עיסוק בכסף ושקט נפשי

[טרטליה]

אתה צודק שזאת בעיה רגשית/נפשית ולהערכתי כדאי להיזהר כי זה מדרון חלקלק מאד. די דומה לדיאטה שהופכת לאנורקסיה. סוג של חרדה.
ואת כל זה אני אומרת לך מניסיוני, גם אני הרגשתי כך פעם והכרחתי את עצמי ללמוד להנות מדברים שעולים כסף (מדי פעם, לא נהנתנית גדולה) בלי
דפיקות לב ולחץ.

רוצה לחזק, גם אצלי חוויה כזו
המדרון חלקלק מאד, ואני חושב שהסגפנות הזו עשתה לי לא טוב לאחרונה
אני ממש מזדהה עם האמירה של להכריח את עצמי להנות מדברים שעולים כסף

 

[טרטליה]

אתה צודק שזאת בעיה רגשית/נפשית ולהערכתי כדאי להיזהר כי זה מדרון חלקלק מאד. די דומה לדיאטה שהופכת לאנורקסיה. סוג של חרדה.
ואת כל זה אני אומרת לך מניסיוני, גם אני הרגשתי כך פעם והכרחתי את עצמי ללמוד להנות מדברים שעולים כסף (מדי פעם, לא נהנתנית גדולה) בלי
דפיקות לב ולחץ.

רוצה לחזק, גם אצלי חוויה כזו
המדרון חלקלק מאד, ואני חושב שהסגפנות הזו עשתה לי לא טוב לאחרונה
אני ממש מזדהה עם האמירה של להכריח את עצמי להנות מדברים שעולים כסף

 

[Roi]

אני מודאגת מרמות הדם.

יצאת מהארון גולם ?

 

[Dvgo]

יצאת מהארון גולם ?

הוא ענה בכובע של האמא הפולנייה

 

[Everything_Nice]

שמח ששיתפת , לגמרי צריך לעצור לפעמים ולחשוב.
אני בנושא הזה כמו בעוד אחרים הולך עם דרך האמצע של הרמב"ם זצ"ל. לא מבזבז ויודע לחשוב קדימה. ומצד שני יודע לחיות ולהוציא על מה צריך/עושה טוב והכל במידה. (שמתאימה לי) בגדול ריחוק מהקצוות. אם כי לפעמים יש קצת יותר לפה וקצת לשם.
אני חושב לבסוף שבריאות ואושר הם סופר חשובים לאדם ואם העיסוק בכסף מתחיל לפגוע באחד מהם זה אומר שצריכים לחשב מסלול מחדש.

 

[TunaGolem]

הוא ענה בכובע של האמא הפולנייה

המציאות עולה על כל דמיון: הטלפון שלי לא מאמין של'מודאגת' יש צורת נקבה.

יצאת מהארון גולם ?

דברנו על זה ושכחת. אזכיר:
גלמים הינם נטולי מין. יצירת גלמים דורשת שת"ף של יותר מזוג גלמים אחרים.

 

[לנצח נתהה]

עם דרך האמצע של הרמב"ם זצ"ל

אריסטו זצל.

 

[Everything_Nice]

אריסטו זצל.

נכון הרמב"ם הושפע גם מהגותו של אריסטו אבל לא נשכח שדת משה וישראל מקדמת הפעלת שיקול דעת ולשאול את עצמך מה הפעולה הנכונה ביותר לעשות בכל סיטואציה. כמעט לכל מידה או רגש באדם יש מקום. השאיפה היא לדעת להשתמש בכל דבר בהתאם לסיטואציה ולא באופן קיצוני.

 

[kerenX]

אני מרגישה שאני אדם שכן נוטה לכיוון הבזבזנות..
יש חודשים שאני ממש מרגישה שהתפרעתי והוצאתי מלא כסף ("מלא" יחסית אלי, מעט באופן כללי) ויש חודשים שאני מוציאה בהם איזה 500 שקל ומרגישה סופר מרוצה מעצמי.
אני גם מרגישה שאני עובדת ממש קשה, ואני שונאת את העבודה שלי.
הרבה פעמים אני חושבת לפני שאני קונה חצי סנדוויץ בארומה, האם זה שווה חצי שעת עבודה שלי?
לפעמים כן, לפעמים לא.
יכולה להזדהות עם ההרגשה שלך, יודעת להגיד שיש חודשים שאני מדכאת אותה מאוד ויש חודשים שמרגישה רע עם כוס קפה של הבוקר
(במיוחד עם זה שיש לי מטרה כלכלית שממש חשובה לי והדדליין שלה כל כך קרוב...)

 

[מתניניו]

הדרך שלי היא להסתכל על הכסף כמספרים. לאט לאט זה גרם לי לנתק כל רגש שקשור להון שלנו ולהצליח להתמיד באסטרטגיה. רגש יש לי למשפחה, חברים ולקבוצת הכדורגל שלי.

 

[wa11a]

אני מזדהה עם החוויות המתוארות פה. גם לי זה היה קשה. בשלב מסויים שחררתי את הרסן בדברים שבאמת עוזרים לי בנוחות בחיים.
אני גר לבד במקום עם שותפים, אני מחזיק רכב (אם כי מנסה לנסוע כמה שיותר עם אופניים לעבודה בשביל הספורט) ואני טס הרבה לחו״ל שזה החלק של החוויות. הבנתי שאני לא מוכן לוותר על חוויות בגיל צעיר בשביל לצבור אותן בגיל מבוגר.
מה שכן זה מתאפשר לי כי אני מרוויח מאוד טוב, ככה שאני חוסך יותר מ- 50% מההכנסה השנתית כרגע למרות שאני חי מהוצאה מאוד מאוד גבוהה ליחיד.