יופי של לינק הבאת, באמת! רק לשים לב שהוא מנתח את השנים 2015-2017. לא ברור אם יש ניתוח של השנים האחרונות.
ועכשיו לפרטים הקטנים:
1. כל הניתוח שם (וגם בכתבות הנגד בימים האחרונים) מדבר על רווח תיפעולי של הסיטונאי ושל הקימעונאי. אין שקר גדול מזה כדי להבין את הפערים בין מחיר הקניה למחיר המכירה.
2. הרווח הגולמי הוא מה שחשוב לצורך הניתוח לעיל. הוא מופיע סוף סוף בעמוד 6, וכך אנחנו למדים שהרווח הזה הוא בסביבות 24%
3. למה דווקא רווח גולמי? כי הוא מראה את ההוצאות הישירות שנובעות מקניית אותו מוצר (הובלה, איחסון, פחת, עובדי מחסן, עובדי מחלקת הירקות וכו'). זה לא חכמה גדולה להראות רווח תיפעולי נמוך אם הוצאות הפירסום וההנהלה (שזה חלק מהוצאות כלליות ולא ישירות) גבוהות מדי או שיש חוסר יעילות כללי.
4.לוס לידר, כפי שנאמר מעליי, מצטרף גם הוא לחלק מהעיוות בניתוח. נכתב שם (בעמוד 5) שזה ידוע אבל לא ניתחו את העניין. מדובר על הירקות והפירות הכי פופולארים.
ואחרי כל זה, יש לי הרגשה שבשנתיים-שלוש האחרונות יש קפיצה משמעותית מאד במחירי הפירות, ואין ירידה משמעותית במהלך העונה (לעומת תחילתה). יחד עם זאת, הפירות לא טעימים ברובם ומתקלקלים מהר (במיוחד הבננה ופירות הקיץ). היות ואין חלוקה ברשתות בין תוצרת הארץ לתוצרת אחרת - קשה להבין מה קורה כאן.
דוגמא אישית, אנחנו קונים תפוח עץ מזן "זהוב" כל השנים (העדפה של בעלי). בשנתיים האחרונות, חלק גדול מהתפוחים האלה הם לא טעימים ועסיסיים ומבט מקרוב מגלה מדבקת חו"ל כלשהי. המחירים נשארים גבוהים מאד כאילו מדובר על הזהובים של הגליל העליון ורמת הגולן (הטעימים להפליא).
בקיצור - כשמסיימים לבנות בניין מורידים פיגומים...
אתה קורא לחקלאים ולישובי הספר פיגומים? והבניין זה הערים? חביבי, אתה פגום לגמרי
