לא. רק ההתנהגות של דברים אקראיים היא סטטיסטיקה.
הסטטיסטיקה היא המודל שמתאר את העולם.
הדברים הם "אקראיים" מנקודת המבט שלך - העובדה שהם אולי לא אקראיים ברמה פיזיקלית היא חסרת משמעות כי אין לך את האינפורמציה הדרושה כדי "להכניס אותם למודל".
לכן עד כמה שאתה יודע - קריסת ארה"ב, התנקשות בפוטין, מלחמה גרעינית, שפל כלכלי ממושך, קריסה של ענקית טק, היבחרות מחדש של טראמפ וכו' - הם כולם אירועים אקראיים בעלי הסתברויות כלשהן שאתה במקרה הטוב יכול לשערך ובמקרה הרע - לא. כמובן שלא רק אירועי מאקרו הם אקראיים מבחינתך --- גם מעילת כספים של אתי אלון בכספי הבנק, הטרדה מינית של מנכ"ל כלשהו נגד עובדת בכירה בחברה גדולה ומוכרת [באופן שמרסק את המניה], ירידה בכמות הנרשמים החדשים פר רבעון בפייסבוק, מוות של אילון מאסק מהתקף לב, או העובדה ששושנה מרחובות החליטה לקנות 91 יחידות של VOO אחה"צ במחיר שגבוה ב-0.1% ממחיר העסקה האחרונה ---
כל אלה מבחינתך אירועים אקראיים.
המידול שמאפשר TO MAKE SENSE OF THEM הוא סטטיסטיקה.
לדוגמא, אם רק 10% מהסטרטאפים מצליחים לצלוח את השנים הראשונות ולהגיע לסבב גיוס B או C ---
אין לך (על פניו) סיבה להניח אפריורית שסטרטאפ שרירותי כלשהו יתנהג טוב יותר מהסטטיסטיקה.
אם רק 1 ל-11 מליון טיסות מתרסקות, יש לך סיבה טובה להניח שאם תעלה על מטוס לא תתרסק ותמות בו.
לכן סטטיסטיקה היא שימושית. היא ממדלת את העולם בצורה שמאפשרת לך להתנהל בו בצורה שפויה ולהשיג תוצאות חיוביות בתוחלת (בהינתן האינפורמציה שיש לך, לפחות).
ולכן המודל שמתאר את הכלכלה מבוסס על סטטיסטיקה --- היות ואתה לא יודע את העתיד. אתה צריך לעבוד עם הסתברויות ועם אינפורמציה קיימת על שכיחות של תרחישים שונים או על קשרי גומלין שאת חוזקם וטיבם למדת באינדוקציה.
זה שלמדת טוב טוב את הדו"חות של חברה מסויימת לא מעניק לך clairvoyance לגבי העתיד שלה. זה לכל היותר משפר טיפה את המודל הסטטיסטי שבראשך לגבי האפשרויות השונות וההסתברות להן.
זה נכון גם לגבי פורטפוליו בן 8 חברות.