 9
אורי מפת צרכנות סולידית מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 61
גרהם חומר ברשת בקשר לשמירה על תקציב מאוזן, אנטי צרכנות וכד' מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 5
האופטימית תיק השקעות בבנק הבינלאומי - מועדון צרכנות הוט צרכנות פיננסית 81
R פירות קפואים בזול מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 2
H בכמה אתם קונים קילו פירות וירקות צרכנות פיננסית 10
yossik רשת שיווק גדולה תמכור החל משישה סוגי פירות וירקות באריזות בלבד במקום בתפזורת מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 34
J פירות וירקות מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 46

נושאים דומים

Back
למעלה