להיכנס למירוץ העכברים ?

[רוני]

ג.נ. גר בשכירות במרכז תל אביב, אבל באמת שאם ההורים שלי היו גרים בתל אביב כנראה שהייתי נשאר לגור בביתם עד החתונה.

היי
אני מתגורר באזור רחובות דזינגוף ארלוזרוב בתל אביב, הבן הגדול שלי עתודאי בן 28, בסוף אוגוסט משתחרר משירות קבע,
חושב בדיוק כמוך, לפני מספר חודשים ניהלתי איתו שיחה, והסברתי לו שלאחר שהוא מוצא עבודה באזרחות הוא יוצא מהבית
ומתחיל את החיים שלו.

לפעמים אנחנו כהורים צרכים לקבל החלטות

 

[רוני]

האם לדעתכם יש פתח יציאה מהגיהנום?

כן, אתה יכול לצאת ממצב זה בגדול !

אסביר לך בפשטות, אתה מגיע לתובנות והגדרות שהחיים זה מרוץ עכברים,
מראש אתה שם את עצמך במצב של חוסר מוטיבציה, ומצד שני, בצדק,
אתה מבין שלהישאר כך זה להיות "תקוע" זה לא לחיות.

המפתח לשינוי, תלוי בשינוי גישה מבחינתך, לבוא בגישה חיובית לחיים,
להפסיק לפחד מהחיים, לקבוע מטרות, לייצר תשוקה לטרוף את החיים,
אם תמשיך לקרוא לזה מרוץ עכברים, אתה תמשיך להיות "מת מהלך"

אני מתנצל אם אני מעט קשה אתך, זה בא מכוונה טובה לעורר אותך לשינוי, רק אתה יכול לשנות את המצב.
אני מצרף כאן לינק לכתבה על הבן הצעיר שלי יניב, נכה צה"ל, הוא מתמודד עם קשיים ברמה היומית, במקום להרים ידיים, הוא בחר בחיים.
https://www.youtube.com/watch?reload=9&v=mVBERGHe8cA&vl=iw

בהצלחה !

 

[האגיפטולוגית]

להכנס? אתה עמוק בפנים. נשמע שכל העתיד שלך משועבד לטובת הנוחות של ההווה.

 

[KickR]

כמו שאתה אומר לשנינו אין מספרים. אבל אני מוכן להמר שרוב האנשים שיוצאים מבית ההורים לומדים להתמודד עם החיים ומרבית אלו שנשארים לא מנהלים את כלכלת הבית בשביל ההורים...

בנוגע לפות"ש אני יודע עליו רק את מה מה שבחר לשתף. לא ראיתי בהודעה שלו משהו שמונע ממנו לצאת מהבית.

@KickR מה יהווה מבחינתך סיבה טובה לילד לעזוב את הבית ולמה?

יש הרבה טיעונים בעד, לא אמרתי שאין.
אבל בסוף זה תלוי מקרה ושיקול של הילד ושל ההורים.

לפי פות"ש - זה אכן מפריע לו.

החלק הראשון של ההודעה שלי התייחס לאמירה הכללית והחלק השני בהחלט תלוי במה פות״ש באמת מרגיש. אם הוא מרגיש אבוד בגלל שזה סותר נורמה חברתית אז יש לא מעט דברים שהוא יצטרך לשנות כדי להיות ״נורמלי״.

היי
אני מתגורר באזור רחובות דזינגוף ארלוזרוב בתל אביב, הבן הגדול שלי עתודאי בן 28, בסוף אוגוסט משתחרר משירות קבע,
חושב בדיוק כמוך, לפני מספר חודשים ניהלתי איתו שיחה, והסברתי לו שלאחר שהוא מוצא עבודה באזרחות הוא יוצא מהבית
ומתחיל את החיים שלו.

לפעמים אנחנו כהורים צרכים לקבל החלטות

אתה חלק רלוונטי מהמקרה שלך (הורה) ולכן זה לגיטימי שתגיד לבן שלך לצאת מהבית. הכוונה שלי הייתה שמישהו חיצוני שיודע כל כך מעט על הסיטואציה לא צריך למהר למסקנות.

 

[בת העמק]

יש מדינות שבהן להישאר עם ההורים זה סימן לחינוך טוב, ערך משפחתיות גבוה וכו׳ (אפילו בארץ, באוכלוסיות מסוימות).

אני מכירה את זה בארץ בחברה הערבית הכפרית אבל יש הבדל מאד גדול בין דרך ההישארות שלהם לבין מה שהפות"ש מתאר כאן.
הם עובדים ומכניסים את כספם לקופה המשפחתית מסיום התיכון. הכסף נחסך לצורך בניית בית/קומה מעל ההורים/דירה שאליו יעבור הבן לאחר נישואיו. מחוייבותו הכלכלית של הבן כלפי הוריו תישאר עד מותם. יש לו מחוייבות גם כלפי שאר אחיו (ואם הוא בכור- על אחת כמה וכמה גם מבחינות אחרות).
כל ההתנהלות המשפחתית שם היא יחידה כלכלית וחברתית אחת (למעט הבנות שמצטרפות ליחידה המשפחתית של בעליהן).
מה בין זה לבין דרך החיים שמתאר הפות"ש? קצת עובד וקצת נח ובעיקר מסתגר מהעולם החיצון,. ממש חי ברחם.

 

[KickR]

כמו שאתה אומר לשנינו אין מספרים. אבל אני מוכן להמר שרוב האנשים שיוצאים מבית ההורים לומדים להתמודד עם החיים ומרבית אלו שנשארים לא מנהלים את כלכלת הבית בשביל ההורים...

בנוגע לפות"ש אני יודע עליו רק את מה מה שבחר לשתף. לא ראיתי בהודעה שלו משהו שמונע ממנו לצאת מהבית.

@KickR מה יהווה מבחינתך סיבה טובה לילד לעזוב את הבית ולמה?

יש הרבה טיעונים בעד, לא אמרתי שאין.
אבל בסוף זה תלוי מקרה ושיקול של הילד ושל ההורים.

לפי פות"ש - זה אכן מפריע לו.

החלק הראשון של ההודעה שלי התייחס לאמירה הכללית והחלק השני בהחלט תלוי במה פות״ש באמת מרגיש. אם הוא מרגיש אבוד בגלל שזה סותר נורמה חברתית אז יש לא מעט דברים שהוא יצטרך לשנות כדי להיות ״נורמלי״.

היי
אני מתגורר באזור רחובות דזינגוף ארלוזרוב בתל אביב, הבן הגדול שלי עתודאי בן 28, בסוף אוגוסט משתחרר משירות קבע,
חושב בדיוק כמוך, לפני מספר חודשים ניהלתי איתו שיחה, והסברתי לו שלאחר שהוא מוצא עבודה באזרחות הוא יוצא מהבית
ומתחיל את החיים שלו.

לפעמים אנחנו כהורים צרכים לקבל החלטות

אתה חלק רלוונטי מהמקרה שלך (הורה) ולכן זה לגיטימי שתגיד לבן שלך לצאת מהבית. הכוונה שלי הייתה שמישהו חיצוני שיודע כל כך מעט על הסיטואציה לא צריך למהר למסקנות.

אני מכירה את זה בארץ בחברה הערבית הכפרית אבל יש הבדל מאד גדול בין דרך ההישארות שלהם לבין מה שהפות"ש מתאר כאן.
הם עובדים ומכניסים את כספם לקופה המשפחתית מסיום התיכון. הכסף נחסך לצורך בניית בית/קומה מעל ההורים/דירה שאליו יעבור הבן לאחר נישואיו. מחוייבותו הכלכלית של הבן כלפי הוריו תישאר עד מותם. יש לו מחוייבות גם כלפי שאר אחיו (ואם הוא בכור- על אחת כמה וכמה גם מבחינות אחרות).
כל ההתנהלות המשפחתית שם היא יחידה כלכלית וחברתית אחת (למעט הבנות שמצטרפות ליחידה המשפחתית של בעליהן).
מה בין זה לבין דרך החיים שמתאר הפות"ש? קצת עובד וקצת נח ובעיקר מסתגר מהעולם החיצון,. ממש חי ברחם.

הטיעון המקורי שלי בכל מקרה היה כנגד ההכללה של oringa. מהתיאור הכללי של פות״ש נראה שיש מקום להבין יותר מה הבעיה שלו (אני למשל חושב שדרך החיים שלו היא סימפטום של הבעיה, ולא המקור של הבעיה)

 

[בת העמק]

מהתיאור הכללי של פות״ש נראה שיש מקום להבין יותר מה הבעיה שלו (אני למשל חושב שדרך החיים שלו היא סימפטום של הבעיה, ולא המקור של הבעיה)

אני גם חושבת ככה, כבר היו כאן כמה שרשורים דומים בעבר שהציגו את הבעיה.
אבל הפות"ש לא טוען לבעיות אלא מציג עולם חיצון שהוא כולו מירוץ עכברים וסגידה לעגל הזהב. אם אני הייתי חושבת כמוהו, גם לא הייתי מוציאה את האף כנראה.
אני באמת סבורה שזה בעיקר בעיה של סיפור פנימי שמבוסס על חרדות בשילוב של "הורי הליקופטר".

 

[sogi]

להכנס? אתה עמוק בפנים. נשמע שכל העתיד שלך משועבד לטובת הנוחות של ההווה.

אני מסכים. מאחורי כל מצב כזה, שבו נטען שכל אפשרות היא גרועה (גיהנום), מסתתר בסך הכל פחד משינוי ומאי נעימות זמנית שתוביל למצב טוב יותר.

והמצב הטוב יותר הוא לא בהכרח גן עדן אבל עדיין טוב יותר. אי אפשר לצפות שכל הבעיות ייפתרו בבת אחת, אבל אפשר לעשות שיפורים קטנים בכל פעם.

 

[omris]

אני חושב שאת השאלה הזו אי אפשר לפתור בפורום כלכלי - צרכנות מינימליסטית. אין כאן שאלה כלכלית לדעתי ואפילו לא של דרך חיים... נשמע על פי הניסוח של אובדן וגהינום שיש מצוקה שקשורה לתחום אחר, ייעוץ פסיכולוגי?!

 

[idn98x]

אני חושב שאת השאלה הזו אי אפשר לפתור בפורום כלכלי - צרכנות מינימליסטית. אין כאן שאלה כלכלית לדעתי ואפילו לא של דרך חיים... נשמע על פי הניסוח של אובדן וגהינום שיש מצוקה שקשורה לתחום אחר, ייעוץ פסיכולוגי?!

היי
כל כוונתי בדיון היה לגבי רעיונות איך לא להיכנס למעגל חוסר הודאות הכלכלי הבלתי נגמר שבני גילי בדרך כלל נכנסים אליו,ועל מנת לקבל אולי רעיונות נוספים להכנסה פסיבית."הגיהנום" שתיארתי זה "הגיהנום" הכלכלי שיש בעולם בימים אלה(לפי ראייתי לפחות,כמובן שלא הכל שחור או לבן)אין קשר לפסיכולוגיה וזה לא היה מטרת הדיון,סליחה שאולי הובנתי לא נכון וגרמתי לויכוחים בדיון,(ותודה לכל מי שהגיב וניסה לעזור)מבחינתי אפשר לנעול

 

[KickR]

היי
כל כוונתי בדיון היה לגבי רעיונות איך לא להיכנס למעגל חוסר הודאות הכלכלי הבלתי נגמר שבני גילי בדרך כלל נכנסים אליו,ועל מנת לקבל אולי רעיונות נוספים להכנסה פסיבית."הגיהנום" שתיארתי זה "הגיהנום" הכלכלי שיש בעולם בימים אלה(לפי ראייתי לפחות,כמובן שלא הכל שחור או לבן)אין קשר לפסיכולוגיה וזה לא היה מטרת הדיון,סליחה שאולי הובנתי לא נכון וגרמתי לויכוחים בדיון,(ותודה לכל מי שהגיב וניסה לעזור)מבחינתי אפשר לנעול

אם המטרה היא לא להיכנס למעגל חוסר ודאות כלכלי, אתה לא "אבוד" אם תישאר בבית ההורים.
לגבי הכנסה פסיבית יש גם שרשורים בנושא וגם פוסטים בבלוג (וגם אינספור אתרים).
לגבי "גיהינום כלכלי", הכלכלה כיום יותר חזקה מאי פעם. מבחינת חומרית, באף תקופה בהיסטוריה לא היו כל כך הרבה אנשים שמצליחים לקבל גישה לכל כך הרבה משאבים (טיפולים רפואיים, השכלה, מזון, וכו'). אם לא תתעקש לשכור דירה במרכז (ו/או דירה גדולה ממה שאתה באמת צריך), גם עבודה "רגילה" תחזיק אותך עם פלוס בבנק.

 

[נעם בלה בלה]

אין קשר לפסיכולוגיה

היות שלא שאלת שום שאלה פיננסית או כלכלית, יש קשר רק לפסיכולוגיה. הגיבו לך פה שני אנשים חכמים מאוד, אני מבין שאולי אתה במגננה כרגע אבל נסה להקשיב להם.

הגיהנום הוא אצלך בראש, לא המציאות. זה הסיפור שאתה מספר לעצמך. פתח היציאה הוא לכתוב סיפור חדש.

מפתח לשינוי, תלוי בשינוי גישה מבחינתך, לבוא בגישה חיובית לחיים,
להפסיק לפחד מהחיים, לקבוע מטרות, לייצר תשוקה לטרוף את החיים,
אם תמשיך לקרוא לזה מרוץ עכברים, אתה תמשיך להיות "מת מהלך"

 

[משה]

היי
כל כוונתי בדיון היה לגבי רעיונות איך לא להיכנס למעגל חוסר הודאות הכלכלי הבלתי נגמר שבני גילי בדרך כלל נכנסים אליו

כל עוד תקפיד לא לחקות את ההתנהגות של בני גילך (הוצאות > הכנסות) אין סיבה שתגיע למצב שלהם

 

[Zorg]

לא יודע איך לקרוא לזה, פינוק ? אגואיזים ? או סתם עצלנות. בכל הפוסט הזה אין אפילו מילה אחת על ההורים שלך.
באמת למה שאתה תתאמץ ותנסה לפרנס את עצמך, בשביל זה יש הורים. הרי הם שם בשביל לשרת אותך.

 

[האגיפטולוגית]

היי
כל כוונתי בדיון היה לגבי רעיונות איך לא להיכנס למעגל חוסר הודאות הכלכלי הבלתי נגמר שבני גילי בדרך כלל נכנסים אליו

לדעת לקיים את עצמך במסגרת המשאבים שיש לך ולא להסתמך על עתיד כלשהו שיכסה על הטעויות של ההווה. הורים מתים בסופו של דבר; עדיף ללמוד לדאוג לעצמך לפני שזה קורה.

 

[סיימון]

לא קראתי את כל השרשור אבל מההודעות שקראתי קיבלתי את ההרגשה שאנשים חושבים/ככה זה היה אצלם שמי שגר עם ההורים מתפנק.

אני בן 24 וגר עם אמא שלי תוך כדי לימודים וממש לא מרגיש שאני מתפנק, אני משתתף בכל ההוצאות לבית כולל חשבונות למיניהם אפילו שאני לא מרוויח הרבה בכלל, עושה שיפוצים בבית ומחליף כל מה שנשבר, עושה קניות ומבשל לרוב לשנינו, עוזר לאמא בהתנהלות יומיומית בגלל קשיי שפה וכ'ו.

בזמן הצבא כמעט לא הייתי בבית ואחרי שהתשחררתי גרתי בחול במשך שנה.
אישית אני לא חושב שיש כל כך הרבה פיתוח אישי, אבל אולי הייתי כבר מספיק מפותח.

 

[בת העמק]

לא קראתי את כל השרשור אבל מההודעות שקראתי קיבלתי את ההרגשה שאנשים חושבים/ככה זה היה אצלם שמי שגר עם ההורים מתפנק.

לא, זה לא נכון. ההתייחסות היא לפי העניין ולא באופן גורף.
ממה שאתה מתאר על עצמך, אין שום קשר לפינוק אלא להיפך. כל הכבוד לך!

 

[מיקי]

היי,
אני בחור בן 29 גר עם ההורים,לא מתכנן חתונה וילדים,לא מבזבז להם יותר מדי כסף על מחייה כי אני בן אדם בלי דרישות באופי שלי על גבול המתכלב,עובד לסירוגין בעבודות כלשהן
הסיבה שעדיין לא יצאתי מבית ההורים היא כי אני חושש להיכנס למירוץ של רדיפה אחרי עגל הזהב (דירה,עבודה,רכב,תשלומים ושאר בולשיט). העניין הוא,שאם אני לא יוצא מבית ההורים אני אבוד,ואם אני יוצא אני גם אבוד! אין לאן לברוח.לכוד בטירוף של החברה המערבית ה"מודרנית" כביכול שמשעבדת עצמה לדעת. קראתי הרבה על הכנסה פסיבית,אבל זה לוקח זמן והרבה הבנה בתחום הרצוי.כרגע מנסה לחפש עבודה מהבית ללא הצלחה אחרי שעזבתי עבודה.האם לדעתכם יש פתח יציאה מהגיהנום?

גיהנום?
עגל הזהב?
אם אתה יוצא מבית הוריך אתה אבוד?
טוב בוא נתחיל מההתחלה,
1. אתה ב29 (בגילי פחות או יותר) ואתה גר עם הוריך כי אתה מפחד לצאת, לא תקין מתי אתה חושב לצאת?
גיל 35-40? שיהיה כבר מאוחר מדי? מילא הייתה אומר שאתה נשאר למטרה מסויימת כמו לחסוך לקנות דירה/השקעה וכו...
אבל כמו שאתה מציג פה אין לך מטרה בכלל!!!
אחי תתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי
2.אתה טוען שבאופי שלך אתה מתכלב, בטח שתתכלב! אתה גר אצל ההורים בלי שום עתיד המצפון שלך לא יתן לך לחיות חיים נורמאלים! הוא כל הזמן יגיד לך כמה אתה מפונק וכפוי טובה שאתה גר עם ההורים שלך וחי כמו מלך
שאפילו אין לך עבודה נומאלית!! אז אתה מתכלב ככה המצפון שלך אומר לך "ככה אתה מפצה על השהייה המוגזמת שלך אצל אבא ואמא"
3. אתה לא רוצה לרדוף אחרי עגל הזהב?
מבחינתך בית משפחה ילדים הם עגל זהב? אף אחד לא אמר לך עכשיו להתחיל לרדוף אחרי הכסף כאילו אין מחר, כנס לפרופורציה אחי, אין בעל חיים שלא עובד קשה למחייתו, מי הנמלה שקורעת את התחת שלה כדי שהבית שלה יהיה מושלם ויעמוד בתנאי מזג האוויר יציב ואיתן, ועד האריה שאוסף כמה שיותר לביאות כדי להגדיל את השבט שלו ולהיות מסופק
4. אם תשאר בבית הוריך אתה אבוד! יום אחד תהיה חייב לצאת כשין לך שוב דבר ביד ורק אז תבין את הטעות שעשית
אם תצא מהבית דבר אחרון שתהיה זה אבוד, אתה תהיה חופשי לחיות את חייך בדרך שלך ולעצב אותם כמו שאתה רוצה באמת ולא להיות תלוי בהורים
סיכום:
אתה בטח חושב שהעולם צריך להיות עננים לבנים קשת בענן וילדים רצים בדשא
אבל העולם הוא מקום אפל מלוכלך ומרושע שברגע שתתן לו הוא יפיל אותך וישאיר אותך למטה כל עוד תתן לו
אז אנחנו צריך להילחם ולנצח אותו כי אין אפשרות אחרת אם נתחבא זה רק עניין של זמן עד שנרגיש אותו
כרגע אתה מתחבא אני ממליץ לך לצאת לעולם ולהתחיל להילחם על חייך ושתצליח אני מבטיח לך שהחיוך על פניך כבר יגיד לך הכל
בהצלחה בכל דרך שתבחר!

 

[בת העמק]

אבל העולם הוא מקום אפל מלוכלך ומרושע שברגע שתתן לו הוא יפיל אותך וישאיר אותך למטה כל עוד תתן לו

צר לי שככה אתה חווה את העולם, באמת!
מי זה העולם שמפיל אותך בכל הזדמנות? מה זאת אומרת מקום אפל ומלוכלך?
זה לא העולם, מיקי, זה האינטרקציה שלך מול אנשים ומול בעיות שצריך לפתור. זה הסיפור הפנימי שלך והוא מייצר לך את המציאות ככה.
העולם הוא מקום מופלא שקורים בו המון דברים מרתקים. ההחלטה אם משהו שקורה לך משוייך לרע או טוב היא בידך.

 

[מיקי]

העולם הוא מקום מופלא שקורים בו המון דברים מרתקים.

יש לי מה להגיד אבל זה כבר לא קשור לדיון