היי,
כיף לקפוץ כאן לפורום מדי פעם
בתקופה האחרונה, נחשפתי ובחנתי רעיונות השקעה ישנים-חדשים, ורציתי לשתף אתכם כדי לחוות "ביקורת עמיתים" עליהם
1. ביטקוין
לאור העובדה שמדובר במטבע הקריפטו היחיד שמנוהל ללא "labs" או CEO או מייסד מרכזי שעדיין בתמונה (עקב אכילס בפני עצמו) + לצד העובדה שהוא מתנהל ב-PoW ולא ב-PoS (כשהאחרון פשוט משמר אריסטוקרטיה שממשיכה לייצר את המטבע בעצמה), אני תוהה לעצמי האם בכלל קיימת אלטרנטיבה למטבע הקריפטו המוביל
במצב כזה, אני מאמין שכל מטבע קריפטו אחר שקול ל"מניה" בסטארט-אפ מסוים (כשחלקם ממש מתנהגים כמניה וחלקם משתמשים כ-Utility, כמו BNB) בעוד ביטקוין הוא היחיד שבאמת ניתן להשוואה ל-SoV כמו זהב
אשמח לשמוע את דעתכם בנושא, ולהבין כיצד אתם בוחנים מטבעות שונים
2. לגדר לגדר לגדר
טוב, כאן ממש מדובר באמירה שתוביל אש, אבל לאור ההתפתחויות האחרונות בשער הדולר, נדרשתי שוב למאמר המקובל פה של אסף נתן
אני בסה"כ משקיע קטן, ולכן יש משהו מתיימר בהצגת עמדה שחולקת על נתן (שלמיטב זכרוני הוא מנהל קרן גידור)
עם זאת, אני מאמין שבשעה שהמאמר נכון באופן כללי (באופן תיאורטי, אין סיבה להמר דווקא על מטבע X ולא מטבע Y, במיוחד כשמטבע X שייך למדינה פיצית במזרח התיכון) וכנראה היה נכון גם לשעתו, שווה לעדכן גישה לכבוד העשור החדש
קודם כל, אני רוצה לציין שבעת כתיבת המאמר, היו יתרות המט"ח של ישראל כ-80 מיליארד דולר, בשעה שהן עומדות על 200 מיליארד דולר היום
מדובר בגידול בהיקף של יותר מ-10% לשנה (בריבית דריבית) - ללא ספק, נתון מרשים
אך בשעה שיתרות הדולרים גדלו במאות אחוזים, השער היציג דווקא קטן - השער בספטמבר 2013 (קצת לפני כתיבת המאמר) היה 3.6 ש"ח, בעוד כיום הוא 3.1 ש"ח
מדובר באובדן של 15% מכלל הסכום הדולרי (כולל הקרן!) במדידה בש"ח במהלך השנים האחרונות
הדבר נובע מהעודף המסחרי של מדינת ישראל (הייטקיסטים - זה בזכותכם ) + ההשקעות שגדלות פה משנה לשנה, שמובילות למכירת דולרים וקניית ש"ח (שמורידות ומעלות את ערך המטבעות בהתאם)
כדי שהיצוא לא יקרוס (יש לא מעט חסמי יבוא בארץ, אז הדרך היחידה לגרום לנתונים האלה להתקזז זה להקטין את הייצוא, בשל עליית ערך הש"ח שמייקרת את הוצאות העסקים המקומיים בדולרים ומקטינות את ההכנסות בהתאם), בנק ישראל דה פקטו מסבסד את מחיר הדולר (באמצעות הדפסת ש"ח וקניית דולרים) - דבר שמוביל לאובדן של מיליארדים בכוח הקנייה לציבור
לאחרונה, התופעה בוקרה ע"י מבקר המדינה, שלדעתו רזרבות המט"ח פשוט חצו כל גבול הגיוני (וקשה לומר שהוא לא צודק... באופן תיאורטי, אפשר לבטל את כל המיסים שחלים על אזרחי ישראל, על החברות פה וכל שאר הגופים שחווים את נטל המס למשך שנה שלמה, לממן את תקציב המדינה מתוך היתרות - ועדיין ישאר עודף)
בקיצור, בנק ישראל מייקר באופן מלאכותי את שער הדולר, מבקר המדינה לא אהב את זה = בנק ישראל התעכב בשבוע האחרון לפני (שכנראה) התערב במסחר
התוצאה היא שבעצם, כל רכישת דולרים בש"ח שאנחנו מבצעים גבוהה מעל מחיר השוק הטבעי (שהיה מתקבל לו בנק ישראל לא היה מתערב במסחר) - ומכאן שאנחנו קונים דולרים "במחיר בועה"
תחת מדיניות מוניטרית כזאת, גידור יכול להיות מוצדק לא כדי להגן על המשקיע מהתנודות הרגילות בשער החליפין (שהיו חלות לו היו צמד המטבעות במחיר השוק, ללא ההתערבות המוניטרית), אלא כדי להגן על המשקיע ממצב בו בנק ישראל פשוט מחליט להפסיק לחזק באופן מלאכותי את שער הדולר - בין אם באופן פתאומי (סיכוי קלוש), ובין אם באופן הדרגתי (יש מצב שאנחנו רואים את זה מול העיניים)
שורה תחתונה: לדעתי, לגדר במצב שוק טבעי (צמד מטבעות הנסחרים בשוק החופשי ללא התערבות מצד גוף מוניטרי) = כנראה לא מוצדק, סתם יקר
לגדר במצב בו הבנק המרכזי שלך מחליט ש- 1$ = 3.2₪ למרות שהשוק קובע שהמחיר הוא 2.5₪ = ייתכן שכדאי
רק לשם הבהרה: לפני שיגידו לי "תפוח זה תפוח בין אם מחירו נמדד בדולר או בש"ח", אני מבקש להבהיר שאני לא חולק על הטענה שהתפוח הוא אותו תפוח
אני טוען שתפוח עולה 2.5 ש"ח ומכריחים אתכם לשלם תמורות 3.1 ש"ח כסוג של "מס סבסוד יצואנים"
הגידור בעצם מגן עליכם ממצב בו "מס סבסוד" זה מבוטל, ושער החליפין מתקדם לעבר ה-2.5 ש"ח (במציאות, קשה באמת לדעת מה מחיר השוק במצב בו בנק ישראל היה מפסיק להתערב, אבל כמובן שהוא היה נמוך יותר מהשער הקיים)
3. לפזר?
א. תחת ההנחה שחברות "טובות" (ניהול אחראי, נטל חוב סביר, צמיחה בריאה...) יובילו להפתעות טובות, וחברות "רעות" (ניהול כושל, נטל חוב גדול, צמיחה דועכת...) יובילו להפתעות רעות
ב. שלמשקיעים שונים יש צרכים שונים (אחד עשוי לעדיף להשקיע במניית "ערך" במקום מניית "צמיחה" כי הוא מתעדף באופן פסיכולוגי דיבידנדים ולא פוטנציאל לרווח הון ולהפך)
ג. שיש סקטורים הנהנים מיתרונות בשל אופיהם (SaaS - הוצאה שולית אפסית, כל הכנסה הופכת לרווח לאחר תשלום כמעט קבוע של עליות תפעול)
מה התועלת בלפזר?
הרי חברת SaaS ממוצעת כנראה תהיה רווחיות יותר ותביא לרווח הון גבוה יותר בהתאמה בהשוואה לחברת טקסטיל, גם אם האחרונה תתומחר משמעותית זול יותר מהראשונה
המאמץ "לקנות דולר ב-80 סנט" במקום "להפוך דולר ל-3 דולר", עשוי להיות מאוד לא משתלם, אם קווי המגמה של העשור האחרון יימשכו
הוא אף עשוי להוביל את המשקיע לקנות חברות "מתות"
כרגע למשל, מניית GM מתומחרת ב-PE של 7, בעוד מניית טסלה מתומחרת ב-PE של כמעט 400
תופעה דומה של PE "מפלצתי" ניתן למצוא גם במניית אמזון, שנסחרה ב-PE של 1,100 באיזור שנת 2013
ההשקעה ה"בועתית" הזאת, יצרה הון רב למשקיע בעשור האחרון, בשעה שמניית החברה המשיכה לעלות וה-PE ירד (כיום עומד על 58)
הסיבה, לעניות דעתי, שקיים קושי לתמחר חברות טכנולוגיה (למשל, בין השאר עקב העלות השולית האפסית) + את פרמיית ה"הפתעות הטובות", זאת לצד המאמץ המכוון של חלק מהחברות "לבלוע" רווחים, כדי לצמצם את חבות המס - דבר שפשוט מעוות את המכפיל לחלוטין
אם לרגע נפשט את הדברים, יש לי עוד שאלה - מי כנראה תהיה פה עוד 50 שנה? GM או טסלה? ואם זאת לא GM - מה הטעם להשקיע בה?
בעוד ייתכן שהשווי העכשיווי של החברה גבוה מספיק כדי להכלל במדד ה-S&P 500, ייתכן שעקב הצמיחה הדועכת, החברה לא תהיה חלק ממנו בעתיד (המדד מתעדף שווי - כולל "הון מת", לא שיעורי צמיחה שנתיים)
כך ייתכן שחברה שיש לה 50 מיליארד דולר במזומן תכנס למדד, בשעה שחברה ששווה בהווה מיליארד דולר וצומחת בקצב של 30% לשנה (כמו לא מעט חברות SaaS) תיוותר בחוץ - בעוד החברה הראשונה פשוט מכילה הרבה "הון מת" שכלל לא מייצר תשואה (למהדרין, enterprise value=0)
4. האם אפשרי בכלל להעלות את הריבית?
אם אני חושב שהצגתי את שאר הנקודות בצורה מעט מבולגנת, פה אני לא יודע איפה להתחיל
החוב של כלל המשק האמריקאי עומד כרגע על כמעט 85T דולר (לא כולל התחייביות ממשלתיות מחוץ לתקציב, כמו ביטוח לאומי, מדיקר וכו')
עליית ריבית של 1% תוביל לעליית תשלומים בגובה 850 מיליארד דולר, כלומר 0.85T דולר
ה-GDP של ארה"ב הוא 23T דולר
מכאן: עליית ריבית של 1% - תוביל לפגיעה של 3.7% בתוצר המקומי הגולמי, כי המשק יאלץ להקדיש יותר משאבים כדי לשלם למלווים שלו
לשם השוואה, ב-2020 המשק האמריקאי התכווץ ב-3.4% בעקבות מגפת הקורונה
עכשיו, אני לא טוען שזה בלתי אפשרי לחלוטין להעלות ריבית
אני כן טוען שקשה לי לראות מצב בו נראה ריבית "נורמלית" ריאלית של 5%, 3%, אולי אפילו 2% אי פעם
זה פשוט יפגע במשק, וייקח משאבים יקרים מכלל השחקנים במשק אל המלווים
האינפלציה דווקא עושה חסד עם המשק האמריקאי - היא שוחקת את החובות ריאלית
בשורה התחתונה, לדעתי ריבית שלילית של -1%, ואף -3% (לאחר יצירת ה-CBDC, וצמצום המזומן במשק האמריקאי), היא הרבה יותר סבירה מריבית חיובית של 3% או 5%
*הכוונה לריביות ריאליות ואף נומינליות
ייתכן מאוד שאני טועה כאן בחישוב, או שההיסטוריה תוכיח שטעיתי
---------------------------------------------------------------------------
בכל אופן, אז אלו המחשבות האחרונות שעוברות בראשי
אשמח לשמוע את דעתכם כמובן
ואשמח לשמוע גם אפשרויות לגידור שער הדולר, בשעה שאני ממשיך להשקיע בקרנות סל של ונגארד
כיף לקפוץ כאן לפורום מדי פעם
בתקופה האחרונה, נחשפתי ובחנתי רעיונות השקעה ישנים-חדשים, ורציתי לשתף אתכם כדי לחוות "ביקורת עמיתים" עליהם
1. ביטקוין
לאור העובדה שמדובר במטבע הקריפטו היחיד שמנוהל ללא "labs" או CEO או מייסד מרכזי שעדיין בתמונה (עקב אכילס בפני עצמו) + לצד העובדה שהוא מתנהל ב-PoW ולא ב-PoS (כשהאחרון פשוט משמר אריסטוקרטיה שממשיכה לייצר את המטבע בעצמה), אני תוהה לעצמי האם בכלל קיימת אלטרנטיבה למטבע הקריפטו המוביל
במצב כזה, אני מאמין שכל מטבע קריפטו אחר שקול ל"מניה" בסטארט-אפ מסוים (כשחלקם ממש מתנהגים כמניה וחלקם משתמשים כ-Utility, כמו BNB) בעוד ביטקוין הוא היחיד שבאמת ניתן להשוואה ל-SoV כמו זהב
אשמח לשמוע את דעתכם בנושא, ולהבין כיצד אתם בוחנים מטבעות שונים
2. לגדר לגדר לגדר
טוב, כאן ממש מדובר באמירה שתוביל אש, אבל לאור ההתפתחויות האחרונות בשער הדולר, נדרשתי שוב למאמר המקובל פה של אסף נתן
אני בסה"כ משקיע קטן, ולכן יש משהו מתיימר בהצגת עמדה שחולקת על נתן (שלמיטב זכרוני הוא מנהל קרן גידור)
עם זאת, אני מאמין שבשעה שהמאמר נכון באופן כללי (באופן תיאורטי, אין סיבה להמר דווקא על מטבע X ולא מטבע Y, במיוחד כשמטבע X שייך למדינה פיצית במזרח התיכון) וכנראה היה נכון גם לשעתו, שווה לעדכן גישה לכבוד העשור החדש
קודם כל, אני רוצה לציין שבעת כתיבת המאמר, היו יתרות המט"ח של ישראל כ-80 מיליארד דולר, בשעה שהן עומדות על 200 מיליארד דולר היום
מדובר בגידול בהיקף של יותר מ-10% לשנה (בריבית דריבית) - ללא ספק, נתון מרשים
אך בשעה שיתרות הדולרים גדלו במאות אחוזים, השער היציג דווקא קטן - השער בספטמבר 2013 (קצת לפני כתיבת המאמר) היה 3.6 ש"ח, בעוד כיום הוא 3.1 ש"ח
מדובר באובדן של 15% מכלל הסכום הדולרי (כולל הקרן!) במדידה בש"ח במהלך השנים האחרונות
הדבר נובע מהעודף המסחרי של מדינת ישראל (הייטקיסטים - זה בזכותכם
) + ההשקעות שגדלות פה משנה לשנה, שמובילות למכירת דולרים וקניית ש"ח (שמורידות ומעלות את ערך המטבעות בהתאם)כדי שהיצוא לא יקרוס (יש לא מעט חסמי יבוא בארץ, אז הדרך היחידה לגרום לנתונים האלה להתקזז זה להקטין את הייצוא, בשל עליית ערך הש"ח שמייקרת את הוצאות העסקים המקומיים בדולרים ומקטינות את ההכנסות בהתאם), בנק ישראל דה פקטו מסבסד את מחיר הדולר (באמצעות הדפסת ש"ח וקניית דולרים) - דבר שמוביל לאובדן של מיליארדים בכוח הקנייה לציבור
לאחרונה, התופעה בוקרה ע"י מבקר המדינה, שלדעתו רזרבות המט"ח פשוט חצו כל גבול הגיוני (וקשה לומר שהוא לא צודק... באופן תיאורטי, אפשר לבטל את כל המיסים שחלים על אזרחי ישראל, על החברות פה וכל שאר הגופים שחווים את נטל המס למשך שנה שלמה, לממן את תקציב המדינה מתוך היתרות - ועדיין ישאר עודף)
בקיצור, בנק ישראל מייקר באופן מלאכותי את שער הדולר, מבקר המדינה לא אהב את זה = בנק ישראל התעכב בשבוע האחרון לפני (שכנראה) התערב במסחר
התוצאה היא שבעצם, כל רכישת דולרים בש"ח שאנחנו מבצעים גבוהה מעל מחיר השוק הטבעי (שהיה מתקבל לו בנק ישראל לא היה מתערב במסחר) - ומכאן שאנחנו קונים דולרים "במחיר בועה"
תחת מדיניות מוניטרית כזאת, גידור יכול להיות מוצדק לא כדי להגן על המשקיע מהתנודות הרגילות בשער החליפין (שהיו חלות לו היו צמד המטבעות במחיר השוק, ללא ההתערבות המוניטרית), אלא כדי להגן על המשקיע ממצב בו בנק ישראל פשוט מחליט להפסיק לחזק באופן מלאכותי את שער הדולר - בין אם באופן פתאומי (סיכוי קלוש), ובין אם באופן הדרגתי (יש מצב שאנחנו רואים את זה מול העיניים)
שורה תחתונה: לדעתי, לגדר במצב שוק טבעי (צמד מטבעות הנסחרים בשוק החופשי ללא התערבות מצד גוף מוניטרי) = כנראה לא מוצדק, סתם יקר
לגדר במצב בו הבנק המרכזי שלך מחליט ש- 1$ = 3.2₪ למרות שהשוק קובע שהמחיר הוא 2.5₪ = ייתכן שכדאי
רק לשם הבהרה: לפני שיגידו לי "תפוח זה תפוח בין אם מחירו נמדד בדולר או בש"ח", אני מבקש להבהיר שאני לא חולק על הטענה שהתפוח הוא אותו תפוח
אני טוען שתפוח עולה 2.5 ש"ח ומכריחים אתכם לשלם תמורות 3.1 ש"ח כסוג של "מס סבסוד יצואנים"
הגידור בעצם מגן עליכם ממצב בו "מס סבסוד" זה מבוטל, ושער החליפין מתקדם לעבר ה-2.5 ש"ח (במציאות, קשה באמת לדעת מה מחיר השוק במצב בו בנק ישראל היה מפסיק להתערב, אבל כמובן שהוא היה נמוך יותר מהשער הקיים)
3. לפזר?
א. תחת ההנחה שחברות "טובות" (ניהול אחראי, נטל חוב סביר, צמיחה בריאה...) יובילו להפתעות טובות, וחברות "רעות" (ניהול כושל, נטל חוב גדול, צמיחה דועכת...) יובילו להפתעות רעות
ב. שלמשקיעים שונים יש צרכים שונים (אחד עשוי לעדיף להשקיע במניית "ערך" במקום מניית "צמיחה" כי הוא מתעדף באופן פסיכולוגי דיבידנדים ולא פוטנציאל לרווח הון ולהפך)
ג. שיש סקטורים הנהנים מיתרונות בשל אופיהם (SaaS - הוצאה שולית אפסית, כל הכנסה הופכת לרווח לאחר תשלום כמעט קבוע של עליות תפעול)
מה התועלת בלפזר?
הרי חברת SaaS ממוצעת כנראה תהיה רווחיות יותר ותביא לרווח הון גבוה יותר בהתאמה בהשוואה לחברת טקסטיל, גם אם האחרונה תתומחר משמעותית זול יותר מהראשונה
המאמץ "לקנות דולר ב-80 סנט" במקום "להפוך דולר ל-3 דולר", עשוי להיות מאוד לא משתלם, אם קווי המגמה של העשור האחרון יימשכו
הוא אף עשוי להוביל את המשקיע לקנות חברות "מתות"
כרגע למשל, מניית GM מתומחרת ב-PE של 7, בעוד מניית טסלה מתומחרת ב-PE של כמעט 400
תופעה דומה של PE "מפלצתי" ניתן למצוא גם במניית אמזון, שנסחרה ב-PE של 1,100 באיזור שנת 2013
ההשקעה ה"בועתית" הזאת, יצרה הון רב למשקיע בעשור האחרון, בשעה שמניית החברה המשיכה לעלות וה-PE ירד (כיום עומד על 58)
הסיבה, לעניות דעתי, שקיים קושי לתמחר חברות טכנולוגיה (למשל, בין השאר עקב העלות השולית האפסית) + את פרמיית ה"הפתעות הטובות", זאת לצד המאמץ המכוון של חלק מהחברות "לבלוע" רווחים, כדי לצמצם את חבות המס - דבר שפשוט מעוות את המכפיל לחלוטין
אם לרגע נפשט את הדברים, יש לי עוד שאלה - מי כנראה תהיה פה עוד 50 שנה? GM או טסלה? ואם זאת לא GM - מה הטעם להשקיע בה?
בעוד ייתכן שהשווי העכשיווי של החברה גבוה מספיק כדי להכלל במדד ה-S&P 500, ייתכן שעקב הצמיחה הדועכת, החברה לא תהיה חלק ממנו בעתיד (המדד מתעדף שווי - כולל "הון מת", לא שיעורי צמיחה שנתיים)
כך ייתכן שחברה שיש לה 50 מיליארד דולר במזומן תכנס למדד, בשעה שחברה ששווה בהווה מיליארד דולר וצומחת בקצב של 30% לשנה (כמו לא מעט חברות SaaS) תיוותר בחוץ - בעוד החברה הראשונה פשוט מכילה הרבה "הון מת" שכלל לא מייצר תשואה (למהדרין, enterprise value=0)
4. האם אפשרי בכלל להעלות את הריבית?
אם אני חושב שהצגתי את שאר הנקודות בצורה מעט מבולגנת, פה אני לא יודע איפה להתחיל
החוב של כלל המשק האמריקאי עומד כרגע על כמעט 85T דולר (לא כולל התחייביות ממשלתיות מחוץ לתקציב, כמו ביטוח לאומי, מדיקר וכו')
עליית ריבית של 1% תוביל לעליית תשלומים בגובה 850 מיליארד דולר, כלומר 0.85T דולר
ה-GDP של ארה"ב הוא 23T דולר
מכאן: עליית ריבית של 1% - תוביל לפגיעה של 3.7% בתוצר המקומי הגולמי, כי המשק יאלץ להקדיש יותר משאבים כדי לשלם למלווים שלו
לשם השוואה, ב-2020 המשק האמריקאי התכווץ ב-3.4% בעקבות מגפת הקורונה
עכשיו, אני לא טוען שזה בלתי אפשרי לחלוטין להעלות ריבית
אני כן טוען שקשה לי לראות מצב בו נראה ריבית "נורמלית" ריאלית של 5%, 3%, אולי אפילו 2% אי פעם
זה פשוט יפגע במשק, וייקח משאבים יקרים מכלל השחקנים במשק אל המלווים
האינפלציה דווקא עושה חסד עם המשק האמריקאי - היא שוחקת את החובות ריאלית
בשורה התחתונה, לדעתי ריבית שלילית של -1%, ואף -3% (לאחר יצירת ה-CBDC, וצמצום המזומן במשק האמריקאי), היא הרבה יותר סבירה מריבית חיובית של 3% או 5%
*הכוונה לריביות ריאליות ואף נומינליות
ייתכן מאוד שאני טועה כאן בחישוב, או שההיסטוריה תוכיח שטעיתי
---------------------------------------------------------------------------
בכל אופן, אז אלו המחשבות האחרונות שעוברות בראשי
אשמח לשמוע את דעתכם כמובן
ואשמח לשמוע גם אפשרויות לגידור שער הדולר, בשעה שאני ממשיך להשקיע בקרנות סל של ונגארד
נערך לאחרונה ב:
