גרהם
משתמש בכיר
- הצטרף ב
- 6/3/15
- הודעות
- 21,553
- דירוג
- 29,427
בעקרון אני מסכים איתך. מה שבעיני אחד הוא כסף מגזרי, בעיני האחר הוא שרות ציבורי שהמדינה צריכה לתת, אשר אין חשוב ממנו, ובשביל זה הוא נשלח לכנסת.או מאינטרסים אידאולוגיים שזרים לך לחלוטין, אבל בעיניהם מועילים למדינה.
נ.ב - אני ראיתי דווקא שבגדול, הכספים הקואלציוניים הוקפאו.
ואם יש חריגות -
א. יש דברים שבעיני קריטיים גם עכשיו (למשל לימוד תורה). זה ויכוח ערכי עמוק, שלא נצליח אפילו להתווכח עליו - כי מנקודת מבט חילונית זה אכן לא קריטי בכלל, ואפילו לא צודק.
ב. אם יש חריגות לדברים שהם לא ערכיים - אני בהחלט חושב שזה חמור מאוד.
+1
בדיוק, רק תיקנתי טיפה את הניסוח... (זה לא עניין של כסף למגזר שלי. אני תומך בקצבאות לאברכים למרות שרוב מוחלט של האברכים, לצערי, לא מהמגזר שלי).
הבעיה היא ביישום ובמי שמיישם. חברי כנסת שרמתם המוסרית נמוכה מאד מציגים אינטרסים כספיים צרים כאידיאולוגיה.
כפי שתחת דאגה לכשרות מתברר שמלונות צריכים לממן חדר לשבת לאחיין של המשגיח, וכפי שתחת הכותרת של דאגה לעניים מתברר שדרעי קובע קריטריונים שיסיטו את התקציב בעיקר לחרדים, כך גם העמותות שלכאורה מקדמות לימוד תורה ובפועל הן צינור לכספים והטבות למקורבים.
החרדים לא המציאו את השיטה והויכוח על השאלה אם הם גרועים מאחרים אינו רלוונטי כרגע ורק יוסיף דם רע. אבל שילוב הנסיבות של העמידה של חלק מחברי הכנסת החרדים בראש המהפיכה, ההשתמטות על רקע המלחמה והמצב הכלכלי הקשה שכולנו הולכים אליו, כנראה יביא למיקוד יתר בכספים האלו והתנגדות ציבורית עזה יותר מכרגיל.
נערך לאחרונה ב: